רבנו ז"ל אומר אשר בערב ראש השנה ראוי ליתן על פדיון (שיחות הר"ן, סימן ריד'). וכן אמר על עצמו (חיי מוהר"ן, סימן תקלט'), שאילו היה לו איש צדיק, שיהיה ראוי לעשות לו פדיון, היה נותן לו בכל יום ובכל עת. ודיבר מזה הרבה, כי פדיונות הם דבר גדול מאוד.
אנ"ש חסידי ברסלב זוכרים בערגה, את ראש השנה באומן עם כ"ק מוהרא"ש זי"ע, את התפילות, הדרשות, תקיעת השופר וכו'. וכן את פדיון הנפש שהיה עורך מוהרא"ש זי"ע, לקהל הרב שהיה מגיע להתברך ולתת צדקה בעבור פדיון נפש לו ולבני משפחתו, יהודים רבים מספרים על ניסים ופלאות שראו לאחר שהיו אצל כ"ק מוהרא"ש זי"ע בפדיון נפש.
פדיון נפש הוא עניין נורא ונשגב מאוד וכך כתב מוהרא"ש זי"ע:
"רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רט"ו) שיש עשרים וארבע מיני פדיונות, כי יש עשרים וארבע בתי דינים ששם דנים את האדם, כנגד כל בית דין ובית דין יש פדיון מיוחד להמתיק הדין שיש שם, ורק הצדיק יכול להכנס בכל בית דין ובית דין ולהמתיק את הדינים מעל האדם הזה וכו'.
והענין הוא כי היום יש בו עשרים וארבע שעות, ואמרו חכמינו הקדושים (ראש השנה טז.) אדם נידון בכל שעה, נמצא שבכל שעה יש בית דין אחר שדנים את האדם, ומסכן אדם לא יודע שמסתכלים עליו מלמעלה על כל שעה ושעה מה שהוא עושה, ודנים אותו מה שעשה באותו שעה, ולכן צריכים לבוא אל הצדיק ולתת לו פדיון, והוא ממתיק את הדינים.
ואמר רביז"ל (ספר המדות אות המתקת דין סימן ס"ו) צריך ליתן ממון על פדיון"
השנה, כמו גם שנה שעברה נזכה שהרה"צ רבי נחמן אלכסנדר זושא שיק שליט"א בנו בכורו של כ"ק מוהרא"ש זי"ע יקבל קהל לברכה ולפדיון נפש בהתקשרות לרבנו ז"ל, ולמוהרא"ש זי"ע, המעמד ייערך לאחר תפילת שחרית בערב ראש השנה, במתחם המיגומטר (בתחילת הירידה מהציון הקדוש), במקום שכ"ק מוהרא"ש זי"ע, היה עורך את הפדיון נפש במשך שנים רבות, וכבר אמר רבנו ז"ל (ספר המידות אות יחוס סימן ג'), קָשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַעֲבִיר וּלְבַטֵּל גְּדוֹלֵי הַיִּחוּס. וכן אמר (ספר המידות אות צדיק סימן קעח') : עַל יְדֵי כָּבוֹד, שֶׁמְּכַבְּדִין אֶת בְּנֵי הַצַּדִּיקִים, נִתְעוֹרֵר רָצוֹן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ שֶׁיָּבוֹא הַמָּשִׁיחַ.
שנה טובה ומבורכת!
