היהלומן הר משה זילבר הי"ו מיבנאל מספר:

היה זה בחודש סיוון שנת תשפ"א, נסעתי לירושלים כדי לעסוק במלאכת הפצת קונטרסים וקמעות של הצדיק מיבנאל.

תפילת מנחה התפללתי במתחם התחנה המרכזית בירושלים, בסיום התפילה ראיתי מחזה בלתי שגרתי. על אחד הספסלים ישב לו בחור כבן שבע עשרה שנה. כנראה, שהמתין לאוטובוס שיסיע אותו למחוז חפצו. לבחור היו פאות ארוכות אך היה גלוי ראש ללא כיפה וללא ציצית וחולצה. לבוש בגופיה בלבד.

החלטתי כיהלומן, לקחת את הבחור כפרוייקט . "זה יהיה הלקוח הראשון שלי" – כך הרהרתי ביני לבין עצמי. פניתי אליו והתפתח בינינו דו – שיח מאוד מעניין:

בחור יקר! קח ממני מתנה! חוברת יפה ותן משהו לצדקה.
שמי ראובן – הציג הבחור את עצמו – אני מאוד מתנצל אך אין לי כסף…
ראובן – פניתי לבחור בשמו – אתן לך עשר אגורות ובהן תרכוש ממני את החוברת הנהדרת בעניין מציאת הזיווג.
קונטרס למציאת הזיווג? אני בחור צעיר, אני לא חושב בכלל להתחתן, ואיני צריך את החוברת הזאת.
נכון, ראובן, אתה בחור צעיר, אך בעזרת ה', תתבגר יותר ותגדל, תמצא אישה טובה כלבבך, ותקים יחד איתה משפחה חמה ומאושרת…

מה אתה עושה בחיים? – שאלתי, והנחתי בידיו את החוברת.

אה… אני… לא עושה כלום…
מה לדעתך, לעבוד איתי ביהלומים?
ביהלומים? שאל ראובן בפליאה – אשמח מאוד לעבוד ביהלומים, זה נשמע טוב. אני נמצא כעת בחלופת מעצר (בחור שהוצא נגדו מעצר, במקום לשים אותו בכלא, ממירים את עונשו בשהייה במסגרת שיקומית, שם התנאים משופרים יותר ומעניקים לו במסגרת זו טיפול רגשי, רכישת מקצוע או השלמת בגרויות). בעוד כחצי שעה יגיע האוטובוס לאסוף אותי למסגרת השיקומית.
בסדר, נעבוד במשך חצי שעה בלבד. יש לך כיפה?- לא. ציצית וחולצה? – גם כן לא.
טוב, איך שאתה זה בסדר העיקר שנתחיל מיד בעבודת היהלומים, אך לפני כן הסבר קטן, על עבודת היהלומים:

כל יהודי הוא יהלום! כל קונטרס שאני מחלק זה יהלום. גם אתה יהלום גדול כי יש לך נשמה גבוהה והרבה מעשים טובים, ה' מאוד אוהב אותך ורוצה בהצלחתך. כל מי שמחלק קונטרסים נקרא יהלומן. אתה רוצה להיות יהלומן?

כן אני מסכים, אני רוצה להיות יהלומן ולחלק יהלומים… אך אין לי כסף לרכוש את היהלומים את החוברות האלו…
הסר דאגה מלבך – אמרתי לראובן. אתן לך בשביל ההתחלה בחינם חוברות כדי שתוכל להפיצם, העיקר שכבר מיד נתחיל במלאכת הקודש…
רבי משה, הזמן שלנו מאוד לחוץ, בזמן שנותר לי עד שיגhע האוטובוס ברצוני לעסוק בהפצה. אך אומר לך את האמת מהבוקר לא הכנסתי פרור לפה, והשעה כבר 16.30. לא היה לי כסף לרכוש דבר מאכל או משקה.
ראובן – אמרתי לו – איני רוצה שתתחיל בהפצה על בטן ריקה. בא ואקנה לך דבר מאפה ושתייה ואחר נתחיל בהפצה.

תוך שאנו מתרוממים ממקום ישיבתנו בתחנה. ניגש אלינו בחור צעיר. ע"פ חזותו ניכר עליו שהוא משתייך לחסידות גור, והציג את עצמו:

שמי אברהם מרדכי, עמדתי בפתח חנות הספרים ואוזני קלטו את הדו שיח בינכם. התרגשתי לראות כיצד אתה מדבר בלבביות ובחיבה לראובן, אינך מסתכל כלל על מראהו החיצוני אתה מדבר אל הנשמה שבו ורוצה לזכות אותו בהפצת "יהלומים" לזיכוי הרבים. אני ממש התרגשתי והחלטתי שאתן לכם חמש מאות ₪ כהשתתפות שלי בזיכוי הרבים.

עמדתי בפתח החנות ועיינתי בספר, איני יודע בעצמי מדוע התעכבתי כאן, אך הכול בהשגחה פרטית. ה' רצה שאשמע את השיחה ביניכם.

ראובן הקשיב כל העת לשיחתו של החסיד גור, אברהם מרדכי, ואמר:

"זה באמת קורה או שאני חולם… פתאום מגיע חסיד ונותן לנו כסף…

בוודאי שזה אמיתי, הרבה שלוחים למקום. ה' ראה שגילית נכונות להיות יהלומן וכבר שלח שליח שיתן לך כסף עבור ההפצה.
בעוד מספר דקות יגיע האוטובוס שלי, לפני שניפרד בא ונחליף בינינו את מספרי הניידים ונשמור על קשר. אני מבטיח לך שני דברים:
א. שהיום אניח תפילין כשאגיע לפנימייה שלי. לפני שפגשתי אותך, הגיע אלי אדם מבוגר והציע לי להניח תפילין. אני סרבתי כי אני כועס על כל מה שעובר עלי. אך כשנפגשנו הצלחת לחמם את לבי. סיפרת לי עד כמה יש לי נשמה גבוהה ושהקב"ה אוהב אותי ואכפת לו ממני, כי אני הבן שלו.
ב. מהיום נשמור על קשר בינינו ואני אהיה יהלומן לחלק קונטרסים וחוברות של הצדיק מיבנאל.

המבטים שלי ושל החסיד ליוו את הבחור שעלה לאוטובוס נופפנו לשלום ונפרדנו ממנו.

לאחר מספר דקות של שתיקה פנה אלי אברהם מרדכי ואמר:

אני נרגש כל כך מהפגישה שלנו. הכל בהשגחה פרטית. נקלעתי כאן כאילו במקרה, לחנות לשמוע את שיחתכם. רק היום קיבלתי את כרטיס הויזה שלי, והפעולה הראשונה שביצעתי הייתה הוצאת מזומן לזיכוי הרבים, ממש הכל מושגח מאת ה' יתברך.

גם אני בעצמי רוצה להיות יהלומן, ראיתי עד כמה דבריך הכנים והחמים מחלחלים גם לבחור שעובר עליו. בחור שמסתובב בגופיה ללא כיפה וציצית ולעורר בו את הרצון להתחזק ולהפיץ אמונה בעולם.