|
||||
|
||||
כשרבי נחמן התחתן בגיל 13
תיכף ומיד לאחר בר המצוה של רבינו נחמן מברסלב, בא בקשר החיתון עם בת הרבני הנגיד המפורסם בתורה וביראה מורנו הרב רבי אפרים ז"ל, שהיה איש נכבד מאוד ומיוחס. מקור מחצבתו היה בעיר זאסלאב ואחר כך נתגלגל הדבר עד שקבע ישיבתו בכפר אוסיאטין, כי השם יתברך עזר לו ונתעשר מאוד ורכש כמה כפרים שבסביבות העיר מעדוועדיווקע, ואחד מהכפרים שלו היה הכפר אוסיאטין בו גר.
המחותן רבי אפרים היה מפורסם בשם טוב ולבעל צדקה גדול בין כל הצדיקים המפורסמים, שכולם נתאכסנו אצלו והוא היה מקבלם בסבר פנים יפות. גם אשתו היתה אישה כשרה מאוד ויחסנית גדולה.
החופה של רבינו הקדוש עם הצדקת מרת סאשיא בת הנגיד רבי אפרים התקיימה בעיר מעדוועדיווקע מיד לאחר הבר מצווה, ובאו אביו ואמו הקדושים להשתתף בשמחה.
עוד לפני החופה, לאחר שרבינו כיסה את פני הכלה, הלך וקרא לכמה בני הנעורים ודיבר עם כל אחד ואחד ביחידות וניסה אותם בחכמתו היכן הם עומדים. ובין הבני הנעורים האלו היה אברך אחד ושמו רבי שמעון, והיה איש תם וישר מאוד, וגם לבבו בער מאוד אליו יתברך.
והתחיל רבינו לדבר עמו גם כן בחכמה, כאילו הוא רוצה חס ושלום הבלי העולם הזה. ור' שמעון עמד משתומם ולא השיב לו, כי לא היה חפץ באלה. ענה ואמר לו רבינו: "וכי אין אתה בן אדם?! מדוע אינך חפץ באלו הדברים של עולם הזה?" והשיב לו ר' שמעון: "אני איש תם וחפץ בתמימות". ענה רבינו ואמר לו: "סע האט א פנים אז מיר וועלן זיך קענען" ["כפי הנראה שעוד תהיה היכרות גדולה בינינו"]. וסיפר לו רבינו שדיבר עם אלו בני הנעורים וניסה ובחן אותם, והנה הם רחוקים מהשם יתברך מאוד ופגומים ובעלי עבירה רחמנא ליצלן.
ותיכף הלך רבנו ז"ל עם ר' שמעון לשדה, ודיברו יחד הרבה בעבודת השם יתברך בהתשתוקקות גדולה. ודיבר רבנו לר' שמעון דברי התעוררות רבה – שאין שום תכלית בעולם הזה כי אם לפרוש מתאוות עולם הזה ולעבוד את השם יתברך. ובפרט אנוכי, שהיום יום חופתי, ומוחלין לי כל העוונות, בוודאי אני צריך לפשפש במעשיי הרבה. וכיוצא באלו הדברים דיבר עימו הרבה, והלכו יחד ודיברו מזה עד החופה. ומאז והלאה נתקשר ר' שמעון עם רבנו ז"ל ונעשה המקורב הראשון שלו.
ורבנו ז"ל דיבר עמו הרבה התעוררות גדולה, והיה מדבר על ליבו שיעשה כמותו – לפרוש עצמו מן העולם לגמרי ולהתייגע ולטרוח ולעסוק רק בעבודתו יתברך, אבל ר' שמעון השיב לו: "אתם בוודאי תזכו להיות צדיק מפורסם, ואני חפץ להיות משמש אצלכם תמיד". וכן הווה, כי אחרי שנים רבות זכה לשמש הרבה את רבנו ז"ל. וזכה שרבנו ז"ל הבטיחו, שיזכה לשמשו גם בעולם העליון. ומאחר שקיבל דברי התעוררות מרבנו ז"ל, והתחיל להתנהג בדרכי רבנו ז"ל, ובפרט בתפילה ובהתבודדות, כי ר' שמעון היה בעל מתבודד גדול כל ימי חייו, על ידי זה נעשה איש כפר מופלג במעלה מאוד, וזכה לחדש הרבה חידושי תורה. ורבנו ז"ל אמר פעם עליו, שכבר שבר את כל המידות הרעות לגמרי.
בעת חתונתו קיבל רבינו הקדוש שלוש מאות אדומים לנדוניה, והיה זה אז סך מופלג מאוד. ותכף ומיד אחר יציאתו מן החופה התלהב לבבו עוד יותר ויותר בעבודת השם יתברך, והתחיל לשקוד מאוד מאוד בתורה ובתפילה והתבודדות ביתר שאת ויתר עוז מכל שנות קטנותו וילדותו. ולא דאג על פרנסה כלל, רק התחיל לאכול ממעות הנדוניה, ולא הסתכל כלל ממה יחיה על העתיד כשיכלו המעות. |
||||
|
||||
|