המשך מסיפור נסיעת הבעל שם טוב חלק ג'
מגלה מופתים
והנה מי היה הזוג הזה? אך בהיות הבעל שם טוב הקדוש זי"ע גר בעיר מעז'בוז כנ"ל, ושם היה משכן כבודו, ובאו אליו תלמידים קדושים ללמוד את דרכו בהשגחה פרטי פרטית, ועל ידי זה לאט לאט התפרסם שמו הקדוש של הבעל שם טוב הקדוש זי"ע בכל העולם כולו, אשר אצלו יכולים לראות אותות ומופתים, שידוד הטבע, ובאו אליו כל מיני סובלי חלאים ומרי נפש ומדוכאים ושבורים ואצלו נתרפאו, ובאו עניים ובעלי חובות, בעלי צרות וייסורים ואצלו נושעו, חשוכי בנים שייאשו אותם הרופאים נהרו אליו מכל עבר, ואצלו נפקדו בזרע של קיימא.
ויהי היום, והיו זוג עשירים גדולים שגרו בברלין בירת גרמניה שהיה להם מכל טוב ולא היה חסר להם כלום, רק שלא היו להם ילדים, הם היו אצל טובי הרופאים אך הרופאים ייאשו אותם ואמרו להם שהם עקרים, ואינם יכולים להוליד בנים כלל, כי שניהם עקרים, ומרוב צער ועגמת נפש היו שרויים בייאוש גדול על אף שלא היה חסר להם שום דבר, כי היו עשירים מופלגים אך מאחר שאמרו להם שאי אפשר להם להוליד בנים כי הם עקרים זה אשר הרס להם את החיים והיו שרויים בדכאון גדול, פעם אחת עבר דרך ביתם איזה שד"ר, אדם שהלך עבור צדקה ודפק על דלתם, כשנכנס וראה שהם עצובים כל כך, שאלם מדוע הם עצובים כל כך, הרי לא חסר להם דבר? והם ענו, מה שווה לנו הארמונות והעשירות מאחר שאין לנו ילדים, ולא רק זה אלא שהרופאים ייאשו אותנו ואמרו שלא נוכל לעולם להוליד ילדים, אמר להם השד"ר דעו לכם שבעיר מעז'בוז' שבאוקריינה, שם ישנו צדיק קדוש ורבי ישראל בעל שם טוב שמו, והוא עושה מופתים, הוא פוקד עקרות, רופא חולים, ומחייה מתים ממש, וקדושתו אין חתאר ואין לשער כלל, כי מרוב התכללותו בו יתברך, הטבע משועבד לו ומי שרק בא אליו נושע, וחיזק ואימץ אותם לנסוע אל הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, ואמר להם, מה יש לכם כבר להפסיד, הלא הרופאים ייאשו אתכם, סעו אליו ותראו שתהיה לכם ישועה, והחליטו לנסוע.
אך מכיוון שאז היה לפני פסח והחליטו הזוג שייקחו עמהם יין בשר ודגים ומצות לרוב כדי שיהיה להם לפסח ולא יצטרכו לאף אחד, ועוד יוכלו להשפיע לאחרים, וכך יצאו בדרכם לעיר מעז'בוז', עירו של הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, כשהגיעו למעז'בוז' לאחר הנסיעה הארוכה שאלו מיד למקום מגוריו של הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, ושם התברר להם שבאותו השבוע נסע לארץ ישראל, והראו להם את הדרך שבה נסע הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, התיישבו הזוג והחליטו לנסוע אחר הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, ולהשיגו בדרך כדי לקבל ברכה, כי מאחר שבאו דרך ארוכה כל כך, ורק השבוע נסע הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, יסעו אחריו וישיגו אותו, וכך המשיכו לנסוע מעיר לעיר ומכפר לכפר, ובכל מקום שאלו היכן הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, וענו להם שהבעל שם טוב הקדוש זי"ע היה בעיר זו זה עתה, אך לפני זמן קצר נסע לדרכו, והם המשיכו לנסוע, וניסו להשיג את הבעל שם טוב הקדוש זי"ע בדרכם, עד שהגיעו לעיר אדעס (אודיסה), ושם שמעו שהבעל שם טוב הקדוש זי"ע הפליג באניה לטורקיה והחליטו לנסוע אחריו, אמרו ועשו, הזדמנה להם אניה והם עלו עם כל החבילות לצרכי פסח ונסעו לטורקיה, אחרי הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, וכשהגיעו לעיר הבירה איסטנבול, ותיכף ומיד נסעו לאכסנייה שמתאכסנים כל העשירים, ונתנו להם אכסניה מהודרת, אך בתוך ליבם השתוקקו מאוד לדעת איפה נמצא הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, והתחילו לשאול, ואף אחד לא ידע מי זה, והלך העשיר בין העניים ארחי פרחי, ושאל אם יש פה איזה חכם אשכנזי גדול, ואף אחד לא ידע מה לומר לו, והנה כבר הגיע ערב פסח, סמוך לחג, אזי הכינו חדרם לכבוד החג, עם יין ומצות, בשר ודגים ונרות, והתיישבו שיצאו קצת לטייל בחוצות העיר, אולי עם כל זאת ישמעו איזה קול מהבעל שם טוב הקדוש זי"ע, כי לא ייתכן שאף אחד לא ידע ממנו, ויהי כאשר נסעו הגיעו אל חוף הים, ומצאו שם אישה בוכה כנ"ל, ושאלו אותה מי היא? ולמה היא בוכה? אזי סיפרה שהיא ביתו של הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, ומיד התמלאו בשמחה, והזמינו אותה לבא עמהם אל העגלה ולבא אל חדרם כנ"ל.
ליל הסדר באיסטנבול
ביתו של הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, אדל, על אף שבכתה על רוע מזלה כנ"ל עם כל זאת בטחה בביטחון חזק שבוודאי הקדוש ברוך הוא לא יעזוב את אביה, כי ראתה אצלו אותות ומופתים ניסים נגלים שעשה כבר עמהם הקדוש ברוך הוא ועל כן ידעה בבטחון חזק שבוודאי גם עכשיו יהיו להם כל צרכי החג, אך לא ידעה מה, והיכן, ואימת וכו', ובתוך כך נפגשה עם הזוג הנ"ל, והנה הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, היה כל הזמן בבית המדרש והיה עובד שם את עבודתו, והיה מתהלך אנה ואנה בדביקות גדול, בביטול כל הרגשותיו, ומייחד יחודים קדושים ונוראים מאוד כדרכו, ושום דבר לא בלבלו, ולא נשא ליבו ללכת לבקש ולחפש את ביתו, מה היא עושה? ואיך היא מכינה את צרכי החג? כי היה לו בטחון חזק בו יתברך שבוודאי לא יעזוב אותו, ועל כן נשאר בבית המדרש לתפילת מנחה של קודם החג, והאריך בתפילה זו מאוד מאוד עד שגמרו את התפילה חיכתה לו ביתו בחוץ, ותיכף ומיד הוליכה את אביה אל החדר למעלה, למקום אכסניית העשירים.
והיה חדר רחב ומאיר והיה על השולחן מכל טוב, והבעל שם טוב הקדוש זי"ע חשב בראש השולחן ועשה את עצמו כאילו אינו שם לב אל שום דבר, ולא שאל מי הכין לו את הדבר הה, ומי הם בני הזוג, אלא התחיל לערוך את הסדר בדביקות גדול כדרכו, וכל פיסקא ופיסקא לקח לו זמן רב מאוד, מרוב דביקות וייחודים ואמירת תורה וגילוי סודות שגילה לביתו ולתלמידו ועשה קידוש, ואחר כך המשיך באמירת ההגדה עד שהגיע לשולחן עורך שאז הפסיק מדבקותו והיו פניו שמחים וצוהלים, מקרינים אור זיו ונוגה כשמש בצהרים, ופנה אל הזוג ואמר: "ידעתי וגם ידעתי למה באתם אלי, כי הנכם חשוכי בנים, והנה אני מברך אתכם שתזכו להפקד בזרע של קיימא, בזכות שהכנתם לי את כל צרכי הסדר ומסרתם את נפשכם עבורי", ותיכף ומיד כשרק הפליט את הברכה מפיו, נעשה חיוור כסיד והוריד ראשו על ידו, וכך שכב בדביקות זמן רב, עד שפתאום קפץ ממקומו והכריז בזו הלשון: "וועל איך דינען דעם אויברשטיין אן עולם הבא" (אזי אעבוד את הקדוש ברוך הוא בלי עולם הבא), והתחיל לרקוד מרוב שמחה והיה אז בדביקות גדולה עד מאוד.
(והעניין היה, כאשר סיפרה אחר כך בתו, אדל, שהזוג הזה היו שניהם עקרים לגמרי, ולא יכלו להוליד, וכיוון שהבעל שם טוב הקדוש זי"ע ברכם שיהיה להם ילדים וזה דבר שידוד הטבע, חוץ לטבע ממש, ועל כן יצא כרוז מהשמים שבשביל זה איבד את כל העולם הבא שלו, ולכן נפל בחלישות הדעת גדול עד שנסכם בדעתו הקדושה שיעבוד את הקדוש ברוך הוא בלי עולם הבא, והתחיל לרקוד מרוב שמחה שעכשיו יעבוד את הקדוש ברוך הוא בלי שום שכר עולם הבא רק מחמת דביקות הבורא יתברך בעצמו ובשביל זה בעצמו החזירו לו את כל העולם הבא וזכה למה שזכה), ובירך הבעל שם טוב הקדוש זי"ע ברכת המזון, והמשיך את הסדר בדביקות נוראה ונפלאה עד מאוד עד שהגיע אל ההלל הגדול.
*מראה כללי של העיר איסטנבול
