יום ג', כ"ט בתשרי לעת ערב הגיעו אל עיר טבריה. וכל הלילה הלכו אנשי טבריה לקבל פניו, זה נכנס וזה יוצא. והרבה הלבישו עצמם בבגדי שבת לכבודו. ולא היה ישן כל הלילה מחמת זה.
האכסניה הראשונה שלו בטבריה הייתה בבית שאר בשרו בן דודו ר' שמשון בן זקנו ר' נחמן מהורדנקא. אך רבים אמרו, שצריכין לסדר בשבילו בית גדול, שתהיה לו הרחבת הדעת, ועל כן השתדלו בעבורו אכסניא אחרת יותר מרווחת.
למחרתו ביום ד' נכנס רבנו ז"ל להתאכסן בבית הרבני המפורסם הותיק והחסיד ר' צבי הארקער, שהיה מגדולי תלמידי הרב הקדוש רבי מנחם מענדל מוויטבסק זי"ע, והוא היה איש מופלג במעלה מאוד.
ושלח הרב הקדוש ר' אברהם קאליסקער שליח מיוחד אל רבנו ז"ל, באשר שיום הקזה הוא אצלו היום, על כן הוא מן הנמנע שילך אצלו ליתן לו שלום. והשיב רבנו ז"ל, שבלא זה היה בדעתו לילך אליו. ותיכף ומיד הלך רבנו ז"ל אל הרב הקדוש ר' אברהם קאליסקער. וקיבלו בכבוד גדול מאוד מאוד ובאהבה יתרה ובחיבה גדולה מאוד מאוד. וגודל האהבה והחיבוב, שהיה להרב הקדוש ר' אברהם קאליסקער עם רבנו ז"ל, אי אפשר לבאר ולספר כלל. וביקש מרבנו ז"ל, שיתאכסן אצלו. והשיב רבנו ז"ל, שזה אי אפשר, שיעמוד בקביעות אצלו. אך על שבת אחת יהיה אצלו, וחזר רבנו ז"ל אל האכסניה שלו.
וביום ה' למחרתו שלח הרב הקדוש ר' אברהם קאליסקער שליח אל רבנו ז"ל והזמינו על שבת הראשונה, שהיא פרשת נוח, שיתאכסן אצלו.
וכן עשה וקיים רבנו ז"ל, שהתאכסן בשבת פרשת נח בבית הרב הקדוש ר' אברהם קאליסקער. ובליל שבת קודש כפף רבנו ז"ל את ראשו, שייברך אותו. וקפץ ארבע אמות ממנו לאחוריו ברעדה גדולה, ואי אפשר היה להבין מה שאמר. אך בסוף דבריו שמעו שאמר: "איך אנו מתביישים בפני זרע הבעל שם טוב הקדוש ז"ל. ולא רצה לברך אותו. אך את האיש שהיה עם רבנו ז"ל ר' יצחק, ברך מיד כשכפף ראשו. ואז בליל שבת קודש בשעת הסעודה הייתה שמחה גדולה. וביקש הרב הקדוש ר' אברהם קאליסקער מרבנו ז"ל, שיאמר תורה. ולא רצה רבנו ז"ל בשום אופן. ואמר הרב הקדוש ר' אברהם קאליסקער בעצמו תורה. וכך היה בסעודה שניה ביקש מרבנו ז"ל, שיאמר תורה, ולא רצה, ואז אמר הוא. וכן היה בשעת סעודה שלישית, שביקש מרבנו ז"ל שיאמר תורה, ולא רצה, ואמר הוא. וסדר אמירת תורתו היה בהתלהבות גדולה ובצעקה גדול, ולא נשמע שום דיבור, רק לבסוף סיים, כך הוא עיקר עבודת הבורא יתברך. ורבנו ז"ל היה משבח ומפאר התורה שלו בלי ערך, כמעט שאין דוגמתו. (ואמר פעם רבנו ז"ל: "הלא ראיתי כבר כמה צדיקים, אבל שלימות הוא רק אצל הצדיק הקדוש ר' אברהם קאליסקער ז"ל).
במוצאי שבת קודש חזר רבנו ז"ל אל האכסניה שלו.
יום א' פרשת לך לך בא הרב הקדוש ר' אברהם קאליסקער אל רבנו ז"ל לאכסניא שלו, איפה שנתאכסן. ודיברו בניהם הרבה בחדר מיוחד.
אחר יום או יומיים נפל רבנו ז"ל על ערש דוי, ושלח פדיון להרב הקדוש ר' אברהם קאליסקער ז"ל. ובכל יום ויום היה בא לבקרו עד שהבריא. והייתה בניהם אהבה רבה עד מאוד.
ורבנו ז"ל עסק אז הרבה בתורה ובתפילה כל ימי היותו בארץ ישראל. ובכל יום כתב לעצמו תורתו. והיה מתפאר מאוד ואמר, שהחילוק בין תורת חוץ לארץ לבין תורת ארץ ישראל כרחוק מזרח ממערב. ובכל יום ויום הלכו אליו הגדולים עם הקטנים לשמשו, כדי לשמוע חכמת תורתו הקדושה והנוראה מאוד מאוד.
