אומרים אנשי שלומנו, בזו הלשון אמר (ר 'לייב) לרבנו ז"ל: רבי נחום מטשערנובל לקח עמו לעולם האמת את הקרן משכר מעשיו הטובים, אך את הפירות השאיר כאן בעולם הזה, ומשום כך יש לבניו גדולה, והם רבנים גדולים, אבל אני לקחתי עמי לעולם הבא גם את הפירות, ובשביל זה אין לבני שום גדולה, על כן מאוד אבקש אתכם שתקרבו אותם אליכם. והצדיק הקדוש הזה ר' לייב היה מחשובי תלמידי הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, ופעם אחת הייתה גזירה רחמנא ליצלן, ואמר הבעל שם טוב הקדוש זי"ע: אני צריך את תלמידי ר' לייב, כי רק ביחד נוכל לבטל את הגזירה. וגודל קדושתו אין מילים לספר ולתאר כלל. ומספרים עליו נפלאות גדולות, ואיך שר' ברוך ממעז'בוז' זי"ע, דוד רבנו ז"ל הפליג במעלתו ופעם אחת יישן בסוכתו ושיבחו רבי ברוך מאוד מאוד ואמר, שהנוצות של הכר של ר' לייב הן הן הנוי סוכה שלו, כי נקרע אז הכר, והתפזרו על פני כל הסוכה, ופחדו שרבי ברוך יקפיד, אזי אמר: הנוצות של הכר שר' לייב ישן עליו, זה הנוי סוכה שלי, כל כך החשיבו.
והצדיק המפורסם ר' יודל ז"ל הייתה לו בעיר דאשיב עדה שלימה של עובדי ה'. ואחד המיוחד מאנשי עדתו היה הצדיק הקדוש ר' שמואל אייזיק ז"ל, שהיה אש לוהטת בדבקותו בו יתברך, והייתה דרכו להתפלל בהתלהבות עצומה. וכן שאר עובדי ה' ומתמידים עצומים היו נמנים בחבורתו ועדתו שהנהיג.
והנה סיבב השם יתברך סיבות לטובה, ושאברך אחד יקר ערך מאוד, ר' בער ז"ל, כשבא מכפר סמוך לעיר מעדוועדיווקע, מקום מגורי רבנו ז"ל, התחתן וישב סמוך על שולחן חותנו בעיר דאשיב. ומאחר שהוא היה ירא שמים גדול ועובד ה', על כן תכף ומיד נתחבר עם חבורת הצדיק המפורסם ר' יודל ז"ל. וכשהגיע העת שהוצרך לשוב עם זוגתו על שולחן אביו בכפר הסמוך למעדוועדיווקע, הזהיר אותו הצדיק המפורסם ר' יודל ז"ל: "היות שאתה חוזר אל מקום מגורך הראשון אשר סמוך למעדוועדיווקע, ושם יש אדמו"ר צעיר, למען טובתך הנצחית אל תיכנס אליו כלל!" והרבה לדבר עמו הרבה בכמה מיני לשונות, לא להיכנס אל רבנו ז"ל, והבטיח לו שלא ילך אצלו.
ומחת גודל אהבתו שהייתה לו עם הצדיק המפורסם ר' יודל ז"ל, נכנסו הדברים בליבו. וכשחזר אל הכפר הסמוך למעדוועדיווקע, לא נכנס אל רבנו כלל.
