הרגע שיש לאדם אמונה בקדוש ברוך הוא – הוא שמח. כי מה יש לאדם להיות בעצבות מה יש לאדם להיות בדאגות. אם קשה לו בפרנסה אם קשה לו בשלום בית הרי יש לנו את הכתובת אפוא לפנות שהוא הצדיק, ולבקש ממנו: "צדיק, אנא תעשה אתי חסד ותמתיק ממני את הדינים!".
וראו במשך השנים, הדורות, אנשים שבאו אל הצדיקים והתפללו ראו נסים ונפלאות, נסים נגלים.
אני בעצמי זכיתי פעם לנסוע להונגריה לקברי צדיקים. יש לי שני סבים שאחריהם אני נקרא והם שניהם היו צדיקים גדולים מאוד מאוד. אחד היה השם שלו אליעזר ואחד השם שלו היה שלמה. אבי הקדוש נתן את השם שלי אחר שני הסבים האלו.
אז כשאני נוסע להונגריה לקברי צדיקים בהתחלה בראש ובראשונה אני נוסע אל הציון שלהם ומתפלל הרבה כי אין עוד זכות יותר גדולה מלהתפלל בקברי צדיקים, כי בזכות הצדיקים הקדושים יש לנו קיום.
רבנו גילה לנו בפרוש שאם באים אל קברי הצדיקים ומתפללים אז הקדוש ברוך הוא עונה לנו בזכות הצדיקים, לכן זה דבר גדול מאוד להיות רגיל להיות בקברי צדיקים ולהתפלל.
הנה לקחתי לעצמי נהג הונגרי שהוא יודע את כל קברי הצדיקים. נסעתי אתו בכל קבר וקבר של צדיק ושם עצרנו והתפללתי בזכות הצדיק הקדוש הטמון במקום הזה; "אנא, ריבונו של עולם תעזור לי".
כל זמן שהייתי בכל קבר וקבר בליתי שם הרבה זמן, הנהג ישב ברכב שלו או שמע מוזיקה או שמע רדיו, ולי הייתה טובה שלא הפריע לי בתפילות.
בקבר אחד הגענו אז הוא יצא לבש את הג'קט שלו את הקסקט שלו נטל ידיים ונכנס עמי לתוך האוהל ששם טמון הצדיק הקדוש רבי ישעיה מקרסטיר זי"ע. הוא שם את היד שלו על המצבה ומלמל ומלמל ודיבר, אני לא שמתי לב, אני הייתי עסוק בשלי הוא היה עסוק בשלו. כשיצאנו הוא עדיין נשאר שם ואחר כל יצא ונטל את הידיים שלו, והוא אומר לי:
"בוודאי אתה מתפלא רבי למה בכל המקומות לא יצאתי רק פה".
אז אמרתי: "נכון".
אז הוא אמר היות שהייתה לו תאונת דרכים לפני שנתיים, תאונה ממש קטלנית, נהרגו כמה אנשים. הוא היה בלי הכרה כשהתעורר הרופאים אמרו שצריכים לכרות לו את שתי הרגליים, כי אחרת הוא מסוכן. באה אמא שלו וצעקה בשום פנים ואופן היא לא נותנת לעשות ניתוח לבן שלה עד שלא יקחו אותו אל הציון של הצדיק רבי ישעיה מקרסטיר זי"ע.
הרופאים אמרו לה: "את מסכנת את הבן שלך, זו אחריות שלך.
והיא אמרה: "לא אכפת לי".
הביאה אמבולנס, הכניסה את הבן שלה, שהוליך אותו עד הצדיק. שם גויים הוציאו את המיטה והכניסו אותה בתוך הציון.
האימא בכתה מאוד מאוד מאוד, והנה הוא מסיים הנהג, אתה רואה הוא מתחיל לרקוד אתה רואה את שתי הרגליים שלי, אלו הרגליים שלי, לא כרתו אותן.
עכשיו פלא שאני בא פה בכל פעם כשאני מוליך אנשים לקברי צדיקים, אני חייב תודה לצדיק הזה שבזכותו יש לי שתי הרגליים, לא כרתו לי את הרגליים.
אז ראיתי מה זאת אמונת חכמים שיש לאדם פשוט שהוא ספק יהודי. כי אני שאלתי אותו; "אם הוא יהודי?"
ואמר: "חצי חצי".
אז לא רציתי להיכנס איתו בדברים, אולי האימא יהודייה והאבא גוי אז הוא יהודי, אבל אם האימא גויה והאבא יהודי אז הוא גוי. לא רציתי לשאול יותר, אבל ראיתי את התמימות והפשיטות שהייתה לנהג הזה. מאוד מאוד התפעלתי מה זאת אמונת חכמים, אמרתי לעצמי: כך צריכים להאמין בצדיק, לדעת שבזכות הצדיק הזה אני אראה ישועה.
הנה זה קרה לפני כמה שנים וסיפרתי כבר את הסיפור הזה כמה פעמים בכמה דרשות. כי אני הייתי עד לסיפור הזה, כי האדם הזה ראיתי איך שהוא מתפלל בציון של הצדיק, וסיפר לי שאצלו קרה הסיפור ולמה שימציא איזה סיפור ובפרט מי יודע אם הוא בכלל יהודי.
והנה לפני שבועיים סיפר לי אחד סיפור מזעזע שקה גם כן בציון של הצדיק הקדוש רבי ישעיה מקרסטיר זי"ע.
בארצות הברית היה זוג יהודים מודרנים. הבת שלהם התאהבה בגוי, האבא והאימא בכו ובקשו ממנה שתעזוב את הגוי, לא מתאים ליהודייה לקחת גוי. אבל לשווא היה דיבוריהם, היא התאהבה בגוי והתארסה עמו.
ההורים היו שבורים ורצוצים מאוד והם תכננו כבר את החתונה על חודש סיוון הזה שזה בלועזי יוני. ההורים אכלו את עצמם מצער. הבת שלהם תיקח גוי, לא יכלו לסבול את זה, לבלוע את זה, לא ידעו מה לעשות.
והנה פגשו איזה רב ושפכו את לבם וספרו את כל הסיפור, הוא אמר להם מה לכם לבכות, מה לכם להיות בדאגה, יש לי סבא, הצדיק הקדוש רבי ישעיה מקרסטיר זי"ע, בג' באייר זה היום ההילולא שלו, כל המשפחה נוסעים אל הציון הקדוש שלו.
בואו אתה ואשתך תסעו גם כן, מה תפסידו תתפללו שם ותראו נסים, נו אבא ואמא מה יש להם כבר להפסיד. הנה בחודש הלועזי מאי שזה אייר ובעוד חודש סיוון שזה בלועזי יוני הבת הולכת להתחתן. ההורים עשו חשבון מה הם מפסידים הם יסעו, באו לציון אבא ואימא גמרו שם את כל ספר התהילים ובכו בכו הרבה בכיות.
בין כל מזמור ומזמור הם בקשו את הקדוש ברוך הוא שבזכות הצדיק הזה שהבת שלהם תינצל מהגוי הארור הטמא. גמרו את כל ספר התהילים וכל החבורה שנוסעת בכל שנה ושנה בג' באייר לקרסטירר, זו עיירה קטנה בהונגריה לא רחוק מהעיירה טוקאי, חזרה.
איך שההורים חוזרים מי מחכה להם בשדי התעופה? הבת מחכה להם עם הרכב מקבלת את פניהם בחיוך גדול, אמא, אבא, יש לי בשורה טובה עזבתי את הגוי, שילך לעזאזל. הם היו מופתעים מה קרה.
היא מתחילה לספר, היא הכינה את עצמה כבר לחתונה הלכה קנתה בגדים והנה היא הלכה לחנות לקנות נעליים אבל שם לא יכלה לבחור נעליים לקח לה הרבה זמן. הגוי התעצבן והתחיל לקלל אותה ואת כל היהודים עם כל מיני קללות הכי מגונות שרק יכולים לקלל, רחמנא ליצלן.
זו הייתה חנות מלאה באנשים והוא מקלל את היהודים, מקלל אותה ואת ההורים שלה. היא עשתה חשבון מה שעד שבועיים אנחנו הולכים להתחתן והוא כבר מנוול את הפה שלו בקללות כאלו, מה יהיה כשאני אתחתן איתו. אז אמרתי שילך לעזאזל, אני לא רוצה להכיר אותו, ונשבר הכול.כמובן, שההורים היו מלאי שמחה.
זה סיפר לי יהודי שהוא היה שם והוא ראה את זה. רואים מה זאת אמונת חכמים, כשיש לאדם אמונת חכמים, ושבא אל קבר של צדיק ומבקש את הקדוש ברוך הוא שבזכות הצדיק השוכן כאן תעזור לי שתהיה לי ישועה – איזו ישועה יכולים לקבל.
לכן אנו צריכים להתחזק ביתר שאת וביתר עוז באמונת חכמים…
ובזכות שנזכה ללכת מפעם לפעם לקברי צדיקים הקדוש ברוך הוא ישמע את תפילתנו. כמו שרבנו אומר (ספר המידות אות צדיק סימן קעג), על ידי השתטחות על קברי הצדיקים הקדוש ברוך הוא עושה לו טובות אף על פי שאינו ראוי לכך.
לכן זה דבר גדול מאוד להיות רגיל להיות בקברי צדיקים.
ואני שנים על גבי שנים נוסע על קברי צדיקים מלבד מה שאני אצל רבנו בציון הקדוש שלו באומן , אבל אפוא שאני רק בא, שאני שומע שיש ציון של צדיק אני ניגש שמה מתפלל בזכות הצדיק זה שהקדוש יעזור לי.
(אשר בנחל, כרך קנ"ה, מכתב ב' תשנד, שנת תשס"ו)