בשנת תקמ"ז נולדה לרבנו ז"ל בת, וקרא שמה אדל על שם זקנתו הבעל שם טוב הקדוש זי"ע.
ואף שהדרך מאוסיאטין למעז'בוז' הייתה יותר מ – 350 קילומטר, אף על פי כן היית דרכו של רבנו ז"ל לנסוע מפעם לפעם לעיר מעז'בוז' לבקר את הוריו הקדושים, ולהשתטח על ציון הבעל שם טוב הקדוש זי"ע.
וכאשר היה חפץ לדבר עם הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, בעת שהיה יושב בכפר אוסיאטין אצל חותנו ר' אפרים ז"ל, היה רגיל לנסוע לכפר סמילע שהיה סמוך לכפר אוסיאטין, ושם היה קברו של הצדיק המפורסם ר' ישעיה מיאנוב ז"ל (מגדולי תלמידי הבעל שם טוב הקדוש זי"ע). ועשה את הצדיק הנ"ל לשליח, שילך ויודיע להבעל שם טוב הקדוש זי"ע את בקשתו מה שהיה צריך אז. וכן היה עושה אותו שליח אל זקנו הצדיק הקדוש ר' נחמן הורדענקער ז"ל הטמון בטבריה.
והייתה דרכו לילך אל קבר הצדיק המפורסם ר' ישעיה מיאנוב ז"ל בהצנע קודם אור היום, והיה משלם להבעל עגלה של חותנו איזה סכום לנסוע עמו בכל בוקר קודם אור היום בזמן החורף ובא בחזרה עוד קודם אור היום, עד שלא הרגיש חותנו מאומה. ופעם אחת ארע, שבא חותנו וראה, שהסוסים מלאים זעה, והבין שהלא דבר הוא, ושלא את הבעל עגלה, והוכרח להגיד לו האמת.
*התמונה באדיבות אתר יחיאל אופנר
