המשך מסיפור נסיעת הבעל שם טוב הקדוש זי"ע חלק ד'
לעושה נפלאות גדולות לבדו
וכשהגיע הבעל שם טוב הקדוש זי"ע באמירת הלל הגדול אל הפסוק: "לעושה נפלאות גדולות לבדו", התחיל לחזור על פסוק זה פעמים אין מספר בניגון מאוים מאוד, ובקול צעקה של לב נשבר, וכך חזר פעמים אין מספר על פסוק "לעושה נפלאות גדולות לבדו כי לעולם חסדו", ולאט לאט נפלו בשינה עמוקה הזוג, ואחר כך תלמידו ר' צבי הסופר ואחר כך בתו הצדקת אדל, והוא באחת, לא עוזב את הפסוק הזה, רק שר בקול מאוים מאוד מאוד ובקול צעקה של לב נשבר: "לעושה נפלאות גדולות לבדו כי לעולם חסדו.
הסולטן הטורקי
דרכו של הסולטן שהוא מלך טורקיה הייתה להתחפש מפעם לפעם בבגדים פשוטים ולצאת מארמונו אל הרחוב, כי היה מלך טוב מאוד ורדף צדק ויושר, ולכן רצה להסתובב בין בני עמו, ולדעת מה חסר להם ומה הם צריכים, ולאחר מכן כשהיה חוזר לארמונו, היה לובש את לבושיו והיה דואג לעזור לכל הנצרכים, לזה דאג שתהיה פרנסה, ולזה שלח רופא וכו', והאנשים אף פעם לא ידעו מהיכן נודע שהם צריכים עזרה, וכך הייתה דרכו של הסולטן שנים רבות שהיה מתחפש ויוצא לעיר בלבוש פשוט ואף אחד לא הכירו, וכך דאג לרווחת תושבי הממלכה.
פעם אחת כשיצא הסולטן מארמונו מחופש, הוא נתפס על ידי שודדים, השודדים לא הכירו שהוא המלך ולאחר ששדדו את כספו, רצו להורגו, ואז פנה אליהם הסולטן ואמר להם: "לא כדאי לכם להרוג אותי, חבל לכם, אתם יכולים להרוויח על ידי הרבה כסף, כי אני אומן מומחה בעשיית מחצלות ותוכלו למכור את המחצלות שאני אארוג בשבילכם, מה אכפת לכם לנסות, אין לכם מה להפסיד", הרעיון מצא חן בעיני השודדים והם החליטו להשאירו בחיים, הם הביאו את הסולטן אל המחבוא שלהם והביאו לו חומרים כדי שיוכל לארוג מחצלות, בינתיים נעשה כמובן רעש בעיר, הסולטן נעלם מהארמון, כוחות הצבא והמשטרה החלו לחפש אחריו, ולא ידעו להיכן נעלם, דומה היה כאילו פצתה האדמה את פיה ובלעה אותו, אף אחד לא ראה או שמע היכן הסולטן, והמשטרה לא ידעה מה לעשות. לאחר שגמר הסולטן לארוג את המחצלת ראשונה, הוא חתם בצידה את האות הראשונה משמו, וקרא לשודדים ואמר: "לכו אל העיר ותמכרו את המחצלת הזאת לפלוני, שהוא סוחר יין והוא ישלם לכם כסף רב על זה, אל תסכימו בשום פנים ואופן למכור אותה בכסף מועט, תתעקשו שאתם רוצים הרבה כסף ואני בטוח שהוא ייתן לכם", (אדם זה שהסולטן שלח אותו אליהם היה יהודי שהיה סוחר יין, והוא סיפק את היין לסולטן, והיה בקשרי ידידות קרובים מאוד על הסולטן).
השודדים יצאו לדרכם, והחליטו לנסות את מזלם למכור את המחצלת במקומות אחרים, אך בכל מקום שבאו אליו ודרשו סכום כסף גבוה צחקו עליהם האנשים ולא הסכימו לקנות מהם, ראו השודדים שאין אף אחד רוצה לקנות את המחצלת והחליטו ללכת אל סוחר היין ולראות מה יאמר הוא, בתחילה לא הבין סוחר היין מדוע הם רוצים מחיר יקר כל כך עבור המחצלת אך לפתע נפלה עינו על הפינה של המחצלת ושם ראה אות אחת, הוא אמנם עדיין לא הבין בדיוק במה המדובר, אך מכיוון שהיה רעש גדול בעיר על כך שהסולטן נעלם, והאות הזאת הייתה האות הראשונה של שמו, החליט סוחר היין לקנות את המחצלת בדמים יקרים, למרות שלא הייתה שווה כל כך הרבה, כי הבין שהלא דבר הוא, ולא לחינם נכתבה האות, הוא גם ביקש מהשודדים להמשיך ולהביא לו מחצלות נוספות, כי הם מחצלות משובחות מאוד, והוא ישלם להם כסף רב עבורם.
חזרו השודדים אל השבוי שלהם, הסולטן וסיפרו לו שאכן הצליחו למכור את המחצלת וסוחר היין הנ"ל מזמין עוד מחצלות, שמח הסולטן וארג עוד מחצלות ובכל פעם חתם שם אות אחרת משמו, ובכל פעם מכרו השודדים את המחצלות לסוחר היין, והוא שילם להם בעין יפה עבור הסחורה. לא לקח זמן רב וסוחר היין הבין שהסולטן שבוי בידי האנשים האלה, המביאים לו את המחצלות. הוא דיווח על כל מה שנעשה למפקד הראשי של המשטרה, והורה לו לשלוח חיילים ולעקוב אחד השודדים האלה, ואכן כשהביאו השודדים מחצלת נוספת, ארבו להם שוטרים שעקבו אחריהם עד שחזרו למקום מחבואם, ושם מצאו את הסולטן, ושיחררו אותו.
מיד לאחר ששוחרר, קרא הסולטן ליהודי סוחר היין לארמונו, והודה לו מעומק ליבו על כך שהציל אותו, "מה אשלם לך על כך שהצלת את חיי?", שאל הסולטן, "הרי אין דבר שאוכל לתת לך על כך שהצלת אותי ממות לחיים", ענה סוחר היין: "אינני צריך שום דבר, ברוך השם יש לי הכל, אך זאת אבקש מהסולטן שייתן לי אישור לגישה חופשית אליו בכל עת שארצה ולא אהיה צריך לבקש רשות כניסה בכל פעם", הסכים הסולטן ונתן לו כתב שבו הוא מאשר לו להכנס אל הארמון בכל שעות היום והלילה, בלי אישור נוסף, לו ולבניו לכל הדורות, והם יוכלו להכנס תמיד אל ארמון המלך אפילו אחרי מותו. לאחר שנים מת הסולטן ובנו יירש את מקומו, וגם סוחר היין הלך לבית עולמו ובנו ירש את חנות היין שלו, וגם את האישור המלכותי, ולמרות שהסולטן החדש לא היה ידיד טוב של סוחר היין, אך אמו, שהייתה אשתו של הסולטן הקודם הייתה בקשרי ידידות עם משפחת סוחר היין שהציל את בעלה.
המשך יבוא…
