היה לי יארצייט (יום השנה) אחר האימא ביום שני ח' בחשוון. הייתי בקבר של האבא ושל האימא. בכיתי הרבה שהנה פה מונח האבא שלי והאימא שלי שהולידו אותי, שיגעו וטרחו בשבילי, ואני מכיר טובה, אני יודע מה שהם עשו בשבילי, מסרו את נפשם בשבילי, דאגו שלא יחסר לי שום דבר. חתנו אותי, עזרו לי.
אז אני בוכה אבא ואימא במה אני יכול לשלם לכם חזרה, אבא ואימא מה אני יכול לעזור לכם עכשיו שאתם נמצאים בשמים, וכך אני בוכה.
עד שנופל לי במחשבה שאני אחזור בתשובה, ושאני אלמד בכל יום חומש ורש"י עם התרגום, ושאני אלמד בכל יום פרק משניות, ושאני אלמד בכל יום דף גמרא, שאני אלמד בכל יום סימן שולחן ערוך, בזה אני יכול לעשות להם טובה נצחית.
שאני אלך בכל יום לבית הכנסת שחרית מנחה וערבית, שאני אתן בכל יום צדקה, שאני אעזור ליהודים, זה מה שהם רוצים ממני.
והיות שאני צריך להגיד 'קדיש' וצריכים מניין, אז הלכתי לכותל, אשר אומרים חכמנו הקדושים מעולם לא זזה שכינה מכותל המערבי. והנה איך שאני בא, מכל הצדדים רצים אחרי אנשים, אני חושב לעצמי מה רוצים ממני, מה אני משוגע?
אחר משוגע כולם רצים, מה יש לי קרניים? מה אני מפלצת? אני חושב לעצמי: מה הם רוצים ממני? מה התלבשו עלי, תלכו לאחרים, מה אתם רוצים ממני, אני צריך לרגע לשירותים, חבורה שלמה הולכים אחרי. מה קרה? מה אתם רוצים ממני?
כך אני חושב, אני הולך אל הכותל בא מהכותל ורצים אחרי, והנה אני שומע יהודי אומר: "תתחזקו הקונטרס שלך החזיר אותי בתשובה". הולך עוד כמה פסיעות עוד קול "תתחזקו בשבילכם לא התגרשתי" עוד כמה פסיעות "תהיו חזקים בזכותכם מצאתי את זיווגי, אמרתי את התפילות במציאת הזיווג.
אז התחלתי להבין, סימן שעשיתי דברים טובים, אני לא מפלצת, אני לא משונה, אלא עזרתי להם הם מכירים טובה.
אתם יודעים מה זה הכרת הטוב, אבא ואימא הולידו אותנו, אבא ואימא צודקים, לפעמים הם צועקים עלינו, אבל הם נשארים אבא ואימא, אתם יודעים מה זה הכרת הטוב, לא לשכוח את הטוב שקיבלנו, זה נקרא הכרת הטוב. הרגע שאנו שוכחים את הטוב שקיבלנו זה נקרא כפוי טובה.
ליוו אותי הרבה מאנ"ש הם ראו את זה והם עדים, ברוך ה', אני לא שקרן על מי אני משקר למה לי לשקר, אף אחד לא ידע מה שאני חושב, אני חשבתי שאני מפלצת, אני חשבתי שאני משוגע, כולם רצים אחרי מה אתם רוצים ממני, תעזבו אותי למנוחות, באתי פה אל הכותל המערבי לשפוך את הלב שלי לקדוש ברוך הוא, פה השכינה, ואני רוצה להתיישב ממול השכינה, ולספר לה כל מה שמעיק לי וכל מה שמציק לי.
אני רוצה לשפוך את הנפש שלי, אני רוצה לבכות לקדוש ברוך הוא, מה אתם רוצים ממני, מה אתם מסובבים אותי, וככה אני חושב, איך שאני חוזר זה קופץ וזה קופץ, וזה קופץ. תודה רבה, תודה רבה לקונטרס, תודה רבה בשבילכם חזרתי בתשובה, אז התחלתי לראות מה זה הכרת הטוב…
זה המסר שיש לי לתת לכם. לכן אני מאוד מבקש אתכם, תהיו מאוד שמחים ותשירו בכל יום לכבוד הקדוש ברוך הוא, ותתנו לו תודה והודאה שברוך ה' טעמנו מהיין ההונגרי.
(אשר בנחל, כרך קנז, מכתב ג' רצח, יא בחשוון תשס"ז)
