וכן שכרו חמורים, ונסע רבנו ז"ל עם עוד הרבה בני הנעורים אל כפר מירון, מקום גניזתו של התנא רבי שמעון בר יוחאי. ובבואם אל תוך המערה, אזי פקד רבנו ז"ל לבני הנעורים, שיעסקו בתפילה ובלימוד זוהר. וממנו לא ראו שום דבר, רק היה שמח עד מאוד. ובכל עת בא אצל האיש ר' יצחק, שהיה עמו, ואמר לו: "אשריך וכו'". ובלילה הלך מחדר לחדר והזהיר אותם לומר זוהר וכו', וכיוצא, והוא בעצמו לא אמר כלום, רק היה הולך ומנגן בעצמו והיה בשמחה גדולה עד אור היום. וכשהאיר היום עמד בטלית ובתפילין והתפלל כמה שעות.
ומשם הלך עם כל בני הנעורים אל מערת הלל, ואמר שם מזמור ל"ג ול"ד שבתהילים, והיה שם במערה גם כן בשמחה גדולה עד מאוד. ואחר כך הלך משם לקבר שמאי על ראש ההר מול מערת הלל. ושם נפלה עליו עצבות. ואמר, שתמיהה גדולה אצלו זאת. ואחר כך אמר, שיש תרוץ על זה, ולא גילה התרוץ.
ומשם נסעו לשאר מערות. ובבואם להר הגדול, שיש שם על ראש ההר (סמוך לצפת) מערת התנא ר' כרוספדאי, ולא היה באפשרותו לילך עם החמור לשם, וקפץ מעל החמור, והלך הוא בעצמו עם האיש שהיה עמו, והלך כמעט על ידיו ועל רגליו עד בואו למערה זו, ושם נשתהה קצת.
וחזרו משם למערה אחרת. והיו בתוך מערה של ינוקא אחד. ובאותה המערה היו הכל יראים להיכנס, כי אמרו, שנחש כרוך על פתח אותה המערה, גם אילן גדול היה ליד המערה הזו. ורבנו ז"ל היה הראשון, שלא חש על זה, ונכנס לשם ואחז את שורש האילן בידו, כי היה השורש בקרקע והיה הולך דרך חלל המערה. ולא היה שם שום נחש. ומאז והלאה הכל הולכים לאותו קבר ואינם מתפחדים כלל. ואחר כך הלכו על שאר המערות, עד שחזרו לעיר טבריה.
אחר כך ציווה רבנו ז"ל את האיש ר' יצחק שהיה עמו, שיסע לחיפה לשכור ספינה לחזור לביתם. וכן עשה ר' יצחק, ונסע לחיפה כדי לשכור ספינה. ובבואו לעיר חיפה באה אז ספינה עם הרבה יהודים, ובתוכם היה הרב הגאון החסיד המפורסם מקהילת קודש שיפטובקה, וגם כמה משולחים שנשלחו מארץ ישראל, ועכשיו חזרו עם מעות. ומחמת שהיה אז הפחד מהמסור הנ"ל, ועל כן מסרו תכף ומיד את המעות לר' יצחק, שהוא יוליכם לעיר טבריה, כדי שלא ירגישו מהם כלל, כי היו יראים אז מאוד מחמת מסירת המסור הנ"ל, שהם מביאים מעות מחוץ לארץ. ואז הוכרח ר' יצחק לחזור לטבריה עם המעות. ובבואו לטבריה סיפר לרבנו ז"ל את כל הקורות עמו, שבאו המשולחים ומסרו לו המעות, כדי שהוא יוליכם לעיר טבריה, ועל כן הוצרך לחזור וכו'. ענה ואמר רבנו ז"ל: "מן הסתם רצון השם יתברך, שנהיה בארץ ישראל עוד איזה זמן".
ואמר רבנו ז"ל, שישכרו לו חמורים לילך לירושלים עיר הקודש. וכששמע זאת הרב הקדוש רבי אברהם קאליסקער, ביקש מאיתו, שלא ילך.
(בתמונה ציון התנא רבי כורספדאי ציון קברו נמצא בסמוך לכביש 89, מכיוון מירון לצפת, מימין לדרך העולה לקיומה, במערה שמול ציון רבי יוסי דמן יוקרת).