פעולת הצדיק – עניין פראסטיק והמופתים שנעשו לו

עניין פראסטיק והמופתים שנעשו לו

	'ורצה, שיבואו לו דגים  בלי מצודה'

ופעם אחת בסוף ימיו סיפר רבנו ז"ל, שעיקר מה שהגיע למדרגתו, היה רק על ידי עניין פראסטיק, שהיה מדבר הרבה ומשיח הרבה בינו לבין קונו, ואמר תהלים הרבה בפשיטות, ועל ידי זה דיקא הגיע למה שהגיע. ואמר: "אם הייתי יודע, שהשם יתברך יעשה ממני מה שאני עתה, דהינו חידוש כזה, הייתי עושה ביום אחד מה שעשיתי בשנה כולה" (הינו שהיה מזדרז כל כך בעבודתו, עד שמה שהיה עושה ועובד השם יתברך בשנה כולה, היה עושה ביום אחד). 

והיה מתגעגע מאד אחר מעלת העבודה בבחינת פראסטיק באמת, ענה ואמר: "איי איי פראסטיק". 

וסיפר, שדיבר עם הרבה צדיקים גדולים, ואמרו גם כן, שלא הגיעו למדרגתם כי אם על ידי ענין של פראסטיק, שעסקו בעבודתם בתמימות ובפשיטות גמורה לדבר בינו לבין קונו.ובדרך ובעבודה זו הרגיל את עצמו אחר חתונתו ביתר שאת וביתר עוז. וסיפר, שבא לו הכל ביגיעה עצומה מאד. ואף שעדיין לא ראה שום דבר וכו', אף על פי כן היה מחזק ומאמץ עצמו מאד מאד. ואז בימי נעוריו אחר חתונתו היה חפץ מאד, שהשם יתברך יראה לו מופת, למען תתחזק אמונתו יותר. והיה מעתיר ומפציר ומרבה בתפילות להשם יתברך על זה. 

וסיפר שנעשו לו שלושה מופתים: 

א. במקום שהיה רגיל לילך בחוץ אנה ואנה ועסק בהתבודדות ודבקות להשם יתברך, היה עומד באותו הדרך צלם גדול שלהם, הינו שתי וערב כדרכם (צלב נוצרי), ובפרט בכפרים, והיה מבלבל אותו מאד, כי היו לו יסורים על שהשתי וערב עומד מולו בעת הלוכו בדבקות והתבודדות. והתפלל להשם יתברך, שיעשה לו מופת זה, שיהיה נעקר הצלם. ויגזור אומר ויקום – ופתאום נעקר הצלם ונפל להארץ. 

ב. מעניין הדגים. שהיה הולך להתבודד על יד הנהר, והיו שם הרבה דגים. ורצה, שיבואו לו דגים בלי מצודה, ונתקיים כך. 

ג. שחפץ מאד, שיראה מת. והפציר  להשם יתברך על זה, ונתקיים כך, שבא אליו פתאום מת אחד, והוא היה שוכב בעת ההיא בחדרו בבית חותנו, ונפחד רבנו ז"ל מאד, כי אז הייתה אצלו הפעם הראשונה, שראה בעיניו מת, כי זה היה בתחילת ימי נעוריו אחר החתונה. וכן סיפר אחר כך, שזה המת היה רשע גדול, ומרוב פחד התחיל לצעוק מאד בצעקות משונות מאד מאד. ובאו במרוצה אנשי הבית ורצו להיכנס אל תוך חדרו, ולא יכלו להיכנס כי רבנו ז"ל סגר מתחילה את החדר מבפנים, והוכרחו לעשות תחבולות איך להיכנס אצלו, ואז כשבאו אליו נח מפחדו.