ורבנו ז"ל הלך אז בחדרו אנה ואנה בדבקות גדולה. ור' יודל נכס וראה את רבנו ז"ל הולך אנה ואנה בדבקות גדולה, ורבנו ז"ל אינו מסתכל עליו כלל, רק ממשיך את דרכו לילך אנה ואנה, כאילו שום בריה אינה נמצאת שם. ור' יודל עומד ומסתכל על רבנו ז"ל בפחד גדול. פתאום עומד רבנו ז"ל מול ר' יודל ושואל אותו, מה הוא רוצה. ומחמת שר' יודל היה צדיק מפורסם בעירו, וכן היה למדן ומקובל גדול, והייתה לו ידיעה נפלאה בכתבי האריז"ל – לזאת ענה לרבנו ז"ל בלשון גדלות: "באתי לכאן שיורנו רבנו דרך בעבודת ה. ענה ואמר רבנו ז"ל בלשון תמיהה (תהילים סז, ג): "'לדעת בארץ דרכך?' מי שהוא עדיין משוקע בארציות גמורה, הוא רוצה לדעת דרך איך להתקרב להשם יתברך?" ובדיבורים אלו הפיל עליו פחד גדול ואימה נוראה מאוד מאוד, עד שנסוג אחור בבהלה גדולה ונשאר עומד אצל הפתח ונתיירא מלגשת אליו.
ולא היה לו פה לדבר יותר. והתחיל רבנו ז"ל להראות לו פנים שוחקות, ועל ידי זה הקל ממנו הפחד והיראה. ואמר לו: "מה את מתיירא ממני הלא אני אדם כמותך, רק איך בין קולגער פון דיר (רק אני חכם יותר ממך)". והמשיך אותו בדיבוריו הנעימים, עד שחזר והיה סמוך לרבנו ז"ל כמקודם. ואז הפיל רבנו ז"ל עוד פעם פחד ויראה גדולים, ונסוג אחור עוד פעם עד הדלת, ואז חזר רבנו ז"ל והראה לו פנים שוחקות ואמר לו כנ"ל: "מה אתה מתיירא ממני, הלא אני אדם כמותך, רק אני חכם יותר ממך". וכן התנהג עמו רבנו ז"ל באמת ובתמימות ובפשיטות גדולה. ואז דיבר עמו רבנו ז"ל נוראות נפלאות, עד שנתבטל לגמרי נגד רבנו ז"ל ונסכם בדעתו להישאר אצלו.
ואחר כך נכנס חברו הצדיק ר' שמואל אייזיק, והוא היה בטבעו איש גיבור חיל מאוד, וסיפר את כל ליבו לרבנו ז"ל בתמימות ובפשיטות גמורה. ורבנו ז"ל גילה לו את עניין ההתבודדות להיות רגיל לדבר עמו יתברך כאשר מדבר איש עם רעהו, ולספר לפניו יתברך את כל ליבו. ואז אחז רבנו ז"ל את ר' שמואל אייזיק נגד ליבו ואמר לו: "איבער א ביסעלע בלוט זאלסטו אן- ווערן די וועלט און יענע וועלט, קרעכטץ זיך אויס (בשביל מעט דם כזה שבחלל הלב תאבד את העולם הזה והעולם הבא, תתאנח!)". ואמר לו אז רבנו ז"ל, שירגיל את עצמו להתאנח הרבה ולדבר עם אבריו, עד שיזכה לזכך את עצמו ולבוא אל בחינת (תהילים קט, כא): "וליבי חלל בקרבי". והזהירו מאוד, שיהיה רגיל לדבר עם אבריו בשעת ההתבודדות, בפרטי פרטיות עם כל אברי גופו, ויסביר להם, של תאוות הגוף הן הבל; כי הלא סוף כל אדם למות, והגוף לקברות יובל וכל האברים יבלו וירקבו. ועוד בדיבורים כאלו דיבר עמו רבנו ז"ל, עד שנתעורר כל כך אליו יתברך והתחיל להתמיד מאוד מאוד בשקידה עצומה בעבודת השם יתברך. ונסכם גם בדעתו להישאר אצל רבנו ז"ל.
