המשך מסיפור נסיעת הבעל שם טוב הקדוש זי"ע חלק ה'
גזירת הגירוש
לסולטן החדש היה יועץ שהיה שונא יהודים גדול מאוד, יועץ זה היה נוצרי, אך מכיוון שבטורקיה לא היו באותה התקופה נוצרים, כי המוסלמים שונאים מאוד את הנוצרים, התחפש היועץ למוסלמי, ואף אחד לא ידע על כך שהוא נוצרי, אותו יועץ תמיד דיבר רק לפני הסולטן על היהודים והעליל עליהם עלילות שווא, ולאט לאט נכנסה בסולטן שנאה גדולה על היהודים, עד שהחליט ביחד עם היועץ להפתיע את היהודים, וביום הראשון של חג הפסח, להכריז על גירוש מכל העיר איסטנבול, על היהודים יהיה לעזוב את העיר מיד באות היום ללא רכושם, וכל מי שיפר את הפקודה יומת, היועץ והסולטן תאמו את הדבר ביניהם בסוד, ואף אחד מהם לא ידע על דבר הגזירה.
החלום בליל פסח
באותו ליל הסדר, לילה לפני שגזירת הגירוש הייתה אמורה להתבצע, הלך בנו של סוחר היין הנ"ל לישון, לאחר שערך את הסדר, בהיותו ישן בא אליו אביו בחלום ואמר לו: "דע לך שנגזרה גזירת גירוש על כל היהודים שבעיר, רוץ מהר קח את האישור המלכותי, ולך קודם כל אל אמו של הסולטן, ותספר לה הכל, וביחד תלכו אל הסולטן ותבקשו ממנו רחמים לבטל את הגזירה, ותאמר לסולטן, שהיועץ שלו הוא שקרן ואינו חפץ בטובתו, מכיון שהוא נוצרי, ואם ישלח חיילים מיד לביתו יראה שהוא ישן כשצלב גדול על מיטתו".
בנו של סוחר היין לא שם בתחילה לב לחלום, וחשב שסתם חלום הוא, ולכן חזר לישון, אך כשנשנה החלום כמה פעמים, הבין שיש דברים בגו, והחליט מיד ללכת אל הסולטן, אומר ועושה לקח את האישור המלכותי ורץ בשעה מאוחרת בלילה לארמונו של הסולטן ובאמצע הדרך כשעבר לבית בית הכנסת האורחים, שמע מהקומה השנייה שיהודי אחד אומר בקול מאויים ובדבקות גדולה ולב נשבר את הפסוק: "ועושה נפלאות גדולות לבדו, כי לעולם חסדו", וחוזר על כך כמה וכמה פעמים, "לו היה היהודי הזה יודע איזה נס אנו צריכים עכשיו, בוודאי לא היה שר לעצמו כל כך" חשב בנו של סוחר היין בלבו והמשיך בדרכו לארמונו של הסולטן.
כשהגיע לשם פתח בפניו האישור המלכותי את כל הדלתות, ראשית כעצת אביו פנה אל אימו של הסולטן והעיר אותה מן השינה, הוא התחיל לבכות לפניה וסיפר לה שנודע לו בחלום על ידי אביו, על הגזירה הנוראה שגזר הסולטן, והאם שהוקירה לו טובה גדולה על כך שהציל את בעלה, הבטיחה לו שתלך עמו אל הסולטן ותבקש ותתחנן לפניו לבטל את הגזירה, וביחד הלכו אל הסולטן והעירו אותו משנתו, אימו התחננה לפניו שיבטל את הגזירה, כי שקר סיפרו לו על היהודים והעלילו עליהם עלילות שווא, והיהודי בנו של סוחר היין אמר לו שהיועץ שלו הוא נוצרי ואם ישלח אליו חיילים ברגע זה ימצאו אותו ישן עם צלב גדול במיטתו, דבר זה העלה את חמתו של הסולטן, והוא הרגיש נבגד, היועץ שסמך עליו כל כך מרמה אותו כל הזמן והוא אינו מוסלמי אמיתי, הוא החליט לשלוח מיד חיילים לביתו של היועץ לברר אם אכן אמת הדבר, וכשהגיעו החיילים לביתו של היועץ, ראו שהיה יישן עם צלב גדול במיטתו, ומרוב כעס ושנאה ששונאים המוסלמים את הנוצרים חתכו את ראשו במקום, והתבטלה הגזרה.
שמח וטוב לב חזר בנו של סוחר היין לביתו, וכשעבר עוד הפעם ליד בנין ההכנסת אורחים שמע מהקומה השנייה קול שיר בקול שמחה, אותו יהודי ששמע מקודם שר את הפסוק בקול מאויים שר אותו עכשיו בקול של שמחה "לעושה נפלאות גדולות לבדו כי לעולם חסדו", פלא היה הדבר בעיניו והוא המשיך בדרכו לביתו. למחרת כשבא אל בית הכנסת עלה על הבימה ביקש את רשות הדיבור וסיפר לכל הנוכחים את הנס הגדול שאירע בלילה הזה, הוא סיפר להם גם כשעבר ליד בנין הכנסת האורחים שמע בתחילה קול מאויים ושבור השר את הפסוק "לעושה נפלאות גדולות לבדו כי לעולם חסדו", וכשחזר שמע שאותו יהודי שר את הפסוק בקול שמח, בירור קצר העלה שהיה זה הבעל שם טוב הקדוש זכותו יגן עלינו, וכך התפרסם שמו גם באיסטנבול אצל כל היהודים.
