קוּנְטְרֵס
אֲדָר שָׂמֵחַ
א. כדי להכניע את הערב רב שהתערבבו בינינו העצה היא רק שמחה:
בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (תַּעֲנִית כט.): מִשֶּׁנִּכְנָס אֲדָר מַרְבִּים בְּשִׂמְחָה. וְלָכֵן הֱיוֹת שֶׁנִּכְנַס עַכְשָׁו חֹדֶשׁ אֲדָר, חֹדֶשׁ אֲשֶׁר בּוֹ הָפַךְ לָנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מִצַּעַר וְיָגוֹן לְשִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה, לָכֵן עָלֵינוּ לְהַתְחִיל מֵהַחֹדֶשׁ הַזֶּה, חֹדֶשׁ אֲדָר – לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה. וּבִזְכוּת הַשִּׂמְחָה נִזְכֶּה לַעֲקֹר מֵאִתָּנוּ אֶת כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים וְהַמְּרִירוּת שֶׁעוֹבְרִים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן כד): מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, וּלְהַרְחִיק אֶת הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה בְּכָל כֹּחוֹ. כִּי כָּל הַמַּחֲלוֹת וְהֶחֳלָאִים רָעִים שֶׁבָּאִים עַל הָאָדָם, הֵם רַק מֵחֲמַת קִלְקוּל הַשִּׂמְחָה; כִּי כְּשֶׁאָדָם שָׂשׂ וְשָׂמֵ"חַ זֶה בְּעַצְמוֹ מְבִיאוֹ לִבְרִיאוּת – בְּרִיאוּת הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף. כִּי לְהֵפֶךְ – כָּל הַצָּרוֹת שֶׁעוֹבְרוֹת עַל עַם יִשְׂרָאֵל בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת וּבִפְרָטֵי פְּרָטִיּוֹת, זֶה רַק מֵחֲמַת הָעַצְבוּת וְהַדִּכָּאוֹן, שֶׁעוֹבֵר עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וּמֵהֵיכָן בָּא עַצְבוּת וּמְרִירוּת וְדִכָּאוֹן? מִשִּׂנְאַת חִנָּם, שֶׁאָדָם שׂוֹנֵא אֶת הַזּוּלָת, וּמִצְטַבֵּר בְּמֹחוֹ וּבְדַעְתּוֹ כָּל מִינֵי דִּמְיוֹנוֹת עָלָיו, כְּאִלּוּ הַהוּא רוֹצֶה לְהַכְנִיעוֹ וּלְשָׁבְרוֹ, וְכָךְ רוֹקֵם בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ כָּל מִינֵי דִּמְיוֹנוֹת, עַד שֶׁנִּכְנָס בְּתוֹךְ עַצְמוֹ, וְהוּא מְמֻרְמָר וּמְדֻכָּא וְרוֹאֶה רַק שָׁחוֹר. וּבֶאֱמֶת הַכֹּל רַק דִּמְיוֹן אֶחָד גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן כה): כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא, בַּר מִינָן, כֹּחַ הַמְדַמֶּה מִתְגַּבֵּר עָלָיו, כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת מִתְפַּשֵּׁט עָלָיו;
כִּי בֶּאֱמֶת עַל הָאָדָם לְהַגִּיעַ לְמַדְרֵגָה כָּזוֹ, שֶׁלֹּא יִרְאֶה וְלֹא יִשְׁמַע רַק אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַנְהִיג עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יוֹמָא לח): אֵין אָדָם נוֹגֵעַ בְּמַה שֶּׁמּוּכָן לַחֲבֵרוֹ, וְאֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בְּמַלְכוּת חֲבֶרְתָּהּ אֲפִלּוּ כִּמְלֹא נִימָא; מַה שַּׁיָּךְ שֶׁאֶחָד יִגַּע בַּשֵּׁנִי?! מַה זֶּה צָרִיךְ לִהְיוֹת שֶׁיְּהוּדִי יַזִּיק לְזוּלָתוֹ?! מָהֵן כָּל הַהֲסָתוֹת הַפְּרוּעוֹת? זֶהוּ כֹּחוֹ שֶׁל הָמָן-עֲמָלֵק, שֶׁבָּא לַאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַטִּפֵּשׁ וְאָמַר (אֶסְתֵּר ג, ח): "יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים", זוֹהִי כָּל טֻמְאַת הָמָן-עֲמָלֵק, שֶׁמְּפַזֵּר וּמַפְרִיד בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. כִּי כָּל כֹּחַ הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם הָרָשָׁע זֶה 'הַפְרֵד וּמְשֹׁל', וְאִם רוֹאִים אֶחָד הַמְדַבֵּר רַע עַל הַזּוּלָת, סִימָן שֶׁרוֹצֶה לְהִתְנַשְּׂאוֹת, וְחוֹשֵׁב שֶׁבָּזֶה שֶׁיַּשְׁפִּיל אֶת הַזּוּלָת – יִגְדַּל. אֲשֶׁר אֵין לְךָ טִפְּשׁוּת יוֹתֵר גְּדוֹלָה מִזּוֹ. אָדָם צָרִיךְ לִזְכֹּר, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא אִתָּנוּ, עִמָּנוּ וְאֶצְלֵנוּ, עַד כְּדֵי כָּךְ גָּדְלָה הַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (חֻלִּין ז:): אֵין אָדָם נוֹקֵף אֶצְבָּעוֹ מִלְּמַטָּה, אֶלָּא אִם-כֵּן מַכְרִיזִין עָלָיו מִלְּמַעְלָה; אֵין מְצִיאוּת בְּלִי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא.
וּכְשֶׁאָדָם מַחְדִּיר בְּעַצְמוֹ יְדִיעוֹת אֵלּוּ, אֲשֶׁר הַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל, וְדוֹמֵם, צוֹמֵחַ חַי מְדַבֵּר זֶה לְבוּשׁ לְגַבֵּי הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וּצְרִיכִים רַק לְהַכִּיר אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וּלְדַבֵּר אֵלָיו, וּלְהַמְלִיךְ עַל עַצְמוֹ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, בָּזֶה בְּעַצְמוֹ מַכְנִיעִים אֶת הָמָן-עֲמָלֵק, שֶׁרָצָה לְהַפְרִיד בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרָכוֹת נח.): "לְךָ הֲוָיָ"ה הַמַּמְלָכָה" – זוֹ מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק. בָּזֶה שֶׁאָנוּ מְגַלִּים שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מֶלֶךְ וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, בָּזֶה בְּעַצְמוֹ לוֹחֲמִים בַּעֲמָלֵק.
וְלָכֵן אָמְרָה אֶסְתֵּר לְמָרְדְּכַי הַצַּדִּיק (אֶסְתֵּר ד, טז): "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים". אִם אָנוּ רוֹצִים לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל הָעֲמָלֵקִים, עַל כָּל הָהֲמָנִים שֶׁקָּמוּ עָלֵינוּ מֶשֶׁךְ כָּל הַדּוֹרוֹת, עַד שֶׁנִּתְעָרְבוּ בֵּינֵינוּ, שֶׁהֵם הָעֵרֶב-רַב, עֲמָלֵקִים, הַכּוֹפְרִים בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, אֵין עֵצָה אַחֶרֶת – רַק שִׂמְחָה! כְּשֶׁאָדָם זוֹכֶה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, בָּזֶה בְּעַצְמוֹ הוּא מוֹחֶה אֶת עֲמָלֵק. שִׂמְחָה – אוֹתִיּוֹת שֶׁמָּחָה, הַיְנוּ שֶׁמּוֹחִים אֶת עֲמָלֵק עַל-יְדֵי שִׂמְחָה. וְלָכֵן מִשֶּׁנִּכְנָס אֲדָר מַרְבִּים בְּשִׂמְחָה, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה נֶהֱפַךְ לָנוּ מִיּוֹם צָרָה לְיוֹם טוֹב, יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה. וּמָה עִקַּר הַמִּצְוָה? "וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים", בָּזֶה אֲנַחְנוּ מַרְאִים, שֶׁאָנוּ אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה. וְזֶהוּ הַיְסוֹד – לְהַכְנִיעַ אֶת הָעַצְבוּת וְהַמְּרִירוּת וְהַדִּכְאוֹנוֹת. כִּי בָּרֶגַע שֶׁיְּהוּדִי אוֹהֵב יְהוּדִי שֵׁנִי, בָּזֶה הוּא מְבַטֵּל מִמֶּנּוּ אֶת כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, כֹּחַ הַדִּמְיוֹן שֶׁנִּכְנַס בּוֹ. יְהוּדִים צְרִיכִים לְהִתְאַחֵד יַחַד, לַעֲזֹר זֶה לָזֶה. אֵיזֶה יֹפִי הוּא זֶה, כְּשֶׁחַיִּים בְּיַחַד וְעוֹזְרִים זֶה לָזֶה. זֶהוּ הַנַּחַת-רוּחַ הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר.
וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שִׁיר הַשִּׁירִים רַבָּה, פָּרָשָׁה ה'): אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְיִשְׂרָאֵל: תְּנוּ דַּעְתְּכֶם שֶׁלֹּא תִּשְׂנְאוּ זֶה עִם זֶה, וְלֹא תְּחַרְחֲרוּ זֶה עִם זֶה, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְפָנַי, תּוֹרָה שֶׁנָּתַתָּ לָהֶם אֵינָם עוֹסְקִים בָּהּ, וַהֲרֵי אֵיבָה וּמַחֲלֹקֶת וְתַחֲרוּת בֵּינֵיהֶם. כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים וְהַמְּרִירוּת וְהַדִּכְאוֹנוֹת שֶׁעוֹבְרִים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ, זֶה בָּא מִשִּׂנְאַת חִנָּם, שֶׁאֶחָד אֵינוֹ יָכוֹל לִסְבֹּל אֶת זוּלָתוֹ, מֵהַגִּזְעָנוּת הָאֲרוּרָה שֶׁנִּטְבְּעָה בָּנוּ, וְעוֹשָׂה אוֹתָנוּ מְמֻרְמָרִים זֶה עַל זֶה, וּמְלֵאֵי קֻשְׁיוֹת וּסְפֵקוֹת.
וְלָכֵן לֹא בְּחִנָּם שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שַׁבָּת פח.) עַל הַפָּסוּק (אֶסְתֵּר ט, כז): קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ – קִיְּמוּ מַה שֶּׁכְּבָר קִבְּלוּ; כִּי בְּפוּרִים הָיָה קַבָּלַת הַתּוֹרָה מֵחָדָשׁ, בְּרָצוֹן רַב. כִּי עַם יִשְׂרָאֵל הִגִּיעוּ לְמַדְרֵגָה כָּזוֹ עַל-יְדֵי הַשִּׂמְחָה, שֶׁזָּכוּ לַעֲקֹר מֵאִתָּם אֶת הָמָן-עֲמָלֵק, עַד שֶׁקִּבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה מֵחָדָשׁ וְלֹא בִּכְפִיָּה אֶלָּא מֵרָצוֹן. וְלָכֵן כָּתוּב בְּתִקּוּנֵי זֹהַר (דַּף נז:), שֶׁיּוֹם פּוּרִים גָּדוֹל יוֹתֵר מִיּוֹם כִּפּוּרִים, וְלָמָּה? כִּי כָּתוּב בּוֹ כ' הַדִּמְיוֹן; הַיְנוּ יוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא יוֹם יָחִיד בַּשָּׁנָה, שֶׁבּוֹ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מוֹחֵל לְעַם יִשְׂרָאֵל כָּל עֲווֹנוֹתֵיהֶם, וְהִנֵּה נִקְרָא כְּפוּרִים, הַיְנוּ שֶׁפּוּרִים גָּדוֹל יוֹתֵר, וְלָמָּה? כִּי בְּפוּרִים זוֹכִים לְהַגִּיעַ לְשִׂמְחָה כָּזוֹ, שֶׁפּוֹרֶצֶת כָּל הַגְּבוּלוֹת, וִיהוּדִי אוֹהֵב יְהוּדִי שֵׁנִי, שׁוֹלֵחַ לוֹ מַתָּנוֹת, וְנוֹתֵן צְדָקָה לָאֶבְיוֹנִים, וְנִתְגַּבֶּרֶת וּמִתְפַּשֶּׁטֶת הָאַהֲבָה. וְלָכֵן לֹא בְּחִנָּם שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תַּעֲנִית כט.): מִשֶּׁנִּכְנָס אֲדָר מַרְבִּים בְּשִׂמְחָה; אֵין עוֹד שִׂמְחָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר מֵאַהֲבָה וְאַחְדוּת שֶׁיֵּשׁ בֵּין עַם יִשְׂרָאֵל, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְאֹד מְאֹד אוֹהֵב יְהוּדִי שֶׁאוֹהֵב יְהוּדִים אֲחֵרִים, עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (וַיִּקְרָא רַבָּה, פָּרָשָׁה ב'): אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְמֹשֶׁה, כָּל מַה שֶּׁאַתָּה יָכוֹל לְשַׁבֵּחַ אֶת יִשְׂרָאֵל – שַׁבַּח, לְגַדְּלָם וּלְפָאֲרָם.
הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹהֵב יְהוּדִי שֶׁמְּשַׁבֵּחַ וּמְפָאֵר נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ יָקָר מְאֹד כָּל יְהוּדִי, בַּאֲשֶׁר הוּא בְּנוֹ יִתְבָּרַךְ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים יד): "בָּנִים אַתֶּם לַהֲוָיָ"ה אֱלֹקֵיכֶם". וּכְפִי שֶׁרוֹאִים בְּגַשְׁמִיּוּת, אַבָּא שָׂמֵחַ מְאֹד כְּשֶׁיֵּשׁ אַחְדוּת בֵּין יְלָדָיו, כְּשֶׁיֵּשׁ אַחְדוּת בַּמִּשְׁפָּחָה, וּלְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ פֵּרוּדִים וּמַחֲלֹקֶת בֵּין אַחִים וַאֲחָיוֹת וְכוּ' וְכוּ', יֶשְׁנָהּ הִתְפּוֹרְרוּת, אֵיזוֹ עָגְמַת נֶפֶשׁ יֵשׁ לָאָב וְסוֹבֵל בּוּשׁוֹת וּבִזְיוֹנוֹת, וְאִם זֶה כָּךְ בְּגַשְׁמִיּוּת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בְּאֵין עֵרֶךְ כְּלָל בְּרוּחָנִיּוּת, כְּשֶׁעַם יִשְׂרָאֵל מִתְאַחֲדִים יַחַד, וְעוֹזְרִים זֶה לָזֶה, אֵינָם מְדַבְּרִים לָשׁוֹן-הָרַע, רְכִילוּת וְלֵיצָנוּת זֶה עַל זֶה, וְעוֹזְרִים אִישׁ לְרֵעֵהוּ, גּוֹרְמִים נַחַת רוּחַ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא קוֹרֵא לַמַּלְאָכִים וְאוֹמֵר לָהֶם: רְדוּ וּרְאוּ אֶת בָּנַי, כֵּיצַד הֵם מַחֲזִיקִים עַצְמָם בְּיַחַד, וְאוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה. עַל-כֵּן הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁנַּעֲזֹב כְּבָר אֶת הַשִּׂנְאַת חִנָּם וְהַפֵּרוּדִים, אֶת הַהֲסָתוֹת הַפְּרוּעוֹת וְהַפִּלּוּגִים, וְאִם יְהוּדִי נִמְצָא בְּצַעַר וְרוֹצִים לְעָזְרוֹ, אַל תִּסְתְּמוּ אֶת פִּיּוֹת הַמְסַיְּעִים, אֲשֶׁר זוֹ רִשְׁעוּת מֵאֵין כְּמוֹתָהּ; יְהוּדִי שָׁרוּי בְּצָרָה, אֲזַי כָּל עַם יִשְׂרָאֵל צְרִיכִים לְהִתְאַחֵד יַחַד וּלְעָזְרוֹ, וּלְהוֹצִיאוֹ מִן הַפַּח יָקוֹשׁ שֶׁנָּפַל לְתוֹכוֹ.
וְאִם בָּא פְּלוֹנִי וּמְנַסֶּה לַעֲצֹר אֶת הָעוֹזְרִים, תֵּדְעוּ שֶׁזֶּהוּ רָשָׁע וְצָבוּעַ, זֶהוּ עֲמָלֵק. כִּי יְהוּדִים צְרִיכִים לַעֲזֹר זֶה לָזֶה, כִּי הֲרֵי אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סַנְהֶדְרִין כז:): כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה בָּזֶה. נִרְאֶה וְנִתְבּוֹנֵן מָה רָצָה הָמָן? גָּזַר גְּזֵרָה עַל אֲנָשִׁים, נָשִׁים וְטַף לְהַשְׁמִידָם בְּיוֹם אֶחָד. הָמָן-עֲמָלֵק, שֶׁהוּא כְּלַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם הַשּׂוֹנְאִים אֶת עַם יִשְׂרָאֵל בְּתַכְלִית הַשִּׂנְאָה, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (שַׁבָּת פט): מִיּוֹם שֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה בְּסִינַי, יָרְדָה שִׂנְאָה מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם לְעַם עוֹלָם; וְכֵן אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי: הֲלָכָה הִיא בְּיָדוּעַ שֶׁעֵשָׂו שׂוֹנֵא לְיַעֲקֹב (סִפְרִי בְּהַעֲלֹתְךָ ט, י); וְכֵן אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מִדְרַשׁ אַגָּדָה), שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, הָרִאשׁוֹן שֶׁהִתְחַבֵּר לְעַם יִשְׂרָאֵל הָיָה עֲמָלֵק. עֲמָלֵקִים הָאֲרוּרִים הַלָּלוּ שָׂרְפוּ, חָנְקוּ, שָׁחֲטוּ וְהָרְגוּ בְּכָל מִינֵי מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת, מִיתוֹת אַכְזָרִיּוֹת, אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְלֹא הָיָה אֶצְלָם הֶפְרֵשׁ בֵּין שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת לְבֵין מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת, כָּל כַּוָּנָתָם הַטְּמֵאָה הָיְתָה לְהַשְׁלִיךְ אֶת כָּל יְהוּדִי וִיהוּדִי לְתָאֵי הַגָּז. וְלָכֵן הִגִּיעַ הַזְּמַן עַכְשָׁו מִשֶּׁנִּכְנַס אֲדָר, שֶׁהוּא חֹדֶשׁ הַשִּׂמְחָה – לְהַזְכִּיר לְעַצְמֵנוּ, שֶׁאִם אָנוּ רוֹצִים אַחַת וּלְתָמִיד לְהִפָּטֵר מֵהָמָן-עֲמָלֵק וּמִכָּל הַצָּרוֹת, אֵין עֵצָה אַחֶרֶת, אֶלָּא לְהִתְאַחֵד יַחַד.
יְהוּדִים צְרִיכִים לַעֲזֹר זֶה לָזֶה, יְהוּדִים צְרִיכִים לֶאֱהֹב זֶה אֶת זֶה, מַסְפִּיק הַפֵּרוּדִים, הַמִּפְלָגוֹת, פֶּלֶג, פֶּלֶג, אֲשֶׁר זֶהוּ דּוֹר הַהַפְלָגָה. וְזוֹ הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ שֶׁל עֲמָלֵק. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל יב): לֵץ תַּכֶּה – זֶה עֲמָלֵק. אֵיךְ עֲמָלֵק מַכֶּה אוֹתָנוּ? עַל-יְדֵי לֵיצָנוּת. אֵין עוֹד קְלִפָּה שֶׁעוֹקֶרֶת אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל מֵהַקְּדֻשָּׁה כְּמוֹ מִדַּת הַלֵּיצָנוּת. שֶׁאֶחָד עוֹשֶׂה לֵיצָנוּת מֵהַזּוּלָת. וּבֶאֱמֶת אוֹמֵר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: מַהִי לֵיצָנוּת? שְׂחוֹק הַכְּסִיל. מַה שַּׁיָּךְ שֶׁאָדָם יִתְלוֹצֵץ מֵהַזּוּלָת, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא נִשְׁאַר לְבַדּוֹ בַּחוּץ, וּכְמַאֲמַר הֶחָכָם מִכָּל הָאָדָם (מִשְׁלֵי ט, יב): "אִם חָכַמְתָּ – חָכַמְתָּ לָּךְ" – אִם אַתָּה לוֹמֵד תּוֹרָה, וּמְקַיֵּם מִצְווֹת, וְאוֹהֵב כָּל יְהוּדִי, וְאַתָּה שָׂמֵחַ – "חָכַמְתָּ לָּךְ", "וְלַצְתָּ" – אִם אַתָּה עוֹשֶׂה לֵיצָנוּת מִכָּל הַדִּבּוּרִים הַלָּלוּ – "לְבַדְּךָ תִשָּׂא", לְבַדְּךָ תִּסְבֹּל. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יְרוּשַׁלְמִי בְּרָכוֹת ב'): קָשָׁה הִיא הַלֵּיצָנוּת שֶׁתְּחִלָּתָהּ יִסּוּרִין וְסוֹפָהּ כְּלָיָה. רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, הַלֵּיצָנוּת שֶׁעוֹשִׂים מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, מִגְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה, זֶה מֵבִיא אֶת כָּל הַצָּרוֹת. וְזֹאת הָמָן-עֲמָלֵק מַחְדִּיר בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל – לֵיצָנִים. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (דֶּרֶךְ אֶרֶץ זוּטָא ו'): תְּחִלַּת עֲבֵרָה הִרְהוּר הַלֵּב, שְׁנִיָּה לָהּ – לֵיצָנוּת. וְלָכֵן אִם רוֹאִים אָדָם לֵיצָן, שֶׁמִּתְלוֹצֵץ מִגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, צָרִיךְ לֵידַע, שֶׁהוּא נוֹאֵף, מָלֵא עֲבֵרוֹת, וּצְרִיכִים לְהִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ.
וּמְסַפְּרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (פְּסָחִים קיב:), שֶׁרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הִזְהִיר אֶת בָּנָיו קֹדֶם פְּטִירָתוֹ, וְאָמַר לָהֶם: אַל תָּדוּרוּ בִּשְׁכֶנְיצִיב, מִשּׁוּם דְּלֵיצָנוּ הָוֵי וּמָשְׁכוּ לָךְ בְּלֵיצָנוּתא. שְׁכֶנְיצִיב הָיְתָה עֲיָרָה, וּבָהּ הַרְבֵּה לֵיצָנִים, אֲזַי הִזְהִיר רַבִּי אֶת בָּנָיו, שֶׁלֹּא יָגוּרוּ בָּהּ, וְלֹא יִמָּשְׁכוּ אַחַר הַלֵּיצָנִים, שֶׁזֶּהוּ כְּלַל עֲמָלֵק, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, שֶׁמְּקָרֵר אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל מֵהָאֱמוּנָה הַבְּרוּרָה וְהַמְזֻכֶּכֶת, מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַכְנִיס בָּאָדָם עַצְבוּת וְדִכָּאוֹן, כִּי בְּדֶרֶךְ כְּלָל לֵיצָן הוּא מְמֻרְמָר וּמְדֻכָּא, אַחֶרֶת לֹא הָיָה עוֹשֶׂה לֵיצָנוּת. וּצְרִיכִים לְהִשָּׁמֵר מְאֹד מֵהָמָן-עֲמָלֵק הַזֶּה, הַמָּלֵא לֵיצָנוּת. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שִׁיר הַשִּׁירִים רַבָּה, פָּרָשָׁה א'): מָה הַשֶּׁמֶן הַזֶּה כּוֹס מָלֵא אֵינוֹ מְזַרְזִיף, אַף דִּבְרֵי תּוֹרָה אֵינָם מְזַרְזְפִים בְּדִבְרֵי לֵיצָנוּת; טִבְעוֹ שֶׁל שֶׁמֶן, שֶׁעוֹלֶה תָּמִיד לְמַעְלָה, וּכְכָל שֶׁמְּנַסִּים לְעָרֵב בּוֹ מַיִם, הַשֶּׁמֶן תָּמִיד יָצוּף, כִּי אֵין יְכוֹלִים לְעָרְבוֹ עִם שׁוּם מַשְׁקִים שֶׁבָּעוֹלָם. כְּמוֹ-כֵן הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהִיא חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, גִּלּוּי אֱלֹקוּת, לֵידַע אֲשֶׁר אֵין שׁוּם מְצִיאוּת בָּעוֹלָם כְּלָל, וְהַכֹּל לַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת גָּמוּר הוּא, אֵין הִיא יְכוֹלָה לְהִתְעָרֵב בְּלֵיצָנוּת, אִם נִכְנָס דָּבָר שֶׁל תּוֹרָה לַלֵּב, יוֹצֵא כְּנֶגְדּוֹ דָּבָר שֶׁל לֵיצָנוּת, נִכְנָס לַלֵּב דָּבָר שֶׁל לֵיצָנוּת, נִכְנָס כְּנֶגְדּוֹ דָּבָר שֶׁל תּוֹרָה. וְלָכֵן הָמָן-עֲמָלֵק הַמְקָרֵר אֶת עַם יִשְׂרָאֵל מֵהַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, זֶה רַק עַל-יְדֵי לֵיצָנוּת.
וּמָה אָנוּ רוֹאִים? שֶׁכָּל כֹּחַ הָעֲמָלֵקִים, שֶׁהֵם הָעֵרֶב-רַב, כֵּיצַד עָקְרוּ מִילְיוֹנֵי נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת וּטְהוֹרוֹת מֵהַיַּהֲדוּת? דַּיְקָא עַל-יְדֵי לֵיצָנוּת, שֶׁהִתְלוֹצְצוּ מֵהַמִּצְוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, מִקְּדֻשַּׁת שַׁבָּת, וּמִכָּל הַקָּדוֹשׁ לְעַם יִשְׂרָאֵל. וְכֵן לָעֲגוּ לְחַכְמֵי הַתּוֹרָה וּגְדוֹלֵי הַדּוֹר. וְלָכֵן בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הוֹצִיא אֶת עַם יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, מַה כָּתוּב (דְּבָרִים כה) – "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא" אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מִדְרַשׁ שׁוֹחֵר טוֹב, תְּהִלִּים א') עַל הַפָּסוּק (תְּהִלִּים א): "וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב" – שֶׁלֹּא יָשַׁב בְּמוֹשַׁב אַנְשֵׁי פְּלִשְׁתִּים מִפְּנֵי שֶׁלֵּיצָנִים הָיוּ. הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לֹא רָצָה שֶׁיַּעַבְרוּ דֶּרֶךְ הַפְּלִשְׁתִּים, כִּי הָיוּ שְׁקוּעִים בְּלֵיצָנוּת, וְרַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, מִי שֶׁנִּכְנָס בּוֹ לֵיצָנוּת, אֲפִלּוּ יַרְאוּ לוֹ גִּלּוּי אֱלֹקוּת בְּתַכְלִית הַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, יִתְלוֹצֵץ מִזֶּה וִירַחֵק אֲחֵרִים. וְלָכֵן אַחַר הַנִּסִּים הַנִּגְלִים שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְיִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, שֶׁקִּבְּלוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא קָרַע לָהֶם אֶת הַיָּם, וְעָבְרוּ בְּתוֹכוֹ בַּיַּבָּשָׁה, שֶׁזֶּהוּ נֵס עָצוּם וְנוֹרָא מְאֹד, אַף-עַל-פִּי-כֵן כָּתוּב: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים", כִּי לֵיצָנִים הָיוּ, וַאֲפִלּוּ שֶׁתְּגַלֶּה לְלֵץ הָאוֹר אֵין סוֹף, יוֹרִיד אוֹתְךָ בַּחֲזָרָה.
וְזֶהוּ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן קלג), שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מָלֵא אוֹרוֹת, וְהַיָּד הַקְּטַנָּה מַעֲלֶמֶת וּמְכַסָּה אוֹרוֹת אֵלּוּ. אָדָם בָּא לִפְלוֹנִי, וּפְלוֹנִי שׁוֹאֲלוֹ: הֵיכָן הָיִיתָ? וְעוֹנֶה: הָיִיתִי אֵצֶל חָכָם מֵחַכְמֵי הַתּוֹרָה, אֵצֶל צַדִּיק מִצַּדִּיקֵי הַדּוֹר, שָׁמַעְתִּי שָׁם גִּלּוּי אֱלֹקוּת בְּמַדְרֵגָה הֲכִי עֶלְיוֹנָה, הֶחְדִּיר בִּי אֱמוּנָה בְּרוּרָה וּמְזֻכֶּכֶת וְכוּ', וּפְלוֹנִי עוֹשֶׂה בְּיָדוֹ הַקְּטַנָּה תְּנוּעַת בִּטּוּל, וּמְחַיֵּךְ חִיּוּךְ לַגְלְגָנִי, וּכְבָר הוֹרִיד אֶת אוֹתוֹ אָדָם לַשְּׁאוֹל תַּחְתִּית וְקֵרְרוֹ מִן הַהִתְעַלּוּת וְהַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁהָיְתָה לוֹ. הֲלֹא שָׁמַעְתִּי עַתָּה דִּבּוּרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, גִּלּוּי אֱלֹקוּת בְּתַכְלִית הַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, וְהִנֵּה בָּא הָמָן הָרָשָׁע וְעוֹשֶׂה לֵיצָנוּת, וּבְנֵי-אָדָם שׁוֹמְעִים לוֹ.
וְלָכֵן לֹא רָצָה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יַעַבְרוּ דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי הָיוּ לֵיצָנִים. וְכָל לֵיצָן הוּא נוֹאֵף, מִנַּיִן? שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית י, יד): "וְאֶת פַּתְרֻסִים וְאֶת כַּסְלֻחִים אֲשֶׁר יָצְאוּ מִשָּׁם פְּלִשְׁתִּים", אוֹמֵר רַשִּׁ"י: שֶׁהָיוּ נוֹאֲפִים, וְיָצְאוּ מֵהֶם פְּלִשְׁתִּים, שֶׁהָיוּ לֵיצָנִים; מִכָּאן, שֶׁכָּל הַמִּתְלוֹצֵץ מֵחַכְמֵי הַתּוֹרָה, מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר, מִצַּדִּיקֵי הָאֱמֶת, תֵּדְעוּ לָכֶם שֶׁזֶּהוּ נוֹאֵף. וְזֶהוּ שֶׁאוֹמֵר דָּוִד הַמֶּלֶךְ (תְּהִלִּים נה, כא): "שָׁלַח יָדָיו בִּשְׁלֹמָיו חִלֵּל בְּרִיתוֹ", וְזֶה עֲמָלֵק, שֶׁהִכְשִׁיל אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בְּנִאוּף וְכוּ'. וְלָכֵן דַּיְקָא בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה מִשֶּׁנִּכְנַס אֲדָר – מַרְבִּים בְּשִׂמְחָה, וְהַשִּׂמְחָה הַזּוֹ מוֹחֶקֶת אֶת עֲמָלֵק, מוֹחֶקֶת אֶת הַקְּרִירוּת שֶׁמַּכְנִיס בָּנוּ, וּמְבִיאָה אוֹתָנוּ לְאַחְדוּת, שֶׁנִּתְאַחֵד יַחַד וְנַעֲזֹר זֶה לָזֶה. וְהִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁנַּעֲזֹב כְּבָר אֶת כָּל הַשְּׁטֻיּוֹת, וְנֶחְדַּל מִן הַגִּזְעָנוּת הָאֲרוּרָה, שֶׁאֶחָד אֵינוֹ סוֹבֵל אֶת זוּלָתוֹ, מַה זֶּה צָרִיךְ לִהְיוֹת?! הֲרֵי זֶה בָּא מֵעֲמָלֵק.
אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא כִּי תֵצֵא ט'): עֲמָלֵק – עַם-לַק, שֶׁבָּא לָלֹק דָּמָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּכֶלֶב. וּבִכְלַל זֶה כָּל אֲנָשִׁים הָרוֹקְדִים עַל דַּם הַזּוּלָת, אֲשֶׁר פֶּלֶא גָּדוֹל – הֵיכָן הָרַחֲמָנוּת שֶׁלָּהֶם?! יְהוּדִי נִמְצָא בְּצָרָה גְּדוֹלָה, וְאֵיךְ יְכוֹלִים לִישֹׁן?! כֵּיצַד יְכוֹלִים לְהַמְשִׁיךְ בָּעֲסָקִים וְכוּ'?! וּבִפְרָט כְּשֶׁיֵּשׁ אֲחֵרִים שֶׁרוֹצִים לְעָזְרוֹ, וּמַשְׁתִּיקִים גַּם אוֹתָם, וּמוֹנְעִים מֵהֶם לַעֲזֹר, הֲיִתָּכֵן?! הֲלֹא חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (בֵּיצָה לב:): כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא מִזַּרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, בְּיָדוּעַ שֶׁאֵינוֹ מִזַּרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. מֵאַיִן יוֹדְעִים שֶׁהוּא יְהוּדִי טָהוֹר, וְלֹא הִתְבּוֹלְלָה מִשְׁפַּחְתּוֹ בְּמֶשֶׁךְ הַדּוֹרוֹת?! כִּי סוֹף כָּל סוֹף עַם יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּת אַלְפַּיִם שָׁנָה, וּמִי יוֹדֵעַ אִם לֹא הִתְעָרֵב מִישֶׁהוּ מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה בֵּין הַגּוֹיִים? אֶלָּא אִם יֵשׁ לָאָדָם רַחֲמָנוּת עַל זוּלָתוֹ, וְרוֹצֶה לִמְסֹר נַפְשׁוֹ בַּעֲבוּר יְהוּדִי אַחֵר, סִימָן שֶׁהוּא יְהוּדִי טָהוֹר. אֲבָל אִם, חַס וְשָׁלוֹם אָדָם עוֹשֶׂה כָּל מִינֵי מַאֲמַצִּים רַק לַעֲקֹר אֶת זוּלָתוֹ, צְרִיכִים לָדַעַת שֶׁמִּסְכֵּן, אָדָם זֶה שָׁרְשׁוֹ מִגּוֹי.
וְלָכֵן עַכְשָׁו מִשֶּׁנִּכְנָס אֲדָר מַרְבִּים בְּשִׂמְחָה, עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת כָּל מִינֵי פְּעֻלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁהַחֹדֶשׁ הַזֶּה נִהְיֶה רַק בְּשִׂמְחָה, וְכָל יוֹם וָיוֹם שֶׁבָּא עָלֵינוּ נִהְיֶה בְּשִׂמְחָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה, וְהַשִּׂמְחָה הַזּוֹ תָּבִיא לָנוּ יִשּׁוּב הַדַּעַת, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן י'): מַה שֶּׁהָעוֹלָם רְחוֹקִים מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כִּי אֵין לָהֶם יִשּׁוּב הַדַּעַת, וְלָמָּה אֵין לָהֶם יִשּׁוּב הַדַּעַת? כִּי אֵינָם בְּשִׂמְחָה, וּכְשֶׁאָדָם בְּשִׂמְחָה – אוֹהֵב אֶת כֻּלָּם. הִנֵּה אָדָם עוֹשֶׂה שִׂמְחָה, חֲתֻנָּה לִבְנוֹ אוֹ לְבִתּוֹ, הוּא בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה, וּמְקַבֵּל אֶת כֻּלָּם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, כִּי מֵרֹב שִׂמְחָה שׁוֹכֵחַ אֶת כָּל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת הַפְּרָטִיִּים שֶׁיֵּשׁ לוֹ עִם הַזּוּלָת, וְקוֹרֵא לְכָל אֶחָד: בֹּא תִּשְׂמַח, בֹּא תִּרְקֹד, בֹּא תִּשְׁתֶּה. כָּךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת חֹדֶשׁ אֲדָר, לַעֲזֹב אֶת כָּל הַשְּׁטֻיּוֹת, אֶת כָּל הָרִשְׁעוּת שֶׁנִּדְבְּקָה בָּנוּ, וְנַתְחִיל לַעֲסֹק בִּמְחִיַּת עֲמָלֵק, שֶׁזֶּה הַסְּפֵקוֹת וְהַקְּרִירוּת, עֲמָלֵק זֶה גִּימַטְרִיָּה סָפֵק, שֶׁמַּכְנִיס בָּאָדָם קֻשְׁיוֹת (שְׁמוֹת יז): "הֲיֵשׁ הֲוָיָ"ה בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן", וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי יז, רֶמֶז רסח): כָּל זְמַן שֶׁזֶּרַע עֲמָלֵק קַיָּם כְּאִלּוּ – פָּנִים מְכֻסּוֹת, נֶעֱקָר עֲמָלֵק מִן הָעוֹלָם נִתְגַּלֶּה הַפָּנִים.
הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא אִתָּנוּ עִמָּנוּ וְאֶצְלֵנוּ, וְלָמָּה אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ הַסְתָּרַת פָּנִים, הֲלֹא גִּלּוּי אֱלֹקוּת יֵשׁ, כִּי מִי הוֹלֵךְ בָּנוּ, מִי מִתְנוֹעֵעַ בָּנוּ, מִי מְדַבֵּר בָּנוּ, מִי מִסְתַּכֵּל בָּנוּ, מִי חוֹשֵׁב בָּנוּ אִם לֹא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא! וְכֵיצַד יִתָּכֵן הַסְתָּרַת פָּנִים, שֶׁלֹּא מַכִּירִים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְיֵשׁ הַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, הֲלֹא מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ זֶה אֱלֹקוּת? אֶלָּא אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תַּנְחוּמָא נָשֹׂא): בִּתְחִלָּה קֹדֶם שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל, הָיְתָה הַשְּׁכִינָה עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ, סִלְּקוּ מֵהֶם אֶת הַשְּׁכִינָה. נִמְצָא, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא פֹּה, וּמַה שֶּׁאֵינְךָ רוֹאֶה אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, זֶה מֵחֲמַת שֶׁחָטָאתָ. וְזֶהוּ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (סֵפֶר-הַמִּדּוֹת, אוֹת אֱמוּנָה, סִימָן כב): הַפֶּשַׁע שֶׁל הָאָדָם, מַכְנִיס כְּפִירָה לָאָדָם. וְלֹא בְּחִנָּם שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ה'), שֶׁהָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וּצְרִיכִים לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ הֵיכָן אֲנִי אוֹחֵז בֶּאֱמוּנָה, כִּי יֵשׁ בְּנֵי-אָדָם שֶׁסּוֹבְלִים מַחֲלוֹת וָחֳלָאִים רָעִים, הַכֹּל בָּא מֵחֶסְרוֹן אֱמוּנָה, וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (שִׂיחוֹת-הֲרַ"ן, סִימָן לג): אֵצֶל הָעוֹלָם אֱמוּנָה הוּא דָּבָר קָטָן, אֲבָל אֶצְלִי הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה; כִּי בָּזֶה שֶׁאָדָם מְחַזֵּק עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה, הוּא תָּמִיד שָׂמֵחַ, וְעוֹקֵר מֵעַצְמוֹ אֶת הָמָן-עֲמָלֵק, וְאָז יֵשׁ אַהֲבָה בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְאֶחָד עוֹזֵר לַשֵּׁנִי.
כִּי לָמָּה אֵין עוֹזְרִים זֶה לָזֶה? מֵחֲמַת הַגַּאֲוָה שֶׁיֵּשׁ בֵּין הַבְּרִיּוֹת, וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בַּמִדְבָּר רַבָּה, פָּרָשָׁה יג, סִימָן ג'): "גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ" – זֶה עֲמָלֵק שֶׁנִּתְגָּאָה עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּחֵרוּפָיו וְגִדּוּפָיו. וְלָכֵן אִם אָנוּ, חַס וְשָׁלוֹם, מְחָרְפִים וּמְגַדְּפִים יְהוּדִי אַחֵר, סִימָן שֶׁנִּכְנַס בָּנוּ עֲמָלֵק. וְאִם-כֵּן מִשֶּׁנִּכְנָס אֲדָר מַרְבִּים בְּשִׂמְחָה, וְהַשִּׂמְחָה צְרִיכָה לִמְחוֹת אַחַת וּלְתָמִיד הַגִּזְעָנוּת הָאֲרוּרָה, אֶת הַמַּחֲלֹקֶת וְהָאִי הֲבָנוֹת הַשּׂוֹרְרִים בֵּין הַבְּרִיּוֹת, וִיהוּדִי צָרִיךְ לַעֲזֹר לִיהוּדִי שֵׁנִי, וּבָזֶה נַעֲקֹר אֶת הָמָן עֲמָלֵק, וְאָז נִזְכֶּה לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה, שֶׁבֹּא יָבוֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ וְיִגְאָלֵנוּ גְּאֻלַּת עוֹלָם.
ב. כשמרבים בשמחה ממעטים את הקלפות והסטרא אחרא:
בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים: מִשֶּׁנִּכְנָס אֲדָר מַרְבִּים בְּשִׂמְחָה; וּפֵרְשׁוּ הַצַּדִּיקִים: כְּשֶׁמַּרְבִּים בְּשִׂמְחָה – מְמַעֲטִים אֶת הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא, אֶת הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים, כִּי הַשִּׂמְחָה הִיא הַמַּדְרֵגָה הֲכִי עֶלְיוֹנָה שֶׁאָדָם צָרִיךְ לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ – לִשְׂמֹחַ בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְיֵשׁ לְעַם יִשְׂרָאֵל בַּמֶּה לִשְׂמֹחַ – שֶׁזָּכִינוּ לְהִבָּרֵא מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, וְלֹא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת. עַם יִשְׂרָאֵל עַם מָלֵא רַחֲמִים, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (בֵּיצָה לב:): כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא מִזַּרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, בְּיָדוּעַ שֶׁאֵינוֹ מִזַּרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ; נִמְצָא, שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ הָיָה הַיְּהוּדִי הָרִאשׁוֹן שֶׁגִּלָּה וּפִרְסֵם אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סִפְרִי הַאֲזִינוּ שיג): עַד שֶׁלֹּא בָּא אָבִינוּ אַבְרָהָם לָעוֹלָם, כִּבְיָכוֹל, לֹא הָיָה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מֶלֶךְ אֶלָּא עַל הַשָּׁמַיִם, אָבִינוּ אַבְרָהָם הִמְלִיכוֹ עַל הַשָּׁמַיִם וְעַל הָאָרֶץ; הַיְנוּ עַד אַבְרָהָם אָבִינוּ הָיָה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִקְרָא אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, כִּי גַּם הַגּוֹיִים מַכִּירִים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֲבָל הֵם דּוֹחִים אוֹתוֹ לַשָּׁמַיִם, אָבִינוּ אַבְרָהָם הוֹרִידוֹ לָאָרֶץ, כִּי גִּלָּה וּפִרְסֵם תָּמִיד אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, עַד שֶׁהִכְנִיסוֹ יִתְבָּרַךְ בְּפִיּוֹת כָּל הַבְּרִיּוֹת, שֶׁכָּל אֶחָד יְדַבֵּר מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁנִּקְרָא אֱלֹהֵי הָאָרֶץ.
וְלָכֵן לֹא בְּחִנָּם שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרֵאשִׁית רַבָּה, פָּרָשָׁה מג): אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְאַבְרָהָם, אֲנִי לֹא הָיָה שְׁמִי נִכָּר לִבְרִיּוֹתַי, וְהִכַּרְתָּ אוֹתִי בִּבְרִיּוֹתַי, מַעֲלֶה אֲנִי עָלֶיךָ כְּאִלּוּ אַתָּה שֻׁתָּף עִמִּי בִּבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם; מִי שֶׁמְּפַרְסֵם אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא פֹּה בָּעוֹלָם הַזֶּה, לֵידַע, לְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע אֲשֶׁר דָּבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן אֵינוֹ נַעֲשֶׂה מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא בְּהַשְׁגָּחַת הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן, הוּא נַעֲשֶׂה שֻׁתָּף לְאַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁהָיָה שֻׁתָּף לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רוֹצֶה שֶׁתָּמִיד נְדַבֵּר מִמֶּנּוּ וְנַזְכִּיר אוֹתוֹ, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (תַּנְחוּמָא נָשֹׂא): מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹלָמוֹ נִתְאַוָּה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים. וְזוֹ עֲבוֹדַת כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר – לְגַלּוֹת וּלְפַרְסֵם אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בָּעוֹלָם. וּבָרֶגַע שֶׁאָדָם מַחְדִּיר בְּעַצְמוֹ, אֲשֶׁר אֵין בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְדָבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן אֵינוֹ נַעֲשֶׂה מֵעַצְמוֹ אֶלָּא בְּהַשְׁגָּחַת הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן, זֶה מַכְנִיס שִׂמְחָה עֲצוּמָה בָּאָדָם, כִּי אֵין עוֹד שִׂמְחָה כְּשִׂמְחַת הַדְּבֵקוּת בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יְרוּשַׁלְמִי סֻכָּה ה' א): אֵין רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שׁוֹרָה אֶלָּא עַל לֵב שָׂמֵחַ; וְלָכֵן מָצִינוּ שֶׁהַנְּבִיאִים לֹא נִבְּאוּ נְבוּאָה אֶלָּא עַל-יְדֵי שֶׁהָיָה לִפְנֵיהֶם תֹּף וְנֵבֶל וְכִנּוֹר, וְהָיוּ מְאֹד מְאֹד שְׂמֵחִים וְעַלִּיזִים. וְהִנֵּה זֶה לְעֻמַּת זֶה כְּנֶגֶד עַם יִשְׂרָאֵל מֵאָז שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה בְּהַר סִינַי, הִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם הָעֵרֶב-רַב, שֶׁרֹאשָׁם הָיָה עֲמָלֵק. הָעֲמָלֵקִים הָאֲרוּרִים הֵם הֵצִיקוּ לְעַם יִשְׂרָאֵל, הִכְנִיסוּ סְפֵקוֹת בְּעַם יִשְׂרָאֵל "הֲיֵשׁ הֲוָיָ"ה בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן" (שְׁמוֹת יז), הֵם קֵרְרוּ אֶת עַם יִשְׂרָאֵל מֵהָאֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים כה): "אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְךָ מִמִּצְרַיִם", כִּי עֲמָלֵ"ק גִּימַטְרִיָּה סָפֵק, זֶה לְעֻמַּת זֶה נֶגֶד הָאֱמוּנָה.
יְהוּדִי צָרִיךְ לִהְיוֹת כָּל-כָּךְ דָּבוּק בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְתָמִיד לִזְכֹּר, אֲשֶׁר אֵין בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְדָבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן אֵינוֹ נַעֲשֶׂה מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא בְּהַשְׁגָּחַת הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן, אָז יִהְיֶה תָּמִיד שָׂמֵחַ, לֹא-כֵן כְּשֶׁאָדָם חוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ טֶבַע, מִקְרֶה וּמַזָּל, אָז הוּא בְּעַצְבוּת וּבִמְרִירוּת בְּדִכָּאוֹן, וְשׁוֹאֵל קֻשְׁיוֹת וּסְפֵקוֹת לָמָּה, לָמָּה לִפְלוֹנִי הוֹלֵךְ כָּךְ, וְלִי הוֹלֵךְ אַחֶרֶת?! שֶׁאֵלּוּ הַסְּפֵקוֹת הִכְנִיס הָמָן. וְלָכֵן כָּל הָעַצְבוּת וְהַמְּרִירוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת וְהַסְּפֵקוֹת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם, נִמְשָׁכִים מֵעֲמָלֵק. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אָמַר: מִלְחָמָה לַהֲוָיָ"ה בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר, אֶת הָעֲמָלֵק הַזֶּה לֹא יְכוֹלִים לְבַטֵּל בְּפַעַם אַחַת, אֶלָּא בְּכָל דּוֹר וָדוֹר קָמִים עָלֵינוּ כָּל מִינֵי עֲמָלֵקִים, עֵרֶב-רַב, שֶׁרוֹצִים לַעֲקֹר מֵאִתָּנוּ אֶת הָאֱמוּנָה הַבְּרוּרָה וְהַמְזֻכֶּכֶת בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה מַה שֶּׁמַּכְנִיס בָּנוּ עַצְבוּת וּמְרִירוּת וְדִכָּאוֹן, שֶׁאֵין אֶחָד מֵאִתָּנוּ נָקִי מִזֶּה, כָּל אֶחָד וְאֶחָד עוֹבְרִים עָלָיו מִשְׁבָּרִים וְגַלִּים, סְפֵקוֹת וּקְרִירוּת, הִנֵּה הוּא בּוֹעֵר לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ קַבָּלוֹת חֲזָקוֹת, שֶׁכְּבָר יִהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁיְּקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה וִיקַיֵּם מִצְווֹת בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה, וּפִתְאֹם הַכֹּל נֶחְשַׁךְ מִמֶּנּוּ וְיֵשׁ לוֹ רַק סְפֵקוֹת וְקֻשְׁיוֹת עַל עַצְמוֹ, עַל אֲחֵרִים, עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, עַל הַתּוֹרָה, עַל הַמִּצְווֹת, עַל הַצַּדִּיקִים, אֲשֶׁר כָּל זֶה בָּא מֵעֲמָלֵק. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תַּעֲנִית כט.): מִשֶּׁנִּכְנָס אֲדָר מַרְבִּים בְּשִׂמְחָה. מֶה הָיָה בַּאֲדָר? אֶלָּא הָמָן-עֲמָלֵק הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל, וְעָרַךְ חֶשְׁבּוֹן: הִנֵּה בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה, חֹדֶשׁ אֲדָר, נִפְטַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אֲשֶׁר הוּא הוֹרִיד לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה בְּהַר סִינַי, וּבְוַדַּאי בְּחֹדֶשׁ זֶה אוּכַל לְכַלּוֹת אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, אֲבָל לֹא יָדַע, שֶׁבּוֹ בַּחֹדֶשׁ שֶׁנִּפְטַר מֹשֶׁה, בּוֹ בַּחֹדֶשׁ נוֹלַד מֹשֶׁה, וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ חַי וְקַיָּם, כִּי הוּא מָסַר נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִיל עַם יִשְׂרָאֵל, וְהוֹרִיד לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, וְהַתּוֹרָה נִקְרֵאת עַל שֵׁם מֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מַלְאָכִי ג, כב): "זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה", וְהַתּוֹרָה נִצְחִית, וְזוֹ הָיְתָה טָעוּתוֹ, שֶׁחָשַׁב שֶׁיְּכוֹלִים לְכַלּוֹת אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְלָכֵן בְּכֹחַ מֹשֶׁה בָּא מָרְדְּכַי הַצַּדִּיק, שֶׁנִּקְרָא אִישׁ יְהוּדִי, שֶׁהָיָה כּוֹפֵר בָּעֲבוֹדָה זָרָה, וְגִלָּה וּפִרְסֵם אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְכָל עַם יִשְׂרָאֵל, וְהֶחְדִּיר בָּהֶם שִׂמְחָה שֶׁלֹּא יִתְיָאֲשׁוּ, הִכְנִיס בָּהֶם תִּקְוָה, שֶׁלֹּא יַעַזְבוּ עַצְמָם, וְלִמֵּד אוֹתָם בִּטָּחוֹן, אֵיךְ לִבְטֹחַ בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בַּמַּצָּבִים הֲכִי קָשִׁים, אֵיךְ לֹא לְהִשָּׁבֵר, רַק לְהִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ.
וּבְכֹחַ זֶה זָכָה לַהֲפֹךְ אֶת הַגַּלְגַּל. וּמַה שֶּׁרָצָה הָמָן הָרָשָׁע לִרְאוֹת בְּעַם יִשְׂרָאֵל, רָאוּ אֶת זֹאת בּוֹ, שֶׁתָּלוּ אוֹתוֹ וּבָנָיו עַל הָעֵץ. וְלָכֵן לֹא בְּחִנָּם, שֶׁמִּשֶּׁנִּכְנָס אֲדָר מַרְבִּים בְּשִׂמְחָה, שֶׁהַחֹדֶשׁ הַזֶּה הוּא חֹדֶשׁ הַשִּׂמְחָה. וְעָלֵינוּ לִרְאוֹת לְהַמְשִׁיךְ חֹדֶשׁ זֶה, חֹדֶשׁ אֲדָר, עַל כָּל הַשָּׁנָה, לִהְיוֹת כָּל הַשָּׁנָה בְּשִׂמְחָה, כִּי עִקַּר כֹּחַ הָעֵרֶב-רַב, שֶׁהָרֹאשׁ שֶׁלָּהֶם הוּא עֲמָלֵק – רַק לְהַכְנִיס בָּאָדָם פֵּרוּדִים, כִּי כֹּחַ עֲמָלֵק וְהָמָן הָרָשָׁע – לַעֲשׂוֹת פֵּרוּדִים בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. וְלָכֵן אָמַר לַאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ (אֶסְתֵּר ג): "יֶשְׁנוֹ עַם מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים", עַם יִשְׂרָאֵל מְפֻזָּרִים וּמְפֹרָדִים, כִּי זוֹ טֻמְאַת הָמָן-עֲמָלֵק וְהַעֵרֶב-רַב בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, שֶׁעוֹשִׂים לֵיצָנוּת מֵהַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, שֶׁאֵלּוּ הָיוּ הַמַּשְׂכִּילִים הָאֲרוּרִים, שֶׁהִכְנִיסוּ אֶת הַהַשְׂכָּלָה הָאֲרוּרָה בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְכָךְ הֶעֱבִירוּ עַל הַדָּת, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, מִילְיוֹנִים מֵאַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רַק עַל-יְדֵי לֵיצָנוּתם, שֶׁהִתְלוֹצְצוּ מֵחַכְמֵי הַתּוֹרָה, חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, צַדִּיקֵי הַדּוֹר. כִּי קְלִפַּת הַלֵּיצָנוּת זֶה בְּעַצְמוֹ הָמָן. כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מִדְרַשׁ אַגָּדָה): לֵץ תַּכֶּה – זֶה הָמָן, שֶׁהָיָה לֵיצָן. וְאֵלּוּ הַלֵּיצָנִים, הֵם הָעֲמָלֵקִים הָאֲרוּרִים, רָאשֵׁי הָעֵרֶב-רַב. וְהֵם אֲשֶׁר גּוֹרְמִים לְעַם יִשְׂרָאֵל לַעֲזֹב אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, לְחַלֵּל שַׁבָּת, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, שֶׁזֶּה בִּסְקִילָה. אָנוּ שׁוֹמְעִים בְּכָל יוֹם תְּאוּנוֹת דְּרָכִים, מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת וְאַכְזָרִיּוֹת, וְאַף אֶחָד אֵינוֹ קוֹלֵט שֶׁזֶּה בִּכְלָל וּבִגְלַל חִלּוּל שַׁבָּת, שֶׁאֵלּוּ הָעֵרֶב-רַב הָעֲמָלֵקִים רוֹצִים לְהַשְׁכִּיחַ מֵעַם יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת שֶׁהִיא שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא (שַׁבָּת י); רוֹאִים בְּנֵי-אָדָם מִסְתּוֹבְבִים עֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים, וְאֵין לָהֶם לִגְמֹר אֶת הַשָּׁבוּעַ, וְהַכֹּל בָּא מֵחֲמַת חִלּוּל שַׁבָּת, כִּי אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרֵאשִׁית רַבָּה, פָּרָשָׁה יא, סִימָן א'): בִּרְכַּת הֲוָיָ"ה הִיא תַעֲשִׁיר – זוֹ בִּרְכַּת שַׁבָּת; כָּל הַבְּרָכוֹת בָּאוֹת לָאָדָם רַק עַל-יְדֵי שְׁמִירַת שַׁבָּת, וְלָכֵן מָצִינוּ, שֶׁוַּשְׁתִּי הִכְרִיחָה אֶת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לְחַלֵּל שַׁבָּת, וּלְבַסּוֹף הָיְתָה לָהּ מַפָּלָה גְּדוֹלָה מְאֹד, וַאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בְּעַצְמוֹ הָרַג אוֹתָהּ, כֵּן יֹאבְדוּ כָּל אוֹיְבֶיךָ הַשֵּׁם, אֵלּוּ שֶׁמַּכְרִיחִים אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל לְחַלֵּל שַׁבָּת, סוֹפָם יִהְיֶה רַע וּמַר.
וְלָכֵן עָלֵינוּ לְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ עַכְשָׁו בְּחֹדֶשׁ אֲדָר, וּבִפְרָט בְּיוֹם הַפּוּרִים, קַבָּלַת הַתּוֹרָה מֵחָדָשׁ, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שַׁבָּת פח.): קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ – קִיְּמוּ מַה שֶּׁקִּבְּלוּ כְּבָר, עַל-יְדֵי מָרְדְּכַי הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא אִישׁ יְהוּדִי וְכָפַר בָּעֲבוֹדָה זָרָה, עַם יִשְׂרָאֵל חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְקִבְּלוּ עַל עַצְמָם מֵחָדָשׁ לִשְׁמֹר שַׁבָּת וּלְקַיֵּם מִצְווֹת וְלִלְמֹד תּוֹרָה. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים: מִשֶּׁנִּכְנָס אֲדָר מַרְבִּים בְּשִׂמְחָה; בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה עָלֵינוּ לְהִתְחַזֵּק לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, אַחֲרֵי שֶׁעָבְרוּ עַל עַם יִשְׂרָאֵל אַלְפַּיִם שָׁנָה כָּל מִינֵי יִסּוּרִים מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁהָרְגוּ, שָׁחֲטוּ, טָבְחוּ וְשָׂרְפוּ אוֹתָם בְּכָל מִינֵי מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת וְאַכְזָרִיּוֹת, וְאֵין עֲלֵיהֶם שׁוּם לִמּוּד זְכוּת, וְכָל הַגּוֹיִים יֵשׁ לָהֶם יָד בִּרְצִיחַת עַם יִשְׂרָאֵל, וְהִנֵּה אָנוּ עוֹמְדִים לִפְנֵי הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא יוֹם הַפּוּרִים, יוֹם שֶׁל שִׂמְחָה, יוֹם שֶׁאָנוּ צוֹחֲקִים מֵהָעֵרֶב-רַב הָעֲמָלֵקִים, שֶׁמְּבַזִּים אֶת כָּל הַקָּדוֹשׁ לְעַם יִשְׂרָאֵל, אָנוּ לוֹעֲגִים לָהֶם: אַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם שֶׁתּוּכְלוּ לִמְחֹק אֶת הַשַּׁבָּת? אַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם שֶׁתּוּכְלוּ לִסְגֹּר יְשִׁיבוֹת וּבָתֵּי סֵפֶר שֶׁלּוֹמְדִים שָׁם אֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לֹא וָלֹא! מִכֶּם לֹא יִשָּׁאֵר שׁוּם דָּבָר, אַתֶּם עֵרֶב-רַב עֲמָלֵקִים, וְעַם יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ וְטָהוֹר, רוֹצִים לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וּמָה אָנוּ רוֹאִים? שֶׁעִקַּר מִצְוַת הַפּוּרִים זֶה מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים.
בְּיוֹם הַפּוּרִים מִתְגַּלָּה הַפְּנִימִיּוּת שֶׁל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֶחָד אוֹהֵב אֶת הַשֵּׁנִי, לֹא כְּמוֹ שֶׁהָמָן הָרָשָׁע קִטְרֵג וְאָמַר (אֶסְתֵּר ג): "יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים", לֹא וָלֹא! עַם יִשְׂרָאֵל מְאֻחָדִים, שֶׁזֶּה הָיָה כֹּחַ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה, שֶׁאָמְרָה: "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים", אִם אָנוּ רוֹצִים לִרְאוֹת יְשׁוּעָה, וְהָעִקָּר – שֶׁנִּגָּאֵל מֵהַגָּלוּת הַמָּרָה הַזּוֹ שֶׁעוֹבֶרֶת עָלֵינוּ אַלְפַּיִם שָׁנָה, עָלֵינוּ לְהִתְכַּנֵּס יַחַד, וּלְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ בְּחֹדֶשׁ אֲדָר הַזֶּה אַהֲבָה, לֶאֱהֹב אֶת כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל, וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יוֹמָא ט), שֶׁבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ לֹא חָרַב אֶלָּא עַל-יְדֵי שִׂנְאַת חִנָּם וַעֲדַיִן מְרַקֵּד בֵּינָן; אַלְפַּיִם שָׁנָה שֶׁאָנוּ מְקוֹנְנִים וּמְאוֹנְנִים וּמִצְטַעֲרִים עַל חֻרְבַּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, וּמְצַפִּים בְּכָל יוֹם, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יְרַחֵם עָלֵינוּ, וְיִבְנֶה לָנוּ אֶת בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, וִיקַבֵּץ אֶת כָּל עַם יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וַעֲדַיִן אָנוּ רְחוֹקִים מִזֶּה, וּמַר מְאֹד, וְהַגָּלוּת אֲרֻכָּה, וְהַחֹשֶׁךְ מִתְמַשֵּׁךְ, וְאֵינֶנּוּ יוֹדְעִים הַתֵּרוּץ לָמָּה?! כִּי עֲדַיִן עֲמָלֵק בְּתוֹכֵנוּ. וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ נָגוּעַ בְּנֶגַע הַגִּזְעָנוּת, הוּא שׂוֹנֵא אֶת הַזּוּלָת, יֵשׁ אֶצְלוֹ רִשְׁעוּת כְּלַפֵּי הַזּוּלָת, וְהָבָה לֹא נַטְעֶה עַצְמֵנוּ – הַאִם אָנוּ אוֹהֲבִים כָּל יְהוּדִי בַּאֲשֶׁר הוּא יְהוּדִי?! הַאִם אָנוּ מְרַחֲמִים עַל כָּל יְהוּדִי? הֲלֹא חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (סִפְרִי עֵקֶב מט): לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו – אֵלּוּ דַּרְכֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, מָה הַמָּקוֹם נִקְרָא רַחוּם וְחַנּוּן אַף אַתָּה הֲוֵי רַחוּם וְחַנּוּן.
יְהוּדִי צָרִיךְ לִהְיוֹת רַחֲמָן, לְרַחֵם עַל הַזּוּלָת, הַאִם יֵשׁ בָּנוּ אֶת זֹאת?! הָבָה לֹא נְשַׁטֶּה עַצְמֵנוּ, הָבָה לֹא נְשַׁקֵּר אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי, שֶׁמְּדַבְּרִים כָּל-כָּךְ מֵאַהֲבָה, מִשָּׁלוֹם, בְּשָׁעָה שֶׁעֲדַיִן אָנוּ רְחוֹקִים מִזֶּה מְאֹד מְאֹד. וְלָכֵן עִקַּר הַמִּצְוָה בְּחַג הַפּוּרִים – לִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ, לִשְׁלֹחַ מַתָּנוֹת זֶה לָזֶה, לְהַרְאוֹת שֶׁאָנוּ כֵּן אוֹהֲבִים אֶת הַזּוּלָת, וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים, שֶׁאָנוּ עוֹזְרִים לְדַלִּים וְאֻמְלָלִים. לְצַעֲרֵנוּ הָרַב, כַּמָּה אַלְמָנוֹת צְעִירוֹת יֶשְׁנָן, עִם יְתוֹמִים וִיתוֹמוֹת, וּמִי דּוֹאֵג לָהֶם?! הַאִם אָנוּ מְחַפְּשִׂים וּמְבַקְּשִׁים נִצְרָכִים, שְׁבוּרֵי לֵב וְנִדְכָּאִים, לְעָזְרָם?! הַאִם אָנוּ מִתְעַנְיְנִים בִּיהוּדִים גַּלְמוּדִים, שֶׁחַיִּים לְבַדָּם, לְשַׁמְּחָם, לְחַזְּקָם וּלְעוֹדְדָם?! הַאִם אָנוּ הוֹלְכִים לְחַפֵּשׂ אַחַר אֲנָשִׁים קְשִׁישִׁים לְסַיֵּעַ לָהֶם?! הֲלֹא אָנוּ גָּרִים בְּאוֹתוֹ בִּנְיָן, וִיכוֹלִים לַעֲבֹר יוֹם אַחַר יוֹם עַשְׂרוֹת פְּעָמִים לְיַד דַּלְתּוֹ שֶׁל שָׁכֵן גַּלְמוּד, וְלֹא נִנְקֹשׁ עַל דַּלְתּוֹ לְהִתְעַנְיֵן בּוֹ וְכוּ', בַּקּוֹמָה מִתַּחְתֵּינוּ אוֹ מֵעָלֵינוּ יָכוֹל לָגוּר זוּג קְשִׁישִׁים, שֶׁאֵין לָהֶם אַף אֶחָד שֶׁיַּעֲזֹר לָהֶם, הַאִם אָנוּ שׁוֹלְחִים אֶת יְלָדֵינוּ לְהַגִּישׁ לָהֶם סִיּוּעַ?! לְשָׁאֳלָם אִם זְקוּקִים הֵם לְאֵיזֶה עֵזֶר, קְנִיָּה וְכַדּוֹמֶה?! הֲלֹא זוֹ הַמִּדָּה הַיָּפָה בְּיוֹתֵר שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל, רַחֲמָנִים בְּנֵי רַחֲמָנִים. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יְרוּשַׁלְמִי בָּבָא קַמָּא ח, ז): בִּזְמַן שֶׁאַתָּה רַחֲמָן, הַמָּקוֹם יְרַחֵם עָלֶיךָ; וְזֶה סוֹד חַג הַפּוּרִים. וְלָכֵן לֹא בְּחִנָּם שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יְרוּשַׁלְמִי תַּעֲנִית ב, יב): כָּל הַמּוֹעֲדִים יִהְיוּ בְּטֵלִים, וִימֵי הַפּוּרִים לֹא יִהְיוּ נִבְטָלִים לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (אֶסְתֵּר ט, כח): "וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלּוּ לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים"; אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁכָּל הַמּוֹעֲדִים יִהְיוּ בְּטֵלִים – חַג הַפֶּסַח, סֻכּוֹת, שָׁבוּעוֹת וְכוּ' וְכוּ', וַהֲלֹא שׁוּם דָּבָר מֵהַתּוֹרָה לֹא מִשְׁתַּנֶּה? אֶלָּא בְּפוּרִים מִתְגַּלֶּה אוֹר גָּדוֹל מְאֹד, כַּמּוּבָא מֵהָאֲרִ"י זַ"ל, שֶׁאָז זֶהוּ מֹחִין דְּאַבָּא בְּלִי שׁוּם לְבוּשִׁים, כִּי כָּל הַחַגִּים בָּאִים מִמֹּחִין דְּאִימָּא עִם לְבוּשִׁים, לֹא-כֵן חַג הַפּוּרִים, אָז מֵאִיר אוֹר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּגִלּוּי רַב כָּזֶה, בְּשִׂמְחָה כָּזוֹ, לְמַעְלָה מִכָּל הַהַגְבָּלוֹת וְהַצִּמְצוּמִים, וּמִתְגַּלֶּה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּגִלּוּי רַב בְּלִי שׁוּם לְבוּשִׁים.
וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְגִלָּה ז:): חַיָּב אִנִישׁ לִבְסוּמֵי בְּפוּרַיָּא עַד דְּלָא יָדַע בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדְּכַי; בְּפוּרִים צְרִיכִים לְהַגִּיעַ לְשִׂמְחָה כָּזוֹ, לִהְיוֹת בָּטֵל וּמְבֻטָּל לָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה אֶצְלוֹ הֶפְרֵשׁ בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדְּכַי, כִּי יִהְיֶה גִּלּוּי אֱלֹקוּת כָּזֶה, שֶׁכָּל הַקְּלִפּוֹת יִתְבַּטְּלוּ, כָּל הֶהָמָן-עֲמָלֵק שֶׁמַּכְנִיס קְרִירוּת וְרִשְׁעוּת בְּעַם יִשְׂרָאֵל – יִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, כִּי בְּפוּרִים תִּתְגַלֶּה הָאַהֲבָה שֶׁיֵּשׁ לְעַם יִשְׂרָאֵל אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְלָכֵן "קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ" אֶת הַתּוֹרָה מֵחָדָשׁ מֵאַהֲבָה, כִּי בִּימֵי מָרְדְּכַי קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה מֵאַהֲבָה, וּבִימֵי מֹשֶׁה קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה מִיִּרְאָה. וְלָכֵן לֹא בְּחִנָּם, שֶׁלְּגַבֵּי הָאוֹר שֶׁמִּתְגַּלֶּה בְּפוּרִים כָּל הַמּוֹעֲדִים יִהְיוּ בְּטֵלִים, כִּי הָאוֹר הַזֶּה כָּל-כָּךְ גָּדוֹל, שֶׁאֵין בְּכָל הַחַגִּים. וְלָכֵן יְכוֹלִים לִפְעֹל בִּימֵי הַפּוּרִים יְשׁוּעוֹת גְּדוֹלוֹת, אִם אָדָם לֹא יִהְיֶה בַּטְלָן, וִיבַקֵּשׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּיוֹם הַפּוּרִים כָּל צְרָכָיו – יְקַבֵּל הַכֹּל, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (יְרוּשַׁלְמִי מְגִלָּה ה.): כָּל הַפּוֹשֵׁט יָדוֹ לִטֹּל – נוֹתְנִים לוֹ. בְּדֶרֶךְ כְּלָל שֶׁנּוֹתְנִים צְדָקָה צָרִיךְ לִבְדֹּק לְמִי נוֹתְנִים וְאִם אָדָם נוֹתֵן צְדָקָה לְעָנִי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, לֹא דַּי שֶׁלֹּא יְקַבֵּל שָׂכָר, אֶלָּא יְקַבֵּל עֹנֶשׁ, כִּי עִקַּר הַצְּדָקָה צָרִיךְ לָתֵת לְלוֹמְדֵי תּוֹרָה, לַעֲנִיִּים מְהֻגָּנִים, לְאַלְמָנוֹת וִיתוֹמִים, לְכוֹלְלִים, יְשִׁיבוֹת וְתַלְמוּדֵי תּוֹרָה, לְצַדִּיקִים הַדְּבוּקִים בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁיְּכוֹלִים לַעֲשׂוֹת פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ וּלְהוֹצִיאוֹ מֵהַצָּרוֹת, וּבִימֵי הַפּוּרִים מִתְגַּלֶּה אוֹר כָּזֶה, שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל מִתְאַחֲדִים יַחַד, וְלֹא בּוֹדְקִים בְּאַף אֶחָד, אֶלָּא כָּל הַפּוֹשֵׁט יָדוֹ – נוֹתְנִים לוֹ, בְּלִי שׁוּם הֶפְרֵשׁ כְּלָל וְלָכֵן אָמְרוּ הַצַּדִּיקִים: כְּדֻגְמָא דִּלְתַתָּא דֻּגְמָא דִּלְעֵילָא, כְּמוֹ שֶׁמִּתְנַהֲגִים פֹּה לְמַטָּה, שֶׁאֶחָד עוֹזֵר לַשֵּׁנִי וְאֵינוֹ מִסְתַּכֵּל מִיהוּ וְכוּ', וּמִתְאַחֲדִים יַחַד, כֵּן הוּא לְמַעְלָה בַּשָּׁמַיִם, כָּל מִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא – הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נוֹתֵן לוֹ, אֲפִלּוּ שֶׁאֵינוֹ רָאוּי, כִּי רוֹאִים לְמַעְלָה בַּשָּׁמַיִם, אֲשֶׁר גַּם הוּא אֵינוֹ עוֹשֶׂה הֶפְרֵשִׁים בֵּין זֶה לָזֶה. וְלָכֵן גַּם בַּשָּׁמַיִם לֹא מְדַקְדְּקִים עָלָיו כָּל-כָּךְ.
וְכָל זֶה סוֹד מִשֶּׁנִּכְנָס אֲדָר מַרְבִּים בְּשִׂמְחָה, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה שֶׁנֶּהֱפַךְ לָנוּ מִיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה וּלְיוֹם טוֹב, עָלֵינוּ לְנַצְּלוֹ מְאֹד מְאֹד, הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁנִּזְכֶּה לַעֲקֹר מֵאִתָּנוּ אֶת הָרִשְׁעוּת וְהָאַכְזָרִיּוּת, שֶׁאָנוּ מִתְאַכְזְרִים עַל הַזּוּלָת, וְלֹא אִכְפַּת לָנוּ מִמֶּנּוּ כְּלָל. אֵיךְ יִתָּכֵן דָּבָר כָּזֶה?! סוֹף כָּל סוֹף אָנוּ יְהוּדִים, אֶלָּא מֵחֲמַת שֶׁהָמָן-עֲמָלֵק נִכְנַס בְּתוֹכֵנוּ, וְעָלֵינוּ לְעָקְרוֹ, אֶת הַסְּפֵקוֹת שֶׁיֵּשׁ לָנוּ זֶה עַל זֶה צְרִיכִים לְשָׁרֵשׁ. עָלֵינוּ לֶאֱהֹב כָּל יְהוּדִי בַּאֲשֶׁר הוּא יְהוּדִי, וְלֹא לְהַבְחִין מִיהוּ וּמַהוּ, כִּי אָנוּ רוֹאִים רִשְׁעוּת הַגּוֹיִים, שֶׁהָמָן-עֲמָלֵק לֹא עָשָׂה הֶפְרֵשׁ בֵּין יְהוּדִים שׁוֹמְרֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת, לְבֵין יְהוּדִים שֶׁעֲדַיִן רְחוֹקִים מִקִּיּוּם תּוֹרָה וּמִצְווֹת, עֲמָלֵקִים הָאֲרוּרִים, הַגֶּרְמָנִים, יִמַּח שְׁמָם וְזִכְרָם, הִכְנִיסוּ בְּתָאֵי הַגָּז אֶת כֻּלָּם, וְלֹא בָּדְקוּ בַּצִּיצִיּוֹת, מִי כֵּן שׁוֹמֵר שַׁבָּת וּמִי לָאו, מִי כֵּן מֵנִיחַ תְּפִלִּין וּמִי לָאו, הָמָן-עֲמָלֵק רוֹצֶה אֶת כָּל הַיְּהוּדִים, וְדָבָר זֶה צְרִיכִים לְהַחְדִּיר הֵיטֵב בְּחַג הַפּוּרִים הַזֶּה. וְלָכֵן בִּמְקוֹם לָרוּץ וּלְהִתְרוֹצֵץ עִם הַגּוֹיִים, שֶׁאַף פַּעַם לֹא יַשְׁלִימוּ אִתָּנוּ, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (סִפְרִי בְּהַעֲלֹתְךָ ט, י): הֲלָכָה הִיא בְּיָדוּעַ, שֶׁעֵשָׂו שׂוֹנֵא לְיַעֲקֹב; וְאַל תִּחְיוּ בְּאַשְׁלָיוֹת, שֶׁהֵם פַּעַם יַשְׁלִימוּ אִתָּנוּ, בִּמְקוֹם לִטְרֹחַ בַּעֲבוּר עֲשִׂיַּת שָׁלוֹם עִמָּהֶם, בֹּאוּ נַשְׁלִים בֵּינֵינוּ, נְרַחֵם זֶה עַל זֶה, תִּרְאוּ לְהֵיכָן הִתְגַּלְגַּלְנוּ וְנָפַלְנוּ, עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁכְּשֶׁאָדָם נִמְצָא בְּצָרָה, לֹא רַק שֶׁלֹּא נוֹתְנִים לְעָזְרוֹ, אֶלָּא אֲפִלּוּ אוֹסְרִים לְהַזְכִּיר שְׁמוֹ, וְסוֹתְמִים אֶת פִּיּוֹת הַמְסַיְּעִים בָּזֶה וְכוּ'. מֵהֵיכָן לָמַדְנוּ רִשְׁעוּת כָּזוֹ, אַכְזָרִיּוּת כָּזוֹ, אִם לֹא מִקְּלִפַּת הָמָן-עֲמָלֵק שֶׁנִּכְנַס בְּתוֹכֵנוּ?! יְהוּדִי נִמְצָא בְּצָרָה, וְאָסוּר לְהַזְכִּיר שְׁמוֹ, וּכְשֶׁמַּזְכִּירִים שְׁמוֹ סוֹתְמִים פִּיּוֹת וְכוּ'. וְלָכֵן חַג פּוּרִים בָּא לַעֲקֹר רִשְׁעוּת זוֹ שֶׁל הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם, שֶׁרוֹכֵב עַל הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי, שֶׁהוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁהֵסִית אֶת אָדָם וְחַוָּה מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְלָכֵן לֹא בְּחִנָּם שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (חֻלִּין קלט:): הָמָן מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן? הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכוֹל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ?! לְמֵדִים מִכָּאן, שֶׁזּוֹ הָיְתָה קְלִפַּת הָמָן, וְלָכֵן אוֹמֵר הַמִּדְרָשׁ (מִדְרַשׁ אַגָּדָה): נָחָשׁ זֶה הָמָן. וְכָתוּב בַּזֹּהַר, שֶׁעַל הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי רָכַב הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם. וְכָל פְּגַם הָמָן זֶהוּ חֵטְא עֵץ הַדַּעַת, לְהַפְרִיד בֵּין טוֹב לְרַע.
וְלָכֵן עַכְשָׁו בְּחֹדֶשׁ אֲדָר, חֹדֶשׁ הַשִּׂמְחָה, עָלֵינוּ לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַשִּׂמְחָה עַל כָּל הַשָּׁנָה, וּבָזֶה נְבַטֵּל אֶת הָמָן, אֶת כָּל הָעֲמָלֵקִים, אֶת הָעֵרֶב-רַב, אֶת כָּל שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל, וְנִזְכֶּה לְהַרְבּוֹת בִּישִׁיבוֹת, בְּבָתֵּי סֵפֶר תּוֹרָנִיִּים, בְּכוֹלְלִים, בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּמִדְרָשׁוֹת, שֶׁשָּׁם מִתְפַּלְּלִים וְלוֹמְדִים תּוֹרָה, לְחַנֵּךְ אֶת יְלָדֵינוּ לְאַהֲבָה, לְרַחֲמָנוּת, לְבַטֵּל אֶת הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי שֶׁרָצָה לְהַפְרִיד בֵּין טוֹב לְרַע. וְלָכֵן דַּיְקָא בְּיוֹם זֶה, חַג הַפּוּרִים, זוֹכִים לִשְׁתּוֹת עַד שֶׁלֹּא יוֹדְעִים הַהֶפְרֵשׁ בֵּין הָמָן לְמָרְדְּכַי, כִּי מִתְגַּלֶּה אֵלֵינוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּעַצְמוֹ בְּלִי שׁוּם לְבוּשִׁים, וְאָז אָנוּ מַתְחִילִים לְרַחֵם זֶה עַל זֶה וְלַעֲזֹר זֶה לָזֶה, וְעַל-יְדֵי-זֶה אָנוּ יוֹצְאִים מֵהַגָּלוּת וְנַעֲשִׂים בְּנֵי חוֹרִין. מַהִי הַגָּלוּת? שֶׁאֶחָד מְפַחֵד מֵהַשֵּׁנִי וְחוֹנֵף אוֹתוֹ, וְאֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ מִמֶּנּוּ, הָעִקָּר לֹא לַעֲזֹר לַזּוּלָת, זוֹ עִקַּר הַגָּלוּת. אֲבָל מָרְדְּכַי הַצַּדִּיק עוֹקֵר אֶת זֶה מֵאִתָּנוּ. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (חֻלִּין קלט:): מָרְדְּכַי מִן הַתּוֹרָה, מִנַּיִן? הֵיכָן מְרֻמָּז מָרְדְּכַי בַּתּוֹרָה? מוֹר דְּרוֹר, שֶׁהוּא מוֹצִיאֵנוּ מֵהַמְּרִירוּת שֶׁיֵּשׁ בָּנוּ, וְעוֹשֶׂה לָנוּ דְּרוֹר – מוֹצִיאֵנוּ לְחֵרוּת, שֶׁלֹּא נִהְיֶה מְשֻׁעְבָּדִים יוֹתֵר לְמִדּוֹת רָעוֹת שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁנֵּצֵא מֵהָאַכְזָרִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בָּנוּ. מָרְדְּכַי הַצַּדִּיק מוֹצִיאֵנוּ מֵהַגָּלוּת, עוֹשֶׂה אוֹתָנוּ בְּנֵי חוֹרִין. וְלָכֵן עָלֵינוּ לְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ עַכְשָׁו, מִשֶּׁנִּכְנָס אֲדָר מַרְבִּים בְּשִׂמְחָה, לְהַרְבּוֹת אֶת הַשִּׂמְחָה בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, לָלֶכֶת וְלַעֲזֹר לְכָל יְהוּדִי אֲשֶׁר נִמְצָא בְּצָרָה, וְלֹא לַחְנֹף אֶת אַף אֶחָד, וְלֹא לִפְחֹד מֵאַף אֶחָד, לוֹמַר אֶת הָאֱמֶת. נִמְצָא יְהוּדִי בְּצָרָה, וּמָה אָנוּ עוֹשִׂים בַּעֲבוּרוֹ? כְּלוּם! וְלֹא רַק שֶׁלֹּא עוֹשִׂים מְאוּמָה, אֶלָּא לֹא נוֹתְנִים לְהַזְכִּיר שְׁמוֹ. מָרְדְּכַי מְרַמֵּז עַל מוֹר דְּרוֹר, שֶׁמּוֹצִיאֵנוּ מִמְּרִירוּתֵנוּ, שֶׁנִּהְיֶה בְּנֵי חוֹרִין, וְנֵצֵא מִכָּל הַצָּרוֹת. וַאֲפִלּוּ אָנוּ נִמְצָאִים בַּמַּצָּבִים הֲכִי קָשִׁים, כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מַשְׁבֵּרִים וְגַלִּים, לְדַאֲבוֹנֵנוּ יֶשְׁנָם בָּתִּים, שֶׁאִבְּדוּ אֶת יַקִּירֵיהֶם, וּמַר לָהֶם מְאֹד, יֵשׁ בְּנֵי-אָדָם הַסּוֹבְלִים סֵבֶל גָּדוֹל מִיַּלְדֵיהֶם, יֶשְׁנָם רַוָּקִים וְרַוָּקוֹת, שֶׁעֲדַיִן הֵם לְבַד, שֶׁהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מְעִידָה (בְּרֵאשִׁית א): "לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ", אִם אָדָם לְבַד, זֶה לֹא טוֹב. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יְבָמוֹת סב:): כָּל יְהוּדִי שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה, שָׁרוּי בְּלֹא שִׂמְחָה, בְּלֹא טוֹבָה, בְּלֹא שָׁלוֹם.
יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁאֵין לָהֶם פַּרְנָסָה, וְהֵם בַּעֲנִיּוּת וּבְדַחֲקוּת גְּדוֹלָה מְאֹד, עַד שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שְׁמוֹת רַבָּה, פָּרָשָׁה לא, סִימָן יא): אִלּוּ יִתְקַבְּצוּ כָּל הַיִּסּוּרִים לְצַד אֶחָד וְהָעֲנִיּוּת לְצַד אֶחָד, הָעֲנִיּוּת מַכְרַעַת לְכֻלָּם. כִּי הָעֲנִיּוּת מַעֲבֶרֶת אֶת הָאָדָם עַל דַּעְתּוֹ וְעַל דַּעַת קוֹנוֹ (עֵרוּבִין מא:); וְכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שְׁמוֹת רַבָּה, פָּרָשָׁה לא, סִימָן יב): אֵין לְךָ קָשָׁה מִן הָעֲנִיּוּת; וְלָכֵן אֲפִלּוּ עַכְשָׁו, שֶׁאָנוּ נִמְצָאִים בְּצָרָה גְּדוֹלָה מְאֹד, וְאֵינֶנּוּ יוֹדְעִים מַה יֵּלֵד יוֹם, אַל נָא נָשִׂים אֶת הַתִּקְוָה בָּזֶה אוֹ בָּזֶה, שֶׁהוּא יַעַזְרֵנוּ, טָעוּת בִּיסוֹדָהּ. יַעֲזֹר לָנוּ רַק הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא! כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן, אֶלָּא עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. אֲבָל אָסוּר לָנוּ לְהִתְיָאֵשׁ, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן עח): אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, וַאֲפִלּוּ בַּמַּצָּבִים הַקָּשִׁים בְּיוֹתֵר, צְרִיכִים לִמְצֹא אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (חֻלִּין קלט:): אֶסְתֵּר מִן הַתּוֹרָה, מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא", בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה, שָׁם מוֹצְאִים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא.
וְזֶה מַה שֶּׁמְּגַלָּה לָנוּ אֶסְתֵּר. וְלָכֵן נִקְרֵאת הַמְּגִלָּה עַל שֵׁם אֶסְתֵּר: "מְגִלַּת אֶסְתֵּר", שֶׁמְּגַלָּה לָנוּ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁלֹּא נִתְיָאֵשׁ בַּמַּצָּבִים הַקָּשִׁים בְּיוֹתֵר, אֶלָּא נִתְאַחֵד יַחַד, וְנַעֲזֹר זֶה לָזֶה, וְזוֹ הַשִּׂמְחָה הֲכִי גְּדוֹלָה. וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! דַּיְקָא עַכְשָׁו בְּחַג הַפּוּרִים, חַג קָדוֹשׁ, נִרְאֶה לְנַצְּלוֹ כָּרָאוּי. וְכָתוּב בְּתִקּוּנֵי-זֹהַר (תִּקּוּנֵי כא), שֶׁפּוּרִים יוֹתֵר גָּדוֹל מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים. הֲלֹא אָנוּ יוֹדְעִים, שֶׁיּוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא הַיָּחִיד בַּשָּׁנָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מוֹחֵל לָנוּ עַל כָּל עֲווֹנוֹתֵינוּ, וְאֵין יוֹם חָשׁוּב יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, כַּמּוּבָא (בְּרֵאשִׁית א, ה): "וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד" – זֶהוּ יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁאָז מְכַפֵּר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְעַם יִשְׂרָאֵל. עִם כָּל זֹאת, יוֹם פּוּרִים גָּדוֹל בְּהַרְבֵּה מִמֶּנּוּ, כִּי יוֹם כִּפּוּרִים כָּתוּב בְּכ' הַדִּמְיוֹן, הַיְנוּ יוֹם שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מוֹחֵל בּוֹ עֲווֹנוֹת יִשְׂרָאֵל, הוּא נִדְמֶה כְּפוּרִים, נִמְצָא, שֶׁפּוּרִים גָּדוֹל הַרְבֵּה יוֹתֵר, וּמַהִי גְּדֻלַּת חַג הַפּוּרִים? אֶלָּא בְּיוֹם כִּפּוּר אָדָם נִדְמֶה כְּמַלְאָךְ, יוֹשֵׁב בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת בְּפִנָּתוֹ, מְעֻטָּף בִּבְגָדִים לְבָנִים וּבְטַלִּית וּמִתְפַּלֵּל אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאֵין לוֹ שׁוּם שַׁיָּכוּת לְאַף אֶחָד, וּמִתְעַנֶּה, וְיוֹשֵׁב דָּבוּק בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, לֹא-כֵן חַג הַפּוּרִים אָדָם יוֹצֵא בַּחוּץ, וְעוֹזֵר לִיהוּדִי שֵׁנִי, וּמְחַפֵּשׂ וּמְבַקֵּשׁ הֵיכָן יֵשׁ אֶבְיוֹנִים וְגַלְמוּדִים, אַיֵּה יֵשׁ אַלְמָנוֹת וִיתוֹמִים וִיתוֹמוֹת לְעָזְרָם, וּמִתְאַחֵד עִם כְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, דָּבָר זֶה מְאֹד מְאֹד יָקָר בְּעֵינֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יוֹתֵר מֵהַכֹּל. וְלָכֵן עָלֵינוּ לְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ עַכְשָׁו מִשֶּׁנִּכְנַס אֲדָר מַרְבִּים בְּשִׂמְחָה – לְהַרְבּוֹת בְּשִׂמְחָה, לְשַׂמֵּחַ אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, לַעֲזֹר זֶה לָזֶה, וְגַם אָנוּ נִזְכֶּה לַעֲקֹר מִתּוֹכֵנוּ אֶת הַגִּזְעָנוּת הָאֲרוּרָה, אֶת הָרִשְׁעוּת שֶׁל הָמָן-עֲמָלֵק, שֶׁל הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם שֶׁנִּדְבַּק בָּנוּ, שֶׁכָּל כֹּחוֹ 'הַפְרֵד וּמְשֹׁל', מַפְרִיד בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה כְּלַל הַמִּפְלָגוֹת, פֶּלֶג, פֶּלֶג, לְפַלֵּג אֶת הָעָם. הָבָה נִתְאַחֵד יַחַד וְנַעֲזֹר זֶה לָזֶה, וּבִזְכוּת זֶה נִזְכֶּה לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה, שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ זוּטָא, פֶּרֶק א'): גְּדוֹלָה צְדָקָה, שֶׁמְּמַהֶרֶת יוֹם בֶּן דָּוִד וִימוֹת הַגְּאֻלָּה, אָמֵן וְאָמֵן!
תַּם וְנִשְׁלַם שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!