פירוש המילה פרד"ס:

פרד"ס – ראשי תיבות של המילים: פשט, רמז, דרש, סוד, תורתנו הקדושה ארוכה מיני ים, ויש בא ארבעה חלקים חלק ראשון הוא הפשט הפשוט של הפסוקים, החלק השני הוא הרמז, שהוא הגימטריות ודברים הרמוזים בתורה החלק השלישי הוא הדרש זה הדברים הנדרשים מן התורה על ידי 13 מידות שהתורה נדרשת בהם מדרשים שונים שאינם מובנים מהפשט של התורה והחלק הרביעי הוא הסוד זה סודות התורה הזוהר כתבי האריז"ל וכל סודות הקבלה.

מעלת הלימוד בכל ספרי הפרד"ס:

והנה רבנו ז"ל אמר (שיחות-הר"ן, סימן כח), שראוי לאדם, שיעבר וילך בזה העולם בכל הספרים הקדושים וילמד בכולם וכו', עיין שם; וכן הוא בליקוטי-מוהר"ן (חלק א', סימז סא), כי יש כמה ספרים עכשיו, וגם עתידים להיות עוד ספרים הרבה מאוד, וכולם נצרכים לעולם ואסור ללעוג על אחד מהם וכו' עיין שם. ומבאר באריכות גדולה בליקוטי-הלכות (קידושין, הלכה ג'), אשר רק מספרי חקירות ואפיקורסות צריכין להתרחק כמטחווי קשת, אבל ספרים הבנויים על יסוד חזק מרבותינו הקדושים בגמרא ובמדרשים ובזוהר הקדוש ובכתבי האריז"ל, אסור להלעיג עליהם, והוא עון חמור, כי כל ספר הן פשט רמז דרש סוד נצרך לעולם וכו' עיין שם וכן ידוע אשר אנשי שלומנו האמיתיים, הם בקיאים בהרבה ספרים מאוד מאוד, ובפרטיות במקרא, משנה, גמרא, מדרשים וזוהר הקדוש ושולחן ערוך, שעליהם הרבה רבנו ז"ל להזהיר, להיות רגיל לשקוד בהם (עיין שיחות-הר"ן, סימן עו, מסדר הלימוד שצוה רבנו ז"ל, עין שם).

אשר בנחל חלק חלק ז' מכתב תשמז

עיקר החוכמה לקנות שלמות הינה רק חוכמה אלוקית של לימוד התורה בפרד"ס:

מכתבך לנכון קבלתי, והנה מבואר בדברי רבנו ז"ל (לקוטי- מוהר"ן, חלק א', סימן לה): צריך כל אחד לשמור את שכלו משכליות חיצוניות וכו', עין שם; ועל-כן היה טוב מאוד אם היית מדבר עם הראש ישיבה שלך, שלבל יאנוס אותך בעיון ספרי הבל של חכמות חיצוניות, ותאמר לו שהיא הלכה פסוקה מהרמב"ם ז"ל (הלכות עכו"ם, פרק ב', הלכה ג'), וזו לשונו: ולא עבודת כוכבים בלבד הוא שאסור להפנות אחריה במחשבה, אלא כל מחשבה שהיא גורמת לו לאדם לעקור עקר מעקרי התורה, מוזהרין אנו שלא להעלותה על ליבנו, ולא נסיח דעתנו לכך, ונחשוב ונמשך אחר הרהורי הלב, מפני שדעתו של אדם קצרה, ולא כל הדעות יכולים להשיג האמת על בוריו, ואם ימשך כל אדם אחר מחשבות לבו, נמצא מחריב את העולם לפי קוצר דעת וכו', עין שם; וידוע שכל אלו ספרי ההבל רוצים להכניס בדעת האדם, כאילו, חס ושלום הכל טבע, חס ושלום, חס ושלום, אשר על זה נאמר (ויקוא יט, ד): "אל תפנו אל האלילים", ודרשו חכמינו הקדושים (שבת קמט.): "אל תפנו אל מדעתכם"; כי צריך להכניס בדעתו בקביעות אמיתות האמונה הקדושה.

וכמובא שם (סימז לה) בדברי רבנו ז"ל; כי עיקר החכמה לקנות שלמות אינה רק חוכמת אלקות, ושאר החכמות הם רק חכמות בטלות, ואינם חכמות כלל עין שם.  

ואל דבר זה זוכים על-ידי שקידה רבה בתורה הקדושה, יהיה מאיזה חלק בחלקי התורה הקדושה, או פשט, או דרש, או רמז, או סוד, כל אחד מאלו הלימודים יכולים להדביק ולקשר את האדם אליו יתברך, ועל-כן כדאי לעיין בכל ספר שרק בנוי על יסוד מיסוד חכמינו הקדושים בגמרא ובמדרשים וזוהר הקדוש וכתבי האריז"ל וספרי חסידות, מאשר יעין באיזה עיתון אפילו מחרדים וכו', והבן; ואין להאריך בדבר המובן מאליו. ואודות פרנסה תאמר לו דברי דבנו ז"ל (ספר המדות, אות בנים, סימן ג'): אין צריך לאדם לדאג על פרנסת בניו, כי כשהם גדלים – גדלה פרנסתם עמהם. וכן איתא (שם אות ממוז, סימן פג): אמונה היא דבר טוב לפרנסה, עין שם.

אשר בנחל חלק טז מכתב ב' קעז 

עיקר גדולת האדם בעולם לגלות ולפרסם לו ולאחרים את הקדוש ברוך הוא:

ראה להתחזק בכל מיני אופנים שבעולם, כי אין זו עצה להישבר, אדרבה עיקר גדולת בר ישראל בזה העולם, כשזוכה להחזיק מעמד בזה העולם בין בגשמי ובין ברוחני. ובאמת אנחנו נמצאים בזה העולם העובר; הינו מרגע שאדם יוצא לאוויר העולם עד הרגע שיוצא מאוויר העולם, הוא עובר על גשר צר מאוד שזה העולם הזה. 

ורבינו ז"ל הזהירנו, ואמר (עין לקוטי-מוהר"ן, חלק ב', סימן מח): "הכלל והעיקר לא להתפחד כלל", היינו שצריכים להחדיר בעצמו אשר כל העולם הזה הוא רק מעבר אל העולם הבא, הנה באנו לפה בשביל משימה אחת להכיר את הבורא יתברך שמו בכל פרטי הבריאה: דומם, צומח, חי, מדבר, על-ידי תורתנו הקדושה וקיום מצוותיה, ולמצוא את הטוב הגנוז בכל פרט ופרט בעולם הזה, שזו אמתת מציאותו יתברך הנקרא טוב, כמו שכתוב (תהלים קמה, ט): "טוב הוי"ה לכל", וכל ימי חייו צריכים לקיים את מצוותיו יתברך בתמימות ובפשיטות גמורה, אך ורק כדי לגלות ולפרסם לעצמו ולאחרים את אמתת מציאותו יתברך, וישלים את עצמו בפרדס התורה: פשט, רמז, דרש, סוד, ויזכה בעולם הזה לגילוי שכינה. וזה עיקר התכלית בזה העולם, להשתעשע בשעשוע עולם הבא, יותר מזה אין לנו מה לעשות בזה העולם, רק להכיר את הקדוש-ברוך- הוא ולפרסמו בכל העולם כולו, ואז אם חיים בצורה כזו, אז אין מה להפסיד בזה העולם, אבל על זה צריכים התחזקות עצומה מאוד מאוד, לא להשבר משום דבר, כי הסמ"ך מ"ם אורב על כל אחד ואחד לנתקו ממנו יתברך, ועל-כן אשרי ואשרי מי שזוכה להחזיק מעמד, ושום דבר שבעולם לא יוכל לשבור אותו.

אשר בנחל חלק יג מכתב א' תרסז