סיפורים מגדולי הדורות על לימוד שמו"ת.
ידוע, שהרבי מסאטמאר זי"ע בעל "דברי יואל", ואחיו הרבי מסיגעט זי"ע, בעל "עצי חיים", שלחם אביהם הקדוש, בעל "קדושת יום טוב", לקבל ברכה מהצדיק הקדוש רבי מרדכי מנדבורנא זי"ע, שהיה בעל רוח הקודש גלויה. הם היו עדין ילדים קטנים, וברכם ואמר להם: ילדים, תלמדו הרבה חומש ורש"י, כי הכרתי הרבה גדולי ישראל, שלאו ידעו היכן הקדוש ברוך הוא גר, אף שהיו גדולי תורה, כי לא נזהרו בלימוד חומש ורש"י עם התרגום בכל שבוע.
וידוע שהרבי מסאטמאר זי"ע קיים זאת כל ימי חייו, ואפילו בסוף ימיו, כשקיבל אירוע מוחי, לא עלינו, ולא היה יכול לדבר תקופה ארוכה, החומש היה מונח על שולחנו, ורק עבר עם אצבעו וקרא בעיניו בלי חיתוך הדיבור, כי כל כך היה מסור לזה, וכן עשה עד שנסתלק. למדים מכאן מה זה חומש ורש"י עם התרגום ללמוד בכל שבוע.
מספרים. שהרב הקדוש רבי מרדכי מנדבורנא זי"ע, הלך פעם לבקר בישיבה של הצדיק הקדוש בעל "ערוגות הבושם" זי"ע, שבא היו גדולי תורה. ושנכנס לשם, התעניין מאוד בלימוד הבחורים. וכשנפרד, שאלו הצדיק הקדוש בעל "ערוגות הבושם" זי"ע: נו, רבי, מה אתם אומרים על הבחורים? ענה ואמר: כמדומה שהרבה מהם אין להם יראת שמים, הן אמת שהם גדולי תורה, אבל בלי יראת שמים.
פני בעל "ערוגות הבושם" חורו כסיד, ושאל: למה תאמרו כן? וענה ואמר: מפני שאינם נזהרים לעבור את הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום. ובזה נפרדו. הצדיק הקדוש בעל "ערוגות הבושם" זי"ע החל לברר אצל התלמידים האם נכון הדבר, שאינם עוברים על פרשת השבוע שנים מקרא ואחד תרגום, והשיבו לו בחיוב, כי המבחן השבועי בים שישי והם עסוקים מאוד לחזור על הלימודים האחרים, ואין להם פנאי. ומאז הקפיד מאוד מאוד, שכל בחור ילמד בכול שבוע שנים מקרא ואחד תרגום מפרשת השבוע.
ומספרים על הגאון רבי וועלוועל מבריסק זי"ע, ששאלוהו: למה אתם כל כך מחמירים בכל דבר? (ידוע שבבריסק הכל הולך עם חומרות). ואמר, מה פתאום, ישנם דברים שאני מקל, ושאלוהו כגון במה? ואמר: כתוב בשולחן ערוך (אורח חיים, סימן רפה), שצריכים בכל שבוע לעבור על הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום, וירא שמים עובר גם על פירוש רש"י, ואני מקל, שגם מי שאינו ירא שמים יקפיד גם על פרוש רש"י, אז למה תאמרו שאני מחמיר?! למדים מכל זה, איך צריכים להיזהר במאוד מאוד בלימוד חומש ורש"י עם התרגום, וזה צריך להיות חוק ולא יעבור.
אשר בנחל חלק מט' ט' פד
