להורדת החוברת
א בתשרי
יום חמישי – א דראש השנה
המכתב היומי:
אין לך דבר גדול יותר מלהיות אצל רבנו לראש השנה
צריך שתדע, אהובי, בני, אשר אין לך דבר גדול יותר מלהיות אצל רבנו לראש השנה.
ובפירוש גילה לנו ואמר (חיי מוהר"ן, סימן תג): "הראש השנה שלי עולה על הכול, והיה פלא אצלי, מאחר שהמקורבים שלי מאמינים לי, ולמה לא יזהרו כל האנשים המקורבים אלי, שיהיו כולם על ראש השנה, איש לא יעדר, כי כל העניין שלי הוא רק ראש השנה".
והזהיר לעשות כרוז, שכל מי שסר למשמעתו ומקורב אליו, יהיה על ראש השנה אצלו, לא יחסר איש, ומי שזוכה להיות על ראש השנה, ראוי לו לשמוח מאוד מאוד, איכלו מעדנים ושתו ממתקים, כי חדוות ה' היא מעוזכם" (נחמיה ח, י), וזה נאמר על ראש השנה…
ואמר שאין דבר גדול מזה, היינו מלהיות אצלו לראש השנה, כי יכולים אז אנשים לקבל תיקונים, אשר בכל השנה לא היה אפשרי שיהיה להם תיקון בשום אופן, אף על פי כן בראש השנה יכולים אפילו הם לקבל תיקון..
כי אמר שהוא עושה בראש השנה עניינים ותיקונים, אשר בכל השנה גם הוא אינו יכול לעשות (עיין חיי מוהר"ן, סימן תו). והעיקר – לבוא בתמימות ובפשיטות גמורה לקבל מרבנו את כל התיקונים שלו…
(אוצר ראש השנה, הנהגות ראש השנה, סימן ב)
עצה לחיים:
מה אעשה ואיני יכול להגיע לאומן לימי ראש השנה?
אם לא תוכל להוציא מהכוח אל הפועל לבוא אל ציון רבנו על ראש השנה, אל תיפול בדעתך, חס ושלום בעבור זה, אלא תשתדל לעשות מניין בעירך ובמקומך דיקא, ותקבץ עשרה מאנשי שלומנו, ותחזקו את עצמכם באהבה, אחווה ורעות, ותקשרו את עצמכם אל רבנו.
ואז יומשכו עליכם כל התיקונים שזוכים לקבל ממנו בראש השנה. כי בפירוש גילה לנו מוהרנ"ת אשר בכל מקום שמתקבצים עשרה מאנשי שלומנו, חסידי ברסלב, יהיה במקום שיהיה, ראוי לנסוע מסוף העולם ועד סופו, ולדחוף את ראשו ביניהם ודיבר זאת לעניין ראש השנה.
(אוצר ראש השנה, הנהגות ראש השנה, סימן ב)
האם יש סגולה לפרנסה טובה לכל השנה?
תדע, אהובי, בני, שאמירת מזמור כד בתהלים עכשיו בליל ראש השנה, יש בזה סודות נוראים ונפלאים עד מאד, ומסוגל מאוד לפרנסה לכל השנה.
על כן תכווין היטב היטב באומרך מזמור זה, כי כשאומרים מזמור זה, מבקשים ומתחננים ממנו יתברך, שתתגלה קדושת ארץ ישראל, ויגאל את ארצנו הקדושה מהקליפות והסיטרא אחרא שנדבקו בה, שזה פירוש: "לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה".
שאנו מגלים ומפרסמים אשר אין בלעדיו יתברך כלל, הארץ היא ארץ ישראל, תבל זה חוץ לארץ )כמו שפירש רש"י ), הכול ממנו יתברך, ארץ ישראל היא נועם וחוץ לארץ הם חובלים (ליקוטי מוהר"ן, חלק ב, סימן עא).
(ספר הנהגות ראש השנה, עמ' קא)
ב בתשרי
יום שישי – ב דראש השנה
המכתב היומי:
תכניס בדעתך שהכול יהיה טוב, ואז יהיה לך טוב כל השנה
צריך שתדע, אהובי, בני היקר, אשר בראש השנה צריך להיות חכם, שיחשוב רק מחשבות טובות, שייטיב ה' יתברך עימנו (עיין שיחות הר"ן, סימן כא), ובשביל זאת נוסעים לצדיקים לראש השנה כדי לזכות לקדושת ולטהרת המוח והמחשבה. וזה אי אפשר כי אם כשבאים אל צדיקים אמיתיים לראש השנה (עיין ליקוטי מוהר"ן, חלק א, סימן ריא)…
על כן ראה, אהובי, בני היקר, להיות חכם גדול כל ראש השנה, ותשמור את מחשבתך מאוד מאוד, ותחשוב רק מחשבות טובות, שוודאי יהיה טוב, ובוודאי תזכה לצאת השנה הזאת מכל צרותיך ויסוריך ומכאוביך, ותזכה שימלא הקדוש ברוך הוא את כל משאלותיך לטובה.
כי העיקר תלוי במחשבה, כי במקום שהאדם חושב – שם כל האדם. (עיין ליקוטי מוהר"ן, חלק א, סימן כא).
על כן תחשוב רק מחשבות טובות במשך כל ראש השנה, ותשמור את עצמך מכל מיני מחשבות זרות והרהורים רעים, ורק תכניס בדעתך שהכול יהיה טוב, ואז יהיה לך טוב כל השנה, כי בראש השנה צריכים לשמור מאוד מאוד על המחשבות.
(אוצר ראש השנה, הנהגות ראש השנה, סימן ג)
עצה לחיים:
האם בראש השנה צריך לשמוח או לבכות?
צריך שתדע, אהובי בני, אשר רבנו גילה לנו, שצריכים להיות שמחים בראש השנה, גם צריכים לבכות בראש השנה (עיין שיחות הר"ן, סימן כא) ובאמת שניהם תלויים זה בזה, כי צריכים לשמוח מאוד מאוד בראש השנה, שזכינו להתקבץ יחד עם אנשי המלך, ולבכות הרבה מאוד "היכן הוא המלך" (עיין סיפורי מעשיות, מעשה יב).
רבנו גילה לנו, שעיקר מעלת הבכייה – כשהיא מחמת שמחה וחדווה, ואפילו החרטה טוב מאוד שתהיה מחמת שמחה, שמרוב שמחתו בה' יתברך, הוא מתחרט ומתגעגע מאוד על שמרד נגדו בימים הראשונים. ותתעורר לו בכיה, מחמת רוב השמחה, וזה עיקר מעלת הבכייה – שתהיה מחמת שמחה.
וזה בכי"ה ראשי תיבות "בשמך יגילו כל היום" (תהילים פט, יז) שעיקר הבכיה תהיה מחמת שמחה בשמו יתברך (עיין ליקוטי מוהר"ן, חלק א, סימן קעה) ואמר האריז"ל (פרי עץ חיים, שער תפילת ראש השנה, פרק ז): "מי שאינו בוכה בימים האלה, אין נשמתו טובה ושלמה כלל", וכשהאדם מתעורר ובוכה בעצמו, יידע שאז דנים את נשמתו, ואף על פי שהוא לא רואה מזלו רואה.
על כן יתעורר אז בתשובה שלמה, ויבקש רחמים על עצמו. כי מעלת הבכייה – אין לתאר ואין לשער כלל. ..
עיקר הבכייה שתהיה מרוב שמחה שהוא זוכה לשוב בתשובה אמיתית, אשר אין לך שמחה גדולה יותר משמחה זו.
(אוצר ראש השנה, הנהגות ראש השנה, סימן ה)
יום השבת – ג בתשרי
המכתב היומי:
בוודאי נזכה לשנה טובה ומתוקה
הנה היום הזה חזרתי מהציון הקדוש, שהייתי שם על ראש השנה, מה מאוד גדלו חסדיו יתברך, שזכינו בזכויות חינם להיות בראש השנה אצל רבנו, אשר אמר, שאין למעלה מדבר זה להיות אצלו בראש השנה )חיי מוהר"ן, סימן תו(, ובחסדו יתברך, זכינו לקיים את רצונו על אף כל הטרדות הבלבולים והקטנות וכו'.
זכינו לעבור על הכול, והיינו אצלו על ראש השנה, ובזה ראוי לנו לשמוח כל השנה ממש, ובוודאי ימחול לנו על כל עוונותינו, כמאמרם (בראשית רבה, פרשה נו, סימן יג): "כל ימות השנה ישראל נאחזים בעבירות ומסתבכים בצרות, ובראש השנה הם נוטלים שופר ותוקעים בו, והקדוש ברוך הוא מוחל להם", ובפרט בזכות הצדיקים הקדושים שוכני עפר, אשר אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: בני, אם אתם מבקשים לזכות לפני בדין ביום הזה, תהיו מזכירים זכות אבות (ויקרא רבה, פרשה כט, סימן ו) ובפרט שעמדנו על ציון רבנו, ובילינו שם כמה ימים בשפיכות נפש, ושפכנו נפשנו אליו יתברך, בוודאי נזכה לשנה טובה ומתוקה.
(אשר בנחל, מכתב יט לה, ג בתשרי תשנ"ג)
עצה לחיים:
כיצד נשפיע על אחרים להגיע לציון רבנו?
קיבלתי את ההודעה איך שאתה מפיץ במרץ גדול את הסידורים. אתה לא יכול לתאר ולשער את גודל השמחה שאתה גורם לי, והולך לי בחיים שכל יהודי חרדי יהיה לו סידור "עת רצון" בבית.
אני בטוח שמי שיהיה לו סידור "עת רצון" בבית, יבוא אל רבנו על ראש השנה באומן, או יבקר פעם אחת במשך חייו אצל ציון רבנו ויקבל שם את תיקונו.
(אשר בנחל, כרך קנג, מכתב ב' עו, שנת תשס"ו)
אומן זה המקום שמקבלים אמונה בקדוש ברוך הוא, אומן זה המקום שנפתח הפה שמתחילים לדבר אל הקדוש ברוך הוא, והרגע שאדם מדבר אל הקדוש ברוך הוא נפתח לו הלב.
(אשר בנחל, כרך קסד, מכתב ה' רצט. אלול תשסז)
יום ראשון – ד בתשרי (צום גדליה, דחוי)
המכתב היומי:
לעשות תמיד התחלה חדשה
ראה, ידידי היקר, לחזק את עצמך בכל מיני אופנים שבעולם, ותתחיל התחלה חדשה בכל יום מחדש, כי באמת כפי המרירות והצרות והבלבולים שעוברים על האדם בזה העולם, אין שום עצה אחרת רק לעשות בכל פעם התחלה חדשה. וזו הייתה דרכו של רבנו – לעשות בכל פעם התחלה חדשה, ודיקא על ידי זה מצליחים.
על כן ראה לשכוח את העבר, ולעשות תמיד התחלה חדשה, ואז תצליח דרכך, ובכל אשר תפנה – תשכיל ותצליח. נא ונא ראה להיות בשמחה, כי השמחה היא היסוד והעיקר ביהדות.
רבנו אמר (ספר המידות, אות הצלחה, סימן א ): "מי ששמח תמיד – הוא מצליח".
על כן תהיה רק בשמחה, ותשמח את אשתך, ועל ידי זה תצליח בכל דרכך, ותזכה לדירה משלך, ולא תצטרך לגור בשכנות ובשכירות אצל אחרים.
(אשר בנחל, מכתב יט מד, ד בתשרי תשנ"ג)
עצה לחיים:
כיצד זוכים להגיע לידי ישוב הדעת ושמחה?
עליך לדעת, כי היסוד והעיקר אצל רבנו הוא ישוב הדעת, ועל כן צריכים להתבודד הרבה עמו יתברך, כדי שיזכה לישוב הדעת אמיתי, ולזכות לישוב הדעת זוכים על ידי שמחה (עיין, ליקוטי מוהר"ן, חלק ב, סימן י ) ואי אפשר לזכות לשמחה, אלא על ידי שיחפש ויבקש בעצמו נקודות טובות שיש בו, כי איך שהוא אפילו שעשה מה שעשה, עדיין יש בו נקודות טובות, וראוי לו לשמוח מאוד מאוד עם כל נקודה ונקודה טובה שימצא בעצמו (עיין, ליקוטי מוהר"ן, חלק א, סימן רפב).
על כן ראה, אהובי, ידידי היקר! לחזק את עצמך בכל מיני אופנים שבעולם להיות בשמחה, ותדון את עצמך לכף זכות, ואל תמשיך עליך עבודות כבדות, שעל ידי זה תתבטל לגמרי.
(אשר בנחל, מכתב יט נ, ד בתשרי תשנ"ג)
יום שני – ה בתשרי
המכתב היומי:
אדם צריך להיות עקשן בתפילתו
הדבק את עצמך בו יתברך, ותדע שהקדוש ברוך הוא, מנהיג את עולמו בחסד וברחמים ובצדק ובמשפט, ודבר גדול דבר קטן לא נעשה מעצמו, אלא בהשגחת המאציל העליון, וצריכים להיות חזקים מאוד מאוד בעניין התפילה, לבקש את הקדוש ברוך הוא, על כל פרט ופרט, ולא להתייאש בשום פנים ואופן.
הצדיק הקדוש, השר שלום מבעלזא זי"ע אמר שלמד עניין תפילה מאישה, כי פעם באה אליו אישה קשת יום שהייתה ענייה וגם לא היה לה זרע של קיימא ובעלה רצה לגרש אותה, אזי היא באה בכל פעם לבקש ממנו ברכה שיברך אותה ויתפלל בעדה.
הוא היה אז בתחילת עבודתו וראה שלא יכול להיפטר ממנה, אז הבטיח לה, והיא חזרה אליו בכל יום ויום והתחננה וביקשה ברחמים ובתחנונים שיעזור לה, ולכן הוא התעורר דיקא על ידה, שאישה קשת יום, לא עוזבת יום אחר יום, ובאה ומתחננת, לזאת אמר לעצמו אם כן גם אני אבוא ככה בכל יום ויום בעקשנות גדולה אליו יתברך.
רואים מכל זה איך שאדם צריך להיות עקשן גדול בתפילה, ולא לעזוב את עצמו בשום פנים ואופן, אפילו שאינו נענה, יתפלל ויחזור ויתפלל, וכן בכל פעם ופעם. תראה לקנות לעצמך מידת הסבלנות אשר אין למעלה מזה, כי הסבלנות תלויה כפי מידת האמונה שיש באדם, ואשרי מי שחזק בזה, ואז טוב לו כל הימים.
(אשר בנחל, מכתב א תשמח, ה בתשרי תשס"ו)
עצה לחיים:
במה ניתן להיות קשורים למוהרא"ש בעולם הזה ובעולם הבא?
העיקר תתמיד הרבה בספרי שאלות ותשובות "אשר בנחל", ואז אני מקווה לקדוש ברוך הוא, שיהיה לנו קשר בעולם הזה ובעולם הבא, כי המכתבים שכתבתי במשך כמעט ארבעים שנה, היו ממש במסירות נפש ורוב כיסופים של הבחורים שהתקרבו אל רבנו, ועבר עליהם מה שעבר.
ולכן פני, שכלי וחוכמתי נמצאים בתוך שאלות ותשובות "אשר בנחל".
(אשר בנחל, מכתב ל שע, ד בתשרי תשס"א)
יום שלישי – ו בתשרי
המכתב היומי:
בשנה הזו תהיינה לכם הרבה שמחות, בעזרתו יתברך שמו
הנה עכשיו אנחנו עומדים לפני יום הכיפורים, אשר חכמינו הקדושים אמרו (יומא פה:): "עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר, ועבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו".
לזאת אני מאוד מאוד מבקש את כל אחד ואחד מאנשי שלומנו היקרים, שאחד ירצה את חברו, ותמחלו אחד לשני, ותגורו ביחד באהבה גדולה מאוד כמו משפחה אחת, כי בשנה הזו תהיינה לכם הרבה שמחות, בעזרתו יתברך שמו, העיקר תחזיקו את עצמכם ביחד, וזה יועיל לכם בגשמיות וברוחניות גם יחד, כי במקום שיש אהבה, שם יש השראת השכינה, וכמו שאמר רבנו) ליקוטי מוהר"ן, חלק א, סימן ד): ׳אהבה עולה בגימטרייה אחד", כי במקום שיש אהבה, שם יש אחדות.
(אשר בנחל, מכתב כז כח, ו בתשרי תשנ"ט)
עצה לחיים:
אני מאוד ממורמר – מה עלי לעשות?
איני יודע למה אתה צריך להיות כל כך ממורמר, האם זה יעזור לך? ! הרי חכמינו הקדושים אמרו (יבמות כה:): "אדם קרוב לעצמו", אין עוד אדם שיהיה כל כך קרוב לעצמו כמו הוא בעצמו.
לכן אם אתה לא תרחם על עצמך, מי ירחם עליך?! האם עדיין אינך קולט, שבני אדם הם אכזריים, ולא אכפת להם מהזולת?! וכן אלו שכן אכפת להם, הם טרודים מאוד, ולכן אין להם תמיד פנאי אליך.
על כן, מה אתה צריך את אנשים?! ברח לך יותר טוב אל הספרים הקדושים.
וכבר אמר חכם: "אין חכם בלא ספרים", ואמר: "הספר הוא חבר טוב". ואני בעצמי כשהייתי בחור צעיר, בכל פעם שעבר עלי איזה משבר, אמרתי לעצמי: אלך לי עכשיו אל מוהרנ"ת, לשמוע מה בפיו לחזק אותי, ופתחתי את ספרו הקדוש "ליקוטי הלכות", ולא זזתי מהספר כמה שעות. והחייתי עצמי מאוד מאוד, והרגשתי ממש בחוש, איך שמוהרנ"ת מדבר אלי.
לכן קום עתה, מה לך להיות כל כך שבור! התמד בדברינו קח כרך אחד מספרי שו״ת "אשר בנחל" ותקרא בו, כי כל מכתב נכתב בעבורך, וכל הדיבורים נאמרו רק בעבורך ממש.
העיקר תשמע כלי זמר, ותחייה עצמך עם כל נקודה טובה שיש בך, כי רק זה חשוב למעלה, כל מה שאדם עושה בשביל הקדוש ברוך הוא זה מאוד מאוד חשוב בכל העולמות.
לכן, אל תשים לב לשום בריה שבעולם, אלא זכור – כל מה שרבנו אומר זהו זה!
(אשר בנחל, מכתב ה שעח, ו בתשרי תשד"ם)
יום רביעי – ז בתשרי
המכתב היומי:
בזה תלויה ההצלחה שלך!
אחי ורעי היקרים! ראו לחזק את עצמכם בכל מיני אופנים שבעולם, ובפרט עכשיו, שזכינו להיות אצל רבנו בראש השנה, ראוי לנו לשמוח כל השנה עם זה, כי רבנו ז״ל הבטיחנו (חיי מוהר"ן סימן תג(: "מי שיהיה אצלו בראש השנה, ראוי לו לשמוח כל השנה על הזכות הנוראה הזו".
מה אומר לכם, אחי ורעי וידידי היקרים! בזה העולם צריכים התחזקות חדשה בכל יום לעשות התחלה חדשה, כי בזה תלויה ההצלחה – לעשות בכל פעם התחלה חדשה, ולא להתפעל משום בריה שבעולם. כי באמת עוברים על כל אחד ואחד בזה העולם כל מיני חלישות הדעת וכל מיני עוגמת נפש וצרות ויסורים, ואשרי מי שזוכה להחזיק מעמד ולא להתפעל משום בריה שבעולם.
וזה עיקר עבודתו של הצדיק, שיכול ללמד את מקורביו את הבקיאות הנפלאה להיות בקי ברצוא ובקי בשוב (עיין, ליקוטי מוהר"ן, חלק א, סימן ו ): הינו הן שאדם מתלהב עצמו אליו יתברך, הוא צריך לשמור את עצמו מאוד מאוד, שלא יהרוס לעלות יותר מכפי יכולתו, והן חס ושלום, אם נופל במקום שנופל, גם שם אל יתייאש כלל, רק יחזיק מעמד.
וזה הלימוד העמוק של הצדיק האמת, המלמדנו דרכים אמתיות איך לעבור את זה העולם.
(אשר בנחל, מכתב יז תקסט, ז בתשרי תשנ"ב)
עצה לחיים:
לימוד בספרי רבנו מר"ח אלול עד יוה"כ – סגולה לנשמה
פעם דברו לפני מוהרנ"ת מעניין שנוהגים לומר כל ימי אלול תיקוני זוהר, היינו שמתחילים מערב ראש חדש אלול עד יום הכיפורים מסיימים את כל ספר תיקוני הזוהר.
ענה ואמר על זה מוהרנ"ת גם אמירת ספרי רבנו שהם "ליקוטי מוהר"ן", "סיפורי מעשיות", "ספר המידות" גם כן מסוגל מאד לנשמה לאומרו ולסיימו מערב ראש חודש אלול עד יום הכיפורים.
(אשר בנחל, מכתב תפ, חשוון התשע"ה)
יום חמישי – ח בתשרי
המכתב היומי:
אם היו בני אדם יודעים את גודל מעלתם בשמים
ראה לחזק את עצמך להיות בשמחה עצומה, ותהיה סבלן גדול על כל מה שעובר עליך, כי תדע, שכל מה שעובר עליך הכול בהשגחה פרטית ממנו יתברך, וכל העיכובים והמניעות שהיו לכם על אם הדרך, היו רק ממנו יתברך, כי בוודאי רבנו רצה שתבואו אליו, וכן מסרתם את נפשכם, ונסעתם אל ציון רבנו על ראש השנה, אך נתקעתם באם הדרך.
עליך לדעת, כי הכול זה תיקוני רבנו, כי מי יודע מה תיקנתם שם על ידי העיכוב שהתעכבתם בדרך, כי יש נשמות ערומות המסתובבות בעולם הזה כבר מאות בשנים, ולא היה להם תיקון, ועל ידי שנתקעתם בדרך, והתפללתם במניין על גבול רומניה ורוסיה, על ידי זה אתם מתקנים את הנשמות האלה ואף שאני יודע שאתה קטן בעיניך, ואתה חושב מה שוות התפילות שלי, מה שוות העבודות שלי וכו', עד שאזכה לעסוק בתיקון נשמות וכו', אל תאמר כן, כי בוודאי הכול מרבנו ויש בזה כוונה עמוקה, עמוק עמוק מי ימצאנו.
כי באמת ענין הנשמות הוא נעלם נעלם נעלם ונסתר ונסתר ונסתר מכל בני אדם, ואם היו בני אדם יודעים את גודל מעלתם בשמים. היו תמיד מחזקים את עצמם בכל מיני אופנים שבעולם.
ובאמת חכמינו הקדושים אמרו (ביצה כט:): "מפני מה נתנה תורה לישראל? מפני שהם עזין". והפירוש הוא, כי אי אפשר בשום פנים ואופן להיכנס אל הקדושה, אלא על ידי עזות דקדושה, ומהי עזות דקדושה? אף שמפילים אותי על הדרך ושוברים אותי, ואומרים לי שאני לא שווה שום דבר, עם כל זה אני מחזק את עצמי, ואיני מסתכל לאחורי כלל. זו נקראת עזות דקדושה.
על כן לא זכו ישראל לתורה, אלא מפני שהם עזים, כי טבע של עם ישראל, שהם עזים, ואינם מתפעלים משום בריה שבעולם, כי אף ששבעים אומות רוצים לאכול את הכבשה, עם כל זאת הכבשה אינה פוחדת מהם על כן גם אתה ראה לחזק את עצמך בכל מיני אופנים שבעולם, ועוד תראה הרבה נחת מהילדים.
(אשר בנחל, מכתב יז תקעג, ח בתשרי תשנ"ב)
עצה לחיים:
כיצד זוכים לטהרת המחשבה?
אודות טהרת המחשבה, ראוי לך להיזהר מאוד מאוד רגיל להיות לטבול במקווה, ועל כל פנים לא יחסר לך יום בלי טבילת מקווה, כי המקווה הוא המשכת אור עליון ונורא מאוד. ובשעת הטבילה, נכללת הנשמה, שמשכנה במחשבה, באין סוף ברוך הוא, ובפרטיות כשמייחד אז אילו ייחודים קדושים.
העיקר – לשמור את עצמו מאוד מאוד לא להיכנס באיזו טעות, ולחלוק על איזה בר ישראל, ומכל שכן על איזה צדיק, כי דבר זה גורם בלבול המחשבות.
כמו שאמר (ספר המידות, אות מריבה, סימן טו): 'מי שעושה מריבה עם הצדיקים, בידוע שמחשבותיו רעות', ועיין היטב בליקוטי מוהר"ן, חלק א, סימן נו, שמדבר בטהרת המחשבה וממחלוקת דקדושה, עיין שם.
על כל פנים ראה להיות רגיל בטבילת המקווה, ולא להתערב בשום מחלוקת על שום צדיק, ותהיה רגיל לדבר עם כל בר ישראל רק דיבורי אמונה בהשגחה פרטית, וה' יתברך ימתיק ממך כל הבלבולים.
(אשר בנחל, כרך כג, מכתב ג' תקפ, תשמא)
יום שישי – ט בתשרי
המכתב היומי:
מה יעשה אדם ותמיד יהיה חזק ולא יישבר?
מה אומר לך, ידידי היקר! צריכים לעשות עכשיו התחלה חדשה, וכן בכל פעם צריכים לעשות התחלה חדשה. ומובא בדברי רבנו (ליקוטי מוהר"ן, חלק א, סימן סב): "אשר בכל פעם צריכים לעשות התחלה חדשה, ולבוא אליו יתברך מחדש ממש".
וכן אל הצדיק צריכים לבוא בהתחדשות חדשה. ומובן ממילא, שכן כל ענייני רבנו צריכים להיות בהתחדשות חדשה בכל פעם לעשות התחלה חדשה, ובאופן הזה אף פעם לא ישבר, כי בכל פעם צריכים לעשות התחלה חדשה.
ועל זה אורב מאוד הבעל דבר – לא להניח לעשות התחלה חדשה. כי באמת כשאדם מרגיל את עצמו לעשות בכל פעם התחלה חדשה, אף פעם לא ישבר, כי אני מתחיל מעכשיו, מרגע זה אני מתחיל להיות איש כשר, ובאופן הזה אי אפשר להישבר.
ועיקר התגברות היצר הרע היא להפיל את האדם בבחינת זקנה דסטרא אחרא, שלא יעשה התחלה חדשה.
רבנו בא לעקור דבר זה, ועל כן אשרי מי שמרגיל את עצמו לעשות בכל פעם התחלה חדשה. מה אומר לך, ידידי היקר! הרב הקדוש מברדיטשוב זי"ע אמר: בערב יום הכיפורים אפילו הדגים בים רועדים וזוחלים מאימת הדין.
על כן ראה לחזק את עצמך מאוד מאוד, ואין לי עכשיו זמן לכתיבה, אך אמרתי לרוץ שורותיים אלו לפניך, ובפרט קודם היום הנורא והנשגב הזה, יום הכפורים, יום שמוחלים כל העוונות, באתי לחזק ולאמץ אותך ואת אשתך, שתמשיכו להדפיס את הספרים, כי סוף כל סוף רק זה מה שישאר מאתנו.
ובפרט ספרי שו״ת "אשר בנחל", אשר זה עולה על הכול, ועוד מאות ואלפים ורבבות בני הנעורים יחיו את עצמם עם כל חלקי "אשר בנחל".
(אשר בנחל, מכתב יז תקעט, ט בתשרי, ערב יום הקדוש, תשמ"ב)
עצה לחיים:
מה יעשה אדם כדי שדיבוריו ייכנסו בלב השומעים?
רבנו קודם שאמר תורה, אמר לאנשי שלומנו, שיתפללו מנחה כמו בערב יום כיפור עם הווידוי הגדול.
ומקובל אצל גדולי אנשי שלומנו, שקודם שהולכים לומר תורה ברבים. התפללו מנחה כמו בערב יום הכיפורים, והתפללו עם הווידוי הגדול ברחמים ובתחנונים, שימשיך להם ה' יתברך דיבורים, ולא יאמר פיהם מה שאינו ראוי לאומרו, ויזכו על ידי דיבוריהם להוריד את השכינה בלב השומעים, ויעלו את לב השומעים אל השכינה.
(אשר בנחל, כרך יט, מכתב ב' תתא', תשל"ט)
יום השבת – י בתשרי – יום הכיפורים
המכתב היומי:
בזכות מה ה' יכפר על כל עוונותינו?
אנשי שלומנו מספרים בשם ר' משה טשנסטחובר ז"ל, שהיה מפרש: "אבינו מלכנו כתבנו בספר פרנסה וכלכלה". היינו, שאנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא, שיתן לנו פרנסה כזו, שלא תוציאנו ותבטלנו מהספר, היינו, מלימוד התורה.
וזה "בספר – פרנסה וכלכלה", שפרנסתנו תהיה בספר, על ידי לימוד תורה, וזו תהיה הפרנסה שלנו.
ויש להוסיף גם על דבריו, שמבקשים ממנו יתברך: "כותבנו בספר פרנסה וכלכלה", שהפרנסה והכלכלה שלנו תהיה בהפצת ספרי רבנו, שכל ימי חיינו נהיה עסוקים בזה.
על כן ראה להפיץ את ספרי רבנו, ואל תפחד משום בריה שבעולם, כי גדול אדוננו ורב להושיע, ובזכות זה שתפיץ את אור רבנו, ימחול לך הקדוש ברוך הוא על הכול.
העיקר ראה להיות תמיד בשמחה, ותרקוד עם הילדים, ותראה שבביתך תהיה תמיד אוירה של שמחה, ולא תפחד משום בריה שבעולם כלל, ואז תראה נסים נגלים שיעשה עמך הקדוש ברוך הוא.
(אשר בנחל, מכתב יז תקעה, ח בתשרי תשנ"ב)
עצה לחיים:
האם יש סגולה להינצל ממחלוקת או מייסורים או לבטל מעליו את כל הדינים?
תעשה כל מה שביכולתך, או בעצמך תגרוס את הדף גמרא, או תלך עם חברותא ללמוד את הדף גמרא, או שתשמע איזה שיעור שיש בקהילתנו.
תהילה לאל, יש שישה שיעורים במשך היום שלומדים את הדף היומי, אבל אני מאוד מתחנן אליך לטובתך הנצחי תתחיל היום מסכת סוכה בעקשנות גדולה מאוד מאוד.
מובא מצדיקים סגולה גדולה למי שדינים שורים עליו או מחלוקת או שאר יסורים רחמנא ליצלן, ילמד מסכת סוכה וינצל מכל רע, זה בדוק ומנוסה.
הסימן הוא (תהילים כז, ה): "כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי", ורבנו אמר (ספר המידות, אות מריבה, סימן נז): "למחלוקת ילמד מסכת סוכה". והמחלוקת הזה שייכת בכל מיני אופנים, הן שאדם הוא מחולק בעצמו הן שיש לו עקמומיות בליבו והן שיש לו מחלוקת בבית, והן שיש לו מחלוקת עם הזולת.
על ידי לימוד מסכת סוכה הוא זוכה לבטל את כל המחלוקת מעצמו, וזוכה להיסתר בסתר צל כנפיו יתברך, ולכן עכשיו יש לך הזדמנות פז גם כן להתחבר אל לומדי דף היומי, שזו מתנה מרבנו שנתן לרבי מאיר שפירא זצ"ל, כידוע בין אנשי שלומנו.
(אשר בנחל, מכתב א תשפז, אדר א התשע"ד)
יום ראשון – יא בתשרי
המכתב היומי:
מה הבטיח הצדיק למי שידפיס את הספר "אשר בנחל"?
העיקר ראה לחזק את עצמך להמשיך להדפיס את חלקי "אשר בנחל", כי זה עולה על הכול, ותכניס את עצמך בהדפסת חלק ג'.
מה אומר לך, ידידי היקר! זה מה שישאר מאיתנו, ואני אהיה לך אסיר תודה בזה העולם ובעולם הבא, ואני מבטיח ובטוח – מי שידפיס חלק אחד מספרי שאלות ותשובות "אשר בנחל", יוושע בכל מיני ישועות.
כי הספרים האלה נכתבים ברצונות החזקים של בני הנעורים, וגנוזות שם השגות אלוקות להכי ירודים בעולם, שגם הם יכולים לחזור אליו יתברך. על כן אשרי מי שיש לו חלק בהדפסתם.
נא ונא ראה להיות בשמחה תמיד, ושום דבר שבעולם לא יוכל לשבור אותך, אדרבה, ראה לרקוד בכל יום, וכן אשתך תרקוד בכל יום על הזכות שיש לכם בהדפסת חלקי "אשר בנחל", כי הם יוצאים כל כך יפה, אשר לא תיארתי ולא שיערתי כלל, ובוודאי עוד תראו נחת מילדיכם.
(אשר בנחל, מכתב יז תקפ, יא בתשרי תשנ"ב)
בימים שבין יום הכיפורים לחג הסוכות מאיר אור גדול
אלו הימים שבין יום הכיפורים לחג הסוכות מאיר אור גדול מאוד, מי שזוכה מרגיש אור גדול. מספרים על הצדיק הקדוש מצאנז זי"ע שבארבעה ימים האלו הוא כבר לא הוריד את השטריימל, הוא הלך בבגדי שבת כי הוא הרגיש כבר את האור של חג הסוכות.
החתם סופר זי״ע חיבר בארבעת הימים האלו שירים של דבקות לקדוש ברוך הוא. יש ספר שירים של החתם סופר פיוטים שחיבר בעצמו והיה שר את זה בעיתי רצון. שאלו אותו מתי חיברת את זה? הוא אמר באלו ארבעת הימים בין יום הכיפורים לבין חג הסוכות. ככה הוא היה דבוק בקדוש ברוך הוא על ידי התורה.
אבל הוא היה מסתיר את זה אף אחד לא ראה את זה בחוש כי הוא היה דבוק מאד בקדוש ברוך הוא אבל לא ראו את זה כי הוא הלביש את עצמו. הוא היה ראש ישיבה היה לו כמה מאות תלמידים ולימד אותם תורה לא ראו בחוש את הדבקות אבל בארבעת הימים האלו לא יכלו לדבר איתו היה כל כך מלוהב ואז הוא עשה את השירים.
(אשר בנחל, מכתב ה תקיד, ב דחול המועד סוכות תשס"ח)
כיצד נכין את עצמנו לקראת חג הסוכות?
ראה לחזק את עצמך בימים אלו להיות בשמחה, ותראה ששום דבר בעולם לא יוכל לשבור אותך, וראוי לנו לשמוח מאוד מאוד שאנחנו מכינים את עצמנו לחג הסוכות, זמן שמחתנו, ואין עוד שמחה כשמחת בית השואבה, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (סוכה נא.): "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו.
לכן צריכים לשמוח כל חג הסוכות, שתהילה לאל אנחנו אוכלים בסוכה, ויש לנו את הד' מינים הקדושים…
אני מאוד מבקש אותך שעיקר העבודה שלך יהיה בימים האלו רק שמחה, להכריח את עצמך בכל הכוחות שבעולם להיות בשמחה, ואף שאני יודע שעובר עליך מה שעובר צרות ויסורים מרירות ומכאובים וכו', הכול הוא מהס"מ שרוצה להתנקם באדם, ולהפוך לו את החיים לגיהינום וכו', ועיקר עבודתנו צריך, להיות להפוך את הגיהינום הזה לגן עדן, וזה זוכים רק על ידי שמחה, כי מי שזוכה להיות בשמחה, הוא שורף את כל הקליפות והמשחיתים וכו', שברא מחמת עוונותיו, כי
הס"מ לא יכול לסבול שמחה ואחדות. לכן עלינו לעבוד רק על נקודת השמחה, ואם רבנו אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב סימן כד): "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד".
צריכים לדעת שזהו זה, שעלינו למסור את נפשנו להגיע אל המדרגה הגדולה הזו שהיא שמחה, וזכור תזכור מה שאמרו חכמינו הקדושים (תנחומא שמיני): "אין השמחה ממתנת לאדם, לא כל מי ששמח היום שמח למחר", ולכן תתחיל להיות בשמחה עוד היום, ואז טוב לך כל הימים.
(אשר בנחל, מכתב עו, יום ד מחרת יום הכיפורים תש"ע)
עצה לחיים:
מה עיקר העבודה בזה העולם?
העיקר, ידידי היקר לי מאוד! ראה לשמוח, כי השמחה היא רפואה לכל – בין בגשמיות ובין ברוחניות, וצריכים לעשות בכל פעם התחלה חדשה, כאילו אף פעם לא התחיל.
ובאמת לפי גדולתו יתברך, עדין לא התחלנו, ולכן צריכים להיות רק בשמחה, ועיקר העבודה בזה העולם רק להיות בשמחה, ואף שרואים כל כך הרבה צרות, צריכים רק לרקוד ורק לשמוח, ולדון את עצמו לכף זכות, לדון את אחרים לכף זכות, ולשמח בני אדם.
כי העיקר בזה העולם רק שמחה, ולשמח בני אדם, שזו המצווה הכי גדולה, כמו שגילה לנו רבנו (ליקוטי מוהר"ן, חלק א, סימן קו): "אשרי משכיל אל דל – אשרי מי שמכניס שכל בדל".
עיקר הדלות והעניות, זו העצבות והמרירות שעוברות על בני אדם. אנחנו צריכים לקיים את מה שאמר רבנו (ליקוטי מוהר"ן, חלק ב, סימן כד): "מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד". ואת המצווה הזו אנחנו צריכים לקיים, לשמח בני אדם, ולא לעזוב בני אדם בשום פנים ואופן, שיהיו בעצבות ובמרירות ובדיכאון, אשרי מי ששמח לבד ומשמח אחרים, ואז טוב לו בזה ובבא כל הימים.
(אשר בנחל, מכתב ל שצ, מוצאי יום הכיפורים תשס"א)
יום שני – יב בתשרי
המכתב היומי:
הדרך להצלחה בחיים
נא ונא ראו להתחזק יחד לחיות בשמחה, כי כל הצרות והיסורים והבעיות שלכם זה מחמת שאתם נמשכים אל העצבות ומרה שחורה, ואתם רוצים דבר שלא היה עוד וכו', כי באמת אם אדם מבטל את עצמו לגמרי לגבי האין סוף ברוך הוא. ואינו רוצה שום דבר רק את הקדוש ברוך הוא בעצמו, על ידי זה הוא מצליח דרכו.
על כן אני מאוד מאוד מבקש אתכם. ראו להחדיר בכם אמונה פשוטה בו יתברך, ולהתחזק בכל מיני אופנים שבעולם, ועל ידי זה תצליחו דרככם, נא ונא ראו להיות בכל חג הסוכות זמן שמחתנו בשמחה עצומה, וזה ירחיב לכם בגשמיות וברוחניות, ותרוו רוב נחת מכל יוצאי חלציכם.
(אשר בנחל, מכתב כז סו, יב בתשרי תשנ"ט)
מדוע חג הסוכות נקרא חג האסיף?
חסדי ה' יתברך, שאנחנו עומדים לפני חג האסיף חג שמחתנו, למה חג הסוכות נקרא חג האסיף? אלא אז אוספים את כל הזכויות המצוות התפילות והאנחות שכל אחד מאיתנו בכה התאנח שבר את ליבו לפני הקדוש ברוך הוא, אשר למעלה זה מאוד מאוד חשוב.
אם אתם הייתם יודעים איזו חשיבות יש למעלה ליהודי שהוא שבור בלב נשבר ויש לו חלישות הדעת ואף על פי כן הוא מתחזק ולא מניח את עצמו ליפול אלא הוא בא פעם אחר פעם אל הקדוש ברוך הוא וצועק ובוכה:
"ריבונו של עולם מה יהיה איתי, מתי אני אחזור בתשובה, מתי גם אני אהיה צדיק, עוד מעט הנשמה שלי יוצאת מזה העולם ועדיין הנשמה שלי ערומה, עוד אף פעם לא גמרתי חמישה חומשי תורה, עוד אף פעם לא גמרתי שישה סדרי משנה, עוד אף פעם לא גמרתי את כל הש"ס, עוד אף פעם לא גמרתי את ד' חלקי שולחן ערוך, מה יהיה איתי, על מה באתי לזה העולם לאכול כל יום ארוחת ערב ארוחת בוקר ארוחת צהרים? זו התכלית? בשביל זה באתי?
וככה בוכה לקדוש ברוך הוא: "ריבונו של עולם מדוע אני לא מתפלל שחרית מנחה ערבית מתוך הסידור במניין?"
כל אלו החלישות הדעת, כל אלו הבכיות והתפילות שאדם בוכה כל חודש אלול ואחר כך בא בראש השנה יום הדין, כמה טרחות, כמה יגיעות, כמה הוצאות עולה לו, ועד שמגיע לאומן אל הציון של רבנו, ושם הוא שבור כחרס הנשבר הוא רואה שכולם מתחננים לקדוש ברוך הוא ולו הלב לב האבן, ויש לו חלישות דעת מאוד גדולה, מה קרה עם הנשמה שלי? כולם מתעוררים כולם בוכים כולם מרגישים שזה יום הדין ואני מסתובב כמו אבן דומם.
ואחר כך בא שבעת הימים בין כסה לעשור וגם כן עובר לי ככה, ביליתי את הזמן, בא יום הכפורים כל כך שבור רצוץ והנה עבר יום הכיפורים היום שהקדוש ברוך הוא כיפר לנו על כל עוונותינו לכל עם ישראל, יש לנו ארבעה ימים בין יום הכיפורים לסוכות שארבעת ימים האלו נקראים מחרת יום הכפורים שם ה', ארבעת הימים האלו הם כנגד שם הוי"ה ברוך הוא וברוך שמו, כל יום זה נגד אות אחר משם הוי"ה, וכל יהודי טרוד לבנות סוכה לחפש ד' מינים, ואף על פי כן בפנימיות לבבו הוא מאוד מאוד שבור הוא מרגיש את עצמו כאילו הוא לא שווה לשום דבר.
בא חג הסוכות זה נקרא זמן שמחתנו חג האסיף, הקדוש ברוך הוא לוקח את הפסולת גורן ויקב ומזה בונים את הסוכה, מה שאנחנו חשבנו שאנחנו פסולת, שאנחנו לא שווים לשום דבר, מזה הקדוש ברוך הוא בונה את הסוכה העליונה שזה נקרא בלשון קבלה אימא עילאה, כמו אמא שמסככת על הבן אמא מרחמת על הבן, כך הסוכה, מי שזוכה להיכנס בתוך הסוכה אילו אורות הוא מרגיש, למה? כי אצלו יתברך מאוד מאוד חשוב לב נשבר.
(אשר בנחל, מכתב ג רכה, יב בתשרי תשס"ז)
איזה יהודי – הקדוש ברוך הוא אוהב?
רבנו אמר פעם, הקדוש ברוך הוא אוהב יהודי מטוגן, אדם שעובר עליו כל כך הרבה צרות כמו שלוקחים תרנגולת ועושים אותה גריל בשר על האש מהפכים אותה מכל הצדדים שהאש תאכל אותה. ככה שיהיה משהו מטוגן טוב.
כך אומר רבנו אדם שהוא מטוגן מכל הצדדים עובר עליו כל כך הרבה צרות וייסורים והוא מחזיק מעמד זה מאוד מאוד חשוב למעלה.
הגר"א זי"ע אמר אם אדם היה יודע מה משלמים למעלה בשמיים על כל חלישות הדעת על כל צער ועוגמת נפש שיש לו היה רוקד ושמח על כל צער ויסורים שעובר עליו, אלא אדם נשבר הסמ"ך מ"ם בא ואומר לו אתה לא שווה לשום דבר, התשובה שלך לא שווה שום דבר, לא צריכים אותך למעלה, ומכניס לו ככה בראש מאוד מאוד עד שממלא לו את הראש כאילו הוא הכי גרוע וכאילו ממנו לא יהיה שום דבר, ואדם עוזב את עצמו.
לזאת כשבא חג הסוכות זה נקרא חג האסיף, הקדוש ברוך הוא מאסף את כל השברון לב שהיה לכל יהודי כל ימי אלול, כל חלישות הדעת שלו כל עוגמת הנפש שלו, שרצה להיות צדיק ורוצה להיות צדיק, ובא בראש השנה נסע לאומן, או היו אנשים שלא יכלו לנסוע לאומן, הייתה להם עוגמת נפש גדולה מאוד מאוד, נשבר להם הלב באלף שברים ובאלפי אלפים רסיסים, עשו להם צו עיכוב או לא היה להם כסף או היה מניעות אחרות ולא יכלו לנסוע, היו שבורים מאוד מאוד, אז הם התפללו כל הראש השנה בלב נשבר, ואחר כך בעשרת ימי תשובה היו שבורים, ובא כיפור וחשבו הנה מה אני כבר שווה התשובה שלי, לא שווה לשום דבר, כל זה הקדוש ברוך הוא מכניס בתוך הסוכה.
ואיזו שמחה יש שנכנס כל יום ויום איזה אחד מהאושפיזין הקדושים אברהם יצחק יעקב משה אהרן יוסף דוד, השמחה הזו, זו השמחה הכי גדולה, זו שמחת בית השואבה, אומרים חכמינו הקדושים: "תנא על מה נקרא שמחת בית השואבה? שמשם היו שואבים רוח הקודש".
כי כשיהודי שבור ואף על פי כן הוא מחזיק מעמד הוא לא נופל בדעתו הוא אומר לעצמו מה איכפת לי אפילו שלא יהיה לי עולם הבא אני את הקדוש ברוך הוא לא יעזוב.
אני שמעתי פעם אחד מאנ"ש שבוכה לקדוש ברוך הוא ואומר:
ריבונו של עולם, עולם הזה אין לי, עולם הבא לא מגיע לי, גיהינום אני לא צריך, אז מה נשאר לי כלום. לא עולם הבא, לא גיהינום, לא עולם הזה, נשאר לי רק אותך, אז אותך אני לא אעזוב, וכך אדם צריך לדעת, אדם צריך תמיד לזכור שאין לו אף אחד רק את הקדוש ברוך הוא.
(אשר בנחל, מכתב ג רכה, יב בתשרי תשס"ז)
ללוות שמחה
חג הסוכות נקרא חג האסיף. הקדוש ברוך הוא אוסף את כל המצוות שלנו, ומהם נעשה שמחה כל כך גדולה, עכשיו יש לנו עוד כמה ימים עד חג הסוכות, מה נעשה עד אז? לשבת בשילוב ידיים ונחכה עם השמחה עד סוכות? לא, צריכים כבר להלוות את השמחה מחג הסוכות וכבר עכשיו להתחיל לשמח.
היה יהודי מאנשי שלומנו בשם רבי אהלן קובליצר זי"ע. קובליץ זו עיירה בין אומן ובין ברסלב, הוא היה איש שמח תמיד עד כדי כך שאפילו הגויים אהבו אותו, כי הוא שימח את כולם.
הוא לא יכל לסבול כשראה אדם ממורמר, אדם שהולך עם פנים זעופות, כאילו כל העולם עומד על הראש שלו. הוא תמיד היה מבדח את כל אחד.
שאלו אותו תמיד, רבי אהרן למה אתם שמחים? ידעו שאין לו מה לאכול, לא היה לו כלום מה לאכול, רק תה ולחם יבש שקנה בזול מאוד ומרח על זה שום, וזה אכל, נראה כאילו שהוא אכל עכשיו סטייק ברבורים שליו ודגים.
הוא היה שמח, שאלו אותו איך אתם יכולים לשמוח? אין לכם כלום בבית, ענה ואמר תגידו לי את האמת יהיה פעם טוב, כל אחד אמר בוודאי יהיה פעם טוב, אז הוא אומר אם יהיה טוב, מה יהיה? נהיה שמחים. בסדר, אז אני מלווה את השמחה מאז כשיהיה טוב אז כולנו נהיה שמחים. אני כבר מלווה את השמחה, ואני שמח עכשיו.
אז לכן הימים האלו תלוו את השמחה על חג הסוכות ותהיו כל כך שמחים ותשמחו אחד את השני.
(אשר בנחל, מכתב ג רכה, יב בתשרי תשס"ז)
עצה לחיים:
רבנו אמר, שצריכים להרגיל עצמו לבקש אפילו על דבר קטן, כגון שנקרע בגדו או צריך כפתור לתפור.
מוהרנ"ת אמר פעם לרבי נחמן טולטשניער, בשעה שבנה לו את הסוכה, שצריך לבקש אפילו, שהמסמר ייכנס ישר ולא יכה את האצבע.
(אשר בנחל, כרך לז, מכתב ו' רכ, שנת תשמ"ה)
יום שלישי – יג בתשרי
המכתב היומי:
המיוחד בקיום מצוות ישיבה בסוכה
אחי ורעי היקרים! הנה אנו עומדים עתה לפני חג סוכות, סוכות זה חג שנקרא זמן שמחתנו יותר מכל החגים, מדוע? כי סוכה זו צילא דמהימנותא, צל של אמונה, אנו נכנסים בתוך הסוכה כמו שאנחנו, עם הבגדים, עם הנעלים, עם הכובע, אפילו שהבגדים מלוכלכים, חס ושלום, הנעלים מלוכלכות, אנו נכנסים כל כולנו בסוכה, וזו השמחה הכי גדולה.
ואין עוד מצווה שאדם יכנס עם הגוף הגשמי והחומרי, והלבושים הצואים והמלוכלכים כמצוות סוכה.
לכן סוכה היא המצווה הגדולה ביותר. ודיקא על סוכה נאמר (ישעיה ד, ו): "וסוכה תהיה לנו לצל", הסוכה זו הצל של עם ישראל.
(אשר בנחל, מכתב כז ע, יג בתשרי תשנ"ט)
מדוע חג הסוכות נקרא זמן שמחתנו?
הנה אנו נכנסים עכשיו בחג השמחה, כי אחר שעברו עלינו הימים הקדושים והנוראים, ראש השנה ויום הכיפורים, אנחנו נכנסים בתוך הסוכה הקדושה, שהיא צל האמונה, וזו השמחה הכי גדולה שבר ישראל מסובב עם אמונה בו יתברך, ומרגיש אשר מלוא כל הארץ כבודו, ואין בלעדיו יתברך כלל, והוא מושגח בהשגחה פרטית, שזו השמחה הכי גדולה.
לכן החג הזה נקרא זמן שמחתנו, וכן חג האסיף, שבו נתאסף כל הנקודות טובות שזכינו לעשות בימינו, ולכן מוכרחים להיות בשמחה עצומה, ולא להתבלבל משום חלישות הדעת וקטנות המוחין שמכניס הסמ"ך מ"ם בלב האדם, ודע לך ששמחה זו הקדושה, ועצבות ומרירות וחלישות הדעת זו הטומאה.
לכן אני מאוד מבקש אותך שתמסור את נפשך להיות רק בשמחה, כי עם עצבות לא פועלים שום דבר. רק מסתבכים יותר ויותר, ואף שאני יודע שמרוב צרות וייסורים ומרירות שעובר עליך קשה לך להיות בשמחה, עם כל זאת אתה מוכרח להכריח את עצמך עם כל הכוחות רק להיות בשמחה.
כי כשאדם שש ושמח שום קליפה וסיטרא אחרא לא יוכלו לגשת אליך, כי הטומאה רק עצבות, מה שאין כן הקדושה זו רק שמחה, ובזה אדם יכול למדוד את עצמו אם הוא בקדושה וכו', או אם הוא בטומאה וכו', שיסתכל איך שהוא מחזק את עצמו בשמחה, כי השמחה מדביקה את האדם אל האין סוף ברוך הוא.
(אשר בנחל, מכתב קיח, יג בתשרי תשע"ג)
מדוע צריכים להיות בשמחה עצומה בסוכה?
דע לך שחג הסוכות הוא חג נורא ונפלא מאוד, שאדם נכנס כל כולו בתוך הסוכה הקדושה, שנקרא צילא דמהימנותא, צל של אמונה, כי למה אנחנו נכנסים בסוכה מפני שהקדוש ברוך הוא ציווה על זה.
לכן כשאדם נכנס בתוך הסוכה נמצא שנכנס בתוך הקדוש ברוך הוא, שזה רצונו יתברך. ולכן בסוכה צריכים להיות בשמחה עצומה, ומקבלים אז את האושפיזין קדישין שהם אברהם יצחק יעקב משה אהרון יוסף דוד. איזו שמחה הוא לאדם כשיושב ביחד עם צדיקים קדושים כאלו.
ואם הייתה לנו אמונה ברורה מזוככת שאלו שבעת הרועים באים בתוך הסוכה היינו זוכים לראות אותם, כי אמונה הוא דבר גדול מאד, ועל ידי אמונה לבד יכולים לראות אותם, אשרי מי שמחזק את עצמו בחג הסוכות להיות רק בשמחה ולא תהיה לו שום עצבות כל החג.
(אשר בנחל, מכתב צו, יג בתשרי תשע"א)
האושפיזין הקדושים
בחג הסוכות נכנסים ובאים האושפיזין עילאין, שהם: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף, דוד, אשר כל אחד ואחד מהם פתח צינור חדש בשמיים, והמשיך את דרכו בעולם.
אברהם – הייתה מידתו מידת חסד: שהמשיך את החסד בעולם, לעשות ולגמול חסד עם כל בריה שבעולם, ולהטות תמיד כלפי חסד, למצוא נקודות טובות – הן בעצמו והן באחרים.
יצחק – מידתו מידת הגבורה: שנתן כוחות להתגבר על יצרו, ולהתגבר על כל השונאים והמונעים והחולקים והרודפים הרוצים להרחיק את האדם ממנו יתברך, להתגבר על היצר שרוצה להרחיק את האדם ממנו יתברך בטענות ומענות כאילו הוא הכי גרוע שבעולם, ועל ידי מידת הגבורה מגרשים אותם לגמרי.
יעקב – מידתו היא תפארת: כי הוא כולל חסד וגבורה, ועל ידי זה יצאה מידת התפארת, כי שהאדם חזק בדעתו מצד אחד להטות כלפי חסד תמיד, ולדון את הכול לכף זכות – הן בעצמו והן באחרים, ומצד שני להתגבר על יצרו בתוקף מידת הגבורה, ולצאת בחרב ובחנית נגד כל שונאיו ורודפיו ומתנגדיו, ולגרשם ולבטלם ולהרחיקם לגמרי.
ואף שהם שני הפכים: חסד הוא ימין גמור, וגבורה היא שמאל גמור, עם כל זאת זה עיקר התפארת – כשמייחדים שני הפכים בנושא אחד.
משה – מידתו היא נצח: שהוא ניצח את כל המלאכים העליונים, שרצו לאחוז את התורה הקדושה לעצמם, והוא לחם עמהם, והוריד את התורה אלינו, בסוד (תהילים סח, יט): "עלית למרום שבית שבי" וגו', שעלה למרום והוריד לנו את התורה הקדושה, אשר מי שמכניס את עצמו בתוך התורה הקדושה, ועוסק בה בהתמדה רבה, על ידי זה הוא מנצח תמיד, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (קידושין ל:): "אמר הקדוש ברוך הוא, בראתי יצר הרע, בראתי תבלין תורה כנגדו".
אשר אי אפשר לבטל את תבערת המדורה של היצר הרע, כי אם על ידי התורה הקדושה שלומדים כל יום. ועל ידי לימוד התורה הקדושה – תמיד מנצחים.
אהרון – מידתו הוד: כי כל עניינו היה לעשות שלום בעולם, ולהשרות שלום בין ישראל לבין אביהם שבשמיים, ובין איש לרעהו, ובין איש לאשתו, והחזירם בתשובה אליו יתברך, אשר זה עיקר ההוד וההדר – לעסוק בעסק הקדוש הזה, לעשות שלום בין ישראל לבין אביהם שבשמיים, ובין איש לרעהו, ובין איש לאשתו, ובינו לבין עצמו.
יוסף – מידתו היא יסוד: שהוא תיקון ושמירת הברית, קדושת וטהרת המחשבה, אשר זה יסוד האדם, יסוד כל בניין הקדושה, להרגיל את עצמו לקדש את מחשבתו להיות רגיל רק לחשוב ממנו יתברך, ולא להכניס בדעתו שום הרהורים רעים ומחשבות מגונות וכו', באופן שלא יכשל באיזה פגם, חס ושלום, ביסוד, חס ושלום, כי כשיש קילקול ביסוד, יש קלקול בכול, ה' ירחם.
והוא הורה לנו דרך, איך שבתוקף זוהמת המצריים, ערוות הארץ, הפריצות והתאוות רעות וכו' יכולים להחזיק מעמד, ולא ליפול, חס ושלום, בבור עמוק וכו'.
דוד – מידתו היא מלכות: והוא גילה לנו את דרך התפילה, להיות רגיל לשיח ולדבר עמו יתברך, אשר אין לך עוד טוב ונועם מזה, שאדם מרגיל את עצמו לדבר עמו יתברך כאשר ידבר איש עם רעהו והבן אל אביו, אשר בזה הוא ממשיך על עצמו עול מלכותו יתברך, כי כשאדם מדבר עמו יתברך, מאירה עליו המלכות דקדושה, שהוא אמיתת מציאותו יתברך בגילוי רב ועצום עד מאוד.
ואל כל זה זוכים להגיע דווקא בימי חג הסוכות הקדושים, שהוא זמן שמחתנו. על כן נא ונא, אהובי, אחי היקר! ראה לחזק את עצמך במידת השמחה, ותבקש ממנו יתברך הרבה מאוד מאוד בכל יום ויום על מידת השמחה.
תזכיר את עצמך כל יום ויום מימות השנה, שתהילה לאל, זכית לאכול ולשתות ולישב וכו' בתוך הסוכה הקדושה.
ועל ידי זה תזכה שיסכך עליך הקדוש ברוך הוא, וישמור אותך מכל המזיקים והרודפים אותך, ותזכה להיבטל לגמרי אליו יתברך.
(אשר בנחל, מכתב י תרעז, ערב חג הסוכות תשמ"ז)
מדוע צריך לקשט את הסוכה עם תמונות של צדיקים?
ראו לקיים מצוות סוכה בשלמות, ותזכרו אשר בכל פעם שנכנסים ויושבים בסוכה, מקיימים מצוות עשה.
לכן אשרי מי שזוכה לשבת בסוכה, לאכול בסוכה, וללמוד בסוכה, ולקבל אורחים בסוכה, ותשתדלו לקשט את הסוכה עם תמונות של צדיקים, שזה דבר גדול מאוד בשביל חינוך הילדים.
(אשר בנחל, מכתב לה תקנה, ערב חג הסוכות תשס"ד)
על איזה אתרוג ראוי לברך?
לגבי אתרוג לא צריכים להקפיד עם פיטם, בוודאי זה מהודר עם פיטם אבל להקפיד, לא צריכים להקפיד על זה.
בעניין אתרוגים בלתי מורכבים, יש היום פרדסים שיש להם חזקה ודאי בלתי מורכבים, ויש על זה הכשר של הבד"ץ של העדה החרדית, כגון הפרדס של לודמיר וכדומה.
בחוץ לארץ אנחנו משתמשים עם אתרוג מיאנווא והיום יכולים להשיג את זה גם בארץ ישראל, אבל אין על זה קפידה.
(אשר בנחל, כרך קסד, מכתב ה' תצו, שנת תשס"ח)
יום רביעי – יד בתשרי, ערב חג הסוכות
המכתב היומי:
מוהרא"ש – מגלה את סוד כוחו
העיקר ראה לחזק עצמך בכל מיני אופנים שבעולם לא להתפעל משום בריה שבעולם, כי צריכים לילך בעקשנות גדולה בדרכי רבנו, אפילו שכול העולם כולו עומדים כנגדו, אסור להתפעל ואסור לחנוף שום אדם, וחכמינו הקדושים אמרו (סוטה מ:): "כל המחניף לחברו סוף נופל בידו".
ופירש המהר"ל על זה, כי הרשע מתנגד לכל צדיק, כי הם שני הופכים, וכאשר ההופכים כל אחד עומד בחוזקו ובתוקפו, אזי אין האחד נמסר ביד האחר, אבל המחניף לרשע אשר הוא מתנגד אליו, בוודאי בסוף נמסר שכאשר לא יעמוד ההיפך נגד הופכו בחוזק ובתוקף, הרי הפך השני גובר עליו, עיין שם.
וזה עיקר סוד כוחי, כי בשום פנים ואופן אני לא מכניע עצמי נגד אף אחד בעולם, מי שקם כנגדי. כי אני יודע שהמתנגד אלי הוא שקרן, כי אני בעצמי איני כלום, ואין לי שום עניין בזה העולם, רק לגלות את אמיתת מציאותו יתברך, ולגלות ולפרסם דעת רבנו בעולם, ויותר מזה אין לי עסק כלל בזה העולם.
על כן אין אני צריך שום דבר מאף אחד, ולכן המתנגד אלי יהיה מי שיהיה הוא שקרן, ואיני חונף אותו כלל, והקדוש ברוך הוא יעמידני בקרן אורה תמיד.
(אשר בנחל, מכתב כ תתפט, יד בתשרי, ערב חג הסוכות תשנ"ד)
לקראת חג הסוכות זמן שמחתנו
לקראת חג הסוכות זמן שמחתנו, אני מברך אתכם בחג שמח ושהשמחה תשרה בתוך בתיכם תמיד, כי השמחה מביאה את הדבקות האמיתית באין סוף ברוך הוא.
ראו להתחזק ביתר שאת וביתר עוז ושום דבר בעולם לא יוכל לשבור אתכם. כי תהילה לאל. יש לנו רבי גדול מאד שהוא מחזק ומעודד ומשמח אותנו, ואשרי מי שנוטה אוזן קשבת אל דבריו הקדושים.
לכן ראו לעיין בכל יום בכמה מכתבים משו"ת "אשר בנחל" ושם תמצאו מרגוע לנפשיכם, כי כל המכתבים נכתבו גם בשבילכם.
(אשר בנחל, מכתב ה תקט, ערב חג הסוכות תשס"ח)
מעלתו של האדם שזוכה לשבת בסוכה
אם הייתם יודעים את מעלת האדם שזוכה לישב בסוכה וללמוד שם תורה איזה יחוד זה גורם בכל העולמות, אזי הייתם שמחים ועליזים, כי הסוכה נקראת צילא דמהימנותא צל של אמונה, ומי שיושב בסוכה, הקדוש ברוך הוא מסכך לו בעולם הזה ובעולם הבא.
אשרי מי שאינו מטעה את עצמו בזה העולם, וכבר צעק רבנו (שיחות הר"ן סימן נא): "את זה תקבלו ממנו שלא יטעה אתכם העולם, כי העולם מטעה מאד".
לכן ראוי להיכנס בסוכה הקדושה ולשמוח שם ואמרו חכמינו הקדושים (סוכה כז.): "ארבע עשרה סעודות חייב אדם לאכול בסוכה אחת ביום ואחת בלילה", ולכן תקפידו על זה מאוד, ובזכות זה יהיה לכם שפע על כל השנה.
(אשר בנחל, מכתב עז, יד בתשרי תשס"ט)
יום חמישי – טו בתשרי, חג סוכות
המכתב היומי:
מי זוכה להחזיק מעמד ולא להישבר?
מי שמרגיל את עצמו ללמוד "ליקוטי הלכות" מוצא מנוח לנפשו, כי אין עוד ספר שמחזק ומעודד ומשמח את האדם כמו לימוד "ליקוטי הלכות", וכל אלו מאנשי שלומנו שלמדו הרבה "ליקוטי הלכות" החזיקו מעמד.
לכן מאחר שזיכה אותך הקדוש ברוך הוא, שלמדת הרבה "ליקוטי הלכות", ראה עכשיו להשתמש עם האוצרות האלו.
היה אחד מאנשי שלומנו ר' ישראל קארדונר, זכרונו לברכה, ופעם שאל אותו ר' ישראל בער אודסר ז"ל, שהתקרב על ידו – למה עובר עלי כל כך הרבה משברים ועליכם לא עובר כל כך הרבה משברים?
ענה ואמר לו ר׳ ישראל: "תאמין לי, שעלי עוברים הרבה יותר משברים מה שאתה אפילו לא חולם, אלא שאני משתמש עם עצות רבנו, ואתה לא משתמש עמהן, וזה ההפרש ביננו".
לכן העיקר בזה העולם להשתמש עם עצות רבנו, ועל ידי זה נצליח. בחיים באים הרבה דברים לא נעימים, ואשרי מי שזוכה להחזיק מעמד, ואינו נשבר משום דבר. אני מאד מקווה לקדוש ברוך הוא, שהכול יסתדר על הצד הכי טוב, רק חזק ואמץ.
(אשר בנחל, מכתב ל תיד, מוצאי חג הסוכות, תשס"א)
מתי נוהגים לנענע את ארבעת המינים?
בעניין הנענועים נוהגים שקודם התפילה נכנסים בסוכה ואחר שאמרו ברכות התורה מברכים על נטילת לולב עם ברכה ומנענעים בסוכה ואחר כך בעת הלל מנענעים בבית הכנסת.
(אשר בנחל, מכתב ה תצו, יום שלישי מחרת יום הכיפורים תשס"ח)
מה צריך לכווין בעת הנענועים?
העיקר לכוון בעת הנענועים: מעלה מטה ימין ושמאל, קדימה ואחורה, שהכול אלוקותו יתברך, וזו התכלית, שכל הנענועים יכניסו בנו אמיתת מציאותו יתברך.
(אשר בנחל, מכתב לה תקלח, יא בתשרי תשס"ד)
מה צריך לכווין בעת נטילת ד' המינים?
לנכון קבלתי את האתרוג, וזה ממש יופי ופאר, יעזור הקדוש ברוך הוא, שנזכה לקים את הד' מינים בשלמות ובכוונה אמיתית.
ועיקר הכוונה היא בפשיטות, כמובא בספרים הקדושים : אתרג – ראשי תיבות: אל תבואני רגל גאווה, כי כל הצרות שעוברות על בני אדם, הן רק מחמת הגאות והישות שנכנסו בו.
וכך אמר הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, שכל המשוגעים משתגעים מחמת שהם רוצים להיות משהו, וכשלא הולך להם, אזי הם מקבלים שבר עצבים.
לכן העיקר לבטל את עצמו לגמרי אליו יתברך, ולרצות כפי שהוא יתברך רוצה, ולא כפי שהאדם רוצה, ואז כשהאדם הולך בצורה כזו, הוא מצליח מאיד.
(אשר בנחל, מכתב כה תתקלז, יום שני ממחרת יום הכיפורים תשנ"ח)
עצה לחיים:
האם יש סגולה למציאת שידוך ולזכות לבנים?
"תשבו כעין תדורו, מה דירה איש ואשתו כך סוכה איש ואשתו". "סכה" עולה כמספר הוי-ה אדנ-י בשביל זה "סכה" מסוגל למצוא את השידוך. אם יש לאדם שכל ומבקש בסוכות על שידוך הקדוש ברוך הוא ימציא לו שידוך.
רבנו אומר (ליקוטי מוהר"ן חלק א, סימן מח): "סוכה מסוגל לבנים", אם אדם היה מתפלל (בסוכה) על בנים היה זוכה לבנים.
(אשר בנחל, מכתב קז, תשרי התש"ע)
הידעת?
מוהרא"ש רצה לכתוב על עניני סוכה, וכך כתב במכתבו:
אני מקווה מאוד להוציא ספר נפלא "סוכה שלמה" על עניני סוכות וד' מינים ושבעה רועים, ומי יתן שאזכה לזה.
(אשר בנחל מכתב ה תעט, ח בכסלו התדש"ם
יום שישי – טז בתשרי, א דחול המועד סוכות
המכתב היומי:
אדם צריך להרגיל את עצמו לתת תמיד תודה לקדוש ברוך הוא
אתם צריכים להתחזק, ולא להכניס את עצמכם בעצבות עצלות ודיכאון, כי מזה לא יגיע לכם שום דבר רק אל מרירות. אדם צריך להרגיל את עצמו לתת תמיד תודה לקדוש ברוך הוא, ולא שיהיו לו תמיד קושיות על הקדוש ברוך הוא, וכל הצרות שבאות לאדם, זה רק כשיש לו תמיד מרירות, והוא מתלונן.
לכן תעשו כל מיני פעולות שבעולם להיות חזקים, ולהודות ולהלל לקדוש ברוך הוא, ואז טוב לכם כל הימים.
(אשר בנחל, מכתב לב קיח, טז בתשרי, מוצאי חג הסוכות תשס"ב)
חג הסוכות נקרא זמן שמחתנו, ואמר הרב הקדוש מטריסק, זכותו יגן עלינו, ששמע מאביו הרב הקדוש רבי מרדכי מטשערנאביל, זכותו יגן עלינו, שעל כן נקרא החג הזה "זמן שמחתנו" כי זמן הוא גם לשון זימון, שעכשיו בימי חג הסוכות זמן שמחת בית השואבה, שמשם שואבים רוח הקודש, הוא זמן לזמן לעצמו שמחה על כל השנה.
(אשר בנחל, מכתב קלח, חי בתשרי תשע"ה)
עצה לחיים:
האם יש סגולה להינצל ממזיקין ומגלות?
מצוות סוכה מסוגלת ביותר, שעל כל פנים מעכשיו ימשיך עליו אור אמונתו יתברך, וינצל להבא מכל החטאים וכו', שהם המזיקים, כמו שאמרו חכמינו, זיכרונם לברכה (פסיקתא דרב כהנא, פרק כח): "כל מי שמקיים מצוות סוכה בעולם הזה, הקדוש ברוך הוא מסך עליו מן המזיקין, שלא יזיקו אותו", עיין שם.
וכן אם, חס ושלום, היה נידון באיזו גלות בעבור חטאיו, יכול להינצל מזה על ידי קיומו מצוות סוכה בשמחה עצומה.
כמו שאמרו חכמינו, זיכרונם לברכה (שם): "עושים סוכה אחר יום הכפורים, כי בראש השנה יושב הקדוש ברוך הוא בדין על באי העולם, וביום הכפורים הוא חותם את הדין, שמא יצא דינם לגלות, ועל כן עושים סוכה, וגולים מבתיהם לסוכה, והקדוש ברוך הוא מעלה עליהם כאילו גלו לבבל", עיין שם.
(מקור השמחה, ערך סוכות, עמ' קלז)
תפילה על השמחה
על כל אחד ואחד עובר מה שעובר ואי אפשר להגיע לשמחה שזה אור גדול מאוד, אלא על ידי ריבוי תפילה לבקש ממנו יתברך הרבה מאוד:
"ריבונו של עולם, זכני להיות בשמחה, ולהרגיש שכל מה שקורה איתי זה הכול ממך בהשגחה נפלאה, כדי לקרב אותי אליך, וכדי למרק את עוונותי המרובים, כי כל מה שאתה עושה הוא לטובתי.
לכן זכני להיות תמיד בשמחה, ואף פעם לא אכנס בלחץ ובדוחק ובצמצום ובקטנות, אלא תמיד אזכה להיות שמח ועליז, ושיתרחב לי בגשמיות וברוחניות, ואזכה לשמח את כל הבית, עד שהבית יהיה מלא אמונה, ותמיד נזכה לדבר רק מאיתך.
ועל ידי זה תמשיך עלי ועל בני ביתי כל מיני השפעות והרחבות והצלחות, ואזכה להיכלל בך מעתה ועד עולם, אמן סלה".
(אשר בנחל, מכתב קלה, יום ג מחרת יום הכיפורים תשע"ד)
מה הקשר בין הסוכה ויבנאל?
יבנאל עולה בגימטריה 93 בסוכה עולה בגימטריה 93 מגן עולה בגימטריה 93 לרמז – מי שנכנס לגור ביבנאל, הרי הוא כמו שנכנס בסוכה, ויש לו מגן להגן על עצמו מכל הקליפות.
תדע, שמכאן תתגלה הגאולה במהרה בימינו, אשרי המחכה ויגיע.
(אשר בנחל, מכתב טז תקיט, ג בחשון תנש"א)
יום השבת – יז בתשרי, ב דחול המועד סוכות
המכתב היומי:
מה הסיבה שהצלחתי בדבר רבנו?
בדרך כלל אני כותב בחול המועד רק דבר האבד, עם כל זאת אחרי שקבלתי ממך מכתב, ואתה כותב עלי כל כך הרבה שבחים, עלי לעורר אותך, שצריכים רחמים רבים, שמחר לא ידברו עלי, כי כל אלו שדיברו עלי כל כך הרבה שבחים, לבסוף דיברו עלי.
מה לעשות, אני צריך לחזור בתשובה שלמה, ולבקש ממנו יתברך, שאזכה לחזור בתשובה שלמה, אבל אתה צריך לבקש, שמחר לא תזרוק עלי אבנים.
כי בזה העולם העובר, עובר על כל אחד מה שעובר – צרות ויסורים והרפתקאות, ואשרי מי שמחזיק מעמד, ואינו נשבר משום דבר.
עיקר הצלחתי בדבר רבנו זה, שלא התבלבלתי משום בריה שבעולם, וגם לי היו ניסיונות פי אלף ורבבה ממה שיש היום, כי דיבר איתי צדיק גדול, שבאמת צדיק, נגד אנשי שלומנו (לא חס שלום נגד רבנו), אלא נגד אנשי שלומנו, שלא כדאי להתחבר איתם, ואף על פי כן לא שמעתי לו, וזה היה ניסיון מאוד מאוד קשה, כי זה היה צדיק מאוד מאוד גדול, שאני תמיד מפליג בשבחו.
אף על פי כן לא שמעתי בקולו בשום פנים ואופן, ומכל שכן שהיום כל פרחח מעז פניו לדבר כל העולה על רוחו. לכן צריכים להתפלל שלא לפול בפח.
הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל, ישמע בתפלתי שאני מבקש ומתפלל בעדך, שתצליח את דרכך תמיד.
(אשר בנחל, מכתב לב קכה, יז בתשרי תשס"ב)
מה הטעם שקוראים מגילת קוהלת בחג הסוכות?
הטעם שקוראים מגילת קהלת בחג הסוכות הוא מפני שהחג הזה נקרא "זמן שמחתנו", וכיון שאדם שש ושמח וכן הוא שמחת בית השואבה, שאז היו כולם באים יחד הן גברים והן נשים ויכולים להיכשל בעבירות.
לכן קוראים את מגילת קהלת ששם מדבר איך שהכול הבל הבלים וכו', ואיך שאדם צריך לעזוב את זה העולם, ומהבל את כל הבלי העולם הזה, וככל שאדם יותר מעמיק בהבל העולם, הוא מתרחק מתאוות העולם הזה.
וכבר אמרו חכמינו הקדושים (סוכה נא:): "שבשמחת בית השואבה תיקנו תיקון גדול. כי בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ והיו באים לידי קלות ראש, התקינו שיהיו נשים יושבות מבחוץ והאנשים מבפנים ועדיין היו באין לידי קלות ראש. התקינו שיהיו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה".
הרי שלך לפניך שבחג הסכות שאז הייתה שמחה גדולה מאוד מאוד, והיו באים גם גברים וגם נשים ופחדו מאד שלא יבואו לידי קלות ראש (וזה עוד היה בזמן שבית המקדש היה קיים) והיו צריכים לעשות תיקון גדול שהנשים ישבו למעלה בגזוזטרא כדי שלא יבואו לידי קלות ראש עם הגברים, ולכן תקנו לקרות מגילת קהלת ששם הוא מהבל את כל התאוות הבלי העולם הזה.
(אשר בנחל, מכתב קכט, למחרת יום הכיפורים התשע"ד)
יום ראשון – יח בתשרי, ג דחול המועד סוכות
הילולה דרבנו
המכתב היומי:
תחפש ותבקש בעצמך את הטוב
אף שאין כותבים בחול המועד, אך בדבר האבד הכול מתירין, אין לך דבר האבד יותר גדול מאיבוד נשמות ישראל על ידי רוח הכפירות והאפיקורסות וכו',שמנשב בעולם.
על כן הדפסת ספרי רבנו עולה על הכול, לכן אמרתי לרוץ שורותיים אלו לפניך. ראה לחזק ולאמץ עצמך בכל מיני אופנים שבעולם, ושום דבר לא ישבור אותך, כי חיי האדם מלאים ניסיונות קשים ומרים, ואין עצה אחרת רק לשמוח ולשמוע בכל יום כלי זמר.
בכלל טוב שתהיה בבית אוירה של שמחה, כי השמחה מרחבת הדעת, וכשיש לאדם הרחבת הדעת, אז הולך לו הכול בנקל, ויכול להוליך את מחשבתו כמו שרוצה, ועל כן "מחשבה" אותיות "בשמחה" (תיקוני זוהר סז.(.
העיקר הרגל עצמך למצוא בעצמך את הנקודות טובות, ואין זו עצה לחפש ולבקש בך רק החסרונות שזה משבר אותך, תחפש ותבקש בעצמך את הטוב, ואז ילך לך הכול כסדר.
(אשר בנחל, מכתב כ תתצא, יח בתשרי, הילולא דרבנו, תשנ"ד)
היום הוא ההילולא של רבנו, שיוצא תמיד באושפיזין של משה רעיא מהימנא. ידוע שרבנו אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב, סימן ז): "מי יכול להיות מנהיג על עם ישראל, מי שהוא רחמן, כמו שכתוב (ישעיה מט, י): "כי מרחמם ינהגם".
מי יכול להיות מנהיג? מי שהוא רחמן, ועיקר הרחמנות להוציא את עם ישראל מעוונות, לחזק ולעודד ולשמח את נשמות ישראל, לקרב אותם אל הקדוש ברוך הוא, זהו עיקר הרחמנות, כי אין עוד רחמנות יותר גדולה מזו, מלרחם על נשמות ישראל, ולקרב אותם אל והקדוש ברוך הוא.
(אשר בנחל, מכתב קפט, חי בתשרי תשע"ד)
חי בתשרי ההילולא של רבנו – יש חתונה בשמיים
חסדי ה' יתברך, אנחנו נמצאים עכשיו בהילולא של רבנו. הילולא זה תרגום של חתונה, עכשיו יש חתונה גדולה בשמים. רבנו אמר פעם, כל הצדיקים כשהיו בזה העולם עבדו את הקדוש ברוך הוא כפי בחינתם כפי השגתם והקימו תלמידים. כיון שנסתלקו מזה העולם לקחו איתם את כל ההארה עמהם, אני – סיים רבנו – רוצה להשאיר השארה כזו שתימשך עד סוף כל הדורות.
אנחנו רואים שדיבור אחד מדיבורי רבנו לא שב ריקם. עוד לא היה צדיק בעולם שהשאיר השארה כזו כמו רבנו. אנחנו אוחזים כבר כמעט מאתיים שנה מאז שרבנו נסתלק ועדיין האור שלו בוער בלב המון עם ולא רק שבוער אלא שמלהיב עוד מאות ואלפים ורבבות נפשות.
האור של רבנו זה אויר כזה שיכול לרדת אל הכי גרוע הכי פושע הכי ירוד ונמוך.
הצדיק הקדוש מסטאמאר זי"ע מביא בספרו הקדוש "ויואל משה" שעוד לא היה צדיק שהבין את הדור האחרון, הדור המר והנמהר שלנו, כמו הצדיק הקדוש רבנו נחמן מברסלב זי"ע.
רבנו הבין טוב טוב מה שעובר על כל אחד ואחד מאיתנו, ולכן רבנו נתן לנו תרופות כאלו שכל חולה יכול להתרפאות מזה. כל חולי נפש, כל חולי רוח, כל חולי נשמה יכולים להתרפאות עם העצות של רבנו, אבל צריכים לדעת איך לקחת את העצות האלו איך להשתמש עם העצות האלו, רבנו השאיר לנו מתנה בזה העולם את ספריו הקדושים ליקוטי מוהר"ן סיפורי מעשיות ספר המידות והשיחות הקדושות שלו שבחיי מוהר"ן ובשיחות הר"ן, כל תורה כל מעשה כל מידה ומידה כל שיחה ושיחה זו עובדה, אנחנו צריכים לקיים את זה בתמימות ובפשיטות גדולה.
אם אנחנו נשתמש עם העצות של רבנו נתרפא אפילו במה שעובר עלינו, כל אחד ואחד מאיתנו יודע טוב טוב מה שעובר עליו, אסור להטעות את עצמו, רבנו אומר (שיחות הר"ן סימן נא" 🙁 את זה תקבלו ממני שלא יטעה אתכם העולם. העולם מטעה מאוד".
אנחנו צריכים מאוד מאוד לשמור שלא נטעה את עצמנו.
(אשר בנחל, מכתב ג רלח, חי בתשרי תשס"ז)
מה עיקר ההתקרבות לרבנו
היום יום ההילולא של רבנו, וראוי לנו לשמוח מאוד מאוד שאנחנו מקורבים אליו, ועיקר ההתקרבות אליו הוא רק על ידי לימוד ספריו הקדושים.
לכן, אשרי האדם שעושה לעצמו שיעור קבוע בכל יום ללמוד "ליקוטי מוהר"ן", שבפירוש גילה לנו רבנו (חיי מוהר"ן סימן שמו) שהספר הקדוש הזה הוא אתחלתא דגאולה, ואמר לאחר שיצא בעולם אני חפץ מאד שילמדו אותו כי צריכים ללמד אותו הרבה עד שיהיה שגור בעל פה, כי הוא מלא מוסר והתעוררות גדולה לה' יתברך, אשר אין ערוך אליו, ולכן כל מי שלומד "ליקוטי מוהר"ן", הוא מקרב את הגאולה.
(אשר בנחל, מכתב קח, חי בתשרי תש"ע)
עצה לחיים:
מה נקבל על עצמנו ביום ההילולא של רבנו?
היום זה ההילולא של רבנו אנחנו צריכים מאוד מאוד לשמוח שזכינו להיות בחלקו של רבנו בפרט מי שהיה בראש השנה באומן הוא צריך לשמוח כל השנה אבל אפילו אלו שלא זכו להיות השנה, זה ידוע ממוהרנ"ת שאיפה שמתקבצים עשרה אנשים ומתפללים יחד בהתקשרות לרבנו אז מובטח שרבנו נמצא שמה ולכן כולנו צריכים לשמוח שזכינו לדעת מרבי כזה, ואנחנו לא חולקים עליו אבל עיקר ההתקרבות להיות מקורב אל רבנו זה תלוי רק כפי שלומדים את הספר שלו ליקוטי מוהר"ן.
רבנו רצה שנלמד את הספר הזה כל כך הרבה פעמים עד שנדע את זה בעל פה ואמר שהספר שלו יעשה אותנו בעלי תשובה. הספר שלו יפתח לנו את קשיות הגידים ומי שלומד את הספר שלו כבר לא צריך ספר מוסר.
ואת זה אמר רבנו בפירוש ולכן עיקר ההתקרבות אל רבנו זה ללמוד הרבה ליקוטי מוהר"ן לחזור על זה ולחזור על זה עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם כי כל תורה וכל מאמר זה מרשם למחלות וחולאים אחרים בגשמיות וברוחניות.
לכן עד שאדם לא בקי בליקוטי מוהר"ן ישר והפוך, הפוך וישר לא יכול להקרות על שם רבנו ולכן בואו נקבל על עצמנו שהשנה נתמיד מאוד מאוד בספר ליקוטי מוהר"ן.
(אשר בנחל, מכתב ה תקיד, ב דחול המועד סוכות תשס"ח)
יום שני – יט בתשרי, ד דחול המועד סוכות
המכתב היומי:
"מעט גם כן טוב"
ראה להמשיך ללמוד אפילו מעט בכל יום ויום. ידוע, שמוהרנ"ת רצה להיות מתמיד גדול, ורצה ללמוד הרבה, ומחמת שרצה ללמוד הרבה, לבסוף לא למד כלום, וכשבא אל רבנו, אמר לו רבנו בזו הלשון: "מעט גם כן טוב".
אז כשבא לבית המדרש, הוא אמר שהוא הולך ללמוד קצת, ואחר כך עוד קצת ועוד קצת, וכך נעשה מתמיד גדול, ולכן ראה לגרוס בכל יום, והקדוש ברוך הוא יעזור, שתהיה תלמיד חכם גדול.
(אשר בנחל, מכתב ל תכה, יט בתשרי תשס"א)
ללכת בדרכו של אהרון הכהן
הנה היום הוא אושפיזא של אהרן הכהן, שהיה אוהב שלום ורודף שלום, כל עניינו היה רק לעשות שלום בין איש לאשתו.
לכן אומרים חכמינו הקדושים (אבות דרבי נתן, פרק יב סימן ג ): "כמה אלפים היו בישראל שנקראו שמם אהרון, שאלמלא אהרון לא באו לעולם, שהיה משים שלום בין איש לאשתו, ומזדווגין זה לזה, והיו קורין שם הילוד על שמו".
מכאן המקור שנותנים שם על שמו של הצדיק ששידך אותי וכו', ועושה שלום בית ביני לבין אשתי וכו', ושומר על ביתי שלא ישבר וכו'.
ידוע אשר ענני הכבוד שכיסו את עם ישראל בצאתם ממצרים, בכל הדרך במדבר, היה בזכות אהרון, והיות שסוכה היא זכר לענני הכבוד.
לכן צריכים להרגיל את עצמו ללכת בדרכי אהרון, שהיה עושה תמיד שלום בין אחד לחברו.
(אשר בנחל, מכתב קכט, יט בתשרי תש"ע)
היום הוא יום ההילולא של הגר"א
מאוד מאוד אני מבקש אותך שתעשה כל מיני מאמצים שבעולם להיות אך ורק בשמחה, כי עיקר חג הסוכות היא מצוות השמחה.
היום הוא יום ההילולא של הגר"א, וכבר כתבתי ואמרתי בשמו שהמצווה הכי קשה לקיים זה להיות בשמחה כל שבעת ימי החג, וזה בא לאדם יותר קשה מכל העבודות שבעולם.
לכן ראה להכריח את עצמך עם כל הכוחות רק להיות בשמחה, ותאמין לי אם תקבל על עצמך להיות רק בשמחה, אזי שכינת עוזו יתברך יגן עליך, ולא יחסר לך שום דבר, כי מי שהוא תמיד בשמחה סימן שהוא מרכבה לשכינת עוזו יתברך.
(אשר בנחל, מכתב פב, יט בתשרי תשע"ב)
חידוש תורה של רבנו הגר"א שהיום זה יום ההילולא שלו
העיקר הוא שמחה, וזו המצווה הכי גדולה שאדם צריך לזכות להגיע לזה, כמובא בדברי רבנו (ליקוטי מוהר"ן, חלק ב, סימן כד(: "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד".
להכריח את עצמו להגיע אל מידת השמחה, ורבנו הגר"א זי"ע אמר, שהמצווה הכי קשה לקיים זו מצוות שמחת החג, כי זו מצוות עשה, לשמוח שבעה ימים ושבעה לילות בחג הסוכות, בלי הפסק, ומי יכול לקיים את זה, שיהיה רק בשמחה, ולא יהיה אצלו שום עצבות ומרירות ודכאון?! הלא זו העבודה הכי קשה בעולם, וכל הצרות שאדם סובל בבית מאישתו ומהילדים, וכן מהשכנים, וכן מהקרובים וכו', הכול מחמת חיסרון השמחה.
כי אם אדם היה תמיד שמח, והיה נכלל באין סוף ברוך הוא, אז היה הכי מאושר בעולם, והיו נמחלים כל עוונותיו, וכמו שכתוב (תהלים קד, לד): "אנוכי אשמח בה", יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם", כיון ששמחים ועליזים בו יתברך, אז ממילא מתבטלים החטאים והרשעים מן העולם.
לכן צריכים להיות רק בשמחה, וחכמינו הקדושים אמרו (תנחומא שמיני ב): "לא מי ששמח היום שמח למחר" וכו', שאין השמחה ממתנת לאדם, ולכן צריכים לשמוח עוד היום הזה, וכן בכל יום ויום צריכים למסור את נפשו עבור נקודת השמחה, כי השמחה היא הגאולה.
(אשר בנחל, מכתב לה תקנו, חי בתשרי תשס"ד)
אשרי מי ששש ושמח כל ימי חג הסוכות הקדושים
חסדי ה' יתברך, שאנחנו נכנסים בסוכה הקדושה שהיא צילא דמהימנותא צל האמונה.
עלינו לשמוח מאוד מאוד כל חג הסוכות ולהשתדל לשבת בסוכה רוב היום והלילה, ואתה צריך לדעת שכל דקה ודקה שאדם רק יושב בתוך הסוכה, הוא מקיים מצוות עשה של (ויקרא כג, מב): "בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסוכות".
ואל תיקח את זה בקלות, כי עכשיו בימי הסוכות הקדושים הוא זמן של תשובה מאהבה, שאנחנו זוכים לשמוח מאוד מאוד שאנחנו נמצאים תחת צל האמונה…
לכן אשרי מי ששש ושמח כל ימי חג הסוכות הקדושים, ומתבודד בתוך הסוכה שעל ידי זה הוא ממשיך על עצמו אור וזיו וחיות ודבקות באין סוף ברוך הוא, ובאמת כל בר ישראל שזוכה לשבת בסוכה ומחייה את עצמו כל רגע ודקה שיושב בסוכה, מרגיש שינוי גדול בנפשו.
לכן אל תהיה בטלן ותתחיל מחג הסוכות הזה שנקרא זמן שמחתנו להיות רק בשמחה.
(אשר בנחל, מכתב ק, יט בתשרי תשע"ה)
עצה לחיים:
האם יש סגולה לזכות לאריכות ימים?
אני מאד מבקש אותך שתראה ללמוד בכל יום חומש ורש"י עם התרגום שזה סגולה לאריכות ימים, כמאמרם ז"ל (ברכות ח.): "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו".
(אשר בנחל, מכתב א, תשסט, טבת התשע"ב)
יום שלישי – כ בתשרי, ה דחול המועד סוכות
המכתב היומי:
ליל הושענא רבא
עליכם לזכור כי הלילה בחצות מוסרים את הפתקים לשליחים, (דוורים בלע"ז). היינו, בראש השנה כתבו לכל אחד פתק ,ביום כיפור חתמו על זה, והיום בלילה מוסרים את זה לשליחים. שכל אחד ימסור את זה מחר לכתובת שלו.
לכן נתנו לנו הזדמנות הכי אחרונה לחזור בתשובה, ויכולים עוד להוציא את הפתק מהדוור, ולקרוע את זה לחתיכות, ולבקש פתק חדש. ולכן ראו לנצל את הלילה הקדוש הזה רק בדברים טובים, האריז"ל הזהיר מאוד, שבלילה הזה כל אחד יחזור על כל המשנה תורה, וזו סגולה להציל את עצמו.
כי משנה תורה זה התוכחה של משה, ורבנו אמר )ליקוטי מוהר"ן, חלק ב, סימן ח): שהתוכחה של משה זה לקרב ולא לרחק, בבחינת "עדיין חביבותא גבן", שעדיין הקדוש ברוך הוא אוהב אותנו, אפילו שעשינו מה שעשינו.
לכן כדאי לקרוא את כל משנה תורה הלילה, ויש בזה מנהגים שונים. יש קהילות שכל אחד קורא בעצמו, ויש קהילות שהבעל קורא, קורא את כל משנה תורה, וכל אחד אומר איתו בשקט. ויש לזה מעלה גדולה מאוד, כי אם אחד אומר בעצמו, יכול לקחת לו שלוש או ארבע שעות, והוא ינמנם באמצע. אבל אם הבעל קורא קורא את זה, זה לוקח בערך שעה וחצי, וכך כל אחד מוכרח לעמוד בקצב איתו. כך זוכים לסיים הלילה משנה תורה, שהוא דבר גדול מאוד, ותיקון גדול לנשמה.
(אשר בנחל, מכתב לג תרכו, כ בתשרי תשס"ג)
מהו סדר הלימוד והתפילות בהושענא רבא?
מנהגנו וכן הוא מנהג הצדיקים ששורשם מהבעל שם טוב הקדוש זי"ע ומהאריז"ל שבליל הושענא רבא קוראים מתוך ספר תורה את כל משנה תורה, (הבעל קורא, קורא וכולם אומרים אחריו בלחש) ואחר כך יוצאים להתבודד לקדוש ברוך הוא ולבקש על נפשו ועל נפשות אנשי ביתו.
והתפילות והשיחה בינו לבין קונו שאדם מדבר עמו יתברך אחר קריאת משנה תורה זה מאוד מאוד רצוי בשמיים. יכולים להפוך הכול לטובה רק צריכים להאמין בזה בתמימות ובפשיטות גמורה…
מי שיכול להיות ער אשרי לו, ומי שלא יכול, שלא יתבייש וילך לישון, כדי שיוכל לקום לתפילה בציבור. מי שיכול לקום ולהתפלל ותיקין אין למעלה מזה, ומי שלא יכול, שלא יתבייש ויבוא ויתפלל במניין.
מתפללים שחרית כמו בשבת רק כשמגיעים ל"יהי כבוד" אזי במקום "מזמור שיר ליום השבת" אומרים "מזמור לתודה", ואין אומרים "נשמת", רק אחר "ישתבח" אומרים "שיר המעלות ממעמקים", אחר הלל עושים את ההקפות עם הד' מינים ואומרים את סדר ההושענות, ואחר כל הקפה תוקעים בשופר תשר"ת תש"ת תר"ת, (וזה מנהג קדמון), ואחר כך חובטים את הערבה חמש פעמים ובעת החבטה מבקשים את הקדוש ברוך הוא שימתיק ממנו ומכל אנשי ביתו את כל הדינים ויומשך עליו רחמים וחסדים גמורים, ואחר כך קריאת התורה ובפתיחת ההיכל אומרים יג מידות הרחמים וכו', ואחר כך מוסף, והולכים לביתם לאכול סעודת חג.
(אשר בנחל, מכתב קכב, כ בתשרי תשס"ט)
המכתב היומי:
בזכות השמחה בשמחת התורה תמשך עליכם שמחה על כל השנה.
תראו לשמוח מאוד מאוד בשמחת תורה, כי מה שהאדם לא זכה לתקן בימי אלול ובימי ראש השנה, ועשרת ימי תשובה ויום הכיפורים, וחג הסוכות, ושמיני עצרת, הוא יכול לתקן בשמחת תורה.
כי למעלה בשמים מיכאל מלאך המליץ מוצא בגן עדן המון נעליים, וכששואל את הממונים תחתיו: מה זה? עונים לו, שאלו הנעליים שנשמות ישראל רקדו עם התורה הקדושה.
ועל זה אין שום קטרוג, כי כשבר ישראל רוקד עד אפיסת הכוחות בשמחת תורה, מוחלים לו על כל עוונותיו.
והעולה על הכול הוא הקפות שניות, שעושים בארץ ישראל, לזכות בני חוץ לארץ, שאז אנשי ארץ ישראל יכולים לשיר עם כלי זמר, אז השמחה מאוד מאוד גדולה בשמים.
לכן אני רוצה שאנשים, נשים וטף יתאספו ברחבת "היכל הקודש", ותשתדלו שתהיה השמחה למעלה מכל המשוער, ובזכות השמחה הזו תמשך עליכם שמחה על כל השנה.
זכרו היטב הלילה לצאת קצת בשדה ולהתבודד אליו יתברך, כי הלילה זה עת רצון גדול בשמים, ויכולים לפעול כל מה שמבקשים.
(אשר בנחל, מכתב לב תרכו, כ בתשרי תשס"ג)
עצה לחיים:
מהי הסגולה בקריאת חומש דברים בליל הושענא רבא?
דע לך שהלילה (ליל הושענא רבא – המלקט) הוא לילה רציני מאד, ולכן נוהגים לקרוא משנה תורה. אצלנו המנהג שבעל קורא או כמה בעלי קוראים, קוראים מתוך ספר תורה, וכל אחד אומר עם הבעל קורא ביחד, וזה לוקח יותר מהר.
כך מובא (שער הכוונות, דרושי חג הסוכות) שקוראים כל ספר דברים, והיא סגולה מאד להמתקת הדינים, ויצא משפטנו לאור בבוקר כשמחלקים את הפתקים.
(אשר בנחל, מכתב צא, תשרי התשע"ב)
יום רביעי – כא בתשרי, הושענא רבא
המכתב היומי:
יום הושענא רבא הוא יום קדוש ונורא
היום הוא יום קדוש ונורא, שבו מחלקים את הפתקאות, באתי לאחל לך "פיתקא טבא", שהקדוש ברוך הוא יתן לך הרחבה, שנזכה להתבשר כל השנה בשורות טובות, אני מקווה לקדוש ברוך הוא, שכל הבית שלך ישתנה לטובה, ותהיה לך שנה טובה ומתוקה.
(אשר בנחל, מכתב כז צא, כא בתשרי, הושענא רבא, תשנ"ט)
אני מבטיחך, אם תעשה את זה, תראה ישועה בקרוב ממש
לדעתי, עצם זה שאתה נמצא בצרה וכו', דיקא משם תוושע כמו שכתוב )ירמיה ל, ז): "ועת צרה היא ליעקב וממנה יוושע".
כי בזה שתברח עכשיו אליו יתברך, ותבוא לפניו בשיברון לבך, ותשיח ותספר את כל מה שעובר עליך, ותשפוך דמעות כמים, דיקא על ידי זה תהיה לך ישועה.
זכור גם זכור, שבשר ודם היום כאן ומחר בקבר, היום יבטיח לך משהו, ולמחר יבגוד בך, וירצה רק לקבור אותך, אבל הוא יתברך אב הרחמן, המרחם על כל נפש, ובפרט מי שבא ושופך את לבו, ומספר לו הכול, ושופך דמעות כמים, רק זה יעזור לך. אני מבטיחך, אם תעשה את זה, תראה ישועה בקרוב ממש.
(אשר בנחל, מכתב יז תקצט, כא בתשרי תשנ"ב)
יום חמישי – כב בתשרי, חג שמחת תורה
המכתב היומי:
מדוע אנו שמחים בשמחת תורה?
באתי לבקש ולעורר את אנשי שלומנו היקרים, דעו לכם כי שמחת תורה היא שמחה אמיתית, שמחה שאנחנו שמחים שזכינו לסיים את חמישה חומשי תורה, בכל שבוע ושבוע זכינו במשך כל השנה לסיים שנים מקרא ואחד תרגום עם פרוש רש"י מפרשת השבוע, שזו השמחה הכי גדולה שראוי לנו לשמוח, כי בני אדם מזלזלים בזה מאוד, ואף אחד לא שם לב שזו סגולה לאריכות ימים ושנים טובות, כמאמרם (ברכות ח.): "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו".
(אשר בנחל, מכתב קנ, כ בתשרי תשע"ה)
מה עלינו לקבל בעת שמחת התורה?
כשבא שמחת תורה יש לנו עם מה לשמוח, עם התורה הקדושה שאנחנו אוחזים בידינו שזכינו לסיים השנה את כל חמישה חומשי תורה שניים מקרא ואחד תרגום.
ואנחנו מקבלים על עצמנו מהיום והלאה לא להחסיר יום אחד מללמוד שניים מקרא ואחד תרגום עם פירוש רש"י.
(אשר בנחל, מכתב קנ, כ בתשרי תשע"ה)
באיזו עליה עלה רבנו בשמחת תורה?
אודות ששאלת, לאיזו עליה לתורה עלה רבנו בשמחת תורה? שמעתי מאנשי שלומנו, כי רבנו עלה 'חתן תורה', ומוהרנ"ת עלה 'חתן בראשית'.
הייתה דרכו לומר: "רבנו סיים את התורה בשלמות, על כן היה יכול לעלות 'חתן תורה' אבל אני צריך להתחיל עוד, ועל כן אני עולה 'חתן בראשית'.
(אשר בנחל, כרך כג, מכתב ג' תקנד, תשמא)
עצה לחיים:
עצות וחיזוקים להצלחה בשלום בית
הנה התחתנת למזל טוב וכו', בוא ואלמד אותך כמה נקודות בשלום בית, ואז תהיה הכי מאושר בחייך.
א. תרגיל עצמך להיות ותרן בתוך ביתך (כמובן לא בענייני יהדות ואידשקייט, היינו, שלא להתפשר בענייני צניעות הלבוש, וגילוי שערות, חס ושלום, וכדומה, אשר על זה צריכים להיות עקשן).
ב. אסור להטיל אימה יתרה בתוך ביתו, שעל ידי זה יוכל להיכשל בעבירות חמורות. אדם צריך שתמיד תהיה בבית אוירה של שמחה ושל רוגע וסבלנות, ולא אוירה של פחד וטרור, רחמנא ליצלן, או אוירה של מתח וקמצנות, אדם כזה הוא רשע מרושע.
ג. כל דבר יכולים לפעול בדיבורים יפים, ולא כמו פרא אדם.
ד. צריכים לכבד את ההורים שלה כמו שמכבדים את ההורים שלו, כי כבוד חמיו וחמותו זו מצווה כמו כיבוד אב ואם.
ה. להתנהג בדרך ארץ גדול כלפי האישה, ולא לצערה כלל, כי חכמינו הקדושים הקפידו מאוד על אונאת אשתו, וזה גורם עניות בתוך הבית.
ואמר רבנו (ליקוטי מוהר"ן, חלק א, סימן סט), שהכסף בא לאדם רק בזכות האישה, וזו גמרא מפורשת (בבא מציעא נט:) "אוקירו לנשייכו, כי היכי דתתעתרו". תכבדו את נשותיכם, כדי שהתעשרו, כי רק בזכות האישה יש לאדם כסף. וכן מי שמכבד את אשתו ודואג בעבורה, הקדוש ברוך הוא מרחיב לו בכל ענייניו.
(אשר בנחל, מכתב יז תרג, כא בתשרי תשנ"ב)
יום שישי – כג בתשרי – אסרו חג
המכתב היומי:
שאזכה לראות בהצלחתכם ובשמחתכם כל הימים
נא ונא ראו להתחזק בכל מיני אופנים שבעולם להיות אך בשמחה, ולא להסתכל על שום בריה שבעולם. הנה נכנס חורף ארוך, ויש המון עבודה לקרב את נשמות ישראל אל הקדוש ברוך הוא.
על כן תיקחו את עצמכם בידכם, ותשכחו מהעבר, ותעשו כל אחד מאיתכם פעילות לקרב את נשמות ישראל אל הקדוש ברוך הוא, ואשר זה היסוד בדעת רבנו.
יעזור הקדוש ברוך הוא, שאזכה לראות בהצלחתכם ובשמחתכם כל הימים.
(אשר בנחל, מכתב כז צב, אסרו חג תשנ"ט)
עצה לחיים:
איזו סגולה יש בעלה חבוט של צדיק מיום הושענא רבא?
אל תלחיצו את הבן שלכם, בשום פנים ואופן, אפילו מבוגר אם היה נבהל ממשהו, היה קשה לו מאד לצאת מזה, מכל שכן ילד בגיל שלוש יש בו פחד.
לכן תראו ללכת איתו בעדינות מאוד, ולא לעשות עסק מזה, ולא לדבר מזה, ובמשך הזמן הוא ישכח מזה.
רבנו אומר (ספר המידות, אות פחד, סימן ה): "בצדקה תבטל את הפחד".
לכן צריכים להכניס בביתכם קופה של צדקה, ובכל יום ובפרט לפני השינה, להכניס כמה פרוטות לצדקה, וזה יבטל את הפחד.
כן אמר רבנו (שם, סימן טז): "הושענות חבוטים מסוגלים לבטל הפחד". היום יכולים להשיג עלה אחד של הושענא חבוטה מאיזה צדיק, וזה מאוד מאוד מציל מפחדים יתרים.
הוכפל הדבר – בשום פנים ואופן לא ללכת עם יד קשה עם הילד צריכים להבין אותו ולא לדבר מזה, רק לחזקו, לאמצו לעודדו, והפחד יעבור ממילא.
(אשר בנחל, מכתב תקכד, חשוון התשע"ג)
הפתגם היומי:
אמר החכם:
מי שיסבול היזק שכנו – יורישנו הבורא ביתו.
(אשר בנחל מכתב לא תתקכד. אלול התשס"א)
יום השבת – כד בתשרי
המכתב היומי:
עיקר העיקרים אצל רבנו הוא ההתחדשות
אחי ורעי היקרים! חסדי ה' יתברך, שזכינו שעברו עלינו הימים הנוראים, ימי ראש השנה יום כיפורים וחג הסוכות, וזכינו לקיים את מצוותיו יתברך.
ראוי לנו לשמוח מאוד מאוד על זה כל השנה, שתהילה לאל, זכינו להיות אצל רבנו. ועליכם לדעת, כי עיקר עבודת הסמ"ך מ"ם – לזרוק את האדם במרירות ובמרה שחורה, כאילו אבד מנוס ותקווה ממנו, וכאלו כבר אף פעם לא יהיה ממנו נעשה איזה דבר וכו'.
על כן עליכם לדעת, כי עיקר העיקרים אצל רבנו הוא ההתחדשות, להתחיל כל פעם התחלה חדשה, לדעת שאין לנו אלא "מעכשיו", וכך הורנו רבנו, שבכל פעם שאדם בא אליו יתברך, יאמר לו: "ריבונו של עולם, אני רוצה לשוב בתשובה "מעכשיו".
וכן בכל פעם יעשה התחלה חדשה, וכן גילה לנו מוהרנ"ת, אשר אי אפשר להתקיים אצל רבנו, כי אם במידת ההתחדשות, כי הסמ"ך מ"ם שונא מאוד מאוד את רבנו.
על כן עושה כל מיני פעולות שבעולם לשבור את האדם, העיקר שיתרחק מרבנו…
העיקר ראו רק להיות בשמחה, ותמיד תרקדו בשמחה, ואת כל מי שאתם מוצאים תדברו עמו רק מנקודת השמחה, איך שצריכים להיות בשמחה, כי רבנו הזהירנו מאוד על מידת השמחה, ואמר שצריכים להכריח את עצמו להיות בשמחה.
על כן ראו לעשות כל מיני פעולות שבעולם רק להיות בשמחה, ובזכות מידת השמחה תינצלו מכל מיני עבירות, ותזכו שתצליחו בכל דרככם, כמו שאמר רבנו (ספר המידות, אות הצלחה, חלק שני, סימן א ): "מי ששמח תמיד, הרי הוא מצליח".
(אשר בנחל, מכתב יז תרכז, כד בתשרי תשנ"ב)
עצה לחיים:
על ידי איזו זכות אפשר להמתיק את הדינים?
הנה אף שאין הזמן עכשיו ביום הקדוש והנורא הזה זמן כתיבה. עם כל זאת מאחר שהיום הזה הוא שליחת הפתקאות, אמרתי לרוץ שורותיים אלו אליך, למען חזקך ואמצך בעבודתך עבודת הקודש, שאתה ואשתך עוסקים.
מה אומר לך! אפילו אם נגזר על מישהו איזה גזר דין, חס ושלום… על ידי הדפסת והפצת אור רבנו בעולם, נמתקים כל הדינים.
כי זכות הרבים גדולה מאוד אצלו יתברך, על כן ראה ואתה אשתך להכניס את עצמכם יותר ויותר להדפיס את הספרים הקדושים.
(אשר בנחל, מכתב יז תריט, הושענא רבה, כא בתשרי תשנ"ב)
יום ראשון – כה בתשרי
המכתב היומי:
עיקר הצלחת האדם היא רק על ידי שמחה
העיקר הוא שמחה, ותמיד שיהיו לך אנפין נהורין (פנים מאירות), ותקבל את פני כל הבא אליך בסבר פנים יפות, אף את שונאיך, ואף שזה דבר קשה וכו', עם כל זאת כשאתה תמיד תלך בחיוך ובסבר פנים יפות לקראת כולם, אזי אפילו אלו הרוצים להרע לך יפלו תחתך, כי אין נקמה לשונאים כמו שרואים את הצלחתך, ואיך שאתה תמיד שמח ומחייך לכולם.
ואדוני אבי מורי הגאון פירש את הפסוק (תהילים עה, יא): "וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק", על ידי תרוממנה קרנות צדיק, על ידי זה וכל קרני רשעים אגדע, שיפלו מרוב קנאה.
ואני פרשתי בזה (תהילים קיח, ז): "ה' לי בעוזרי ואני אראה בשונאי", בזה שהקדוש ברוך הוא עוזר לי, אני רואה במפלתם של שונאי.
חזק ואמץ, ותקיים זאת, ואז תראה ישועות גדולות ונסים נפלאים. כי עיקר הצלחת האדם היא רק על ידי שמחה, כמו שאמר רבנו (ספר המידות, אות שמחה, חלק ב, סימן א ): "מי ששמח תמיד – מצליח".
לכן ראה לעבוד הרבה על נקודת השמחה, ותקבל את כולם בסבר פנים יפות, ואל תפחד משום בריה.
(אשר בנחל, מכתב יד קעא, כה בתשרי תש"ן)
עצה לחיים:
מהי הדרך לנצח בטיעונים כנגד הזולת?
אל תיכנס בשום ויכוחים יהיה איך שיהיה, אתה עשה כמו שמאירה בך נקודתך, ואז בוודאי תצליח. שמעתי כמה פעמים מרבי לוי יצחק זצ"ל, שבאומן היה דיין אחד, וכל פעם הצליח בדין תורה.
שאלו אותו, במה כוחו תמיד יותר מהצד השני? והשיב: כי אני משתדל שהצד שלי יהיה צודק, ולעולם איני מתבלבל מהצד שכנגדי, ומכל שכן שאיני מדבר עליו ומכחישו ושופך עליו בוז כדרך דין תורה, שאחד מבייש את השני ומתקוטטים וכו', אני רק משתדל להצדיק את הצד שלי. ועל כן אני מצליח.
ודיבר זאת רבי לוי יצחק זצ"ל, לעניין שהאדם צריך תמיד לראות להוציא מהכוח אל הפועל את הנקודה שלו, ולעולם לא ידבר מהצד שכנגדו, אז יצליח דרכו, והוא עניין נפלא.
אשרי הזוכה לאחוז בזה, ואז יצליח דרכו תמיד.
(אשר בנחל, כרך טז, מכתב ב' רמד, תשלו)
היום כה תשרי נעשה בדיוק מאה שנה מאז שנוסדה יבנאל — כה תשרי תרס"א, היום גם יום ההילולא של הצדיק הקדוש מברדיטשוב, זכותו תגן עלינו, שרבנו קרא אותו "פאר הדור" ואמר עליו, שהוא התפילין של הקדוש ברוך הוא, כי תמיד לימד זכות על כל יהודי, וכן היום הוא יום ההילולא של החת"ם סופר זי"ע, שהוא עמוד חזק נגד ההשכלה הארורה, ופתגמו היה תמיד מאמרם (עורלה, פרק ג:) "חדש אסור מן התורה".
(אשר בנחל, מכתב ל תעז, כה בתשרי תשס"א)
יום שני – כו בתשרי
המכתב היומי:
אשרי מי ששומר על דיבורי פיו, ואז אל רב טוב הצפון יזכה
רק ראה לשמור על הזמן היקר שלך, ואל תפטפט דברים בטלים עם אף אחד, אשר לא יוצא מזה שום דבר, רק גורם לבלבול הדעת והמוח, ומחליש העצבים, וכמובא בדברי רבנו (ליקוטי מוהר"ן, חלק א, סימן כט), שהדמים עולים אל הראש, ולוחצים את המוח, ועל ידי זה באה מחלת הנפילה, שנלחצים המוחין וכו' ואי אפשר לעמוד ולהחזיק מעמד, ועל כן נופלים, ושלום, וזה סובב בין בגשמי ובין ברוחני, השם ישמור אותנו מכל זה.
ואל יהיה בעיניך קל דבר זה, כי רבים חללים הפיל הדבר הזה, על ידי ריבוי דיבורים של סרק והבל גורמים לעצמם מחלות וחולאים רעים, ולא עוד אלא שגורמים לעצמם שונאים, כי (משלי כא, כג): "שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו". אשרי מי ששומר על דיבורי פיו, ואז אל רב טוב הצפון יזכה.
(אשר בנחל, מכתב יד קעה, כו בתשרי תש"ן)
עצה לחיים:
תמיד צריכים לכסוף רק אליו יתברך
ראה לחזק את עצמך ביתר שאת וביתר עוז, ושום דבר שבעולם לא יוכל לשבור אותך, כי אתה צריך לדעת, שהקדוש ברוך הוא מנהיג את עולמו בחסד וברחמים, בצדק ובמשפט, ודבר גדול ודבר קטן לא נעשה מעצמו, אלא בהשגחת המאציל העליון, ותמיד צריכים לכסוף רק אליו יתברך, וזה עיקר הצלחת האדם.
הרגל את עצמך לדבר אליו יתברך, כי כל דיבור ודיבור שמדברים אל הקדוש ברוך הוא, זו הצלחה נצחית, הצלחה כזו, שאין לתאר ואין לשער כלל, ואשרי מי שמדבר בכל יום אליו יתברך.
(אשר בנחל, מכתב לז נט, כו בתשרי תשס"ה)
יום שלישי – כז בתשרי
המכתב היומי:
קבל את הכול לכפרת עוונות
ראה רק לחזק עצמך באמונה פשוטה זו, שאין בלעדיו יתברך כלל, וזה יועיל לך לעבור על כל המשברים והגלים שרק עוברים עליך. והיה רגיל לברוח בכל פעם רק אליו יתברך, ותפרש את כל שיחתך לפניו יתברך, כי אין לנו בזה העולם רק את הקדוש ברוך הוא.
לכן כל דיבור ודיבור שמדברים עמו יתברך, מדביק אותך יותר ויותר אליו יתברך. נא ונא תהיה חזק בזה, כי רק זו העצה שאני יכול לתת לך.
אל תהיה שבור, קבל את הכול לכפרת עוונות, וכל הביזיונות, החירופים והגידופים אשר הם מנת חלקך, תקבל באהבה לתשובה שלמה, כמו שאמר רבנו (ליקוטי מוהר"ן, חלק א, סימן ו): "עיקר התשובה – ישמע ביזיונו ידום וישתוק". ואפילו הביזיון שיש לך מעצמך – קבל באהבה. רק שתוק שתוק, ותמעט בדיבור, ותדבר רק עמו יתברך, אשר אין טוב מזה.
(אשר בנחל, מכתב יד קפב, כז בתשרי תש"ן)
עצה לחיים:
מהי סגולת אמירת תיקון חצות?
מובא כמה וכמה פעמים בזוהר הקדוש שהגאולה תבוא רק על ידי אלו שקמים לפנות בוקר ואומרים את סדר תיקון חצות. ומעלת האדם שער אז, אין לתאר ואין לשער כלל, כי הקדוש ברוך הוא כביכול נמצא אז פה למטה בזה העולם, בסוד פנים אל פנים, כמו שכתוב (איכה ב, יט): "שפכי כמים ליבך נוכח פני ה".
רבנו אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א, סימן קמט): "חצות הוא מסוגל כמו פדיון", כי הוא המתקת הדינים. לכן אם יש למישהו דין, העצה שיהיה ער אז ויאמר את סדר תיקון חצות, ויומתקו ממנו כל הדינים.
מוהרנ"ת אמר (ליקוטי הלכות השכמת הבקר הלכה א, אות טו): "כמו שהגאולה הראשונה הייתה בחצות לילה, כמו כן הגאולה העתידה תהיה רק בזכות אלו האנשים שקמים בחצות לילה כי הייתה הגאולה הראשונה בחצות דייקא".
וכן הגאולה האחרונה שאנו מקווים במהרה בימינו תהיה על ידי בחינת חצות, על ידי הכשרים והיראים העומדים בכל לילה בחצות.
(אשר בנחל, מכתב ב. תרג, ניסן התשע"ד)
יום רביעי – כח בתשרי
המכתב היומי:
מה עיקר העבודה במשך כל ימי חיינו?
ראה להכניס את עצמך יותר ויותר במידת השמחה, כי כל הקטנות והירידות והחלישות הדעת שעוברים עליך, זה בא לך רק מחמת עצבות ועצלות וכו', שנטבעה בכל נפש, וזה עיקר עבודתו כל ימי חייו – לזכך את נפשו, שיזכה להגיע אל מידת השמחה, כי השמחה היא כלי להמשכת ערבות נעימות ידידות זיו חיות שכינת עוזו יתברך.
וכשתהיה תמיד בשמחה, אז לא יהיו לך שום בעיות כלל – לא בגשמיות ולא ברוחניות, וכל הצרות והבעיות באות לאדם רק מחמת חסרון השמחה.
על כן ראה לשמוח מאוד מאוד, ובפרט שזיכה אותך הקדוש ברוך הוא עם אישה טובה וכו'.
(אשר בנחל, מכתב יז תרנג, כח בתשרי תשנ"ב)
עצה לחיים:
מהי הסגולה להמתקת הדינים?
לכן איעצך ויהיה אלוקים עמך, אל תכנס בלחץ! רק תראה לחזק עצמך בכל מיני אופנים שבעולם, ויהיה הפסוק הזה שגור על פיך תמיד: (תהלים כה) "ראה עניי ועמלי ושא לכל חטאותי", וזה מסוגל מאד להמתקת הדינים.
כי באמירת הפסוק הזה הוא מצדיק עליו את הדין ומקבל הכול באהבה, ובזה בעצמו נמתק ממנו הדין והצרות שעוברים עליו, ונתהפך הכול לאהבה ולחסד גדול.
(אשר בנחל, מכתב דקלה, אלול התשע"ג)
יום חמישי – כט בתשרי
המכתב היומי:
באתי לברך אתכם בברכת "חודש טוב" ובריא:
חיזקו ואמצו מאוד עכשיו בחודש הזה
באתי לברך אתכם בברכת "חודש טוב" ובריא, וחורף קל, ופרנסה בשפע בלי דאגות וצמצומים, והרבה נחת מהילדים, ותגדלו אותם בנקל, ותחנכו אותם על פי דרך התורה והיראה כפי שקיבלנו מאבותינו ורבותינו, בלי שום זיז כלשהו.
אחי ורעי היקרים! חיזקו ואמצו מאוד עכשיו בחודש הזה, שמתחיל החורף הארוך, ותנצלו את זמנכם היקר לטוב, ואין טוב אלא תורה (אבות, פרק ו ), שנאמר (משלי ד, ב) "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו", ועיקר הזמן הכי טוב ללמוד תורה הוא בלילי החורף הארוכים, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (עירובין סה.): "לא איברי סיהרא אלא לגירסא" (לא נבראה הלבנה שמאירה בלילה אלא על מנת לגרוס בתורה).
כתב הרמב"ם (בפרק ג, מהלכות תלמוד תורה, הלכה יג): "אין אדם לומד רוב חוכמתו אלא בלילה, לפיכך מי שרוצה לזכות בכתר התורה, יזהר בכל לילותיו וכו', ואמרו חכמים: אין רינה של תורה אלא בלילה, שנאמר (איכה ב, יט): "קומי רוני בלילה. וכל העוסק בתורה בלילה, חוט חסד נמשך עליו ביום, שנאמר )תהילים מב, טו:) "יומם יצווה ה' חסדו ובלילה שירה עמי, תפילה לאל חיי", עיין שם.
כי אז בלילה שקט בעיר, ויכולים ללמוד תורה בישוב הדעת אמיתי ובשלוות הנפש.
(אשר בנחל, מכתב טז תפה, כט בתשרי תנש"א)
עצה לחיים:
אני נשבר מכל דבר במה אוכל להתחזק?
הרפואה שלך רק להיות בשמחה, כל הצרות שאתה עובר, זה רק מפני שאתה נשבר מכל דבר, הגיע הזמן שתהיה שמח, ושום דבר בעולם לא יוכל לשבור אותך, ואם יהיה לך דעת ושכל להיות בשמחה, אז כבר ניצחת במלחמה, כי כל גדולת בר ישראל להיות רק בשמחה, ורבנו אמר (ליקוטי מוהר"ן, חלק ב, סימן כד): "מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד".
השמחה היא רפואה לכל בין בגשמיות ובין ברוחניות. ולכן תעשה כל מיני פעולות שבעולם רק להיות בשמחה, ואם תהיה בשמחה, אז תצליח דרכך מאוד.
(אשר בנחל, מכתב לה תקצט, כט בתשרי תשס"ד)
יום שישי – ל בתשרי – א דראש חודש חשוון
המכתב היומי:
להתחזק בלימוד התורה!
ראה להיות חזק תמיד כל השנה ללמוד חומש ופרש"י עם התרגום מפרשת השבוע, ותקבע לעצמך חוק ולא יעבור כל שבוע לסיים את פרשת השבוע שניים מקרא ואחד תרגום עם פירוש רש"י, אשר היא מסוגלת מאוד ליראת שמים, והוא תיקון גדול לנשמה.
וכן ראה לחזור בכל יום ח"י פרקים משניות חוק ולא יעבור, אשר הוא זיכוך וטהרת הנפש. ורבנו גילה לנו, אשר אפילו אותם בני אדם שנלכדו במקום שנלכדו וכו', אם יעשו לעצמם קביעות ללמוד בכל יום כך וכך, התורה תוציאם מהשאול תחתית ומתחתיו שנלכדו בה (שיחות הר"ן, סימן יט).
ומקובל אצל אנשי שלומנו, שמה שהזכיר רבנו "כך וכך" זה סובב על אמירת ח"י פרקים משניות, אשרי מי שחזק בזה בכל יום. גם ראה לקבוע לעצמך שיעור בלימוד שולחן ערוך מחבר רמ"א בכל יום כמה סימנים כסדרן.
ואם אי אפשר, על כל פנים לא יחסר לך בכל יום כמה סעיפים, עד שתזכה לסיים את כל ארבעה חלקי השולחן ערוך, ותתחיל עוד פעם. כי ביותר הזהירנו רבנו על לימוד שולחן ערוך (שיחות הר"ן, סימן כח(.
(אשר בנחל, מכתב יד קצה, ל בתשרי התש"ן)
עצה לחיים:
האם יש סגולה לנשמה?
נא ונא למד היום חומש ורש"י עם התרגום מפרשת השבוע שניים מקרא ואחד תרגום, ותגרוס כמה פרקים משניות ותלמד את הדף היומי…
ומי יתן שתחזור על זה פעם פעמיים אשר אפילו האמירה של דף גמרא זוהי סגולה לנשמה ותלמד כמה הלכות נחוצות שאמר רבנו )שיחות הר"ן סימן כט(: "אשר כל בר ישראל מחויב ללמוד בכל יום הלכה".
(אשר בנחל, מכתב שצב, כסלו התשע"ב)