פרק שירה השלם | שירת הבריאה עם פירוש נפלא מאת מוהרא"ש

פרק שירה – שירת הבריאה

תוכן עניינים הצג

מהו פרק שירה

פרק שירה הינו חיבור המתאר כיצד כל הבריאה שרה לה' יתברך בכל יום ויום, וניתן ללמוד ממנו כיצד על האדם לראות את הטוב שבבריאה ולהודות לה' עליו

לפי המבי"ט (ר' משה מטראני) פרק שירה חובר ע"י דוד המלך

כפי שמובא בהקדמה לפרק שירה התנאים ראו בפרק שירה סגולה גדולה מאחר שהיא שבח גדול להקב"ה, כ"ק מוהרא"ש זי"ע – הצדיק מיבנאל – כתב שראוי ללמוד בפרק שירה בט"ו בשבט – ראש השנה לאילנות, ואף חיבר פירוש נפלא בשם ירננו עצי היער, לחלק העוסק בשירת הצמחי – המובא כאן

הקדמה לפרק שירה – שירת הבריאה

אָמַר רַבִּי, כָּל הָעוֹסֵק בְּפֶרֶק שִׁירָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, זוֹכֶה לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם, וְתַלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ, וְנִצּוֹל מִיֵּצֶר הָרַע, וּמִפֶּגַע רַע, וּמֵחִבּוּט הַקֶּבֶר, וּמִדִּינָהּ שֶׁל גֵּהִנָּם, וּמֵחֶבְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, וּמַאֲרִיךְ יָמִים, וְזוֹכֶה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא:

תַּנְיָא אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, כָּל הָאוֹמֵר שִׁירָה זוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, זוֹכֶה וְאוֹמְרוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה, שָׁר לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא יָשִׁיר אוֹתוֹ לֶעָתִיד לָבוֹא:

תַּנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר, כָּל הָעוֹסֵק בְּפֶרֶק שִׁירָה זֶה בְּכָל יוֹם, מֵעִיד אֲנִי עָלָיו שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא, וְנִצּוֹל מִפֶּגַע רַע, וּמִיֵּצֶר הָרַע, וּמִדִּין קָשֶׁה, וּמִשָּׂטָן, וּמִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמַזִּיקִין. גָּמוּר בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לָדַעַת דְּרָכַי וְלִשְׁמֹר מִצְווֹתַי וְחֻקַּי. נְצֹר תּוֹרָתִי בִּלְבָבְךָ וְנֶגֶד עֵינֶיךָ תִּהְיֶה יִרְאָתִי. שְׁמוֹר פִּיךָ וּלְשׁוֹנְךָ מִכָּל חֵטְא וְאַשְׁמָה, וַאֲנִי אֶהְיֶה עִמְּךָ בְּכָל מָקוֹם שֶׁתֵּלֵךְ, וַאֲלַמֶּדְךָ שֵׂכֶל וּבִינָה מִכָּל דָּבָר. וֶהֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁכָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא בְּרָאוֹ כִּי אִם לִכְבוֹדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו:

אָמְרוּ חֲזַ”ל עַל דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, בְּשָׁעָה שֶׁסִּיֵּם סֵפֶר תְּהִלִּים זָחָה דַּעְתּוֹ עָלָיו וְאָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יֵשׁ בְּרִיָּה בְּעוֹלָמְךָ שֶׁאוֹמֶרֶת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת יוֹתֵר מִמֶּנִּי. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִזְדַּמְּנָה לוֹ צְפַרְדֵּעַ אַחַת, וְאָמְרָה לוֹ, דָּוִד אַל תָּזוּחַ דַּעְתְּךָ עָלֶיךָ, שֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת יוֹתֵר מִמְּךָ.

וְלֹא עוֹד אֶלָּא כָּל שִׁירָה שֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת מַמְשֶׁלֶת עָלֶיהָ שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מְשָׁלִים, שֶׁנֶּאֱמַר וַיְדַבֵּר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲנִי עוֹסֶקֶת בְּמִצְוָה גְּדוֹלָה, וְזוֹ הִיא הַמִּצְוָה שֶׁאֲנִי עוֹסֶקֶת בָּהּ, יֵשׁ בִּשְׂפַת הַיָּם מִין אֶחָד שֶׁאֵין פַּרְנָסָתוֹ כִּי אִם מִן הַמַּיִם, וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא רָעֵב נוֹטְלֵנִי וְאוֹכְלֵנִי. זוֹ הִיא הַמִּצְוָה. לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם, וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם, כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ, וַה’ יְשַׁלֶּם לָךְ. אַל תִּקְרֵי יְשַׁלֵּם לָךְ אֶלָּא יַשְׁלִימֶנּוּ לָךְ:

פרק ראשון

שָׁמַיִם מָה הֵם אוֹמְרִים. הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד־אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ: (תהלים י"ט ,ב')

אֶרֶץ מָה הִיא אוֹמֶרֶת. (לְדָוִד מִזְמוֹר) לַיהֹוָה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ: (תהלים כ"ד א'). וְאוֹמֵר. מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ צְבִי לַצַּדִּיק (ישעיה כ"ד ט"ז)

גַּן עֵדֶן מָה הוּא אוֹמֵר. עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו: (שיר השירים ד' ט"ז)

גֵּיהִנֹּם מָה הוּא אוֹמֵר. כִּי־הִשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ שֹׁקֵקָה וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה מִלֵּא־טוֹב: (תהלים ק"ז ט')

מִדְבָּר מָה הוּא אוֹמֵר. יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח כַּחֲבַצָּלֶת: (ישעיה ל"ה א')

צִיָה מָה הִיא אוֹמֶרֶת. אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה: (תהלים צ"ז י"ב)

שָׂדוֹת מָה הֵם אוֹמְרִים. יְהֹוָה בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה: (משלי ג' י"ט)

מַיִם מָה הֵם אוֹמְרִים. לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם וַיַּעַל נְשִׂאִים מִקְצֵה אָרֶץ: (ירמיה נ"א ט"ז)

יַמִּים מָה הֵם אוֹמְרִים. מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי־יָם אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְהֹוָה: (תהלים צ"ג ד')

נְהָרוֹת מָה הֵם אוֹמְרִים. נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ־כָף יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ: (תהלים צ"ח ח')

מַעְיָנוֹת מָה הֵם אוֹמְרִים. וְשָׁרִים כְּחֹלְלִים כָּל־מַעְיָנַי בָּךְ: (תהילים פ"ז ז')

פרק שני

יוֹם מָה הוּא אוֹמֵר. יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה־דָּעַת: (תהלים י"ט ג')

לַיְלָה מָה הִיא אוֹמֶרֶת. לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת: (תהלים צ"ב ג')

שֶׁמֶשׁ מָה הוּא אוֹמֵר. שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ: (חבקוק ג' י"א)

יָרֵחַ מָה הִיא אוֹמֶרֶת. עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ: (תהלים ק"ד י"ט)

כּוֹכָבִים מָה הֵם אוֹמְרִים. אַתָּה הוּא יְהֹוָה לְבַדֶּךָ אַתָּה עָשִׁיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ הַיַּמִּים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים: (נחמיה ט' ו')

עָבִים מָה הֵם אוֹמְרִים. יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ חֶשְׁכַת־מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים: (תהלים י"ח י"ב)

עַנְנֵי כָבוֹד מָה הֵם אוֹמְרִים. אַף בְּרִי יַטְרִיחַ עָב יָפִיץ עֲנַן אוֹרוֹ: (איוב ל"ז י"א)

רוּחַ מָה הוּא אוֹמֵר. אֹמַר לַצָּפוֹן תֵּנִי וּלְתֵימָן אַל תִּכְלָאִי הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ: (ישעיה מ"ג ו')

בְּרָקִים מָה הֵם אוֹמְרִים. (מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ) בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה מוֹצֵא־רוּחַ מֵאוֹצְרוֹתָיו: (תהלים קל"ה ז')

טַל מָה הוּא אוֹמֵר. אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה וְיַךְ שָׁרָשָׁיו כַּלְּבָנוֹן: (הושע י"ד ו')

גְּשָׁמִים מָה הֵם אוֹמְרִים. גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה אַתָּה כוֹנַנְתָּהּ: (תהלים ס"ח י')

פרק שלישי

אִילָנוֹת שֶׁבַּשָּׂדֶה מָה הֵם אוֹמְרִים. אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר מִלִּפְנֵי יְהֹוָה כִּי בָא לִשְׁפּוֹט אֶת הָאָרֶץ: (דברי הימים א', ט"ז ל"ג)

גֶּפֶן מָה הִיא אוֹמֶרֶת. כֹּה אָמַר יְהֹוָה כַּאֲשֶׁר יִמָּצֵא הַתִּירוֹשׁ בָּאֶשְׁכּוֹל וְאָמַר אַל תַּשְׁחִיתֵהוּ כִּי בְרָכָה בּוֹ כֵּן אֶעֱשֶׂה לְמַעַן עֲבָדַי לְבִלְתִּי הַשְׁחִית הַכֹּל: (ישעיה ס"ה ח')

תְּאֵנָה מָה הִיא אוֹמֶרֶת. נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ: (משלי כ"ז י"ח)

רִמּוֹן מָה הוּא אוֹמֵר. כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ: (שיר השירים ו' ז')

תָּמָר מָה הוּא אוֹמֵר. צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה: (תהלים צ"ב י"ג)

תַּפּוּחַ מָה הוּא אוֹמֵר. כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי: (שיר השירים ב' ג')

שִׁבֹּלֶת חִטִּים מָה הִיא אוֹמֶרֶת. שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהֹוָה: (תהלים ק"ל א')

שִׁבֹּלֶת שְׂעוֹרִים מָה הִיא אוֹמֶרֶת. תְּפִלָּה לְעָנִי כִי־יַעֲטֹף וְלִפְנֵי יְהֹוָה יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ: (תהלים ק"ב א')

שְׁאָר הַשִּׁבָּלִים מָה הֵם אוֹמְרִים. לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ־בָר יִתְרוֹעֲעוּ אַף־יָשִׁירוּ: (תהלים ס"ה י"ד)

יְרָקוֹת שֶׁבַּשָּׂדֶה מָה הֵם אוֹמְרִים. תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶהָ בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ: (תהלים ס"ה י"א)

דְּשָׁאִים מָה הֵם אוֹמְרִים. יְהִי כְבוֹד יְהֹוָה לְעוֹלָם יִשְׂמַח יְהֹוָה בְּמַעֲשָׂיו: (תהלים ק"ד ל"א)

פרק רביעי

תַּרְנְגוֹל מָה הוּא אוֹמֵר. בְּשָׁעָה שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵצֶל הַצַּדִּיקִים בְּגַן עֵדֶן זוֹלְפִים כָּל אִילָנֵי גַן עֵדֶן בְּשָׂמִים וּמְרַנְּנִין וּמְשַׁבְּחִים וְאָז גַּם הוּא מִתְעוֹרֵר וּמְשַׁבֵּחַ: בְּקוֹל רִאשׁוֹן אוֹמֵר. שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד: מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְהֹוָה עִזּוּז וְגִבּוֹר יְהֹוָה גִּבּוֹר מִלְחָמָה: (תהלים כ"ד ז'-ח')

בְּקוֹל שֵׁנִי אוֹמֵר. שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד: מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְהֹוָה צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה: (תהלים כ"ד ט'-י')

בְּקוֹל שְׁלִישִׁי אוֹמֵר. עִמְדוּ צַדִּיקִים וְעִסְקוּ בַתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה שְׂכַרְכֶם כָּפוּל לְעוֹלָם הַבָּא:

בְּקוֹל רְבִיעִי אוֹמֵר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה: (בראשית מ"ט י"ח)

בְּקוֹל חֲמִישִׁי אוֹמֵר. עַד מָתַי עָצֵל תִּשְׁכָּב מָתַי תָּקוּם מִשְּׁנָתֶךָ: (משלי ו' ט')

בְּקוֹל שִׁשִּׁי אוֹמֵר. אַל תֶּאֱהַב שֵׁנָה פֶּן תִּוָּרֵשׁ פְּקַח עֵינֶיךָ שְׂבַע לָחֶם: (משלי כ' י"ג)

בְּקוֹל שְׁבִיעִי אוֹמֵר. עֵת לַעֲשׂוֹת לַיהֹוָה הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ: (תהלים קי"ט קכ"ו)

תַּרְנְגֹלֶת מָה הִיא אוֹמֶרֶת. נֹתֵן לֶחֶם לְכָל־בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: (תהלים קל"ו כ"ה)

יוֹנָה מָה הִיא אוֹמֶרֶת. כְּסוּס עָגוּר כֵּן אֲצַפְצֵף אֶהְגֶּה כַּיּוֹנָה דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם אֲדֹנָי עָשְׁקָה לִּי עָרְבֵנִי: (ישעיה ל"ח י"ד). אוֹמֶרֶת יוֹנָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יִהְיוּ מְזוֹנוֹתַי מְרוּרִים כְּזַיִת בְּיָדְךָ, וְאַל יִהְיוּ מְתוּקִים כִּדְבַשׁ עַל יְדֵי בָּשָׂר וָדָם: (עירובין דף י"ח ע"ב)

נֶשֶׁר מָה הוּא אוֹמֵר. וְאַתָּה יְהֹוָה־אֱלֹהִים צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָקִיצָה לִפְקֹד כָּל־הַגּוֹיִם אַל־תָּחֹן כָּל־בֹּגְדֵי אָוֶן סֶלָה: (תהלים נ"ט ו')

עָגוּר מָה הוּא אוֹמֵר. הוֹדוּ לַיהֹוָה בְּכִנּוֹר בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ־לוֹ: (תהלים ל"ג ב')

צִפּוֹר מָה הוּא אוֹמֵר. גַּם־צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ אֲשֶׁר־שָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָ אֶת־מִזְבְּחוֹתֶיךָ יְהֹוָה צְבָאוֹת מַלְכִּי וֵאלֹהָי: (תהלים פ"ד ד')

סְנוּנִית מָה הִיא אוֹמֶרֶת. לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם יְהֹוָה אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ: (תהלים ל' י"ג)

טָסִית מָה הִיא אוֹמֶרֶת. עֶזְרִי מֵעִם יְהֹוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: (תהילים קכ"א ב')

רְצִיפֵי מָה הוּא אוֹמֵר. נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם: (ישעיה מ' א')

חֲסִידָה מָה הִיא אוֹמֶרֶת. דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ כִּי לָקְחָה מִיַּד יְהֹוָה כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ: (ישעיה מ' ב')

עוֹרֵב מָה הוּא אוֹמֵר. מִי יָכִין לָעֹרֵב צֵידוֹ כִּי יְלָדָו אֶל אֵל יְשַׁוֵּעוּ: (איוב ל"ח מ"א)

זַרְזִיר מָה הוּא אוֹמֵר. וְנוֹדַע בַּגּוֹיִם זַרְעָם וְצֶאֱצָאֵיהֶם בְּתוֹךְ הָעַמִּים כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ יְהֹוָה: (ישעיה ס"א ט')

אַוָּז שֶׁבַּבַּיִת מָה הִיא אוֹמֶרֶת. הוֹדוּ לַיהֹוָה קִרְאוּ בִשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו: שִׁירוּ־לוֹ זַמְּרוּ־לוֹ שִׂיחוּ בְּכָל־נִפְלְאוֹתָיו: (תהלים ק"ה א'-ב')

אַוָּז הַבָּר הַמְּשׁוֹטֶטֶת בַּמִּדְבָּר. כְּשֶׁרוֹאָה אֶת יִשְׂרָאֵל עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה מָה הִיא אוֹמֶרֶת. קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְהֹוָה יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹהֵינוּ: (ישעיה מ' ג')

וְעַל מְצִיאוּת מְזוֹנוֹתֶיהָ בַּמִּדְבָּר מָה הִיא אוֹמֶרֶת. אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם: (ירמיה י"ז ה'). בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּיהֹוָה וְהָיָה יְהֹוָה מִבְטַחוֹ: (ירמיה י"ז ז')

פְּרוּגִיוֹת מָה הֵם אוֹמְרִים. בִּטְחוּ בַיהֹוָה עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ יְהֹוָה צוּר עוֹלָמִים: (ישעיה כ"ו ד')

רָחָמָה מָה הִיא אוֹמֶרֶת. אֶשְׁרְקָה לָהֶם וַאֲקַבְּצֵם כִּי פְדִיתִים וְרָבוּ כְּמוֹ רָבוּ: (זכריה י' ח')

צִפֹּרֶת כְּרָמִים מָה הִיא אוֹמֶרֶת. אֶשָּׂא עֵינַי אֶל־הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי: (תהלים קכ"א א')

חָסִיל מָה הוּא אוֹמֵר. יְהֹוָה אֱלֹהַי אַתָּה אֲרוֹמִמְךָ אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחק אֱמוּנָה אֹמֶן: (ישעיה כ"ה א')

שְׂמָמִית מָה הִיא אוֹמֶרֶת. הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי־שָׁמַע הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה: (תהלים ק"נ ה')

זְבוּב מָה הוּא אוֹמֵר. בְּשָׁעָה שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה קוֹל אֹמֵר קְרָא וְאָמַר מָה אֶקְרָא כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר וְכָל חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה: (ישעיה מ' ו'). יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ וּדְבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם:
(ישעיה מ' ח'). בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר יְהֹוָה וּרְפָאתִיו: (ישעיה נ"ז י"ט)

תַּנִּינִים מָה הֵם אוֹמְרִים. הַלְלוּ אֶת־יְהֹוָה מִן־הָאָרֶץ תַּנִּינִים וְכָל־תְּהֹמוֹת: (תהלים קמ"ח ז')

לִוְיָתָן מָה הוּא אוֹמֵר. הוֹדוּ לַיהֹוָה כִּי־טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: (תהלים קל"ו א')

דָּגִים מָה הֵם אוֹמְרִים. קוֹל יְהֹוָה עַל־הַמָּיִם אֵל־הַכָּבוֹד הִרְעִים יְהֹוָה עַל־מַיִם רַבִּים: (תהלים כ"ט ג')

צְפַרְדֵּעַ מָה הִיא אוֹמֶרֶת. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד: (יומא פ"ג מ"ח)

פרק חמישי

בְּהֵמָה דַּקָּה טְהוֹרָה מָה הִיא אוֹמֶרֶת. מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהֹוָה מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא: (שמות ט"ו י"א)

בְּהֵמָה גַסָּה טְהוֹרָה מָה הִיא אוֹמֶרֶת. הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב: (תהלים פ"א ב')

בְּהֵמָה דַקָּה טְמֵאָה מָה הִיא אוֹמֶרֶת. הֵיטִיבָה יְהֹוָה לַטּוֹבִים וְלִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָם: (תהלים קכ"ה ד')

בְּהֵמָה גַסָּה טְמֵאָה מָה הִיא אוֹמֶרֶת. יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ: (תהלים קכ"ח ב')

גָּמָל מָה הוּא אוֹמֵר. יְהֹוָה מִמָּרוֹם יִשְׁאָג וּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ: (ירמיה כ"ה ל')

סוּס מָה הוּא אוֹמֵר. הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל־יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל־יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל־יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ: (תהילים קכ"ג ב')

פֶּרֶד מָה הוּא אוֹמֵר. יוֹדוּךָ יְהֹוָה כָּל־מַלְכֵי־אָרֶץ כִּי שָׁמְעוּ אִמְרֵי־פִיךָ: (תהלים קל"ח ד')

חֲמוֹר מָה הוּא אוֹמֵר. לְךָ יְהֹוָה הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ לְךָ יְהֹוָה הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ: (דברי הימים א', כ"ט י"א)

שׁוֹר מָה הוּא אוֹמֵר. אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיהֹוָה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִׁירָה לַּיהֹוָה כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם: (שמות ט"ו א')

חַיּוֹת הַשָּׁדֶה מָה הֵם אוֹמְרִים. בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב: (ברכות פ"ט מ"א)

צְבִי מָה הוּא אוֹמֵר. וַאֲנִי אָשִׁיר עֻזֶּךָ וַאֲרַנֵּן לַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ כִּי־הָיִיתָ מִשְׂגָּב לִי וּמָנוֹס בְּיוֹם צַר־לִי: (תהלים נ"ט י"ז)

פִּיל מָה הוּא אוֹמֵר. מַה־גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהֹוָה מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ: (תהלים צב ו)

אַרְיֵה מָה הוּא אוֹמֵר. יְהֹוָה כַּגִּבּוֹר יֵצֵא כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר: (ישעיה מ"ב י"ג)

דּוֹב מָה הוּא אוֹמֵר. יִשְׂאוּ מִדְבָּר וְעָרָיו חֲצֵרִים תֵּשֵׁב קֵדָר יָרֹנּוּ יֹשְׁבֵי סֶלַע מֵרֹאשׁ הָרִים יִצְוָחוּ: יָשִׂימוּ לַיהֹוָה כָּבוֹד וּתְהִלָּתוֹ בָּאִיִּים יַגִּידוּ: (ישעיה מ"ב י"א-י"ב)

זְאֵב מָה הוּא אוֹמֵר. עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע עַל שׁוֹר עַל חֲמוֹר עַל שֶׂה עַל שַׂלְמָה עַל כָּל אֲבֵדָה אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ: (שמות כ"ב ח')

שׁוּעָל מָה הוּא אוֹמֵר. הוֹי בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא צֶדֶק וַעֲלִיּוֹתָיו בְּלֹא מִשְׁפָּט בְּרֵעֵהוּ יַעֲבֹד חִנָּם וּפֹעֲלוֹ לֹא יִתֶּן לוֹ: (ירמיה כ"ב י"ג)

זַרְזִיר מָה הוּא אוֹמֵר. רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּיהֹוָה לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה: (תהילים ל"ג א')

חָתוּל מָה הוּא אוֹמֵר. אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם וְלֹא־אָשׁוּב עַד־כַּלּוֹתָם: (תהלים י"ח ל"ח)

פרק שישי

שְׁרָצִים מָה הֵם אוֹמְרִים. יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו בְּנֵי־צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּם: (תהלים קמ"ט ב')

אֵלִים שֶׁבַּשְּׁרָצִים מָה הֵם אוֹמְרִים. אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ: (תהלים קכ"ח ג')

נָחָשׁ מָה הוּא אוֹמֵר. סוֹמֵךְ יְהֹוָה לְכָל־הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל־הַכְּפוּפִים: (תהלים קמ"ה י"ד)

עַקְרָב מָה הוּא אוֹמֵר. טוֹב־יְהֹוָה לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל־כָּל־מַעֲשָׂיו: (תהלים קמ"ה ט')

שַׁבְּלוּל מָה הוּא אוֹמֵר. כְּמוֹ שַׁבְּלוּל תֶּמֶס יַהֲלֹךְ נֵפֶל אֵשֶׁת בַּל־חָזוּ שָׁמֶשׁ: (תהלים נ"ח ט')

נְמָלָה מָה הִיא אוֹמֶרֶת. לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם: (משלי ו' ו')

עַכְבָּר מָה הוּא אוֹמֵר. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלַי כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנִי הִרְשָׁעְתִּי: (עי' נחמיה ט' ל"ג)

חֻלְדָּה מָה הִיא אוֹמֶרֶת. כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ: (תהלים ק"נ ו')

כְּלָבִים מָה הֵם אוֹמְרִים. בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי־יְהֹוָה עֹשֵׂנוּ:

אחר פרק שירה אומרים:

רַבִּי יְשַׁעְיָה תַּלְמִידוֹ שֶׁל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא הִתְעַנָּה חָמֵשׁ וּשְׁמוֹנִים תַּעֲנִיּוֹת, אָמַר כְּלָבִים שֶׁכָּתוּב בָּהֶם וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה יִזְכּוּ לוֹמַר שִׁירָה.

עָנָה לוֹ מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם וְאָמַר לוֹ יְשַׁעְיָה עַד מָתַי אַתָּה מִתְעַנֶּה עַל זֶה הַדָּבָר, שְׁבוּעָה הִיא מִלִּפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא מִיּוֹם שֶׁגִּלָּה סוֹדוֹ לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא לֹא גִּלָּה דָּבָר זֶה לְשׁוּם בְּרִיָּה בָּעוֹלָם, אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁתַּלְמִידוֹ שֶׁל אָדָם גָּדוֹל אַתָּה, שְׁלָחוּנִי מִן הַשָּׁמַיִם לְהִזְדַּקֵּק אֵלֶיךָ,

וְאָמְרוּ כְּלָבִים כְּתִיב בָּהֶם וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁזָּכוּ לְעַבֵּד עוֹרוֹת מִצּוֹאָתָם, שֶׁכּוֹתְבִין בָּהֶם תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת וְסֵפֶר תּוֹרָה, עַל כֵּן זָכוּ לוֹמַר שִׁירָה. וּמַה שֶּׁשָּׁאַלְתָּ חֲזוֹר לַאֲחוֹרֶיךָ וְאַל תּוֹסִיף בַּדָּבָר הַזֶּה עוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ:

אחרי פרק שירה אומרים פסוקים אלו:

בָּרוּךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן. בָּרוּךְ יְהֹוָה מִצִּיּוֹן שֹׁכֵן יְרוּשָׁלִָים הַלְלוּיָהּ. בָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ. וּבָרוּךְ שֵּׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן:

פירוש נפלא לפרק שירה – שירת הבריאה, מאת כ"ק מוהרא"ש זיע"א – הצדיק מיבנאל

סֵפֶר
יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר

בּוֹ יְבֹאַר פֵּרוּשׁ נִפְלָא עַל פִּרְקֵי שִׁירָה, שֶׁאוֹמְרִים הָאִילָנוֹת וּפֵרוֹת וּתְבוּאוֹת הַשָּׂדֶה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאֶת הַלִּמּוּד שֶׁלּוֹמְדִים מֵהֶם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לְקָרֵב אֶת כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל אֵלָיו יִתְבָּרַךְ.

(וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁלּוֹמְדוֹ בְּט"וּ בִּשְׁבָט – רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָנוֹת)

מוֹהֲרֹא"שׁ זַ"ל אָמַר: מִי שֶׁנִּכְנָס לְהִתְבּוֹדֵד בְּתוֹךְ הַיַּעַר וְעוֹצֵם עֵינָיו, וְשׁוֹפֵךְ אֶת כָּל לִבּוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בִּבְכִיּוֹת עֲצוּמוֹת, וּמְבַטֵּל עַצְמוֹ לְגַמְרֵי אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אַחֲרֵי-כֵן כְּשֶׁפּוֹקֵחַ אֶת עֵינָיו, הוּא מַרְגִּישׁ כְּאִלּוּ הוּא נִמְצָא בְּגַן-עֵדֶן מַמָּשׁ, וַעֲצֵי הַיַּעַר הֵם כַּעֲצֵי הַגַּן-עֵדֶן.

(אִמְרֵי-מוֹהֲרֹא"שׁ, חֵלֶק ב', סִימָן תרעט)

הַקְדָּמָה

צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, אֲהוּבִי, בְּנִי, אֲשֶׁר הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה וּמְהַוֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, וְדוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר, הֵם עֶצֶם עַצְמִיּוּת חִיּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הַכֹּל לְבוּשׁ לְגַבֵּי גִּלּוּי הָאוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְדָבָר זֶה לֹא יְכִילֵהוּ הָרַעְיוֹן וְהַהַשָּׂגָה הָאֱנוֹשִׁית כְּלָל, אֵיךְ שֶׁכָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ הִיא אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְהוּא יִתְבָּרַךְ מְלֻבָּשׁ בְּתוֹךְ כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, וְכֻלָּם צוֹעֲקִים וּמְגַלִּים נוֹרְאוֹת נִפְלְאוֹת גִּלּוּי אֱלֹקוּת, וּמְרַמְּזִים לָאָדָם רְמָזִים אֵיךְ לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ.

כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (שִׂיחוֹת-הֲרַ"ן, סִימָן נב): מִכָּל הַדְּבָרִים צוֹעֵק כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" (יְשַׁעְיָה ו, ג); וַאֲפִלּוּ מִסִּפּוּרֵי הַגּוֹיִים צוֹעֵק גַּם-כֵּן כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים צו, ג): "סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ", שֶׁאֲפִלּוּ בְּסִפּוּרֵי הַגּוֹיִים צוֹעֵק כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ צוֹעֵק תָּמִיד וְקוֹרֵא וּמְרַמֵּז לָאָדָם, שֶׁיִּתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְהוּא יִתְבָּרַךְ יְקָרֵב אוֹתוֹ בְּרַחֲמִים, בְּאַהֲבָה וּבְחִבָּה גְּדוֹלָה.

וּבַמִּדְרָשׁ מוּבָא (בְּרֵאשִׁית רַבָּה, פָּרָשָׁה יג, סִימָן ב') עַל הַפָּסוּק (בְּרֵאשִׁית ב, ה) : "וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה" – כָּל הָאִילָנוֹת כְּאִלּוּ מְשִׂיחִין אֵלּוּ עִם אֵלּוּ, כָּל הָאִילָנוֹת כְּאִלּוּ מְשִׂיחִין עִם הַבְּרִיּוֹת, כִּי כֻּלָּם מְגַלִּים רָזֵי דְּרָזִין וְסִתְרֵי נִסְתָּרוֹת לְמִי שֶׁבָּקִי בָּהֶם, שֶׁזֶּה סוֹד שִׂיחַת דְּקָלִים (סֻכָּה כח.);

כִּי מִי שֶׁזּוֹכֶה לְזִכּוּךְ הַמֹּחִין, לֹא מִבַּעְיָא שֶׁיָּכוֹל לִשְׁמֹעַ אֲפִלּוּ מִסִּפּוּרֵי הַגּוֹיִים רָזֵי דְּרָזִין וְסִתְרֵי נִסְתָּרוֹת, כִּי הֲרֵי אֵין בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְדָבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן לֹא נַעֲשֶׂה מֵעַצְמוֹ אֶלָּא בְּהַשְׁגָּחַת הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן, וְאִם הָיָה צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ דַּיְקָא בְּרֶגַע זֶה מֵאֵיזֶה אָרוּר גּוֹי טָמֵא אֵיזֶה דִּבּוּר, בְּוַדַּאי צָרִיךְ לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְלַחֲשֹׁב וּלְהִתְבּוֹנֵן מַה שָּׁמַעְתִּי עַכְשָׁו, וּמָה אָמַר לִי וּמָה רוֹצֶה מִמֶּנִּי,

אֶלָּא אֲפִלּוּ דּוֹמֵם צוֹעֵק וּמְגַלֶּה אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (חֲבַקּוּק ב, יא) : "כִּי אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעָק"; וּכְמוֹ שֶׁהֵעִידוּ צַדִּיקִים קְדוֹשִׁים שֶׁהָיוּ דְּבוּקִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּדְבֵקוּת אֱמֶת עַד בִּטּוּל הַמְּצִיאוּת, כְּשֶׁנִּכְנַס לְחַדְרָם אֵיזֶה בַּעַל עֲבֵרָה, הַתִּקְרָה וְהָרִצְפָּה וְהַקִּירוֹת צָעֲקוּ וְגִלּוּ אֶת מַעֲשָׂיו, רַחֲמָנָא לִצְּלָן;

וְכֵן בַּעֲלֵי חַיִּים צוֹעֲקִים וְהוֹמִים וּמְגַלִּים סִתְרֵי נִסְתָּרוֹת, וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (בָּבָא קַמָּא ס:): כְּלָבִים בּוֹכִים – מַלְאַךְ הַמָּוֶת בָּא לָעִיר, כְּלָבִים מְשַׂחֲקִים – אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא בָּא לָעִיר; כִּי אֲפִלּוּ כֶּלֶב שֶׁנּוֹבֵח מְגַלֶּה נִסְתָּרוֹת, וְכָל זֶה מַשִּׂיגִים הַצַּדִּיקִים הַדְּבֵקִים לְגַמְרֵי בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְיוֹדְעִים אֲשֶׁר אֵין בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְכָל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ שָׁרָה שִׁירָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה כְּלַל פִּרְקֵי שִׁירָה שֶׁשָּׁרִים כְּלַל הַבְּרִיאָה: דּוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר – לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ,

וּכְשֶׁאָדָם זוֹכֶה לוֹמַר וּלְהִתְבּוֹנֵן בְּפִרְקֵי שִׁירָה, מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא; כִּי מִי שֶׁמִּתְבּוֹנֵן הֵיטֵב בְּדוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר, וּמְחַפֵּשׂ וּמְבַקֵּשׁ וּמוֹצֵא אֶת הָאֱלֹקוּת שֶׁמִּתְגַּלָּה עַל יָדָם, וּמְדַבֵּק עַצְמוֹ אָז בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה, וּמוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל עֲווֹנוֹתָיו, וְעַל-כֵּן הִפְלִיגוּ מְאֹד בְּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לוֹמַר פִּרְקֵי שִׁירָה בְּכָל יוֹם, וְנִמְחָלִים כָּל עֲווֹנוֹתָיו.

לָזֹאת אָמַרְתִּי לְהִתְבּוֹנֵן בִּפְסוּקֵי שִׁירָה שֶׁאוֹמְרִים וְשָׁרִים וּמְזַמְּרִים הָאִילָנוֹת וְהַדְּשָׁאִים, הַפֵּרוֹת וְהַיְרָקוֹת וּתְבוּאוֹת הַשָּׂדֶה, וּלְהוֹצִיא מִפְּסוּקִים אֵלּוּ רְמָזִים וְהִתְחַזְּקוּת וְהַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת וּדְרָכִים חֲדָשׁוֹת וּנְתִיבוֹת חָכְמָה אֵיךְ לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ; אַשְׁרֵי מִי שֶׁמִּתְבּוֹנֵן בְּכָל זֶה, וּמוֹסִיף כְּפִי חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ.

יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר

אִילָנוֹת שֶׁבַּשָּׂדֶה אוֹמְרִים:

"אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר מִלִּפְנֵי יְהֹוָה כִּי בָא לִשְׁפּוֹט אֶת הָאָרֶץ" (דִּבְרֵי הַיָּמִים-א טז, לג)

צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, אֲהוּבִי, בְּנִי, אֲשֶׁר כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ לֹא נִבְרְאָה אֶלָּא בִּשְׁבִילוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי טז, ד): "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ", וְדָרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שְׁמוֹת רַבָּה, פָּרָשָׁה יז, סִימָן א'): אַתָּה מוֹצֵא שֶׁכָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית לֹא בָּרָא אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ וְלַעֲשׂוֹת בָּהֶן רְצוֹנוֹ, בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן בָּרָא שָׁמַיִם וָאָרֶץ, אַף הֵם לִכְבוֹדוֹ בְּרָאָם, שֶׁנֶּאֱמַר (יְשַׁעְיָה סו, א): "כֹּה אָמַר ה' הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי", וְאוֹמֵר (תְּהִלִּים יט, ב): "הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל"; וְכֵן אוֹר שֶׁבָּרָא לִכְבוֹדוֹ הוּא, דִּכְתִיב (שָׁם קד, ב): "עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה". מַה נִּבְרָא בְּיוֹם שֵׁנִי? רָקִיעַ לִכְבוֹדוֹ בְּרָאוֹ, שֶׁיַּעַמְדוּ שָׁם הַמַּלְאָכִים, וְיִהְיוּ מְקַלְּסִין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שָׁם קנ, א): "הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ". מַה בָּרָא בְּיוֹם שְׁלִישִׁי? דְּשָׁאִים וְאִילָנוֹת, וּמָצִינוּ שֶׁהַדְּשָׁאִין מְקַלְּסִין לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שָׁם סה, יד): "יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ". וּמִנַּיִן אַף הָאִילָנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (דִּבְרֵי הַיָּמִים-א טז, לג): "אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר מִלִּפְנֵי ה'". אַתָּה מוֹצֵא שֶׁצִּוָּה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מִן הָאִילָנוֹת לַעֲשׂוֹת מֵהֶן מִצְווֹת, בְּפָרָה אֲדֻמָּה צִוָּה לְהַשְׁלִיךְ בִּשְׂרֵפָתָהּ עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב, וְהַזָּאַת מֵי נִדָּה צִוָּה לַעֲשׂוֹת בָּאֵזוֹב, וְטָהֳרַת הַמְצֹרָע צִוָּה לַעֲשׂוֹת בְּעֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב. וְכֵן בְּמִצְרַיִם צִוָּה לְהַגִּיעַ הַדָּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל שְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת בָּאֵזוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר "וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב". וְכֵן בָּרָא הַמַּיִם בְּיוֹם שְׁלִישִׁי שֶׁכִּנְּסָן מֵעַל הָאָרֶץ, וּמִשָּׁם קִלּוּסוֹ עוֹלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים צג, ד): "מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם". מַה נִּבְרָא בְּיוֹם רְבִיעִי? מְאוֹרוֹת לִכְבוֹדוֹ בְּרָאָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שָׁם קמח, ג): "הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ". בְּיוֹם חֲמִישִׁי בָּרָא עוֹפוֹת לִכְבוֹדוֹ לְהַקְרִיב מֵהֶן קָרְבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (וַיִּקְרָא א, יד) : "אִם מִן הָעוֹף עֹלָה קָרְבָּנוֹ". מַה נִּבְרָא בְּיוֹם שִׁשִּׁי? בְּהֵמוֹת לִכְבוֹדוֹ, וְצִוָּה לְהַקְרִיב מֵהֶן קָרְבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (וַיִּקְרָא א, ב): "אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה' מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר". וּבָרָא בּוֹ אָדָם לִכְבוֹדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים קמח, ז-יג): "הַלְלוּ אֶת ה' מִן הָאָרֶץ תַּנִּינִים" וְגוֹ' הֱוֵי "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ".

לְמֵדִים מִכָּאן, שֶׁכָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּעוֹלָמוֹ, לֹא בָּרָא אֶלָּא בִּשְׁבִילוֹ, שֶׁיָּשִׁירוּ שִׁירָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ. וְאַשְׁרֵי בַּר יִשְׂרָאֵל שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְבּוֹנֵן בְּשִׁירֵי הָאִילָנוֹת, שֶׁאָז יָבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר, כִּי הָאִילָנוֹת מְגַלִּים סִתְרֵי נִסְתָּרוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה, מֵבִין מֵהֶעָלִים שֶׁל הָאִילָנוֹת דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים, וְהֵם מְעוֹרְרִים אֶת הָאָדָם לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה.

וְכַמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (וַיִּקְרָא רַבָּה, פָּרָשָׁה ל', סִימָן ד'): "אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר", אָמַר רַבִּי אַחָא: "הַיָּעַר" וְ"כָל עֲצֵי הַיָּעַר", 'הַיָּעַר' – אֵלּוּ אִילָנוֹת שֶׁעוֹשִׂין פֵּרוֹת, וְ'כָל עֲצֵי הַיָּעַר' – אֵלּוּ אִילָנוֹת שֶׁאֵינָן עוֹשִׂין פֵּרוֹת. לִפְנֵי מִי? "לִפְנֵי ה'", לָמָּה? "כִּי בָא" – בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים, מַה לַּעֲשׂוֹת? "יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בְּמֵישָׁרִים" (תְּהִלִּים צח, ט); הַיְנוּ לִפְנֵי יוֹם הַדִּין גַּם אִילָנוֹת וַעֲצֵי הַיַּעַר מְעוֹרְרִים אֶת הָאָדָם לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, וּמְגַלִּים וּמְפַרְסְמִים כִּי הִנֵּה יוֹם הַדִּין הוֹלֵךְ וּבָא לִשְׁפֹּט אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְכֵן הַמִּשְׁכָּן שֶׁנִּבְנָה מֵאֲרָזִים שֶׁהֵם עֲצֵי הַיַּעַר, שָׁם הָיָה מִשְׁכַּן הַשְּׁכִינָה.

וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תַּנְחוּמָא תְּרוּמָה, סִימָן ט'): מֵהֵיכָן הָיוּ הַקְּרָשִׁים? [אֶלָּא] יַעֲקֹב אָבִינוּ נָטַע אוֹתָם בְּשָׁעָה שֶׁיָּרַד לְמִצְרַיִם. אָמַר לְבָנָיו: בָּנַי, עֲתִידִים אַתֶּם לְהִגָּאֵל מִכָּאן, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עָתִיד לוֹמַר לָכֶם מִשֶּׁאַתֶּם נִגְאָלִין, שֶׁתַּעֲשׂוּ לוֹ אֶת הַמִּשְׁכָּן. עִמְדוּ וְנִטְעוּ אֲרָזִים, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיֹּאמַר לָכֶם לַעֲשׂוֹת לוֹ אֶת הַמִּשְׁכָּן יִהְיוּ הָאֲרָזִים מְתֻקָּנִים לָכֶם, מִיָּד עָמְדוּ וְנָטְעוּ וְעָשׂוּ כֵן, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאוֹתָן הָאֲרָזִים הָיוּ אוֹמְרִים שִׁירָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הֵיאַךְ שִׁירָה אוֹמְרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים צב, יב): "אָז יְרַנְּנוּ כָּל עֲצֵי הַיָּעַר מִלִּפְנֵי ה'", וְאֵין אָז אֶלָּא שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שְׁמוֹת טו, א): "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה";

וּבֶאֱמֶת עָלֶיךָ, אֲהוּבִי, בְּנִי, לְהִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב, אֲשֶׁר כָּל עִנְיַן הַמִּשְׁכָּן הָיָה לְהַמְשִׁיךְ אֶת שְׁכִינַת עֻזּוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה, כִּי בְּעֵת שֶׁהַמִּשְׁכָּן הָיָה קַיָּם, הָיָה הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹרֶה בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְרָאוּ וְשָׁמְעוּ וְהִרְגִּישׁוּ גִּלּוּי אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל-יְדֵי הַמִּשְׁכָּן שֶׁהָיָה נִבְנֶה מֵעֲצֵי שִׁטִּים, וְהָיָה מִתְכַּפֵּר עֲווֹנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל,

וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שְׁמוֹת רַבָּה, פָּרָשָׁה נב, סִימָן ב'): בְּיוֹם שֶׁעָמַד הַמִּשְׁכָּן, הָיְתָה שִׂמְחָה גְּדוֹלָה בְּיִשְׂרָאֵל, כִּי אָז נִתְבַּטְּלוּ כָּל הַמַּזִּיקִים מִן הָעוֹלָם, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (בַּמִדְבָּר רַבָּה, פָּרָשָׁה יב, סִימָן ג'): עַד שֶׁלֹּא הוּקַם הַמִּשְׁכָּן, הָיוּ הַמַּזִּיקִים מִתְגָּרִין בָּעוֹלָם לַבְּרִיּוֹת, מִשֶּׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן שֶׁשָּׁרְתָה הַשְּׁכִינָה לְמַטָּה, כָּלוּ הַמַּזִּיקִים מִן הָעוֹלָם,

כִּי הַמִּשְׁכָּן שֶׁנִּבְנָה מֵעֲצֵי שִׁטִּים שֶׁהֵם עֲצֵי הַיַּעַר, הָיָה לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מִינֵי גַּוְנִין עִלָּאִין, וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (בַּמִדְבָּר רַבָּה, פָּרָשָׁה יב, סִימָן י'): בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, לְמֹשֶׁה עֲשׂוּ לִי מִשְׁכָּן, הֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְמֹשֶׁה אֵשׁ אֲדֻמָּה, אֵשׁ יְרֻקָּה, אֵשׁ שְׁחוֹרָה, אֵשׁ לְבָנָה, אָמַר לוֹ כְּתַבְנִיתָם אֲשֶׁר אַתָּה מָרְאֶה בָּהָר, וְעַכְשָׁו כְּשֶׁחָרַב לֹא נִשְׁאַר לָנוּ אֶלָּא שֶׁיְּהֵא הָאָדָם קָם בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה, וּמִתְאַבֵּל עַל חֻרְבַּן הַבַּיִת, שֶׁאָז נֶחְשָׁכִים כָּל הָאוֹרוֹת, וְנִתְגַּבֵּר הַחֹשֶׁךְ וְהַשֶּׁקֶר.

וְלָכֵן כְּשֶׁאָדָם קָם בַּחֲצוֹת לַיְלָה, וּבוֹכֶה וּמְבַכֶּה שָׁמַיִם וָאָרֶץ עַל צָרוֹתָיו וְצָרוֹת יִשְׂרָאֵל, גּוֹרֵם שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים לְמַעְלָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וְזוֹכֶה לִשְׁמֹעַ קוֹלוֹ יִתְבָּרַךְ, כַּמּוּבָא (זֹהַר לֶךְ-לְךָ עז.): תָּא חֲזֵי בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְעַר פַּלְגוּת לֵילְיָא וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָאַל לְגִנְּתָא דְּעֵדֶן לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא עִם צַדִּיקַיָּא כֻּלְּהוּ אִילָנִין דִּבְגִנְּתָא דְּעֵדֶן מְזַמְּרָן וּמְשַׁבְּחָן קָמֵיהּ, דִּכְתִיב: "אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר מִלִּפְנֵי הֲוָיָ"ה" וְגוֹ', וְכָרוֹזָא קָרֵי בְּחַיִל וְאָמַר, לְכוֹן אָמְרִין קַדִּישִׁין עֶלְיוֹנִין מַאן מִנְּכוֹן דְּעָיֵל רוּחָא בְּאוּדְנוֹי לְמִשְׁמַע, וְעֵינוֹי פְּקִחִין לְמֶחֱמֵי, וְלִבֵּיהּ פָּתִיחַ לְמִנְדַּע, בְּשַׁעְתָּא דְּרוּחָא דְּכָל רוּחִין אָרִים בְּסִימוּ דְּנִשְׁמְתָא, וּמִתַּמָּן נָפִיק קָלָא דְּקַלָיָא, חֵילִין אִתְבַּדְּרוּ לְאַרְבַּע סִטְרֵי עָלְמָא וְכוּ', עַיֵּן שָׁםא);

וְכֵן מוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ מַעֲלַת הַזּוֹכֶה לָקוּם בְּכָל לַיְלָה וְלוֹמַר שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁאָז כָּל הָאִילָנוֹת שֶׁהֵם כְּלַל הַנְּשָׁמוֹת מִתְעוֹרְרוֹת לָשִׁיר בְּיַחַד עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַל-כֵּן אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִהְיוֹת עֵר בְּעֵת חֲצוֹת, וּמְבַקֵּשׁ וּמִתְחַנֵּן אָז מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כָּל מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ, וְכֵן זוֹכֶה אָז לָשִׁיר שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כִּי אֵין לְתָאֵר וְאֵין לְשַׁעֵר אֶת גֹּדֶל הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁגּוֹרֵם לְמַעְלָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת,

כַּמּוּבָא (זֹהַר וַיְחִי רלא:): וּכְדֵין כָּל אִינוּן אִילָנִין דִּבְגִנְּתָא דְּעֵדֶן כֻּלְהוּ פָּתְחֵי שִׁירָתָא, וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָאל בְּגִנְּתָא דְּעֵדֶן, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (דִּבְרֵי הַיָּמִים-א טז, לג): "אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר מִלִּפְנֵי יְהֹוָה כִּי בָא לִשְׁפּוֹט אֶת הָאָרֶץ", כְּמָה דִּכְתִיב (יְשַׁעְיָה יא, ד): "וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים"; בְּגִין דְּמִשְׁפָּט עָאל בֵּנַיְיהוּ, וְאִתְמַלְיָא מִינֵיהּ גַּן-עֵדֶן וְרוּחָא דְּצָפוֹן אִתְעַר בְּעָלְמָא, וְחֶדְוָה אִשְׁתְּכַּח, וְנָשִׁיב הַהוּא רוּחָא בְּאִינוּן בּוּסְמִין, וְסַלְּקִין רֵיחִין לְעֵילָא וּמִתְעַטְּרִין צַדִּיקַיָּא בְּעִטְרַיְיהוּ, וּמִתְהַנָּן מִגּוֹ זִיוָא דְּאַסְפַּקְלַרְיָא דְּנַהֲרָא, זַכָּאִין אִינוּן צַדִּיקַיָּא דְּזַכָּאן לְהַהוּא נְהוֹרָא עִלָּאָהב) וְכֵן הוּא בַּזֹּהַר (וַיִּקְרָא כב:): תָּא חֲזֵי כַּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָתֵי לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא עִם צַדִּיקַיָּא בְּגִנְּתָא דְּעֵדֶן, כָּל מִלֵּי דְּעַלְמָא תַּתָּאָה וְעִלָּאָה, וְכָל עִלָּאִין וְתַתָּאִין מִתְעָרִין לָקָבְלֵיהּ, וְכָל אִילָנִין דִּבְגִנְּתָא דְּעֵדֶן פָּתְחֵי שְׁבָחָא לָקָבְלֵיהּ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א טז, לג) "אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר מִלִּפְנֵי יְהֹוָה כִּי בָא", וַאֲפִלּוּ עוֹפֵי דְּאַרְעָא כֻּלְהוּ מְרַחֲשֵׁי שְׁבָחָא קַמֵּיהּ, כְּדֵין שַׁלְהוֹבָא נָפֵק וּבָטַשׁ בְּגַדְפוֹי דְּתַרְנְגוֹלָא, וְקָרֵי וְשָׁבַח לְמַלְכָּא קַדִּישָׁא וְקָרֵי לִבְנֵי נָשָׁא דְּיִשְׁתַּדְּלוּן בְּאוֹרַיְתָא וּבִשְׁבָחָא דְּמָארֵיהוֹן וּבְפוּלְחָנֵיהּ זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן דְּמַאן דְּקַיְמִין מֵעַרְסַיְיהוּ לְאִשְׁתַּדְלָא בְּאוֹרַיְתָאג)

וּבַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (אֱמֹר צו.) דָּרְשׁוּ אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה עַל מַעֲלַת וְשֶׁבַח הַזּוֹכֶה לִלְמֹד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל גֹּדֶל הָעֹנֶשׁ לְמִי שֶׁמְּבַטֵּל לִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה: רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח (דִּבְרֵי הַיָּמִים-א טז, לג): "אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר מִלִּפְנֵי יְהֹוָה כִּי בָא לִשְׁפּוֹט אֶת הָאָרֶץ"; זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן דְּאִינוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְתָא יְמָמָא וְלֵילֵי דְּיָדְעִין אָרְחוֹי דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִתְאַחֲדָן בִּשְׁמֵיהּ כָּל יוֹמָא, וַוי לְאִינוּן דְּלָא מִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְתָא דְּהָא לֵית לוֹן חוּלְקָא בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא וְלָא אִתְאַחֲדָן בֵּיהּ לָא בְּהַאי עָלְמָא וְלָא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, מַאן דְּזָכֵי בְּהַאי עָלְמָא זָכֵי בְּעָלְמָא דְּאָתֵיד)

מִכָּל זֶה תִּרְאֶה, אֲהוּבִי, בְּנִי, אֵיךְ שֶׁמִּפָּסוּק זֶה דַּיְקָא לוֹמְדִים כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה דְּבָרִים יָפִים, אֵיךְ שֶׁכָּל בַּר יִשְׂרָאֵל הַמַּטֶּה אֹזֶן יָכוֹל לִזְכּוֹת לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל עֲצֵי הַיַּעַר, כֵּיצַד הֵם שָׁרִים שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּמִכָּל שֶׁכֵּן מִי שֶׁנִּזְהָר לִהְיוֹת עֵר בְּכָל לַיְלָה בְּעֵת נְקֻדַּת חֲצוֹת, וְשָׁר שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֵין לְתָאֵר וְאֵין לְשַׁעֵר אֶל אֵיזוֹ מַדְרֵגָה הוּא יָכוֹל לִזְכּוֹת אָז.

וְעַל-כֵּן אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת דָּבוּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמַדְבִּיק מַחֲשַׁבְתּוֹ לְגַמְרֵי אֶל הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וּמְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶת יֵשׁוּתוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִזְכֶּה לִשְׁמֹעַ עֲתִידוֹת מִן הָאִילָנוֹת וְהָעֲשָׂבִים, שֶׁזּוֹ הָיְתָה מַדְרֵגַת גְּדוֹלֵי מֻבְחֲרֵי הַצַּדִּיקִים. וְרַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן יד): כְּשֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל בַּשָּׂדֶה, אֲזַי כָּל הָעֲשָׂבִים כֻּלָּם בָּאִין בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה, וּמְסַיְּעִין לוֹ וְנוֹתְנִין לוֹ כֹּחַ בִּתְפִלָּתוֹ, וְזֶה שֶׁנִּקְרֵאת הַתְּפִלָּה שִׂיחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית ב, ה): "וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה"; כִּי כְּשֶׁהָאָדָם מִתְפַּלֵּל בַּשָּׂדֶה, כָּל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה נוֹתְנִים כֹּחַ וְסִיּוּעַ לִתְפִלָּתוֹ, וְעוֹזְרִים לוֹ בִּתְפִלָּתוֹ, שֶׁזֶּה מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (שָׁם כד, סג): "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה"; דַּיְקָא בַּשָּׂדֶה הָעֲשָׂבִים וְהָאִילָנוֹת נִכְלָלִים בְּתוֹךְ תְּפִלָּתוֹ;

וּכְשֶׁבַּר יִשְׂרָאֵל זוֹכֶה לְהִתְבּוֹדֵד תָּמִיד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט בַּשָּׂדֶה וּבַיַּעַר, אָז כָּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה וְהָעֲשָׂבִים עוֹזְרִים לוֹ, וּמְגַלִּים לוֹ סִתְרֵי נִסְתָּרוֹת. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן, סִימָן שיז), שֶׁהוֹלְכִים שְׁלוּחִים מֵאֶחָד לַשֵּׁנִי וּמֵהַשֵּׁנִי לְהַלָּן יוֹתֵר, עַד שֶׁהַדָּבָר מַגִּיעַ לְהַצַּדִּיק; הַיְנוּ כִּי מִכָּל הָאִילָנוֹת וְהָעֲשָׂבִים וּמִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם – מִכֻּלָּם, הוֹלְכִים שְׁלוּחִים מֵאֶחָד לַחֲבֵרוֹ, עַד שֶׁמִּתְגַּלְגֵּל וּמַגִּיעַ הַדָּבָר לְאֹזֶן הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי, וְהוּא מְקַבֵּל וּמֵבִין מֵהֶם עֵצוֹת לַעֲבוֹדָתוֹ;

אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לָשִׂים עַיִן אֱמֶת עַל דְּבָרִים אֵלּוּ, וּמַטֶּה אֹזֶן קַשֶּׁבֶת לְכָל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, אֲזַי יִרְאֶה וְיִשְׁמַע אֶת הָאֱלֹקוּת הַשָּׁרָה שִׁירָה מִכָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, וּמְגַלָּה רָזִין וְסִתְרֵי נִסְתָּרוֹת מַה שֶּׁקּוֹרֶה בְּכָל הָעוֹלָם – אַשְׁרֵי לוֹ!

וְצָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, אֲהוּבִי, בְּנִי, שֶׁמּוּבָא בַּסֵּפֶר הַנּוֹרָא "בְּרִית מְנוּחָה", שֶׁעַל כָּל עֵץ פְּרִי מְמֻנֶּה הַמַּלְאָךְ טַלְפִּיאֵ"ל, וְעַל כָּל עֵץ שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה פְּרִי מְמֻנֶּה הַמַּלְאָךְ שְׂרוּאֵ"ל, וְיֵשׁ תַּחְתֵּיהֶם אֲלָפִים וְרִבְבוֹת רְבָבוֹת מַלְאָכִים שֶׁמְּמֻנִּים עַל כָּל עֲצֵי הַיַּעַר; אַשְׁרֵי מִי שֶׁאֵינוֹ מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם כְּלָל, רַק הוּא דָּבוּק תָּמִיד בְּחַי הַחַיִּים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיוֹדֵעַ אֲשֶׁר כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ מֻשְׁגַּחַת בְּהַשְׁגָּחָה נוֹרָאָה וְנִפְלָאָה מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ.

גֶּפֶן אוֹמֶרֶת:

"כֹּה אָמַר יְהֹוָה כַּאֲשֶׁר יִמָּצֵא הַתִּירוֹשׁ בָּאֶשְׁכּוֹל, וְאָמַר אַל תַּשְׁחִיתֵהוּ כִּי בְרָכָה בּוֹ כֵּן אֶעֱשֶׂה לְמַעַן עֲבָדַי לְבִלְתִּי הַשְׁחִית הַכֹּל" (יְשַׁעְיָה סה, ח)

צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, אֲהוּבִי, בְּנִי הַיָּקָר, אֲשֶׁר הַגֶּפֶן – יֵשׁ בָּהּ מַעֲלָה נוֹרָאָה וְנִפְלָאָה מְאֹד, שֶׁתִּקְּנוּ עָלֶיהָ בְּרָכָה מְיֻחֶדֶת כִּי הִיא חֲשׁוּבָה מְאֹד אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי דַּרְכָּהּ שֶׁל גֶּפֶן, שֶׁאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת שׁוּם הַרְכָּבָה, כַּמּוּבָא (תִּקּוּנֵי-זֹהַר, תִּקּוּן סט): מָה גֶּפֶן לָא קַבִּילַת הַרְכָּבָה מִמִּין אַחֲרָא מִכָּל אִילָנָא דְּעַלְמָא, הָכֵי שְׁכִינְתָּא לָא קַבִּילַת עָלֵיהּ הַרְכָּבָה אַחֲרָא בְּעַלְמָא אֶלָּא מִבַּעְלָהּ ה;

וְעַל-כֵּן נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל אֵינָן יְכוֹלוֹת לְהִתְעָרֵב עִם אֻמּוֹת הָעוֹלָם בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן אֶלָּא עִם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּעַצְמוֹ, כִּי הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְעָרֵב אֶלָּא עִם בַּעְלָהּ, שֶׁהוּא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא; כִּי בֶּאֱמֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל אֵין לָהֶן שׁוּם שַׁיָּכוּת לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְאִי אֶפְשָׁר לְבוֹלֵל אוֹתָן בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן, כִּי הֵם שׁוֹמְרִים אֶת הַבְּרִית, וּבָזֶה הֵם נִפְרָדִים מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְעַל זֶה מְרַמֶּזֶת הַגֶּפֶן.

וְכֵן מוּבָא (תִּקּוּנֵי-זֹהַר, תִּקּוּן טו): יַעֲקֹב בְּגִין דְּלָא הֲוָה בֵּיהּ פְּסֹלֶת אִתְּמַר בְּזַרְעֵיהּ בְּגָלוּתָא "וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח בָּדָד עֵין יַעֲקֹב" (דְּבָרִים לג, כח), אִתְּמַר הָכָא 'בָּטַח בָּדָד' וְאִתְּמַר הַתָּם בְּמַפְּקָנוּ דְּגָלוּתָא (שָׁם לב, יב): "הֲוָיָ"ה בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר", לָא אִתְעָרְבוּן בִּבְנוֹי עִרְבּוּבְיָא דְּגִיּוּרִים, וּבְגִין דָּא אֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, דַּעֲלַיְהוּ דְּזֶרַע יַעֲקֹב אִתְּמַר (תְּהִלִּים פ, ט) "גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ", מָה גֶּפֶן לָא מְקַבְּלָא הַרְכָּבָה מִמִּין אַחֲרָא, כֵּן זַרְעֵיהּ הַווֹ נָטְרִין אוֹת בְּרִית וְלָא מְקַבְּלִין הַרְכָּבָה מִמִּין אַחֲרָא, וְכָל מַאן דְּנָטִיר אוֹת בְּרִית זָכֵי לְמַלְכוּ כְּגַוְנָא דְּיוֹסֵף וְיִשְׂרָאֵל, בְּגִין דְּנָטְרִין בְּרִית זָכוּ לְמַלְכוּתָא, וְאִתְּמַר בְּהוֹן 'כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים', וּמֹשֶׁה בְּגִין דְּנָטַר אוֹת בְּרִית אִתְּמַר בֵּיהּ (דְּבָרִים לג, ה): "וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ", זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּנָטַר בְּרִית ו;

וְעַל-כֵּן יֵשׁ בַּגֶּפֶן מִצְוָה מְיֻחֶדֶת לְקַדֵּשׁ עַל הַיַּיִן בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ, כִּי שַׁבָּת הִיא אוֹת בֵּין הַקָּדוֹשׁ- בָּרוּךְ-הוּא לְבֵין יִשְׂרָאֵל, שֶׁבָּחַר בָּהֶם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם, וְהֵם אַף פַּעַם לֹא יִתְעָרְבוּ יַחַד, וְאַף שֶׁבִּזְמַן הַגָּלוּת הָאֲרֻכָּה וְהַמָּרָה מִתְפַּשְּׁטִים הַקְּלִפּוֹת וְהָעֵרֶב-רַב לְעַרְבֵּב אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל וּלְבוֹלְלָם עִם אֻמּוֹת עוֹלָם, שֶׁזּוֹ הַצָּרָה הֲכִי גְּדוֹלָה שֶׁאֲנַחְנוּ סוֹבְלִים בְּגָלוּתֵנוּ הָאֲרֻכָּה וְהַמָּרָה הַזּוֹ,

וְאִלְמָלֵא זְכוּת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים: אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וְהָאִמָּהוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, וְהַשְּׁבָטִים הַקְּדוֹשִׁים וְכָל הַצַּדִּיקִים – הָיִינוּ מִכְּבָר נֶאֱבָדִים. וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (חֻלִּין צב.): תַּנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, "גֶּפֶן" – זֶה הָעוֹלָם, "שְׁלֹשָׁה שְׂרִיגִם" – זֶה אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, "וְהִוא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ" – אֵלּוּ הָאִמָּהוֹת, "הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים" – אֵלּוּ הַשְּׁבָטִים. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וְכִי מַרְאִין לוֹ לָאָדָם מַה שֶּׁהָיָה, וַהֲלֹא אֵין מַרְאִין לוֹ לָאָדָם אֶלָּא מַה שֶּׁעָתִיד לִהְיוֹת? אֶלָּא "גֶּפֶן" – זֶה תּוֹרָה, "שְׁלֹשָׁה שְׂרִיגִם" – אֵלּוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, וּמִרְיָם "וְהִוא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ" – אֵלּוּ סַנְהֶדְרִין, "הִבְשִׁילוּ אֶשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים" – אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר, הֲרֵי שֶׁרַק בִּזְכוּתָם עַם יִשְׂרָאֵל קַיָּמִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר;

וְאָמְרוּ (שָׁם): אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, אֻמָּה זוֹ כִּבְגֶפֶן נִמְשְׁלָה, זְמוֹרוֹת שֶׁבָּהּ – אֵלּוּ בַּעֲלֵי בָּתִּים, אֶשְׁכּוֹלוֹת שֶׁבָּהּ – אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, עָלִין שֶׁבָּהּ – אֵלּוּ עַמֵּי הָאָרֶץ, קַנְקַנּוֹת שֶׁבָּהּ – אֵלּוּ רֵיקָנִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, וְהַיְנוּ דְּשָׁלְחוּ מִתָּם, לִיבָּעֵי רַחֲמִים אִיתְכַּלְיָא עַל עַלְיָא, דְּאִלְמָלֵא עַלְיָא לָא מִתְקַיְּימִין אִיתְכַּלְיָא;

וְעַל-כֵּן צְרִיכִים לְהִתְחַזֵּק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּגָלוּתֵנוּ הַמָּרָה הַזּוֹ, אֶלָּא עַל-יְדֵי שֶׁמִּתְחַבְּרִים אֶל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים הַנִּקְרָאִים גֶּפֶן, וְאָסוּר לְהַרְהֵר אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ וְאַחֲרֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, כִּי בְּוַדַּאי "צַדִּיק הֲוָיָ"ה בְּכָל דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו" (תְּהִלִּים קמה, יז), וְאָסוּר לְהַקְשׁוֹת שׁוּם קֻשְׁיוֹת עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כִּי הוּא בְּוַדַּאי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה, וַאֲנַחְנוּ חַסְרֵי דַּעַת וּקְטַנֵּי הַמֹּחַ לְהָבִין דְּרָכָיו יִתְבָּרַךְ, לָמָּה צְרִיכָה לְהִתְאָרֵךְ הַגָּלוּת, וְלָמָּה צְרִיכִים לְהִטַּלְטֵל מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, כִּי הַכֹּל בְּחֶשְׁבּוֹן צֶדֶק.

וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (שְׁמוֹת רַבָּה, פָּרָשָׁה מד, סִימָן א') עַל פָּסוּק (תְּהִלִּים פ, ט): "גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ". לָמָּה נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְגֶפֶן? אֶלָּא מָה הַגֶּפֶן כְּשֶׁבְּעָלֶיהָ מְבַקְּשִׁין שֶׁתַּשְׁבִּיחַ, מַה הֵם עוֹשִׂים? עוֹקְרִין אוֹתָהּ מִמְּקוֹמָהּ, וְשׁוֹתְלִין אוֹתָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר וְהִיא מְשַׁבַּחַת, כָּךְ כֵּיוָן שֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְהוֹדִיעַ יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם, מֶה עָשָׂה? עֲקָרָן מִמִּצְרַיִם וֶהֱבִיאָן לַמִּדְבָּר, וְהִתְחִילוּ מַצְלִיחִים שָׁם, וְהִתְחִילוּ מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה וְאוֹמְרִים (שְׁמוֹת כד, ז): "כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר הֲוָיָ"ה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע", וְיָצָא לָהֶם שֵׁם בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (יְחֶזְקֵאל טז, יד): "וַיֵּצֵא לָךְ שֵׁם בַּגּוֹיִם בְּיָפְיֵךְ";

וּכְמוֹ-כֵן כָּל הַגָּלוּת הַמָּרָה וְהַנִּמְהֶרֶת הַזּוֹ, שֶׁאֲנַחְנוּ מִטַלְטְלִים זֶה אַלְפַּיִם שָׁנָה, וְעוֹבְרִים עַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל כָּל מִינֵי צָרוֹת וְיִסּוּרִים וּמְרִירוּת וּמַכְאוֹבִים, וְסוֹבְלִים כָּל מִינֵי הֲרִיגוֹת וּמִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת מֵהַגּוֹיִים, אֻמּוֹת הָעוֹלָם הָרְשָׁעִים, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן אֵין עַם יִשְׂרָאֵל שׁוֹאֲלִים שׁוּם קֻשְׁיוֹת וּשְׁאֵלוֹת עָלָיו יִתְבָּרַךְ, אַדְּרַבָּה! מִתְחַזְּקִים בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ.

וְזֶה עִקַּר שִׁבְחָם אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁמְּבָרְכִים אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל כָּל מַה שֶּׁקּוֹרֶה אִתָּם, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (וַיִּקְרָא רַבָּה, פָּרָשָׁה לו, סִימָן ב'): מָה גֶּפֶן הַזּוֹ יֵשׁ בָּהּ יַיִן, וְיֵשׁ בָּהּ חֹמֶץ, זֶה טָעוּן בְּרָכָה, וְזֶה טָעוּן בְּרָכָה, כָּךְ יִשְׂרָאֵל חַיָּבִין לְבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה וְעַל הָרָעָה. עַל הַטּוֹבָה – "בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב", עַל הָרָעָה – "בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת". מָה הַיַּיִן הַזֶּה כָּל מִי שֶׁשּׁוֹתֶה מִמֶּנּוּ – פָּנָיו מְאִירוֹת, וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹתֶה מִמֶּנּוּ – שִׁנָּיו קֵהוֹת, כָּךְ יִשְׂרָאֵל כָּל מִי שֶׁבָּא וּמִזְדַּוֵּג לָהֶם – סוֹף שֶׁנּוֹטֵל אֶת שֶׁלּוֹ מִתַּחַת יְדֵיהֶן. מָה גֶּפֶן זוֹ בִּתְחִלָּה הִיא נִרְפֶּסֶת בָּרֶגֶל וְאַחַר-כָּךְ עוֹלָה לְשֻׁלְחַן מְלָכִים, כָּךְ יִשְׂרָאֵל נִרְאִין כְּאִלּוּ מְאֻסִין בָּעוֹלָם הַזֶּה, דִּכְתִיב (אֵיכָה ג, יד): "הָיִיתִי שְּׂחֹק לְכָל עַמִּי נְגִינָתָם כָּל הַיּוֹם". אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא (דְּבָרִים כח, א): "וּנְתָנְךָ הֲוָיָ"ה עֶלְיוֹן", דִּכְתִיב (יְשַׁעְיָה מט, כג): "וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ";

וְעַל-כֵּן גֶּפֶן מְרַמֶּזֶת עַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְיֵשׁ לָהּ בְּרָכָה מְיֻחֶדֶת וּמִצְוָה מְיֻחֶדֶת. וּמוּבָא בַּסֵּפֶר הַנּוֹרָא "בְּרִית מְנוּחָה", שֶׁמַּלְאָךְ הַמְּמֻנֶּה עַל הַגֶּפֶן – מִיכָאֵ"ל שְׁמוֹ, וְיֵשׁ תַּחְתָּיו רִבְבוֹת מַלְאָכִים, הַמְלַמְּדִים זְכוּת עַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (שְׁמוֹת רַבָּה, פָּרָשָׁה יח, סִימָן ה'): מִיכָאֵ"ל וְסַמָּאֵ"ל עוֹמְדִים לִפְנֵי הַשְּׁכִינָה וְהַשָּׂטָן מְקַטְרֵג, וּמִיכָאֵ"ל מְלַמֵּד זְכוּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְהַשָּׂטָן בָּא לְדַבֵּר וּמִיכָאֵ"ל מַשְׁתִּיקוֹ;

וְלָכֵן רָאוּי לְכָל בַּר יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת דָּבוּק בְּחַי הַחַיִּים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלֵידַע אֲשֶׁר אֵין שׁוּם מְצִיאוּת בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהַכֹּל לַכֹּל אֱלֹקוּת גָּמוּר הוּא, וְדוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר – הֵם עֶצֶם עַצְמִיּוּת חִיּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמִכָּל פְּרָט מִפְּרָטֵי הַבְּרִיאָה יְכוֹלִים לִלְמֹד הַרְבֵּה דְּבָרִים, שֶׁאֵלּוּ הָרְמָזִים שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לְרַמֵז מִכָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם; אַשְׁרֵי מִי שֶׁמַּכְנִיס אֶת עַצְמוֹ בָּזֶה, וְאָז טוֹב לוֹ כָּל הַיָּמִים!

תְּאֵנָה אוֹמֶרֶת:

"נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ, וְשֹׁמֵר אֲדֹנָיו יְכֻבָּד"(מִשְׁלֵי כז, יח)

צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, אֲהוּבִי, בְּנִי הַיָּקָר, אֲשֶׁר מֵהַתְּאֵנָה לוֹמְדִים הַרְבֵּה עֵצוֹת טוֹבוֹת לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (עֵרוּבִין נד.): אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי דִּכְתִיב: "נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ", לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה כִּתְאֵנָה? מָה תְּאֵנָה זוֹ כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מְמַשְׁמֵשׁ בָּהּ מוֹצֵא בָּהּ תְּאֵנִים, אַף דִּבְרֵי תּוֹרָה כָּל זְמַן שֶׁאָדָם הוֹגֶה בָּהֶן מוֹצֵא בָּהֶן טַעַם.

וְאָמְרוּ (בַּמִדְבָּר רַבָּה, כא, טו): "נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ" לָמָּה נִמְשְׁלָה תּוֹרָה בִּתְאֵנָה? שֶׁרֹב הָאִילָנוֹת: הַזַּיִת, הַגֶּפֶן וְהַתְּמָרָה נִלְקָטִין בְּאַחַת, וְהַתְּאֵנָה נִלְקֶטֶת מְעַט מְעַט, כָּךְ הַתּוֹרָה הַיּוֹם לוֹמֵד מְעַט וּלְמָחָר הַרְבֵּה, לְפִי שֶׁאֵינָהּ מִתְלַמֶּדֶת לֹא בְּשָׁנָה וְלֹא בִּשְׁנָתַיִם; וְלָכֵן צָרִיךְ כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לִלְמֹד בְּכָל יוֹם מְעַט וְעוֹד מְעַט מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה; וְדַיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה יִזְכֶּה לְסַיֵּם וְלִהְיוֹת בְּכָל חֶלְקֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה;

כִּי בֶּאֱמֶת אֲנַחְנוּ רוֹאִים, אֲשֶׁר מַדּוּעַ בְּנֵי-אָדָם מִתְרַשְּׁלִים מִלִּמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ? רַק מֵחֲמַת שֶׁרוֹצִים לִלְמֹד אֶת כָּל הַתּוֹרָה בְּיוֹם אֶחָד, וּמֵחֲמַת שֶׁזֶּה דָּבָר בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי, מִפְּנֵי זֶה מִתְרַשְּׁלִים מִלִּמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. וּבֶאֱמֶת אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (וַיִּקְרָא רַבָּה, פָּרָשָׁה יט, סִימָן ב'): מִי שֶׁטִּפֵּשׁ אוֹמֵר: מִי יָכוֹל לִלְמֹד אֶת הַתּוֹרָה – נְזִיקִין ל' פְּרָקִים, כֵּלִים ל' פְּרָקִים, מִי שֶׁפִּקֵּחַ מַהוּ אוֹמֵר? הֲרֵינִי שׁוֹנֶה שְׁתֵּי הֲלָכוֹת הַיּוֹם, שְׁתֵּי הֲלָכוֹת לְמָחָר, עַד שֶׁאֲנִי שׁוֹנֶה אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.

אָמַר רַבִּי אַמִּי (מִשְׁלֵי כד, ז): "רָאמוֹת לֶאֱוִיל חָכְמוֹת", אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לְכִכָּר תָּלוּי בַּאֲוִירוֹ שֶׁל בַּיִת, מִי שֶׁטִּפֵּשׁ אוֹמֵר: מִי יָכוֹל לְהוֹרִיד אֶת זֶה? מִי שֶׁפִּקֵּחַ אוֹמֵר: וְלֹא אֶחָד תְּלָאוֹ?! אֶלָּא מֵבִיא שְׁנֵי קָנִים וּמְסַפְּקָן זֶה לָזֶה וּמוֹרִידוֹ, כָּךְ מִי שֶׁטִּפֵּשׁ אוֹמֵר: מִי יָכוֹל לִלְמֹד תּוֹרָה שֶׁבְּלִבּוֹ שֶׁל חָכָם, מִי שֶׁפִּקֵּחַ אוֹמֵר: וְהוּא לֹא מֵאַחֵר לְמָדָהּ?! אֶלָּא הֲרֵינִי לוֹמֵד שְׁתֵּי הֲלָכוֹת הַיּוֹם וּשְׁתַּיִם לְמָחָר, עַד שֶׁאֲנִי לוֹמֵד אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, אָמַר רַבִּי לֵוִי מָשָׁל לִטְרַסְקָל נָקוּב, שֶׁשָּׂכַר בְּעָלָיו פּוֹעֲלִים לְמַלְּאוֹתוֹ, מִי שֶׁטִּפֵּשׁ מַהוּ אוֹמֵר? מָה אֲנִי מוֹעִיל – מַכְנִיס בָּזוֹ וּמוֹצִיא בָּזוֹ. מִי שֶׁפִּקֵּחַ מַהוּ אוֹמֵר? וְלֹא שְׂכַר כָּל חָבִית וְחָבִית אֲנִי נוֹטֵל?! כָּךְ מִי שֶׁהוּא טִפֵּשׁ, מַהוּ אוֹמֵר? מָה אֲנִי מוֹעִיל לִלְמֹד תּוֹרָה וּמְשַׁכְּחָהּ, מִי שֶׁהוּא פִּקֵּחַ מַהוּ אוֹמֵר? וְלֹא שְׂכַר יְגִיעָה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נוֹתֵן?!

הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִלְמֹד אֶת הַתּוֹרָה בְּפַעַם אַחַת, אֶלָּא בְּכָל יוֹם וָיוֹם יִלְמַד קְצָת וְעוֹד קְצָת, עַד שֶׁבְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן יִזְכֶּה לִלְמֹד אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וַאֲפִלּוּ שֶׁלּוֹמֵד וּמְשַׁכְּחָהּ, אָסוּר לִפֹּל בְּיֵאוּשׁ, אֶלָּא לֵידַע שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יַזְכִּיר לוֹ אֶת כָּל מַה שֶּׁלָּמַד בָּעוֹלָם הַזֶּה (סֵפֶר-הַמִּדּוֹת, אוֹת לִמּוּד, סִימָן ח').

וְעוֹד לְמֵדִים מֵהַתְּאֵנָה מַעֲלַת אֱמוּנַת חֲכָמִים וְשִׁמּוּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (בְּמִדְבַּר רַבָּה, פָּרָשָׁה יב, סִימָן ט'): "נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ", מְדַבֵּר בִּיהוֹשֻׁעַ שֶׁהוּא שִׁמֵּשׁ אֶת מֹשֶׁה, כְּמָה דְּתֵימָא (שְׁמוֹת לג, יא): "וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל", וְכֵן אֵרַע לִיהוֹשֻׁעַ, שֶׁלֹּא יָרְשׁוּ בָּנָיו שֶׁל מֹשֶׁה מְקוֹמוֹ, אֶלָּא יְהוֹשֻׁעַ יָרַשׁ מְקוֹמוֹ, כְּמָה דְּתֵימָא (בְּמִדְבַּר כז, יח): "קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן" וְגוֹ', "וְשֹׁמֵר אֲדֹנָיו יְכֻבָּד" – זֶה יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ אֶת מֹשֶׁה בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וְכוּ', לְפִי שֶׁהָיָה מְשָׁרֵת מֹשֶׁה זָכָה לִנְבוּאָה הֱוֵי 'יְכֻבָּד'.

דָּבָר אַחֵר "נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ", אֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכַר בְּרִיָּה, בְּכָל מָקוֹם שֶׁאָדָם יָגֵעַ וְנוֹתֵן נַפְשׁוֹ עַל הַדָּבָר, אֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכָרוֹ, רְצוֹנְךָ לֵידַע – שְׁלֹמֹה בָּנָה בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (מְלָכִים-א ו, יד): "וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ"; וּבִשְׁבִיל שֶׁנָּתַן דָּוִד נַפְשׁוֹ עַל בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּבְנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים קלב, א-ה): "זְכוֹר ה' לְדָוִד אֵת כָּל עֻנּוֹתוֹ וְגוֹ', אִם אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי וְגוֹ' אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי וְגוֹ', עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַה'" וְגוֹ', וְלֹא קִפַּח הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שְׂכָרוֹ, אֶלָּא הִכְתִּיבוֹ עַל שְׁמוֹ – (תְּהִלִּים ל, א): "מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד"; 'לִשְׁלֹמֹה' אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא 'לְדָוִד', הֱוֵי "נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ";

כִּי כְּשֶׁאָדָם מְשַׁמֵּשׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ, וְכֵן מְשַׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, אֲזַי נִתְקַיֵּם אֶצְלוֹ "נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ". וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁבִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ שֶׁבְּנוֹ יִירָשֶׁנּוּ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא "נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ", וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (בַּמִדְבָּר רַבָּה, פָּרָשָׁה כא, סִימָן יד): "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת" (בְּמִדְבַּר כז, טו-טז), כָּל מִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ צָרְכֵי צִבּוּר כְּאִלּוּ בָּא בִּזְרוֹעַ, "יִפְקֹד ה'" – מָה רָאָה לְבַקֵּשׁ הַדָּבָר הַזֶּה אַחַר סֵדֶר נַחֲלוֹת? אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁיָּרְשׁוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד אֲבִיהֶן, אָמַר מֹשֶׁה: הֲרֵי הַשָּׁעָה שֶׁאֶתְבַּע בָּהּ צָרְכִּי, אִם הַבָּנוֹת יוֹרְשׁוֹת, בַּדִין הוּא שֶׁיִּירְשׁוּ בָּנַי אֶת כְּבוֹדִי. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: "נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ", בָּנֶיךָ יָשְׁבוּ לָהֶם וְלֹא עָסְקוּ בַּתּוֹרָה, יְהוֹשֻׁעַ הַרְבֵּה שֵׁרֶתְךָ וְהַרְבֵּה חָלַק לְךָ כָּבוֹד, וְהוּא הָיָה מַשְׁכִּים וּמַעֲרִיב בְּבֵית הַוַּעַד שֶׁלְּךָ, הוּא הָיָה מְסַדֵּר אֶת הַסַּפְסָלִים, וְהוּא פּוֹרֵס אֶת הַמֶּחְצְלָאוֹת, הוֹאִיל וְהוּא שֵׁרֶתְךָ בְּכָל כֹּחוֹ, כְּדַאי הוּא שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד שְׂכָרוֹ, "קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן" (בַּמִדְבָּר כז, יח) לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר "נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ";

וְהוּא לִמּוּד עָמֹק עָמֹק מִי יִמְצָאֶנּוּ: כָּל מִי שֶׁמְּשָׁרֵת אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בֶּאֱמוּנָה בְּלִי שׁוּם קִוּוּי שָׂכָר, לְבַסּוֹף יַעֲלֶה לִגְדֻלָּה, וְכֵן כָּל מִי שֶׁמְּשַׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ, וְעוֹשֶׂה אֶת צָרְכֵיהֶם וְאֶת צָרְכֵי בֵּיתָם, לְבַסּוֹף הוּא יוֹרֵשׁ אוֹתָם, לְקַיֵּם "נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ".

וְכָתַב 'הָרוֹקֵחַ' תְּאֵנָה כָּזֶה תָּי"ו, אָלֶ"ף, נוּ"ן, הֵ"א – גִּימַטְרִיָּה אַבְרָהָם, יִצְחָק, יַעֲקֹב, כִּי הֵם מָסְרוּ אֶת נַפְשָׁם בַּעֲבוּרוֹ יִתְבָּרַךְ בְּפֹעַל מַמָּשׁ, וְגִלּוּ וּפִרְסְמוּ אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ הֲכִי גְּדוֹלָה, עַל-יְדֵי-זֶה זָכוּ שֶׁשְּׁמוֹתֵיהֶם שְׁגוּרִים בְּפִיּוֹת יִשְׂרָאֵל, וּמַזְכִּירִים אוֹתָם בְּכָל תְּפִלָּה וּתְפִלָּה: אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק, וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, לְקַיֵּם "נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ", תְּאֵנָ"ה דַּיְקָא שֶׁהִיא גִּימַטְרִיָּה שְׁמָם אַבְרָהָ"ם, יִצְחָ"ק, יַעֲקֹ"ב.

וְכָתַב בַּסֵּפֶר הַנּוֹרָא "בְּרִית מְנוּחָה", שֶׁהַמַּלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל הַתְּאֵנָה נִקְרָא שְׁמוֹ שְׁמוּעֵא"ל, וְיֵשׁ תַּחְתָּיו אֲלָפִים וְרִבְבוֹת מַלְאָכִים, וְיֵשׁ לְרַמֵּז, כִּי כְּמוֹ שֶׁהָאָדָם שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל יִתְבָּרַךְ, וּמְשַׁמְּשׁוֹ בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ, וּכְמוֹ-כֵן מִי שֶׁמַּטֶּה אָזְנוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכֵן מַטֶּה אָזְנוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דִּבְרֵי חֲכָמִים וּמְשַׁמְּשָׁם בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ, שֶׁנִּתְקַיֵּם אֶצְלוֹ "נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ"; וְעַל-כֵּן שֵׁם הַמַּלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל הַתְּאֵנָה נִקְרָא שְׁמוֹ שְׁמוּעֵא"ל דַּיְקָא, מִלְּשׁוֹן שְׁמִיעָ"ה;

וְלָכֵן אַשְׁרֵי מִי שֶׁמַּטֶּה אָזְנוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ יִתְבָּרַךְ, הַגָּנוּז וְהַנֶּעֱלָם וְהַנִּסְתָּר בְּתוֹךְ לְבוּשׁ הַבְּרִיאָה: דּוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר, וְכֵן שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וּבְקוֹל הַחֲכָמִים הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁאָז יִתְקַיֵּם אֶצְלוֹ "נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ", וְיִתְעַנֵּג בַּעֲרֵבוּת זִיו שְׁכִינַת עֻזּוֹ יִתְבָּרַךְ, אַשְׁרֵי לוֹ.

רִמּוֹן אוֹמֵר:

"כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה, כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ" (שִׁיר הַשִּׁירִים ד, ג)

צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, אֲהוּבִי, בְּנִי, אֲשֶׁר מֵהָרִמּוֹן לְמֵדִים רָזִין דְּרָזִין, סִתְרֵי נִסְתָּרוֹת, וְיֵשׁ בּוֹ רְמָזִים אֵיךְ לְהִתְקָרֵב לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֲפִלּוּ מִי שֶׁכְּבָר עָבַר עַל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְהוּא רָחוֹק לְגַמְרֵי מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, עִם כָּל זֹאת אָסוּר לוֹ לְהִתְיָאֵשׁ בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, וּבְוַדַּאי הוּא יִתְבָּרַךְ נִמְצָא, וּמִלְּבַדּוֹ אֵין שׁוּם נִמְצָא, וְדָבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטֹן לֹא נַעֲשֶׂה מֵעַצְמוֹ אֶלָּא בְּהַשְׁגָּחַת הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן, וְכָל זְמַן שֶׁהָאָדָם חַי, עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה לְתַקֵּן אֶת הַכֹּל. וְזֶה שֶׁדָּרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרָכוֹת נז.): "כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ", מַאי 'רַקָּתֵךְ'? אֲפִלּוּ רֵיקָנִין שֶׁבָּךְ מְלֵאִים מִצְווֹת כָּרִמּוֹן; לְהוֹרוֹת וּלְגַלּוֹת אֲשֶׁר אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁרֵיק לְגַמְרֵי, אִם יַחְפְּשׂוּ וִיבַקְּשׁוּ אֶצְלוֹ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, בְּוַדַּאי יִמְצְאוּ, כִּי כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ הָרָחוֹק בְּתַכְלִית הָרִחוּק, מָלֵא מִצְווֹת כָּרִמּוֹן; כִּי כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל שָׁרְשׁוֹ בְּעוֹלַם הָאֲצִילוּת, וְעִקַּר הָעֵצָה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ הוּא עַל-יְדֵי שְׁמִירַת הַדִּבּוּר, שֶׁאָדָם צָרִיךְ לִשְׁמֹר מְאֹד עַל דִּבּוּר פִּיו, וְלֹא לְדַבֵּר כָּל הָעוֹלֶה עַל רוּחוֹ, אֶלָּא יְדַבֵּר תָּמִיד שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (שִׁיר הַשִּׁירִים רַבָּה, פָּרָשָׁה ד', סִימָן ד'): "כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ" – בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ אֶת הַשִּׁירָה (שְׁמוֹת טו, א): "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה", "וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה" – שֶׁמַּרְאִין בְּאֶצְבַּע וְאוֹמְרִים (שָׁם): "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ", בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחִיל מֹשֶׁה מְשַׁבְּחָן: "כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ" – הָרֵיקָן שֶׁבָּכֶם רָצוּף מִצְווֹת כָּרִמּוֹן הַזֶּה, אֵין צָרִיךְ לוֹמַר "מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ" – עַל הַצְּנוּעִין וְהַמְצֻמָּתִין שֶׁבָּכֶם; כִּי בֶּאֱמֶת הַכֹּל תָּלוּי כְּפִי הַדִּבּוּר, אִם אָדָם מַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וְהַבֵּן אֶל אָבִיו, וְשׁוֹפֵךְ לִבּוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, דַּיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה יָכוֹל לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, כִּי הָעִקָּר תָּלוּי כְּפִי הַדִּבּוּר שֶׁמְּדַבֵּר עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ (שְׁמוֹת רַבָּה, פָּרָשָׁה ב', סִימָן ה'): אֵין מִדְבָּר אֶלָּא דִּבּוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה". וְדַיְקָא עַל-יְדֵי הַדִּבּוּר שֶׁאָדָם זוֹכֶה לִשְׁמֹר עַל דִּבּוּר פִּיו, וְאֵינוֹ מְדַבֵּר כָּל הָעוֹלֶה עַל רוּחוֹ, אֶלָּא תָּמִיד מִשְׁתּוֹקֵק אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ, עַל-יְדֵי-זֶה הוּא יָכוֹל לְקַשֵּׁר אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה אֶל הָעוֹלָם הַבָּא, וְלִזְכּוֹת לִשְׁמֹעַ רָזִין דְּרָזִין, סִתְרֵי נִסְתָּרוֹת סוֹדוֹת הַבְּרִיאָה, הַמְגַלָּה וּמְפַרְסֶמֶת שְׁכִינַת עֻזּוֹ יִתְבָּרַךְ. כִּי מִכָּל הַדְּבָרִים צוֹעֵק קוֹל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְקוֹרֵא אֶת הָאָדָם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְכַמּוּבָא (בַּזֹּהַר בַּהַקְדָּמָה): "מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר" וְגוֹ' (שִׁיר הַשִּׁירִים ג, ו), 'מִי זֹאת' כְּלָלָא דִּתְרֵין קַדִּישִׁין דִּתְרֵין עָלְמִין, בַּחֲבוּרָא חַדָּא וְקִשּׁוּרָא חַדָּא, 'עֹלָה' מַמָּשׁ לְמִהָוֵי קֹדֶשׁ קָדָשִׁין, דְּהָא קֹדֶשׁ קָדָשִׁין 'מִ"י', וְאִתְחַבְּרָא בְּ'זֹא"ת', בְּגִין לְמִהָוֵי עוֹלָה דְאִיהִי קֹדֶשׁ קָדָשִׁין, 'מִן הַמִּדְבָּר' דְּהָא מִן הַמִּדְבָּר יַרְתָא לְמִהָוֵי כַּלָּה וּלְמֵיעַל לְחֻפָּה, תּוּ 'מִן הַמִּדְבָּר' אִיהִי עוֹלָה, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר (שָׁם ד, ג): "וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה", בְּהַהוּא 'מִדְבָּר'ז; הַיְנוּ הָאָדָם נִמְצָא בָּעוֹלָם הַזֶּה, עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, וּמִסְתּוֹבֵב בְּזֶה הָעוֹלָם הַנִּקְרָא 'זֹא"ת', וְעִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁלָּהּ נִבְרָא – שֶׁיִּתְעַלֶּה אֶל הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁיַּרְגִּישׁ עֲרֵבוּת, נְעִימוּת, יְדִידוּת, זִיו שְׁכִינַת עֻזּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה נִקְרָא 'מִ"י', עָלְמָא דְּאָתֵי, וְעַל-כֵּן רִמֵז הֶחָכָם מִכָּל אָדָם 'מִ"י זֹא"ת עֹלָה' – אֵיךְ מְחַבְּרִים אֶת שְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת בְּחִבּוּר אֶחָד וּבְקִשּׁוּר אֶחָד? 'מִן הַמִּדְבָּר'; הַיְנוּ עַל-יְדֵי הַדִּבּוּר, כְּשֶׁאָדָם שׁוֹמֵר עַל דִּבּוּרֵי פִּיו, וְאֵינוֹ מְדַבֵּר כָּל הָעוֹלֶה עַל רוּחוֹ, אֶלָּא מְדַבֵּר תָּמִיד דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה וְהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, וּמִתְבּוֹדֵד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בִּתְשׁוּקָה עֲצוּמָה, עַל-יְדֵי הַדִּבּוּר נִתְחַבְּרִים שְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת, בְּסוֹד 'מִ"י זֹא"ת עֹלָה – מִן הַמִּדְבָּר' דַּיְקָא, הַיְנוּ עַל-יְדֵי דִּבּוּר שֶׁאָדָם מְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, הוּא יָכוֹל לְהִתְעַלּוֹת בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה. וּבֶאֱמֶת מוּבָא בַּזֹּהַר (בְּרֵאשִׁית מד:), שֶׁיֵּשׁ הֵיכָל עֶלְיוֹן, שֶׁשָּׁם נִכְנָס מִי שֶׁמִּשְׁתּוֹקֵק אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ בִּרְצוֹנוֹת וּבְכִסּוּפִין חֲזָקִים, וּמוֹצִיא מִפִּיו אֶת הָרְצוֹנוֹת וְהַכִּסּוּפִים, שֶׁאָז נִכְלָל לְגַמְרֵי בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְהַהֵיכָל הַזֶּה הוּא הֵיכָלָא שְׁתִיתָאָה, הָכָא הוּא רוּחָא דְּאִקְרֵי חוּ"ט הַשָּׁנִי, רָזָא דִּכְתִיב (שִׁיר הַשִּׁירִים ד): "כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ", הַאי הֵיכָלָא אִקְרֵי הֵיכַל הָרָצוֹן, הָכָא רוּחָא דְּאִיהוּ רַעֲוָא, דְּכָל הָנֵי רוּחִין תַּתָּאִין רַהֲטִין אַבַּתְרֵיהּ, לְאִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ בִּנְשִׁיקָא בִּרְחִימוּתָאח). וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל: עַל-יְדֵי שֶׁאָדָם מוֹצִיא אֶת הָרְצוֹנוֹת מִפִּיו, עַל-יְדֵי-זֶה הוּא יָכוֹל לְהַגִּיעַ לְמַדְרֵגָה הֲכִי עֶלְיוֹנָה שֶׁרַק יְכוֹלִים לִזְכּוֹת אֵלֶיהָ בְּזֶה הָעוֹלָם; כִּי הָאָדָם צָרִיךְ תָּמִיד לְהִשְׁתּוֹקֵק אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ, וְלֹא יִרְצֶה שׁוּם רָצוֹן אַחֵר מִבַּלְעֲדֵי רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיִשְׁמֹר עַל דִּבּוּרֵי פִּיו לֹא לְדַבֵּר כָּל הָעוֹלֶה עַל רוּחוֹ, וְאָז אֲפִלּוּ שֶׁיִּהְיֶה הֲכִי גָּרוּעַ וַהֲכִי רָחוֹק, עִם כָּל זֹאת שׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם לֹא יוּכַל לִשְׁבֹּר אוֹתוֹ, אִם יִהְיֶה חָזָק וְאַמִּיץ לְהוֹצִיא אֶת הָרְצוֹנוֹת וְהַכִּסּוּפִין שֶׁלּוֹ מִפִּיו דַּיְקָא – אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אָז יוּכַל לִלְמֹד אֵצֶל כָּל בְּרִיָּה, וְזֶה לֹא יַזִּיק לוֹ; כִּי בֶּאֱמֶת אֵין בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְדוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר – הֵם עֶצֶם עַצְמִיּוּת חִיּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכָל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ הִיא לְבוּשׁ לְגַבֵּי הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְאִם הָאָדָם מַכְנִיס אֶת עַצְמוֹ בָּזֶה, אָז זוֹכֶה לִלְמֹד אֵצֶל כֻּלָּם, וְשׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם לֹא תּוּכַל לְבַטְּלוֹ וּלְרַחֲקוֹ, מֵאַחַר שֶׁהוּא דָּבוּק בְּחַי הַחַיִּים בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וּכְמוֹ שֶׁעָשָׂה רַבִּי מֵאִיר, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (חֲגִיגָה טו:): אַשְׁכְּחֵיהּ רַבָּה בַּר שִׁילָא לְאֵלִיָּהוּ, אָמַר לֵיהּ: מַאי קָא עָבִיד הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא? אָמַר לֵיהּ: קָאֲמַר שְׁמַעְתָּא מִפּוּמַיְהוּ דְּכוּלְהוּ רַבָּנָן, וּמִפּוּמֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר לָא קָאֲמַר. אָמַר לֵיהּ: אַמַּאי? מִשּׁוּם דְּקָא גָּמַר שְׁמַעְתָּא מִפּוּמֵיהּ דְּאַחֵר. אָמַר לֵיהּ: אַמַּאי? רַבִּי מֵאִיר רִמּוֹן מָצָא, תּוֹכוֹ אָכַל, קְלִפָּתוֹ זָרַק. אָמַר לֵיהּ: הַשְׁתָּא קָאֲמַרט) – מֵאִיר בְּנִי אוֹמֵר, בִּזְמַן שֶׁאָדָם מִצְטַעֵר שְׁכִינָה מַה לָּשׁוֹן אוֹמֶרֶת? קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי. אִם כָּךְ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מִצְטַעֵר עַל דָּמָן שֶׁל רְשָׁעִים, קַל וָחֹמֶר עַל דָּמָן שֶׁל צַדִּיקִים שֶׁנִּשְׁפָּךְ; כִּי בֶּאֱמֶת רַבִּי מֵאִיר לִמֵד דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֵיךְ שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת דָּבוּק בְּחַי הַחַיִּים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלֹא לְהִתְפַּעֵל מִשּׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם, אֶלָּא לִשְׁבֹּר אֶת כָּל הַמְּחִיצוֹת, הַהַעֲלָמוֹת וְהַהַסְתָּרוֹת, הַמַּעֲלִימוֹת, הַמַּסְתִּירוֹת וּמְכַסּוֹת אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיִשְׁתַּדֵּל לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצֹא אֶת הָאֱלֹקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹךְ הַבְּרִיאָה, וְיִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלֹא יִשְׁאַל אַף פַּעַם קֻשְׁיוֹת וּסְפֵקוֹת עָלָיו יִתְבָּרַךְ, וְגַם בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה יִשְׁתַּדֵּל לִמְצֹא אֶת הָאֱלֹקוּת שֶׁבְּתוֹךְ הַמִּצְווֹת, שֶׁהֵן רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וּבְתוֹךְ כָּל הֲלָכָה וַהֲלָכָה, בְּסוֹד (תְּהִלִּים ק, א): "הָרִיעוּ לִפְנֵי הֲוָיָ"ה כָּל הָאָרֶץ". וְזֶה שֶׁמּוּבָא (תִּקּוּנֵי-זֹהַר בַּהַקְדָּמָה): כְּגַוְנָא דָּא אִיתְּמַר 'רַבִּי מֵאִיר, רִמּוֹן מָצָא, תּוֹכוֹ אָכַל, קְלִפָּתוֹ זָרַק', וּכְגַוְנָא דְּאִלֵּין קְלִפִּין אִינוּן קַשְׁיָן דְּחַפְיָן עַל הֲלָכָה, דְּאִיהִי מֹחָא מִלְּגָאו וְלֵית בַּר נַשׁ יָכִיל לְמֵיכַל בְּנַהֲמָא דְּאוֹרַיְתָא דְּאִתְּמַר בֵּהּ "עֵץ חַיִּים הִיא", עַד דְּזָרִיק קַשְׁיָן מֵהֲלָכוֹת, וְאִית הֲלָכָה דְּכָל קַשְׁיָן דִּילֵהּ, אִינוּן כְּאִילָנָא דִּקְלִפָּה דִּילֵיהּ וְקָנֶה דִּילֵיהּ וְעֵצָיו וְעָלִין, וְאֵיבָא כֻּלְהוֹן שָׁוִין לְמֵיכַלי); וְעַל-כֵּן אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַכְנִיס אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹךְ הַלִּמּוּד הַיָּקָר הַזֶּה שֶׁלּוֹמְדִים מֵהָרִמּוֹן. וּמוּבָא בַּסֵּפֶר הַנּוֹרָא "בְּרִית מְנוּחָה", שֶׁעַל הָרִמּוֹן מְמֻנֶּה מַלְאָךְ מַטַטְרוֹ"ן, וְיֵשׁ תַּחְתָּיו אֲלָפִים וְרֹב רִבְבוֹת מַלְאָכִים, וּבֶאֱמֶת מִי שֶׁזּוֹכֶה לִקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, הוּא זוֹכֶה לְהַשִּׂיג תְּבוּנַת תּוֹרָה לְעָמְקָהּ (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן יא), וְזוֹכֶה לְהָבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר, וּמֵאִיר עָלָיו תָּמִיד גִּלּוּי אֱלֹקוּת בְּהִתְגַּלּוּת נוֹרָאָה וְנִפְלָאָה מְאֹד, וְאֵינוֹ יָרֵא וּמִתְפַּחֵד מִשּׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם; אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַגִּיעַ אֶל זֶה, וְאָז טוֹב לוֹ כָּל הַיָּמִים!

תָּמָר אוֹמֵר:

"צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה" (תְּהִלִּים צב, יג)

צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, אֲהוּבִי, בְּנִי, אֲשֶׁר מֵהַתָּמָר יְכוֹלִים לִלְמֹד הַרְבֵּה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט לִזְכּוֹת לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ לְגַמְרֵי אֶל הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, כִּי תָּמָר נִדְמֶה לְצַדִּיק הַדָּבוּק בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְאַף שֶׁבִּמְקוֹמוֹ אֵין רוֹאִים גְּדֻלָּתוֹ כְּדֶרֶךְ אִילַן הַתָּמָר, שֶׁאֵין לוֹ צֵל כְּלָל, אֶלָּא הֶעָלִין וְהַפֵּרוֹת הֵם צוֹמְחִים בְּגֹבַהּ הַתָּמָר דַּיְקָא, וְעַל-כֵּן כְּשֶׁאָדָם עוֹמֵד עַל יַד אִילַן הַתָּמָר אֵינוֹ רוֹאֶה כְּלוּם, כְּמוֹ-כֵן הַצַּדִּיק הַדָּבוּק בְּחַי הַחַיִּים בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְאֵינוֹ מַסִּיחַ דַּעְתּוֹ כְּרֶגַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, אֵין לָאֲנָשִׁים שֶׁעוֹמְדִים סְבִיבוֹ שׁוּם הַשָּׂגָה בּוֹ, אֶלָּא שְׁמוֹ הַטּוֹב נִתְפַּרְסֵם מֵרָחוֹק דַּיְקָא, כְּעֵין אִילַן הַתָּמָר, שֶׁמִּי שֶׁעוֹמֵד עַל יַד הָאִילָן, אֵינוֹ רוֹאֶה כְּלוּם – רַק עֵץ חָלָק, רַק לְמַעְלָה לְמַעְלָה יֵשׁ עָלִים וְיֵשׁ פֵּרוֹת, אַךְ מֵרָחוֹק רוֹאִים רַק אֶת הֶעָלִים וְאֶת הַפֵּרוֹת, כְּמוֹ-כֵן הַצַּדִּיק הַדָּבוּק בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, אֵין לָאֲנָשִׁים שֶׁסְּמוּכִים אֵלָיו שׁוּם מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָה כְּלָל, וְאַדְּרַבָּה חוֹשְׁבִים שֶׁזֶּהוּ עֵץ חָלָק בְּעָלְמָא, אֲבָל אֵלּוּ שֶׁמִּסְתַּכְּלִים מֵרָחוֹק, הֵם רוֹאִים פֵּרוֹת נְעִימִים, וּמִכָּל שֶׁכֵּן מִי שֶׁטּוֹעֵם אֶת הַפֵּרוֹת שֶׁהֵם הַתְּמָרִים, מַרְגִּישׁ כָּל מִינֵי מְתִיקוּת. וְעַל-כֵּן כָּל מִי שֶׁבָּא אֶל צַדִּיק אֱמֶת, הַדָּבוּק בְּחַי הַחַיִּים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, עָלָיו לַעֲמֹד לְפָנָיו בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה, בִּרֶתֶת וּבְזִיעַ, וְיִזְכֹּר תָּמִיד שֶׁהַצַּדִּיק הוּא מֶרְכָּבָה לִשְׁכִינַת עֻזּוֹ יִתְבָּרַךְ. וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (בְּרֵאשִׁית רַבָּה, פָּרָשָׁה מז, סִימָן ו'): צַדִּיקִים מֶרְכַּבְתּוֹ שֶׁל מָקוֹם; כִּי הַצַּדִּיקִים הֵם בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים לְגַמְרֵי אֶל עֶצֶם עַצְמִיּוּת חִיּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְעַל-כֵּן אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, וְאַף שֶׁעַכְשָׁו שְׁמָם נֶעֱלָם וְנִסְתָּר וְנִתְכַּסֶּה מֵעֵינֵי הָעוֹלָם, וְאַף אֶחָד אֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵהֶם, עִם כָּל זֹאת מִי שֶׁרַק מִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, לְבַסּוֹף גַּם הוּא יְקַבֵּל אוֹר וְזִיו וְחִיּוּת וּדְבֵקוּת אֱלֹקִית, כִּי כָּל תְּשׁוּקַת הַצַּדִּיק וּרְצוֹנוֹ וְכִסּוּפָיו, הוּא רַק לְגַלּוֹת אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלָכֵן מִי שֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת מְקֹרָב אֶל הַצַּדִּיק, לְבַסּוֹף גַּם הוּא יְקַבֵּל אֶת מַתַּן שְׂכָרוֹ, כִּי גַּם מַתַּן שְׂכַר הַצַּדִּיק הוּא לִזְמַן מְרֻבֶּה. וּכְעֵין שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרֵאשִׁית רַבָּה, פָּרָשָׁה מא, סִימָן א'): מָה תְּמָרָה וְאֶרֶז צִלָּן רָחוֹק, כָּךְ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים רָחוֹק. מָה תְּמָרָה וְאֶרֶז לִבָּן מְכֻוָּן לְמַעְלָן, כָּךְ הַצַּדִּיקִים לִבָּן מְכֻוָּן לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תְּהִלִּים כה, טו): "עֵינַי תָּמִיד אֶל ה', כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי". מָה תְּמָרָה וְאֶרֶז יֵשׁ לָהֶן תַּאֲוָה, אַף צַדִּיקִים יֵשׁ לָהֶן תַּאֲוָה, וּמַה הִיא תַּאֲוָתָן? הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים מ, ב): "קַוֹּה קִוִּיתִי ה'"; וְעַל-כֵּן אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת דָּבוּק תָּמִיד אֵצֶל הַצַּדִּיק, וַאֲפִלּוּ שֶׁהוּא עֲדַיִן רָחוֹק לְגַמְרֵי מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, עִם כָּל זֹאת עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק יִזְכֶּה גַּם הוּא לְהִתְעַלּוֹת בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה, כִּי כָּל עִנְיָנוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הוּא רַק לְהַחְדִּיר בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל תְּשׁוּקָה לִלְמֹד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהַתְמִיד בְּמִקְרָא, בְּמִשְׁנָה, בִּגְמָרָא וּבְמִדְרָשׁ, וְהַצַּדִּיק שׁוֹמֵר אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וּמוֹצֵא בָּהֶם תָּמִיד נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רפב); וְזֶה מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרֵאשִׁית רַבָּה, פָּרָשָׁה מא, סִימָן א'): "צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח" – מָה תְּמָרָה זוֹ אֵין בָּהּ פְּסֹלֶת, אֶלָּא תְּמָרֶיהָ לַאֲכִילָה, וְלוּלָבֶיהָ לְהַלֵּל, חֲרָיּוֹת לְסִכּוּךְ, סִיבִים לַחֲבָלִים, סַנְסִנִּים לִכְבָרָה, שִׁפְעַת קוֹרוֹת לְהַקְרוֹת בָּהֶם אֶת הַבַּיִת, כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל אֵין בָּהֶם פְּסֹלֶת, אֶלָּא מֵהֶם בַּעֲלֵי מִקְרָא, מֵהֶם בַּעֲלֵי מִשְׁנָה, מֵהֶם בַּעֲלֵי תַּלְמוּד, מֵהֶם בַּעֲלֵי הַגָּדָה. מָה תְּמָרָה זוֹ וְאֶרֶז כָּל מִי שֶׁהוּא עוֹלֶה לְרֹאשָׁן, וְאֵינוֹ מְשַׁמֵּר אֶת עַצְמוֹ, הוּא נוֹפֵל וָמֵת, כָּךְ כָּל מִי שֶׁהוּא בָּא לְהִזְדַּוֵּג לְיִשְׂרָאֵל, סוֹף שֶׁהוּא נוֹטֵל אֶת שֶׁלּוֹ מִתַּחַת יְדֵיהֶם. וְכֵן הוּא בְּעִנְיַן הִתְקָרְבוּת אֶל הַצַּדִּיק, שֶׁבְּוַדַּאי מִי שֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת מְקֹרָב אֶל הַצַּדִּיק, לְבַסּוֹף יִזְכֶּה לְמַלֵּא אֶת עַצְמוֹ עִם הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְיִזְכֶּה לִהְיוֹת בְּכָל חֶלְקֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּמִי שֶׁרַק יִגַּע בּוֹ לְבַסּוֹף יִפֹּל נְפִילָה אַחַר נְפִילָה; כִּי הַצַּדִּיק הוּא נִכְלָל לְגַמְרֵי בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְאֵין לוֹ שׁוּם רָצוֹן אַחֵר מִבַּלְעֲדֵי רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאֶת דָּבָר זֶה הוּא מַכְנִיס בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְעַל-כֵּן אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת מְקֹרָב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא דּוֹמֶה אֶל הַתָּמָר הַזֶּה. וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סֻכָּה מה:) מָה תָּמָר זֶה אֵין לוֹ אֶלָּא לֵב אֶחָד, אַף יִשְׂרָאֵל אֵין לָהֶם אֶלָּא לֵב אֶחָד לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם; וְאֶל כָּל זֶה זוֹכִים דַּיְקָא אִם מְקֹרָבִים אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, לֹא-כֵן אִם הָאָדָם מִתְקָרֵב אֶל צָבוּעַ וְרַמַּאי, שֶׁאָז מְנַתֵּק אוֹתוֹ לְגַמְרֵי מִן שָׁרְשׁוֹ, וּצְרִיכִים לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּזְכֶּה לִהְיוֹת מְקֹרָב אֶל הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי, הַיָּכוֹל לְהַגְבִּיהַּ וּלְהָרִים גַּם אוֹתוֹ, כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אַף שֶׁנִּדְמֶה בִּתְחִלָּה שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה שׁוּם פֵּרוֹת, כִּי יֵשׁ עָלָיו הַרְבֵּה מַעֲלִימִים וּמַסְתִּירִים, מִתְנַגְּדִים רְשָׁעִים, אֲבָל בַּסּוֹף הוּא עוֹמֵד חָזָק כָּאֶרֶז הַזֶּה, שֶׁאַף אֶחָד לֹא יָכוֹל לִגַּע בּוֹ; כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת אַף שֶׁסּוֹבֵל מֵרְשָׁעִים אֲרוּרִים הַמְדַבְּרִים עָלָיו כָּל דָּבָר אָסוּר, וּמְרַחֲקִים אֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ, עִם כָּל זֹאת לְבַסּוֹף תִּתְגַלֶּה גְּדֻלָּתוֹ בָּעוֹלָם, וּמִי שֶׁרַק יִהְיֶה מְקֹרָב אֵלָיו, אָז יִזְכֶּה גַּם-כֵּן לַעֲשׂוֹת פֵּרוֹת וּפֵרֵי פֵּרוֹת. וּכְבָר אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תַּעֲנִית כה.): דָּרַשׁ רַבִּי חִיָּא בַּר לוּלְיָינִי, מַאי דִּכְתִיב: "צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה"; אִם נֶאֱמַר תָּמָר לָמָּה נֶאֱמַר אֶרֶז, וְאִם נֶאֱמַר אֶרֶז לָמָּה נֶאֱמַר תָּמָר? אִלּוּ נֶאֱמַר תָּמָר וְלֹא נֶאֱמַר אֶרֶז הָיִיתִי אוֹמֵר: מָה תָּמָר אֵין גִּזְעוֹ מַחֲלִיף, אַף צַדִּיק, חַס וְשָׁלוֹם, אֵין גִּזְעוֹ מַחֲלִיף, לְכָךְ נֶאֱמַר אֶרֶז, אִלּוּ נֶאֱמַר אֶרֶז וְלֹא נֶאֱמַר תָּמָר, הָיִיתִי אוֹמֵר מָה אֶרֶז אֵין עוֹשֶׂה פֵּרוֹת, אַף צַדִּיק, חַס וְשָׁלוֹם, אֵין עוֹשֶׂה פֵּרוֹת, לְכָךְ נֶאֱמַר תָּמָר וְנֶאֱמַר אֶרֶז; וְלָכֵן צְרִיכִים תָּמִיד לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לִהְיוֹת מְקֹרָב אֶל צַדִּיק אֱמֶת הַיָּכוֹל לְקָרְבוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְעַל זֶה צְרִיכִים הַרְבֵּה תְּפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת, כִּי הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם עִרְבֵּב אֶת הָעוֹלָם, וְקָשֶׁה מְאֹד מְאֹד לִמְצֹא אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כִּי הוּא מְגַלֶּה כָּל מִינֵי צְבוּעִים רַמָּאִים, הָעִקָּר לְהַעֲלִים וּלְהַסְתִּיר אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. וְעַל-כֵּן צְרִיכִים לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן בְּכָל יוֹם מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּזְכֶּה לִהְיוֹת מְקֹרָב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת יָחִיד שֶׁבַּדּוֹר, וְשֶׁלֹּא תִּהְיֶה לוֹ שׁוּם שַׁיָּכוּת עִם שׁוּם צְבוּעִים וְרַמָּאִים, הַיְכוֹלִים לַעֲקֹר אוֹתוֹ מִשְּׁנֵי הָעוֹלָמוֹת, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן. וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן לט): "וְרָאוּי לָנוּ לוֹמַר זֹאת בִּבְכִיָּה בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ, לִבְכּוֹת וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ וּלְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מָתַי נִזְכֶּה לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ זוֹ הַדַּעַת, שֶׁנּוּכַל לָדַעַת וּלְהַכִּיר הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ מִכָּל דָּבָר שֶׁל זֶה הָעוֹלָם בִּפְרָטֵי פְּרָטִיּוֹת, וּכְפִי הַמַּדְרֵגָה פְּחוּתָה שֶׁלָּנוּ עַתָּה, וְכֻלָּנוּ אֵין פָּנֵינוּ יָפוֹת כְּלָל, אָנוּ צְרִיכִין שֶׁיְּרַחֵם עָלֵינוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לִתֵּן לָנוּ מַנְהִיג רוֹעֶה נֶאֱמָן, שֶׁיּוּכַל לְהָאִיר בָּנוּ יְדִיעָה זוֹ, לְהַכִּיר אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מִכָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וְלָבוֹא אֶל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִית, וּמִי יִתֵּן וְהָיָה לָנוּ מַנְהִיג כְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ" וּבַזֹּהַר (לֶךְ-לְךָ פב.): רַבִּי יִצְחָק פָּתַח וְאָמַר: "צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה", "צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח", מִפְּנֵי מָה אָקִישׁ צַדִּיק לְתָמָר? מָה תָּמָר כֵּיוָן דְּגַזְרִין לֵיהּ לָא סַלִּיק עַד זְמַן סַגִּיא, אוּף הָכִי הַצַּדִּיק כֵּיוָן דְּאִתְאֲבִיד מֵעָלְמָא לָא סְלִיק אַחֵר תְּחוֹתוֹי עַד זְמַן סַגִּיא, "כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה", אוֹף הָכֵי נָמֵי, "כַּתָּמָר יִפְרָח", מָה תָּמָר לֹא סָלִיק אֶלָּא דְּכַר וְנוּקְבָא אוֹף הָכֵי צַדִּיק לָא סְלִיק אֶלָּא דְּכַר וְנוּקְבָא, דְּכַר צַדִּיק וְנוּקְבָא צַדֶּקֶת, כְּגַוְנָא דְּאַבְרָהָם וְשָׂרָה, "כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה", מָה אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן עִלָּאָה עַל כֹּלָּא, וְכֹלָּא יַתְבֵי תְּחוֹתוֹי, אוֹף הָכֵי צַדִּיק הוּא עִלָּאָה עַל כֹּלָּא, וְכֹלָּא יַתְבֵי תְּחוֹתוֹי, וְעָלְמָא לָא קַיָּמָא אֶלָּא עַל צַדִּיק חַדיא); אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת מְקֹרָב אֶל צַדִּיק כָּזֶה שֶׁנִּקְרָא תָּמָר. וְכָתְבוּ הַמְקֻבָּלִים, אֲשֶׁר תָּמָר הוּא בְּסוֹד יְסוֹד מַלְכוּת, כִּי הוּא הַמְקַשֵּׁר בֵּינֵיהֶם בֵּין דּוּכְרָא לְנוּקְבָא, בֵּין הָעוֹלָם הַזֶּה לָעוֹלָם הַבָּא; אַשְׁרֵי מִי שֶׁמְּקֹרָב אֵלָיו וְאָז טוֹב לוֹ כָּל הַיָּמִים.

תַּפּוּחַ אוֹמֵר:

"כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים, בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי" (שִׁיר הַשִּׁירִים ב, ג)

צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, אֲהוּבִי, בְּנִי, אֲשֶׁר מֵהַתַּפּוּחַ יְכוֹלִים לִלְמֹד מַעֲלַת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (שַׁבָּת פח.): אָמַר רַבִּי חֲמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא, מַאי דִּכְתִיב: "כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר" וְגוֹ', לָמָּה נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְתַפּוּחַ? לוֹמַר לְךָ, מָה תַּפּוּחַ זֶה פִּרְיוֹ קוֹדֵם לְעָלָיו, אַף יִשְׂרָאֵל, הִקְדִּימוּ נַעֲשֶׂה לְנִשְׁמַע. וּבַזֹּהַר (הַאֲזִינוּ רפו 🙂: רַבִּי יִצְחָק פָּתַח, "כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר" וְגוֹ', זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל מִכָּל עַמִּין עַכּוּ"ם, דְּהָא כָּל שְׁאַר עַמִּין אִתְיְהִיבוּ לְרַבְרְבָן מְמָנָן בְּשֻׁלְטָנוּתָא עָלַיְהוּ, וְיִשְׂרָאֵל קַדִּישִׁין זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי, דְּלָא יָהַב לוֹן קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא לְמַלְאָכָא וְלָא לְשַׁלִּיטָא אַחֲרָא, אֶלָּא הוּא אָחִיד לוֹן לְחוּלָקֵיהּ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (דְּבָרִים לב, ט): "כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ"; וּכְתִיב (תְּהִלִּים קלה, ד): "כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ"יב; כִּי בֶּאֱמֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל הֵן חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמַּעַל מַמָּשׁ, וְהֵם בָּאִים מֵעוֹלַם הָאֲצִילוּת, וְהֵם כֵּלִים לְקַבֵּל בָּהֶם עֶצֶם עַצְמִיּוּת חִיּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל-כֵּן בְּכָל בַּר יִשְׂרָאֵל שׁוֹרֶה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּעַצְמוֹ, וְהוּא נִמְשָׁל כְּתַפּוּחַ. וְהוּא מָתוֹק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי", וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שְׁמוֹת רַבָּה, פָּרָשָׁה יז, סִימָן ב'): "כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר", לָמָּה נִמְשַׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְתַפּוּחַ? לוֹמַר לְךָ, מָה תַּפּוּחַ זֶה נִרְאֶה לָעַיִן בְּלֹא כְּלוּם, וְיֵשׁ בּוֹ טַעַם וְרֵיחַ, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא "חִכּוֹ מַמְתַקִּים וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים" (שִׁיר הַשִּׁירִים ה, טז), וְנִרְאֶה לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, וְלֹא רָצוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה, וְהָיְתָה הַתּוֹרָה בְּעֵינֵיהֶם כְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ. וְיֵשׁ בּוֹ טַעַם וָרֵיחַ. טַעַם מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים לד, ט): "טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה'". וְיֵשׁ בּוֹ מַאֲכָל דִּכְתִיב (מִשְׁלֵי ח, יט): "טוֹב פִּרְיִי מֵחָרוּץ וּמִפָּז". וְיֵשׁ בָּהּ רֵיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (שִׁיר הַשִּׁירִים ד, יא): "וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ כְּרֵיחַ לְבָנוֹן". אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל אָנוּ יוֹדְעִין כֹּחָהּ שֶׁל תּוֹרָה, לְפִיכָךְ אֵין אָנוּ זָזִין מִן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְתוֹרָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שָׁם ב, יא): "בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי"; וְכֵן אָמְרוּ (שִׁיר הַשִּׁירִים רַבָּה, פָּרָשָׁה ב', סִימָן י'): "כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר". רַבִּי הוּנָא וְרַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָא, מָה הַתַּפּוּחַ הַזֶּה הַכֹּל בּוֹרְחִין מִמֶּנּוּ בִּשְׁעַת הַשָּׁרָב, וְלָמָּה כֵּן? לְפִי שֶׁאֵין לוֹ צֵל לֵישֵׁב בְּצִלּוֹ, כָּךְ בָּרְחוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם מִשֶּׁבֶת בְּצֵל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּיוֹם מַתַּן תּוֹרָה. יָכוֹל אַף יִשְׂרָאֵל כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי", חִמַּדְתִּי אוֹתוֹ וְיָשַׁבְתִּי, אֲנִי הוּא שֶׁחִמַּדְתִּי אוֹתוֹ וְלֹא הָאֻמּוֹת; רַבִּי אַחָא בְּרַבִּי זְעִירָא אָמַר תַּרְתֵּי אָמַר חֲדָא הַתַּפּוּחַ הַזֶּה מוֹצִיא נִצּוֹ קֹדֶם לְעָלָיו, כָּךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּמִצְרַיִם הִקְדִּימוּ אֲמָנָה לִשְׁמוּעָה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (שְׁמוֹת ד, לא): "וַיַּאֲמֵן הָעָם וַיִּשְׁמְעוּ כִּי פָקַד ה'"; וְעַל-כֵּן בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם אוֹכֵל תַּפּוּחַ, עָלָיו לְהִתְעוֹרֵר מְאֹד מְאֹד בִּתְשׁוּקָה עֲצוּמָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְיִזְכֹּר אֵיךְ שֶׁכְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁלִים כַּתַּפּוּחַ הַזֶּה. וְאָמְרוּ בַּזֹּהַר (לֶךְ-לְךָ פה.): כְּתַפּוּחַ דָּא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאִיהוּ חָמִיד וּמִתְעַטָּר בִּגְוָנוֹי מִכָּל שְׁאָר אִילָנִין דְּלָא אִית דְּדָמֵי לֵיהּ. רָשִׁים אִיהוּ מִכֹּלָּא רָשִׁים הוּא דְּלֵית אַחֲרָא כְּוָתֵיהּ, בְּגִינֵי כָּךְ "בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי", "בְּצִלּוֹ" וְלָא בְּצִלָּא אַחֲרָא, "בְּצִלּוֹ" וְלָא בְּצִלָּא דִּשְׁאָר מְמָנָן, "חִמַּדְתִּי" אֵימָתַי? מִן יוֹמָא דַּהֲוָה אַבְרָהָם בְּעַלְמָא, דְּאִיהוּ חָמִיד וְרָחִים לֵיהּ לְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּאַהֲבָה, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר (יְשַׁעְיָה מא, ח): "אַבְרָהָם אֹהֲבִי". "וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי" דָּא הוּא יִצְחָק דְּאִיהוּ אִיבָּא קַדִּישָׁא. דָּבָר אַחֵר "בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי" דָּא יַעֲקֹב, "וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי" דָּא יוֹסֵף הַצַּדִּיק, דְּעָבֵד פֵּירִין קַדִּישִׁין בְּעַלְמָאיג); הֲרֵי שֶׁהַתַּפּוּחַ מְרַמֵּז עַל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים וְיוֹסֵף הַצַּדִּיק, שֶׁדִּבְּקוּ עַצְמָם בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְיָשְׁבוּ בְּצִלּוֹ יִתְבָּרַךְ.

וְלָכֵן בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה אוֹכֵל תַּפּוּחַ, תַּחֲשֹׁב מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְתִזְכֶּה שֶׁיִּמָּחֲלוּ לְךָ כָּל עֲווֹנוֹתֶיךָ, וְתִתְרַפֵּא מִכָּל הַמַּחֲלוֹת וְהֶחֳלָאִים רָעִים שֶׁנִּמְצָאִים בְּךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קג, ג): "הַסֹּלֵחַ לְכָל עֲוֹנֵכִי הָרֹפֵא לְכָל תַּחֲלוּאָיְכִי"; וְאָמְרוּ בַּזֹּהַר (אַחֲרֵי עד.): מָה תַּפּוּחַ הוּא אַסְוָתָא לְכֹלָּא אוּף קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַסְוָתָא לְכֹלָּאיד); וּמוּבָא בַּסֵּפֶר הַנּוֹרָא "בְּרִית מְנוּחָה", אֲשֶׁר עַל תַּפּוּחַ מְמֻנֶּה הַמַּלְאָךְ יְהוּאֵ"ל, וְתַחְתָּיו יֵשׁ אַלְפֵי רִבְבוֹת מַלְאָכִים; אַשְׁרֵי מִי שֶׁאֵינוֹ מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם כְּלָל, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁאוֹכֵל אֶת הַפֵּרוֹת, הוּא מְכַוֵּן אֶל רָזִין וְסִתְרֵי נִסְתָּרוֹת, וְכֵן כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל פֵּרוֹת הָאִילָן וְכֵן עַל שְׁאָר הָאִילָנוֹת, מְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ אָז אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְיוֹדֵעַ וְעֵד אֲשֶׁר אֵין שׁוּם מְצִיאוּת בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה וּמְקַיֵּם אוֹתָם, וְהַכֹּל לְבוּשׁ לְגַבֵּי הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, כִּי בְּכָל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שָׁם אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְעַל-כֵּן הַפֵּרוֹת וְהָאִילָנוֹת וַעֲצֵי הַיַּעַר הֵם כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ; אַשְׁרֵי מִי שֶׁמְּחַפֵּשׂ אַחַר רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, וְזוֹכֶה לִהְיוֹת דָּבוּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ, אַשְׁרֵי לוֹ!

שִׁבֹּלֶת חִטִּים אוֹמֶרֶת:

"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהֹוָה" (תְּהִלִּים קל, א)

צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, אֲהוּבִי, בְּנִי, אֲשֶׁר מֵהַחִטִּים הָאָדָם יָכוֹל לִלְמֹד דַּעַת וְשֵׂכֶל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרָכוֹת מ.): עֵץ שֶׁאָכַל אָדָם הָרִאשׁוֹן – חִטָּה הָיְתָה, שֶׁאֵין הַתִּינוֹק יוֹדֵעַ לִקְרֹא אַבָּא וְאִמָּא עַד שֶׁיִּטְעֹם טַעַם דָּגָן, כִּי הַחִטִּים יֵשׁ בָּהֶם חִיּוּת בְּהֶעֱלֵם לְהַחֲיוֹת נֶפֶשׁ הָאָדָם מִצַּד שָׁרְשׁוֹ, וְעַל-כֵּן אֲפִלּוּ תִּינוֹק אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת, עִם כָּל זֹאת כְּשֶׁאוֹכֵל חִטָּה, יוֹדֵעַ לִקְרֹא אַבָּא וְאִמָּא, שֶׁהוּא גִּלּוּי הַמֹּחִין. וְלָכֵן שִׁבֹּלֶת חִטִּים אוֹמֶרֶת בְּעוֹדָהּ בְּתוֹךְ הַשִּׁבֹּלֶת דַּיְקָא שִׁירָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא : "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ הֲוָיָ"ה", הַיְנוּ מֵעָמְקֵי הָעֲמָקִים אַף-עַל-פִּי שֶׁעֲדַיִן הַמֹּחִין נֶעֱלָמִים, עִם כָּל זֹאת כְּשֶׁאָדָם אוֹכֵל חִטִּים, מִתְגַּלָּה אֶצְלוֹ פְּנִימִיּוּת הַדַּעַת. וְלָכֵן הִזְהִירוּנוּ כָּל-כָּךְ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים עַל אֲכִילַת פַּת שַׁחֲרִית, עַד שֶׁאָמְרוּ (בָּבָא מְצִיעָא קז:) מַחֲלָה, שֶׁשְּׁמוֹנִים וּשְׁלֹשָׁה חֳלָאִים תְּלוּיִין בְּמָרָה, וְכֻלָּן – פַּת שַׁחֲרִית בְּמֶלַח וְקִיתוֹן שֶׁל מַיִם מְבַטְּלָן. תָּנוּ רַבָּנָן שְׁלֹשָׁה-עָשָׂר דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּפַת שַׁחֲרִית: מַצֶּלֶת מִן הַחַמָּה, וּמִן הַצִּנָּה, וּמִן הַזִּיקִין, וּמִן הַמַּזִּיקִין, וּמַחְכִּימַת פֶּתִי, וְזוֹכֶה בַּדִּין לִלְמֹד תּוֹרָה וּלְלַמֵּד, וּדְבָרָיו נִשְׁמָעִין, וְתַלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ, וְאֵין בְּשָׂרוֹ מַעֲלֶה הֶבֶל, וְנִזְקָק לְאִשְׁתּוֹ, וְאֵינוֹ מִתְאַוֶּה לְאִשָּׁה אַחֶרֶת, וְהוֹרֶגֶת כִּנָּה שֶׁבִּבְנֵי מֵעַיִם, וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף מוֹצִיאָה אֶת הַקִּנְאָה וּמַכְנִיסָה אֶת הָאַהֲבָה; וְהַכֹּל מִפְּנֵי שֶׁהַחִטָּה הִיא בְּסוֹד דַּעַת הָעֶלְיוֹן, וַאֲפִלּוּ שֶׁהִיא עֲדַיִן בְּתוֹךְ הַשִּׁבֹּלֶת שֶׁהִיא מוֹץ וְתֶבֶן, גַּם שָׁם גָּנוּז בּוֹ הַדַּעַת. וְזֶה מְרַמֵּז שֶׁאֲפִלּוּ אָדָם יִהְיֶה בְּעִמְקֵי הָעֲמָקִים, בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּית וּמִתַּחְתָּיו, יִהְיוּ בּוֹ כָּל מִינֵי מַחֲלוֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, אִם רַק יֹאכַל חִטָּה, פַּת לֶחֶם, עַל-יְדֵי-זֶה יִתְגַּלֶּה אֵלָיו הַדַּעַת הָעֶלְיוֹן, לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע, אֲשֶׁר אֵין שׁוּם מְצִיאוּת בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה וּמְהַוֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ. וְלָכֵן אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (פְּסִיקְתָּא רַבָּתִי, פֶּרֶק י'), שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִמְשְׁלוּ לְחִטִּים, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם לְשִׁבֹּלֶת חִטִּים; אֱמֶת – יְכוֹלִים לִמְצֹא אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, שֶׁזֶּהוּ דַּעַת הָעֶלְיוֹן, וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שִׁיר הַשִּׁירִים רַבָּה, פָּרָשָׁה ז', סִימָן ז'): אִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא חִטִּים, מָה חִטָּה זוֹ סְדוּקָה כָּךְ יִשְׂרָאֵל סְדוּקָה מִילָתָן. וְכֵן בּוֹ מְרֻמֶּזֶת תְּחִיַּת הַמֵּתִים, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (כְּתֻבּוֹת קיא 🙂: עֲתִידִים צַדִּיקִים שֶׁיַּעַמְדוּ בְּמַלְבּוּשֵׁיהֶן, קַל וָחֹמֶר מֵחִטָּה, מָה חִטָּה שֶׁנִּקְבְּרָה עֲרֻמָּה יוֹצְאָה בְּכַמָּה לְבוּשִׁין, צַדִּיקִים שֶׁנִּקְבְּרוּ בִּלְבוּשֵׁיהֶן עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וּבַזֹּהַר (בָּלָק קפח:): חִטָּה בַּרְתָּא דְּמִתְחַטְאָה לְקַמֵּי אֲבוּהָ וְעָבַד לָהּ רְעוּתָא וּמָה חִטָּה כְּלָלָא דְּכ"ב אַתְוָן וְכוּ'; שֶׁעַל-יְדֵי שֶׁאוֹכֵל חִטָּה, הוּא יָכוֹל לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי חִטָּ"ה עוֹלָה מִסְפַּר כ"ב אוֹתִיּוֹת שֶׁבְּאָלֶ"ף-בֵּי"ת, וְעַל-יְדֵי שֶׁאָדָם אוֹכֵל חִטָּה, הוּא יָכוֹל לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְלָשִׂיחַ וּלְסַפֵּר אֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְלִהְיוֹת מִתְחַטֵּא כְּבַת שֶׁמִּתְחַנֶּנֶת לְאָבִיהָ, וְאָבִיהָ עוֹשֶׂה רְצוֹנָהּ. וְעַל-כֵּן מֵהַחִטָּה לְמֵדִים דֶּרֶךְ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף כְּשֶׁהִיא נִמְצֵאת בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה הִיא גַּרְעִין אֶחָד, אַף-עַל-פִּי-כֵן אַחַר-כָּךְ יוֹצֵאת מְלֻבֶּשֶׁת בְּשִׁבֹּלֶת מְלֵאָה גַּרְעִינִים, וּכְשֶׁמּוֹרִידִים אֶת הַמּוֹץ וְהַתֶּבֶן מִמֶּנָּה, אָז נִתְגַּלֵּית הַחִטָּה, וְלָכֵן הִיא שָׁרָה: "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ הֲוָיָ"ה"; כְּמוֹ-כֵן נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ שֶׁהֵן בְּעִמְקֵי הָעֲמָקִים בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּית וּמִתַּחְתָּיו, אָסוּר לָהֶם לְהִתְיָאֵשׁ בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן, אֶלָּא לִצְעֹק בְּכָל יוֹם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ הֲוָיָ"ה", וְאָז דַּיְקָא יַעֲלֶה מַעְלָה מַעְלָה; כִּי כְּשֶׁבַּר יִשְׂרָאֵל צוֹעֵק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְאֵינוֹ מִתְיָאֵשׁ, וַאֲפִלּוּ שֶׁהוּא מֻנָּח בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה מַמָּשׁ, וְחָטָא וְנִתְלַכְלֵךְ כְּמוֹ שֶׁנִּתְלַכְלֵךְ, וַאֲפִלּוּ הוּא עֲדַיִן מְכֻסֶּה בְּמוֹץ וְתֶבֶן, עִם כָּל זֹאת אִם לֹא יִתְיָאֵשׁ וְיִצְעַק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אֲזַי לְבַסּוֹף יַעֲלֶה וְיִצְמַח וְיוֹצִיא פֵּרוֹת, וְיַרְבֶּה בְּמִצְווֹת וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְכַמּוּבָא בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים (חוֹבַת הַלְּבָבוֹת, שַׁעַר הַבִּטָּחוֹן, חֵלֶק ג'): גַּרְגִּיר אֶחָד מִן הַחִטָּה מַצְמִיחַ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁבֳּלִים, וּבְכָל שִׁבֹּלֶת שְׁלֹשִׁים גַּרְעִינִים, וְיִהְיֶה הַגַּרְגִּיר הָאֶחָד סִבָּה לַעֲשׂוֹת אֲלָפִים וְכוּ'. רוֹאִים מִזֶּה שֶׁמֵּחִטָּה אַחַת יְכוֹלוֹת לָצֵאת אַלְפֵי חִטִּים, כְּמוֹ-כֵן נְשָׁמָה אַחַת שֶׁנָּפְלָה לְעִמְקֵי הָעֲמָקִים לִשְׁאוֹל תַּחְתִּית וּמִתַּחְתָּיו, וְנִתְלַכְלֶכֶת בְּכָל מִינֵי חֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת, אַף-עַל-פִּי-כֵן חוֹזֶרֶת בִּתְשׁוּבָה וְצוֹעֶקֶת בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ: "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ הֲוָיָ"ה", לְבַסּוֹף לֹא רַק שֶׁהוּא חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה, אֶלָּא יֵשׁ לוֹ כֹּחוֹת לְהַחְזִיר אֲלָפִים וְרִבְבוֹת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בִּתְשׁוּבָה, וְכֵן אַף שֶׁהָיָה רָחוֹק לְגַמְרֵי מֵהַקְּדֻשָּׁה, עִם כָּל זֹאת כְּשֶׁצּוֹעֵק "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ הֲוָיָ"ה", עַל-יְדֵי-זֶה יִתְמַלֵּא בַּאֲלָפִים וְרִבְבוֹת מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וּבַמִּדְרָשׁ (אַגָּדָה בְּרֵאשִׁית, פֶּרֶק ו') אָמְרוּ: אֳמָּן גָּדוֹל הָיָה דָּוִד. כְּשֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ דָּבָר מִן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הֶחְכִּים מְאֹד בִּתְפִלָּה, כִּי הָיָה שׁוֹאֵל תְּחִלָּה אֶת הַקַּלּוֹת, וְאַחַר-כָּךְ אֶת הַחֲמוּרוֹת, לְמָה הָיָה דָּוִד דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לִלְווֹת כּוּר חִטִּים וְכוּ', כִּי כָּךְ צָרִיךְ הָאָדָם לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְדַבֵּר וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ – קֹדֶם דְּבָרִים קְטַנִּים, וְעַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהַשִּׂיג דְּבָרִים גְּדוֹלִים, וְאָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן, וַאֲפִלּוּ שֶׁנִּמְצָא בַּמַּצָּבִים הֲכִי קָשִׁים, כִּי כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם חַי, יָכוֹל לִפְעֹל אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ כָּל מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה, בִּלְבַד שֶׁיִּהְיֶה עַקְשָׁן גָּדוֹל וְלֹא יִתְיָאֵשׁ בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן. וּבַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פִּינְחָס רמד.) כָּתַב עַל לֶחֶם שֶׁנַּעֲשֶׂה מֵחִטָּה, לֵית מַלְאָךְ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בִּלְבַד; וְעַל-כֵּן בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם אוֹכֵל פַּת חִטָּה, רָאוּי לוֹ לְהִתְעוֹרֵר מְאֹד מְאֹד בִּתְשׁוּקָה עֲצוּמָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי בְּעֵת אֲכִילָה, אָז מְאִירָה הֶאָרַת הָרָצוֹן (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ז'); וְאִם אָדָם מְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ אָז אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, יָכוֹל לִזְכּוֹת לְהַגִּיעַ לְמַדְרֵגוֹת עֲצוּמוֹת עַד מְאֹד, אַשְׁרֵי לוֹ!

שִׁבֹּלֶת שְׂעוֹרִים אוֹמֶרֶת:

"תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי יְהֹוָה יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ" (תְּהִלִּים קב, א)

צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, אֲהוּבִי, בְּנִי, אֲשֶׁר מֵהַשְּׂעוֹרִים הָאָדָם יָכוֹל לִלְמֹד דְּרָכִים וְהַנְהָגוֹת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הַשְּׂעוֹרִים הֵם מַאֲכַל בְּהֵמָה, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (סוֹטָה יד.): כָּל הַמְּנָחוֹת בָּאוֹת מִן הַחִטִּים, וְזוֹ בָּאָה מִן הַשְּׂעוֹרִין וְכוּ', רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁמַּעֲשֶׂיהָ מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה, כָּךְ קָרְבָּנָהּ מַאֲכַל בְּהֵמָה. וְכֵן אָמְרוּ (בַּמִדְבָּר רַבָּה, פָּרָשָׁה ט', סִימָן כד): הִיא הֶאֱכִילַתּוּ מַעֲדַנֵּי עוֹלָם, לְפִיכָךְ קָרְבָּנָהּ מַאֲכַל בְּהֵמָה. וְהַשְּׂעוֹרָה דּוֹמָה לַעֲנִיָּה, כִּי טֶבַע הַשְּׂעוֹרִים, שֶׁאֵין לָהֶם מוֹץ כְּמוֹ חִטָּה, וְהִיא כְּדֻגְמַת הֶעָנִי שֶׁאֵין לוֹ לְבוּשׁ, אַף-עַל-פִּי-כֵן הִיא צוֹעֶקֶת וּמִתְחַנֶּנֶת לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: "תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי הֲוָיָ"ה יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ", לְהוֹרוֹת וּלְגַלּוֹת לְכָל בְּרִיָּה אֲפִלּוּ שֶׁעָבַר כְּבָר בְּחַיָּיו כָּל מִינֵי עֲבֵרוֹת וַחֲטָאִים וְהוּא בְּדֻגְמַת עָנִי, וְעָשָׂה מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה, אַף-עַל-פִּי-כֵן אָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן, אֶלָּא בֹּא יָבוֹא אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְיִשְׁפֹּךְ שִׂיחַ וּתְפִלָּה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁאָז תְּפִלָּתוֹ תַּעֲלֶה לְמַעְלָה לְמַעְלָה, כִּי תְּפִלַּת הֶעָנִי מְאֹד חֲשׁוּבָה אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (בָּלָק קצה.): ג' אִינוּן דְּאִקְרוּן תְּפִלָּה (תְּהִלִּים צ, א): "תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים", תְּפִלָּה דָּא דְּלֵית כְּגִנֵיהּ בְּבַר נָשׁ אַחֲרָא, (שָׁם פו, א): תְּפִלָּה לְדָוִד, תְּפִלָּה דָּא אִיהִי תְּפִלָּה דְּלֵית כְּגִנֵיהּ בְּמַלְכָּא אַחֲרָא, תְּפִלָּה לְעָנִי תְּפִלָּה אִיהִי מֵאִנּוּן ג' מַאן חֲשִׁיבָא מִכֻּלְהוֹ הֲוֵי אֵימָא תְּפִלָּה דֶּעָנִי, תְּפִלָּה דָּא קָדִים לִתְפִלָּה דְּמֹשֶׁה וְקָדִים לִתְפִלָּה דְּדָוִד וְקָדִים לְכָל שְׁאָר צְלוֹתִין דְּעַלְמָא, מַאי טַעֲמָא? בְּגִין דְּעָנִי אִיהוּ תְּבִיר לִבָּא, וּכְתִיב (שָׁם לד, יט): "קָרוֹב הֲוָיָ"ה לְנִשְׁבְּרֵי לֵב" וְגוֹ', וּמִסְכְּנָא עָבִיד תָּדִיר קְטָטָה בְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָצִית וְשָׁמַע מִלּוֹי, כֵּיוָן דְּצַלֵּי צְלוֹתֵיהּ פָּתַח כָּל כַּוֵּי רְקִיעִין וְכָל שְׁאָר צְלוֹתִין דְּקָא סַלְּקִין לְעֵילָא, דָּחֵי לוֹן הַהוּא מִסְכְּנָא תְּבִיר לִבָּא דִּכְתִיב: "תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף", כִּי יִתְעַטֵּף מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי כִּי יַעֲטֹף? אֶלָּא אִיהוּ עָבֵד עִטּוּפָא לְכָל צְלוֹתִין דְּעָלְמָא, וְלָא עָאלִין עַד דִּצְלוֹתָא דִּילֵיהּ עָאלַת, וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר יִתְעַטְּפוּן כָּל צְלוֹתִין, וּצְלוֹתָא דָּא תֵּיעוּל לְגַבָּאי לָא בָּעֵינָא הָכָא בֵּי דִּינָא דִּידוּנוּן בֵּינָנָא קַמַּאי לִיהֱווּ תַּרְעוּמִין דִּילֵיהּ, וַאֲנָא וְהוּא בִּלְחוּדָנָא וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְיַחַד בִּלְחוֹדוֹי בְּאִינוּן תּוּרְעָמִין, בְּהַהוּא צְלוֹתָא, דִּכְתִיב: "וְלִפְנֵי הֲוָיָ"ה יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ", לִפְנֵי הֲוָיָ"ה וַדַּאי, כָּל חֵילֵי שְׁמַיָּא שָׁאַלִין אִלֵּין לְאִלֵּין קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמַאי אִתְעַסַּק בְּמַאי אִשְׁתַּדַּל אָמְרִין אִתְיַחְדָא בְּתִיאוּבְתָא בְּמָאנִין דִּילֵיהּ כֻּלְהוּ לָא יָדְעוּ מָה אִתְעֲבִיד מֵהַהוּא צְלוֹתָא דְּמִסְכָּנָא וּמִכָּל אִינוּן תּוּרְעֲמִין דִּילֵיהּ דְּלֵית תִּיאוּבְתָא לְמִסְכְּנָא, אֶלָּא כַּד שָׁפִיךְ דִּמְעוֹי בּתוּרְעָמוּ קַמֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא וְלֵית תִּיאוּבְתָא לְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֶלָּא כַּד מְקַבֵּל לוֹן וְאוֹשְׁדוּ קַמֵּיהּ וְדָא אִיהִי צְלוֹתָא דְּעָבִיד עִטּוּפָא לְכָל צְלוֹתִין דְּעָלְמָאטו); הֲרֵי שֶׁתְּפִלָּה לְעָנִי מְעַטֶּפֶת אֶת תְּפִלַּת הַצַּדִּיקִים, תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה וּתְפִלָּה לְדָוִד, כִּי אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ מְאֹד מְאֹד חֲשׁוּבָה תְּפִלַּת עָנִי עִם שְׁבִירַת לֵב. וְעַל-כֵּן לְמֵדִים מֵהַשְּׂעוֹרִים דֶּרֶךְ וְהִתְחַזְּקוּת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲפִלּוּ מִי שֶׁהֲכִי רָחוֹק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה, אִם לֹא יִתְיָאֵשׁ וְיָבוֹא וְיִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְיִצְעַק וְיִתְחַנֵּן לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּמְחַל לוֹ, וִיבַקֵּשׁ עַל נִשְׁמָתוֹ הָעֲרֻמָּה בְּלִי שׁוּם לְבוּשׁ תּוֹרָה וּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מִדְרַשׁ תְּהִלִּים קב): "תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף", זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֲבַת ה' וּתְפִלַּת יְשָׁרִים רְצוֹנוֹ" (מִשְׁלֵי טו, ח), אֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְבַקֵּשׁ מִן הָרְשָׁעִים לֹא זֶבַח וְלֹא עוֹלָה, וּמַהוּ מְבַקֵּשׁ? תְּפִלַּת יְשָׁרִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תְּהִלִּים נא, יח): "כִּי לֹא תַחְפֹּץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה עוֹלָה לֹא תִרְצֶה"; הֲרֵי שֶׁמֵּהַשְּׂעוֹרִים לְמֵדִים, שֶׁאֲפִלּוּ יִהְיֶה עָנִי וְרָשׁ מִמַּעֲשִׂים טוֹבִים, וּמִתּוֹרָה וּמִמִּצְווֹת, עִם כָּל זֹאת אִם יִתְחַזֵּק וִיבַקֵּשׁ וְיִתְחַנֵּן אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, עַל-יְדֵי-זֶה יְקַבְּלוֹ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כִּי אָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן, אֲפִלּוּ שֶׁנִּמְצָא בַּמַּצָּבִים הֲכִי קָשִׁים. וּמוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פִּינְחָס רמד.) עַל לֶחֶם שֶׁנַּעֲשֶׂה מִשְּׂעוֹרָה: לֵית מַלְאָךְ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בִּלְבַד; וְעַל-כֵּן רָאוּי לִלְמֹד מִזֶּה, שֶׁכַּאֲשֶׁר אָדָם מְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ לְגַמְרֵי אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְנַעֲשֶׂה בְּחִינַת בְּהֵמַה שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלוּם, אָז אֵין שׁוּם מַלְאָךְ וְשׁוּם שָׂרָף מוֹשֵׁל עָלָיו, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּעַצְמוֹ; אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְחַזֵּק וְלֹא לְהִתְיָאֵשׁ אֲפִלּוּ בַּמַּצָּבִים הֲכִי קָשִׁים, וְאָז אֶל רֹב טוּב הַגָּנוּז וְהַצָּפוּן יִזְכֶּה, אַשְׁרֵי לוֹ!

שְׁאָר הַשִּׁבֳּלִים אוֹמְרוֹת:

"לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ" (תְּהִלִּים סה, יד)

צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, אֲהוּבִי, בְּנִי, אֲשֶׁר עִקַּר מַעֲלַת בַּר יִשְׂרָאֵל – כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהַכְנִיס בְּעַצְמוֹ תָּמִיד אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיוֹדֵעַ וְעֵד אֲשֶׁר אֵין בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְדָבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן לֹא נַעֲשָׂה מֵעַצְמוֹ אֶלָּא בְּהַשְׁגָּחַת הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן בָּרוּךְ הוּא, וְדוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר, הֵם עֶצֶם עַצְמִיּוּת חִיּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהוּא יִתְבָּרַךְ צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹךְ הַבְּרִיאָה. וְעִקַּר עֲבוֹדַת בַּר יִשְׂרָאֵל בְּזֶה הָעוֹלָם – לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ תָּמִיד אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְהִנֵּה אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (רֹאשׁ הַשָּׁנָה ב.): אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם: בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לִמְלָכִים וְלִרְגָלִים, בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעֲשַׂר בְּהֵמָה; רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְשָׁנִים וְלִשְׁמִטִּין וּלְיוֹבְלוֹת וְלִנְטִיעָה וְלִירָקוֹת, בְּאֶחָד בִּשְׁבָט רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי, בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים בַּחֲמִשָּׁה-עָשָׂר בּוֹ; הַיְנוּ שֶׁהַשָּׁנָה נֶחֱלֶקֶת לְאַרְבָּעָה חֲלָקִים שֶׁבָּהֶם מִתְגַּלּוֹת חֲדָשׁוֹת נִפְלָאוֹת בָּעוֹלָם, שֶׁכָּךְ הִטְבִּיעַ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּטֶבַע הָעוֹלָם, וְלָמְדוּ אֶת זֶה חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (רֹאשׁ הַשָּׁנָה ח.) מֵהַפָּסוּק: "לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ", רַבִּי מֵאִיר סָבַר: אֵימָתַי לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן? בִּזְמַן שֶׁעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר, וְאֵימָתַי עֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר? בַּאֲדָר, מִתְעַבְּרוֹת בַּאֲדָר וְיוֹלְדוֹת בְּאָב, רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלָּהֶן אֱלוּל. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, אֵימָתַי לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן? בִּזְמַן שֶׁיִּתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ. אֵימָתַי שִׁבֳּלִים אוֹמְרוֹת שִׁירָה? בְּנִיסָן. הֲרֵי מִפָּסוּק זֶה, שֶׁשְּׁאָר הַשִּׁבֳּלִים אוֹמְרוֹת אוֹתוֹ כְּשִׁירָה, לָמְדוּ מָתַי הֵם הָאַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים. וּמִזֶּה יְכוֹלִים לְהִתְעוֹרֵר מְאֹד בְּהִתְעוֹרְרוּת עֶלְיוֹנָה, אֵיךְ שֶׁכָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ לֹא נִבְרָא בָּהּ דָּבָר אֶחָד לְבַטָּלָה, אֲפִלּוּ שְׁאָר הַשִּׁבֳּלִים שֶׁמִּתְנוֹעֲעוֹת וְאוֹמְרוֹת שִׁירָה, מְגַלּוֹת וּמְרַמְּזוֹת רָזִין וְסִתְרֵי נִסְתָּרוֹת, מָתַי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לִמְלָכִים, לְמַעֲשֵׂר, לְשָׁנִים, לִשְׁמִטִּין, לְיוֹבְלוֹת, לְאִילָן, לִנְטִיעָה וְלִירָקוֹת. וְאִם יִתְבּוֹנֵן הָאָדָם בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, תִּכָּנֵס בּוֹ תְּשׁוּקָה עֲצוּמָה לַחֲזֹר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי הֲרֵי מֵאוֹתוֹ פָּסוּק שֶׁשְּׁאָר הַשִּׁבֳּלִים אוֹמְרוֹת שִׁירָה, לְמֵדִים יְסוֹדוֹת גְּדוֹלִים בִּבְרִיאַת הָאָרֶץ, וְאִם הָיָה לָאָדָם דַּעַת וְשֵׂכֶל וְיִשּׁוּב הַדַּעַת, הָיָה לוֹמֵד סִתְרֵי נִסְתָּרוֹת וְרָזֵי דְּרָזִין רַק מֵהַנִּעְנוּעִים שֶׁמִּתְנוֹעֲעוֹת שְׁאָר הַשִּׁבֳּלִים פִּלְאֵי פְּלָאִים מִפִּלְאֵי הַבְּרִיאָה. וְדָבָר זֶה לֹא יְכִילֵהוּ הָרַעְיוֹן, אֵיךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מְצַמְצֵם אֶת עַצְמוֹ מֵאֵין סוֹף עַד אֵין תַּכְלִית, וּמְרַמֵּז לָאָדָם רְמָזִים אֲפִלּוּ מִשְּׁאָר הַשִּׁבֳּלִים שֶׁמִּתְנוֹעֲעוֹת וְאוֹמְרוֹת שִׁירָה. וְכֵן אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרֵאשִׁית רַבָּה, פָּרָשָׁה יג, סִימָן ו'): עוֹבֵד כּוֹכָבִים אֶחָד שָׁאַל אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, אָמַר לוֹ: אַתֶּם יֵשׁ לָכֶם מוֹעֲדוֹת, בְּשָׁעָה שֶׁאַתֶּם שְׂמֵחִים אֵין אָנוּ שְׂמֵחִים, וּבְשָׁעָה שֶׁאָנוּ שְׂמֵחִים אֵין אַתֶּם שְׂמֵחִים, וְאֵימָתַי אָנוּ וְאַתֶּם שְׂמֵחִים? בִּירִידַת גְּשָׁמִים, מַאי טַעְמָא: "לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ", מַה כָּתוּב אַחֲרָיו? "הָרִיעוּ לַה'"; הֲרֵי שֶׁמִּפָּסוּק זֶה לְמֵדִים גַּם מָתַי יֵשׁ שִׂמְחָה לְכָל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ – הֵן לְיִשְׂרָאֵל וְהֵן לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם – בִּשְׁעַת יְרִידַת גְּשָׁמִים, שֶׁאָז נִשְׁפָּע שֶׁפַע לָעוֹלָם כֻּלּוֹ, עַד שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תַּעֲנִית ז.): גָּדוֹל יוֹם הַגְּשָׁמִים מִתְּחִיַּת הַמֵּתִים, דְּאִלּוּ תְּחִיַּת הַמֵּתִים לַצַּדִּיקִים, וְאִלּוּ גְּשָׁמִים בֵּין לַצַּדִּיקִים בֵּין לָרְשָׁעִים; וְאָמְרוּ (שָׁם): גָּדוֹל יוֹם הַגְּשָׁמִים כְּיוֹם שֶׁנִּתְּנָה בּוֹ תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דְּבָרִים לב, ב): "יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי", וְאֵין לֶקַח אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (מִשְׁלֵי ד, ב): "כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ", וְאָמְרוּ (תַּעֲנִית שָׁם): גָּדוֹל יוֹם הַגְּשָׁמִים כְּיוֹם שֶׁנִּבְרְאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וְאָמְרוּ (שָׁם): גָּדוֹל יוֹם הַגְּשָׁמִים שֶׁאֲפִלּוּ יְהוֹשֻׁעַ פָּרָה וְרָבָה בּוֹ; וְאָמְרוּ (שָׁם): אֵין הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִים אֶלָּא אִם-כֵּן נִמְחֲלוּ עֲווֹנוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל; הֲרֵי שֶׁמִּשְּׁאָר הַשִּׁבֳּלִים הָאוֹמְרוֹת שִׁירָה, יְכוֹלִים לֵידַע כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה סוֹדוֹת וְרָזִין, וְרָזֵי דְּרָזִין וְסִתְרֵי נִסְתָּרוֹת, וְזוֹ מַעֲלַת מַדְרֵגַת גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים, שֶׁשָּׂמִים עֵינֵיהֶם וְאָזְנֵיהֶם לִרְאוֹת וְלִשְׁמֹעַ אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְקוֹלוֹ יִתְבָּרַךְ, אֵיךְ שֶׁקּוֹרֵא אֶת הָאָדָם לַחֲזֹר אֵלָיו, וּמְגַלֶּה לוֹ עֲתִידוֹת; אַשְׁרֵי הַצַּדִּיקִים וְאַשְׁרֵי הַדְּבֵקִים בָּהֶם, כִּי אֵין לָנוּ מֻשָּׂג כְּלָל בִּגְדֻלַּת נִפְלְאוֹת הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים הַמַּטִּים עֵינֵיהֶם, אָזְנָם וּלְבָבָם אֶל הָאֱלֹקוּת שֶׁבִּפְרָטֵי הַבְּרִיאָה, וְשׁוֹמְעִים כְּרוּזִין עִלָּאִין, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מַכְרִיז וּמְגַלֶּה בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה וּבְכָל רֶגַע וּבְכָל תְּנוּעָה, וְדוֹ"ק.

יְרָקוֹת שֶׁבַּשָּׂדֶה אוֹמְרִים:

"תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶהָ בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ" (תְּהִלִּים סה, יא)

צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, אֲהוּבִי, בְּנִי, שֶׁכָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִכְבוֹדוֹ בָּרָא, וְלֵהָנוֹת בָּהֶם בְּרִיּוֹתָיו שֶׁבָּרָא, וְעַל-כֵּן הִטְבִּיעַ בְּטֶבַע הָאֲדָמָה שֶׁתּוֹצִיא יְרָקוֹת שֶׁאֵינָן צְרִיכוֹת חֲרִישָׁה וּזְרִיעָה. וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (סַנְהֶדְרִין נז.): "כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל" (בְּרֵאשִׁית ט, ג), אָמַר רַבִּי לֵוִי כְּיֶרֶק עֵשֶׂב וְלֹא כְּיֶרֶק גִּנָּה, וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י זַ"ל: וְכָל הַגָּדֵל מֵאֵלָיו, שֶׁאֵין בּוֹ טֹרַח לַחֲרֹשׁ וְלִזְרֹעַ; וְתֵכֶף-וּמִיָּד שֶׁרַק יוֹרְדִים גְּשָׁמִים הֵם מַתְחִילִים לִצְמֹחַ, וּמְהַנִּים אֶת הַבְּרִיּוֹת, וְהֵם מְחַיִּים אוֹתָם, וּבִפְרָט אֶת הָעֲנִיִּים.

וְלָכֵן גַּם הֵן אָמְרוּ שִׁירָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וּכְשֶׁהֵם אוֹמְרִים שִׁירָה, יוֹדְעוֹת הַבְּרִיּוֹת שֶׁהוֹלֵךְ לֵירֵד גֶּשֶׁם. וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (תַּעֲנִית ו.): יוֹרֶה – שֶׁמּוֹרֶה אֶת הַבְּרִיּוֹת לְהַטִּיחַ גַּגּוֹתֵיהֶן, וּלְהַכְנִיס אֶת פֵּרוֹתֵיהֶן, וְלַעֲשׂוֹת כָּל צָרְכֵיהֶן. דָּבָר אַחֵר, שֶׁמַּרְוֶה אֶת הָאָרֶץ וּמַשְׁקֶה עַד תְּהוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: "תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶהָ בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ".

וְאִם הָאָדָם הָיָה יוֹדֵעַ רָזֵי פִּלְאֵי הַבְּרִיאָה, אֵיךְ שֶׁאֲפִלּוּ הַיְרָקוֹת מְגַלִּים סִתְרֵי נִסְתָּרוֹת, הָיָה מְאֹד מִתְלַהֵב לְבָבוֹ אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט בְּשָׁעָה שֶׁאוֹכֵל יְרָקוֹת, אֲשֶׁר לֹא בְּרָאָם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶלָּא לֵהָנוֹת אֶת בְּרִיּוֹתָיו, וּבִפְרָט אֶת הָעֲנִיִּים;

וְלָכֵן הַיְרָקוֹת שָׁרִים דַּיְקָא שִׁירָה אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה, כִּי מִמֶּנּוּ לָמְדוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהַגְּשָׁמִים מַשְׁקִים אֶת הָאָרֶץ, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (כְּתֻבּוֹת י.): אָמַר רַב חִנָּא בַּגְדָּתָאָה, מָטָר מַשְׁקֶה, מַרְוֶה, וּמְזַבֵּל, וּמְעַדֵּן, וּמַמְשִׁיךְ, אָמַר רָבָא בַּר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וְאִתֵּימָא רַב יֵימַר בַּר שְׁלַמְיָא, מַאי קְרָא "תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶהָ בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ";

וְתֵכֶף-וּמִיָּד כְּשֶׁיּוֹרֵד גֶּשֶׁם, נִתְבָּרֵךְ פְּרִי הָאֲדָמָה עִם יְרָקוֹת הַשָּׂדֶה, וְכֵן מוֹרֶה עַל גֹּדֶל נִפְלְאוֹת הַהַשְׁגָּחָה פְּרָטֵי פְּרָטִית, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַשְׁגִּיחַ עַל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, כִּי דָּבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן לֹא נַעֲשֶׂה מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא בְּהַשְׁגָּחַת הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן, וַאֲפִלּוּ דָּבָר כָּל-כָּךְ קָטָן, כְּגוֹן: צְמִיחַת יְרָקוֹת שֶׁצּוֹמְחִים עַל-יְדֵי הַגְּשָׁמִים, גַּם זֶה נַעֲשֶׂה רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטֵי פְּרָטִית, וְאִם הָאָדָם חוֹטֵא, אֲזַי מוֹנֵעַ מִמֶּנּוּ אֶת הַגְּשָׁמִים וְאֵין צוֹמֵחַ כְּלוּם, אֲפִלּוּ יְרָקוֹת, אֲבָל תֵּכֶף-וּמִיָּד כְּשֶׁחוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד אֶת הַגֶּשֶׁם.

וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יְרוּשַׁלְמִי, רֹאשׁ הַשָּׁנָה, פֶּרֶק א', הֲלָכָה ג'), הֲרֵי שֶׁלֹּא הָיוּ יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁרִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְנִגְזְרוּ לָהֶן גְּשָׁמִים מְעוּטִים, וּבַסּוֹף עָשׂוּ תְּשׁוּבָה, לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶן אִי אֶפְשָׁר, שֶׁכְּבָר נִגְזְרָה גְּזֵרָה, מָה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹשֶׂה לָהֶן? מוֹרִידָן כְּדֵי הָאָרֶץ, וּמַשִּׁיב עִמָּהֶן טְלָלִים וְרוּחוֹת, כְּדֵי שֶׁתֵּהָנֶה הָאָרֶץ מֵהֶן, מַאי טַעְמָא "תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶהָ בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ", "צִיָּה גַם חֹם יִגְזְלוּ מֵימֵי שֶׁלֶג שְׁאוֹל חָטָאוּ", עֲווֹנוֹת שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל בַּקַּיִץ גָּזְלוּ מֵהֶן מֵימֵי הַשֶּׁלֶג, כְּתִיב (דְּבָרִים יא, יב): "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה", כַּהֲנָא אָמַר: "מֵרֵשִׁית" כְּתִיב "וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה", מַדְוֶה לָהּ בְּרֹאשָׁהּ וְיָהֵב לָהּ אַחֲרִית טָבָא בְּסֵיפָא;

הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ, שֶׁאֲפִלּוּ יְרָקוֹת הַשָּׂדֶה שָׁרִים שִׁיר לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וּמְגַלִּים רָזִין וְסִתְרֵי נִסְתָּרוֹת. וְלָמָּה שָׁרִים אֶת פָּסוּק זֶה: "תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶהָ בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ" דַּיְקָא? אַךְ מוּבָא (תִּקּוּנֵי-זֹהַר, תִּקּוּן סט): תְּלָמֶי"הָ ת' תֵּל שֶׁהַכֹּל פּוֹנִים בּוֹ, דְּתַמָּן אִיהוּ הַהוּא דְּכָל עֵיינִין וּמַחֲשַׁבְתִּין סַלְקִין לְגַבֵּיהּ, בְּגִין דָּא ת' תּוֹרָה קְדוּמָה דְּכָל קְדוּמִין, "תּוֹרַת חָכָם מְקוֹר חַיִּים" (מִשְׁלֵי יג, יד), "תּוֹרַת הֲוָיָ"ה תְּמִימָה" (תְּהִלִּים יט, ח). וְעוֹד תְּלָמֶי"הָ – "תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶהָ" וְגוֹ', בְּהַאי שְׁמָא אִתְעָבִיד יַמָּא תְּלָמִים תְּלָמִים. וְעוֹד תְּלָמֶי"הָ דָּא אוֹרַיְתָא דְּתַלְיָן מִינָהּ כַּמָּה תִּלֵּי תִּלִּין דַּהֲלָכוֹת פְּסוּקוֹת דְּלֵית לוֹן חוּשְׁבָּן טז);

אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה זֹאת, אֵיךְ שֶׁגַּם יְרַקוֹת הַשָּׂדֶה מְגַלִּים סִתְרֵי נִסְתָּרוֹת, וְאַשְׁרֵי הָאֹזֶן שֶׁשּׁוֹמַעַת כְּרוּזִין עִלָּאִין, אֲשֶׁר אֲפִלּוּ יְרַקוֹת הַשָּׂדֶה מְגַלִּין, וְלֹא בְּחִנָּם שֶׁרָאוּ אֵצֶל צַדִּיקִים בְּשָׁעָה שֶׁאָכְלוּ יְרַקוֹת הַשָּׂדֶה, שֶׁהָיוּ פְּנֵיהֶם מְלֹהָבוֹת מְאֹד בְּהִתְלַהֲבוּת גְּדוֹלָה, הֵם הָיוּ מַאֲדִימִים מֵרֹב דְּבֵקוּת בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, כִּי הִרְגִּישׁוּ בַּאֲכִילַת יְרָקוֹת הַשָּׂדֶה סִתְרֵי נִסְתָּרוֹת וְרָזֵי דְּרָזִין; אַשְׁרֵיהֶם וְאַשְׁרֵי דְּבֵקֵיהֶם, וְאַשְׁרֵי שֶׁעוֹמְדִים בִּמְחִיצָתָן, וְדוֹ"ק.

דְּשָׁאִים אוֹמְרִים:

"יְהִי כְבוֹד יְהֹוָה לְעוֹלָם, יִשְׂמַח יְהֹוָה בְּמַעֲשָׂיו" (תְּהִלִּים קד, לא)

צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, אֲהוּבִי, בְּנִי, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה וּמְהַוֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, וְהַכֹּל לַכֹּל אֱלֹקוּת גָּמוּר הוּא, וְדָבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן לֹא נַעֲשֶׂה מֵעַצְמוֹ, וְעַל-כֵּן אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרֵאשִׁית רַבָּה, פָּרָשָׁה י', סִימָן ז'): אֵין לְךָ עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב שֶׁאֵין לוֹ מַזָּל בָּרָקִיעַ, שֶׁמַּכֶּה אוֹתוֹ וְאוֹמֵר לוֹ גְּדַל, וְעַל כָּל מַזָּל יֵשׁ מַלְאָךְ, סְפִירוֹת וְעוֹלָמוֹת; וְעַל-כֵּן אֲפִלּוּ עִשְּׂבֵי הַשָּׂדֶה אוֹמְרִים שִׁירָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא.

וְהַטַּעַם שֶׁאוֹמְרִים דַּיְקָא פָּסוּק זֶה, הוּא עַל –פִּי מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (חֻלִּין ס.): דָּרַשׁ רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא: "יְהִי כְבוֹד ה' לְעוֹלָם, יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו"; פָּסוּק זֶה שַׂר הָעוֹלָם אֲמָרוֹ; בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא (בְּרֵאשִׁית א'): "לְמִינֵהוּ" – בָּאִילָנוֹת, נָשְׂאוּ דְּשָׁאִים קַל וָחֹמֶר בְּעַצְמָן, אִם רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּעִרְבּוּבְיָא, לָמָּה אָמַר לְמִינֵהוּ בָּאִילָנוֹת? וְעוֹד קַל וָחֹמֶר, וּמָה אִילָנוֹת שֶׁאֵין דַּרְכָּן לָצֵאת בְּעִרְבּוּבְיָא, אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְמִינֵהוּ, אָנוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, מִיָּד כָּל אֶחָד וְאֶחָד יָצָא לְמִינוֹ, פָּתַח שַׂר הָעוֹלָם וְאָמַר: "יְהִי כְבוֹד ה' לְעוֹלָם, יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו";

וְאִם הָיָה הָאָדָם זוֹכֶה לְהַטּוֹת אֶת אָזְנוֹ אֶל עִשְּׂבֵי הַשָּׂדֶה וְאַל הַדְּשָׁאִים, הָיָה זוֹכֶה לִשְׁמֹעַ פִּלְאֵי פְּלָאוֹת וְרָזֵי סִתְרֵי הַבְּרִיאָה. וְזַכֵּי הָרְאוּת יְכוֹלִים לִרְאוֹת אֵיךְ שֶׁהָעֲשָׂבִים מִתְנוֹעֲעִים וְאוֹמְרִים שִׁירָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא;

כִּי בֶּאֱמֶת הַכֹּל לַכֹּל אֱלֹקוּת גָּמוּר הוּא, וּכְשֶׁאָדָם זוֹכֶה וּמְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ לְגַמְרֵי אֶל עֶצֶם עַצְמִיּוּת חִיּוּת אֱלֹקוּת, עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכֶה שֶׁגַּם הָעוֹלָם הַזֶּה נַעֲשָׂה גַּן-עֵדֶן, וּמִתְעַנֵּג בַּעֲרֵבוּת זִיו שְׁכִינַת עֻזּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְגַם עִשְּׂבֵי הַשָּׂדֶה הֵם עִשְּׂבֵי גַּן-עֵדֶן, אַךְ מֵחֲמַת חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן נִתְקַלֵּל הָאָדָם, וְאֵינוֹ זוֹכֶה לִשְׁמֹעַ וְלִרְאוֹת וְלִטְעֹם אֶת הָאֱלֹקוּת שֶׁבָּהֶם.

וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (בְּרֵאשִׁית רַבָּה, פָּרָשָׁה כ', סִימָן י'): "וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה", רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר: אִלּוּ זָכִיתָ, הָיְתָה מַעֲלֵית לְךָ מִכָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן, עַכְשָׁו שֶׁלֹּא זָכִיתָ 'וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ', אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה אִלּוּ זָכִיתָ, הָיִיתָ נוֹטֵל עֲשָׂבִים מִתּוֹךְ גַּן-עֵדֶן, וְטוֹעֵם בָּהֶם כָּל מַעֲדַנִּים שֶׁבָּעוֹלָם, עַכְשָׁו שֶׁלֹּא זָכִיתָ 'וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה';

כִּי הָעִקָּר תָּלוּי בָּזֶה שֶׁהָאָדָם מְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ לְגַמְרֵי אֶל הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וּמְצַיֵּר בְּדַעְתּוֹ אֵיךְ שֶׁהַכֹּל לַכֹּל אֱלֹקוּת גָּמוּר הוּא, וְכָל מַה שֶּׁלִּפְנֵי מַרְאֵה עֵינָיו הוּא אֱלֹקוּת גְּמוּרָה, שֶׁאָז טוֹעֵם טַעַם עוֹלָם הַבָּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּמְיַחֵד בֵּין גַּן לְעֵדֶן; כִּי אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרָכוֹת לד:): גַּן לְחוּד וְעֵדֶן לְחוּד; כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה נִקְרָא גַּן, שֶׁבּוֹ מְלֻבָּשׁ הַג"ן סְדָרִים שֶׁל הַתּוֹרָה, וְעוֹלָם הַבָּא נִקְרָא עֵדֶן – עִדּוּנָא דְּנַחֲלָא, וּכְשֶׁמְּחַבֵּר וּמְקַשֵּׁר יַחַד הָעוֹלָם הַבָּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, מִזֶּה נִתְהַוָּה הַגַּן-עֵדֶן.

וְלָכֵן כְּשֶׁאָדָם לוֹמֵד אֶת ג"ן סְדָרִים דְּאוֹרַיְתָא, שֶׁבָּהֶם כְּלַל תַּרְיַ"ג הַמִּצְווֹת, אָז מִתְגַּלֶּה לוֹ עוֹלָם אַחֵר לְגַמְרֵי, עוֹלָם רוּחָנִי, וְזוֹכֶה לִרְאוֹת וְלִשְׁמֹעַ וּלְהַרְגִּישׁ אֱלֹקוּת, גִּלּוּי נוֹרָא וְנִפְלָא מְאֹד. וְשׁוֹמֵעַ כְּרוּזִין עִלָּאִין בְּכָל עֵת וְרֶגַע, וּמוֹצֵא רְמָזִים מִפְּרָטֵי הַבְּרִיאָה (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן נד), שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מְצַמְצֵם אֶת עַצְמוֹ מֵאֵין סוֹף עַד אֵין תַּכְלִית, כְּדֵי לְרַמֵּז לָאָדָם רְמָזִים אֵיךְ לַעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ;

אַשְׁרֵי מִי שֶׁשָּׂם לִבּוֹ וְדַעְתּוֹ וּתְבוּנָתוֹ אֶל פִּלְאֵי הַבְּרִיאָה, וְזוֹכֶה לִמְצֹא אֶת הָאֱלֹקוּת שֶׁבְּתוֹךְ הַבְּרִיאָה, וּמַטֶּה אֹזֶן קַשֶּׁבֶת אֵיךְ שֶׁכָּל הָאִילָנוֹת וְהָעֲשָׂבִים, הַפֵּרוֹת וְהַיְרָקוֹת וְהַשָּׂדֶה שָׁרִים שִׁירָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר הַתַּעֲנוּג הַזֶּה לֹא יְכִילֵהוּ הָרַעְיוֹן, וְזֶה בְּעַצְמוֹ שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, שַׁעֲשׁוּעַ גַּן-עֵדֶן;

אַשְׁרֵי מִי שֶׁמְּזַכֵּךְ אֶת עַצְמוֹ לְגַמְרֵי, וְזוֹכֶה לְהֵעָשׂוֹת כְּלִי לְהַמְשִׁיךְ בְּעַצְמוֹ וּבְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאָז לְרֹב טוּב הַצָּפוּן יִזְכֶּה; אַשְׁרֵי לוֹ בָּזֶה וְאַשְׁרֵי לוֹ בַּבָּא, וּכְרוּזִין נִכְרָזִין לְפָנָיו: אַשְׁרֵי הַבֵּן הַמְכַבֵּד אֶת אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אַשְׁרֵי הָעֵינַיִם וְאַשְׁרֵי הָאָזְנַיִם שֶׁרוֹאוֹת וְשׁוֹמְעוֹת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ לֹא נִבְרְאָה אֶלָּא בִּשְׁבִילוֹ, וְהָבֵן לְמַעֲשֶׂה, אֲהוּבִי, בְּנִי, מַה לְּפָנֶיךָ, וְדוֹ"ק וְהָבֵן הֵיטֵב.

הערות

א) בֹּא וּרְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁנִּהְיָה חֲצוֹת לַיְלָה, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִכְנָס לְגַן-עֵדֶן לְהִשְׁתַּעְשֵׁעַ עִם הַצַּדִּיקִים, כָּל הָאִילָנוֹת שֶׁבְּגַן-עֵדֶן מְזַמְּרִין וּמְשַׁבְּחִין לְפָנָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב : אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר מִלִּפְנֵי הֲוָיָ"ה, וְכָרוֹז יוֹצֵא בְּכֹחַ וְאוֹמֵר : לָכֶם אוֹמְרִים קְדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִים, מִי מִכֶּם שֶׁמַּכְנִיס רוּחַ בְּאָזְנָיו לִשְׁמֹעַ וְעֵינָיו פְּקוּחוֹת לִרְאוֹת, וְלִבּוֹ פָּתוּחַ לָדַעַת, בְּשָׁעָה שֶׁהָרוּחַ שֶׁל כָּל הָרוּחוֹת, מְרִימָה אֶת נִיחוֹחַ הַנְּשָׁמָה, וּמִשָּׁם יוֹצְאִים קוֹל הַקּוֹלוֹת וְהַצְּבָאוֹת מִתְפַּזְּרִים לְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם.

ב) וְעַל-כֵּן כָּל אֵלּוּ הָאִילָנוֹת שֶׁבְּגַן-עֵדֶן, כֻּלָּם פּוֹתְחִים בְּשִׁיר, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִכְנָס בְּגַן-עֵדֶן. זֶה מַה שֶּׁכָּתוּב: "אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר מִלִּפְנֵי ה', כִּי בָא לִשְׁפּוֹט אֶת הָאָרֶץ", וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים", מֵחֲמַת שֶׁהַמִּשְׁפָּט נִכְנָס בֵּינֵיהֶם וְנִתְמַלֵּא מִמֶּנּוּ הַגַּן-עֵדֶן וְרוּחַ שֶׁל צָפוֹן מִתְעוֹרֶרֶת בָּעוֹלָם וְשִׂמְחָה נִמְצֵאת, וְנוֹשֶׁבֶת הָרוּחַ הַהִיא בְּאֵלּוּ הַבְּשָׂמִים, וְעוֹלִים הָרֵיחוֹת לְמַעְלָה, וּמִתְעַטְּרִים הַצַּדִּיקִים בְּעַטְּרוֹתֵיהֶם, וְנֶהֱנִים מִתּוֹךְ הַזִּיו שֶׁל הָאַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה; אַשְׁרֵי אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁזּוֹכִים לָאוֹר הָעֶלְיוֹן הַהוּא.

ג) בֹּא וּרְאֵה! כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בָּא לְהִשְׁתַּעְשֵׁעַ עִם הַצַּדִּיקִים בְּגַן-עֵדֶן, כָּל דִּבְרֵי הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן וְהָעֶלְיוֹן, וְכָל הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים מִתְעוֹרְרִים לְנֶגְדּוֹ, וְכָל הָאִילָנוֹת שֶׁבְּגַן-עֵדֶן פּוֹתְחִים בְּשֶׁבַח לְנֶגְדּוֹ, זֶה מַה שֶּׁכָּתוּב: "אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר מִלִּפְנֵי ה' כִּי בָא", וַאֲפִלּוּ עוֹפוֹת הָאָרֶץ כֻּלָּם מְרַחֲשִׁים שֶׁבַח לְפָנָיו, אֲזַי שַׁלְהֶבֶת יוֹצֵאת וּבוֹעֶטֶת בְּכַנְפֵי הַתַּרְנְגוֹל וְקוֹרֵא וּמְשַׁבֵּחַ לַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, וְקוֹרֵא לִבְנֵי-אָדָם שֶׁיִּשְׁתַּדְּלוּ בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה וּבְשֶׁבַח אֲדוֹנָם וּבַעֲבוֹדָתוֹ: אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל אֵלּוּ הַקָּמִים מִמִּטָּתָם לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה.

ד) אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל אֵלּוּ הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה, שֶׁיּוֹדְעִים דְּרָכָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּמִתְאַחֲדִים בִּשְׁמוֹ כָּל יוֹם. אוֹי לְאֵלּוּ שֶׁאֵינָם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי אֵין לָהֶם חֵלֶק בַּשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, וְאֵינָם מִתְאַחֲדִים בּוֹ, לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא, מִי שֶׁזּוֹכֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה – זוֹכֶה לָעוֹלָם הַבָּא!

ה) מָה גֶּפֶן אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת הַרְכָּבָה מִמִּין אַחֵר מִכָּל אִילָן שֶׁבָּעוֹלָם, כָּךְ הַשְּׁכִינָה אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת עָלֶיהָ הַרְכָּבָה אַחֶרֶת בָּעוֹלָם אֶלָּא מִבַּעְלָהּ.

ו) יַעֲקֹב בִּגְלַל שֶׁלֹּא הָיְתָה בּוֹ פְּסֹלֶת, נֶאֱמַר בְּזַרְעוֹ בְּגָלוּתוֹ: "וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח בָּדָד עֵין יַעֲקֹב", נֶאֱמַר כָּאן: 'בֶּטַח בָּדָד', וְנֶאֱמַר שָׁם בִּיצִיאַת הַגָּלוּת: "ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר", לֹא הִתְעָרֵב בְּבָנָיו עִרְבּוּב שֶׁל גֵּרִים, וּמֵחֲמַת זֶה אֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, שֶׁעַל זֶרַע יַעֲקֹב נֶאֱמַר: "גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ", מָה גֶּפֶן אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת הַרְכָּבָה מִמִּין אַחֵר, כָּךְ זַרְעוֹ הָיוּ שׁוֹמְרִים אוֹת בְּרִית, וְאֵינָם מְקַבְּלִים הַרְכָּבָה מִמִּין אַחֵר. וְכָל מִי שֶׁשּׁוֹמֵר הַבְּרִית זוֹכֶה לְמַלְכוּת כְּמוֹ יוֹסֵף וְיִשְׂרָאֵל, מֵחֲמַת שֶׁשָּׁמְרוּ עַל הַבְּרִית זָכוּ לְמַלְכוּת, וְנֶאֱמַר בָּהֶם: "כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים", וּמֹשֶׁה מֵחֲמַת שֶׁשָּׁמַר עַל אוֹת בְּרִית, נֶאֱמַר בּוֹ: "וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ"; אַשְׁרֵי לְמִי שֶׁשָּׁמַר הַבְּרִית.

ז) "מִי זֹאת" כְּלָלִיּוּת שֶׁל שְׁתֵּי הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁל שְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת בְּחִבּוּר אֶחָד וּבְקִשּׁוּר אֶחָד, "עֹלָה" מַמָּשׁ שֶׁיִּהְיֶה קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, "מִי" מִתְחַבֵּר בְּ"זֹאת", כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה עוֹלָה שֶׁהִיא קָדְשֵׁי קָדָשִׁים – "מִן הַמִּדְבָּר", שֶׁהֲרֵי מִן הַמִּדְבָּר יוֹרֶשֶׁת שֶׁתִּהְיֶה כַּלָּה וּלְהִכָּנֵס לְחֻפָּה. וְעוֹד "מִן הַמִּדְבָּר" הִיא עוֹלָה, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר: "וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה" בַּמִּדְבָּר הַהוּא.

ח) הֵיכָל הַשִּׁשִּׁי, כָּאן הוּא רוּחַ שֶׁנִּקְרָא חוּט הַשָּׁנִי, סוֹד הַכָּתוּב: "כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ", הַהֵיכָל הַזֶּה נִקְרָא הֵיכַל הָרָצוֹן, כָּאן זֶה רוּחַ שֶׁנִּקְרָא רָצוֹן, שֶׁכָּל אֵלּוּ הָרוּחוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת רוֹדְפִים אַחֲרָיו לְהִתְדַּבֵּק בּוֹ בִּנְשִׁיקָה בְּאַהֲבָה.

ט) מְצָאוֹ רַבָּה בַּר שִׁילָא לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, אָמַר לוֹ: מָה עוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא? אָמַר לוֹ: אוֹמֵר שְׁמוּעוֹת מִפִּיהֶם שֶׁל כָּל הַחֲכָמִים וּמִפִּיו שֶׁל רַבִּי מֵאִיר אֵינוֹ אוֹמֵר. אָמַר לוֹ: מַדּוּעַ? עָנָה לוֹ: מִשּׁוּם שֶׁהוּא לָמַד שְׁמוּעוֹת מִפִּיו שֶׁל אַחֵר (הָיָה זֶה אֶחָד מֵהַחֲכָמִים רַבּוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר, שֶׁסָּרַח וְהִתְקַלְקֵל). אָמַר לוֹ: לָמָּה רַבִּי מֵאִיר לָמַד מִמֶּנּוּ? עָנָה לוֹ: רַבִּי מֵאִיר "מָצָא רִמּוֹן" – רֶמֶז לַתּוֹרָה שֶׁל אַחֵר, "תּוֹכוֹ אָכַל" – הַיְנוּ הַטּוֹב שֶׁבָּהּ, "קְלִפָּתוֹ זָרַק" – אֶת הַדְּבָרִים הָרָעִים שֶׁלּוֹ יָדַע לִזְרֹק וּלְהַפְרִישָׁם מֵהַטּוֹב. תּוֹךְ כְּדֵי כָּךְ אָמַר לוֹ: עַכְשָׁו אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אִמְרָה מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר: מֵאִיר, בְּנִי, אוֹמֵר: בִּזְמַן שֶׁאָדָם מִצְטַעֵר וְכוּ'.

י) כְּמוֹ-כֵן לָמַדְנוּ, רַבִּי מֵאִיר רִמּוֹן מָצָא, תּוֹכוֹ אָכַל, קְלִפָּתוֹ זָרַק, וּכְמוֹ אֵלּוּ הַקְּלִפּוֹת, אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת הַחוֹפְפוֹת עַל הַהֲלָכָה, שֶׁהִיא הַמֹּחַ הַפְּנִימִי, וְאֵין בֶּן-אָדָם יָכוֹל לֶאֱכֹל בְּלֶחֶם הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ : "עֵץ חַיִּים הִיא", עַד שֶׁזּוֹרֵק אֶת הַקֻּשְׁיוֹת מֵהַהֲלָכוֹת, וְיֵשׁ הֲלָכָה שֶׁכָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁלָּהּ הֵן כְּאִילָן שֶׁקְּלִפָּתוֹ, קָנֵהוּ, עֵצָיו, עָלָיו וַעֲנָפָיו כֻּלָּם שָׁוִים לֶאֱכֹל.

יא) מִפְּנֵי מָה הִקִּישׁ צַדִּיק לְתָמָר? מָה תָּמָר כֵּיוָן שֶׁכּוֹרְתִים אוֹתוֹ, אֵינוֹ עוֹלֶה עַד זְמַן רַב, כְּמוֹ כֵן הַצַּדִּיק כֵּיוָן שֶׁנֶּאֱבָד מֵהָעוֹלָם, לֹא עוֹלֶה אַחֵר תַּחְתָּיו עַד זְמַן רַב, "כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה" אַף כֵּן גַּם, "כַּתָּמָר יִפְרָח", מָה תָּמָר אֵינוֹ עוֹלֶה אֶלָּא זָכָר וּנְקֵבָה, אַף כֵּן הַצַּדִּיק לֹא עוֹלֶה אֶלָּא זָכָר וּנְקֵבָה, זָכָר – צַדִּיק, וּנְקֵבָה – צַדֶּקֶת, כְּמוֹ אַבְרָהָם וְשָׂרָה. "כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה" – מָה אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן עֶלְיוֹן עַל הַכֹּל, וְהַכֹּל יוֹשְׁבִים תַּחְתָּיו, אַף כֵּן הַצַּדִּיק הוּא עֶלְיוֹן עַל הַכֹּל, וְכֻלָּם יוֹשְׁבִים תַּחְתָּיו, וְהָעוֹלָם אֵינוֹ עוֹמֵד אֶלָּא עַל צַדִּיק אֶחָד.

יב) אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִכָּל עַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁהֲרֵי שְׁאָר כָּל הָעַמִּים נִתְּנוּ לִמְמֻנִּים גְּדוֹלִים הַשּׁוֹלְטִים עֲלֵיהֶם, וְיִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים אַשְׁרֵי חֶלְקָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁלֹּא נָתַן אוֹתָם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לֹא לְמַלְאָךְ וְלֹא לְשַׁלִּיט אַחֵר, אֶלָּא הוּא אוֹחֵז אוֹתָם לְחֶלְקוֹ, זֶה שֶׁנֶּאֱמַר וְכוּ'.

יג) "כְּתַפּוּחַ" – זֶה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁהוּא נֶחֱמָד וּמִתְעַטֵּר בִּגְוָנִין מִכָּל שְׁאָר הָאִילָנוֹת, שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ, מְסֻמָּן הוּא מִכֻּלָּם, מְסֻמָּן הוּא שֶׁאֵין אַחֵר כְּמוֹתוֹ, וּבִגְלַל זֶה "בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי", "בְּצִלּוֹ" וְלֹא בְּצֵל אַחֵר, "בְּצִלּוֹ" וְלֹא בְּצֵל שְׁאָר הַמְמֻנִּים, "חִמַּדְתִּי" אֵימָתַי? מֵהַיּוֹם שֶׁהָיָה אַבְרָהָם בָּעוֹלָם, שֶׁהוּא חָמַד וְאָהַב אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּאַהֲבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אַבְרָהָם אֹהֲבִי". "וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי" – זֶה הוּא יִצְחָק, שֶׁהוּא עָנָף הַקָּדוֹשׁ. דָּבָר אַחֵר: "בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי" – זֶה יַעֲקֹב, "וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי" – זֶה יוֹסֵף הַצַּדִּיק שֶׁעָשָׂה פֵּרוֹת קְדוֹשִׁים בָּעוֹלָם.

יד) מָה תַּפּוּחַ הוּא רְפוּאָה לַכֹּל, אַף הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רְפוּאָה לַכֹּל.

טו) אֲבָל שָׁלֹשׁ הֵם הַנִּקְרָאִים תְּפִלָּה, "תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹקִים" – תְּפִלָּה זוֹ שֶׁאֵין כָּמוֹהָ בְּאָדָם אַחֵר, "תְּפִלָּה לְדָוִד" – תְּפִלָּה זוֹ שֶׁאֵין כָּמוֹהָ בְּמֶלֶךְ אַחֵר, "תְּפִלָּה לְעָנִי" – תְּפִלָּה הִיא מֵאֵלּוּ הַשָּׁלֹשׁ. מִי חֲשׁוּבָה מִכֻּלָּן? הֱוֵי אוֹמֵר: תְּפִלָּה לְעָנִי, תְּפִלָּה זוֹ קוֹדֶמֶת לַתְּפִלָּה שֶׁל מֹשֶׁה, וְקוֹדֶמֶת מִכָּל שְׁאָר הַתְּפִלּוֹת הָעוֹלָם. מַהוּ הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁעָנִי הוּא שְׁבוּר הַלֵּב, וְכָתוּב: קָרוֹב ה' לְנִשְׁבְּרֵי לֵב", וְהֶעָנִי עוֹשֶׂה תָּמִיד רִיב עִם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַקְשִׁיב וְשׁוֹמֵעַ דְּבָרָיו, כֵּיוָן [שֶׁהֶעָנִי] הִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ, פּוֹתֵחַ כָּל חַלּוֹנוֹת הָרָקִיעַ, וְכָל שְׁאָר הַתְּפִלּוֹת הָעוֹלוֹת לְמַעְלָה דּוֹחֶה אוֹתָן אוֹתוֹ הֶעָנִי, שְׁבוּר הַלֵּב, שֶׁכָּתוּב: "תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף", וְהָיָה צָרִיךְ לוֹמַר 'כִּי יִתְעַטֵּף' מַהוּ 'כִי יַעֲטֹף'? אֶלָּא [הַפֵּרוּשׁ הוּא] שֶׁעוֹשֶׂה 'אִחוּר', שֶׁמְּאַחֵר כָּל הַתְּפִלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁאֵינָן נִכְנָסוֹת עַד שֶׁתְּפִלָּה שֶׁלּוֹ נִכְנֶסֶת, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹמֵר: תִּתְאַחֵרְנָה כָּל הַתְּפִלּוֹת וּתְפִלָּה זוֹ תַּעֲלֶה אֵלַי, אֵינִי צָרִיךְ כָּאן בֵּית-דִּין שֶׁיָּדוּנוּ בֵּינֵינוּ, לְפָנַי תִּהְיֶינָה תַּרְעוֹמוֹת שֶׁלּוֹ, וַאֲנִי וְהוּא נִהְיֶה בִּלְבַדֵּנוּ, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִתְיַחֵד בִּלְבַדּוֹ, בְּאֵלּוּ הַתַּרְעוֹמוֹת בַּתְּפִלָּה הַהִיא, שֶׁכָּתוּב: "וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ", 'לִפְנֵי ה" וַדַּאי. כָּל צִבְאוֹת הַשָּׁמַיִם שׁוֹאֲלִים אֵלּוּ לְאֵלּוּ: בַּמֶּה עוֹסֵק הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, בַּמֶּה מִשְׁתַּדֵּל? וְאוֹמְרִים [לָהֶם]: הוּא מִתְיַחֵד בִּתְשׁוּקָה בַּכֵּלִים שֶׁלּוֹ (דְּהַיְנוּ בְּנִשְׁבְּרֵי לֵב), כֻּלָּם אֵינָם יוֹדְעִים מַה נַּעֲשֶׂה מִתְּפִלַּת הֶעָנִי, וּמִכָּל אֵלּוּ הַתַּרְעוֹמוֹת שֶׁלּוֹ, כִּי אֵין תְּשׁוּקָה לְעָנִי אֶלָּא כְּשֶׁשּׁוֹפֵךְ דְּמָעוֹת בְּתַרְעוֹמוֹת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, וְאֵין תְּשׁוּקָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶלָּא כְּשֶׁהוּא מְקַבֵּל אוֹתָן וְנִשְׁפָּכוֹת לְפָנָיו, וְזוֹ הִיא תְּפִלָּה שֶׁעוֹשָׂה אִחוּר וְעִכּוּב לְכָל הַתְּפִלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם.

טז) "תְּלָמֶיהָ": ת' תֵּל שֶׁהַכֹּל פּוֹנִים בּוֹ, שֶׁשָּׁם הוּא הַהוּא שֶׁכָּל הָעֵינַיִם וְהַמַּחֲשָׁבוֹת עוֹלִים לְגַבָּיו, בִּגְלַל זֶה ת' – תּוֹרָה קְדוּמָה שֶׁל כָּל הַקְּדוּמִים, "תּוֹרַת חָכָם מְקוֹר חַיִּים", "תּוֹרַת ה' תְּמִימָה", וְעוֹד "תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶהָ" וְגוֹ', בַּשֵּׁם הַזֶּה נַעֲשָׂה הַיָּם תְּלָמִים תְּלָמִים, וְעוֹד "תְּלָמֶיהָ", זוֹ הַתּוֹרָה שֶׁתְּלוּיוֹת מִמֶּנָּה כַּמָּה תִּלֵּי תִּלִּים שֶׁל הֲלָכוֹת פְּסוּקוֹת שֶׁאֵין לָהֶם חֶשְׁבּוֹן.

יז) מִסִּפְרוֹ "לְשׁוֹן חֲכָמִים" (חֵלֶק א', סִימָן לו) וְזוֹ לְשׁוֹנוֹ שָׁם : בְּט"וּ בִּשְׁבָט רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָנוֹת, עַל-כֵּן טוֹב וְנָכוֹן לוֹמַר בְּיוֹם ט"ו בִּשְׁבָט בְּשַׁחֲרִית פְּסוּקִים אֵלּוּ וּבַקָּשָׁה זוֹ. וְיָדוּעַ הוּא שֶׁיֵּשׁ קַבָּלָה בְּיַד חַכְמֵי אַשְׁכְּנַז זַ"ל, שֶׁצָּרִיךְ לְבַקֵּשׁ בְּיוֹם ט"וּ בִּשְׁבָט בִּפְרָטִיּוּת עַל הָאֶתְרוֹג, שֶׁיִּזְדַּמֵּן לְיִשְׂרָאֵל אֶתְרוֹג טוֹב וְיָפֶה בֶּחָג.

תַּם וְנִשְׁלַם, שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!

הטקסט של פרק שירה באדיבות אתר אשובה

היום

ראש השנה תשפ"ה הנסיעה לאומן ימי החג והחזרה לארץ ישראל – סיקור

מזג האוויר באומן

אם האשה מונעת מהבעל לנסוע לאומן, מה הסיבה האמתית ומה עושים? מוהרא"ש עונה

מפות דרכים מעודכנות ממעברי הגבול במדינות השונות לאומן

גם אתם לא יודעים עדיין איפה נוחתים בדרך לאומן ראש השנה? טולצ'אה? קונסטנצה? קצת סדר!

אומן ראשי תיבות נ'ר מ'צווה ו'תורה א'ור מוהרא"ש מסביר מה רבנו ז"ל עושה לנשמה באומן!

האם אבא שלקח את בנו לציון לפי גיל שבע צריך לקחת אותו כל שנה? מוהרא"ש עונה

חדשות אומן ראש השנה – ראיון עם הרב נתן בן נון מ'איחוד ברסלב'

באוקראינה מתקדמים לקראת הטלת ויזות לנכנסים לאוקראינה

ראש השנה תשפ"ה הנסיעה לאומן ימי החג והחזרה לארץ ישראל – סיקור

מזג האוויר באומן

אם האשה מונעת מהבעל לנסוע לאומן, מה הסיבה האמתית ומה עושים? מוהרא"ש עונה

מפות דרכים מעודכנות ממעברי הגבול במדינות השונות לאומן

גם אתם לא יודעים עדיין איפה נוחתים בדרך לאומן ראש השנה? טולצ'אה? קונסטנצה? קצת סדר!

אומן ראשי תיבות נ'ר מ'צווה ו'תורה א'ור מוהרא"ש מסביר מה רבנו ז"ל עושה לנשמה באומן!

האם אבא שלקח את בנו לציון לפי גיל שבע צריך לקחת אותו כל שנה? מוהרא"ש עונה

חדשות אומן ראש השנה – ראיון עם הרב נתן בן נון מ'איחוד ברסלב'

באוקראינה מתקדמים לקראת הטלת ויזות לנכנסים לאוקראינה

פרק שירה השלם | שירת הבריאה עם פירוש נפלא מאת מוהרא"ש – הצדיק מיבנאל

כפית התחזקות – גם בשואה.

תוך הנחל – פרשת תולדות תשע"ג

תוכן נוסף

תפילה לשלום בית

פרק תהילים להצלחה, בעסק, לפני מבחן ובכלל.

האם יש סגולה כדי לזכות בהריון תאומים?

סגולה להרגיע ים סוער

תפילת רבי אלימלך מליזענסק המלא לאומרו קודם התפילה

סגולה לכל טוב אמיתי ונצחי

תוך הנחל - פרשת תולדות תשע"ג

כתיבת תגובה לבטל

שמות לתפילה בציון הצדיק מיבנאל מוהרא"ש זצוק"ל

מוסדות ומפעלי קהילת חסידי ברסלב יבנאל

קטגוריות מובילות

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

רוצים לקבל עדכונים?

רוצים לקבל מאיתנו חיזוק יומי לואצאפ? לחצו כאן וכתבו לנו הודעה