מספרים על הצדיק הקדוש מקשינוב זי"ע, שהיה תלמיד הרבי רבי אלימלך מליז'ענסק זי"ע. ואמר פעם: למה יש מנהג בעולם לקרוא את התוכחה בשקט? זה כדוגמת אב המזהיר לבניו: ראה, אם לא תקיים את אשר ביקשתיך, אעניש אותך, ומתחיל לפרט אילו עונשים, והילד מתחיל לפחוד כמו כן התוכחה בפרשה זו [בחוקתי] ובפרשת כי תבוא, יש נוהגים לאמרה בקול נמוך, כדי להפחידנו: אם לא נקיים את התורה והמצוות, תראו מה מחכה לנו.
הצדיק הקדוש רבי חיים חייקל מהמדורא זי"ע, תלמיד המגיד ממעזריטש זי"ע, אמר כך: אינני מבין, מדוע הוצרכו ליתן לנו תוכחה, קללות כאלו, הלא התורה כל כך נעימה ומתוקה, המצוות כל כך ערבות, ומדוע שלא נקיימן?!
ידוע שהבעל התניא זי"ע, היה בעל קורא אצל רבו המגיד ממעזריטש זי"ע, וכשהוא קרא פרשת בחוקתי או פרשת כי תבוא, המגיד הקדוש הגביה בכל פעם את ידיו כלפי מעלה, והיה שמח מאוד, כי שמע רק ברכות, שהקדוש ברוך הוא מברכנו, הקב"ה אוהב אותנו מאוד, הקב"ה אינו רוצה להענישנו.
וכן אחר הסתלקות המגיד ממעזריטש זי"ע, היה ה'בעל התניא' בעל קורא, ובנו רבי דב בער האדמו"ר האמצעי זי"ע, כששמע את אביו קורא את התוכחה, היה גם כן בשמחה, כי שמע רק ברכות. ופעם אחת לא היה אביו בביתו, ואחר קרא את התורה, והחל הבן לבכות מאוד, שאלוהו: מדוע תבכה? וענה ואמר: כשאבי קורא את התוכחה, אני שומע רק ברכות, אבל עכשיו כששמעתי קללות, זה לא מגיע לעם ישראל, ולכן אני בוכה, נמצא, שהתוכחה זה רק ברכות, אבל צריכים שכל לדעת איך ומי ואימת, איך קוראים בתורה.
אשר בנחל חלק נ"ב מכתב ט' תתסג.
