הקדמה
סיפור נסיעתו של הבעל שם טוב הקדוש זי"ע שנסע לארץ ישראל, והיו לו בדרך ניסים גדולים, ונוהגים כל נכדיו לספר את הסיפור הזה בחוץ לארץ באחרון של פסח ובארץ ישראל בשביעי של פסח שנקרא "סעודת המשיח", ויש אומרים "סעודת הבעל שם טוב", ויען שרביז"ל נכד הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, ולכן רגילים אנשי שלומנו לספר את הסיפור הזה גם כן, ואנחנו זכינו לשמוע את הסיפור הזה מפי הוד כ"ק הגה"צ מוהרא"ש זי"ע, ששמע חלק גדול מהרב החסיד ר' לוי יצחק בנדר ז"ל, וחלק גדול מצדיק אחד שהוא נכד הבעל שם טוב הקדוש, והוא קיבלו מדור דור, עד הרב הקדוש ר' ברוך ממעז'בוז זי"ע, והרב הקדוש רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב זי"ע שהיה נכדם.
מעז'בוז
ידוע שהבעל שם טוב הקדוש זי"ע התיישב בעיר מעז'בוז, שהייתה אמנם עיירה קטנה באוקראינה, אך מאותה עיירה האיר אור על כל העולם כולו, וידוע שלימודו של הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, שאותו לימד את כל העולם כולו, הוא אשר אין שום מציאות בלעדיו יתברך כלל, והכל לכל אלוקות גמור הוא ובכל תנועה ותנועה שם אלופו של עולו, וכפתגמו הידוע: "הכל אלוקות ואלוקות הכל", ואין שום דבר שלא יהיה גנוז שם אלופו של עולם, והאדם צריך לחפש ולבקש ולמצוא את הקדוש ברוך הוא בכל דבר, ואז כשאדם הולך בדרך זו כל חייו משתנים והם מאירים לו מבית ומבחוץ, כי הגלות הגדולה ביותר שהאדם סובל היא רק מכיון שנסתר ממנו אלוקותו יתברך, והוא חושב שהכל הוא טבע, והכל תלוי כביכול בכוחו ובשכלו ובתבונתו, ועל ידי זה הוא מסתבך בכל מיני צרות וייסורים, לא כן כשאדם ממשיך על עצמו עריבות נעימות ידידות וזיו חיות אלקותו יתברך, אז כל החיים שלו הולכים אחרת בצורה אחרת לגמרי, כי אין לך עוד חיים ערבים ומתוקים כמו מי שזוכה להאמין בו יתברך באמונה פשוטה, ויודע אשר אין בלעדיו יתברך כלל, ואפילו עלה לא נופל מהעגלה בלי השגחתו יתברך, ואפילו קש ותבן לא נופלים מהעגלה בלתי השגחתו הפרטי פרטית, ומכל שכן בן אדם מושגח בהשגחה נוראה ונפלאה עד מאוד, כמאמרם ז"ל (חולין ז.): "אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין מלמעלה.
ועל כן לא בחינם התחילו לנהור המון עם אל הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, לעיירה הקטנה מעז'בוז, כי שם נגלו אלוקים חיים, ועל ידי תוקף דבקותו והתכללותו בו יתברך, זכה לעשות אותו ומופתים לעיני כל, ושמו הטוב נתפרסם בין כל עם ישראל, ולהבדיל גם בין הגויים, כי מרוב התכללותו באין סוף ברוך הוא, וגילוייו המרובים שגילה בדרכי הנהגותיו יתברך על ידי זה זכה לשדד את הטבע והמערכה, ונעשו על ידו אותות ומופתים שידוד הטבע ממש, המון עם באו אליו לבקש ישועות ניסים ונפלאות כל אחד בא עם חבילת הצרות והייסורים שעברו אליו, כולם באו לשפוך את ליבם לפני הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, אצלו מצאו דברי חיזוק וניחומים ובסופו של דבר גם נושעו בישועה על ידי מופתים גלויים, גם האנשים המורמים מעם הגיעו אליו כדי ללמוד את הדרך החדשה שגילה באמונת הבורא יתברך שמו, עד שמעז'בוז' הפכה להיות אבן שואבת שמשכה אליה לומדים וגדולים, וסתם עמך סנדלרים איכרים ובעלי עגלות וכדומה, וכולם מצאו אצל הבעל שם טוב הקדוש זי"ע מקום.
המתנגדים
מן הצד השני כמובן שלא חסרו גם מתנגדים לדרכו ושיטתו, מכיוון שעל כל דרך חדשה בעבודת השם יתברך המתגלה בעולם עומדים מתנגדים הרוצים לבטלה לגמרי כמו שמצאנו אצל אברהם אבינו בעת שגילה דרך חדשה באמונת הבורא יתברך שמו, וחפר בארות, באר מים חיים, לגילוי אלוקותו יתברך, שאז נאמר אצלו (בראשית כ"ו): "וכל הבארות אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלישתים וימלאום עפר" וגו', דהיינו אפילו אצל האבות הקדושים אברהם יצחק ויעקב שגילו את אמיתת מציאותו יתברך וחפרו בארות חדשות, באר מים חיים, גילויים חדשים בדרכי האמונה הקדושה כבר היו להם מתנגדים, זה לעומת זה, הפלישתים שהם כלל הליצנים, שיש בכל דור ודור על הצדיקים האמיתיים המגלים את אמיתת מציאותו יתברך שהם שלוחי הס"מ, וכל מה שהצדיקים הגדולים והקדושים במעלה נוראה ונפלאה מאוד מגלים באמיתת מציאותו יתברך וחופרים בארות חדשות, באר מים חיים להשקות בהם את כל הצמאים לדבר ה', כבר באים פלישתים שהם כלל הליצנים והנואפים (כמו שפירש רש"י על הפסוק (בראשית י') ואת פתרוסים ואת כסלוחים אשר יצאו מהם פלישתים וגו', שנולדו בניאוף שיקוץ תיעוב וזיהום עיין שם).
ועל כן כל אלו המתנגדים והמתלוצצים מהצדיקים הקדושים הדבוקים בו יתברך בדביקות אמת והם מגלים את אמיתת מציאותו יתברך בגילוי נורא ונפלא מאוד, הם נואפים גדולים כמו הפלשתים כי גם הם סיתמו את הבארות שחפרו אברהם ויצחק, ואפילו בשעת יציאת מצרים אחרי שראו עם ישראל אותות ומופתים גילוי אלוקות במדרגה נוראה ונפלאה מאוד שגילה משה רבנו לעם ישראל, עם כל זאת כתיב (שמות י"ג): "ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלשתים וגו'", ומובא על זה במדרש (מדרש אגדה): כי הפלשתים היו לצנים גדולים ואם היו עוברים דרך ארץ פלישתים היו עושים צחוק וליצנות מכל האותות והמופתים והגילויים הנוראים והנפלאים שגילה משה רבנו.
כל כך יש כוח להקליפה של ליצנות להעלים ולהסתיר את קדושת הצדיקים, ודבר זה סובב בכל דור ודור, מאז שגילה אברהם אבינו את הקדוש ברוך הוא בעולם, עד דורותינו אלה, שקמים על הצדיקים הקדושים המגלים את אמיתת מציאותו יתברך בגילוי נוראה ונפלא מאוד, מתנגדים וליצנים שהם הפלישתים והם נואפים גדולים כמו שכתוב (תהילים נ"ה): "שלח ידיו בשלומיו חילל בריתו", כי זה תלוי בזה מי שמתנגד על צדיקים קדושים המגלים את אמיתת מציאותו יתברך, צריכים לדעת שבוודאי הוא נואף גדול, ודבר זה ראו בחוש, שכל אלו שקמו על צדיקים קדושים, שרפי מעלה, שהיו דבוקים בדביקות אמת בו יתברך, לבסוף נתקלה שהם היו נואפים גדולים רחמנא לישזבן, כי לא יימלט אדם המנגד על צדיקים קדושים שלא יהיה פגום בבריתו רחמנא לישזבן, ולא יהיה נואף גדול כמו הפלישתים כנ"ל.
