פתגמים וחיזוקים יומיים לחודש טבת

להורדת החוברת

 

יום רביעי – א בטבת – ב דראש חודש

ז דחנוכה

המכתב היומי:

ימי חנוכה הם ימי הודאה

כתוב בספר "בני יששכר", שבימי חנוכה, אז מתגלה אורו של משיח, האור הגנוז שיאיר בעת הגאולה, שאז ירגישו כולם אמיתת מציאותו יתברך.
כי יהיה גילוי רב כזה, שכל אחד ואחד ירגיש את הבורא יתברך שמו, וזה נקרא אור הגנוז, שעכשיו נגנז מאיתנו, שאיננו זוכים לראות במו עינינו גילוי האור אין סוף, רק צדיקים קדושים הדבוקים בקדוש ברוך הוא, הם רואים את האור הגנוז, אבל בימי חנוכה הקדושים, כל יהודי שזוכה ומדליק נרות חנוכה, ויושב מול הנרות, ומתבונן ומסתכל בנרות, יכול להרגיש אור גדול מאד.

מזה נובע, שאדם נותן תודה לקדוש ברוך הוא על כל אשר עשה עמו עד כה, כמובא בדברי רבנו (ליקוטי מוהר"ן, חלק ב, סימן ב): "ימי חנוכה הם ימי הודאה. על האדם להרגיל עצמו להודות ולהלל ולשבח לפניו יתברך על כל הניסים שעשה עמו.

אומרים חכמינו הקדושים (נידה לא): "אפילו בעל הנס אינו מכיר בניסו", הקדוש ברוך הוא עושה ניסים עם כל אחד מאיתנו, אבל אדם אינו מסוגל להבין דבר זה, ותמיד בוכה שחסר לו.

ובאמת כפי ריבוי הצרות שיש עכשיו בעולם, בוודאי חסר לכל אחד ואחד מה שחסר – לזה זיווג, לזה פרנסה, לזה ילדים, לזה נחת מילדים וכדומה, אבל שוכחים להסתכל גם על הצד החיובי.

טבעו של אדם לראות רק את השלילי, כאילו אף פעם לא עשו לו טוב, כאילו הוא המדוכא מכולם, ועליו עוברים עונשים קשים ומרים, שלא עוברים על אף אחד, אך לא כן הוא, אלא צריך לחפש ולבקש ולראות את הניסים והנפלאות שעושה עמו הקדוש ברוך הוא, ואז יתחיל להודות ולהלל לפניו יתברך, שזה שעשוע עולם הבא, שאדם עוד בזה העולם כבר מהלל ומקלס את הבורא יתברך שמו!
(אשר בנחל, מכתב ר ריד, ראש חודש טבת תשמ"ה)

עצה לחיים:

מה אדם צריך לקבל על עצמו בימי החנוכה?

בחנוכה צריכים לקבל על עצמו ללמוד הרבה גמרא, שהוא תורה שבעל פה, ומובא בספר "בני יששכר" שלכן יש לנו היום ל"ו מסכתות שהם כנגד ה-ל"ו נרות שמדליקים במשך ימי חנוכה.
(אשר בנחל, מכתב תתמג, כה בכסלו תשע"ה)

מה הלימודים המיוחדים שעלינו ללמוד בימי החנוכה?

חסדי ה' יתברך, שאנחנו נמצאים בימי חנוכה הקדושים, וראוי לנו לשמוח מאוד מאוד שיש לנו את ההקדמות מרבנו איך להתחזק ולהחזיק מעמד בכל מה שעובר עלינו, למצוא את ההרחבות בתוך הצרות, עד שיתבטלו הצרות לגמרי.
אשרי מי שזוכה ללמוד עכשיו בימי חנוכה הקדושים את המאמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב, סימן ב): "ימי חנוכה הם ימי הודאה" וכל ההלכות שחידש מוהרנ"ת על תורה זו בספרי "ליקוטי הלכות" אין לתאר ואין לשער את הלימודים העמוקים היוצאים משם בענייני התחזקות איך אדם צריך להתחזק במצבים הכי קשים שעוברים עליו.
(אשר בנחל, מכתב תתפד, כז בכסלו תשע"ה)

 

מי זוכה לעשות תשובה מאהבה?

הקדוש ברוך הוא ישלח לך רפואה שלמה עכשיו בימי החנוכה הקדושים.
רבנו אמר: "אשר עיקר הרפואה הוא רק על ידי שמחה. ויש לומר, שעל כן היוונים הלבישו עצמם על מצוות אלו שבת, מילה, חודש, שראשי תיבות: שמ"ח, כי שלוש המצוות האלו ממשיכות שמחה על האדם.
שבת היא סוד הביטול באין סוף ברוך הוא, ששם מקור השמחה, מילה היא מצווה שעדין מקיימים את זה כלל ישראל בשמחה, וחודש הוא עניין אמונת חכמים, שמביאים שמחה, ועל ידי שנזהרים בשלוש המצוות, אזי זוכים להיות תמיד שמ"ח ועושים תשוב"ה מאהב"ה, שזה עולה כמניין נ"ס נרו"ת.
(אשר בנחל, מכתב כז ש, כז בכסלו תשנ"ט)

מהי הצדקה הגדולה ביותר בימי החנוכה?

כתוב בשולחן ערוך, שבימי חנוכה, אז היה זמן לתת צדקה. ומהי צדקה? אומר רבנו (ליקוטי מוהר"ן, חלק א, סימן ק): "לעזור לשני ולהכניס בו שכל" – אין צדקה גדולה מזו.
כי כשנותנים צדקה בממון, חמישה שקלים, עשרה שקלים וכו', עוזרים רגעית, כי למחר שוב יצטרך העני צרכיו וכו', אבל בזה שאומרים מילה טובה, נותנים חיוך ומקרבים אותו, זה שווה עשרת מונים.
(אשר בנחל, מכתב כח תנז, ב דחנוכה תש"ס)

הקדוש ברוך הוא יעזור לכם להיות שמחים ועליזים, ובפרט עכשיו בימי החנוכה, שתזכו להתחנך בעבודת התפילה, ומה גם שבתוך ימי חנוכה אנו זוכים, שיש לנו ראש חודש טב"ת, שהוא ראשי תיבות: "תקדמנו ברכות טוב".
היינו, בתוקף קרירות החורף, שהיא בתקופת טבת, שאז כבר מצוי, שהרבה חולים מכל מיני חולאים מצד הקור, הקדוש ברוך הוא הקדים לנו את חמימות נר החנוכה, שהוא אורו של משיח.
אשר על כן "ברכות טוב" עולה בדיוק כמספר "דוד מלך ישראל", הקדוש ברוך הוא יעזור לכם, שיהיה לכם תמיד ברכות טובות, ישועות ונחמות.
(אשר בנחל, מכתב ד תתקסא, א דחנוכה תשמ"ו)

להצלחת:

ר' אריה חוסן הי"ו בן רות בכל מעשה ידיו ובפרט בעסק הפצת כתבי מוהרא"ש

 

יום חמישי – ב בטבת

"זאת חנוכה"

המכתב היומי:

אנחנו עומדים היום ביום קדוש ונורא "זאת חנוכה"!
אחי ורעי היקרים! הנה אנחנו עומדים היום ביום קדוש ונורא "זאת חנוכה", אשר ביום הזה נגמרים כל התיקונים שהתחלנו בראש השנה, ולכן אתם צריכים להיות מאוד מאוד שמחים, ולשמח אחד את השני, ותשתדלו שתמיד תהיה ביניכם אוירה של שמחה ואהבה ואחדות, ואיש את רעהו יאמר חזק, ודבר זה חשוב מאוד מאוד למעלה בשמים.
כי סוף כל סוף "ימינו כצל עובר", הנה אנחנו פה ועוד מעט אנחנו יוצאים מפה, על כן למה לריב?! ולמה להתווכח זה עם זה?! אדרבה, עלינו לחזק ולאמץ ולעודד ולשמח אחד את השני.
(אשר בנחל, מכתב כד תקכב, "זאת חנוכה" תשנ"ז)

ב"זאת חנוכה" יכולים למחוק את כל
הגזירות הרעות שנכתבו בראש השנה
ראו להחזיק את עצמכם ביחד, וידוע מה שאמר רבנו, שכל העניין שלו הוא ראש השנה. וידוע מה שכתב בספר הקדוש "בני יששכר", שביום זאת חנוכה, נגמרו כל התיקונים מראש השנה.
על כן יום זה מסוגל להרבה דברים, לזיווגים ולפקידת עקרות, לרפואה ולפרנסה, ולא עוד אלא שאפילו שיצאו כבר הפתקים בהושענא רבא ב"זאת חנוכה" יכולים למחוק את כל הגזירות הרעות שנכתבו בראש השנה.
כי על ידי גודל כוחו של מתתיהו כהן גדול, שהאיר את שכינת עוזו יתברך, מזה נמשכת הארה עד סוף כל הדורות, ועל כן "מתתיהו" בגימטריה ראש השנה, כי דיקא על ידי הצדיק, שמאיר את אורו יתברך בכל העולם, על ידי זה יכולים לבטל את כל הגזירות הרעות שנגזרו.
(אשר בנחל, מכתב כב תתמה, "זאת חנוכה" תשנ"ה)
עכשיו אפשר לבטל את הגזירה!
הרבי רבי אלימלך אמר פעם בימי חנוכה הקדושים לאחד מתלמידיו הגדולים: היכן היית אצלי בראש השנה?! ואמר לו: "תדע לך, שבראש השנה הזה רציתי לפעול הרבה דברים, אבל לא היית, אזי הסמ"ך מ"ם קיטרג עלי מאד, והנה באת אלי לחנוכה, אז עכשיו אוכל לבטל את הגזירה".
(אשר בנחל, מכתב יז תתקט, ז דחנוכה תשנ"ו)
ברכת הצדיק ביום "זאת חנוכה"
באתי לברך אתכם בברכת גמר חותם, הקדוש ברוך הוא יעזור לכם בשפע דקדושה, וכן תזכו לרוות רב נחת מכל יוצאי חלציכם, ותראו בנים ובני בנים חיים וקיימים ובריאים, ויגדלו תלמידי חכמים יראי ה'.
(אשר בנחל, מכתב כו קפג, "זאת חנוכה" תשנ"ח)

עצה לחיים:

ב"זאת חנוכה" נגמרים התיקונים של ראש השנה ויום הכיפורים
היום נגמרו כל התיקונים של ראש השנה ויום הכיפורים, והיום הזה אנחנו צריכים לנס נפלא, שיהיה פירוד בין הרשעים, וזו תהיה ישועתנו.
לכן אבקש את כל אחד מאנשי שלומנו, שיאמרו הן ברבים והן ביחיד מזמורים אלו: י, יג, כ, כב, לא, נג, ע, עא, קב, קל, קמב – להצלחת הקהילה שלנו ולהצלחתי, כן תזכירו גם אותי לטובה, כי אני צריך לישועה גדולה.
(אשר בנחל, מכתב כג תרצג, "זאת חנוכה" תשנ"ו)

יום שישי – ג בטבת

המכתב היומי:

לחפש ולמצוא ולראות רק את הטוב שבזולתו!

אחי ורעי היקרים! ראו לחזק את עצמכם להיות ביחד בצוותא חדא באהבה, אחווה ורעות, כרצונו של רבנו, שבפירוש גילה לנו, שהעולם יראו ויתמהו על גודל האהבה שתהיה בין אנשי שלומנו (עיין חיי מוהר"ן, סימן רצב).
דבר זה אני רוצה ומשתוקק להכניס בין כל התלמידים, שנזכה לקיים את הדיבור הזה של רבנו, באופן שנחיה ונהיה ביחד באהבה, אחווה ורעות, עד שהעולם יתפעלו מרוב האהבה שתשרה בינינו ממש כמו משפחה אחת, שאחד יעזור לשני – הן בגשמיות והן ברוחניות.
לכן, נא ונא ראו לאחוז את עצמכם ביחד, ואיש את רעהו יאמר חזק, ולהשתדל לדון אחד את השני לכף זכות, ולהסתכל עליו רק על הטוב שבו, כי רע ממילא יש אצל כל אחד.
על כן אין זו מעלה למצוא את הרע והפגמים שבשני, כי אין אדם נקי מזה, אלא עיקר המעלה הגדולה והנפלאה – כשזוכים לחפש ולמצוא ולראות רק את הטוב שבזולתו, ובזכות זה יעזור לכם הקדוש ברוך הוא בשפע ברכה והצלחה.
(אשר בנחל, מכתב יא תתקצ, ג בטבת תשמ"ח)

עצה לחיים:

כיצד אזכה לביטחון עצמי?

אודות שאלתך וכו', אסור לך לחשוב מעצמך, תחשבי רק מהקדוש ברוך הוא, אז יהיה לך ביטחון עצמי.
אך ברגע שמתחילים לחשוב מעצמו, מאבדים את הביטחון העצמי, ומכל שכן אם תדברי עמו יתברך חמש דקות, זה יבנה את האישיות שלך, ולא תצטרכי טובות משום בריה שבעולם.
כי זו המדרגה הכי גבוהה להגיע אליה בזה העולם – לחשוב רק מהקדוש ברוך הוא, ולדבר עמו תמיד, אשר זה מכניס ביטחון עצמי, ומעלה דימוי עצמי ירוד, אשרי מי שאינו מטעה את עצמו!
(אשר בנחל, כרך נ', מכתב ט' רפא, שנת תשמ"ו)

להצלחת:
הרב יחיאל מאיר זילבר הי"ו ומשפחתו ברוחניות ובגשמיות
ולע"נ אביו הרב חיים יוסף צבי ברוך בן הרב יחיאל מאיר זילבר זצ"ל

 

שבת קודש – ד בטבת

המכתב היומי:

תשלח דורון לאדם שמבזה אותך!

מאוד מאוד אני מבקש אותך, לבל תיקח ללב מה שביזו אותך ברבים, כי אם היית יודע מעלת הביזיונות והחירופים והגידופים וכו' שאדם סובל מהזולת, אזי היית שולח דורונות לזה שמבזה אותך.

כי אין עוד דבר כל כך חשוב בשמים ומכפר – כמו הביזיונות והעלבונות, חירופים וגידופים, שהאדם מקבל מהזולת.
ידוע הסיפור של האריז"ל, שבאו אליו כמה תלמידים, ורצו לקבל ממנו תשובה וכפרה על העבר וכו' אף שהיו כולם צדיקים קדושים.
ענה ואמר להם: "האם אתם רוצים לקבל על עצמכם עניות?" ענו ואמרו: "רבנו, את זה אנחנו לא יכולים". חזר ושאל אותם: "האם אתם רוצים לקבל על עצמכם תעניות וסגופים?"

ענו ואמרו: "רבנו, את זה גם כן אנחנו לא יכולים". ענה ואמר להם האריז"ל: "האם גם ביזיונות וחרופים וגידופים, גם את זה לא תקבלו על תשובה?!" – כאומר על כל פנים זה מוכרחים לקבל על עצמו.
העיקר הוא לבטל את עצמו תמיד אליו יתברך, ולידע שהוא יתברך נמצא ומבלעדיו אין שום נמצא, וככל שהאדם מחדיר בעצמו את האמונה הקדושה, כמו כן נזדכך יותר ויותר, כי אמונה היא מרחץ, שרוחץ את האדם מכל מיני מחלות וחולאים רעים, ומכל מיני טומאות וזוהמות.
(אשר בנחל, מכתב יד תג, ד בטבת תשמ"ו)

עצה לחיים:

הדרך לעשות התבודדות באופן חיובי!

העיקר ראה להרגיל את עצמך לדבר עימו יתברך הרבה מאוד, אשר כל דיבור ודיבור הוא הצלחה נצחית, ואם היה האדם יודע מעלת הדיבור והשיחה בינו לבין קונו, היה מדבר כל היום כולו, היכן שרק הולך היה מדבר עמו יתברך.

ובאמת אמר רבנו, שזה תלוי כפי האמונה שיש בו, כי אם היה יודע האדם ידיעה בלב שלם, שמלוא כל הארץ כבודו, והקדוש ברוך הוא עומד בשעת התפילה ושומע התפילה, בוודאי היה מתפלל בהתלהבות גדולה, והיה מדקדק מאד לכוון דבריו.

ובשביל שהאדם אינו יודע זאת בידיעה ברורה ובלב שלם, על כן אינו מתלהב כל כך ואינו מדקדק כל כך (עיין, ליקוטי מוהר"ן, חלק א, סימן סב), ומזה בא לכל אחד ההתרשלות מזה.

על כן, ראה וגם ראה להרבות בדיבור אליו יתברך, ולהיות רגיל לשפוט את עצמך – איך ובמה אתה מבלה את ימיך ושנותיך וכו'.
עליך לדעת, כי שלמות התפילה והתבודדות היא, כשמביאה את האדם אליו יתברך, ולא שמרחיקו, כי אז היא התבודדות שאינה כראוי, המביאו לידי כעס וקפידות (ספר המידות, אות כעס, סימן לה): כי התבודדות צריכה ליישר את דרכו, ולהביאו שיקיים את השולחן ערוך, כי אחרת משהו אינו כשורה.
שלמה המלך אמר (משלי ל, ו): "אל תוסף על דבריו פן יוכיח בך ונכזבת". אמרו חכמינו הקדושים על זה (מדרש רבה, פרשת בראשית, פרשה יט, סימן ג ): "שלא תעשה את הגדר יותר מן העיקר, שלא יפול ויקצץ הנטיעות", עיין שם.

כי בדרך כלל האדם רוצה לפרוש את עצמו מבני אדם, ועושה לעצמו גדרים וסייגים, ובין כך פורץ בעצמו את הגדר, כגון :שמתבודד, ולבסוף אינו הולך להתפלל במניין עשרה, לומר "קדושה" ו"ברכו", "אמן יהא שמה רבא" וכו', אשר אי אפשר לשער בשכל אנושי מה שנעשה בכל העולמות, על ידי עניית כל אמן, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (שבת קיט:): שקורעים לו גזר דין של שבעים שנה, ובעבור קדושה אחת כל המלאכים מקנאים בו…
אחי, אחי היקר! זכור מאמרם (מדרש רבה, פרשת בראשית, פרשה יז, סימן ה): "תחילת מפלת שינה דמך ליה (ישן לעצמו) ולא לעי באורייתא (ואינו עוסק בתורה), ולא עביד עובדא" (ואינו עובד במלאכתו).

על כן עליך לדעת, כי ההתבודדות צריכה רק לחדש אותך, ולעורר אותך ולחזק אותך, ורק על קוטב זה צריכה להביאך ההתבודדות, שהוא ישוב הדעת עמוק עמוק.
אשרי מי שמתבודד בכל יום עמו יתברך, ומיישב דעתו, שלא יצא מגדר השולחן ערוך.
(אשר בנחל, מכתב ה תקסא, א בטבת תשד"ם)

להצלחת:
בית הדפוס 'ניצני הקודש' – יבנאל, בראשות הר' מאור בניזרי בן שושנה הי"ו וב"ב.

 

יום ראשון – ה בטבת

המכתב היומי:

מהי הסיבה שצריך לאהוב כל בר ישראל?

מה אומר לך, ידידי היקר! ראוי לנו לשמוח בכל יום על נועם חלקנו, "אשר בנחל" שם גורלנו, ומה היינו עושים בלי רבנו!? וכל מה שנזכה לשמח את עצמנו עם רבנו, כן תהיה לנו שייכות אליו.

כי עיקר הכול תלוי כפי השמחה והחדווה אל הדבר שכוספים אליו, ובחסדו יתברך רבנו מאיר בנו את אמיתת מציאותו יתברך, ומרחיב את דעתנו ולבנו, ומעורר אותנו ומחזק ומאמץ אותנו בדרכנו, אשר בזה לבד ראוי לנו לשמוח מאוד מאוד.
ראה לעשות כל מיני פעולות שבעולם לדבר עם חבריך ומיודעיך רק דיבורי אמונה והשגחה פרטית, אשר זה יכניס אהבה, אחווה ורעות בין אחד לשני, כי כל מה שמדברים ממנו יתברך, זה מכניס באדם אהבה, אחווה ורעות, שיאהב את חברו. כי המאמין האמיתי בו יתברך, היודע שהכול לכול אלוקות גמור הוא, לא שייך שישנא את חברו, כי יודע שבכל בר ישראל יש חיות אלקותו, וצריך לאהוב את כל בר ישראל מצד נשמתו, שהוא עצם אלוקות.
(אשר בנחל, מכתב י תתקעה, ה בטבת תשמ"ז)

עצה לחיים:

מה ראוי להיות סדר הבקשות בזמן ההתבודדות?

אודות שאלתך… על מה צריך לבקש קודם, הדבר הראשון שאדם צריך לבקש – שיהיה תמיד שמח, ולבקש כל כך הרבה על שמחה, ולא לעזוב את הקדוש ברוך הוא, עד שיהיה באמת שמח.
כי השמחה היא הגאולה, והיא הברכה, והיא ההצלחה של האדם. לכן הדבר הראשון שצריך לבקש זה שמחה.
אחר כך צריך לבקש על בריאות, פרנסה, שלום בית, וכן על הילדים צריכים כל כך הרבה לבקש בלי הפוגה. כי על ילדים צריכים לשפוך דמעות בכל יום אל הקדוש ברוך הוא, שיהיו לנו ילדים טובים וממושמעים, והבן למעשה.

(אשר בנחל, כרך נ', מכתב ט' תעא, שנת תשמ"ו)

 

היום הילולת – רבי אהרון מטיטיוב זי"ע

היום זה ההילולא של רבי אהרון מטיטיוב זי"ע. שהיה בן דודו של אימו של רבנו ז״ל פייגא, עליה השלום, כי פייגא הייתה בת אדל בת הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, ורבי אהרון היה בנו של רבי צבי, שהיה בנו של הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, ומשום מה – היה כל ימיו עני ואביון, עד שהחיים שלו היו בעניות ודחקות גדולה מאוד מאוד.
בקושי היה יכול לפרנס את בני ביתו, עם כל זאת הייתה לו מדרגה כזו שתמיד היה שמח, וככל שהייתה לו יותר עניות ודחקות וכו', היה שמח יותר ויותר, ומרוב שמחה שהכניס באשתו ובילדיו, הרגישו בשבת איך שכל החדר מלא מלאכים וכו', והיה אצלם כל כך דבר פשוט, שלא סיפרו את זה לאף אחד, כי חשבו שאצל כל בר ישראל נמצא דבר זה, בכל שבת הבית מלא עם מלאכים.

כי הוא הכניס בהם שמחה כל כך גדולה משמחת השבת, עד שבאמת ראו מלאכים (היו לו שני בנים ובת אחת, והבת בזיווג שני התחתנה עם דוד רבנו, הרבי רבי ברוך ממעזיבוז' זי"ע).

פעם שאל אותה הרבי רבי ברוך בשבת, שידוע שאצלו היה בשבת המון אנשים וכו': "האם גם אצל אביך היו כל כך הרבה אנשים?" ענתה ואמרה לו: "אצלך יש המון אנשים, אבל אצל האבא שלי בשבת היו המון מלאכים".

ומכל זה רואים כשאדם רק בשמחה, ולא מניח אצלו שום טיפה של עצבות, אפילו שעובר עליו עניות ודחקות עצומה מאוד עד שאין לו במה לפרנס את אשתו וילדיו, עם כל זאת הוא מתחזק להיות רק בשמחה, על ידי זה רואה בעיני שכלו את כל המלאכים שנבראים מהמצוות שאדם מקיים בשבת, וכן את כל המלאכים שנבראו בששת ימי החול.
אשרי מי שתמיד שש ושמח, ולא נותן את העצבות והעצלות להתקרב אליו כרגע.
(אשר בנחל, מכתב אקמח, ה בטבת תשע"ג)

להצלחת:
שיראל כהן בת יהודית תחי' בלימודים ובמציאת עבודה

 

יום שני – ו בטבת

המכתב היומי:

כל ענייניך תלויים רק בקדוש ברוך הוא

ראה לדבק את עצמך בו יתברך. תדע כי כל ענייניך תלויים רק בקדוש ברוך הוא. על כן תהיה רגיל לבקש ולהתחנן ממנו יתברך כל מה שאתה צריך.
תדע שהעניין של תפילה מאוד מאוד קשה להרגיל את עצמו לזה, כי האדם מלא כפירות ואפיקורסות, כי המאמין האמיתי, שמאמין שאין בלעדיו יתברך כלל, והכול לכול אלוקות גמורה הוא, תמיד ידבר אליו יתברך ועל כן צריכים על זה מסירות נפש ממש.
נא ונא ראה לשמוח מאוד מאוד על נועם חלקך, אשר בנחל שם חלקך, ואל תיפול בדעתך כלל, ועוד תראה ניסים נגלים שיעשה עמך הקדוש ברוך הוא.
(אשר בנחל, מכתב טז תשפז, ו בטבת תנש"א)

היום הילולת הצדיק הקדוש רבי יחזקאל שרגא משינאווע זי"ע

היום יום ההילולא של הצדיק הקדוש רבי יחזקאל שרגא משינאווע זי"ע (בעל דברי יחזקאל), היה יהודי שהיה בא אליו בכל פעם עם פתקא ופדיון לבקש עליו רחמים, ובירכו ועל ידי זה ראה ישועה.

פעם חשב היהודי הזה: למה ללכת אל הבן? אני אתחיל לנסוע אל אביו שהיה הצדיק הקדוש רבי חיים מצאנז זי"ע (בעל דברי חיים), ובא אליו עם פתקא ופדיון לבקש עליו רחמים, וכשהסתכל הרב הקדוש מצאנז בפתקא שאל אותו: "האם היית נוסע עד עכשיו אצל מישהו?"

ענה ואמר היהודי: "כן, אצל בנכם". חייך, הרב הקדוש מצאנז ואמר: " יחזקאל'ע שלי, במה הוא רבי?" ענה ואמר היהודי: "הוא לומד תורה כל היום לרבות הלילה בהתמדה גדולה מאוד".

על זה השיב הרב הקדוש מצאנז: "בזה שאדם לומד תורה ביום ובלילה הוא לא נעשה רבי. ללמוד תורה זה צריך כל יהודי פשוט ביום ובלילה".
ענה ואמר היהודי: "הוא מתפלל את שלוש התפילות בחיות ובדבקות". על זה השיב הרב הקדוש מצאנז: "בזה שאדם מתפלל בחיות ובדבקות הוא לא נעשה רבי, כי להתפלל בחיות ובדבקות צריך כל יהודי פשוט".

ענה ואמר לו היהודי: "פעם הייתי אצלו ביום גשום ועמדנו בחלון ופתאום ראה יהודי הולך עם נעלים קרועות ורגליו נרטבות בגשם וכו', ותיכף ומייד לקח את המגפיים שלו ונתן לי ואמר: "לך רוץ מהר ותיתן את זה ליהודי שיהיו לו מגפיים".

על זה התפעל מאוד הרב הקדוש מצאנז זי"ע ואמר: "אם יחזקאל'ע שלי מוסר את נפשו עבור נשמת ישראל ועוזר להם ונותן צדקה, אזי הוא רבי גדול".
רואים מזה במה נמדד צדיק? בזה שמוסר את נפשו ביום ובלילה בשביל נשמות ישראל, ומפקיר את נפשו ושמו עבור הזולת, זה נקרא צדיק.

(אשר בנחל, מכתב תתיח, ו בטבת תשע"א)

כיצד מחזקים את הביטחון העצמי?

העיקר תחזק עצמך עם בטחון עצמי, וייסוד גדול להגיע לזה, שאף פעם לא יעניין אותך מה שאחרים אומרים עליך בין לטוב בין להיפוך אתה אינך רואה אותם (דהיינו, את המתנגדים עליך), כי ברגע שאתה מתעניין מה אומרים עליך, ומה מדברים עליך וכו' זה מראה חולשה בביטחון עצמי.
זכור גם זכור, שאין צריכים להתייחס אל אף בריה שבעולם, עלינו רק לגלות את רבנו בעולם, ועל ידי זה תתגלה אמיתת מציאותו יתברך בעולם: "לתקן עולם במלכות שדי".
אשרי מי שעוזר לי להפיץ את אור רבנו, ואז אל רוב טוב הצפון יזכה.
(אשר בנחל, מכתב טז תתו, ו בטבת תנש"א)

להצלחת:
מרכז ההפצה – 'היכל הקודש' – ירושלים, בהנהלת הר' יהושע העשיל דובדבני הי"ו

 

 

יום שלישי – ז בטבת

המכתב היומי:

הטובה הכי גדולה שבן יכול לעשות לעילוי נשמת אביו

עליך לדעת, כי כל ספר שאתה מפיץ לאחר, וההוא יש לו הרהור תשובה מהספר, ומתעורר אליו יתברך, זו טובה גדולה לנשמת אביך, ואם היית יודע איך שכל נשמות המתים מקנאות באביך, שהשאיר בן כזה, שהולך במסירות נפש עצומה לגלות ולפרסם את רבנו ואת תלמידיו, ואת הספרים הקדושים, אזי היית הולך ביתר עוז וביתר מרץ, והיית כל כך שמח, כי אין אתה יודע מהו סבלם של המתים לאחר שנפטרו מזה העולם.
יש מתים שמסתובבים בכף הקלע עשרות שנים, ושום בריה לא יודעת את צערם ומכאובם, יש גלגולי נשמות שמתגלגלים בחיות ובעופות, באילנות ובעשבים, בקוצים ובדרדרים, וגם באבנים, רחמנא ליצלן, כמובא כל זה בדברי האר"י ז"ל. על כן כשעושים איזו טובה לנפטר, ומזכים את נשמות ישראל שיחזרו בתשובה, ושתהיה להם אמונה בו יתברך, ובפרט כשהבן עושה זאת, זה מאוד חשוב בשמים, ועוזר לאביו.
(אשר בנחל, מכתב ח קלו, ז בטבת תשמ"ו)

עצה לחיים:

כיצד מגיעים לידי שמחה?

צריך שתדע, אשר להגיע לשמחה, הוא רק על ידי שמדברים תמיד משמחה, וצריכים לחזק את אחרים שיהיו בשמחה, אז גם אתה תהיה בשמחה.
כמו שאמר רבנו (ליקוטי מוהר"ן, חלק א, סימן קו): "עצה לבוא לגדלות המוחין -להשכיל אחרים".
לכן צריכים תמיד לדבר עם זולתו משמחה, ואז תושפע גם עליך שמחה. הרבה פעמים כשמדברים עם הזולת, נעשה אור ישר ואור חוזר, כמובא בדברי רבנו (ליקוטי מוהר"ן, חלק א, סימן קפד): "כי בזה שמדברים עם הזולת, נעשה בחינת הכאה, כמי שמכה בכותל, שחוזר הדבר אליו".
כמו כן כשמדבר לחברו, אף על פי שאין חברו מקבל ממנו, אף על פי כן הוא בעצמו יכול להתעורר מאותם הדיבורים.
לכן צריכים לדבר תמיד עם הזולת, ואז יכו הדיבורים אליו חזרה, ותהיה לו המון התחזקות, אף שחברו לא יקבל ממנו, על כל פנים הוא יקבל מעצמו.
ובאמת זה צריך להיות יסוד אצלו, מי שבא אליו, שידבר עמו דברי התחזקות באופן כזה, שתישאר לכל הפחות ההתחזקות בעבור עצמו, ואז כבר לא יצטרך לילך ולקבל מאף אחד.
וזכור תזכור, אשר לקבל התחזקות ולמסור התחזקות, זה רק על ידי שקידה רבה בלימוד "ליקוטי הלכות", אשר שם תמצא הכול.

(אשר בנחל, מכתב ח קמו, ז בטבת תשמ"ב)

 

היום הילולת רבי צבי זי"ע בנו יחידו של הבעל שם טוב הקדוש זי"ע,

היום זה ההילולא של רבי צבי זי"ע, בנו יחידו של הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, שהיה צדיק נסתר כל ימיו. היה גר תקופה גדולה בקונסטנטין ושם אף אחד לא הכיר אותו.
היה חי בעניות ודחקות גדולה מאוד מאוד באופן בלתי משוער, ולא היה לו מה לתת לאכול לאשתו ולילדים שלו. פעם בכה מאוד מאוד לקדוש ברוך הוא על יד המזוזה: "ריבונו של עולם, אני בן של אבא כל כך גדול, ואין לי מזון סעודה אחת לתת לאשתי ולילדי, מה אני עושה? אולי תעשה איתי חסד שכמה אנשים ישתדלו לסדר לי מעמדות שתהיה לי פרנסה קבועה", וכך בכה הרבה.

והנה התקבלה תפילתו, ופתאום בשבת נעשתה התעוררות גדולה מאוד בין אנשי בית הכנסת, ואמרו אחד לשני: "הלא הבן של הבעל שם טוב הקדוש זי"ע פה עימנו, ומהיכן אדם הזה הוא חי?" ונתוודע להם שהוא עני גדול מאוד, ותיכף ומיד סידרו לו אנשים מעמדות.
עברו כמה שעות, התחיל להתחרט וניגש את המזוזה, והתחיל לבכות: "ריבונו של עולם, איך איבדתי את הביטחון שלי, ושמתי את ביטחוני בבני אדם" והתחיל לבכות יותר ויותר שאנשים שרצו לעשות לו מעמדות, שישכחו ממנו, כי הוא רוצה רק לבטוח בו יתברך. כמובן, שתפילתו התקבלה, ועד יום ראשון כבר שכחו האנשים שרצו לסדר לו מעמדות לגמרי.
(אשר בנחל, מכתב אקסה, ז בטבת תשע"ג)

ר' צבי היה צדיק נסתר. הבעל שם טוב הקדוש, זכותו יגן עלינו הזהירו: "אתה תהיה נעלם לגמרי מהעולם, שלא ידעו ממך".
אחר ההסתלקות של הבעל שם טוב הקדוש זכותו יגן עלינו, כל התלמידים רצו שהוא יקח את ההנהגה אחר האבא, אך היות שלא רצה, הכריחוהו.
שנה אחת היה מנהיג, אחר הבעל שם טוב הקדוש, זכותו יגן עלינו. ובחג השבועות, שאז יום ההילולא של הבעל שם טוב הקדוש, זכותו יגן עלינו, בשנה הראשונה לאחר ההסתלקות, בא אליו אביו, ואמר לו למסור את ההנהגה לתלמיד הגדול שלו: המגיד ממעזריטש, זכותו יגן עלינו.
וכן עשה תיכף ומיד את הרצון של האבא. והמגיד הגדול ממעזריטש, זכותו יגן עלינו נעשה המנהיג, והוא טיפל בכל התלמידים, ושלח כל תלמיד לכיוון אחר, שיהיה מנהיג במקום אחר, ור׳ צבי נעלם מהאופק.
(אשר בנחל, מכתב א יג, ז בטבת תשע"ה)

להצלחת:
הרב נחמן מאיר סלמנוביץ שליט"א בן מלכה ומשפחתו

 

יום רביעי – ח בטבת

המכתב היומי:

הקדוש ברוך הוא לא יעזוב אותך!

צריך שתדע, שהקדוש ברוך הוא לא יעזוב אותך, ואף שנדמה לך עכשיו וכו', וכאילו כלו כל הקצים וכו', עם כל זאת אם רק תברח אליו יתברך, ותחדיר בעצמך אמונה פשוטה בו יתברך, אשר לא יעזוב אותך בכל המצבים שאתה נמצא בהם, אז תראה ישועה.

כי דווקא ברגע שנדמה לו לאדם כאילו הכול אבוד, ואיבד את העולם הזה ואת העולם הבא גם יחד, בו ברגע כשאינו מתייאש ובורח אל מלך הכבוד, ומבטל עצמו לגמרי אל עצם עצמיות חיות אלוקותו יתברך, דווקא אז רואה ישועה, כי אצלו יתברך חשוב מאוד אדם שהוא בטל לגמרי אליו, ואינו בוטח בשום בשר ודם, עפר ואדמה.
כי ברגע שאדם אינו נותן ביטחונו בשום בריה שבעולם, רק בו יתברך, אזי הוא מוריד מעצמו את כל מיני לבושים וצמצומים, העלמות והסתרות, והוא נעשה כיסא לאלוקותו יתברך, מרכבה לשכינת עוזו יתברך.

ולכן כל מה שעבר ועובר עליך, הוא רק כדי לשבור את ישותך וחומריותך העב והגשמי, כדי שתרגיש את עצם אלוקותו יתברך השופע בכל העולמות עד העולם הגשמי והחומרי הזה.

לכן אל תדאג כלל, רק תשים באלוקותו יתברך את ביטחונך, ואז טוב לך כל הימים.

(אשר בנחל, מכתב ח קנב, ח בטבת תשמ"ו)

 

עצה לחיים:

איך מגיעים להתחדשות בעבודת ה'?

עליך לדעת, כי הקדוש ברוך הוא מחדש את עולמו בכל יום ובכל שעה ובכל רגע, כי הכול חדש.
רבנו התפאר, שאצלו כל נשימה – חדשה לגמרי, והוא מחדש עצמו בכל פעם. וזו השלמות שהאדם צריך להגיע אליה – להתחדש בכל פעם, שזה נקרא בדברי רבנו (ליקוטי מוהר"ן, חלק ב, סימן ח :("חידוש העולם" זה ברור המדומה, שאדם צריך לזכות לאמונת חידוש העולם, לידע שיש מחדש, שהוא יתברך מחדש בטובו את כל הבריאה מחדש, בכל יום ובכל עת תמיד.

כי חידוש הבריאה זה מעיקרי האמונה, לידע שבכל עת ובכל רגע כל העולם נברא מחדש, וכל מה שעובר על כלליות הבריאה ועל כל אחד בפרטיות, הכול ממנו יתברך – אם האדם רוצה ואם איננו רוצה, לא יועיל שום דבר, הכול בא ממנו יתברך – דבר גדול ודבר קטן.

יש דברים שהאדם אינו מסוגל להבין למה זה קורה, ואיך זה קורה?! אבל אין זאת אומרת, שזה לא בא ממנו יתברך, וכבר אמר רבנו) ליקוטי מוהר"ן, חלק ב, סימן נב): "שבהכרח שיהיו קושיות על הנהגותיו יתברך, כי הוא יתברך מרומם ומנושא מדעתנו, שעל ידי זה קשה עליו קושיות.
ואם הייתה הנהגתו כפי חיוב דעתנו, היה, חס ושלום, דעתו כדעתנו המצומצמת והקטנה.

וסיים רבנו: אשרי מי שאין לו שום קושיות כלל, אלא מכניס עצמו מאמונה פשוטה בו יתברך, ויודע שאין יודעים כלל, ולא כל דבר בעולם יכולים להבין ולהשכיל, כי דעתו יתברך למעלה מדעתנו המצומצמת, והנהגותיו יתברך נפלאות תמים דעים, והעיקר לא להיות חקרן ומחקר, שהכול בכלל כפירות ואפיקורסות, כי כל קושיה שעולה על דעת האדם אחרי הנהגותיו יתברך, הכול בכלל חקירות, וזה מביא אחר כך לאפיקורסות גמורה.
(אשר בנחל, מכתב ח קמז, ז בטבת תשמ"ו)

לע"נ:
אביה אושרית זגורי ע"ה בת נעמה מרים תחי' שהיום פקודת שנתה

 

 

יום חמישי – ט בטבת

המכתב היומי:

מה היו ההשגות של הבעש"ט הקדוש בתפילה?

מה אומר לך! החיים מלאים ניסיונות קשים ומרים, ואשרי מי שמחזיק מעמד, ואינו נשבר כלל, כי בזה נמדד האדם – איך יכול להחזיק מעמד באמונה פשוטה, על אף כל הניסיונות הקשים והמרים שעוברים עליו.

העיקר לזרוק את החכמות שלו, ולידע שאינו יודע כלום, אלא יש מנהיג לבירה, שהוא מנהיג את עולמו בחסד וברחמים, בצדק ובמשפט.
הבעל שם טוב הקדוש זי"ע אמר: "אחר כל ההשגות הגדולות שהשגתי, אני מתפלל לקדוש ברוך הוא כתינוק קטן", וזה מה שרוצה מאיתנו רבנו – להשליך את השכל הפגום שלנו, ולא לשאול שאלות או קושיות, רק למסור את נפשנו אליו יתברך, ולדבר עמו בתמימות ובפשיטות כל היום כולו, כאשר ידבר איש אל רעהו והבן אל אביו.
(אשר בנחל, מכתב ו רנח, ט בטבת תשמ"ה)

 

עצה לחיים:

חזרתי בתשובה – לאיזה רב עלי להתקרב?

מה אומר לך ידידי היקר? קודם תהיה מאוד מאוד שמח שזכית לחזור בתשובה שלמה שאין למעלה מזה, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (ברכות לד:) "במקום שבעלי תשובה עומדים שם אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד"…

והנה בעניין מציאת רב וכו', עליך לדעת שחכמינו הקדושים אמרו (אבות פרק א) "עשה לך רב", אבל צריכים לשמור מאוד מאוד מי הוא הרב…
לכן, עליך להתקרב אל רב כזה שיחדיר בך אמונה פשוטה בו יתברך שגם אתה תוכל לדבר אל הקדוש ברוך הוא, וכן יעורר אותך על שלום בית, וילמד אותך עצות איך לא לריב עם אשתך וכו' שתהיה חכם ולא צודק וכו'.

והעולה על הכול שיחדיר בך התמדת לימוד תורה הקדושה שתתחיל ללמוד בכל יום מקרא משנה גמרא וכו', רב כזה תחזיק עם שתי הידיים כי אצלו תקנה רק טוב אמיתי ונצחי, טוב הגנוז והצפון.

ותהילה לאל, יש רבנים יראי ה' וחושבי שמו כאלו, אשרי מי שמחפש אחריהם וימצאם.
(אשר בנחל, כרך רנט, מכתב ב תתקסו, שנת תשע"ד)

להצלחת:
מזכה הרבים בעיר תל אביב
הרב יוסף כהן שליט"א בן מרגלית ובני משפחתו בגשמיות וברוחניות

 

יום שישי – י בטבת

המכתב היומי:

היום הילולת מוהרנ"ת זי"ע

אחי ורעי היקרים! היום הזה הוא יום הילולא קדישא של מאור עינינו, חיות נפשנו, אשר האיר וגילה לנו את אור האורות הגנוז והצפון זי"ע, הלא הוא מוהרנ"ת ז"ל, אשר ידוע איך שכל מגמתו הייתה כל ימי חייו הקדושים, רק לגלות לכלליות ישראל את האור הנעלם, שהוא אור רבנו.
אף שהיה עליו הרבה מחלוקות וירידות וכו', אבל חפץ ה' בידו הצליח, וזכה להקים חברא קדישא עובדי ה' יתברך, אשר לא פסק פיהם – הן מתורה והן מתפילה יומם ולילה.
(אשר בנחל, מכתב ה א, יום ראשון לסדר ויחי תשמ"ג)

מה אמר רבנו על מוהרנ"ת?

רבנו בעצמו הפליג במעלתו מאוד מאוד, ואמר: "ממני יודע רק רבי נתן, וקצת רבי נפתלי", וכן אמר רבנו לאנשי שלומנו: "אלמלא מוהרנ"ת לא היה נשאר ממנו עלה (דף של ספר) אחד".
(אשר בנחל, מכתב א כג, ט בטבת תשמ"ג)

 

מידותיו והנהגותיו הקדושות של מוהרנ"ת היות שהיום הזה הוא יומא דהילולא של מוהרנ"ת, לכן טוב ויקר שניקח קצת ממידותיו הקדושות:

א. היה זריז נפלא בכל דבר – בין בגשמי ובין ברוחני. ושנא מאוד מאוד את העצלים.
ב. תמיד אחז את המורה שעות )השעון( לפני עיניו, והיה חוטף בכל שעה ושעה איזה טוב, לא הניח את השעה שתלך לריק, חס ושלום.
ג. היו לו שיעורים קבועים כסדרן בכל חלקי התורה הקדושה והתמיד בהם תמיד – בין בשבתו בביתו ובין בלכתו בדרך.
ד. זכר תמיד את יום המיתה, ובפירוש אמר: "אחר הסתלקות רבנו נשתנה כל מהלך מחשבתי, ובכל יום ובכל שעה חשבתי רק על זה, שאהיה צריך להפשיט את גופי וכו'".
ה. חידש בכל יום ויום חידושים דאורייתא על פי ההקדמות של רבנו (וכבר אמרתי לכם פעם: "אם אינכם יכולים לחדש, ראו על כל פנים לרשום בכתב אמת מה שאתם זוכים לשמוע, כי יבוא זמן ויהיה מאוד מאוד יקר").
ו. מסר נפשו למען הפצת דעת רבנו בעולם: הן בהפצת ספרים והן בדיבור לדבר עם אחרים מעצותיו הקדושות של רבנו.
ז. הייתה בו (צניעות) מידתו של רב (עיין, רש"י נידה כד. דיבור המתחיל: "שימי את"( אף פעם לא הסתכל חוץ לד' אמותיו, ואפילו בביתו סגר את הוילונות, ואמר: "הסתכלות אחת פחות בעולם הוא טוב יותר".
ח. היה מאוד מאוד שפל בעיני עצמו, ומקבל את כל אדם בסבר פנים יפות.
ט. היה סבלן נפלא, ואף שביזו אותו בחרופים ובגידופים, ושפכו דמיו כמים, אף על פי כן שתק, ולא ענה למחרפהו ולמבזהו שום דבר.
י. אף שהיה למדן מקובל וצדיק גדול, אף על פי כן לא החזיק "טיבותא לנפשיה" (טובה לעצמו) והתנהג בתכלית הפשטות, והיה מאוד מאוד מעורב בדעת עם הבריות, עד שהיה קשה לעלות על הדעת, כי האדם הזה הוא משכמו ומעלה, דבוק בו יתברך בדבקות עצומה, וזכה לטייל ולהיות בכל חלקי התורה הקדושה. כל כך היה נעלם ונסתר כל ימי חייו מאנשי העולם בכלליות ומאנשי שלומנו בפרטיות.
(אשר בנחל, מכתב ה א, יום ראשון לסדר ויחי תשמ"ג)

אם לא נתן – למוט רגלינו

אחד מאנשי שלומנו בשם רבי אפרים מפשדבוז׳ ז"ל שהוא אמר אנחנו אומרים בתפלת ערבית, "אם לא נתן למוט רגלנו", אם לא היה לנו את מוהרנ"ת ז"ל מזמן היה למוט רגלנו. כי רק מוהרנ"ת הבין את רבנו.

(אשר בנחל, מכתב תרפא, ט בטבת תשע"ב)

 

מה הבטיח מוהרנ"ת קודם הסתלקותו?

מי גילה ופרסם את רבנו? מוהרנ"ת ז"ל, שיום ההילולא שלו הוא בעשרה בטבת, והתעברה בו הנשמה של עזרא הסופר.
ולכן קודם שנסתלק אמר בזו הלשון: "עזרא הסופר הולך להסתלק, ואני מגלה לכם, שטריף פסול – ספרי חיצונים, ספרי מינים ואפיקורסים, הולכים להתפשט בעולם, אבל אני מבטיחכם, שדף אחד מספרי רבנו, יהיה תיקון על הכל.
והירבה לדבר כל השבוע לפני ההסתלקות שלו ממעלת הפצת ספרי רבנו, ואמר: "תשתדלו שיהיה יפוצו מעיינותיך חוצה."
(אשר בנחל, מכתב ח רכב, יא בטבת, תשמ"ו)

מה קיבל מוהרא"ש על עצמו ביום הילולת מוהרנ"ת?

בחסדו הגדול לא אפסיק מלהדפיס, אדרבה! אני מקבל עלי מהיום — :עשרה בטבת, הילולא דמוהרנ"ת, שנה זו, עד שנה הבאה עלינו לטובה, לחבר לכל הפחות עוד עשרה ספרים חדשים, ומלבד — להדפיס עוד כמה חלקים "אשר בנחל" ו"שפת הנחל", וירחונים על החודשים הבאים.
ומה' יתברך אבקש: "אלי, עזור לי, ואזכה להמשיך את הגאולה השלמה בעולם".
(אשר בנחל, מכתב ג תרפא, עשרה בטבת, תשמ"א)

 

מדוע ביקש מוהרנ"ת שלא יבואו לציונו?

מוהרנ"ת ביקש את אנשי שלומנו, שלא יבואו לציונו, ומדוע? כי אמר: "אני אהיה תמיד אצל רבנו. לכן אם תהיו באומן אצל רבנו ז"ל, גם אני אהיה שם". והראה היכן שיהיה.
לפני מלחמת העולם השנייה היה אוהל על ציון רבנו, והיה שם חלון, והראה ששם יעמוד תמיד.
(אשר בנחל, מכתב כו רכד, עשרה בטבת, תשנ"ח)

עצה לחיים:

מי שמאמין אינו מתבלבל משום דבר!

הלימוד של רבנו, הוא לימוד של סבלנות עמוקה התלויה באמונה פשוטה, כל מה שהאדם מאמין יותר בו יתברך, אשר אין שום מציאות בלעדיו יתברך כלל, יותר נכנסת בו מידת הסבלנות.
ויש לו סבלנות – הן בבית מאנשי הבית, והן בחוץ מאנשי העולם. על ידי אמונה פשוטה בו יתברך, שאדם מאמין שאין בלעדיו יתברך כלל, על ידי זה נכנס בגדלות המוחין, ואינו מסתכל על שום בריה שבעולם שתעצבן אותו, או תכעיס אותו, או שתכניס אותו באילו יסורי מצפון או באיזו רגשנות.
כי המאמין האמיתי בו יתברך, אינו מתבלבל משום דבר כלל, כי מרוב הדבקות בו יתברך, אינו מניח ששום בעיה – הן של עצמו והן של אחר תיגש אליו, כי תיכף ומייד נכלל בו יתברך, ואז לא יכולים להאחז בו שום עצבנות ורגשנות, וכן אינו מתאכזב משום בריה שבעולם.
(אשר בנחל, מכתב ח קעב, י בטבת תשמ"ו)

להצלחת:
הרה"צ הרב נחמן זושא אלכסנדר שיק שליט"א בנו בכורו של מוהרא"ש זי"ע

 

 

שבת קודש – יא בטבת

המכתב היומי:

בעניין ש… ביזה אותך וכו', מה בכך?!

רבנו אמר )ליקוטי מוהר"ן, חלק א, סימן ר): "עיקר התשובה – ישמע ביזיונו ידום וישתוק". זה עיקר התשובה, לא להשיב על ביזיונו שום דבר, ואף שזה כואב מאוד מאוד, כי יש לי מה להשיב לך, ואף על פי כן איני משיב לך מפני תשובה, זה יותר מהרבה תעניות.
כי זה מכניע את הדם שבחלל השמאלי, והורג את יצרו, כי הביזיון שמבזים אותו, זה ממש מיתה, "אזיל סומקא ואתי חיוורא"(הלך אדום ובא הלבן) (בבא מציעא נח (:ולכן אל תשים לב שמדברים עליך וכו' גם עלי מדברים וכו' ומה בכך? שיהיה להם וכו', עלינו רק לברוח אליו יתברך, ולא להתבלבל משום דבר שבעולם, יהיה איך שיהיה.
אשרינו שיש לנו לימודים כאלו, טוב להודות לקדוש ברוך הוא על הכול.
(אשר בנחל, מכתב ח ריח, יא בטבת תשמ"ו)

עצה לחיים:

איך מחזיקים מעמד בעת משברים וניסיונות?

העיקר הוא אמונה, להאמין שדבר גדול ודבר קטן הוא ממנו יתברך, ובידיעות אלו נגאל מכל צרותיו. כי כל הצרות והיסורים שיש לאדם, הם רק כשתולה הכול במקרה, במזל ובטבע, וחושב שיש בכוח בשר ודם לעשות לו רע בלעדיו יתברך, אז האדם נשבר, אבל תיכף ומיד כשמכניס את אמיתת מציאותו יתברך בתוך חייו הפרטיים, הכול מתהפך לגמרי, ורואה את השגחתו על כל צעד ושעל.
הנה עליך לזכור, אשר מנסים את כל אדם בניסיון אחר, זה בעניות וזה בעשירות, זה בגדלות וזה בשפלות, זה בכבוד וזה בביזיונות וכו', לאין מספר ניסיונות, אבל אשרי מי שמחזיק מעמד בכל הניסיונות שמנסים אותו, ואינו נפרד ממנו יתברך, כי התכלית היא לחשוב רק ממנו יתברך, ולא להסיח דעת ממנו יתברך כרגע, שזו השלמות.
אבל לפני שבאים לזה, מנסים את האדם היטב היטב אם יעמוד בניסיון. ובעת הניסיון מר מאוד לאדם, אשרי מי שאינו מטעה את עצמו כלל בזה העולם.
(אשר בנחל, מכתב ח קמד, ז בטבת תשמ"ו)

מתפילותיו של מוהרא"ש:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנִי לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנִי לְהִכָּלֵל בְּךָ לְגַמְרֵי, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵינִי רוֹצֶה כְּלוּם רַק אוֹתְךָ, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ.

)אֲשֶׁר בַּנַּחַל חֵלֶק מ"ט מִכְתָּב ט,נד עַמּוּד קטז(

 

להצלחת:
הר' יעקב סלמה בן מרים הי"ו ובני משפחתו

 

 

יום ראשון – יב בטבת

המכתב היומי:

יש לך שליחות מיוחדת בעולם – תוציא אותה מהכוח אל הפועל!

עליך לדעת, כי רבנו גילה לנו, אשר כל בר ישראל יש לו נקודה אשר אין בחברו, ואפילו שירצה חברו לחקות אותו, לא יוכל כלל, כי כל נשמה יש לה שליחות אחרת בזה העולם.

על כן בוודאי גם לך יש איזו שליחות להוציא מהכוח אל הפועל בזה העולם, ויש לך נקודה כזו אשר אין לשום בריה שבעולם.
על כן מה ולמה לך להיות שבור ומיואש ומדוכא מיסורי עצמך?! צא מהקטנות שלך, והרגל עצמך ליתן תודה והודאה לה' יתברך על כל החסד חינם שעשה עמך מעודך עד היום הזה.

על ידי זה שתהיה תמיד בשמחה, תזכה שיתרחב לבך לדבר עמו יתברך, ותספר לפניו יתברך את כל ליבך וכל מה שעובר עליך, כאשר ידבר איש עם רעהו, אשר אין עוד טוב מזה, כאשר מבואר דברים אלו הרבה בספרינו הקדושים – קחהו משם.
מה אומר לך, אהובי, אחי היקר! ראה לחזק עצמך, כי בוודאי שיש כוונה עמוקה, למה הוצרכת להגיע אל גיל שלושים, ועדיין אתה רווק. בוודאי אם תהפוך עכשיו את כל היגון והאנחה לשמחה עצומה, ותהיה איש שמח ועליז, תיכף ומייד תמצא את בת זוגך…
והעולה על הכול, שתעיין הרבה בספרים הקדושים שזכינו להדפיס, ותקיימם בתמימות ובפשיטות, ובפרטיות בכל חלקי שאלות ותשובות "אשר בנחל".
(אשר בנחל, מכתב ו רפו, יב בטבת תשמ"ה)

עצה לחיים:

מה היה הרבי מבעלז רגיל לומר?

הרב הקדוש רבי ישכר דוב מבעלז זי"ע, היה רגיל לומר שיסוד ועיקר בחסידות הם שלושה דברים:
ללמוד הויות דאביי ורבא (היינו ללמוד גמרא).

לעזור לנצרכים.
להיות מקורב אל הצדיק.

לכן תכניס את שלושת הדברים האלו בליבך, דף גמרא שהוא יסוד בחייך, לעזור לנצרכים, תעסוק בהפצת ספרי רביז"ל ולקרב רחוקים, או שתכניס צדקה בקופת "בית התבשיל – אוהל אברהם", ותהיה מקורב אל רביז"ל בלב ונפש, על יד התמדה רבה בספריו הקדושים.
(אשר בנחל, כרך קצט, מכתב תקיא, חשוון תשע"א)

להצלחת:
מרכז ההפצה 'נר להצדיק' יבנאל – בהנהלת האחים היקרים ניב ורן כהן הי"ו

יום שני – יג בטבת

המכתב היומי:

מהי מעלת ההשתתפות בהדפסת ספרי "אשר בנחל"?

זה נכון מה שאמרתי, שמי שיהיה לו חלק בהדפסת ספרי "אשר בנחל" – יראה ישועה, ובזה אני חזק מאוד.
מכל שכן כשיבוא היום ואצא מזה העולם, ויבוא אחד וידפיס חלק אחד מספרי "אשר בנחל" – יראה ניסים נגלים, ואהיה לו למליץ יושר. העיקר קנה לעצמך מידת הסבלנות.
מה אתה צריך להתעצבן בביתך על ילדיך ואשתך?! ראה להיות מאריך אף, ושום דבר לא יעשה אצלך שום רושם כלל.
הבעל שם טוב הקדוש זי"ע אמר פעם: "עולמי, עולמי, אשרי מי שלא נמצא בך, ואוי לו למי שנמצא בך". וזה עמוק עמוק. כי אדם שדבוק בו יתברך בקביעות, הוא כבר לא נמצא בזה העולם, ואשרי לו!
(אשר בנחל, מכתב ח רנג, יג בטבת תשמ"ו)

עצה לחיים:

מה הייתה הרבנית מבעלז רגילה לומר?

הצדקת הקדושה מרת מלכה ע"ה, הייתה הרבנית של השר שלום מבעלז זי"ע, הייתה רגילה לומר שמשלושה דברים בעולם יכולים ללמוד איך להתנהג.
משעון – יכולים ללמוד שהזמן הוא ביוקר.
ממברק – לומדים שכל תיבה היא ביוקר.
מרכבת – לומדים שיכולים לאחר אותה.
שלושה דברים אלו הם יסוד מאוד גדול בחיים. כי אם אישה יש לה זמן מיותר, שתעסוק בחסד, וכן צריכה לזכור שכל מילה יתירה עולה ביוקר. אם, חס ושלום, פולטים מהפה מילה שלא היו צריכים, משלמים על זה אחר כך מחיר גבוה, וכן חבל על הזמן שהולך לאיבוד ויכולים לאחר את הזמן.
(אשר בנחל, כרך קצט, מכתב תקי, חשוון תשע"א)

להצלחת:
הגבאי המסור של בית מדרש 'יביע אומר' – ויד ימינו של מו"ר הרב יגאל כהן שליט"א
ר' משה בן ששון הי"ו
ולע"נ: אביו היקר דניאל בן ששון נ"ע שהיום פקודת שנתו.

 

יום שלישי – יד בטבת

המכתב היומי:

כל בר ישראל יש לו נקודה אשר אין בחברו

ראה להיות תמיד בשמחה עצומה, ותהפוך את כל מה שעובר עליך רק אל טוב, ובמקום שאדם חושב – שם כל האדם (עיין, ליקוטי מוהר"ן, חלק א, סימן כא). ובאמת מאיתו לא תצא הרעות, ובוודאי מה שהוא יתברך עושה עם כל אחד, הוא ברחמים וברצון, ושם גנוזים חסדים וטובות גדולות, אך אנו מבקשים ממנו יתברך תמיד: ואל שדי יתן וימסור את הרחמים בידינו, שימשיך עלינו הטוב הנורא והנגלה ממש (עיין, ליקוטי מוהר"ן, חלק ב, סימן סב).

וכשזוכה להסתכל ולהתבונן בטוב הגנוז, אזי זוכה להרגיש חיי העולם הבא בעולם הזה, כי "כשאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו, זאת הבחינה היא מעין עולם הבא" (עיין, ליקוטי מוהר"ן, חלק א, סימן ד) יכול להיות אדם מסתובב בעולם הזה, אך מחשבתו ומוחו נכללים כבר לגמרי בעולם הבא.
אחי היקר! ראה רק להתקדם ביראת ה', ואל תסתכל חזרה כלל. עליך לדעת, כי כל בר ישראל יש לו נקודה אשר אין בחברו )עיין ליקוטי מוהר"ן, חלק א' סימן לד), ועליו להוציא מהכוח אל הפועל נקודתו בעולם.

וכשידע ידיעה זו, אזי לעולם לא יקנא ולא יחשוב מאחר כלל, ויזכה לחיות חיים נעימים, חיים טובים וברוכים.

ראה לרחק ממך הדאגה לגמרי, כי זה לא יביא אותך אל שום דבר, רק אל מרירות ודיכאון גדול. עליך להיות חזק בשיחה בינך לבין קונך, ולספר לפניו את כל אשר עם לבבך, וכל מה שלוחץ לך תספר לפניו יתברך, כאשר ידבר איש עם רעהו והבן אל אביו, ודבר זה יכולים בכל מקום: ברחוב ובשדה, בבית ובעבודה וכו', רק ימצא לעצמו מקום פנוי, ויספר וידבר עמו יתברך, ואז שב ורפא לו, כי אין למעלה מתפילה והתבודדות. אשר כל דיבור ודיבור עושה רושם גדול למעלה.

עליך רק לחפש ולמצוא הטוב שבך, וראה לדון את עצמך תמיד לכף זכות, וכמו שאסור לשנוא את שום בר ישראל, כך אסור לשנוא את עצמו כלל, יהיה איך שיהיה, וגם צריך לדון תמיד לכף זכות את אשתו ואת בניו, וימצא בהם רק את הטוב.
(אשר בנחל, מכתב ה תקפז, יד בטבת תשד"ם)

עצה לחיים:

עצות לבחורים להצלחה בלימוד התורה

הדבר הראשון: לזכור שרבנו אמר (שיחות הר"ן, סימן צא): "סגולה להתמדה, שיזכה להיות מתמיד בלימודו, הוא ליזהר לבלי לדבר על שום איש ישראלי".
הדבר השני: אני מאוד מאוד מבקש אתכם שמלבד השיעורים שאתם לומדים בכל יום בגירסא ח"י פרקים משניות וחוזרים על מסכתא מאה פעמים ואחד, כל אחד איזה מסכתא שבחר לעצמו, אלא גם תלמדו שיעור בעיון.
הדבר השלישי: אני רוצה שכל בחור יבוא בזמן, הן לתפילה, והן ללימוד, וכן שיקפיד מאוד ללכת בכל יום למקווה, ולהתנהג בדרך ארץ גדול מאוד.
(אשר בנחל, כרך רנט, מכתב ג סד, אייר תשע"ד)

להצלחת:
ידידינו היקר ד"ר חיים בן יהודה לוי הי"ו – גבעת שמואל
ולע"נ אביו יהודה בן חיים ז"ל

 

יום רביעי – טו בטבת

המכתב היומי:

מהי מעלת הניגון – "ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין"?

אני שמח מאוד מאוד אודות המשרה שיש לך בפרנסה, אשר ידועה דעת רבנו בזה, שאמר, שחפץ מאוד שתהיה לנו פרנסה קבועה, ובמקום עבודת הביטחון יעשה עבודה אחרת (עיין חיי מוהר"ן, סימן תקא).

כמו כן אתה יכול בין כך לדבר עם התלמידים ויתר המלמדים ועם ההורים דיבורי אמונה, אשר אין למעלה מזה.
ובפרטיות לשיר השיר: "ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין, ואין שום מציאות בלעדיך יתברך, ובכל תנועה ותנועה שם אלופו של עולם", אשר רבנו אמר (ליקוטי מוהר"ן, חלק א, סימן סד): "כל אמונה יש לה זמר וניגון", ואותו הזמר המיוחד לאמונה פשוטה )שממלא כל עלמין וסובב כל עלמין), שהיא האמונה העליונה מכל מיני החוכמות והאמונות שבעולם.

היינו, אמונה באור האין סוף עצמו, הסובב כל עלמין (וממלא כל עלמין), אותו הזמר הוא גם כן למעלה מכל הניגונים והזמירות שבעולם, השייכים לכל חוכמה ואמונה וכו', כי הוא הזמר השייך לאמונה באור האין סוף עצמו, שהוא למעלה מן הכול, עיין שם.

והניגון הזה יש בו שתי תנועות: אחת של התעוררות, אשר בזה אנו מתחילים, ואחת של שמחה, אשר בזה אנו מסיימים, ומי שזוכה רק לכוון פירוש המילות של הניגון, ומכל שכן כשזוכה לעצום עיניו ולהתבונן באמת באלוקותו יתברך, אזי מתעורר ומתחזק מאוד מאוד, וממשיך על עצמו הארה נוראה ונפלאה.
וממש ירגיש איך שנשמתו מתכבסת באין סוף ברוך הוא. אשרי השר את השיר הזה תמיד, וירגיש כל מיני ערבות ונעימות בעולם, אשרי לו!
(אשר בנחל, מכתב ה תקצב, טו בטבת תשד"ם)

עצה לחיים:

מדוע חשוב ללמוד בספר "אשר בנחל"?

ראה לחזק את עצמך מאוד מאוד לשקוד בספר שאלות ותשובות "אשר בנחל", ושם תמצא דברים כאלו שלא תמצא בשום ספר שבעולם, כי התחבר בסיעתא דשמיא בזכות ריבוי התשוקה של כל מיני שבורי לב ודכאי רוח, אשר ה' יתברך משרה שכינתו ביניהם, ובמקום שהשכינה שרויה, כבר הכול גלוי, בלי שום לבושים כלל.
על כן אין עוד ספר בעולם שנתחבר רק על ידי תשוקת נשברי הלב, שהם כליו יתברך, כי מלך בשר ודם אינו משתמש בכלים נשברים, אדרבה, גנאי הוא לו, לא כן מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, אצלו זו חשיבות כלים נשברים, כמו שכתוב (תהילים לד, יט): "קרוב ה׳ לנשברי לב ואת דכאי רוח יושיע".
וכל חלקי "אשר בנחל" התחברו דווקא על ידי תשוקת אלו נשברי הלב ודכאי הרוח. על כן לא בחינם שמרגישים שם את השכינה בעצמה, אשרי שיתמיד בהם.
(אשר בנחל, מכתב ה תקצב, טו בטבת תשד"ם)

להצלחת:
מזכה הרבים הגדול, ראש בית מדרש "יביע אומר" – בני ברק
הרב יגאל כהן שליט"א

 

יום חמישי – טז בטבת

המכתב היומי:

מהו העיקר בחיים?

אהובי, אחי היקר! מאחר שכבר עבר בחייך מה שעבר, ראה להרגיל עצמך לדבר עמו יתברך, ולבקש הרבה על נקודת השמחה, ורק אלו יהיו עכשיו כל תפילותיך: "ריבונו של עולם, זכני להיות בשמחה עצומה, ואזכה להרגיש את השמחה מכף רגלי עד קודקוד ראשי, ואזכה להרגיש אותך תמיד" וכו'.

כך תדבר הרבה עמו יתברך, ואז תראה שינוי לטובה, כי כבר לא יבלבל אותך שום דבר, כי באיזה מקום שרק תהיה תדבר עמו יתברך ולא תהיה לבד.
והנה בוודאי להיות היכן שאתה נמצא, זה מקום מסוכן בגשמיות, והעיקר ברוחניות, אך יען שההכרח לך להיות שם וכו', ראה לא לאבד עצמך, כי גם שם נמצא ה' יתברך, וגם משם יכולים לחזור אליו יתברך.

מי יודע אולי התעוררת בתשובה דיקא בעת הזאת, כדי שתוכל לתקן את מעשיך, וזה על ידי שתזכה לקרב גם רחוקים הנמצאים שם, ותפיץ ביניהם ספרי רבנו. כי כלל זה תיקח בידך, שמלימון יכולים לעשות משקה טעים – לימונדה…

היינו, שבשום אופן אסור ליפול בדעתו כלל, רק לעשות כל מיני פעולות שבעולם להפוך המרירות אל נעימות אמיתית…
והעיקר שבכל העיקרים – להיות תמיד בשמחה על נקודת יהדותו, אשר אין לך עוד מצווה יותר גדולה ממצווה זו, שהוא שמח על היותו יהודי כופר בעבודה זרה (מגילה יג.) "כי על כן נקרא יהודי, על שם שכופר בעבודה זרה".

על כן ראה להחיות עצמך בכל מיני אופנים שבעולם, ותשקוד הרבה בספר שאלות ותשובות "אשר בנחל", ושם תמצא רב טוב הצפון בו.
(אשר בנחל, מכתב ו שח, טז בטבת תשמ"ה)

עצה לחיים:

מהן העצות להצלחה בעסק?

בכל עסק שאתה מתעסק אתה צריך לראות שני דברים:
שיהיה חוקי, שלא תסתבך עם החוק. רבנו הקפיד על דבר זה מאוד מאוד.
שיהיה רווחי, כי סתם לעבוד לרוּחַ, אין בזה שום תועלת, רק כאב ראש ואובדן כסף.
(אשר בנחל, כרך רנט, מכתב ג ע, אייר תשע"ד)
להצלחת:
מזכה הרבים הגדול, ראש בית מדרש "פתח הדביר"

הרב ליאור גלזר שליט"א

 

יום שישי – יז בטבת

המכתב היומי:

רבנו אמר: "השמחה היא הצלחה, ומי שתמיד שמח – הוא מצליח".

העיקר ראה לחזק עצמך להיות תמיד בשמחה עצומה, ותשתדל להיות במצב רוח טוב, ותשמח גם אחרים, ורבנו אמר: "השמחה היא הצלחה, ומי שתמיד שמח – הוא מצליח".
על כן ראה להיות רק בשמחה, וזה ירחיב לך תמיד.
(אשר בנחל, מכתב ו שיג, יז בטבת תשמ"ה)

עצה לחיים:

אני צריך עצה להתחזקות

הרגל עצמך לעיין הרבה בספר הנפלא "משיבת נפש", והוא אות התחזקות מספר "ליקוטי עצות המשולש". היינו, מוהרנ"ת חיבר "ליקוטי עצות" מכל ספר "לקוטי מוהר"ן", ועליו הוסיף הרב הקדוש מטשהרין "ליקוטי עצות בתרא" משאר ספרי רבנו, ואחר כך חיבר "ליקוטי עצות חדש" מכל ספרי "ליקוטי הלכות" ממקום שמדבר מהתחזקות.
בפולין היה אחד מופלא ומופלג מאנשי שלומנו: ר' אהרון לייב ציגלמאן הי"ד, שחיבר את השלושה "ליקוטי עצות" ביחד וקראם: "ליקוטי עצות המשולש", ואות התחזקות זה ספר "משיבת נפש".
אני זכיתי להתקרב אל רבנו בגיל טז על ידי ספר זה. ולכן מה טוב ומה נעים, שתעשה לעצמך שיעור בספר זה, ושם תמצא מרגוע לנפשך.
מלבד זאת, ראה לעיין בכל יום בכמה מכתבים משו"ת "אשר בנחל", ושם תראה דברים נפלאים שיחיו אותך.

(אשר בנחל, מכתב ח שיג, יז בטבת תשמ"ו)

להצלחת:
האברך היקר ר' יהודה סיבוני הי"ו
ולרפואת שולמית בת אסתר תחי'

 

שבת קודש – יח בטבת

המכתב היומי:

מהו עיקר מצוות צדקה?

ראה לחזק את עצמך ביתר שאת וביתר עוז. ועיקר ההתחזקות הוא שמחה שתמיד תשתדל להיות במצב רוח שמח, ואף שאני יודע שעובר עליך משברים וגלים וכו' עם כל זאת רבנו לימד אותנו איך שצריכים להחזיק מעמד ולא להישבר משום דבר, ובזה נמדדת גדלות בר ישראל איך שמחזיק מעמד ולא נשבר על אף שעובר עליו ניסיונות קשים ומרים.

נא ונא ראה לחזק את כל מי שרק בא לידך, ובפרט אנשי שלומנו היקרים, כי "איש את רעהו יאמר חזק", ורבנו אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א', סימן קו): שעיקר הצדקה היא לחזק ולעודד את הזולת.

ויש לומר שזה כוונת מאמרם (נדרים ז.): "בפיך זו צדקה", יכולים לקיים צדקה על ידי שמחזקים ומעודדים ומשמחים את הזולת, שזו המצווה הכי גדולה.
כי על כל אחד ואחד עובר משברים וגלים, וכל אחד רוצה לשמוע מילה טובה, וכמו שאמר רבנו (ליקוטי מוהר"ן חלק א, סימן כט): "טוב הכול חפצים לשמוע", כל אחד רוצה לשמוע רק דבר טוב, אף אחד לא מעוניין לשמוע ביקורת מהזולת, ביקורת יש לכל אחד מאז ילדותו וכו', וכן בביתו וכו'.
לכן כל אחד רוצה לשמוע רק דברי התחזקות, לעודד ולשמח אותו, ולכן זו המצווה הכי גדולה שאיש את רעהו יעזרו בקהילה הקדושה שלנו.
(אשר בנחל, מכתב ו קל, יח בטבת תשס"ח)

 

עצה לחיים:

כיצד אפשר לזכות לשפע טוב מהשמיים?

עלינו להמשיך על עצמנו את המידה היקרה הזו של תודה והודאה להודות ולהלל ולשבח את הקדוש ברוך הוא, כל השנה, כי אין עוד מידה יקרה כמו תודה והודאה, כי גם בגשמיות אדם צריך להרגיל את עצמו ולהרגיל את הילדים על כל דבר להגיד "תודה".

אם מקבלים משהו צריכים להגיד "תודה", וכך מחנכים את הילדים, ומה זה שבין אדם לחברו צריכים להרגיל את עצמו לומר "תודה" על כל טובה שמקבלים, על אחת כמה וכמה באין ערך, צריכים לתת "תודה" לקדוש ברוך הוא.

הרגע שניתן לו יתברך תודה על כל הטוב והחסד שעושה איתנו, כך נזכה שישפיע עלינו עוד טוב להבא.
לכן אני מאוד מאוד מבקש אותך תצאי מהעצבות ומהדיכאון והמרירות וכו', שאת נמצאת בהם, שזה בא אשר בפנימיות לבך יש לך טענות נגדו יתברך וכו', שרק בשביל זה את כל כך עצובה וכו'.

תתחילי להודות לקדוש ברוך הוא, על החסדים והרחמים הגמורים שעשה איתך עד עכשיו, ואני מבטיח לך שבזכות זה ימשיך עלייך הקדוש ברוך הוא, חסדים ורחמים מרובים.
(אשר בנחל חלק קצ, מכתב תשיז, שנת תשע)

היום הילולת הצדיק הקדוש רבי צבי אלימלך מדינוב זי"ע

אשרי מי שתמיד רק חושב ממנו יתברך, שזה יטהר את נשמתו מכל מיני חלודה. להיות שמורים מכל מיני קליפות ומשחיתים, זה על ידי לימוד גמרא, וכך אמר הצדיק הקדוש רבי צבי אלימלך מדינוב זי"ע (שהיום יום ההילולא שלו) כשאדם לומד גמרא הרי זה ממשיך על עצמו את הד' מלאכי השמירה גבריאל מיכאל רפאל אוריאל, שהם ראשי תיבות גמר"א.
ואם קובע לעצמו ללמוד לפני התפילה אפילו כמה שורות גמרא, המלאכים הנושאים את כיסא הכבוד, יעלו את תפילתו למרום.

(אשר בנחל, מכתב תתגש, יח בטבת תשע"ב)

להצלחת:
כ"ק מרן האדמו"ר מספינקא שליט"א – בני ברק

 

יום ראשון – יט בטבת

המכתב היומי:

תראה ניסים נגלים שיעשה עמך הקדוש ברוך הוא!

בעניין שיש לך שברון לב, ראוי לך לידע מה שגילה לנו רבנו (ליקוטי מוהר"ן, חלק א, סימן קח), שבזה שאדם שובר את לבו, זה קורבן עוֹלָה על הכפירות והאפיקורסות שנכנסו בו, כי בזה שאדם מתפלל אליו יתברך, ומתבודד עמו יתברך, ובאמצע הוא מפסיק, זה קלקול האמונה, שהיא העבודה זרה.

כי באמת מי שמאמין שאין בלעדיו יתברך כלל, אזי אף פעם לא יפסיק לדבר אליו יתברך, ומהרגע שהוא מפסיק לדבר עמו יתברך, זה סימן שנפגמה אצלו האמונה הקדושה.
על כן הוא צריך להביא קורבן עולה, והקורבן הזה הוא הלב נשבר, שבזה שנשבר לבו, בזה הוא מביא קורבן. על כן ראוי לחזק את עצמך בזה דיקא שלבך נשבר, ובוודאי הקדוש ברוך הוא נמצא אצלך, כי "אשכון ואת דכא" כתיב (ישעיה נז, טו) דיקא מי שמחזיק את עצמו ללא כלום, אצלו נמצא הקדוש ברוך הוא.
לכן ראה לחזק את עצמך בכל מיני אופנים שבעולם, ואל תיפול כל כך בדעתך. אדרבה, ראה להתאנח הרבה אליו יתברך, ולבקש ממנו יתברך כל מה שאתה צריך, ותראה ניסים נגלים שיעשה עמך הקדוש ברוך הוא.
(אשר בנחל, מכתב יט תמב, יט בטבת תשנ"ג)

 

עצה לחיים:

כיצד ניתן לזכות לפרנסה בנקל?

העצה היעוצה מי שרוצה לזכות לפרנסה בנקל שיהיה רק בשמחה, וזה מובא מצדיקים, אשר שם חת"ך שהוא שם הפרנסה יוצא גם מפסוק (דברים טז, טו) "והיית אך שמח", שהיא סופי תיבות חת"ך.
ולכן צריכים להרגיל את עצמו להיות רק בשמחה ולשמור את עצמו מאוד מהכעס.
מובא מצדיקים אשר מי שאומר בכל יום פרשת המן לא יחסר לו פרנסה, ולכן אשרי האדם שזוכה לומר בכל יום פרשת המן, ואומר אחר זה את התפילה של פרנסה, של מוהרנ"ת (המודפס בסידור 'עת רצון') ובאמת זה סעיף בשולחן ערוך (אורח חיים, סימן א, סעיף ה).
(אשר בנחל חלק קצ, מכתב תשמו, שנת תשע)
להצלחת:
ר' דוד יעקב יעקובוביץ הי"ו בן אסתר דבורה תחי'
ר' יניב צבי צאמל בן אביבה וליאורה מלכה בת רחל רבקה הי"ו וב"ב.

 

יום שני – כ בטבת

המכתב היומי:

כיצד זוכים להתפלל מתוך טהרת המחשבה?

אחי היקר! חזק ואמץ מאוד מאוד בעבודת התפילה, להיזהר להתפלל שלושת התפילות: שחרית, מנחה, מעריב, ומתוך הסידור דווקא מילה במילה.
עליך לדעת, כי בכל תיבה ותיבה – שם מאיר אלוקות, ולזכות להרגיש את האלוקות שבתיבות התפילה, צריכים לבוא לידי זיכוך וטהרת מוח המחשבה.
כי באמת מי שמטה אוזנו אל תיבות התפילה, יבין וישכיל נפלאות, אך יען שהתפילה כל כך גבוהה, על כן מגרשים את האדם מהתפילה, על ידי מחשבות זרות והרהורים רעים ובלבולים וכו', אשר באים דווקא בשעת התפילה (עיין ליקוטי מוהר"ן, חלק א, סימן ל).
על כן צריכים לעשות כל מיני עצות ופעולות לזכות לטהרת המחשבה בשעת התפילה:
לתת צדקה קודם התפילה.
להתבודד הרבה קודם התפילה.
מחיאת כפיים בשעת התפילה.
לעמוד על מקום אחד בשעת התפילה ולא להסתובב.
להתפלל מתוך הסידור דווקא.
להתפלל לאט לאט, מילה במילה, עם ניגון המעורר.
ותיכף ומיד כשרק תרצה מחשבתו לצאת מתיבות התפילה, יחזירה למקומה.
(אשר בנחל, מכתב ה תקצו, כ בטבת תשד"ם)

 

עצה לחיים:

מהו סוד החיים?

רק להיות בשמחה, זה הסוד של החיים… רק לשמוח וזה סוד החיים לעבור על הכול בשמחה.
(אשר בנחל חלק קצא, מכתב תשסא וכן מכתב תשס"ד, שנת תשע)

היום הילולת "הנשר הגדול", הרמב"ם זי"ע

ידוע, שרבנו אמר, כשיבוא משיח צדקנו הוא יפסוק כמו הרמב"ם. ורבנו אמר, שהרמב"ם עשה טוב עם החיבור שלו.
לכן אשרי מי שלוקח על עצמו להתחיל ללמוד בכל יום פרק או שני פרקים רמב"ם שזו התמצית של תורה שבעל פה.
(אשר בנחל, מכתב א קפ, כא בטבת תשע"ה)

מסופר על הרב הקדוש רבי מרדכי מנשכיז זי"ע שסיפר שפעם בא אליו הרמב"ם ושאל אותו: "למה אינו לומד בספריו?" ענה ואמר: שהוא טרוד כי באים אליו הרבה אנשים לקבל ברכות.

אמר לו הרמב"ם שלכל הפחות שספרי הרמב"ם יהיו על השולחן שלו, כדי שיוכל מפעם לפעם להסתכל בהם".
ומאז אמר הצדיק, רבי מרדכי מנשכיז זי"ע: שלימוד הרמב"ם הוא סגולה ליראת שמיים.
ידוע מה שאמר החזון איש זי"ע: שבלי רוח הקודש אי אפשר לכתוב ספר כזה. (ספרי הרמב"ם).
(אשר בנחל, מכתב א קיג, כ בטבת תשע"ד)

 

 

היום הילולת רבי יעקב אבוחצירא זי"ע

ביום כ' בטבת אז ההילולא של רבי יעקב אבוחצירא זי"ע, וה"בבא סאלי" היה עושה בכל שנה סעודה. שנה אחת היה במרוקו, ועשה שם את ההילולא, והזמין דג מיוחד.
אמרו לו: "הדג הזה איננו מצוי כבר כמה שנים, ואיננו נמצא בחופי מרוקו, הדייגים אינם מביאים דג כזה, ואם כבר הביאו, זה עולה יקר מאוד. ובאמצע החורף זה כלל לא מצוי". אבל הוא באחת – "אני מבקש שתצאו אל הדייגים ותזמינו דג כזה". בעל הבית שהתאכסן אצלו שמע דבר כזה, ובעת שהלך לבית הכנסת היה הולך וחושב – היכן אמצא דייגים שדגו דג כזה וכו', ועבר דרך השוק, והנה פגש דייג ששואלו: "האם אתה צריך דגים?" וענה לו : "שצריך איזה דג מסויים".

אמר לו: "יש לי דג אחד ששוויו רב מאוד, ומשקלו כשישה קילו, ועל כל קילו אני רוצה אלף וחמש מאות פרנק", אשר היה זה סכום עתק. כי בדרך כלל שילמו מאתים פרנק לקילו.

ולאחר דין ודברים הגיעו לפשרה לאלף פרנק לקילו, וקנה את הדג, והיה שמח בשמחה גדולה מאוד ואמר לדייג: "אני הולך להתפלל, ולאחר התפילה אבוא ואשלם לך". בתחילה סירב ואחר כך נאות, ואז נזכר ששכח את הטלית והתפילין שלו בבית. וחזר לביתו והביא את הטלית והתפלין, והביא ששת אלפים פרנק, ונתן לדייג את הכסף, ורץ חזרה וסיפר ל"בבא סאלי" שמצא דג וכו'.

ה"בבא סאלי" הוציא ששת אלפים פרנק ונתנו, לפני ששאל כמה זה עלה. וה"בבא סאלי" בעצמו החל לנקות את הדג, ושמח מאוד ואמר: "איזו נשמה קדושה יש בדג הזה", וביקש שיזמין את כל תושבי העיר להילולא, וכן הווה.

איזו שמחה הייתה בעת הסעודה וחילק לכולם מהדג, ואמר: "איזו נשמה גדולה מגולגלת בזה הדג ועתה יש לו תיקון – זכותו של רבי יעקב אבוחצירא" וכו', ושרו ושמחו מאוד.
למדים מכאן, מהי סעודת צדיקים, כל סעודה שהצדיק יושב, השכינה שרויה שמה.
(אשר בנחל, מכתב ל תשעו, ד בשבט תשס"א)

להצלחת:
גאב"ד יבנאל הרה"ח הרב משה יעקב קורץ שליט"א ומשפחתו
ולע"נ אביו היקר מר ישראל דוב בן שמואל נ"ע

 

יום שלישי – כא בטבת

המכתב היומי:

סוד הטבילה במקווה

שמחתי לשמוע הטוב ממך, איך שאתה מחזק את עצמך לילך בכל יום למקווה, אשר ידוע איך שרבנו הקפיד על מקווה, ואמר: "התיקון הראשון הוא מקווה". ומוהרנ"ת הבטיח: "שמי שיהיה חזק לילך בכל יום למקווה, תהיה לו תקווה טובה לתקן הכול".
על כן אל תתפעל משום בריה שבעולם, לך למקווה בכל יום אם אפשר. עליך לדעת, כי סוד המקווה הוא: שהאדם מפשיט את בגדיו לגמרי. היינו, שמוריד מעצמו את כל העבר, ונכנס בתוך המים, ומתכסה שם עם המים, שזה מרמז על אורו יתברך, ומבטל את עצמו שם לגמרי אליו יתברך.
וכשהאדם מתחת למים, בו ברגע אין לו שום נשימה, והוא בטל ומבוטל באין סוף ברוך הוא.
וזה עיקר הטהרה שלו – כשאין מתפעל משום בריה שבעולם, רק נכנס לתוך האור אין סוף ברוך הוא, ומתייחד עמו יתברך. ואז כשיוצא, הוא אדם אחר לגמרי.
אשרי הזוכה להגיע אל ידיעה זו.
(אשר בנחל, מכתב ח תכד, כא בטבת תשמ"ו)

 

עצה לחיים:

כיצד מתגברים על צער ועוגמת נפש?

ראה לחזק את עצמך בכל מיני אופנים שבעולם לומר בכל יום את מאה הברכות בהתחדשות חדשה, ובכל פעם שרק עובר עליך איזה משבר, חס ושלום, תיקח משהו לשתות, ותברך קודם ברכת "שהכול נהיה בדברו", ותכווין היטב שהכול ממנו יתברך, הכול לטובה, ובזה תקל ממך את כל הצער ועוגמת הנפש שעוברים עליך.
(אשר בנחל, כרך צח, מכתב כב שנד, כא באייר תשנד)

היום הילולת הצדיק הקדוש רבי ישראל דב מוולעדניק זי"ע

נא ונא רק תהיה בשמחה ותמסור את נפשך להיות בשמחה. היום הוא יום ההילולא של הצדיק הקדוש רבי ישראל דב מוולעדניק זי"ע.
היה יתום מאב ואם, כשהיה בגיל חמש התייתם מאביו, וכשהיה בן עשר התייתם מאמו, אבל הייתה לו תשוקה עצומה להידבק בו יתברך ולא עזב את הרצונות שלו.
זה מה שהביא אותו להיות צדיק מפורסם בעולם שברכותיו יתקיימו בשמים, והדרך שלו הייתה דרך של שמחה.
רואים מכל זה איך שילד יתום שרק יש לו רצונות וכיסופים עצומים לחזור אל הקדוש ברוך הוא, כבר מאיר עליו אורו יתברך וזוכה שתפילותיו מתקבלות בשמים.
וביותר דיבר עם אנשיו, איך שצריכים לשמור על קדושת בית הכנסת. לא לדבר שיחות חולין ודברים של מה בכך בבית הכנסת.

(אשר בנחל, מכתב א קכח, כא בטבת תשע"ד)

היה תלמידו של הצדיק הקדוש רבי מרדכי מטשערנאביל זי"ע. רואים מה זה נקרא אמונת חכמים, ואל אילו מדרגות יכולים לזכות על ידי אמונת חכמים, כי הוא היה בטל ומבוטל לגמרי אל רבו, וכל מה שדיבר רבו היה אצלו קודש קודשים, ובזכות זה עלה ונתעלה במדרגות עליונות עד שרבבות אנשים היו נוסעים אל ציונו שהיה כוח המושך כמו מגנט לבוא אליו ולפעול שם ישועות.

ידוע שבזמן הקומוניסטים, ימח שמם, עשו כל מיני פעולות שבעולם לסגור את המקום כי הרי הם רצו להרוס כל זיק של אמונה מעם ישראל, לכן כשראו שיש מקום שנמשכים כל כך הרבה אנשים לשם רצו לאטום את זה, אבל זה לא הלך, כי גם הגויים היו באים להשתטח על ציונו.
לי עזר הקדוש ברוך הוא להיות בהמון קברי צדיקים, כי כך אומר רבנו (ספר המידות אות צדיק סימן קעג): "על ידי השתטחות על קברי הצדיקים הקדוש ברוך הוא עושה לו טובות אף על פי שאינו ראוי לכך".

אבל מה שאני ראיתי אצל קבר ציון הצדיק הזה לא ראיתי בשום מקום, כי כשאני נסעתי בפעם הראשונה לשם, היה קשה מאוד להגיע לשם, מפני המלכות הרשעה שמנעה, והגעתי שם בדרך לא דרך.

ומה נפלאתי בשעה שגוי פתח לי את האוהל (שהיה בעצם דירתו של הצדיק, שהיה גר שם, וקברו אותו שם) ותיכף ומיד שרק נפתח הדלת התאספו המון גויים וגויות להתפלל שם, עד שלא יכולתי להיכנס, ובקושי היו יכולים להוציא אותם משם, ואז ראיתי דבר פלא כזה שאפילו גויים היה אצלם מקודש המקום הזה.
(אשר בנחל, מכתב אכג, כא בטבת תשע"א)
להצלחת:
האברך היקר הרב אוראל דוד כהן בן יהודית תחי'
ורעייתו מרת מוריה אסתר מנב"ת

 

יום רביעי – כב בטבת

המכתב היומי:

למסור את הנפש להיות בשמחה!

הנה מכל מה שעובר עליך וכו', מה אומר לך! ראה מה שמובא בטור ושולחן ערוך (סימן רכב, סעיף ג): "חייב אדם לברך על הרעה בדעת שלמה ובנפש חפצה, כדרך שמברך בשמחה על הטובה ]והיא גמרא מפורשת (ברכות נד:) וידוע מה שמובא בשם הגר"א: היכן שמובא בדברי חכמינו הקדושים "חייב", זהו עד מסירות נפש ממש].
נמצא, שאדם צריך למסור נפשו, כדי להיות בשמחה, אף על הרע שבא עליו, בדיוק כמו שהוא קיבל עכשיו טוב, שאז בוודאי הוא שמח. דבר זה הכי קשה לאדם, כי סוף כל סוף איך תוכל לומר לאדם לשמוח עם הרע כדרך ששמח עם הטוב?!

ובאמת אלו דברי רבנו (ליקוטי מוהר"ן, חלק א, סימן ד): "כשאדם יודע, שכל מאורעותיו הם לטובתו, זאת הבחינה היא מעין עולם הבא".
היינו, שמרגיש רוחניות חיות אלוקותו יתברך עוד בזה העולם כדוגמת העולם הבא.

מה אומר לך! החיים כל כך קשים ומרים, ועובר על כל אחד מרירות דמרירות, כל אחד כפי עניינו, כי בזה העולם אין אדם שלא יעבור עליו איזה משבר – זה בכה וזה בכה, כמובא בדברי רבנו (ליקוטי מוהר"ן, חלק ב, סימן קיט): "הנראה שכאן הגיהינום, כפי ריבוי הייסורים שעוברים עליו".
לכן אין למי לפנות ואין למי לברוח רק אליו יתברך. וזו העצה שקיבלנו מרבנו -לדבר רק עמו יתברך, ולהתייעץ רק עמו יתברך על כל מה שצריך, דבר גדול ודבר קטן, רק לבקש ממנו יתברך, כי רק אצלו יתברך זה הבית מנוס הכי בטוח והכי שמור.

לכן רוץ עכשיו דיקא למקום שאין שם בני אדם, ותשיח ותספר את ליבך אליו יתברך, כאשר ידבר איש אל רעהו והבן אל אביו, ואז נכון ליבך יהיה בטוח שתצליח בדרכך.
(אשר בנחל, מכתב ו שכח, כב בטבת תשמ"ה)

 

עצה לחיים:

מה הן המעלות שבתפילה?

תפילה יש בה שלוש מעלות:

אתה נדבק על ידה בו יתברך, ואז כשאתה בטל ומבוטל אליו יתברך אזי השגחתו יתברך הפרטית תאיר עליך יותר ויותר.
אתה בונה את הביטחון העצמי שלך, ואתה עושה גדולות ונצורות. כי הרגע שאתה חזק בביטחון עצמי כל הגישה שלך עם הזולת משתנה לגמרי, ואז אינך מפחד כלל. ועוד זאת, על ידי ביטחון עצמי אתה מטיל אימה על הזולת.
אתה משתנה לגמרי ויודע איך להתעסק עם אנשים – אין לך שום פחד מהם. אדרבה, אתה עוד גורם שהם יפחדו ממך.
(אשר בנחל, כרך רנט, מכתב ג עג, אייר תשע"ד)

להצלחת:
הרב אהרן דניאל הי"ו בן חוה שפרה לברכה והצלחה ברוחניות ובגשמיות

 

יום חמישי – כג בטבת

המכתב היומי:

מהי העצה הכי יקרה שקיבלנו מרבנו?

אני שמח במה שאתה מחזק את עצמך עם המעט טוב שאתה חוטף בכל יום, אשר זה עיקר השלמות של האדם בזה העולם, אף שעובר עליו מה שעובר, עם כל זאת הוא מחזק את עצמו, ומשתדל לדבר אפילו מעט עמו יתברך, וכן לומד בכל יום אפילו מעט, כי זה המעט הוא מאד יקר אצלו יתברך.
מה אתה יודע למה סיבבו עמך מהשמים, שתיפול למצב כזה, שלא תוכל ללמוד ולדבר עמו יתברך רק מעט.
כי זה עיקר גדלותו ושעשועיו יתברך שעולה ממך, כי רוצה את המעט הזה ממך, ורוצה לראות איך שתחזק את עצמך להיות שמח עם המעט טוב שיש בך, ולא תהיה שבור למה אינך עושה יותר ממה שאתה יכול.

על כן ראה לחזק את עצמך עם המעט טוב שיש בך, וזה יהיה יקר מאד אצלך, כי מי שמרגיל את עצמו לילך באופן הזה, תמיד יוכל להחיות את עצמו, ולעולם לא יפול.
דרך העצה הנוראה והנפלאה הזאת ללכת עם מעט טוב, היא עצה הכי יקרה שקבלנו מרבנו, כי באופן הזה האדם יהיה תמיד שמח, ואפילו עם מעט דמעט שיש בו. אשרי מי שמרגיל את עצמו לילך בדרך הקדושה הזו.
(אשר בנחל, מכתב ח תלג, כג בטבת תשמ"ו)

 

עצה לחיים:

מהו הדבר הראשון שצריך לבקש בהתבודדות?

הדבר הראשון שצריך לבקש עליו בעת ההתבודדות: שמחה. כי עובר על כל אחד ואחד משברים כאלו, עד שמרוב צרות ויסורים מאבדים עשתונות: זה רווק, זו רווקה, זה אין לו שלום בית, זה אין לו ילדים, זה אין לו נחת מילדים, זה אין לו פרנסה, אשר כל זה שובר את האדם ומכניסו במרירות.
לכן הדבר הראשון לבקשו יתברך: "ריבונו של עולם, זכני להיות בשמחה, שארגיש שאתה איתי, ואינך עוזב אותי".
אחר כך לבקש בפרטיות על כל חסרונותיו: צריכים פרנסה, ילדים, נחת, ישועות גדולות וכו', לא חסר על מה להתפלל. וכבר אמרו חכמינו הקדושים (תנחומא וירא א ): "אמר להן הקדוש ברוך הוא לישראל, הוו זהירין בתפילה, שאין מידה אחרת יפה הימנה, והיא גדולה מכל הקורבנות…
ואפילו אין אדם כדאי לענות בתפילתו ולעשות חסד עמו, כיון שתפלל ומרבה בתחנונים, אני עושה חסד עמו…"
ואם הקדוש ברוך הוא אומר לנו דבר כזה, פלא על גבי פלא, למה לא נקיים את זאת?!
(אשר בנחל, מכתב ו ריג, ראש חודש טבת תשמ"ה)

לע"נ:
כל הנשמות שאין מי שיגיד עליהן קדיש

 

 

יום שישי – כד בטבת

המכתב היומי:

הקדוש ברוך הוא בוודאי לא יעזוב אותך!

אינך צריך להתבלבל מאף אחד, תעשה התחלה חדשה, והקדוש ברוך הוא בוודאי לא יעזוב אותך. עליך לדעת, שכל יהודי הוא בן של הקדוש ברוך הוא, וכמו שכתוב (דברים יד, א): "בנים אתם לה' אלוקיכם".

לכן למה אתה צריך להתבלבל מאחרים?! ולמה לך לחשוב מאחרים!?
ידוע, הסיפור מהמגיד ממעזריטש זי"ע, שהרי חי בעניות ובדחקות גדולה עד מאוד, ונוסף על כל זה נשרף כל ביתו, ולא נותר לו מאומה, והוא התחזק והיה בשמחה, והרבנית בכתה מאד.

שאל אותה המגיד הקדוש: "למה את כל כך בוכה, הרי הכול מהקדוש ברוך הוא?" ענתה ואמרה: "אינני בוכה על החפצים שנשרפו, אני בוכה על כתב הייחוס שהיה לנו עד דוד המלך".

ענה ואמר לה המגיד הקדוש זי"ע: "אם כן, הייחוס יתחיל מאיתנו, ולמה לך לבכות?!"
נמצא מכל זה, שאסור לו לאדם להסתכל אחורנית, ולא להתבונן על אף אחד, רק לעשות התחלה חדשה, ובכל פעם בפעם לבוא אל הקדוש ברוך הוא מחדש, ורק זה מה שיועיל ויעזור לנו לעבור על הכול.

אני מקווה מאוד לפניו יתברך, שתתחיל מחדש, ואל תתבלבל מאחרים. למה לך להיכנס בלחץ?!
חטוף בכל יום חמש דקות התבודדות, אשר אין למעלה מזה, וזה פותח את המוח. וזה מה שרצה מאיתנו רבנו, שנדבר הרבה עם הקדוש ברוך הוא, אשרי מי שחזק בזה, ואז טוב לו כל הימים…

חזק ואמץ, ותקיים את כל אשר אני אומר לך, ורק טוב יהיה מנת חלקך.
(אשר בנחל, מכתב ח תלח, כד בטבת תשמ"ו)

 

 

עצה לחיים:

כיצד זוכים לילדים טובים?

עליך לדעת, אשר אי אפשר בשום פנים ואופן לילדים טובים, כי אם על ידי תפילה. צריכים לשפוך דמעות כמים בעבור הצלחת הילדים, ולא להפסיק לבכות בדמעות שליש על הצלחת ילדיו, וגם אחר כל זאת צריכים רחמים מרובים, שבאמת ילדיו יצליחו וכו', אבל בלי תפילה מאן דכר שמיה, שיזכה לילדים טובים, וכן לשידוכים טובים ולהצלחה בחיים וכו'.
(אשר בנחל, כרך צח, מכתב כב תסב, סיוון תשנד)

 

היום הילולת הבעל התניא זי"ע

היום הוא יום ההילולא של הבעל התניא זי"ע, וידוע איך שרבנו מאוד מאוד כיבד אותו, וקרא אותו "שר האלף".
(אשר בנחל, מכתב אתמה, כד בטבת תשע"ג)

מי שרק מעיין בספרי ומאמרי הבעל התניא זי"ע, יתפעל מעצם גילוי אלוקות שהוא מגלה.
(אשר בנחל, מכתב תתסד, כד בטבת תשע"ב)

ידוע איך שגילה את אמיתת מציאותו יתברך בגילוי רב ונפלא מאוד. פעם שמעו אותו לשיר את הפסוק הזה (תהילים עג, כה): "מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ", בדבקות עצומה.

וכך פיזם לעצמו "מי לי בשמים", מי יש לי בשמים, כי רבים מקטרגים עלי, אבל "ועמך", אם יש לי אותך אזי "לא חפצתי בארץ", אני כבר לא חפץ בגשמיות ובארציות, אלא רוצה את אלוקותיך.

וזה דבר נפלא מאוד שאדם לא רוצה שום דבר רק את אמיתת מציאותו יתברך, ואין עוד תענוג כתענוג הזה שאדם נכלל באין סוף ברוך הוא.
(אשר בנחל, מכתב א רלד, כד בטבת תשע"ה)

להצלחת:
הר' בנימין מזרחי הי"ו ומשפחתו בכל מעשה ידיהם

 

שבת קודש – כה בטבת

המכתב היומי:

כל זמן שאתה חי, אתה יכול לתקן את הכול!

החזק בלימודים ובשיעורי תורה, ואף שאני יודע שעוברת עליך מרירות דמרירות, עם כל זאת אין עצה להמשיך את עצמך אל הצער, כי כל הנמשך אחר הצער – הצער נמשך אחריו.

אתה צריך לעשות לעצמך קביעות ללמוד כסדרן בכל יום בספרי שו"ת "אשר בנחל" חוק ולא יעבור. תלמד ותעיין בכמה מכתבים, וכן מה טוב ומה נעים, אם תעיין בכל יום בקונטרס אחד, על פי סדר ספרי "אוצר הקונטרסים", ושם תמצא מרגוע לנפשך.
אין זו עצה ליפול ביאוש וכו', ולבקש את נפשו למות וכו', כי מה כבר יהיה אם תמות וכו', הלא כל בתי החיים מלאים מתים וכו', ולמה צריכים עוד מת ונפטר. כל זמן שאתה חי, אתה יכול לתקן את הכול.

אדרבה, ידועה השיחה שרבנו אמר: "הקדוש ברוך הוא אוהב חסיד מטוגן", ולדעתי, מטגנים אותך היטב היטב כמו תרנגול, שעושים אותו בגריל, כך עושים אותך, אבל מי יודע גודל נחת הרוח שנגרם למעלה, שרואים אדם שמטגנים אותו כל כך כמו עוף שמסתובב בגריל ואף על פי כן הוא מתחזק ומניח תפלין, והולך למקווה, ואומר "תיקון הכללי" ולומד בכל יום ח"י פרקים משניות ומסיים מסכתא פעם אחר פעם, וזה מעלה השעשועים הכי גדולים, ולזה לא יכול להראות שום צדיק בעולם, כי לדעתי, כפי שמטגנים אותך, עוד לא טיגנו את אף אחד.
על כן ראה לחזק את עצמך ביותר, והקדוש ברוך הוא יעזור לך, שיפסיקו לטגן אותך, ועכשיו תהיה שמח.
העיקר תצא מעצמך, ותצא בחוץ לטייל בכל לילה, ותשאף אויר צח, וכדאי לך ללכת כל לילה לטייל יותר משעה, ועל הדרך תתבודד עמו יתברך, ותדבר ותשיח את כל אשר עם לבבך אליו יתברך, ואז טוב לך כל הימים.
(אשר בנחל, מכתב כד תקפב, כה בטבת תשנ"ז)

 

עצה לחיים:

בני יצא לתרבות רעה מה עלי לעשות כדי שיחזור בתשובה?

אודות וכו', מה לעשות?! רק תפילה ועוד פעם תפילה וכו', לשפוך את מר נפשך לפניו יתברך, על שבנך יצא לתרבות רעה, ואין עצה אחרת.
אני הכרתי את הרב החסיד… ז"ל, שבנו… יצא לתרבות רעה, רחמנא ליצלן. ונסע האב אל מירון, אצל התנא רבי שמעון בר יוחאי, ושפך שם לבו כמים, ובילה שם כמה שבועות. לבסוף חשדו בבנו שגנב מהצבא, וזרקו אותו משם, וחזר בתשובה. זה היה נס בתוך נס. אני הכרתי את הבן קודם שפרק עול ואחר כך וכו', ואחרי שחזר בתשובה.
מה אומר לך! לצדיק הקדוש ה'באר מים חיים' זי"ע היה בן בשם קלמן, שהיה חתן של הרב הקדוש מאפטא זי"ע, ויצא לתרבות רעה, וחילל שבת, רחמנא ליצלן, והוצרכו להתגרש.

היה לאביו הקדוש צער גדול עד מאוד מזה, ואף על פי כן אמר אביו לאנשיו לא לעשות לו רע, ולא להזיק לו כלל, וכולם פחדו ולא עשו לו שום דבר.
יש עוד סיפורים מגדולי הצדיקים, שהיו קדושים עליונים, ובניהם ובנותיהם יצאו לתרבות רעה, רחמנא ליצלן, ואין מקום להאריך בזה, מפני כבודם של הצדיקים.
כל זה אני כותב לך כדי להרגיע אותך, ושלא תיכנס בדיכאון ובעצבות ובמרירות, כי אין זו עצה, וכן זה לא יעזור לך.
העיקר זה רק תפילה, ועוד פעם תפילה וכו', ואין עצה אחרת רק תפילה, לשפוך לבבו אליו יתברך. ואם היית יודע מה זה תפילה, היית עוסק בזה כל היום שעות על גבי שעות. חזק ואמץ, ואז טוב לך כל הימים.
(אשר בנחל, כרך סא, מכתב י"ב שסה, שנת תשמ"ח)

להצלחת:
ר' נפתלי נחשון סלמנוביץ הי"ו בן מלכה ובני משפחתו

 

יום ראשון – כו בטבת

המכתב היומי:

על ידי זה מצליחים בחיים!

נא ונא ראה לחזק את עצמך בכל מיני אופנים שבעולם, ואל תיפול בדעתך משום דבר, והעיקר תמשיך את עצמך תמיד רק אל מידת השמחה, כי השמחה מרחבת את הדעת למוח, ופותחת את הלב, שיזכה לבקש ממנו יתברך כל מה שהוא צריך.
כי באמת רבנו הזהירנו על שני דברים:
על שמחה – שאדם ישמח מאוד מאוד על נועם חלקו, שנברא מזרע ישראל, ויקנה לעצמו תמיד נקודות טובות, ולבל יפול בדעתו כלל, וכן על התבודדות – שתמיד יבקש ויתחנן ממנו יתברך, שיחוס וירחם עליו, שיזכה להתקרב אליו, ולצאת מהחושך והבוץ שנפל אליו.
והן שתי הבקיאויות מובאות בליקוטי מוהר"ן, חלק א, סימן ל: "בקי בשוב" — מידת השמחה, להיות מאוד מאוד בשמחה עם כל נקודה ונקודה שיש בו, ללא לפול בדעתו בשום פנים ואופן, יהיה איך שיהיה ויהיה מה שיהיה,

ו"בקי ברצוא" — שיתבודד עצמו תמיד עמו יתברך, ולעלות מעלה מעלה, ולא לעזוב אותו יתברך כרגע, ועל ידי זה דיקא מצליחים בחיים, כי זו דרך התשובה.
העיקר רק לדבק את עצמך בו יתברך, ולידע שאין בלעדיו יתברך כלל, והכול דמיון גדול, ואם לא עושים מציאות מבני אדם, יכולים לעבור את זה העולם בקלות, אבל תיכף ומייד כשעושים מציאות ממישהו, על ידי זה נכנסת באדם חלישות ופחד גדול.
על כן ראה להדביק את עצמך רק בו יתברך, ואל תעשה שום מציאות מבני אדם, ואז תצליח דרכך.
(אשר בנחל, מכתב יט תפו, כו בטבת תשנ"ב)

 

עצה לחיים:

אלו ייחודים צריך לייחד בתפילה?

הייחודים הכי גדולים הוא לייחד בדעתו אשר אין שום מציאות בלעדיו יתברך כלל, והכול לכל אלוקות גמור הוא.
(אשר בנחל, כרך קנד, מכתב ב' תכא, שנת תשס"ו)
להצלחת:

האברך היקר הרב אליהו מאיר בן ולרי הי"ו

 

יום שני – כז בטבת

המכתב היומי:

השמחה היא יסוד כל הקדושות

חסדי ה' יתברך, שאתה זוכה להתחזק מכל מה שעובר עליך, וזה העיקר בזה העולם המלא ניסיונות, כי נקרא "עולם" לשון "העלם", שנעלמת אלוקותו יתברך מהאדם, וזה גורם לו כל מיני צרות ובעיות.

כי באמת אם היה הכול פתוח, והיו זוכים לראות ולהרגיש את האלוקות הטמונה וגנוזה בכל דבר, לא הייתה שייכת שום ירידה ונפילה כלל, כי מכל מה שרק היה עובר עליו, היה בורח אליו יתברך, הגנוז ונסתר בכל פרט ופרט מפרטי הבריאה. ואל כל זה זוכים רק כפי מידת השמחה שאדם זוכה בה, כי השמחה היא יסוד כל הקדושות, והאדם צריך לעבוד רק על נקודת השמחה, וזה ממילא כבר ירחיב לו את מוחו ודעתו ויזכה להגיע על ידי זה לאמונה ברורה ומזוככת.
כי שמחה ואמונה תלויות זה בזה, כפי שהאדם זוכה להיות שמח, על ידי זה מתרחב לבו ודעתו, וזוכה להיות כלי להשגת אלוקותו יתברך.
על כן ראה, אהובי, אחי היקר! לעשות כל מיני פעולות שבעולם להיות תמיד אך ורק בשמחה עצומה, ותשמע תמיד כלי זמר, וזה ירחיב לך את ליבך ודעתך, ותזכה להאמין בו יתברך בגילוי נפלא, אשר דבר זה כבר ממילא ירחיב לך ברוחניות ובגשמיות, כי העיקר לבטל ממנו את הרוח רעה, ולהכניס בעצמו רוח טובה.
(אשר בנחל, מכתב ו שלט, כז בטבת תשמ"ה)

 

עצה לחיים:

כיצד אוכל לזכות לאמונה ברורה ומזוככת?

תאמר בכל יום אחר ברכות התורה "אני מאמין" חוק ולא יעבור, ובכל סעודה שתאכל תאמר "אני מאמין".
רבנו אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב, סימן מד): "עיקר האמונה תלוי בפה של האדם" כמו שכתוב (תהילים פט): "אודיע אמונתך בפי". וראוי לך לעיין וללמוד במאמר זה בכל יום, תהיה רגיל בברכות בכל יום, ותכווין פירוש המילות.
הקדוש ברוך הוא, יעזור לך, שתזכה לטהרת המוח והלב, ותהיה לך אמונה ברורה ומזוככת.
(אשר בנחל, כרך קנד, מכתב ב' תכג, שנת תשס"ו)

לע"נ:
כליפא בן כריה ז"ל

 

יום שלישי – כח בטבת

המכתב היומי:

בזכות השמחה תהיה לכם פרנסה בשפע!

מה אומר לך! אדם צריך תמיד ליתן תודה לקדוש ברוך הוא, כי ברוך ה', יש לנו רגלים ללכת, ידים להתנועע, עיניים לראות, וכל הגוף שלנו בריא, רמ"ח האיברים ושס"ה הגידים, וברגע שאדם נותן תודה לפניו יתברך, נתרחב לו הלב, שיוכל לבקש הלאה, ואין סוף דברים שאנחנו צריכים.
לכן המשך לבקש כל צרכיך ממנו יתברך, ותראה ניסי נסים שיעשה עמך. נא ונא ראה לצאת מעצמך, ואל תיפול בדיכאון ובעצבות, ותכניס שמחה בתוך הבית, לחזק ולשמח את אשתך.

ויעזור לכם הקדוש ברוך הוא, שבזכות השמחה הזו שתשמחו זה את זה, תהיה לכם פרנסה בשפע.
(אשר בנחל, מכתב יא קמד, כח בטבת תשמ"ז)

עצה לחיים:

עצה ותפילה לזכות להיות בשמחה

נא ונא ראה להתחזק להיות בשמחה, ואז כל החיים שלך יהיו חיים אחרים לגמרי. כי אצל כל אדם טמון וחבוי עמוק בפנים דיכאון פנימי, אם כן רוצה להחביאו אם לאו – זו עובדה, וצריך להוציא את זאת מתוך תוכו, וזאת זוכים על ידי תפילה, להרגיל עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא:
"ריבונו של עולם, זכני להיות בשמחה, ריבונו של עולם, זכני לאהוב אותך, ריבונו של עולם, זכני לראות ולהיכלל באין סוף ברוך הוא".
(אשר בנחל, מכתב יא קנא, כח בטבת תשמ"ז)

 

מתפילותיו של מוהרא"ש:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, חוּס וְרַחֵם עָלַי וְהַמְתֵּק מִמֶּנִּי אֶת הַדִּינִים, וְזַכֵּנִי לְשִׂמְחָה אֲמִתִּית וְלִרְפוּאָה שְׁלֵמָה, וְלִרְאוֹת נַחַת מִיּוֹצְאֵי חֲלָצַי וּלְהַשִּׂיאָם סָמוּךְ לְפִרְקָם.
וְזַכֵּנִי לִלְמֹד הַרְבֵּה תּוֹרָה בְּכָל יוֹם, וּלְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת בֶּאֱמֶת וּבְשִׂמְחָה, וְזַכֵּנִי לָצֵאת מֵחוֹבוֹתַי הָרַבִּים וְהָעֲצוּמִים, וְתַמְשִׁיךְ עָלַי שֶׁפַע הַדַּעַת וְהַשֵּׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּךָ לָנֶצַח.
(אֲשֶׁר בַּנַּחַל חֵלֶק כ' מִכְתָּב ג,מב עַמּוּד רנא)

להצלחת:
הבחור היקר אליעזר שלמה בן אילת תחי בלימודים ובכל מעשה ידיו

יום רביעי – כט בטבת

ערב ראש חודש שבט

המכתב היומי:

כיצד יממש את תוכניותיו ויגיע למטרה שהציב לעצמו?

ראה לחזק את עצמך בכל מיני אופנים שבעולם, ותעשה גם כן התחלה חדשה ללמוד בכל יום מקרא, משנה, גמרא, מדרש, אפילו קצת, כי הכול מצטרף אחר כך לבסוף לחשבון גדול, היום מעט ומחר מעט, עד שזוכה לסיים הרבה.
העיקר הוא לידע, שהיום אני צריך ללמוד מעט, ועל ידי זה באמת סוף כל סוף יגיע אל מטרתו. ..
(אשר בנחל, מכתב יד תריא, כט בטבת תשמ"ו)

עצה לחיים:

מדוע חשוב לשמור על הדיבור שיוציא מפיו?

כתיב (משלי כט, כ): "חזית איש אץ בדבריו תקווה לכסיל ממנו". היינו, כי האדם צריך להיות סבלן גדול מאוד – הן בגשמיות והן ברוחניות, ובפרט עם דיבוריו, לא להוציא תיכף ומייד מפיו מה שעולה לו במחשבה, כי ברגע שהוא מוציא מפיו את הדיבורים, אזי יסבול הרבה, כמאמר החכם: "כל זמן שהדיבור אצלי, אני מושל על הדיבור, וכשהוצאתי את הדיבור, הדיבור מושל עלי".
על כן צריכים לשמור מאוד את הדיבור, לידע איך לדבר עם זולתו, ועל ידי זה יצליח.
ואם, חס ושלום, יוציא את דיבורו במהירות, אזי יתחרט, וזה "חזית איש אץ בדבריו", אם אתה רואה אדם שמדבר כל העולה על רוחו, ואינו מיישב עצמו, אזי תקווה לכסיל ממנו, הכסיל יש לו יותר תקווה ממנו, זאת אומרת הוא יותר גרוע מכסיל, ודבר זה צריכים לדעת על כל פרט ופרט בחיים.
(אשר בנחל, מכתב יד תריא, כט בטבת תשמ"ו)

מתפילותיו של מוהרא"ש:

אָביִ שֶׁבַּשָּׁמַיִם! חוּס וְרַחֵם עָלַי, וּתְזַכֵּנִי לְהַצְלִיחַ בְּחַיַּי,וּבְכָל דָּבָר שֶׁרַק אֶעֱשֶׂה אֶזְכֶּה לְהַצְלָחָה מְרֻבָּה.אָנָּא ה׳ הוֹשִׁיעָה נָּא. אָנָּא ה׳ הַצְלִיחָה נָּא.

(קֻנְטְרֵס הַצְלָחָה בחיים)

להצלחת:
עם ישראל בגשמיות וברוחניות