תפילת עלינו לשבח:

עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא שָׂמָנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה. שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם, וְלֹא גוֹרָלֵנוּ כְּכָל הֲמוֹנָם, שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וָרִיק, וּמִתְפַּלְּלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ. וַאֲנַחְנוּ מִשְׁתַּחֲוִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. הוּא אֱלֹהֵינוּ וְאֵין עוֹד אַחֵר, אֱמֶת מַלְכֵּנוּ וְאֶפֶס זוּלָתוֹ. כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי יְהֹוָה הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד:

עַל כֵּן נְקַוֶּה לָּךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזָּךְ, לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ, וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן, לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי, וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי לְךָ תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן. לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ, וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ, וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד: וְנֶאֱמַר: וְהָיָה יְהֹוָה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:

כל הזכויות שמורות (c) ל "ויקיטקסט" תחת רשיון "GNU Free Doc.' ול- J. Alan Groves Center, ר' פנחס ראובן שליט"א

הנזהר באמירת עלינו לשבח:

מובא בספרים שמי שנזהר לומר בכל יום אחר כל תפילה שחרית מנחה ערבית חצות תפילת "עלינו לשבח" ומכון פירוש המלות ימשיך על עצמו אור גדול מאד וימחלו לו כל עוונותיו, כי התפילה הזו תיקן יהושע בן נון בעת שהפיל את חומת יריחו, ולכן תראה להקפיד מאוד לומר את תפילת "עלינו לשבח" מתוך הסידור דיקא ותכון פירוש המילות והקדוש ברוך הוא יסלח לך על הכל, ותזכה לכל הישועות שבעולם.

אשר בנחל חלק קסז מכתב ו' קל

להכניע את הקליפות לגמרי – אמירת עלינו לשבח:

עלינו לשבח בכל יום על החסד שבראנו הקדוש-ברוך-הוא מזרע ישראל, ולא עשנו גוי כגויי הארצות, אשר השבח הזה עולה על כל השבחים, ועלינו להבדל לגמרי מדרכי הגויים, כמו שכתוב (ויקרא כ, כו): "ואבדיל אתכם מן העמים" וגו', ולא בחינם שמובא, שצריכים לומר את תפילת יהושע בן נון בכוונה גדולה אחר כל גמר תפילה, והיא תפילת "עלינו לשבח", שבזה אנו מכניעים את הקליפות לגמרי, רק לקשר את המחשבה אל הדבור, ולכוון פירוש המילות, זה כבר דבר גדול מאוד, ואת זה צריכים לחיות כל היום, מען דארף דאס דער לעבין א גאנצין טאג, אשרי עין ראתה זאת.

אשר בנחל חלק כג מכתב תקצד

שלא עשנו כגויי הארצות:

ובאמת ראוי לנו לשמוח שזכינו להיבראות מזרע ישראל, ולא עשנו כגויי הארצות, אשר עם שמחה הזו יכולים לשמוח כל ימי חיינו, והשמחה הזו אף אחד לא יכול לבטל את זה, כי בשלמא אם משמחים עם נקודה טובה, אזי יכול לבוא הסמ"ך-מ"ם, ולהחליש את הדעת, מי אומר שהנקודה טובה הייתה באמת לשמה וכו', וימצא כל מיני פגמים בעבודתו וכו', לא-כן כששמחים אשר לא עשנו גוי, השמחה הזו הסמ"ך-מ"ם אינו יכול לבטל כלל, כי איך שרק לא יטען עם האדם, לא יועיל לו שום דבר, תהילה לאל, נבראנו מזרע ישראל ולא עשנו כגויי הארצות, ועל-כן צריכים לשמח את כל אחד ואחד בשמחה זו, שהיא השמחה הכי מעלה, והשמחה הזו מדבקת את נשמת האדם בו יתברך, וממשיך על עצמו אור וזיו וחיות ודבקות. וחכמינו הקדושים אמרו (שבת ל:): אין השכינה שורה לא מתוך עצבות, אלא מתוך דבר שמחה של מצוה; ועיקר המצווה לשמוח שלא עשנו כגויי הארצות, אשר היא שמחה העולה על כל השמחות, ועל-כן לא רק שאתם תשמחו, אלא תשתדלו לשמח את כל נשמות ישראל.

אשר בנחל חלק פג מכתב י"ח רנו

מה יהיה בעת הגאולה:

מה אתם חושבים יהיה בעת הגאלה, כל אחד מתאר לעצמו חזיונות דמיונות אחרים, כאלו הכל ישתנה, כלום לא ישתנה, רק דבר אחד, יתגלה לכולם שכל העבודה זרה זה סתם דמיונות, הבל וריק, ומה השתגענו, אנחנו רצים אחר עץ ואבן? הרי הכל דמיון אחד גדול, יש שבעים אמות, השבעים אמות הם נחלקים שלשים וחמש ושלשים וחמש, מצד ימין זה ישמעאל, ומצד שמאל זה עשו, מהישמעאלים יוצאים שלשים וחמש אומות שייכים אל ישמעאל, ומעשו יוצא שלושים וחמש אמות שייכים אל עשו, אלו טועים ואלו טועים, הם עובדי אלילים עץ ואבן, וחיים בדמיונות גדולים, יהושע בן נון תקן תפלה שאנחנו אומרים את התפלה הזו אחר כל תפילה, בשעה שיהושע נכנס בארץ ישראל ורצה לכבוש את יריחו וזה לא הלך לו. 

תיקן את התפילה "עלינו לשבח לאדון הכל לתת גדולה ליוצר בראשית שלא עשנו כגויי הארצות, ולא שמנו כמשפחות האדמה, שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם, שהם משתחווים להבל ולריק ומתפללים אל אל לא יושיע, ואנחנו כורעים ומשתחווים ומודים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהוא נוטה שמים ויוסד ארץ ומושב יקרו בשמים ממעל, ושכינת עזו בגבהי מרומים, הוא אלוקינו אין עוד, אמת מלכנו אפס זולתו" זה תיקן יהושע, וכך הסתובב סביב החומה של יריחו שבע פעמים ותקעו בשופרות, והכל נשקע ועם ישראל נכנסו בארץ ישראל, ארץ ישראל אומרים חכמינו הקדושים (ילקוט דברים רמז תת"ס) זה ארץ שהקדוש ברוך הוא בחר לעם ישראל, והמשיך להתפלל יהושע, "ועל כן נקוה לך הוי"ה אלוקינו לראות מהרה בתפארת עוזך, להעביר גלולים מן הארץ, והאלילים כרות יכרתון", לא כתוב שיכרתו את הגויים, אלא והאלילים כרות יכרתון כל העבודה זרות יתבטלו, "לתקן עולם במלכות שדי, וכל בני בשר יקראו בשמך" כולם יכירו את הקדוש ברוך הוא, "להפנות אליך כל רשעי ארץ.   יכירו וידעו כל יושבי תבל. כי לך תכרע כל ברך. תשבע כל לשון. לפניך הוי"ה אלקינו יכרעו ויפולו, ולכבוד שמך יקר יתנו. ויקבלו כולם את על מלכותך. ותמלוך עליהם מהרה לעולם ועד. כי המלכות שלך היא ולעולמי עד תמלוך בכבוד". 

זאת אומרת אברהם יקח חזרה את ישמעאל, הוא גרש אותו, משמה יצאו כל הישמעאלים, אברהם יחזיר את הבן שלו ישמעאל וכולם יתחילו לראות רגע מה אנחנו השתגענו מג'נון, אנחנו משוגעים? הולכים אחר דמיון אחד גדול מה שנקרא מוחמד, שהרמב"ם אומר שהיה משגע וחלי נופל, מה אנחנו משתחווים חמש פעמים ביום למכה, השתגענו, אז כולם יעזבו את השטויות ויחזרו חזרה אל אברהם, ויגידו כולא מן עלא, הכל זה מהקדוש ברוך הוא, כך יהיה, יצחק יקרא את עשו חזרה, בוא עשו בוא, ממילא יפול כל השטויות שלקחו ממזר ועושים ממנו עסק צלב משתחווים אל זה, יגידו אנחנו השתגענו האי כריזי? וכולם יכירו את הקדוש ברוך הוא, אווריטינג איז פין גאט, הכל זה מהקדוש ברוך הוא, כך יהיה, אברהם יחזיר את ישמעאל אליו, אז כולם יחזרו אל האמת, יצחק יחזיר את עשו, כולם יעזבו את השטויות שלהם יחזרו אל האמת, והנה בא יעקב יהיה לו עבודה קשה, יש לו שתים עשרה ילדים הוא צריך לאחד אותם, כי הגלות שלנו מפני שאין אהבה ואחדות בין נשמות ישראל, הסמ"ך-מ"ם עושה כל מיני פרודים שיהיה בין נשמות ישראל, זה השטן, זה השתיים עשרה שבטים שיהיו מחלקים אחד מהשני, מפרדים אחד מהשני, זה הגזענות הארורה שנמצא עדין בנו, בוודאי שתים עשרה שבטים יש להם שתים עשרה צבעים, ויש להם שתים עשרה נוסחאות התפלה, אבל מה כולנו בני יעקב, כולנו נכדי יצחק, נכדי אברהם, מה זה צריך להיות שאצלנו יהיה פרודים?

אשר בנחל חלק רט מכתב פ

להעביר גלולים מן הארץ:

רבנו ז"ל אמר (חיי מוהר"ן סימן רנ"א) יש לאל ידי להחזיר כל העולם כולו למוטב, ולא בלבד אנשים פשוטים, אלא אפילו צדיקים ואנשים גדולים, אני יכול להחזירם למוטב. כי גם הצדיקים צריכים להחזירם למוטב. ולא מבעיא ישראל קדושים, אלא כל האומות העולם כולם אני יכול להחזירם להשם יתברך, והייתי יכול להוליכם סמוך לדת ישראל. אך דיו לעבד להיות כרבו;

רואים מכל זה את רצונו של רבנו ז"ל, להפיץ לכולם את תורתו הקדושה, והרי אנחנו מתפללים שלוש פעמים ביום ומבקשים ממנו יתברך "להעביר גלולים מן הארץ והאלילים כרות יכרתון, לתקן עולם במלכות שדי, וכל בני בשר יקראו בשמך להפנות אליך כל רשעי ארץ, יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון, לפניך הוי"ה אלקינו יכרעו ויפלו, ולכבוד שמך יקר יתנו, ויקבלו כולם את עול מלכותך ותמלוך עליהם לעולם ועד", הרי שלך לפניך שצריכים לקרב את כל העולם כולו אליו יתברך.

אשרי מי שעוסק להפיץ את ספרי רבנו ז"ל לכל העולם, ומקיים את צוואת מוהרנ"ת ז"ל שהניח לנו צוואה ארבע ימים לפני הסתלקותו ואמר אז לאנשי שלומנו "העובדה שלכם יהיה יפוצו מעינותייך חוצה".

אשר בנחל חלק רלד מכתב בקיט

מה יכניס משיח צדקנו בעולם?

וזה יכניס משיח צדקנו בכל העולם כולו – אהבת הבריות, שכולם יכירו את הקדוש-ברוך-הוא, וידע כל פעול כי אתה פעלתו, ויבין כל יצור כי אתה יצרתו, ויאמר כל אשר נשמה באפו, ה' אלקי ישראל מלך, ומלכותו בכל משלה. כל הבריאה כולה תכיר את הבורא יתברך שמו. אבל זה צריך להתחיל מאיתנו. אנחנו צריכים להיות אור לגויים, עלינו להראות דרך לאומות העולם לפני שאנו מלמדים אותם להכיר את הקדוש-ברוך-הוא, כמו שאומרים שלוש פעמים ביום: "להעביר גלולים מן הארץ והאלילים כרות יכרתון לתקן עולם במלכות שדי, יכירו וידעו כל יושבי תבל" וכו'. אבל לפני שאנו דואגים שאמות העולם יכירו את הבורא יתברך, עלינו לדואג שאנו נראה את הקדוש-ברוך-הוא מתוך כל הבריאה. 

ולכן מפסח עד ל"ג בעומר זהו ל"ב ימים, ומל"ג בעומר עד קבלת התורה זה מנין טו"ב, שזו כל מגמתנו – לקנות לב טוב, להפסיק לריב, לחדול מכל המחלוקות והאי הבנות, ולעזור זה לזה, וכאשר נתחזק במידת אהבת ישראל, אז נהיה בטוחים בהיותנו עם, שכל הגויים יסתכלו עלינו, ונהיה אור להם, ונזכה לגאולה השלמה במהרה בימינו.

אשר בנחל חלק לט מכתב ו' תרע

תפילה שיתגלה הקדוש ברוך הוא בעולם – עלינו לשבח:

כי אנחנו רואים בני-אדם המחפשים חברים, כי קשה לו לאדם להיות בודד, ותר אחר חבר ורע, ומשמצא מבקשו מדבר עמו, ומפטפט שעות ארוכות על דא והא, כל מיני הבל וריק, ומה יוצא מזה? מאומה, אדם אינו שם לב, שאין עוד דבר יקר יותר מזמן, זמן אין יכולים לקנות בשום כסף שבעולם. 

כל שניה, כל דקה ורגע אדם מת, ואף אחד אינו חושב מזה, אנשים אינם יודעים שהם מתים, וכל רגע, דקה ושניה, לא ישובו לעולם, לאחד חולפת שעה בשטויות, לאחד יום, או שבוע, או חדש, או אפילו שנה, או אפילו כמה שנים עוברים בהבל ובריק, בחושך וצלמות, אבל בזה שאדם 'גונב' רגע אחד, ומתחיל לדבר אל הקדוש-ברוך-הוא: "ריבונו של עולם, אני מאמין באמונה שלמה שאתה נמצא פה, ושום דבר אינו קורה מעצמו, אלא הכל בהשגחה פרטית, כל הטוב שיש לי, ואפילו כל הרע שיש לי – הכל ממך, אנא הקדוש-ברוך-הוא חוס ורחם עלי, ותוציאני מהפח יקוש הזה שנפלתי אליו, ותתגלה האמת בעולם, שאתה מנהיג עולמך בחסד וברחמים, בצדק ובמשפט". 

וכך מאריך בתפילה, אין יכולים לתאר ולשער מה המילים הללו יכולות לפעול בכל העולמות כולם, וכשיצא מזה העולם ויראה מעלת התפילה, יתחרט – למה לא אמרתי עוד דקה 'ריבונו של עולם, אני אוהב אותך, ריבונו של עולם תקרב אותי אליך, ריבונו של עולם, זכני לקיים את כל המצוות בשמחה עצומה, ריבונו של עולם, אני רוצה להכירך יותר ויותר, ריבונו של עולם, תעזור לי שאוהב את כל יהודי, ריבונו של עולם, תעזור לי לשוב בתשובה שלמה, שכל יהודי שיסתכל עלי יהיה לו הרהור תשובה, ריבונו של עולם, תעזרני שכל העולם כולו יכיר אותך'; היודעים אתם מעלת תפלה כזו? שאדם נכלל באין סוף ברוך הוא, ורוצה שיתגלה הקדוש-ברוך-הוא בעולם, שזו התפילה שאנו מתפללים בכל יום: "להעביר גלולים מן הארץ, והאלילים כרות יכרתון וכו', יכירו וידעו כל יושב תבל כי לך תכרע ברך תשבע כל לשון וכו', ותמלוך עליהם מהרה לעולם ועד, כי המלכות שלך היא", זו התפלה היפה ביותר. 

ואמר רבנו ז"ל (ליקוטי-מוהר"ן, חלק ב', סימן קיד): אם היו נותנים למת לרדת לזה העולם הייתם רואים איך היה מתפלל בוודאי היה מרבה בתפילה, כי כל זמן שאדם חי, אינו יודע מה זה רגע של תפילה, וכמה שניות יש ברגע? ששים שניות. וכמה פעמים 'ריבונו של עולם' יכולים לומר בשישים שניות?! מכל שכן שאדם מדבר, הוא מוריד את השכינה בזה העולם. ומה זו שכינה? שאנו מכירים שהקדוש-ברוך-הוא נמצא פה.

אשר בנחל חלק מא מכתב ז' צג