|
||||
|
||||
סדר לימודו בנערותו
בילדותו התחיל רבינו להתמיד יותר ויותר וללמוד בעצמו כל חלקי התורה הקדושה. ולמד הרבה מאוד ש"ס ופוסקים ותנ"ך ו"עין יעקב" וספרי הזוהר ו"תקוני זוהר" וכל כתבי האריז"ל ושאר ספרים הרבה מאוד, וספרי מוסר הרבה מאוד.
ואמר, שכל הספרים הקטנים המדברים ממוסר – כולם היו בבית אביו, ולמד כולם.
גם למד הרבה "ראשית חכמה", ואמר בפירוש, שלמד את ספר "ראשית חכמה" פעמים אין מספר. וגודל בקיאותו בכל הספרים, כפי מה שראינו בעינינו קצת, היה בלי שיעור, ובפרט בספרי תנ"ך ו"עין יעקב" וכל כתבי האריז"ל וספרי הזוהר והתיקונים – לא נמצא דוגמתו בעולם, כי כל התורה כולה היתה מוכנת לפניו ושגורה בפיו כשולחן הערוך ממש, כדבר המונח לפני האדם לפני עיניו, שיכול ליקח לעצמו מה שירצה, כן ממש היו כל הספרים הקדושים מוכנים לפני עיני שכלו הקדוש בכל עת שרצה. וקצת מזה יכולים לראות ולהבין בספריו הקדושים.
ודבר זה נהג כל ימי חייו הקדושים להתמיד בזריזות ולהיות בכל חלקי התורה הקדושה. ודרכו היתה תמיד, שהיה לומד הרבה כל ימיו עד הסוף, אפילו בעת החולאת הכבדה, שהיתה לו בסוף. ואף על פי שהיתה עליו טרחא דציבורא, שהיה עוסק הרבה עימנו ועם כל אנשיו לקרבם לעבודת השם יתברך, וליתן לנו עצות בכל עסקינו וכו' וכו', אף על פי כן היה עוסק בלימוד התורה בפשיטות הרבה בכל יום ויום ולא היה טרוד כלל, רק תמיד היה בישוב הדעת.
ובענין זה היה חידוש נפלא, ואי אפשר לספר מזה כלל, ומחמת זה היה לו פנאי על כל דבר. |
||||
|
||||
|