"מי אמר שרק בעבר אירעו ניסים?" – במשפט זה פותחת גב' ריקי עמוס מיבנאל את סיפורה האישי. זכיתי לנס אמתי בזכות הצדיק מוהרא"ש.
לפני כארבע וחצי שנים, כשהייתי בחודש החמישי להריוני עברתי בדיקת 'אולטרא-סאונד' שגרתית ואז התברר כי יש לעובר נקודה אדומה בלב. הופנתי לבדיקת אקו לב להמשך בירור מעמיק, והרגשתי מפוחדת ובודדה.
"מי ייתן לי עצה? מהיכן תבוא הישועה?" – הרהרתי לעצמי.
בהזדמנות הראשונה שמוהרא"ש הגיע ליבנאל, החלטתי להיכנס אליו במוצאי שבת בעת "קבלת הקהל" ולהתייעץ איתו בנוגע לתוצאות הבדיקות.
הגשתי לפני הצדיק את הטפסים הרפואיים ואת ממצאי הבדיקות והוספתי בעל פה את דעתם של הרופאים בעניין.
הצדיק עיין במסמכים ולפתע הניף את ידו ואמר נחרצות: "אין לו כלום!"
אני מבטיח לך: "ייוולד לך תינוק בריא ושלם!"
רק ראי לציית אותי ותיסעי מחר בבוקר לבית החולים 'לניאדו' (בנתניה).
"מה?" – שאלתי המומה ומבולבלת – "מה הפירוש? הרי הצדיק אמר הרגע שהכול בסדר?!"
מוהרא"ש חזר ואמר: ״אין לו כלום!!!
אני הבטחתי לך שייוולד לך תינוק בריא ושלם! רק ראי לציית אותי ותיסעי מחר בבוקר לבית החולים…
ואל תראי להם את הטפסים הללו.
הייתי מבולבלת מאוד, כי באמת לא הבנתי כלום, רגשות רבים הציפו את לבי… ופרצתי בבכי.
יצאתי מחדרו של הצדיק ולאורך כל הדרך לביתי הטרידו אותי מחשבות מצערות.
מה הייתה כוונתו של הצדיק? האם יש לתינוק בעיה או לא? ואם אין, אז מדוע לנסוע לבית החולים? ואם אצטרך לנסוע לבית החולים מי יישאר לשמור על שלושת ילדי הקטנים בבית? שהרי באותה תקופה שהה בעלי בחוץ לארץ…
וגם הפנייה לבית החולים לא הייתה לי…
תוך כדי שאני בוכה ומבולבלת ממחשבות מטרידות מצלצל הטלפון. מעברו השני של הקו – המשב"ק של הצדיק, ר' אברהם ברדוגו:
"שלום גברת עמוס, מוהרא"ש מבקש לדבר איתך…
הצדיק נמצא באמצע קבלת קהל אך הוא עצר את הכול כי יצאת מחדרו בוכה והוא מבקש שוב להרגיעך".
מרוב התרגשות התחלתי שוב לבכות. דמעות חנקו את גרוני ולא יכולתי לדבר.
מוהרא"ש ממש ברחמנות של אבא התחיל לדבר על לבי ואמר:
"ריקי, למה את בוכה?
בבקשה תהיי רגועה!!!
הרי הבטחתי לך שייוולד לך תינוק בריא ושלם!
רק ביקשתי שתצייתי אותי ותיסעי לבית חולים כבר מחר בבוקר" .
בכל מילה של הצדיק, ובטון דבריו הרגשתי את הרחמנות שלו כלפי, את הדאגה לשלומי. הבנתי שמוהרא"ש מתפלל עלי, שומר עלי, הוא איתי ומלווה אותי. אני לא לבד!".
בסיום השיחה, המשב"ק הנחה אותי שמחר בבוקר אלך לרופאה ואומר לה שכואבת לי הבטן על מנת לקבל הפניה לבית החולים.
למחרת בבוקר ניגשתי אל הרופאה.
"לצערי ישנה כעת סכנה מוחשית לעובר מפני שישנם צירים סמויים.
"דחוף לחדר מיון" – אמרה הרופאה ונתנה לי הפנייה לבית חולים.
באותם הרגעים הבנתי מה הייתה כוונתו של הצדיק ועד כמה ראייתו למרחוק. הייתי שרויה בחרדה עמוקה ושיתפתי חברה טובה במה שעובר עלי. זו דאגה שאישה בעלת חסד מיבנאל תסיע אותי לבית החולים' לניאדו', כפי שביקש הצדיק.
בבית החולים נבדקתי ביסודיות וטופלתי כראוי ובלילה כבר שוחררתי לביתי עם הנחיות ברורות של הרופאים שיש צורך בשמירת היריון ובמנוחה מרובה…
כששמע הצדיק שחזרתי לביתי, ביקש שאבוא אליו. הצדיק התעניין במצבי הרפואי:
"שיחררו אותך? איך את מרגישה?"
״תודה לצדיק אני בסדר , ברוך ה',
אך מה עם הלב של העובר האם להמשיך ולעשות עוד בדיקות…? – שאלתי.
ומוהרא"ש ענה:
"אל תפחדי, אני הבטחתי לך שייוולד לך תינוק בריא ושלם!".
אני מבקש שתנוחי כמה שיותר.
וכך, לאחר תשעה חודשים מלאים של הריון, נולד בני אליעזר שלמה בריא ושלם כפי שהבטיח הצדיק.
סיפור לידתו גם הוא נס בפני עצמו. בזמן הלידה אליעזר שלנו פרק את הכתף, גם חבל הטבור נכרך סביב צווארו וסביב רגלו. מכל הסיבוכים האלו נושעתי והבן נולד בשעה טובה.
בבדיקות שנעשו לו מיד לאחר הלידה – אמרו הרופאים שיש לתינוק משהו בלב והוא צריך להישאר למעקב…
הרמתי עיניי לשמיים, ואמרתי: "אבא!!! מוהרא"ש!!! היית איתי במשך כל ההיריון, הבטחת שייוולד לי תינוק בריא ושלם. אנא, עזור לי גם עכשיו…
כעבור זמן קצר שוב נבדקתי אך הפעם הבדיקות יצאו תקינות לחלוטין. הכול נעלם ושוחררתי הביתה כשדמעות של שמחה בעיניי.
כך זכיתי, בזכות אמונת חכמים להכניס את הצדיק אליעזר שלמה לביתי!!!
בריא ושלם.
רבקה (ריקי) עמוס – יבנאל
