עריכת ליל הסדר

כיוון שהלכות רבות בלילה זה ומחמת הרגל עלולים לשכוח, עליך כעורך הסדר מוטלת החובה להזכיר את בני ביתך בכל שלב דבר שימנע הרבה תקלות

ט' בניסן תשע"ז, 05/04/2017 | 01:15 

הקדמה:

כיוון שהלכות רבות בלילה זה ומחמת הרגל עלולים לשכוח, עליך כעורך הסדר מוטלת החובה להזכיר את בני ביתך בכל שלב דבר שימנע הרבה תקלות:

קדש:

א. מתחילים לשיר במנגינה את כל סדר: 

קדש – ורחץ – כרפס – יחץ – מגיד – רחצה – מוציא – מצה – מרור – כורך – שולחן עורך – צפון – ברך- הלל – נרצה.

ב. אמן והסיבה: אמור "אני מכווין להוציא את כולכם ידי חובה בברכת הקידוש, וזכרו לענות אמן ואח"כ לשתות את הכוס בהסיבה לצד שמאל".

ג. שותים רביעית -81 גר'.

ד. כוס שנייה: בברכת בורא 'פרי הגפן' של הקידוש, אנו מכוונים לפטור את הכוס השנייה מד' כוסות.

ה. ביצה: לאחר הקידוש אוכלים את הביצה הקשה ואומרים 'זכר לקרבן חגיגה' ומברכים ברכת בורא נפשות רבות (חזו"ע סעי' לז'). (יש מנהגים נוספים)

ו. ברכת שהחיינו: בברכת שהחיינו אנו מכוונים על יום טוב וגם לפטור את כל מצוות ליל הסדר, בגדים חדשים וכלים וכו' 

ורחץ: תזכורת: לפני הנטילה זכרו ליטול ידיים כהלכה אך בלי לברך 'ברכת על נטילת ידיים'.

כרפס: כולם לכווין בברכת 'בורא פרי האדמה' לפטור את המרור, והקפידו לא לדבר שום דבר שאינו מענייןההגדה. ולא לאכול יותר מ 18- גר'.

יחץ: בצע את המצה האמצעית לשני חלקים גדול וקטן, הקטן נשאר בין שתי השלימות והחתיכה הגדולה מוחבאת לאפיקומן.

מגיד:

א. אומרים: "לשם יחוד קודש בריך הוא ושכינתיה הריני בא לקיים מצוות עשה דאורייתא לספר ביציאת מצריים ולקיים מצוות והגדת לבנך.."

ז. תזכורת: "גם נשים חייבות בסיפור יציאת מצרים ועליכן לקרוא מילה מילה,

ח. יכולים לחלק את קריאת ההגדה קטע קטע וגם נשים יכולות להשתתף בקריאה ]ואין בזה משום קול באשה ערווה.[

ט. אסור להפסיק בדיבור רק לצורך גדול.

י. כשאומר "והיא שעמדה לאבותינו" מרים את הכוס ומכסה את המצות, ואחרי שמסיים "מצילנו מידם" מוריד אתהכוס ומגלה את המצות. ואח"כ באמירת "לפיכך אנחנו חייבים" מרים שוב את הכוס ומכסה את המצות. וסימנך: כוס ביד מצות מכוסות, כוס מורד מצות מגולות.

יא. שפיכת היין: 16 פעמים: באמירת – 

1. דם 

2. ואש 

3. ותמרות עשן 

4. דם. 

5. צפרדע 

6. כינים 

7. ערוב 

8. דבר 

9. שחין 

10. ברד 

11. ארבה 

12. חושך 

13. מכת בכורות 

14. דצ"ך 

15 . עד"ש 

16 . באח"ב. (מספיק שבעל הבית יעשה את שפיכת הט"ז פעמים).

יב. לשטוף את הכוס היטב למלאות אותה מחדש ולהמשיך בעריכת הסדר.

יג. באמירת "לפיכך אנחנו חייבים להודות" לתת תזכורת שבסיום הברכה "גאל ישראל" שותים בהסיבה. (הספרדים לא מברכים על כוס שנייה "בורא פרי הגפן").

יד. אליהו הנביא: פותחים את הדלת באמירת 'שפוך חמתך' ומקבלים את אליהו הנביא.

טו. ונצעק אל ה': באמירת "ונצעק אל ה'" צועקים בקול ומבקשים בקשות כי השעה שעת רצון.

רחצה: מתי לחלק מצה? לפני הנטילה לחלק לכל אחד מהמסובים שתי כזיתות לאכילת מצה, ואם נגמרה המצה השלימה של הלחם משנה ומביא מצות אחרות די בכזית אחד לשאר המסובים.תזכורת לפני הנטילה: "כולם ליטול ידיים כדת וכהלכה ולברך "על נטילת ידיים". ולאכול את הכזיתות בהסיבה בלי לדבר".

מוציא מצה: במילים אלו טמונים שתי ברכות: "מוציא" הכוונה -המוציא לחם מן הארץ ואילו "מצה" רומזת לברכה השנייה "על אכילת מצה" לכן כולכם לכווין לקיים מצוות עשה דאורייתא באכילת הכזית.

סדר אחיזה וברכה: קח את המצות הפרוסה בין שתי השלימות ברך ברכת 'המוציא לחם מן הארץ' שמוט את המצה התחתונה באופן שנשארו בידך השלימה העליונה והפרוסה, המשך לברך ברכת "על אכילת מצה" ובצע מהשלימה העליונה ומהפרוסה שתי כזיתות טבול במלח, טעם מעט בלי הסיבה, חלק להם קצת ממצת 'הלחם משנה' עם כזית של אכילת מצה, (כל כזית 20 גר') ואח"כ אכול את שתי הכזיתות מצה בהסיבה.

רפואה: לכווין בכל אכילות המצה שאוכל "נהמא דאסוותא" לחם של רפואה ויועיל לו בעזהי"ת.

מרור:לוקחים מרור (חסה) במשקל 20 גר' ומחלקים לכל אחד לפני ברכת 'על אכילת מרור' טובלים בחרוסת זכרלטיט, מנערים את החרוסת מברכים 'על אכילת מרור' ואוכלים בלי הסיבה. ( הברכה היא עד שעת חצות לילה).

סגולה לפרנסה: כזית מרור שאוכלין בפסח מסוגל לפרנסה (ספה"ד אות ממון)

כורך: חלק לכל אחד מהמסובים 20 גר' מצה ועוד 20 גר' מרור לטבול בחרוסת (להקפיד שהחסה תהיה מיובשת וכן החרוסת תהיה סמיכה מאוד למי שמקפיד על שרויה). ולאחר שכולם קבלו להזכיר להם לאכול בהסיבה ואח"כ אומרים ביחד "זכר למקדש בימינו יחודש כהלל הזקןשהיה כורכן ואוכלן בבת אחת לקיים "על מצות ומרורים יאכלוהו".

שלחן עורך: החכם עיניו בראשו לאכול מעט, שהרי אנחנו אוכלים בלילה זה: שתי כזיתות מרור, ביצה קשה, ארבע כוסות יין, ארבע כזיתות מצה ואסור לאכול אפיקומן כשהוא קץ באוכל (אכילה גסה). 

והגרב"צ זצ"ל היה שותה רק כפית מרק ואוכל כזית של בשר לקיום מצוות החג.

צפון: אוכלים את האפיקומן על השבע ואומרים: "זכר לקרבן הנאכל על השבע" ולא טועמים שום דבר לאחר ברכת המזון כדי שישאר טעם אפיקומן, אלא אם כן רוצה להמשיך בסיפור יציאת מצרים שאז יש מקילים לשתות מים או קפה.

סגולה לרפואה: לשמור מהאפיקומן לכל צרה שלא תבוא.

ברך: להזכיר לכולם לפני מים אחרונים להזכיר יעלה ויבוא של חג המצות שזה מעכב.

הלל: רבינו ז"ל כותב בספר המידות "ע"י אמירת הלל בקול גדול זוכים לאהבת ה' יתברך", אז כולם ביחד בקול ובשמחה שרים את ההלל בשמחה.

» בית התבשיל "אוהל אברהם"

» לסיפורי ניסים הקליקו כאן

» מוסדות מקווה מלכה