תוכן עניינים
הצג
הורדה
יום השבת – א בחשוון ב דראש חודש
המכתב היומי:
סוד ההצלחה!
בזה העולם אם רוצים להצליח, צריכים להתאזר במידת הסבלנות, וזה זוכים על ידי תוקף האמונה הקדושה, כמו שאמר רבנו (ליקוטי מוהר"ן, חלק א, סימן קנה): "אמונה זה סדר זרעים" (שבת לא): היינו, כמו שמכניסים גרעין של זרע בתוך אדמה חרושה היטב, אזי צומח וגדל, כמו כן אמונה.
אם אדם חזק מאוד בה, ויודע שכל מה שעובר עליו, זהו רק ממנו יתברך, אזי יש אריכת אפיים, שזוהי מידת הסבלנות לסבול כל הבא עליו.
ראיתי בספר "תפארת שלמה" (בהעלותך): "ותנח עליהם הרוח ויתנבאו" וגו' (במדבר יא, כה), מהו העניין של רוח הקודש? אלא אם האדם מדבק עצמו בו יתברך, אזי הוא תמיד בנחת, שזה "ותנח" אותיות ונחת, אזי שורה עליו הרוח שהיא רוח הקודש.
וזה "דברי חכמים בנחת נשמעים" (עיין, קהלת ט, יז) אלו ששורה עליהם רוח הקודש מדברים בנחת, ויש להם סבלנות, וזה מראה שנעשו כיסא ומרכבה לשכינת עוזו יתברך.
לכן ראה לקנות לעצמך מידת הסבלנות, ולא לצעוק ולהתפרץ וכו', רק "דברי חכמים בנחת" דיקא "נשמעים", תדבר לאט ובדרך ארץ וכו', ובזה אתה מגלה ששורה עליך השכינה, ויש לך אמונה ברורה ומזוככת, שמשם נובעת אריכת אפיים.
(אשר בנחל, מכתב ד תרצג, א בחשוון תשמ"ב)
עצה לחיים:
במה אוכל לחזק את עצמי?
ראה לחזק את עצמך בכל מיני אופנים שבעולם, ושום דבר שבעולם לא יוכל לשבור אותך, כי בזה העולם צריכים חיזוק חדש בכל יום ויום, אשרי מי שזוכה לחזק את עצמו, ואז טוב לו כל הימים.
עיקר ההתחזקות מקבלים רק מספרי רבנו, וכל מי שלומד יותר ספרי רבנו, הוא מקבל משם יותר התחזקות.
על כן, ראה לקבוע לעצמך שיעור קבוע בכל יום בספרי שאלות ותשובות "אשר בנחל", ושם תמצא מרגוע לנפשך, כי כל המכתבים נכתבו גם לך, ותהיה קבוע בספר זה, ושם תמצא התחזקות ועידוד על כל פרט ופרט בחיים.
(אשר בנחל, מכתב יט עט, טז בחשוון תשנ"ג)
יום ראשון – ב בחשוון
המכתב היומי:
מה לך לקנא באחרים?!
אחי, אחי! מה לך נרדם? מה לך להיות שבור? מה לך להתפעל מבני אדם?! מה לך להתבלבל מאחרים?! מה לך לקנא באחרים?! יותר טוב לך שתרגיל את עצמך לייחד לעצמך מקום פנוי שאין שם בני אדם, ותשב שם, ותדבר עימו יתברך, ותספר לפניו יתברך את כל לבך וכל מה שעובר עליך בפרטי פרטיות. והידבק בו יתברך בדבקות אמיתית ונצחית, אשר אין לך עושר ואושר כנגד דבקות אחת אליו יתברך.
מה טוב ומה נעים אם תזכה גם לחדש חידושי תורה אמיתיים, על יסודות חזקים דברי רבנו, שהם שער ומפתח לכל החוכמות והשגות שבעולם, ובלי ספרי רבנו עליך לדעת שהאדם מטעה את עצמו.
על כן התמד בספריו הקדושים, ובפרטיות בספרי "ליקוטי הלכות", בהם תראה להיות שגור בעל פה ממש.
(אשר בנחל, מכתב ה תח, ב בחשוון תדש"ם)
עצה לחיים:
לאדם שסובל מבלבולי האמונה
אודות בלבולי האמונה שיש לו כבר, ידועים דברי רבנו שאמר לאחד, שהיה לו בלבולי אמונה, וחיזק אותו ואמר לו, שאיתא בספרים, שכל התהוות מעשה בראשית היה רק בשביל מה שצפה השם יתברך, שיהיו אנשים שיהיו להם יסורין בעניין האמונה הקדושה, מחמת הבלבולים והכפירות העולים על מחשבותם, רחמנא לצלן, והם יתגברו כנגד אלו המחשבות ויתחזקו באמונה, ורק בשביל זה ברא ה' יתברך את כל מעשה בראשית וכו' (עיין, בשיחות הר"ן, סימן כב).
באמת עליך לדעת, כי רק בשביל זה ירדה נשמתנו מרום גובה מרומים, מעצם האצילות שישבה שם, ונכללה באורו יתברך וכו' אל תכלית העשייה העולם הגשמי הזה, המלא קליפות והסתרות וכו' רק בשביל שנחזור ונחפש אחריו יתברך, עד שנזכה להפשיט את כל הלבושים, ולזכות להכירו יתברך מכל פרטי הבריאה.
ואל דבר זה זוכים, על ידי ריבוי הדיבורים, שצריכים להרגיל את עצמו לדבר עמו יתברך בתמימות ובפשיטות גמורה, כמו שמדברים אל חבר טוב, ובוודאי בהתחלה עבודה זו היא הכי קשה.
כי איך יבוא לדבר אליו יתברך, מאחר שעדיין אינו מאמין בשלמות שהוא יתברך מלא כל הארץ כבודו, והכל לכל אלוקות גמור הוא, אבל על ידי שיהיה חזק בדבר זה בעקשנות גדולה, לצאת בכל יום ויום בשדה ולטייל בבדידות, ויסתכל אל השמים וידבר עמו יתברך, אז דיקא במשך הזמן (ולפעמים ימים ושנים ממש), יזכה שישבור את כל המחיצות המסתירות בינו לבינו יתברך.
(אשר בנחל, מכתב ה תיב, ד בחשוון תדש"ם)
על מה בכה הצדיק כל ימי חייו?
מה אומר לך, ידידי היקר! כל ימי בכיתי וביקשתי ממנו יתברך שיגלה לי היכן מקומי בארצנו הקדושה.
עד שגילה לי הקדוש ברוך הוא במזמור (תהלים קכו, ו): "הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע, בא יבוא ברינה נושא אלומותיו" (ראשי תיבות יבנא"ל), על אף שעברו עלי בחיי צרות ויסורים, מרירות ודינים קשים ומרים והרפתקאות וכו', עם כל זאת "בא יבוא ברינה נושא אלומותיו", ששם חלקת מחוקק צפון, שם אלכה להטמין את גופי.
(אשר בנחל, מכתב יד קצט, ב דראש חודש בחשוון תש"ן)
יום שני – ג בחשוון
המכתב היומי:
היום ההילולא של מרן הראשון לציון הרב עובדיה יוסף זיע"א
זו מדרגת כל הצדיקים הקדושים הדבוקים באין סוף ברוך הוא, שהם מוכנים כל יום כל שעה וכל רגע למסור את נפשם על קידוש ה', וקטני ערך כמונו אין לנו מושג בזה, כי לנו רק מזכירים את יום המיתה נופל לנו פחד גדול מאד וכו', אבל הצדיקים האמיתיים הדבקים בו יתברך הם מוכנים למסור את נפשם כל דקה אליו יתברך.
הרי שלך לפניך שגם אדם שהגיע כבר למדרגה כזו שלא רוצה לחיות יותר וכו', ומהפך את הכול בקדושה שרוצה למסור את נפשו על קידוש ה' וכו', דיקא אז עולה לתכלית עליה, ובלבד שיחזיק מעמד ולא יעזוב את עצמו.
אגב, כשביקרתי את מרן (…הראשון לציון הרב עובדיה יוסף) זכותו יגן עלינו, (שהיום הוא יום ההילולא שלו) זה היה בערך שלושה חודשים לפני שהסתלק, ושאלתי אותו שמצינו בספר "מגיד מישרים" שהמגיד הבטיח ל"בית יוסף", שיזכה להגיע למדרגה כזו למסור את נפשו על קידוש ה', הלא ידוע שלא נסתלק על קידוש ה', אלא על מיטתו, ואיה איפה ההבטחה שהבטיח לו המגיד?
והשיב לי בזה הלשון: "תאמין לי לשבת במקום אחד רוב היום והלילה וללמוד ולא לזוז מהמקום, זה הקידוש ה' והמסירות נפש הכי גדולה".
ומי שהכיר את מרן (…הראשון לציון הרב עובדיה יוסף) זכותו יגן עלינו, שרוב היום לרבות הלילה היה יושב רכון על ספריו, זכותו יגן עלינו.
(אשר בנחל, מכתב רנט, ג בחשוון תשע"ה)
עצה לחיים:
מדוע כדאי להדליק נר לע"נ הצדיק ביום ההילולא שלו?
היום יום ההילולא של גאון הגאונים הצדיק (מרן הראשון לציון הרב עובדיה יוסף זיע"א) זכותו יגן עלינו, שהוא הציל בדור הזה את כל עדות המזרח, והקים עולה של תורה.
לכן ראוי לך להדליק נר נשמה לזכותו שזה מאוד מאוד חשוב למעלה בשמים, וכן ללמוד פרק משניות לעילוי נשמתו, ואף שהוא עלה ונתעלה במדרגה עליונה מאד על ידי קדושת התורה, עד כדי כך שראו אצלו הרבה ניסים ונפלאות, כמו שאמר רבנו (ליקוטי מוהר"ן חלק ב, סימן מא) ה' יתברך עושה מופתים על ידי בעלי הפוסקים, בבחינת (דברי הימים א, טז) :"מופתיו ומשפטי פיהו", שעל ידי "משפטי פיהו", שפוסק שיהיה כך, נעשה מופת.
כי מחמת שנתקבל לבעל פוסק, וכשפוסק באיסור והיתר וכיוצא, מקבלים דעתו, כמו כן כשפוסק באיזה עניין, מקבלים דעתו, ונעשים מופתים על ידו.
וזהו בחינת המופתים שמספרים מהגאונים שהיו בדורות שלפנינו, עיין שם. וכזה כמוהו היה בדור הזה פוסק בהלכה, ולכן כשבר ישראל מדליק נר לעילוי נשמת צדיק, וכן לומד פרק משניות לזכרו, עושה טובה לעצמו ועושה טובה לנשמת הצדיק.
(אשר בנחל, מכתב רסז, ג בחשוון תשע"ה)
יום שלישי – ד בחשוון
המכתב היומי:
האבידה הכבדה שנפלה עלינו (פטירת מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל) לא ניתן להשלמה כל כך מהר, ומה שאנחנו יכולים לעשות הוא ללכת בדרכיו ולעסוק הרבה בהלכה שזו הייתה משאת חייו ונפשו – ללמוד וללמד אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא.
ובאמת לנו חסידי ברסלב ידוע שרבנו הקפיד מאוד מאוד על לימוד הלכה, ואמר (שיחות הר"ן סימן כט) שכל בר ישראל מחויב ללמוד בכל יום הלכה, שזו הייתה משאת חייו של מרן זי"ע.
רבנו אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב, סימן מג) שהקדוש ברוך הוא עושה מופתים וניסים על ידי בעלי הפוסקים, וראו את זה בחוש אצל מרן זי"ע שהרבה אנשים התברכו מברכותיו.
לכן עלינו לשים את הדגש העיקרי על לימוד הלכה. רבנו אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א, סימן ח): "על ידי לימוד הלכה ושולחן ערוך מבררים את הטוב מן הרע, והאדם נזדכך על ידי זה".
לכן מה טוב ומה נעים אם נתחיל ביתר שאת וביתר עוז ללמד הלכה בכל יום, ובזה נשלים מה שחסר לנו וכו'.
(אשר בנחל, מכתב רנב, ד בחשוון תשע"ד)
עצה לחיים:
האם הקב"ה עושה טובות לאדם אף שאינו ראוי לכך?
רבנו אמר (בספר המידות אות צדיק סימן קעג): "על ידי השתטחות על קברי הצדיקים הקדוש ברוך הוא עושה לו טובות אף על פי שאינו ראוי לכך".
וכן אמר רבנו (ליקוטי מוהר"ן , חלק ב, סימן מא) שה' יתברך עושה מופתים על ידי בעלי הפוסקים, כמו שכתוב (דברי הימים א, טז) : "מופתיו ומשפטי פיהו".
שעל ידי פוסקי הדור שפוסקים שיהיה כך וכך וכו' נעשה כך וכך בשמים, כי אם הוא פוסק כאן למטה ומתקבלים פסקיו בעולם, כך מקבלים את פסקיו למעלה, זאת אומרת שבעלי הפוסקים יש להם כוח בשמים לפעול ישועות, ומי לנו גדול כמרן בדור האחרון.
לכן זה דבר גדול מאוד ללכת אל קברו ולבקש שם מה שהוא צריך, ובזכות הבעל פוסק הזה יפסקו גם לו ישועות ונחמות.
(אשר בנחל, מכתב רסה, יא בחשון תשע"ד)
יום רביעי – ה בחשוון
המכתב היומי:
מה יעשה אדם כדי לזכות שה' יעשה עמו ניסים
ראה לחזק את עצמך מאוד מאוד בביטחון חזק בו יתברך, כי באמת אין לנו בזה העולם רק הקדוש ברוך הוא בעצמו, וכל מה שהאדם מכניס בעצמו ידיעות אלו, על ידי זה נתרחב לבו, ואינו מתפחד משום בריה שבעולם, ובאמת גילה לנו רבנו (ספר המידות, אות פחד, סימן ג): "על ידי ביטחון תינצל מפחד".
והרמז בדבר (ישעיהו יב): "אבטח ולא אפחד", כשאדם בוטח בו יתברך, אין לו שום פחד משום בריה שבעולם, ובאמת מה יש לירא ולפחד, כי הלא כל העולם כולו, הוא רק של הקדוש ברוך הוא.
על כן כל מה שאדם מקרב את עצמו יותר לקדוש ברוך הוא, אין לו מה לפחד כלל. ובפרט כאן ביבנאל, שגילה לנו רבנו: "מה יש לכם לפחד כשאני הולך לפניכם".
תהילה לאל, אנו רואים בחוש איך שמתגשם רצונו של רבנו, שתיכנסנה לגור כמה מאות משפחות של אנשי שלומנו חסידי ברסלב ביבנאל, על אפם וחמתם של שונאינו ומתנגדינו, ולא יועיל להם שום דבר.
ואנחנו רק צריכים להיות חזקים באמונה וביטחון בו יתברך, ואז נראה ניסים נגלים שיעשה עמנו הקדוש ברוך הוא, כי עיקר הניסים נעשים רק כפי שאדם זוכה לבטל את עצמו לגמרי לאין סוף ברוך הוא, ומבטל את כל רצונותיו וכיסופיו אליו יתברך, עד שאין לו שום רצון וכסופים אחרים, רק להשיג את אמיתת מציאותו יתברך, ואז נעשה כלי, שימשכו עליו נסים ונפלאות.
(אשר בנחל, מכתב כב תשב, ה בחשוון תשנ"ה)
עצה לחיים:
מה עלי לעשות כדי שילדי לא יצעקו?
אודות הילדים וכו' צריכים לתת להם גם זמן להתפרק וכו' אדרבה זה לטובתם. ומוהרנ"ת אמר: בשביל זה הטביע הקדוש ברוך הוא, שהילדים צועקים וכו' והוא על דרך שגילה לנו רבנו (ליקוטי מוהר"ן, חלק א, סימן כא): "צעקתנו יודע תעלומות", כי להוציא תעלומות המוחים צריכים צעקה, לצעוק ע' קלין (שבעים קולות), וזה שהילדים צועקים ומתפרקים וכו' זה לטובת גידולם, והם כך עולים מעלה ומתרחבת דעתם. לכן אי אפשר לצמצם לילדים.
תחשוב היטב על זה, כי העניין איננו כל כך פשוט.
(אשר בנחל, מכתב ה תטז, יום ראשון לסדר וירא תדש"ם)
יום חמישי – ו בחשוון
המכתב היומי:
אתה לא צריך את אף אחד!
חמדת לבבי! העיקר בדבר רבנו הוא תמימות ופשיטות גמורה, לסלק את דעתו וחוכמתו לגמרי, ולהתבודד בכל יום עמו יתברך בתמימות ובפשיטות, ולפרש את כל שיחתו וכל אשר עם לבבו אליו יתברך.
בכל פעם לעשות התחלה חדשה כאלו עדיין לא דיבר אף פעם עמו יתברך, וכן הוא בלימוד התורה הקדושה – לסלק את דעתו בכל פעם מחדש, ולא להתבלבל משום דבר שבעולם, ומכל שכן וכל שכן משום בריה שבעולם.
ראה להיות חזק ואמיץ בדעתך, ואל תהיה מקבל אלא נותן ומשפיע. ואתה לא צריך את אף אחד, אלא אדרבה, ראה להשפיע על זולתך, ובפרטיות על בני הנעורים, ואז תצליח כל ימי חייך.
(אשר בנחל, מכתב יד רמז, ו בחשוון תשמ"ן)
עצה לחיים:
אני יהודי שאין לו מצב רוח טוב
אודות שאתה אומר וכו' שאין לך מצב רוח טוב וכו' ראיתי בשם צדיק, שפירש: "יפקוד אלוקי הרוחות איש על העדה" (במדבר כז, טז), ופירש רש"י: "שיהיה יודע להלך נגד רוחו של כל אחד ואחד".
הפירוש הוא, שהמנהיג צריך להיות כל כך דבוק בקדוש ברוך הוא, שיכול להגביה את רוחו של כל אחד ואחד, כי אצל כל אחד ואחד משתנה מצב הרוח: פעם הוא שמח, פעם הוא עצוב, פעם הוא בדיכאון, פעם הוא עליז, פעם הוא צוחק, פעם בוכה, פעם סבלני פעם עצבני.
לכן המנהיג צריך לילך נגד רוח כל אחד ואחד, ולהגביה את רוחו, שיהיה לו מצב רוח טוב. כי העיקר בזה העולם לצחוק מכל הבלי העולם הזה, "ימינו כצל עובר" (תהילים קמד, ד). הנה אנחנו פה ועוד מעט יוצאים מפה, ולמה צריכים להיות בעצבות ובדיכאון על לא דבר?!
לכן צריך העיקר להיות בשמחה, וכשאדם בשמחה – לא חסר לו דבר. וזה כל הלימוד העמוק של רבנו: "להיות תמיד בשמחה", ולשמח אנשים, וכשרואים אדם במצב רוח ירוד, צריכים להצחיקו, העיקר שיצא מעצמו (עיין, תענית כב.).
והיום ישנם אנשים שכל כך שבורים, עד שחושבים מחשבות לאבד עצמם לדעת, רחמנא לישזבן, וכשבאים ומשמחים אותם, אין מצווה גדולה יותר מזו.
לכן אשרי מי ששמח תמיד ומשמח את אחרים.
(אשר בנחל, מכתב ה תכב, יום רביעי לסדר וירא תדש"מ)
יום שישי – ז בחשוון
המכתב היומי:
מי ששמח בשבת מובטח לו שתהיה לו פרנסה בשפע כל השבוע
אני מאוד מאוד מבקש אותך, באה שבת באה מנוחה, ראה להיות סבלן כל השבת ולא להיכנס בלחץ וכל שכן לא בכעס, כי הסמ"ך מ"ם אורב על כל אדם שיהיה בשבת בכעס וברציחה וכו' וזה חילול שבת גדול מאוד מאוד, כי הוא עושה חילול בתוך השבת שאז מאיר האור אין סוף ברוך הוא, כי בשעה שאדם כועס הוא מוריד מעצמו את ההשגחה הפרטית.
לכן אמרו חכמינו הקדושים (שבת קה:) "כל הכועס יהיה בעיניך כעובד עבודה זרה", כי המאמין האמיתי שמאמין שהכול ממנו יתברך אזי הוא נאזר במידת הסבלנות, שזה סוד שבת שמרגישים רק את אמיתת מציאותו יתברך.
והרגע שאדם אוחז בזה אזי הוא מרגיש תענוג עולם הבא בעולם הזה, ולכן הזהירנו רבנו (ליקוטי מוהר"ן חלק ב סימן יז): "להיות רק בשמחה כל השבת כולה" ומי ששמח בשבת מובטח לו שתהיה לו פרנסה בשפע כל השבוע, כי כך אמר רבנו (ליקוטי מוהר"ן חלק ב סימן ב) שצריכים להמשיך את אור השבת על ששת ימי החול.
(אשר בנחל, מכתב רנז, ז בחשוון תשע"ד)
עצה לחיים:
בכל יום ויום לחשוב שאין לי רק היום הזה
העיקר, חמדת לבבי! ראה לשמור את הימים שלך, ותהיה "פועל יומי". היינו, בכל יום ויום לחשוב שאין לי רק היום הזה, ובאופן הזה תזכה למלא עצמך עם טוב הרבה כל יום.
היינו: מקרא, משנה, גמרא, מדרש, רמב"ם, טור, ושולחן ערוך, זוהר ותיקונים, וכו', ועוד לימודים רבים.
וכן הרגל את עצמך לדבר הרבה עמו יתברך בכל יום ויום בתמימות ובפשיטות גמורה, כאשר ידבר איש עם רעהו, ואל תסתכל על שום מונע ומעכב, כי רק זה ישאר ממך.
והעיקר אל תסתכל על אחרים כלל, ראה להמשיך את עצמך רק אליו יתברך בתמימות ובפשיטות גמורה, ואל תפול בדעתך, כלל וכלל לא, רק תמיד לעשות התחלה חדשה.
וביותר זוכים לזה כשתמיד מדברים אליו יתברך, אזי אומרים:
"ריבונו של עולם, אני רוצה לעשות התחלה מעכשיו".
"ריבונו של עולם, אני מתחיל מעכשיו להתקרב אליך" וכו'.
כי הכול סובב כפי שזוכה לדבר עמו יתברך, אשר אין למעלה מדבר זה. ורבנו הזהיר את אנשי שלומנו, שיתבודדו כל היום כולו, ואיך זוכים לקיים זאת? על ידי שמרגיל את עצמו לדבר עמו יתברך מהרגע שפוקח את העיניים בקומו משנתו, ועד הרגע שעוצם את העיניים בשעת שנתו, אז כל היום הולך לו כבר באופן אחר לגמרי: הן הנהגתו בלימודו ובתפילתו, והן הנהגתו באכילתו ובמשא ומתן, והן עם עצמו, והן עם אחרים, יום של אדם מתבודד הוא כבר באופן אחר לגמרי".
אשרינו, מה טוב חלקנו, שזכינו להתקרב אל רבנו.
(אשר בנחל, מכתב ה תמה, כו במר חשון תדש"מ)
היום זה יום ההילולא של הצדיק הקדוש רבי שמעון דייטש מדאברמיל זי"ע,
היה רגיל לומר: "על ידי אחדות, שיש בין התלמידים, על ידי זה מתבטל לגמרי הסמ"ך מ"ם ימח שמו, שמקטרג על נשמות ישראל.
אשרי התלמידים שמחזיקים עצמם ביחד.
(אשר בנחל, מכתב שנא, ז במר חשון תשע"ג)
יום השבת – ח בחשוון
המכתב היומי:
עיקר הניסיון שאדם לא יודע מה שהדיבורים שלו פועלים בכל העולמות
ראה לחזק את עצמך ביתר שאת וביתר עוז להיות בשמחה, כי השמחה מרחבת את הדעת וכו', על אף שאני יודע שעובר עליך משברים וגלים וכו' שקשה להיות בשמחה וכו', עם כל זאת צריכים להתאמץ בכל הכוחות להיות בשמחה, כי למעלה בשמים מאוד מאוד חשוב אדם שיכול להחזיק מעמד אפילו שעובר עליו כל מיני משברים וגלים, וככל שעובר עליו חשכות וכו' ואף על פי כן הוא מאיר את נשמתו בעת צרתו זו גדלותו.
כי אדם צריך להיות בטל ומבוטל לאין סוף ברוך הוא, ותמיד רק לחשוב מהקדוש ברוך הוא, ובכל דקה שרק אדם חושב ממנו יתברך הוא מקיים מצוות עשה.
לכן אפילו שאתה לא יכול לעשות שום דבר רק לחשוב ממנו יתברך ראוי לך לשמוח מאוד מאוד, כי כל דקה ושנייה שאדם רק חושב ממנו יתברך הוא נכלל באין סוף ברוך הוא, ואם היית יודע מה זה רק לחשוב ממנו יתברך, היית מרגיל את עצמך לחשוב עוד רגע ועוד דקה ועוד שנייה.
כי כך אמר רבנו (בספר המידות, אות אמונה, סימן לג): "על ידי אמונה ייסלח לך הקדוש ברוך הוא על כל עונותיך". וי, וי, אבוי, אבוי ואבוי כמה שקים שלמים של עוונות וחטאים יש לנו וכו', ורבנו נתן לנו עצה קלה מאוד רק להתחזק באמונה ולחשוב ממנו יתברך ובזה יכפר לנו הקדוש ברוך הוא את כל עונותינו.
האם זה כל כך קשה? ומכל שכן כשתוציא מפיך כמה דיבורים אליו יתברך האם אתה יודע איזה חשיבות יש לדיבורים האלו למעלה? ולכן אל תהיה בטלן במקום לפטפט עם החבר שלך שלא יכול לעזור לך תדבר ותפטפט עם הקדוש ברוך הוא, ותספר לו יתברך את כל אשר עם לבבך, ומה לוחץ אותך וכו' אשר כל דיבור עושה רושם גדול למעלה.
וזה עיקר הניסיון שאדם לא יודע מה שהדיבורים שלו פועלים בכל העולמות. כי אם היה יודע, היה חוטף כל יום פה כמה דקות ושם כמה דקות במשך כל היום, היו מצטברים כל הדקות האלו להרבה מאד, ולכן אל תהיה בטלן תיקח את עצמך בידך ותהיה רק שמח.
(אשר בנחל, מכתב קצ, ח בחשוון תשס"ט)
עצה לחיים:
במה אוכל להתחזק?
מה אומר לך, ידידי היקר! בזה העולם צריכים בכל יום התחדשות חדשה, לחדש את עצמו בכל פעם, ולהיות רגיל לשכוח את כל העבר שלו. כי אין זה עצה להזכיר לעצמו תמיד את העבר שלו, ובשביל זה הפליג מאוד רבנו במעלת השכחה (עיין, שיחות הר"ן, סימן כו), שאדם ירגיל את עצמו לשכוח את כל מה שעבר עליו, ועל ידי זה יוכל לעשות בכל פעם התחלה חדשה.
ובפרט אתה, שעוברת עליך עכשיו מרירות כזו, צמצומים ודחקות וכו', עד שאתה מפליט מפיך דברים שאף פעם לא היית מפליט, עם כל זאת אני דן אותך לכף זכות, כי אני יודע, שמרוב צערך אתה מדבר דיבורים כאלו.
מה אומר לך, ידידי היקר, צריכים לדון את עצמו תמיד לכף זכות, וכן לדון את אחרים לכף זכות, כי בוודאי גדול אדוננו ורב להושיע, וסוף כל סוף אחר הרע יבוא גם אליך הטוב, ותזכה עוד לראות ישועות גדולות, נא ונא אל תתייאש בשום פנים ואופן.
(אשר בנחל, מכתב יד רס, כה בחשון תש"ן)
יום ההילולא של הרבנית הצדקת מרת מלכה שיק ע"ה
אימו של מוהרא"ש זי"ע
מוהרא"ש מספר בשבח אימו ע"ה:
אישה שמסרה את נפשה בזמנים הכי קשים שלא היה אוכל בבית, היא דאגה לחתן יתומות ויתומים, ועדיין חיים הרבה זוגות שהיא חיתנה, מלבד זאת את מידת הצניעות שלה אין לתאר ואין לשער בכלל, איך, שהקפידה על צניעות הלבוש וכו'.
היא הייתה אשת חיל במלוא מובן המילה, היא עזרה לאבי הקדוש זי"ע שיוכל ללמד תורה במנוחה.
את כל זה היא למדה מאביה הצדיק, שגם כן כל ימיו לימד תורה מתוך עניות ודחקות עצומה. תמיד היא עסקה בצדקה וחסד לעזור לזולת, וקרבה את השכנות שלה, ומה לא?
(אשר בנחל, מכתב קפא, ח במר חשוון תש"ע)
הייתה צדקת מאוד גדולה, ועוד היום נמצאים יהודים שסיפרו לי, מלבד מה שראיתי במו עיני, שאמי ע"ה עזרה להם, אשר באו לאחר השואה יתומים וגלמודים, מחוסרי כל וכו', ותמיד נהגה לבשל סיר ענק, וחילקה אוכל לכל נצרך ונדכה.
כל רעב ועני בא לביתנו להשביע רעבונו. חתנים אביונים, דאגה לקנות בעבורם בגדים ושאר נדוניה וצורכי חתונה.
(אשר בנחל, מכתב כ תתקכא, כה בחשוון תשנ"ד)
היום זה יום ההילולא של אמי מורתי, אבקש אותך שתלמד פרק משניות עבור נשמתה – מלכה בת חיים שלמה, וליתן צדקה לטובת נשמתה, ותתפלל על בריאותי ואהיה לך אסיר תודה.
(אשר בנחל, מכתב שנד, ח במר חשוון תשע"ג)
יום ראשון – ט בחשוון
המכתב היומי:
להיות שמח בחלקו תמיד!
העיקר זה שמחה, ועל כך צריכים מסירות נפש, כי זה מהעבודות הכי קשות. והעיקר רק להכריח עצמו להיות בשמחה בכל הכוחות, כמובא בדברי רבנו (ליקוטי מוהר"ן, חלק ב, סימנים: כג, כד).
תראה ללמוד עכשיו את שני המאמרים האלו, ותאמר עליהם את התפילה בליקוטי תפילות", וזה יועיל לך מאוד מאוד.
תמיד תחייך לפני הזולת, ואפילו שבלב אתה נשרף, כי רבנו אמר, שצריכים לעשות עצמו כאילו הוא שמח, ועל ידי זה הוא יבוא באמת לשמחה.
ועיקר השמחה – להיות שמח בחלקו תמיד, שזהו סוד שבת, וזו מדרגת הצדיקים הנקראים בחינת שבת, כמו שקרא רבי יהודה לרבו רבי שמעון בר יוחאי: "שבת, שכל השישה ממנו מתברכים" (זוהר חלק ג, קמד:). מי ששמח תמיד בחלקו, אפילו שמר לו, הוא הכי מצליח בחיים.
(אשר בנחל, מכתב ה תיז, ט בחשוון תדש"ם)
עצה לחיים:
איך אחזק את הילדים שיבואו לבקרני?
ראה לחזק את ילדיך, ואז הם יאהבו אותך ויבואו לבקרך, לא כן אם תרצה את תשומת ליבם ותהיה שבור, ותשפוך את כל ליבך השבור בפניהם, אז יברחו, כי זו דרכם של ילדים, אם האבא מחזק אותם ומאמצם, ומדבר על לבם דברי התחזקות וניחומים, על ידי זה הם חוזרים ובאים אל האבא, כי גם עליהם עובר מה שעובר וכו' אבל להיפך, אם האבא בוכה לפני הילדים, ומספר להם את צרותיו, אזי הם אומרים: מספיק שיש לנו הצרות שלנו, אנחנו לא צריכים את הצרות של האבא וכו'.
על כן, אהובי, ידידי היקר ראה לציית אותי, שמעכשיו תראה לחזק ולעודד את ילדיך. ותספר להם איך בחיים חיותך עבר עליך מה שעבר, עם כל זאת החזקת מעמד והתחזקת, ובזה תחזק ותעלה ותגביה את רוחם, ואז ממילא הם יבואו לבקרך.
(אשר בנחל, מכתב ד רנג, כד בחשוון תש"ן)
יום שני – י בחשוון
המכתב היומי:
דיבור אחד שלך מנענע את כל העולמות
ראה לחזק עצמך ביתר שאת וביתר עוז ותוציא ממך את כל המרירות והחלישות הדעת שנכנס בך וכו' כי הכול מחמת חטאות נעוריך, שעדיין לא תיקנת כמו שאמר רבנו: (ספר המידות, אות עצבות, סימן א): "מי שלא תיקן חטאות נעורים – על ידי זה באים לו דאגות".
כל כך חבל לך שתענה עצמך בעינויים בחינם עם דאגות ועצבות ודמיונות וכו' בשעה שהקדוש ברוך הוא אב הרחמן, והוא יתברך כולו טוב, כולו חסד ורחמים, ורק מצפה שנדבר אליו יתברך ונשיח ונספר זאת כל אשר עם לבבנו אליו יתברך.
דע לך אפילו דיבור אחד מנענע את כל העולמות, ואם היית חזק בזה לא היית מפסיק מלדבר עמו יתברך, כל כך חבל שעובר עליך יום אחר יום ואינך מדבר עמו יתברך, והכל מפני שאתה חושב שצריכים לדבר הרבה עמו יתברך וכו' אז אתה לא מתפלל ומדבר עמו יתברך אפילו דיבור אחד.
חזק ואמץ מאוד מאוד בעניין זה להיות רגיל בשיחה בינך לבין קונך, וזה יביא אותך אל מידת הסבלנות שתעקור מעצמך את הכעס שהורס אותך לגמרי.
(אשר בנחל, מכתב תרצג, י בחשוון תשע"ב)
עצה לחיים:
במה צריך איש כשר להרגיל את עצמו?
צריך שתדע, אהובי, אחי! כי איש כשר צריך להרגיל את עצמו תמיד לברך את כלל נשמות ישראל, ויהיה רגיל בברכות, ויבטיח הבטחות טובות לכל בר ישראל, ואחר ישפוך רחמים ותחנונים על כלל נשמות ישראל. וייתן הרבה צדקה לטובת נשמות ישראל, ויתפלל בעבור כל בר ישראל.
צריך כל אדם לצייר בעצמו כאילו כל העולם כולו עומד עליו, וכל העולם נברא בשבילו (עיין, ליקוטי מוהר"ן, חלק א סימן ה) ועל כן צריך לעסוק בתיקון העולם, להתפלל בעבור העולם כולו.
העיקר שיהיה טוב לכל בית ישראל בפרטי פרטיות וימסור נפשו בעבור כל אחד ואחת מישראל, ולא יסתכל על עצמו כלל.
ובכלל טוב מאוד להרגיל את עצמו להיות מוכן ומזומן למסור נפשו בכל עת ורגע על קידוש שמו יתברך, ועל ידי זה ימשיך הארת האין סוף ברוך הוא על כל העולם כולו.
(אשר בנחל כרך כא, מכתב ג' רנד, ניסן תשם)
יום שלישי – יא בחשוון
המכתב היומי:
כיצד זוכים לעבור את העולם הזה בשלום?
העיקר רק להיות בשמחה עצומה, כי "איזהו עשיר? השמח בחלקו" (עיין אבות, פרק ד): מה זה "בחלקו"? אלא בחלקו דיקא, אדם צריך להבין שהוא נברא בזה העולם בשביל תכלית מסוימת, ולכן עליו להוציא את נקודתו דיקא, שזה חלקו הנצחי.
כמו שגילה לנו רבנו (ליקוטי מוהר"ן, חלק א, סימן לד): "אשר יש לכל אחד נקודה טובה מה שאין בחברו".
כי כך אמרו חכמינו הקדושים (מדרש אגדה) אשר כל צדיק וצדיק יש לו שביל אחר, אשר דרך השביל הזה הוא מוציא את עניינו, ולכן צריך כל בר ישראל שנקרא צדיק, כמו שכתוב (ישעיה ס, כא): "ועמך כולם צדיקים", לשמוח בחלקו דיקא — בין בטוב ובין להיפוך, כמובא בדברי רבנו (ליקוטי מוהר"ן, חלק א, סימן ד): "כשאדם יודע, אשר כל מאורעותיו הם לטובתו, זאת הבחינה היא מעין עולם הבא. כי אדם צריך תמיד להודות ולהלל לקדוש ברוך הוא בין בטיבו ובין בעיקו, שזו שלמות העשירות, ששמח "בחלקו" דיקא, אם הקדוש ברוך הוא סיבב שיעבור עלי משבר כזה וכו' ירידה כזאת וכו', ניסיון קשה ומר כזה וכו', סימן שאני צריך להתמודד דיקא עם הירידה הזו, הצרה הזאת וכדומה, ולהפוך את המרירות למתיקות, החושך לאור, ומזה דיקא אזכה להשלים עצמי.
ויש בזה דברים עמוקים, עמוק עמוק מי ימצאנו, כי על פי רוב אדם אינו שמח עם חלקו, ויש לו תמיד טענות ומענות עליו יתברך – למה עשה לו זאת? למה הוצרך לעבור את השלב הקשה הזה בחייו? ולמה לאחר לא עובר כמו שעובר עליו?! וכו' וכדומה כל אחד כפי בחינתו וחלקו.
לכן זה נקרא עשיר, השמח בחלקו דיקא. ואם תחדיר בעצמך נקודה זו, אז תזכה לעבור את זה העולם בשלום. העיקר רק לדבר הרבה עמו, יתברך בתמימות ובפשיטות גמורה, שזה עולה על הכול.
(אשר בנחל, מכתב ה תכ, יא בחשוון תשד"ם)
היום זה יום ההילולא של רחל אמנו
היום זה יום מיוחד, ההילולא של רחל אמנו. חכמינו הקדושים אומרים: "ויזכור אלוקים את רחל", זכר לה שתיקתה לאחותה בשעה שנתנו ליעקב את לאה והיא יודעת ושותקת.
יעקב אבינו רצה לקחת את רחל, ולבן הארמי נותן לו את לאה במקומה, רחל אמנו שתקה, ולא רק ששתקה אלא היא מסרה את הסימנים שנתן לה יעקב…
ובעבור זה שרחל עשתה את המסירות נפש הזה כדי שאחותה לא תתבייש, הקדוש ברוך הוא זיכה אותה בזכות זה שעד היום קוראים לרחל אמנו, "מאמע רחל".
כמו שחכמינו הקדושים אומרים: למה נקברה רחל על אם הדרך? אלא כשיגלה אותם נבוזראזדן והיו עוברים דרך שם, יצאת רחל על קברה ובוכה ומבקשת עליהם רחמים, שנאמר (ירמיה לא, יד): "קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להינחם על בניה כי איננו".
אומרים על זה חכמינו הקדושים לא רק בעת שנבוזראדן יגרש את עם ישראל מארץ ישראל, אלא בכל הדורות עד שיתגלה מלך המשיח ויגאל את עם ישראל, קבר רחל מסוגל לשפוך שם את הלב ולספר לאמא מה שכואב לי, והאמא עולה למעלה בשמים וצועקת: "א ב א א ב א מ ה ע ם ה ב נ י ם?
"מאנה להינחם" היא לא רוצה להינחם, אבל יוצאת בת קול מן השמים ואומרת לה: "מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה, כי יש שכר לפעולתך נאום ה' ושבו מארץ אוייב ויש תקווה לאחריתך נאום ה' ושבו בנים לגבולם".
(אשר בנחל, מכתב ג רצח, יא בחשוון תשס"ז)
עצה לחיים:
זכיתי לבעל צדיק אך עדיין לא זכינו לילדים,
מה אנו צריכים לעשות?
ראי להתחזק מאוד מאוד להיות תמיד בשמחה עצומה, כי השמחה היא סגולה גדולה להוליד בנים חיים וקיימים, ואסור לדחוק את השעה, חס ושלום.
רבנו אמר (ספר המידות, אות בנים, סימן ט): "צניעות באישה מזכה לה לבנים הגונים"… על כן ראי להיות בצניעות ולכסות שערך, וכן לילך בבגדים צנועים, וה' יתברך יתן לכם בנים חיים וקיימים.
העיקר אל תדחקי את השעה כדרך זוגות צעירים, שתיכף ומיד אחר החתונה, אם לא מתעברת, אזי נעשים עצבניים, ובוכים ומצטערים וכד',
וזה בא מפגם אמונה, כי בוודאי על ידי תפילה וצדקה וצניעות ונר של שמן זית – תזכו לבנים חיים וקיימים.
אם יצא לך להיות בירושלים, תלכי אל קבר רחל, ושם תבקשי רחמים אצלו יתברך, שתזכי ללדת בנים חיים וקיימים, כי לבקש רחמים רבים על בנים, מקום המסוגל ביותר, הוא בקבר רחל אמנו, אך העיקר לא לדחוק את השעה, בי בוודאי לא יעזוב אתכם ה' יתברך.
(אשר בנחל, כרך לא', מכתב ה' עט, שנת תשמ"ג)
שמי רחל – האם כדאי להחליף לי את השם או להוסיף עליו?
את צריכה להיות חזקה בדעתך שהשם שנתנו לך ההורים הוא שם רחל וזה שם קדוש מאוד. את לא צריכה להוסיף עליו או לגרוע בשום פנים ואופן…
מצינו בדברי חכמינו הקדושים (ברכות ז:) "מנא לן דשמא גרים? אמר רבי אליעזר דאמר קרא (תהילים, מו) "לכו חזו מפעלות ה' אשר שם שַׁמּוֹת בארץ", אל תקרי שַׁמּוֹת אלא שְׁמוֹת, ומובא במהרש"א (שם) שפעולות ה' נמשכים אחר השם של האדם שהוא הגורם.
ותהילה לאל, השם שלך זה שם נפלא מאוד, כי רחל זה על שם רחל אימנו. והקדוש ברוך הוא יעזור לך תמיד שהשם הזה ילווה אותך כל החיים עם מזל והצלחה גדולה כל ימי חייך.
(אשר בנחל, כרך רנד, מכתב א תתקלה, שנת תשע"ד)
יום רביעי – יב בחשוון
המכתב היומי:
רבנו הכין לנו אוצרות של התחזקות ויראת שמים
להחזיק מעמד בכל המצבים הקשים שרק עוברים על האדם,
מה אומר לך? בזה העולם עובר על כל אחד צרות ויסורים מרירות ומכאובים, ואשרי מי שזוכה להחזיק מעמד ואינו נשבר, ובזה נמדדת גדלות בר ישראל, כשעובר עליו איזה משבר בחיים, בין בעצמו וכו', ובין מבני ביתו וילדיו וכו', ובין מאחרים וכו', ואף על פי כן הוא לא מתייאש ובורח רק אליו יתברך, זה עיקר גדלותו של האדם.
לכן אני מאוד מבקש אותך תחזיק מעמד, אני מרגיש מאוד מאוד את כאב לבך, אבל תאמין לי שכבר הכין לנו רבנו אוצרות של התחזקות ויראת שמים ואיך להחזיק מעמד בכל המצבים הקשים שרק עוברים על האדם, ומה טוב ומה נעים אם תזכה לחזק גם את אחרים, אשר אין דבר גדול למעלה מזה, כי סוף כל סוף אין לנו בזה העולם אלא את הקדוש ברוך הוא בעצמו.
וכל זמן שאדם יודע שאין לו בזה העולם רק את הקדוש ברוך הוא, אז הוא הכי מאושר בחייו, וכבר אמר שלמה המלך (קהלת ז): "טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו".
כי תמיד צריכים לזכור מהיום האחרון איך יבוא היום שיצטרך לעזוב את זה העולם, ומה יקח האדם עם עצמו צידה לדרך, מקרא, משנה, גמרא, מדרש, הלכות, ואגדות, שזה ללמוד בזה העולם, ואת המצוות שזכה לקיים, ואת התפילות ותחינות ובקשות שזה לבקש ממנו יתברך, ויותר מזה הכול הבל ורעות רוח.
(אשר בנחל, מכתב ג רצט, יב בחשוון תשס"ז)
עצה לחיים:
מה נהגו אנ"ש לעשות קודם הלימוד?
הנה היו שינויים רבים בין אנשי שלומנו בהנהגת הלימוד.
הרב החסיד רבי שמשון מאומן (נכד רבנו) כשבא לאיזה מקום ללמוד ספרי רבנו. הייתה דרכו לומר, שכל אחד ייתן משהו לצדקה, ועל ידי זה יהיה נעשה אוויר הנח והזך, ויהיו הדיבורים נשמעים (כמובא בליקוטי מוהר"ן, חלק א, סימן יז).
הרב החסיד רבי יצחק ברייטער ז"ל, הייתה דרכו לשלוח קודם להתבודד קצת עמו יתברך.
וכן היה נוהג הרב החסיד רבי יצחק'ל אוטווצקער ז"ל, כשבאו אליו ורצו לשמוע חידושיו, כי היה כמעיין המתגבר, חידושים נפלאים, הייתה דרכו לומר: "הייתה לכם כבר התבודדות?! לכו והתבודדו קודם, ואחר אדבר לפניכם".
הרב החסיד רבי אפרימ'ל מפשעדבארז' ז"ל, מספרים עליו שהיה רגיל לומר לכל אלו, אשר באו לשמוע דיבוריו, שיאמרו קודם 'תיקון הכללי', העשרה מזמורי תהילים, ואחר כך ידבר עמהם.
והנה מקובל אצלנו, אשר משיח צדקנו, קודם שיתחיל ללמוד "ליקוטי מוהר"ן" ברבים במעמד אלפים ורוב רבבות רבבות אנשים, יתחיל לשיר ניגון. וכולם ישירו עמו בשמחה עצומה, ומרוב תענוג ערבות נועם הניגון, ישכח כל אחד מצרותיו ומהרפתקאותיו, עד שיתרחב לב כל אחד וכו', ישמע ויבין כל מה שילמד וכו'.
(אשר בנחל, כרך כב, מכתב ג' שמב, תשם)
יום חמישי – יג בחשוון
המכתב היומי:
התיקון על מה שעושים רע, הוא להיות בשמחה ולשמח את האחרים.
העיקר להיות בשמחה ואם אתה תהיה בשמחה גם אני אהיה בשמחה, ואם אתה לא תהיה בשמחה אני אהיה בשמחה שאתה לא ראוי להיות בן מלך.
כך מספר לנו רבנו בסיפורי מעשיות מעשה יג שעמד המלך ואמר לבנו, אם תהיה בשמחה כשתיפול ותרד מהמלוכה אז אני אהיה בשמחה, אבל אם לא תהיה בשמחה אני אהיה יותר בשמחה שאתה לא ראוי להיות מלך.
רואים מזה שהאדם צריך מאוד מאוד להיות שמח ואפילו שעובר עליו מה שעובר כל מיני משברים וגלים, צריכים תמיד להיות רק בשמחה, ואם תהיה בשמחה יהיה לך שלום בית.
אל תתפרץ על אשתך, יש לך אישה טובה וילדים חמודים ממנה, אם אתה תהיה בשמחה תוכל ללמוד עם התלמידים והקדוש ברוך הוא יעזור שיהיה לך הרבה תלמידים רק תראה לכבד את אשתך.
רבי חיים ויטאל מביא שהוא פעם הגביה את היד על אשתו ונתעקם לו כל הפנים ונתפס לו הצוואר, והוא בא אל האר"י הקדוש והוא תכף מיד אמר לו את הפגם, ונתן לו תיקון איך לתקן את זה.
רואים מזה שאפילו צדיק קדוש כזה קרה אצלו שהגביה יד, הוא לא הרביץ, חס ושלום, אבל הגביה רק יד להפחיד אותה וצעק עליה אז הוא קיבל תכף ומיד את העונש, לכן צריכים מאוד מאוד לשמור.
התיקון על מה שעושים רע, הוא להיות בשמחה ולשמח את האחרים.
(אשר בנחל, מכתב ג שד, יג בחשוון תשס"ז)
עצה לחיים:
ראה להחיות את עצמך עם הנקודות שיש בך,
ועל ידי זה תזכה להצליח דרכך
ראה לחזק את עצמך בכל מיני אופנים שבעולם להסתכל רק על עצמך, ולעולם אל תסתכל על זולתך. וכבר אמר התנא הקדוש )אבות ו, ה): "אל תתאווה לשולחנם של שרים, כי שולחנך גדול משולחנם".
היינו, שאסור להסתכל על שום בריה שבעולם, רק להחיות את עצמו עם כל נקודה ונקודה שמוצא בעצמו, ובזה שמסתכל על אחרים, ונחלשת דעתו – זו עצת הסמ"ך מ"ם.
כבר גילה לנו רבנו על הפסוק (משלי לג, כד): "אחד היה אברהם", אשר אברהם אבינו עבד את הקדוש ברוך הוא בבחינת אחד, שאף פעם לא הסתכל על זולתו, וכמו כן אתה צריך להרגיל את עצמך לא להסתכל על זולתך – לא על אחיך וכו', ולא על חבריך וכו', רק ראה להחיות את עצמך עם הנקודות שיש בך, ועל ידי זה תזכה להצליח דרכך.
(אשר בנחל, מכתב יד רסח, כז בחשוון תש"ן)
יום שישי – יד בחשוון
המכתב היומי:
אשרי מי שיזכה לנצל את כל יום ויום מימי חייו לדברים טובים
נא ונא אל תטעו את עצמכם, וראו לנצל את הזמן היקר בתפילה והתבודדות, והרגילו את עצמכם לדבר עמו יתברך בתמימות ובפשיטות גדולה, כי כל דיבור ודיבור שהאדם מדבר עמו יתברך, הוא הצלחה נצחית שאין כמותה, כי הוא ממשיך את שכינת עוזו יתברך למטה בעולמות התחתונים על העולם הגשמי הזה.
אשרי הזוכה להתמיד בדיבורים ושיחות אליו יתברך מהרגע שקם עד הרגע שנופל בשינה, אשרי לו ואשרי חלקו, כי אז עולמו יראה בחייו!
נא ונא לראות לנצל את היום בדברים טובים מאוד, לדעת כי כל "יום" הוא "יום", והיום הזה כיון שילך כבר, לא יחזור אליו אף פעם.
על כן אשרי מי שיזכה לנצל את כל יום ויום מימי חייו לדברים טובים – הן בלימוד התורה הקדושה, שאין טוב ממנה והן בתפילות הקבועות שביום הזה, והן בדיבור עם אנשים דיבורי אמונה והשגחה פרטית, ולקרבן תחת כנפי השכינה, אשרי המנצל את יומו כמו שצריך.
עליכם לדעת, כי כנגד כל יום בזה העולם יש יום למעלה, וכפי שמתנהגים כאן למטה, כך מתנהג למעלה, ועל כן אשרי מי שאינו מטעה את עצמו כלל.
(אשר בנחל, מכתב ז תשדמ, יד בחשוון תשמ"ו)
עצה לחיים:
כיצד זוכים לראות את הישועה?
תאמין לי, אם אתה רוצה לראות ישועה, ברח לך עכשיו למקום שאין שם בני אדם, ותבכה הרבה לפניו יתברך, ותספר לו יתברך כל מה שעובר עליך וכו', ומי מציק לך וכו', ותבקש רחמים ותחנונים ממנו, שיחוס ויחמול עליך, ואם תדע בידיעה ברורה, אשר שום בריה לא תוכל לעשות לך לא טוב ולא רע, כי אתה תלוי ועומד רק בידו יתברך, בזה בעצמו תהיה לך לישועה גדולה. הלואי שתכניס את הידיעה הזו בתוך ליבך הנשבר והנדכא.
(אשר בנחל, מכתב טז תקמו, יא בחשוון תנש"א)
מה קיבל על עצמו הצדיק בחודש חשוון בהיותו בחור צעיר?
הקדוש ברוך הוא עזר לי, כשהייתי בחור צעיר כבן חמש עשרה וחצי, בשנת תשט"ז בחודש חשוון, זכיתי להתקרב אל רבנו על ידי ספר קטן שמצאתי בבית הורי, זה היה "משיבת נפש".
ומאז שהתקרבתי אל רבנו בער בי מאוד מאוד להדפיס את ספרי רבנו, אבל הייתי בחור צעיר מאוד, וקיבלתי על עצמי נדר – כשאתחתן אדפיס את כל ספרי רבנו, כי לא היו בנמצא.
ועזרני הקדוש ברוך הוא בשנת תשכ"ה הדפסתי כל ספרי רבנו, היה זה כשנתיים וחצי אחר החתונה, ממש לא לי היה חתיכת לחם לאכול, פשוטו כמשמעו, אבל קפצתי בחובות עצומים להדפיס את ה"ליקוטי מוהר"ן", "חיי־מוהר"ן", "שיחות הר"ן","סיפורי מעשיות", וכן הלאה וכן הלאה שמונים וחמישה אלף ספרים בשנה אחת, הייתי צעיר מאוד, ובעל חוב גדול.
מאז אור רבנו הולך בעולם, ונתקיים מה שאמר ר' אברהם בר' נחמן, שעוד חמישים שנה שזה שנת תשכ"ה, אור רבנו יתחיל להתפשט בעולם באופן אחר לגמרי, ועזרני הקדוש ברוך הוא שהייתי השליח, והקמתי המון תלמידים, שגם החלו להפיץ ולהדפיס והדפסנו ספרי רבנו.
(אשר בנחל, מכתב ל תתקמד, טז באדר תשס"א)
יום השבת – טו בחשוון
המכתב היומי:
מדוע חשוב ללמוד בספרי רבנו?
אחי ורעי היקרים! רק ה' יתברך יודע כמה מסירות נפש ברוחניות ובגשמיות היה לי, וגם עדיין יש לי להקים חבריא קדישא, אנשי שלומנו היקרים, שהתמידו בספרי רבנו, עד שהיו בקיאים בזה בעל פה ממש, וזכו לקיים באמת את עצות רבנו בכל הדקדוקים, בלי שום חכמות וחקירות והשכלות של הבל וכו', וחפץ ה' בידי הצליח כבר, אם אמנם שעדיין זה מעט דמעט, אף על פי כן אלו אשר כבר מסתובבים ב"היכל הקודש", הם מהיכלא דמלכא, "מאן מלכי רבנן" (גיטין סב.(.
אך על זה דווה לבי, כי הבעל דבר אורב על הנשארים מאוד מאוד, לקררם בכל פעם על ידי כל מיני נכלי ערמומיות ועקמומיות.
על כן באתי לבקש אתכם, להוי ידוע לכם, כי בלי לימוד ספרי רבנו, אי אפשר להיקרא על שמו כלל, יהיה איך שיהיה, כי הכול דמיון.
אמרו חכמינו הקדושים (אבות ב ): "לא עם הארץ חסיד", אי אפשר להיות חסיד, כשלא יודע מה שרבו רוצה ממנו, וזה ברור.
על כן ראו להתמיד ביותר ב"ליקוטי מוהר"ן", וב"ספר המידות "וב"סיפורי־מעשיות", ובעצות הקדושות, ואם יהיה ה' יתברך בעזרכם, תעיינו גם בחידושי מוהרנ"ת, שרק על ידו זכינו להתוודע מרבנו, ורק הוא היה יכול להלביש לנו אור רבנו בכלים מכלים שונים.
אשרי הזוכה לסיים בכל חודש את ה"ליקוטי מוהר"ן" הקדוש והנורא, אשר רבנו הבטיח, שמי שילמד ויתמיד בספרו, יהיה נעשה בעל תשובה גמור, ויפתחו לו קשיות גידי לבו, ויהיה בעל מוח גדול ובעל השגה נפלאה.
ומאוד מאוד רצה וכן בקש אותנו, שנלמד בספרו הקדוש, עד שפתח פעם ואמר, שספרו הוא אתחלתא דגאולא. נמצא, שכול הגאולה תלויה בלימוד ספרו הקדוש.
(אשר בנחל, מכתב ד תתעו, טו בחשוון תשמ"ג)
עצה לחיים:
התפילה שלך עושה רעש בשמים!
אחי, אחי היקר! הרגל עצמך רק לשפוך שיח ותפילה אליו יתברך, והוא יתברך שומע תפילת כל פה, וכל מה שאדם מרגיש עצמו ירוד ופחות וכו', כשהוא מתפלל – עושה רעש גדול בשמים.
ובפרטיות איש כשר הדבוק בו יתברך, כשיש לו חלישות הדעת, מאוד מאוד מתחשבים עמו בשמיים, אבל הוא אז בסכנה גדולה, שלא יפול בנוקבא דתהומא רבה, חס ושלום.
דע, כי בשעה שאדם שבור, ויש לו חלישות הדעת וכו', או שיכול לעלות למעלה מעלה, עיין לא ראתה וכו', או שיכול ליפול מטה מטה לנוקבא דתהומא רבה, חס ושלום.
על כן, אהובי, אחי היקר! ראה לחזק עצמך בכל מיני אופנים שבעולם, וה' יתברך יצליח דרכך ברוחניות ובגשמיות.
(אשר בנחל, מכתב ו נד, טז מר חשוון תשמה)
היום יום ההילולא של ה'חזון איש' – הגאון הצדיק הרב אברהם ישעיהו קרליץ זצ"ל
מדוע זכה החזון איש להתפרסם בכל העולם כולו?
מסביר מוהרא"ש: מפני שאף פעם לא היה בכעס. פעם אמר לו אחד אני מאד מבקש אתכם שלא יהיה לכם תרעומת עלי וכו', ענה ואמר לו ה'חזון איש' זי"ע, תאמין לי שאני לא יודע מה זה תרעומת.
רואים מכל זה מה זו מידת הסבלנות, עד כדי כך שהתפאר ה'חזון איש' זי"ע מימי לא התרעמתי.
לא בחינם התפרסם שמו בכל העולם כולו, כי כשבר ישראל זוכה להגיע למידת הסבלנות, וסובל כל אשר בא עליו, על ידי זה השכינה שורה עליו, ועל מי שהשכינה שורה, ממילא מתפרסמת אחר כך קדושתו ותורתו.
יום ראשון – טז בחשוון
המכתב היומי:
לזכות לפרנסה בשפע גדול!
ובעניין פרנסה וכו', על האדם לדעת, שהכול תלוי בזכות האדם. הקדוש ברוך הוא משפיע על כל אחד שפע גדול. אנו אומרים שלוש פעמים ביום: "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון" (תהלים קמה, טז); נשאלת השאלה, מדוע כתוב: "ומשביע לכל חי רצון", היה לו לכתוב "ומשביע לכל חי פרנסה", כי הקדוש ברוך הוא פותח את ידו הרחבה, המלאה, הפתוחה והקדושה, ומשפיע לכל אחד פרנסה, מה זה רצון?
אלא שפע יש, פרנסה יש, לא חסר כסף, אדם צריך רק רצון, אם יש לו רצון, לא יחסר לו מאומה, שזה אנו מזכירים בכל יום שלוש פעמים: "פותח את ידך, ומשביע לכל חי רצון", העיקר רק רצון.
רואים אנשים שאינם מעוניינים במאומה נכנסים במרירות, בדיכאון פנימי, בעצבות גדולה, עד שמתייאשים מחייהם, באומרם: "לי כבר לא יהיה פרנסה, לי לא יהיה אוכל, אני שלומיאל" וכו', "אני כך, ואני כך" וכו', ושוברים את עצמם, כאילו אינם שווים כלום.
ובאמת "מי אמר לך כדבר הזה?!" ולכן אנו אומרים דיקא: "ומשביע לכל חי רצון", שהקדוש ברוך הוא יתן לנו רצון לחיות, רצון לעשות, לעבוד ולפעול בחיים, ובזה תלויה הפרנסה, שאדם ירצה את רצון הבורא יתברך שמו, אז יראה איך הוא יתברך ישפיע עליו שפע.
ואומרים חכמינו הקדושים (נדרים מא.): "אין עני אלא מדעת". מי נקרא עני? כשאין לו שכל, כי כשיש לו דעת, אז הוא העשיר הגדול ביותר. וכמאמרם ז"ל (שם): "דעת קנית – מה חסרת", אם יש לך דעת – אינך חסר דבר, אבל אם אין לך דעת – מה קנית, אין לך כלום.
לכן העיקר מה שאנו מבקשים כל יום מאתו יתברך: "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון", שיהיה לנו רצון לעשות רצונו יתברך, ולא נרצה כלום רק להיכלל ברצונו יתברך.
אדם הזוכה להגיע למדרגה כזו, איננו חסר דבר, ונשפע עליו שפע של פרנסה, והוא המאושר ביותר בחיים.
(אשר בנחל, מכתב ה תלג, טז בחשוון תשד"ם)
עצה לחיים:
חז"ל הורו לנו להיזהר מן הצבועים,
כיצד נדע מי נחשב צבוע?
חמדת לבבי! רק חזק ואמץ לדבר רק ממנו יתברך. מה שנמצא כמה פעמים שיוצא מפי ומעטי אלו לשונות חריפים, הוא לקיים מאמרם ז"ל (סוטה כב:( שאמר ינאי מלכא לדביתיה, (ינאי המלך לאשתו): "אל תתייראי לא מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין, אלא מן הצבועין שדומין לפרושין, שמעשיהן מעשה זמרי, ומבקשין שכר כפנחס", עיין שם.
בעוונותינו הרבים, התרבו עכשיו צבועין כאלו, והעולם טועים בהם. כי מה שהם אומרים הוא קדוש, ועל ידי זה לאט לאט מתרחקים ממנו יתברך ומן התורה וכו', אבל אחרת אין צריכים לדבר מזה כלל.
ובאמת איך יודעים מהי צביעות ומי צבוע וכו'?
אך כלל זה נקוט בידך. אם אתה מתקרב אליו יתברך ביותר, וכן אתה מתמיד ביותר בלימוד התורה הקדושה על ידו… צריך שתדע, שזוהי נקודת האמת. ולהיפך, אם אתה מתרשל מהתורה הקדושה על ידו… צריך שתדע שזוהי צביעות.
כי עיקר התכלית בזה העולם הוא רק להתקרב אליו יתברך באמת, ולחזור ולהידבק בו יתברך בדבקות אמת.
(אשר בנחל, כרך כב, מכתב ג' שס, תשם)
יום שני – יז בחשוון
המכתב היומי:
מדוע חודש זה נקרא חודש "מר חשון"?
אודות העניין למה נקרא חודש "מר חשון"? כתוב בספר "בני יששכר", שבניין בית המקדש יבנה בחודש חשון דיקא. ולכן מאחר שעובר שנה אחר שנה ובית המקדש עדיין חרב. על כן קוראים את החודש: "מר חשון" – זה הטעם מהצד השלילי.
ומהצד החיובי, אמר הצדיק מרוז'ין זי"ע: "מר חשון" במשמעות של מרחש שפוותיה, שהשפתיים עדיין מרחשות וממלמלות. היות שעבר עלינו חודש מלא מצוות — תשרי: ראש השנה, תפילה ותשובה, עשרת ימי תשובה, יום הכיפורים, צום, תפילה ובכייה לפניו יתברך, סוכות, הקדוש ברוך הוא מסוכך עלינו, ואנחנו נכנסים בתוך הסוכה, ד׳ המינים, הלל ושמחה, חודש שנקרא "ירח האיתנים", איתן במצוות, כל החודש הזה אנו רגילים בבקשות ותפילות לקדוש ברוך הוא, ואחריו בא חודש מר חשון.
היינו, שהשפתיים עדיין מרחשות תפילות, שעדיין אנו ממשיכים את החודש שעבר, ושפתותינו נעות בתחינות ובקשות לפניו יתברך.
(אשר בנחל, מכתב תלה, יז במר חשוון תשד"ם)
עצה לחיים:
מהו הדבר העיקרי בעבודת חינוך הילדים?
עליך לדעת, שעבודת החינוך זו עבודה קדושה עד מאוד, ולא סתם אומנות, חינוך זהו מקצוע בפני עצמו, שהוא קודש קודשים, וכמו שכל אומן יש לו כלי אומנותו, כך בחינוך צריך את כלי האומנות שלו.
הדבר העיקרי בחינוך "השבח" – לשבח תמיד את התלמיד, "התהילה" – להלל אותו, "הגבהה" – להגביה אותו, ומכל דבר קטנוני לעשות עסק גדול, תמיד להסתכל על הטוב, ולא לעורר את השלילי, "זה טוב מאוד", ואם היית עושה כך וכך, היה יוצא התלמיד מצוין.
אני מקווה שתבין ותעשה כן, ואז באמת תצליח, כי זו השיטה הטובה ביותר. ולא לומר – "אתה כישלון", "אתה אינך יודע כלום, ממש לא מתחיל להבין", "ממך כבר לא יצא שום דבר", ועוד מיני ביקורת חריפה והשפלות כאלו, זו לא הדרך בכלל, כי אין שום בריה בעולם שאוהבת לשמוע ביקורת שלילית, וזה ברור.
לכן הדרך הכי טובה, ללכת רק בדרך של מחמאה, ולתת שבח ולהגביה בכל דבר, ועל ידי זה התלמיד מרגיש שהוא משהו.
וזה שייך גם לגבי הילדים בבית, וכן לגבי האישה, רק שבח ועוד פעם שבח, ביקורת חיובית זה טוב מאוד, ואם היית עושה כך, התוצאה הייתה הטובה ביותר…
בצורה כזו אתה יכול להעביר את המסר יותר ברור וקל, ומה גם שהכול ברגיעה, אין צעקות, אין מריבות, אין עצבנות, אין הכאות וכו',
והמתחנך יוציא מהכוח אל הפועל את רצונך ביתר שאת וביתר עוז ובחשק גדול.
כי ברגע שאדם שומע על עצמו שבח, שהוא בעל ערך ומועיל, בזה בונים אותו, וממש מחיים אותו, ואז באמת ישמח מאוד מאוד לעשות את אשר מבקשים ממנו.
וזה יסוד גדול מאוד בחינוך, והלוואי שהיו המחנכים מבינים את זאת, ולא היו הולכים בדרך שלילית, אקווה שתבין את כל הנאמר כאן, ותקיימו בשלמות.
(אשר בנחל, כרך מד, מכתב ז' תרמ, שנת תשמ"ה)
היום יום ההילולא של הרב זאב בנימין חשין זצוק"ל
מוהרא"ש היה מספר בהערצה רבה עליו:
הרב חשין יהודי קדוש אמיתי, חסיד ברסלב אמיתי שקיים את עצותיו הקדושות של רבי נחמן מברסלב: התבודדות, שמחה, קדושת העיניים.
ראיתי אצלו דברים גדולים, חלקם איני יכול לספר… היה חד בדרא בחוכמת הקבלה ובספר הזוהר.
כל מה שהיה רוצה לראות על האנשים, הוא היה רואה, זו הסיבה שהיו אנשים שהגיעו לדרשותיו היו שומטים את כובעם על המצח כדי שהרב לא ייראה את מעשיהם.
יום שלישי – יח בחשוון
המכתב היומי:
על מה צריך לבקש דבר ראשון בתפילה?
נא ונא תשתדל להיות תמיד בשמחה, כי השמחה היא רפואה לכל, וצריכים למסור את נפשו להיות בשמחה, וזה לא כל כך קל להגיע לזה, כי זו המצווה הכי גדולה, כי על פי רוב אדם נמשך רק אל העצבות והמרירות.
לכן תעשה כל מה שביכולתך להיות רק בשמחה, ותבקש מהקדוש ברוך הוא תמיד רק על נקודת השמחה, ובאמת רבנו גילה לנו (ליקוטי מוהר"ן, חלק א, סימן נב), שאדם צריך להתבודד לקדוש ברוך הוא, ולבקש בכל יום על נקודה אחת, וכשיש לו את הנקודה, יבקש על עוד נקודה ועוד נקודה, עד שיזכה לקבל את כל הנקודות, ואז עדיין נשאר אצלו משהו שהוא הגאות, שזה הכי קשה להוציא מהאדם עד הרגע אחרון.
וכמובא שהבעל שם טוב הקדוש זי"ע יצאה נשמתו עם הפסוק: "אל תביאני רגל גאוה", כי עד הרגע האחרון צריכים לבקש מהקדוש ברוך הוא, שיוציא ממנו את הגאות והישות, כי דבר זה יכול להפיל את האדם לנוקבא דתהומא רבא. והנה אם רבנו אמר, שצריכים קודם לבקש על דבר אחד, ואחר כך על דבר שני, ואחר כך על דבר שלישי וכו' .
אז במה צריכים להתחיל?! באמת מי שיש לו דעת ושכל יודע, שצריכים להתחיל לבקש על נקודת השמחה – להיות בשמחה, וכל זמן שאדם לא בשמחה, עדיין הוא רחוק מהקדושה.
לכן תעשה כל מיני מאמצים שבעולם להיות רק בשמחה, כי השמחה היא הישועה והיא הגאולה, אשרי מי ששמח תמיד, ואז טוב לו כל הימים, אני יודע שדבר זה בא לך כל כך קשה, עם כל זאת תמסור את נפשך להיות בשמחה, וזה התיקון שלך.
(אשר בנחל, מכתב ל תקמא, יח בחשוון תשס"א)
עצה לחיים:
הבן יצא לתרבות רעה –
מה עושים כדי שיחזור בתשובה?
בדבר שבנך יצא לתרבות רעה, רחמנא ליצלן, ראה להיות זהיר בכל יום בטבילת מקווה, ותבדוק את מזוזות ביתך, אם הן כשרות. וכן את התפילין תיתן לבדוק, ותקנה לעצמך תפילין דרבנו תם, ותהיה זהיר להניח בכל יום שני זוגות תפילין של רש"י ורבנו תם.
ועל כולם – תסגור את עצמך בכל יום בחדר מיוחד, שאין שם בני אדם, לעשרים רגעים, ותבקש בלי הרף כל הזמן:
"ריבונו של עולם, ראה שבני… בן… (תוציא מפיך שם בנך ושם אמו זוגתך) יחזור בתשובה, חוס וחמול עליו, שייכנס בו הרהור תשובה ויחזור בתשובה"…
ותאריך בדיבורים כל מה שיעלה בלבך, ותהיה עקשן גדול על דבר זה, ולדבר ולבקש באלו העשרים רגעים רק אודות בנך, ואז – אם תקיים כל מה שנאמר כאן, תראה נוראות נפלאות, ועוד תזכה לראות נחת ממנו.
למען ה' יתברך לטובתך, אל תשנה מכל מה שכתוב כאן.
(אשר בנחל, כרך כג, מכתב ג' תקצג, תשמא)
יום רביעי – יט בחשוון
המכתב היומי:
לקבוע לעצמך קביעת עיתים לתורה
העיקר ראה, אהובי, אחי היקר! להיות חזק בקביעת עיתים לתורה, אשר מאוד מאוד הזהירנו על זה רבנו, ואמר – שאפילו אותם האנשים, שנלכדו במצודה רעה, אם יקבעו לעצמם ללמוד בכל יום ויום כך וכך, התורה בעצמה תוציאם מהבוץ והחושך שנפלו לשם (שיחות הר"ן, סימן יט).
גם אמר רבנו לאחד מאנשי שלומנו: התורה תחיה אותך, התורה תעשיר אותך, ועל כן מדוע לא תלמד?!
וכן חיזק רבנו הרבה את אנשי שלומנו ללמוד הרבה, וגם הוא בעצמו למד תמיד בהתמדה רבה, אפילו בעת החולאת הקשה שהייתה עליו מחולי השיעול, לא עלינו, התמיד מאוד מאוד בלימוד התורה הקדושה (עיין שיחות הר"ן, סימן עו(.
על כן ראה, אהובי, אחי היקר! לקבוע לעצמך קביעת עיתים לתורה, אפילו מעט דמעט, ואמרו (שם בזוהר – מתורגם): "כל מי שזוכה לעמול בתורה ומרווה נפשו ממנה, מה כתוב עליו? "ושמועה טובה מארץ מרחק", הקדוש ברוך הוא מכריז עליו כמה טובות להיטיב לו בעולם הזה ובעולם הבא, עיין שם.
(אשר בנחל, מכתב ר סא, יט במר חשוון תשמ"ה)
עצה לחיים:
כיצד אתגבר על הכעס?
עליך לדעת, שהיסוד אשר כל היהדות תלויה בזה, היא האמונה הקדושה. שתמיד צריך להכניס בדעתו אמיתת מציאותו יתברך, ולידע היטב, שמלוא כל הארץ כבודו, והכל לכל אלוקות גמור הוא, ואין שום טבע ומקרה כלל, ואפילו כל הירידות שלו – הכול כדי שיוכל לעשות בכל פעם התחלה חדשה לחזור אליו יתברך.
ועל כן בידיעה זו, עליו להיות סבלן גדול, ולעקור ממנו את הכעס והקפידות לגמרי, שיהיה באריכות אפיים כל כך גדולה, עד שלא יהיה אכפת לו שום דבר, ועל כל מה שעובר עליו ינענע ראשו, ולא יעשה אצלו שום רושם כלל – לטוב או להיפך.
כי האדם צריך להיות כל כך דבוק בחי החיים, עד שלא יפילו שום דברו, וידע בידיעה ברורה, כי הכול ממנו יתברך, ואם כן מה שייך להישבר מאיזה דבר שבעולם.
(אשר בנחל, מכתב ו סה, יט במר חשוון תשמ"ה)
יום חמישי – כ בחשוון
המכתב היומי:
הלימוד העמוק של הבעל שם טוב הקדוש זי"ע:
אם רוצים – יכולים
עליך לדעת, שבחור צעיר יכול לזכות לכל המדרגות שבעולם – אם רק ירצה, כי העיקר תלוי כפי הרצון, כמו שגילה הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, שעם הרצון יכולים להגיע לכל טוב אמיתי ונצחי.
ואם אחד אומר: אני לא יכול, אל תאמין לו, תגיד, אני לא רוצה, כי אם רוצים – יכולים. וזה הלימוד העמוק של הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, ואת זה לימד עם כל תלמידיו: אם רוצים – יכולים, כי הרי כלל נשמות ישראל הם חלק אלוק ממעל, ולא שייך שאחד יותר גדול מהשני, ולמה אנחנו רואים, שיש נשמות שזכו להגיע למדרגות כאלו בהשגות אלוקות, עד שזכו להתמיד ולהיות בכל חלקי התורה הקדושה, וכן היו צדיקים שזכו לגילוי אליהו הנביא זכור לטוב?
אלא הם רצו ואחרים לא רצו, כי הכל תלוי ברצון. כי מי שרוצה – יכול להגיע לכל המדרגות שבעולם.
רבנו אמר למוהרנ"ת, שהעיקר תלוי ביגיעה וטרחה, כי בוודאי זה קשה מאוד לשבת על מקום אחד, וללמוד מקרא, משנה, גמרא, מדרש, הלכה ואגדה, כי היצר הרע מאד מסית: "מה לך לשבת על מקום אחד" וכו', "ומה לך להתייגע" וכו', ואת הניסיונות האלו עברו כל הצדיקים, שהיצר הרע הסיתם: "מה לך להתייגע, כי סוף כל סוף לא תגיע לשום דבר" וכו׳, אבל הם הצדיקים לא הטעו את עצמם.
ולכן שאל מוהרנ"ת את רבנו: למה אנחנו רואים, שהיו הרבה שיגעו, ולא הגיעו לשום דבר? ענה ואמר רבנו: מסתם, לא יגעו. והכלל – מי שרוצה לזכות להיות איש כשר, הכול תלוי כפי היגיעה והטרחה שיגע וטורח בעבודת ה' יתברך.
(אשר בנחל, מכתב טז תקפב, כ בחשון תנש"א)
עצה לחיים:
עוברת עלי מרירות רבה ואין מי שיבין אותי
מה אומר לך! את מרירות ליבך אני מבין היטב, כי אין עוד מי שיבין את כל מה שקורה ועובר עליך כמוני.
ואם תאמר – מי אני, שאכתוב לך דבר זה בביטחון כל כך חזק? אלא רק הקדוש ברוך הוא יעיד מה אני עובר זה שלושים שנה, ואני מקבל מכות מכל הצדדים – מבית ומבחוץ, מקרובים ומרחוקים, מידידים ומשונאים, ומה גם שבכל יום ויום עוברים על פתח ביתי בחורים ואברכים, המספרים לי כל מה שעובר עליהם. מכל זה אני יודע ומבין את שברון ליבך, וכל מה שעובר עליך.
אבל איעצך בעצה שלמה – מה מחזק אותי? שאני בורח אל ה"ליקוטי הלכות" של מוהרנ"ת, זה רק מה שמחזיק אותי, ומפיח בי רוח חיים חדשה.
ולכן עשה זאת, איפוא, ידידי היקר ותתחיל ללמוד כל יום שיעור ב"ליקוטי הלכות" כסדרן, ושם תמצא מרגוע לנפשך, כי העצות המובאות שם לא תמצא בשום מקום, ואף שיש ספרים נפלאים המדברים ממושכלות ומהשגות וממדרגות, אבל לעבור את זה העולם בשלום בלי פגע ובלי חלישות הדעת וספקות באמונה, חס ושלום, זה תמצא רק בספרי "ליקוטי הלכות", אשר מי שמרגיל עצמו בהם, ימצא מים חיים בבאר צח שיחיה אותו…
רק תתחזק ותיישב דעתך בכל פעם מה אתה רוצה מעצמך, העיקר אל תיכנס בלחץ, ששום דבר לא ילחיץ אותך, שום דבר אסור שיהיה לאדם בגדר מוכרח, כי אז הוא נשבר לגמרי.
העיקר מה שכן מוכרח הוא להיות בשמחה עצומה, ואפילו שזה בא לאדם מאוד מאוד קשה, מפני פגעי ומקרי הזמן, עם כל זאת זה יסוד בחיים.
רק אל תסתכל על אחר כלל, אפילו לא על אשתך וילדיך, כי אם אתה תהיה שמח, אזי לא יקח הרבה זמן, שכלם יהיו שמחים ועליזים.
צריך שתדע, שמידת השמחה היא הקדושה, היא הדבקות, היא החיים, היא הרוחניות והיא הגאולה, כי למה אני שמח? מפני שאני מאמין בקדוש ברוך הוא שהוא פה, וזו התכלית הנצחית.
(אשר בנחל, מכתב ז תשפו, כ בחשון תשמ"ו)
יום שישי – כא בחשוון
המכתב היומי:
ראו להחזיק את עצמכם ביחד באהבה, אחווה ורעות
באתי לבקש את כל אנשי שלומנו היקרים, שתראו להחזיק את עצמכם ביחד באהבה, אחווה ורעות, כי אין דבר יותר חשוב למעלה אצלו יתברך כמו שנשמות ישראל מחזיקות את עצמן ביחד.
כי 'אחד' עולה כמספר 'אהבה', אם מחזיקים את עצמם ביחד באהבה ובאחדות, ממשיכים על עצמם רחמים מ-יג מידות הרחמים. ודבר זה אי אפשר להסביר בשום פנים ואופן, כי הרי כל הגלות הארוכה והמרה הזאת שאנחנו סובלים, זה רק מחמת חסרון אהבה ואחדות בין נשמות ישראל, וזה מאוד מאוד קשה להכניס בין נשמות ישראל.
בשביל זה הגלות כל כך מתארכת, כי אם הייתה אהבה בין נשמות ישראל, על ידי זה דיקא היו אוחזים באחדותו יתברך, ולמעלה בשמים מאוד מאוד יקר כשנשמות ישראל מתאחדות יחד.
עד כדי כך, שאמר הבעל שם טוב הקדוש, זכותו תגן עלינו: אם ישבו עשרה אנשים יחד בלב אחד ובמחשבה אחת, אפילו שלא ידברו כלום רק יתאחדו יחד, אפילו מלאך מיכאל שמלמד זכותם של ישראל אינו יכול לגשת אליהם מרוב אור שיוצא מביניהם, מכל שכן כשעשרה יושבים יחד, ועוסקים בתורה, השכינה שורה ביניהם, כמאמרם (אבות ג): "עשרה שיושבין ועוסקין בתורה — שכינה שורה ביניהם, שנאמר (תהלים פב): "אלוקים ניצב בעדת אל".
(אשר בנחל, מכתב לט קסז, כא בחשוון תשס"ו)
עצה לחיים:
ברצוני לעשות עסק עם שותף – מה דעתו של הצדיק?
חמדת לבבי! יש דיבור עממי באידיש (מתורגם): 'לבד הנשמה נקייה'. היינו, כי קשה מאוד מאוד לצאת חובת שותפות. כי לא יימלט שאחד יעשה איזה עוול לגבי חברו.
על כן דעתי, בכל פעם לא לעשות שותפות עם שום בריה, רק כל אחד יעסוק בעסק בעצמו, וייקח שותף את הקדוש ברוך הוא, ויפריש צדקה מעסקו, אבל לא להיכנס בשותפות עם בן אדם, כי סוף כל סוף ייצא ריב ביניהם…
(אשר בנחל, כרך כג, מכתב ג' תקנב, תשמא)
יום השבת – כב בחשוון
המכתב היומי:
ה' יתברך בוודאי לא יעזוב אותך!
אחי, אחי היקר! חזק ואמץ מאוד מאוד, ולמען טובתך הנצחית, ראה לשמח את עצמך, ואל תמשיך עצמך אל הצער, ובוודאי בוא יבוא יום ישועתך, ומה שמתעכב – כל זה נפלאות תמים דעים, "ובהדי כבשי דרחמנא למה לנו", כי הכול נעלם ונסתר מאתנו, ועלינו רק לחזק עצמנו באמונה פשוטה, שהכל בידו יתברך, ובוודאי לא יעזוב אותך, וסוף כל סוף אחר הרע יהיה הטוב.
ויש עניין שיתהפך הכול לטובה. אך העיקר לחכות ולקוות וכו', ואסור לדחוק את השעה בשום דבר, העיקר לראות לשמח עצמו בכל מיני אופנים, ולהפוך את היגון והאנחה לשמחה עצומה.
ורוב רובם של כל סובלי החולאים בכלליות, וכן אלו הסובלים על העצבים ודיכאון וכו' בפרטיות, כל זה בא להם רק מחמת רוב עצבות ומרירות, כי אם היו תמיד שמחים ועליזים, ומשמחים עצמם בכל מיני אפנים, ובפרטיות בכלי זמר, אז הייתה נגבהת רוחם, והיו מחזקים עצמם וחוזרים אליו יתברך, וחיים חיים נפלאים.
אשרי הזוכה לציית, ואז טוב לו בזה ובבא!
(אשר בנחל, מכתב ו סו, כב בחשוון תשמ"ה)
עצה לחיים:
אילו כוונות יש לכווין בתפילה?
אודות שאלתך וכו', עליך לדעת, אשר 'הבעל שם טוב' הקדוש זי"ע הגיע למדרגות הכי עליונות, ואמר בפירוש: "עם כל ההשגות שלי, עם כל המדרגות שלי, עם כל הייחודים שלי, כשאני מגיע לתפילה, אני משליך הכול ומתפלל כילד קטן".
כי העניין של התפילה זה עניין מלכות, שמקבל על עצמו עול מלכות שמים. מלכות נקראת 'אני' כמו שכתוב (תהילים, קט, ד): "ואני תפילה".
מלכות זו "דלית מגרמא כלום", שלמות האמונה – שאדם אינו יודע כלום, ולא אכפת לו כלום: "אני מאמין בקדוש ברוך הוא שהוא נמצא ואין בלעדיו נמצא", והוא מתפלל לקדוש ברוך הוא ומדבר אליו, ולא מעניין אותו אם שומעים, אם לאו.
הוא יודע: "אני צריך לעשות את שלי, להתפלל בפשיטות: 'אתה חונן לאדם דעת, ומלמד לאנוש בינה', 'השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך'.
כי עלינו רק להבין פירוש המילים, ובוודאי הקדוש ברוך הוא שומע תפילת כל פה, לכן טעות חמורה לאדם, לחשוב ולצפות לאילו אורות וזיקוקים בתפילה…
לכן עיקר שלמות התפילה – בתמימות ובפשיטות כילד קטן, והבן למעשה.
(אשר בנחל, כרך כג, מכתב ג' תרסט, תשמא)
היום זה ההילולא של הצדיק הקדוש רבי יששכר דב מבעלזא זי"ע:
אמר פעם לחסידיו: כשחסידים שונאים אחד את השני, על ידי זה בעלי הבתים שבעיר דוקרים אחד את השני בחרב לשונם, וכשבעלי הבתים שבעיר דוקרים אחד את השני בחרב לשונם, אזי פשוטי עם והרחוקים דוקרים אחד את השני בסכינים".
נמצא שזה מתחיל בקהילה, אם אחד שונא את השני. היינו, חסידים לא יכולים לסבול אחד את השני, גורמים שאנשי המקום ידקרו אחד את השני בארס לשונם, ומזה משתלשל שעבריינים דוקרים אחד את השני.
(אשר בנחל, שסז , כב בחשוון, תשע"א)
יום ראשון – כג בחשוון
המכתב היומי:
מה עיקר הרפואה של האדם בגשמיות וברוחניות?
ראה לחזק את עצמך בכל מיני אופנים שבעולם, באמונה פשוטה בו יתברך, ותרגיל את עצמך לדבר אליו יתברך.
עליך לדעת, אשר כל דיבור ודיבור שמדברים עם הקדוש ברוך הוא, הוא הצלחה נצחית, הצלחה כזו, שאין לתאר ואין לשער כלל, וזה מביא רפואה שלמה לאדם – בין בגשמיות ובין ברוחניות, וכשאדם מרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, אז הוא יוצא מעצמו.
לכן ראה להרגיל את עצמך לדבר הרבה אליו יתברך, ותשתדל לטייל בהר, ולשיח ולספר את כל אשר עם לבבך לפניו יתברך. כי זה עיקר הרפואה לאדם – בין בגשמיות ובין ברוחניות, ואשרי מי שחזק בזה, ואז טוב לו כל הימים.
מה טוב ומה נעים, אם תצטרף אל הכולל של הרב … נרו יאיר, כי חבל על כל יום שעובר בלי לימוד התורה הקדושה, או שתקבע לעצמך שיעור אחד עם חברותא ללמוד הלכה, אשר אין למעלה מזה, כי ׳כל השונה הלכות בכל יום, מובטח לו שהוא בן העולם הבא׳.
תשתדל מאוד להיות בשמחה, ותשמח את אנשי שלומנו היקרים.
(אשר בנחל, מכתב כו יא, כג בחשוון תשנ"ח)
עצה לחיים:
אני מעוניין להתחתן אך הורי מתנגדים – מה עלי לעשות?
העיקר עליך לדעת, שכל דבר צריכים להתחשב בהורים, כי מצוות כיבוד אב ואם היא החמורה ביותר, כמאמרם ז"ל (דברים רבה, פרשה ו, סימן ב): "חמורה שבחמורות היא כיבוד אב ואם".
וכן אסור לנתק קשר עם הורים, משום סיבה שבעולם, בפרט בדבר כזה, שההורים מבינים טוב יותר, ולכן צריך להתייעץ עמהם וכו'.
ילדים בגיל צעיר אינם מבינים רגשות של הורים, ולכן יש סיבוכים ביניהם, כשהילדים יהיו הורים, ולהם יהיו ילדים, אז יבינו רגשות הוריהם.
לכן ילדים הרוצים להינשא נגד רצון הוריהם, כדאי שישבו עם ההורים בנחת – להסבירם וכו', ואני בטוח שהורים הרוצים בטובת ילדיהם, וייראו שהכול כשורה, והם בשלים דיים – יסכימו.
ובוודאי אם ההורים מתנגדים, כנראה הם רואים שיש כאן איזו סיבה שלא כדאי… כי ההורים מבינים טוב יותר ויש להם ניסיון.
וצריכים להיזהר לכבדם כראוי במאוד מאוד, ולכן שמע בקול ההורים, ובין כך תרבה לבקש רחמים ממנו יתברך, ומה שתפילה פועלת – שום דבר בעולם אינו פועל.
(אשר בנחל, כרך כד, מכתב ג' תשצג, תשמא)
יום שני – כד בחשוון
המכתב היומי:
אל תסתכל על הרע של הזולת
עליך לדעת, שצריכים לדון לכף זכות את כל בר ישראל, כמו שאמר רבנו (ליקוטי מוהר"ן, חלק א, סימן רפב) כי באמת אי אפשר לדעת מה שעובר על הזולת וכו' וכל אחד יש לו את הצרות והמרירות שלו, ולכן מהיום והלאה אל תסתכל על הרע של הזולת.
כך אמרו חכמינו הקדושים (ויקרא רבה, פרשה ב, סימן ה): "משל לאחד שהיה יושב ועושה עטרה למלך, ועבר אחד עליו, אמר לו: מה אתה עושה? אמר לו: אני עושה עטרה למלך, אמר לו: כל שאתה יכול לקבוע בה אבנים טובות ומרגליות קבע, זמרגדין (שם אבן טובה) קבע, מרגליות קבע, למה? שעתיד לינתן בראשו של מלך.
כך אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: כל מה שאתה יכול לשבח את ישראל – שבח, לגדלן ולפארן – פאר, למה? שאני עתיד להתפאר בהם שנאמר (ישעיה מט): "ויאמר לי עבדי אתה, ישראל אשר בך אתפאר".
(אשר בנחל, מכתב כא יז, כד בחשון תשנ"ד)
עצה לחיים:
מדוע צריכים להתקרב לצדיק?
הלא כבר דיברנו הרבה, שצריכים תמיד להתקרב אל הצדיק. הנה אנו רואים – ילד, בטרם נכנס ל'חדר', אינו יודע כלום, כי צריך מורה שידריך וילמד אותו, וכאשר נכנס למקום לימודו, רוכש ידיעות התורה, דרך ארץ ויראת שמים וכו', אך אם יעלה בדעת אביו להשאירו בבית, יישאר בור ועם הארץ…
כי כשם שצריכים מורה שילמד את התלמיד, כך צריכים להתקרב אל המנהיג האמיתי, ולידע שאינו יודע כלום.
על כן אני זקוק למורה דרך שידריכני איך חוזרים אל הקדוש ברוך הוא.
(אשר בנחל, כרך כד, מכתב ג' תתה, תשמא)
היום זה ההילולא של הצדיק רבי גדליה משה זי"ע
שהיה בנו של הרב הקדוש רבי שלמה מזוויעהל זי"ע, וסיפר שאביו הקדוש היה תמיד אומר: "מי שצריך, רפואה שלמה להתרפאות מאיזה מחלה וכו', עליו לילך ולקבל ביזיונות וכו', ובזכות זה תהיה לו רפואה שלמה".
פעם אחת היה עד לזה שאחותו חלתה מאוד, והרופאים התייאשו ממנה, ויצא אביה הקדוש רבי שלמה מזוויעהל זי"ע, לחפש מישהו שיבזה אותו, והסתובב ברחובות עד שפתאום באה אישה והתחילה לצרוח עליו וכו', ולבזותו בכל מיני ביזיונות וצעקה עליו שאינו רבי אלא שקרן וכו', עובד על הבריות וכו', והטיחה נגדו דברים מאוד מאוד חמורים.
המון אנשים שמעו את זה, ואף אחד לא מחה על דבריה, וכמובן הצדיק לא ענה שום דבר, אלא חזר הביתה ואמר לבתו: "אל תדאגי יש לך כבר רפואה שלמה", וכן היה שנרפאה.
כי בזה שאדם סובל עלבונות ביזיונות ושפיכות דמים, בזכות זה יש לו רפואה שלמה, ומתרפא מכל מיני מחלות וחולאים רעים.
(אשר בנחל, מכתב רא, כד בחשוון תשעב)
יום שלישי – כה בחשוון
המכתב היומי:
מה עיקר החיזוק שאנו צריכים להתחזק בו?
ראה לחזק את עצמך בכל מיני אופנים שבעולם, ואל תיפול בדעתך בשום פנים ואופן יהיה מה שיהיה ויהיה איך שיהיה, כי בזה העולם צריכים התחזקות חדשה בכל יום ויום, וצריכים לשמור את עצמו מאוד מאוד לא ליפול בדיכאון וביאוש, אשר לא יביא את האדם אל שום דבר, רק אל השאול תחתית ומתחתיו.
כי כשאדם נופל לדיכאון ויאוש, על ידי זה מאבד את העולם הזה, כי אין לו כבר שום חשק אל שום דבר בעולם הזה, ואינו רוצה לעבוד, ואינו רוצה לדבר עם אשתו, כי אין לו כבר סבלנות אל שום דבר, וכן מאבד גם את עולמו הנצחי, כי אינו לומד ואינו מתפלל, ואינו מקיים מצוות.
על כן ראה לחזק את עצמך בכל מיני אופנים שבעולם, ושום דבר שבעולם לא יוכל לשבור אותך, ועל ידי זה תצליח דרכך תמיד, וצריכים להתחזק בכל יום ויום מחדש, ועיקר החיזוק – שאנו זוכים לידע מרבי אמת כזה, רבי נורא ונפלא כזה, רבי המגלה לנו סודות כאלו על כל פרט ופרט בחיים.
העיקר צריכים לפתוח את ספרי רבנו וללמוד בהם, כי מרוב יאוש, גם הלימוד בספרי רבנו קשה מאוד מאוד.
על כן צריכים לעשות כל מיני פעולות שבעולם ללמוד ספרי רבנו, ולקבוע לעצמו שיעור קבוע ב"ליקוטי מוהר"ן" בכל יום, ושיעור ב"ליקוטי הלכות" בכל יום כסדרן, וזה אשר יעזור לו בין בגשמיות ובין ברוחניות.
(אשר בנחל, מכתב יט קכח, כה בחשון תשנ"ג)
עצה לחיים:
מיהו הצדיק?
אודות שאלתך מיהו הצדיק? זו שאלה קשה מאוד, וצריכים לבקש על זה הרבה הרבה את הקדוש ברוך הוא, וצריכים לכתת רגליו מרב לרב ומחכם לחכם, עד שימצא את הרב שלו, את המנהיג שלו, את החכם שלו, שיכול להעלות ולהגביה ולהדריך גם אותו. שהוא הצדיק האמת, היכול לקחת את הכי גרוע ולהגביהו אל תכלית המדרגה העליונה.
(אשר בנחל, כרך כד, מכתב ג' תתה, תשמא)
יום רביעי – כו בחשוון
המכתב היומי:
ההכרח ליפול בכל פעם
לנכון קיבלתי את מכתבך עם הסיפור הנפלא איך שזכית להתקרב אל רבנו. מה אומר לך, ידידי היקר! הסיפור הוא סיפור נורא ונפלא מאוד, איך קונטרס אחד יכול להפוך את בחירת האדם.
נא ונא ראה לדבק את עצמך בו יתברך, ושום דבר שבעולם לא יוכל לשבור אותך, כי עליך לדעת, אשר בזה העולם עובר על כל אחד ואחד ירידות ונפילות, השלכות וקטנות וחלישות הדעת וכו', וההכרח ליפול בכל פעם, ואשרי מי שזוכה להחזיק מעמד, ולא יפול בדעתו, ועל זה צריכים עבודה גדולה מאוד, כי דבר זה עובר על כל אחד ואחד בזה העולם, ובפרט על הצדיקים הרוצים להתקרב אליו יתברך יותר ויותר, עליהם עובר יותר ויותר וכו'.
ואם היית יודע מה שעובר על צדיקים אמיתיים, היית נבהל ומשתומם, איך שהם מחזיקים מעמד, וכל שכן עלינו הרחוקים? ודאי עובר מה שעובר, ועלינו לעשות כל מיני פעולות שבעולם למסור את נפשנו להגיע אל מידת השמחה והדבקות בו יתברך, לחזק ולאמץ את עצמנו.
(אשר בנחל, מכתב ד תרצג, כו בחשוון תשמ"ב)
עצה לחיים:
האם כל הסגולות הנזכרות בספר המידות בדוקות ומנוסות?
באמת כל הסגולות שמביא רבנו, הן בדוקות ומנוסות. ואני יכול להעיד על זה. כגון: רבנו אומר בספר המידות (אות בנים, סימן פא וכן אות היריון, סימן ב) כשלוקחים עץ מקבר צדיק, או מגנט זו סגולה לבנים.
הנה הרופא ייאש אותי, ואמר שאין לנו סיכוי לילדים. ואני נטלתי ענף מעץ של צדיק וכן מגנט, והקדוש ברוך הוא עזר, ויש לי ילדים, ברוך הוא וברוך שמו.
כי כל עצות רבנו בדוקות ומנוסות, וצריכים לבקש שנזכה לקבלן.
(אשר בנחל, כרך כד, מכתב ג' תתכ, תשמא)
.
יום חמישי – כז בחשוון
המכתב היומי:
נא ונא ראה להחזיק מעמד, ואל תהיה שבור
ראה, אהובי, אחי היקר! לחזק את עצמך בכל מיני אופנים שבעולם, ואל תהיה בחלישות הדעת, והקדוש ברוך הוא יעזור לך, שסוף כל סוף אחר הרע יבוא הטוב. נא ונא ראה להחזיק מעמד, ואל תהיה שבור, כי סוף כל סוף תראה נוראות נפלאות שיעשה עמך הקדוש ברוך הוא.
תאמין לי, ידידי היקר! כי גם עלי עבר כמו שעבר עליך, פי אלף עניות ודחקות, באשר לא היה לי לשלם שכר דירה, ורצו לזרוק אותי לחוץ.
הייתי חייב למכולת ולאיטליז וכו' ולא היו לי מעות לקנות לביתי ולילדי אוכל לשבת, ומכל שכן באמצע השבוע וכו'.
עם כל זאת התחזקתי בביטחון חזק עד מאוד, ועל אף שניסו אותי בניסיונות קשים ומרים עד מאד, הייתי חזק מאוד מאוד לעמוד בכל הניסיונות, והקדוש ברוך הוא לא עזב אותי.
על כן ראה גם אתה לחזק את עצמך, ואז תראה נוראות נפלאות שיעשה עמך הקדוש ברוך הוא.
(אשר בנחל, מכתב יד רסט, כח בחשון תש"ן)
עצה לחיים:
מהי העצה להינצל מהרהורים רעים לפני השינה?
אודות שביקשת עצה להרהורים רעים שבאים עליך קודם השינה. האמת אגיד לך, שנתתי לאחד עצה, שקודם שיישן, יעיין בשניים או בשלושה מכתבים מספר "אשר בנחל" כסדרן, ויינצל מזה.
ותהילה לאל, הועיל לו, כי בכל מכתב ומכתב מדבר מאמונה ומגילוי השכינה, וזה בעצמו שומר את האדם, והבן.
(אשר בנחל, כרך כד, מכתב ג' תשנז, תשמא)
יום שישי – כח בחשוון
המכתב היומי:
באמת ראוי לנו לרקוד ולשמוח כל ימי חיינו על נועם חלקנו
ראה לחזק את עצמך בכל מיני אופנים שבעולם לחיות בשמחה, ותמסור נפשך על מידת השמחה. ותהיה רגיל לרקוד בכל יום אפילו בינך לבין עצמך. כי כך הייתה הנהגת מוהרנ"ת, שבכל יום רקד.
ואם אפשר לרקוד עם אנשי שלומנו – מה טוב ומה נעים. כי באמת ראוי לנו לרקוד ולשמוח כל ימי חיינו על נועם חלקנו, אשר בנחל שם גורלנו, שאנו יודעים מרבי אמת כזה. רבי נפלא כזה, רבי נורא כזה, ומה היינו עושים בלי רבנו.
על כן צריכים לשמוח מאוד מאוד בכל יום ויום, ולשיר "בך רבנו נגילה, בך רבנו נשמחה", ועלינו להתמיד בספריו הקדושים מדי יום ביומו, ואז טוב לנו כל הימים. ר׳ נחמן טולטשינער, תלמידו של מוהרנ"ת, קיבל ממנו הנהגה זו — לרקוד בכל יום.
ופעם כבר שכב במיטתו, ונזכר שביום הזה לא רקד. קם ממיטתו והתחיל לרקוד בינו לבין עצמו בחדרו.
כל כך היו אנשי שלומנו היקרים מסורים על כל דיבור ודיבור של רבנו, ובפרט בעניין הריקודים. שבפירוש גילה לנו רבנו, שהוא המתקת הדינים.
כי על ידי המחאת כף וריקודים – נמתקים הדינים (עיין ליקוטי מוהר"ן, חלק א, סימן י). אשרי מי שמציית את רבנו בתמימות ובפשיטות, ורוקד בכל יום ויום, שאז זוכה לכל טוב אמיתי ונצחי.
(אשר בנחל, מכתב יד ערב, כח בחשון תש"ן)
עצה לחיים:
האם אישה יכולה להתבודד לפני ה'?
אודות שאלתך וכו', הלוא בוודאי הוא כן, שאישה יכולה להתבודד לפניו יתברך, שהלוא גם בנות ישראל הן בנותיו יתברך, ואדרבה, רבנו הפליג מאוד בתפילת הנשים, ואמר שהיא מקובלת מאוד בשמיים.
כי אישה דמעותיה מצויות (בבא מציעא נט.) אישה היא רכת לב, ותיכף ומיד היא בוכה, ואצלו יתברך מאוד חשובות דמעות. כמאמרם ז"ל (מדרש אגדה) ישנן עוונות שסגורים בפני שערי התפילה, אבל כשהאדם שופך דמעות בתפילה, הוא שובר את כל הדלתות וכל המחיצות.
לכן אישה היא יותר קרובה אליו יתברך, כי היא חשה עצמה שפלה ונשברת, ואצלו יתברך חשוב מאוד לב נשבר, כדכתיב (תהילים נא, יט) "לב נשבר ונדכה, אלוקים לא תבזה".
לכן אין לתאר ולשער מעלת האישה הבאה ושופכת לבה לפניו יתברך. בפרט שכל הלכות תפילה לומדים מחנה, כמאמרם ז"ל (ירושלמי ברכות ד' א): "והיה כי הרבתה להתפלל " – מכאן שכל המרבה בתפילה – נענה. וחנה הייתה האישה הצדקנית, שהראתה דוגמא חיה מה תפילה פועלת…
ובוודאי אישה המרבה להתפלל, ובפרט בדמעות – נענית בתפילה.
(אשר בנחל, כרך כג, מכתב ג' תרה, תשמא)
יום השבת – כט בחשוון
המכתב היומי:
אל תפחד משום בריה שבעולם!
נא ונא אל תפחד משום בריה שבעולם, ואל תסתכל על שום מונע ומעכב, רק הדבק את עצמך בו יתברך, אשר מלא כל הארץ כבודו, והוא עצם האמת.
וזכור כלל זה, שאמת ושקר אינם מתערבים יחד, כי אין שקר דר אצל האמת, ועל כן רק כשמגלים אמיתת מציאותו יתברך והשגחתו הפרטי פרטית, אז אין צריכים להתפעל כלל כשבאמצע בורחים ונופלים אנשים וכו', כי אין שקר דר אצל האמת. הקדוש ברוך הוא יעזור לנו, שנזכה להיכלל לגמרי בו יתברך, ונזכור תמיד את אחריתנו, אשר מי שזוכה לחשוב על אחריתו, כל הלך מחשבתו מתהפך כבר ומתעלה באופן נעלה.
וכבר אמר החכם: "כל מה שתקרב לקצך, הוסף תיקון מעשיך". כי בזה שהאדם חושב תמיד על אחריתו, על ידי זה הוא מתקן את מעשיו בכל פעם יותר ויותר, וכן נכלל בו יתברך, ואינו מתפעל משום בריה שבעולם.
וזה עיקר הצלחת תלמידי "היכל הקודש", היכל רבנו, שאנו לומדים שם רק מתכליתנו הנצחית.
על כן תיכף ומיד כשמכניסים בדעתו ידיעה זו, אז אין מפחדים משום בריה שבעולם, ועושים גבורות גדולות וכו' והשקר בורח מהאמת.
(אשר בנחל, מכתב י תשלו, כט בחשוון תשמ"ז)
עצה לחיים:
מה המקור למנהג שלא לכבות את הנר בפה?
והאם גם אנשי שלומנו נזהרו בכך?
אודות שאלתך, מה המקור שבני אדם נזהרים לא לכבות את הנר עם הפה? האם גם אצל אנשי שלומנו מתנהגים כך?
הנה ראיתי בספר 'יש נוחלין' (לאבי השל"ה): "ארבעה דברים העושה אותם דמו בראשו, ואחד מהם הוא המכבה את הנר בפיו", ומציין בספר 'כול בו' סימן קי"ח, עיין שם.
וכן ראיתי נוהגים רבים וכן שלמים שנזהרים בזה, ועל כן הטוב בעיניך עשה, וטוב להיזהר בזה.
(אשר בנחל, כרך י', מכתב א' קסב, שנת תשל"ד)
יום ראשון – ל בחשוון – א דראש חודש כסלו
היום זה ראש חודש, ורבנו אמר (ליקוטי מוהר"ן, חלק א, סימן י, ובחלק ב, סימן א): "ראש חודש הוא שורש התשובה, ויכולים לחזור בתשובה שלמה, כי גם הקדוש ברוך הוא אומר: הביאו עלי כפרה" וכו'.
לכן ראה לקחת עצמך בידיך, והדבק עצמך בו יתברך, ותרגיל עצמך לדבר עמו יתברך בתמימות ובפשיטות גמורה, כאשר ידבר איש אל רעהו, אשר זו המתנה הכי יפה שקיבלנו מרבנו, וכלל ישראל יקבלו את זה על ידי משיח צדקנו.
העיקר אל תבלבל עצמך משום בריה שבעולם, מה לך להסתכל על אחרים וכו', רבנו לימד אותנו דרך על פי (יחזקאל לג, כד 🙁 "אחד היה אברהם".
שאברהם אבינו עבד את הקדוש ברוך הוא רק בבחינת "אחד", שלא הסתכל על אף אחד, וכן על מי שרוצה לחזור בתשובה שלמה, עליו לברוח רק אליו יתברך, ושלא תהיה לו שום חלישות הדעת משום בריה שבעולם, כי מה יש לו עם אחרים?!
נא ונא ללכת תמיד עם פנים שמחות ועליזות, אנפין נהורין, שעל ידי זה יראו בפניך את פני הצדיק, כמובא ברבנו) ליקוטי מוהר"ן, חלק א, סימן קנג).
מה אומר לך! אשרי מי שזורק שכלו וחוכמתו המדומה, ומציית את רבנו, ואז טוב לו כל הימים.
(אשר בנחל, מכתב כג תשכח, ל בחשוון – א דראש חודש כסלו תשנ"ו)
עצה לחיים:
איזו טובה נצחית ניתן לעשות לאדם שנפטר?
זאת תדע, כי כשהאדם נפטר מזה העולם, עד שעובר את עולם התוהו, אורך זמן הרבה. ועד שמגיע לבית דין של מעלה, עובר הרבה זמן, ואף אחד אינו יודע מזה.
לכן צריכים הרבה לעמול בשביל הנפטר לעשות לו טובה.
ואיזו טובה יותר גדולה יכולים לעשות לו כמו זיכוי הרבים. כשמדפיסים ספר לעילוי נשמתו, ובני אדם מסתכלים בספר ומתעוררים בתשובה, ומדבקים עצמם בקדוש ברוך הוא, אין זכות יותר גדולה מזו.
(אשר בנחל, כרך מט, מכתב ט' צז, שנת תשמ"ו)
היום יום ההילולא קדישא של הצדיק הקדוש רבי צבי הירש הכהן מרימנוב זי"ע
עליו התכוון רבנו באמרו שהיה אדם פשוט ושימש את רבו בנאמנות עד שהוא בעצמו נעשה צדיק קדוש ונורא מאוד. היה יתום מאב ואם, ודודו שלח אותו אל איש חיט ללמוד אצלו חייטות וכו', והילד הזה עוד מנערותו בער לבו לעבודת ה' יתברך עד שבא אל הצדיק הקדוש רבי מנחם מענדל מרימנוב וזכה לשמשו בנאמנות גדולה מאוד.
ויתקיים אצלו דברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א, סימן קפו): "על ידי אמונה שמאמינים בדברי הצדיק, על ידי זה נתגלים מופתים"…
הייתה לו אמונה גדולה מאוד בצדיק על ידי זה זכה אחר כך להיות בעל מדרגה ובעל השגה גדולה מאוד, עד שהתפרסם בעולם לבעל מופת גדול.
(אשר בנחל, מכתב תל כז בחשוון שנת תשע"א)
תפילות קצרות:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, חוּס וְרַחֵם עָלַי וְהַמְתֵּק מִמֶּנִּי אֶת הַדִּינִים, וְזַכֵּנִי לְשִׂמְחָה אֲמִתִּית וְלִרְפוּאָה שְׁלֵמָה, וְלִרְאוֹת נַחַת מִיּוֹצְאֵי חֲלָצַי וּלְהַשִּׂיאָם סָמוּךְ לְפִרְקָם.
וְזַכֵּנִי לִלְמֹד הַרְבֵּה תּוֹרָה בְּכָל יוֹם, וּלְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת בֶּאֱמֶת וּבְשִׂמְחָה, וְזַכֵּנִי לָצֵאת מֵחוֹבוֹתַי הָרַבִּים וְהָעֲצוּמִים, וְתַמְשִׁיךְ עָלַי שֶׁפַע הַדַּעַת וְהַשֵּׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּךָ לָנֶצַח.
(אֲשֶׁר בַּנַּחַל חֵלֶק כ' מִכְתָּב ג,מב עַמּוּד רנא)
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנִי לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנִי לְהִכָּלֵל בְּךָ לְגַמְרֵי, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵינִי רוֹצֶה כְּלוּם רַק אוֹתְךָ, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי אוֹהֵב אותְֹך.ָ
(אֲשֶׁר בַּנַּחַל חֵלֶק מ"ט מִכְתָּב ט,נד עַמּוּד קטז)
אָביִ שֶׁבַּשָּׁמַיִם! חוּס וְרַחֵם עָלַי, וּתְזַכֵּנִי לְהַצְלִיחַ בְּחַיַּי,וּבְכָל דָּבָר שֶׁרַק אֶעֱשֶׂה אֶזְכֶּה לְהַצְלָחָה מְרֻבָּה.אָנָּא ה׳ הוֹשִׁיעָה נָּא. אָנָּא ה׳ הַצְלִיחָה נָּא.
(קֻנְטְרֵס הַצְלָחָה בחיים)
