אוֹרָה וְשִׂמְחָה

א. עֶצֶם הַשִּׂמְחָה

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לִזְכֹּר, אֲשֶׁר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְחַיֶּה וּמְהַוֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, וּבְיוֹם פּוּרִים נִתְגַּלֶּה אוֹר כָּזֶה, שֶׁאֵינוֹ מִתְגַּלֶּה כָּל הַשָּׁנָה. וְאֵיזֶה אוֹר הוּא זֶה? הָאוֹר שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁהָיָה לִפְנֵי הַבְּרִיאָה; אֲשֶׁר עַכְשָׁו אֵין לָנוּ מֻשָּׂג בָּזֶה, אֶלָּא בְּעֵת הַגְּאֻלָּה, אָז גַּם-כֵּן יָאִיר לָנוּ הָאוֹר הַזֶּה שֶׁהָיָה קֹדֶם הַבְּרִיאָה, כִּי אָז לֹא הָיָה הָאוֹר בְּשׁוּם לְבוּשׁ וְצִמְצוּם כְּלָל, וְהָאוֹר הַזֶּה הוּא שֶׁל קֹדֶם הַבְּרִיאָה. לָזֹאת בְּיוֹם הַפּוּרִים, אָז מִתְגַּלָּה "אוֹרָה וְשִׂמְחָה"; כִּי הָאוֹר הוּא הָאוֹר הָאֱלֹקִי, בְּלִי שׁוּם לְבוּשִׁים וְהַעֲלָמוֹת וְהַסְתָּרוֹת, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְחַיֶּה וּמְהַוֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, וְהָאוֹר הַזֶּה אַחַר הַבְּרִיאָה מִסְתַּתֵּר בְּכָל מָקוֹם, כִּי אֵין שׁוּם מְצִיאוּת בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, אַךְ מֵחֲמַת הַבְּחִירָה וְהַנִּסָּיוֹן, מָסְרוּ לָאָדָם בְּחִירָה, אִם לִבְחֹר בָּאוֹר וּלְהִמָּשֵׁךְ אַחַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְלִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, אוֹ חַס וְשָׁלוֹם, לְהִמָּשֵׁךְ אַחַר הַחֹשֶׁךְ, אַחַר הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת, וְלִהְיוֹת בְּעַצְבוּת וּבְדִכָּאוֹן.

לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עַכְשָׁו בִּימֵי הַפּוּרִים מִתְגַּלָּה אֵלֵינוּ "אוֹרָה וְשִׂמְחָה", הָאוֹר הָאֱלֹקִי שֶׁהֵאִיר קֹדֶם הַבְּרִיאָה, בְּלִי שׁוּם לְבוּשִׁים וְהַסְתָּרוֹת וְכִסּוּיִים וְכוּ', וְיִתְגַּלֶּה בְּעֵת הַגְּאֻלָּה. וְלָכֵן עָלֵינוּ לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמֵנוּ עַכְשָׁו כְּשֶׁעֲדַיִן אָנוּ בְּגָלוּת מָרָה, אֶת עֶצֶם הַשִּׂמְחָה, שֶׁזֶּה עֶצֶם הָאֱלֹקוּת. כִּי מַה תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה? יִתְגַּלֶּה הָאוֹר שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּגִלּוּי רַב כָּזֶה, שֶׁכָּל אֶחָד יַרְגִּישׁ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא פֹּה אִתּוֹ, עִמּוֹ וְאֶצְלוֹ. וּבְרֶגַע שֶׁאָדָם מַרְגִּישׁ שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אִתּוֹ, הוּא תָּמִיד שָׂמֵחַ, כִּי חוֹשֵׁב: "מַה יֵּשׁ לִי לְהַפְסִיד בְּזֶה הָעוֹלָם, עָרֹם יָצָאתִי מִבֶּטֶן אִמִּי, וְעָרֹם אֶכָּנֵס אֶל בֶּטֶן הָאֲדָמָה?! וְלָכֵן מָה אַפְסִיד בָּזֶה, שֶׁאֶמָּשֵׁךְ אַחַר הָאוֹר אֵין סוֹף, אַחַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאָבוֹא וַאֲסַפֵּר לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ כָּל אֲשֶׁר מֵעִיק לִי וּמְצַעֵר אוֹתִי, וְכָל מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ, אָבוֹא וַאֲבַקֵּשׁ רַק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ"?!

אִם אָדָם מַרְגִּיל עַצְמוֹ לִחְיוֹת בְּצוּרָה כָּזוֹ – לְהִסְתַּכֵּל בְּכָל דָּבָר עַל הָרוּחָנִיּוּת חִיּוּת אֱלֹקוּת שֶׁבּוֹ, אֲזַי הוּא תָּמִיד שָׂמֵחַ, כִּי יֵשׁ לוֹ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאֵין עוֹד שִׂמְחָה לָאָדָם כְּשִׂמְחַת הַדְּבֵקוּת בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, אֲשֶׁר הוּא יִתְבָּרַךְ אוֹר אֵין סוֹף. לָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! בֹּאוּ עַכְשָׁו בְּיוֹם הַפּוּרִים שֶׁהֵאִיר הָאוֹר אֵין סוֹף בְּגִלּוּי אֵין סוֹף, וְזָכִינוּ לְ"אוֹרָה וְשִׂמְחָה", בֹּאוּ וְנַמְשִׁיךְ אֶת הָאוֹר הַזֶּה עַל עַצְמֵנוּ כָּל הַשָּׁנָה, לִהְיוֹת רַק שְׂמֵחִים וְעַלִּיזִים, וּלְהִסְתַּכֵּל עַל כָּל דָּבָר רַק עַל רוּחָנִיּוּת חִיּוּת אֱלֹקוּת שֶׁבּוֹ. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּמִדְבַּר רַבָּה, פָּרָשָׁה יא, סִימָן ה') עַל הַפָּסוּק (בְּמִדְבַּר ו, כה): "יָאֵר הֲוָיָ"ה פָּנָיו אֵלֶיךָ" – יִתֵּן לְךָ מִן מְאוֹר הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יְשַׁעְיָה ס, א): "קוּמִי אוֹרִי" וְגוֹ'. וְאוֹמֵר (תְּהִלִּים נו, י): "בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר", (שָׁם קיח, כז): "אֵל הֲוָיָ"ה וַיָּאֶר לָנוּ"; מִי זֶה הָאוֹר? הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הוּא עֶצֶם הַשִּׂמְחָה, אֶצְלוֹ נֶאֱמַר (דִּבְרֵי הַיָּמִים-א טז, כז): "עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקֹמוֹ"; כְּשֶׁאָדָם רַק שָׂמֵחַ, וְרוֹקֵד וְצוֹהֵל, וְשָׁר שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אָז הוּא דָּבוּק בְּעֶצֶם אֱלֹקוּת. וְלָכֵן "אוֹרָה וְשִׂמְחָה" הָא בְּהָא תַּלְיָא; כְּכָל שֶׁאָדָם יוֹתֵר שָׂמֵחַ, יוֹתֵר רוֹאֶה אוֹר בַּחַיִּים, וּכְכָל שֶׁרוֹאֶה יוֹתֵר אוֹר בַּחַיִּים, הוּא יוֹתֵר שָׂמֵחַ.

וְלָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! הָבָה וְנַתְחִיל מִיּוֹם הַפּוּרִים הַזֶּה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, וּלְשַׂמֵּחַ אֶת הַבְּרִיּוֹת, כִּי זוֹ עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁאָדָם צָרִיךְ לְמַלֵּא עַצְמוֹ כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה עִם שִׂמְחָה, עַד שֶׁיֻּשְׁפַּע גַּם עַל זוּלָתוֹ. כְּדֻגְמַת כְּלִי, מֵאַיִן אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁהוּא מָלֵא בְּנוֹזְלִים? כַּאֲשֶׁר רוֹאִים שֶׁנִּשְׁפָּךְ לְבַחוּץ וְעוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו, כְּמוֹ-כֵן מֵאַיִן יוֹדְעִים שֶׁאָדָם שָׂמֵחַ, וְזָכָה לְ"אוֹרָה וְשִׂמְחָה", וְשָׁרוּי בּוֹ הָאוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ, וּשְׁרוּיָה בּוֹ הַשִּׂמְחָה? כְּשֶׁעוֹבֶרֶת הַשִּׂמְחָה עַל גְּדוֹתֶיהָ, עַד שֶׁמְּשַׂמֵּחַ אֶת הַבְּרִיּוֹת. וְזוֹ הַמַּעֲלָה הֲכִי גְּדוֹלָה – שֶׁאָדָם יִהְיֶה רַק בְּשִׂמְחָה, וִישַׂמֵּחַ אֶת כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל. וְאַף שֶׁמִּדַּת הַשִּׂמְחָה בָּאָה לָאָדָם קָשֶׁה מְאֹד, כִּי בְּטִבְעוֹ נִמְשָׁךְ אַחַר הַצַּעַר וְהַיִּסּוּרִים וְהַמַּכְאוֹבִים, הַחוֹבוֹת, הָעֲנִיּוּת וְהַדַּחֲקוּת שֶׁסּוֹבְבִים אוֹתוֹ, אֲבָל אֵין זוֹ תַּכְלִית לְהִשָּׁאֵר בְּעַצְבוּת וּבִמְרִירוּת, כִּי לֹא יַגִּיעַ לְשׁוּם דָּבָר עִם עַצְבוּת, רַק אֶל שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן, חַס וְשָׁלוֹם. לָזֹאת בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ לִשְׂמֹחַ, כִּי עֶצֶם הַשִּׂמְחָה זֶה אֱלֹקוּת, וּכְכָל שֶׁאָדָם יוֹתֵר שָׂמֵחַ, יוֹתֵר אֱלֹקוּת מַמְשִׁיךְ בְּעַצְמוֹ; וְלָכֵן אַשְׁרֵי מִי שֶׁשָּׂמֵחַ תָּמִיד!

ב. הַשִּׂמְחָה מַרְחֶבֶת אֶת הַדַּעַת

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לִזְכֹּר, שֶׁהַשִּׂמְחָה מַרְחֶבֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן י'): כְּכָל שֶׁאָדָם שָׂמֵחַ, עַל-יְדֵי-זֶה מִתְרַחֶבֶת לוֹ הַדַּעַת וְהַמֹּחַ, לֹא-כֵּן אִם אָדָם בְּעַצְבוּת וּבִמְרִירוּת, הוּא רָחוֹק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאֵין לוֹ חֵשֶׁק לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, וּמִתְגַּבְּרִים עָלָיו כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת. וְהַכֹּל בָּא מֵחֲמַת שֶׁמַּמְשִׁיךְ עַצְמוֹ אֶל הָעַצְבוּת וְהַמְּרִירוּת וְהַדִּכָּאוֹן, וְאָז חֹשֶׁךְ לוֹ וְלֹא אוֹר, וּמָרִים חַיָּיו כְּלַעֲנָה, עַד שֶׁאָנוּ עֵדִים לִבְנֵי-אָדָם הַמִּסְתּוֹבְבִים שְׁבוּרִים וּרְצוּצִים, מְדֻכָּאִים בְּדִכָּאוֹן פְּנִימִי, וְרוֹאִים רַק חֹשֶׁךְ בְּחַיֵּיהֶם, וּמִתְיָאֲשִׁים לְגַמְרֵי, וְחוֹשְׁבִים – הִנֵּה זֶה הַסּוֹף שֶׁלָּהֶם, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְלָהֶם כְּבָר אַף פַּעַם לֹא יִהְיֶה אוֹר.

כָּל זֶה בָּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם יִשּׁוּב הַדַּעַת, וּמַדּוּעַ? כִּי אֵין לָהֶם שִׂמְחָה; כִּי "בְּשִׂמְחָה" אוֹתִיּוֹת "מַחֲשָׁבָה" (תִּקּוּנֵי-הַזֹּהַר, תִּקּוּן כב, דַּף סז.), אֵינָם יְכוֹלִים לְהוֹלִיךְ מַחֲשַׁבְתָּם כְּפִי שֶׁרוֹצִים, אֶלָּא נִמְשָׁכִים אַחַר הַיִּסּוּרִים וְהַצַּעַר, הַמְּרִירוּת וְהַדִּכָּאוֹן, וְזֶה מְבַלְבֵּל אוֹתָם לְגַמְרֵי. כִּי לְהִפּוּךְ – מִי שֶׁהוּא "בְּשִׂמְחָה", יָכוֹל לְהוֹלִיךְ מַחֲשַׁבְתּוֹ לְהֵיכָן שֶׁרוֹצֶה. לָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עַל-יְדֵי שֶׁתִּתְחַזְּקוּ עַכְשָׁו מִיּוֹם הַפּוּרִים הַזֶּה לִהְיוֹת רַק בְּשִׂמְחָה, תִּזְכּוּ לִהְיוֹת בְּנֵי חוֹרִין. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה נה, יב): "כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ", עַל-יְדֵי שִׂמְחָה יוֹצְאִים מֵהַגָּלוּת, אֵיזוֹ גָּלוּת? הַנְּשָׁמָה נִמְצֵאת בְּגָלוּת גְּדוֹלָה, בְּתוֹךְ הַגּוּף, הַגּוּף מַעֲלִים וּמַסְתִּיר וּמְכַסֶּה אֶת הַנְּשָׁמָה, אֲשֶׁר הִיא עֶצֶם אֱלֹקוּת. וּבִפְרָט כְּשֶׁאָדָם נִכְשַׁל בַּעֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת, וּבִפְרָטֵי פְּרָטִיּוֹת בִּפְגַם הַבְּרִית, וְטִמֵּא אֶת הַמֹּחַ- מַחֲשָׁבָה שֶׁלּוֹ בְּהִרְהוּרִים רָעִים, וְחָשַׁב כָּל מִינֵי לִכְלוּךְ, טִמֵּא אֶת הָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ, הִסְתַּכֵּל בְּכָל מִינֵי זֻהֲמוֹת, בְּכָל מִינֵי תְּמוּנוֹת תּוֹעֵבָה, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, טִמֵּא אֶת אָזְנָיו לִשְׁמֹעַ כָּל מִינֵי שִׁירִים שֶׁל רְשָׁעִים וְנוֹאֲפִים, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ג'), שֶׁאִם שׁוֹמְעִים נְגִינָה מִנּוֹאֲפִים, עַל-יְדֵי-זֶה קָשֶׁה לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, כִּי הַקּוֹל שֶׁל הָרְשָׁעִים מוֹלִיד נִאוּף בְּהַשּׁוֹמֵעַ דִּבְרֵיהֶם. וְלָכֵן צְרִיכִים מְאֹד מְאֹד לְהִשָּׁמֵר לֹא לִשְׁמֹעַ קוֹל נְגִינָה שֶׁל זַמָּרִים נוֹאֲפִים, רְשָׁעִים. וְכֵן אָסוּר לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל רְשָׁעִים הַמְדַבְּרִים נֶגֶד הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְנֶגֶד כָּל הַקָּדוֹשׁ לְעַם יִשְׂרָאֵל, כִּי הַקּוֹל שֶׁלָּהֶם מוֹלִיד נִאוּף בְּהַשּׁוֹמֵעַ דִּבְרֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן מג), וְזֶה מַה שֶּׁכָּתוּב אֵצֶל בִּלְעָם הָרָשָׁע (בְּמִדְבַּר לא, טז): "הֵן הֵנָּה הָיוּ בִּדְבַר בִּלְעָם"; בִּדְבַר בִּלְעָם דַּיְקָא, שֶׁעַל-יְדֵי הַדִּבּוּר שֶׁל בִּלְעָם כְּבָר הִכְנִיס נִאוּף כְּשֶׁשָּׁמְעוּ דְּבָרָיו.

כְּמוֹ-כֵן אָדָם צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר אֶת הַפֶּה שֶׁלּוֹ, לֹא לְדַבֵּר כָּל הָעוֹלֶה עַל רוּחוֹ, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לְדַבֵּר לָשׁוֹן-הָרַע, רְכִילוּת לֵצָנוּת, נִבּוּל פֶּה וְכוּ', שֶׁכָּל זֶה גּוֹרֵם לָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה עָצוּב, מְמֻרְמָר, בְּדִכָּאוֹן, וְלֹא יַרְגִּישׁ אֶת הַשְּׁכִינָה. כִּי לָמָּה אָדָם כָּל-כָּךְ בְּגָלוּת, וְחֹשֶׁךְ בַּעֲדוֹ וְלֹא אוֹר? מֵהֵיכָן זֶה נוֹבֵעַ? מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הָאֱלֹקוּת, אֵינוֹ נִמְשָׁךְ אַחַר רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת, אֶלָּא נִדְמֶה לוֹ שֶׁהַכֹּל טֶבַע וּמִקְרֶה וּמַזָּל, שֶׁזּוֹ קְלִפַּת הָמָן-עֲמָלֵק, שֶׁמַּכְנִיס סְפֵקוֹת בָּאָדָם – "הֲיֵשׁ הֲוָיָ"ה אִם אָיִן", וּמֵאַיִן זֶה נוֹבֵעַ? אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (חֻלִּין קלט:): הָמָן מִן הַתּוֹרָה, מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר (בְּרֵאשִׁית ג, יא): "הֲמִן הָעֵץ";

כִּי יֵשׁ עֵץ הַחַיִּים וְיֵשׁ עֵץ הַדַּעַת טוֹב וְרַע, עֵץ הַחַיִּים זֶה עֶצֶם הַחַיִּים, עֶצֶם גִּלּוּי אֱלֹקוּת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַגִּיעַ אֶל עֵץ הַחַיִּים, עָלָיו נֶאֱמַר (בְּרֵאשִׁית ג, כב): "וָחַי לְעֹלָם", שֶׁזֶּה מַה שֶּׁכָּתוּב (דְּבָרִים לב, מ): "כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם יָדִי וְאָמַרְתִּי חַי אָנֹכִי לְעֹלָם"; בָּרֶגַע שֶׁאָדָם מַגְבִּיהַּ יָדָיו לָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, הוּא חַי לְעוֹלָם, כִּי דָּבוּק בְּחַי הַחַיִּים, וְתָמִיד שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ וְאֵינוֹ בְּגָלוּת, לֹא-כֵּן כְּשֶׁאָדָם טוֹעֵם מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וְרַע, שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה טוֹב וְרַע, וּמְהַפֵּךְ טוֹב לְרַע וְחֹשֶׁךְ לְאוֹר, כְּמַאֲמַר הַנָּבִיא (יְשַׁעְיָה ה, כ): "הוֹי אֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע, שָׁמַיִם אוֹר לְחֹשֶׁךְ וְחֹשֶׁךְ לְאוֹר, שָׂמִים מַר לְמָתוֹק וּמָתוֹק לְמָר"; אָז הוּא בְּגָלוּת מָרָה מְאֹד, וּמְבֹהָל וּמְבֻלְבָּל, וְאֵין לוֹ יִשּׁוּב הַדַּעַת, וְהוֹלֵךְ בְּדִכָּאוֹן, מִסְתּוֹבֵב בַּחֹשֶׁךְ וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ שׁוּם טַעַם בְּחַיָּיו. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה זֶה יִשּׁוּב הַדַּעַת, וְכֵיצַד זוֹכִים לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ, וּלְהַחְדִּיר בְּעַצְמוֹ הַדַּעַת שֶׁל (דְּבָרִים ד, לא): "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי הֲוָיָ"ה הוּא אֱלֹקִים, אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ?" זֶהוּ רַק עַל-יְדֵי שִׂמְחָה. לָכֵן כְּשֶׁאָדָם שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ, הוּא זוֹכֶה לְדַעַת הָאֱמֶת. וְכֵיוָן שֶׁכָּךְ, זוֹכֶה לְיִשּׁוּב הַדַּעַת כָּזֶה, שֶׁשּׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם לֹא יָכוֹל לְשָׁבְרוֹ, וְשׁוּם דָּבָר לֹא יָכוֹל לְהַרְחִיקוֹ מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְשׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהַסִּיתוֹ נֶגֶד זוּלָתוֹ; כִּי מֵרֹב אוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא שֶׁמֵּאִיר בָּאָדָם, כָּל חַיָּיו הֵם כְּבָר חַיִּים אֲחֵרִים לְגַמְרֵי.

לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! מִיּוֹם הַפּוּרִים הַזֶּה, הָבָה וְנַמְשִׁיךְ עַל עַצְמֵנוּ "אוֹרָה וְשִׂמְחָה"! הָבָה נַתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, לְהִסְתַּכֵּל רַק עַל הַחִיּוּת אֱלֹקוּת הַמְחַיָּה וּמְהַוָּה וּמְקַיֶּמֶת אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִהְיֶה תָּמִיד שְׂמֵחִים וְעַלִּיזִים, וְעוֹד נוּכַל לְהַשְׁפִּיעַ מִשִּׂמְחָתֵנוּ גַּם לַאֲחֵרִים, אֲשֶׁר זוֹ הַמִּצְוָה הֲכִי גְּדוֹלָה – לַעֲזֹר לִיהוּדִים אֲחֵרִים, וּכְשֶׁרוֹאִים יְהוּדִי בִּמְצוּקָה, יְהוּדִי הַמִּסְתּוֹבֵב עָצוּב וּמְמֻרְמָר, יְהוּדִי הַמְיֹאָשׁ מֵחַיָּיו] וְנִגָּשִׁים אֵלָיו וּמִתְעַנְיְנִים בְּמַצָּבוֹ, וְעוֹזְרִים לוֹ וּמְשַׂמְּחִים אֶת לִבּוֹ, זוֹ הַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר. וְכַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן קו): דָּוִד הַמֶּלֶךְ אוֹמֵר (תְּהִלִּים לב, א): "אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל", אַשְׁרֵי הָאָדָם הַמַּכְנִיס שֵׂכֶל בַּדַּל, כִּי אֵין עָנִי אֶלָּא מִן הַדַּעַת (נְדָרִים מא.).

הַיְנוּ מִי נִקְרָא עָנִי? מִי שֶׁאֵין לוֹ שֵׂכֶל וְדַעַת, לָדַעַת שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַנְהִיג עוֹלָמוֹ בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, וְכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ זֶה רַק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. אִם אָדָם יוֹדֵעַ דָּבָר זֶה, אֲזַי הוּא הֶעָשִׁיר הַגָּדוֹל הַיּוֹתֵר, כִּי אֵין עֲשִׁירוּת גְּדוֹלָה מִיִּשּׁוּב הַדַּעַת. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אִם רְצוֹנְכֶם לִזְכּוֹת לְיִשּׁוּב הַדַּעַת, תִּהְיוּ שְׂמֵחִים וְעַלִּיזִים, וְתַעֲשׂוּ כָּל מִינֵי מַאֲמַצִּים לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה וְלִשְׁמֹעַ כְּלֵי זֶמֶר. וְהַיּוֹם זֶה קַל מְאֹד, שֶׁבֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם יִהְיֶה מָלֵא שִׂמְחָה, יֶשְׁנוֹ טֵיְפּ, וְקָסֵטוֹת רַבּוֹת עִם נִגּוּנִים שְׂמֵחִים מְלֻוִּים בִּכְלֵי זֶמֶר רַבִּים, וְכָךְ יִהְיֶה הַבַּיִת מָלֵא שִׂמְחָה, וְלֹא תִּהְיֶה בּוֹ עַצְבָּנוּת וְרֹגֶז; אַשְׁרֵי מִי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לְהַכְנִיס בְּבֵיתוֹ שִׂמְחָה, אֲשֶׁר אָז אַף פַּעַם לֹא יִהְיֶה בְּכַעַס, לֹא יָרִיב עִם אִשְׁתּוֹ, לֹא יִתְקוֹטֵט עִם יְלָדָיו, אֶלָּא אַדְּרַבָּה! יְשַׂמֵּחַ אוֹתָם וִישַׂמְּחוּ אוֹתוֹ, וְהַבַּיִת יִהְיֶה אֲפוּף שִׂמְחָה, וְנֶעֱדָר יָגוֹן וַאֲנָחָה.

ג. עַל-יְדֵי שֶׁאָדָם שָׂמֵחַ, הוּא מְיַחֵד יִחוּדִים בְּכָל הָעוֹלָמוֹת

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לָדַעַת, אֲשֶׁר עַל-יְדֵי שִׂמְחָה אָדָם יָכוֹל לְהִתְעַלּוֹת עַד עֶצֶם הָאֲצִילוּת, שֶׁזּוֹ מַדְרֵגַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים, שֶׁתָּמִיד דְּבֵקִים בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאֵינָם מַסִּיחִים דַּעַת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּרֶגַע, תָּמִיד חוֹשְׁבִים מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וּמְיַחֲדִים יִחוּדִים קְדוֹשִׁים, וּמְטַיְּלִים בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים כְּמוֹ שֶׁמְּטַיְּלִים בְּגַן נָאֶה, מְיַחֲדִים מִיִּחוּד לְיִחוּד, עַד שֶׁנִּפְתָּח לָהֶם עוֹלָם אַחַר עוֹלָם, עַד שֶׁמַּשִּׂיגִים הַשָּׂגוֹת נוֹרָאוֹת וְנִפְלָאוֹת מְאֹד. וְכָל זֶה זוֹכִים רַק עַל-יְדֵי שִׂמְחָה. וְזוֹ הָיְתָה מַדְרֵגַת הַנְּבִיאִים, שֶׁהָיָה לִפְנֵיהֶם תָּמִיד תֹּף וְנֵבֶל וְכִנּוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוּאֵל-א י, ה): "חֶבֶל נְבִאִים וְגוֹ', וְלִפְנֵיהֶם נֵבֶל וְתֹף וְחָלִיל וְכִנּוֹר, וְהֵמָּה מִתְנַבְּאִים"; שֶׁתָּמִיד הָיוּ שְׁרוּיִים בְּשִׂמְחָה, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְרַחֲבָה דַּעְתָּם, וְזָכוּ לְיַחֵד יִחוּדִים קְדוֹשִׁים, עַד שֶׁנִּתְגַּלְּתָה עֲלֵיהֶם הַשְּׁכִינָה, וּכְכָל שֶׁנִּתְגַּלְּתָה עֲלֵיהֶם הַשְּׁכִינָה, כֵּן זָכוּ לְגַלּוֹת נוֹרָאוֹת נִפְלָאוֹת בְּרוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת. לָזֹאת אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שַׁבָּת ל:): אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה – לֹא מִתּוֹךְ עַצְבוּת, אֶלָּא מִתּוֹךְ דְּבַר שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה. וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! הָבָה וּנְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה. וְכָךְ אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (סֵפֶר הַמִּדּוֹת, אוֹת שִׂמְחָה, סִימָן א'): כְּשֶׁאָדָם עוֹשֶׂה מִצְוָה בְּשִׂמְחָה, זֶה סִימָן שֶׁלִּבּוֹ שָׁלֵם לֶאֱלֹקָיו; כִּי כְּשֶׁאָדָם שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ עִם כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁהוּא מְקַיֵּם, בָּזֶה הוּא מַרְאֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה בְּרוּרָה וּמְזֻכֶּכֶת בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְהוּא מַאֲמִין בְּאֵל עוֹלָם, וְאָז כָּל הַחַיִּים שֶׁלּוֹ חַיִּים אֲחֵרִים לְגַמְרֵי. כִּי כָּךְ אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (שִׂיחוֹת הֲרַ"ן, סִימָן לג): מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה – חַיָּיו חַיִּים; כִּי הוּא חַי עִם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עֶצֶם הַשִּׂמְחָה.

וּלְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, אֵין עוֹד מְרִירוּת וְדִכָּאוֹן וְעַצְבוּת כְּמוֹ כְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקֹרְסוּת. וְזוֹ הַמִּלְחָמָה שֶׁיֵּשׁ נֶגֶד כָּל הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים, הַמְגַלִּים וּמְפַרְסְמִים אֶת הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וּמַחְדִּירִים אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בְּעַם יִשְׂרָאֵל, מְשַׂמְּחִים אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, נֶגְדָּם קָם הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם הָרָשָׁע, שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹנֵק הָמָן-עֲמָלֵק בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, כְּדִכְתִיב (שְׁמוֹת יז, טז): "מִלְחָמָה לַהֲוָיָ"ה בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר"; כִּי עֲמָלֵק נִלְחָם, כִּבְיָכוֹל לְהַעֲלִים אֶת שֵׁם הֲוָיָ"ה מֵעֵינֵי בְּנֵי-אָדָם, כְּדִכְתִיב (תְּהִלִּים טז, ח): "שִׁוִּיתִי הֲוָיָ"ה לְנֶגְדִּי תָמִיד", שֶׁזּוֹ הַמַּדְרֵגָה הֲכִי עֶלְיוֹנָה שֶׁאָדָם צָרִיךְ לִשְׁאֹף לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ – שֶׁתָּמִיד יִרְאֶה אֶת שֵׁם הֲוָיָ"ה לִפְנֵי עֵינָיו, וְלֹא יַסִּיחַ דַּעַת כְּרֶגַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. וְזֹאת מַדְרֵגַת גְּדוֹלֵי מֻבְחֲרֵי הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהֵם תָּמִיד מְיַחֲדִים יִחוּדִים קְדוֹשִׁים, אֲשֶׁר תָּמִיד שֵׁם הֲוָיָ"ה לִפְנֵיהֶם בְּכָל מִינֵי צֵרוּפִים, וְלָנוּ קְטַנֵּי הַשָּׂגָה אֵין מֻשָּׂג בָּזֶה, אָנוּ רְחוֹקִים לְגַמְרֵי לְגַמְרֵי מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְהַלְוַאי נִזְכֶּה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְאָז גַּם-כֵּן נִזְכֶּה לִרְאוֹת מַה שֶּׁהַצַּדִּיקִים רוֹאִים. אֲבָל זוֹ הַבְּחִירָה שֶׁלָּנוּ; מִצַּד אֶחָד – עוֹמֵד הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וּמְגַלֶּה וּמְפַרְסֵם לְכָל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל: הִנֵּה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא פֹּה אִתָּנוּ, עִמָּנוּ וְאֶצְלֵנוּ, וְלָכֵן הִנֵּה "אוֹרָה וְשִׂמְחָה" אֶצְלֵנוּ; כִּי הֵיכָן שֶׁיֵּשׁ שִׂמְחָה – יֵשׁ אוֹר, הֵיכָן שֶׁיֵּשׁ אוֹר – יֵשׁ שִׂמְחָה. וּמִצַּד שֵׁנִי – נֶגֶד הַצַּדִּיק עוֹמֵד הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם בְּעַצְמוֹ, לְהַעֲלִימוֹ וּלְהַסְתִּירוֹ, וְהוּא שׁוֹלֵחַ אֶת הָמָן-עֲמָלֵק לְקַלְקֵל אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וּלְרַחֲקָם שֶׁלֹּא יִתְקָרְבוּ אֶל הַצַּדִּיק. וּמִי לוֹחֵם נֶגֶד הָמָן-עֲמָלֵק? הַצַּדִּיק – מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ, מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר; וְכֵן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר צַדִּיקִים הַמְגַלִּים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הֵם אֲשֶׁר לוֹחֲמִים עִם הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם בְּלִי שׁוּם פַּחַד כְּלָל. אֲבָל הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא אֵינָם רוֹצִים שֶׁיְּהוּדִי יַגִּיעַ לְמַדְרֵגָה כָּזוֹ שֶׁל צַדִּיקִים קְדוֹשִׁים הַדְּבֵקִים בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְלָכֵן "מִלְחָמָה לַהֲוָיָ"ה בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר";

שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְרַחֵם עַל עַם יִשְׂרָאֵל, וְשׁוֹלֵחַ צַדִּיק אֱמֶת, שֶׁמְּגַלֶּה וּמְפַרְסֵם לְכָל עַם יִשְׂרָאֵל "אוֹרָה וְשִׂמְחָה", אוֹר נוֹרָא וְנִפְלָא כָּזֶה, לֵידַע שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא אִתָּנוּ, עִמָּנוּ וְאֶצְלֵנוּ, וְנַתְחִיל לְדַבֵּר אֵלָיו, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ אֶת הָאוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְנִזְכֶּה לִרְאוֹת שֵׁם הֲוָיָ"ה לְנֶגֶד עֵינֵינוּ, וּנְיַחֵד יִחוּדִים קְדוֹשִׁים, שֶׁגַּם לָנוּ יִתְגַּלּוּ סוֹדוֹת הַתּוֹרָה. אֲבָל עֲמָלֵק לוֹחֵם בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה, וְלֹא רוֹצֶה שֶׁנַּחֲשֹׁב מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֶלָּא נַחֲשֹׁב מִכָּל מִינֵי שְׁטֻיּוֹת וְדִמְיוֹנוֹת, שֶׁהֵם הוֹרְסִים אֶת חַיֵּינוּ לְגַמְרֵי. לָזֹאת בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הַמְגַלֶּה לָכֶם אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְתִשְׁמְרוּ אֶת עַצְמְכֶם מֵהֲסָתוֹת שֶׁל הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם, שֶׁמֵּסִית וּמַדִּיחַ נֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ וְנֶגֶד גְּדוֹלֵי מֻבְחֲרֵי הַצַּדִּיקִים, כִּי הוּא הָמָן-עֲמָלֵק. וְלָכֵן מִיּוֹם הַפּוּרִים הַזֶּה, בֹּאוּ נַתְחִיל לְהַרְגִּישׁ "אוֹרָה וְשִׂמְחָה", שֶׁמְּגַלֶּה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָרְדְּכַי, בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁהֵם נִלְחָמִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר נֶגֶד הַמְּסִיתִים וְהַמַּדִּיחִים, הָעֵרֶב-רַב לְמִינֵיהֶם, שֶׁכָּל מְגַמָּתָם רַק לְהַעֲלִים וּלְהַסְתִּיר אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וּבְכָל דּוֹר וָדוֹר יֵשׁ לָהֶם שֵׁמוֹת אֲחֵרִים: פַּעַם צְדוֹקִים, פַּעַם בַּיְתוּסִים, פַּעַם קָרָאִים, פַּעַם רֵפוֹרְמִים וּפַעַם קוֹנְסֶרְבָטִיבִים, אֲבָל כֻּלָּם זֶבֶל אֶחָד גָּדוֹל, שֶׁאֵינָם מַאֲמִינִים בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֵינָם מַאֲמִינִים בְּתוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם. לָזֹאת עָלֵינוּ לְהִשָּׁמֵר מֵהֶם מְאֹד, כִּי הֵם מְסֻכָּנִים מְאֹד. וְדַיְקָא עַל-יְדֵי תֹּקֶף הַשִּׂמְחָה, שֶׁנִּשְׂמַח הָחֵל מִיּוֹם הַפּוּרִים הַזֶּה, לְבַטֵּל אֶת כֹּחַ הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם, שֶׁהוּא לוֹחֵם נֶגֶד הַצַּדִּיק, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, מַעֲשֶׂה ז', מֵהַזְּבוּב וְהָעַכָּבִישׁ), שֶׁקֹּדֶם שֶׁיָּרְדָה נִשְׁמָתוֹ לְזֶה הָעוֹלָם, עָשָׂה הַסָּמֶךְ-מֵ"ם רַעַשׁ בַּשָּׁמַיִם, אִם הַנְּשָׁמָה הַזּוֹ תֵּרֵד, אֵין לוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת, אָמְרוּ לוֹ: הַנְּשָׁמָה הַזּוֹ צְרִיכָה לָרֶדֶת, וְאַתָּה לֵךְ וּמְצָא לְךָ עֵצָה. וְהָעֵצָה שֶׁלּוֹ הָיְתָה – שֶׁיַּעֲשׂוּ צְחוֹק מֵהַצַּדִּיק. כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע, שֶׁזֶּה חוֹזֵר וְסוֹבֵב בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, שֶׁכְּנֶגֶד הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הַמְגַלֶּה אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמְשַׂמֵּחַ אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, נֶגְדּוֹ עוֹמֵד הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם בְּעַצְמוֹ. לָזֹאת, בָּנַי בְּנוֹתַי הַיְקָרִים! בֹּאוּ נִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא מַחְדִּיר בָּנוּ "אוֹרָה וְשִׂמְחָה", וּמִיּוֹם הַפּוּרִים הַזֶּה נִשְׂמַח כָּל-כָּךְ כָּל הַשָּׁנָה, עַד שֶׁנִּשְׁכַּח מִכָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים שֶׁעוֹבְרִים עָלֵינוּ; כִּי עַל-יְדֵי רִבּוּי הַשִּׂמְחָה, נִזְכֶּה שֶׁיִּפָּתְחוּ לָנוּ הָעֵינַיִם וְנִרְאֶה אֶת שֵׁם הֲוָיָ"ה לְנֶגֶד עֵינֵינוּ תָּמִיד, וּנְיַחֵד יִחוּדִים קְדוֹשִׁים; אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַגִּיעַ לָזֶה!

ד. מִי שֶׁשָּׂמֵחַ תָּמִיד, מַשְׁרֶה עַל עַצְמוֹ הֶאָרַת הַשְּׁכִינָה

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לִזְכֹּר, שֶׁכָּל מִי שֶׁשָּׂמֵחַ תָּמִיד, הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בּוֹ, כִּי אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה, אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שִׂמְחָה (עַיֵּן שַׁבָּת ל:). וְלָכֵן אִם רְצוֹנְכֶם לְהַרְגִּישׁ טַעַם בַּחַיִּים, תַּתְחִילוּ לִשְׂמֹחַ מֵעַכְשָׁו, מִיּוֹם הַפּוּרִים הַזֶּה, וַאֲפִלּוּ שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁעוֹבְרִים עֲלֵיכֶם כָּל מִינֵי צָרוֹת וְיִסוּרִים, כָּל מִינִי מְרִירוּת וְדִכְאוֹנוֹת, כָּל מִינֵי חוֹבוֹת וְאִי נְעִימֻיּוֹת בַּחַיִּים, כִּי מִי אֵינוֹ סוֹבֵל?! אַךְ הַכֹּל רַק מֵחֲמַת שֶׁאָנוּ רְחוֹקִים מֵהַשְּׁכִינָה, מִפְּאַת שֶׁחָטָאנוּ וְעָשִׂינוּ מַעֲשִׂים בִּלְתִּי רְצוּיִים, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ עָשָׂה שְׁטֻיּוֹת בַּחַיִּים, חָטָא נֶגֶד הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, חִלֵּל שַׁבָּת, אָכַל טְרֵפוֹת וּנְבֵלוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, לֹא קִיֵּם שְׁאָר מִצְווֹת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה סִלֵּק אֶת הַשְּׁכִינָה מֵאִתּוֹ. וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סוֹטָה ג.): בִּתְחִלָּה קֶדֶם שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל, הָיְתָה שְׁכִינָה שׁוֹרָה עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ, נִסְתַּלְּקָה שְׁכִינָה מֵהֶם; עַם יִשְׂרָאֵל הֵם סוֹד הַשִּׂמְחָה, עַם יִשְׂרָאֵל תָּמִיד הָיוּ בְּשִׂמְחָה, מַדּוּעַ? כִּי הַשְּׁכִינָה הָיְתָה בֵּינֵיהֶם, אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁחָטָאנוּ, רִחַקְנוּ וְסִלַּקְנוּ מֵאִתָּנוּ אֶת הַשְּׁכִינָה, וּמִמֵּילָא נִתְרַחֲקָה מֵאִתָּנוּ הַשִּׂמְחָה, וְעַל-יְדֵי-זֶה אָנוּ סוֹבְלִים אֶת הַסֵּבֶל הֲכִי גָּדוֹל; כִּי כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים, הָעֲנִיּוּת וְהַדַּחֲקוּת, הֵם רַק מֵחֲמַת עַצְבוּת וּמְרִירוּת, וְכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (סֵפֶר הַמִּדּוֹת, אוֹת שִׂמְחָה, חֵלֶק ב', סִימָן א'): מִי שֶׁהוּא שָׂמֵחַ תָּמִיד, עַל-יְדֵי-זֶה הוּא מַצְלִיחַ; כִּי עִקַּר הַצְלָחַת הָאָדָם, זֶהוּ רַק עַל-יְדֵי שִׂמְחָה, כִּי עַל-יְדֵי שֶׁאָדָם שָׂמֵחַ, הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶצְלוֹ, כִּי הַשִּׂמְחָה מַמְשֶׁכֶת הֶאָרַת הַשְּׁכִינָה עָלָיו. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! בֹּאוּ נִמְסֹר נַפְשֵׁנוּ מֵעַכְשָׁו לִהְיוֹת רַק שְׂמֵחִים וְעַלִּיזִים, וְתִשְׁמְעוּ רַק קוֹל שִׂמְחָה בְּתוֹךְ בֵּיתְכֶם, תַּפְעִילוּ כְּלֵי זֶמֶר, בְּאֹפֶן שֶׁיִּשְׁמְעוּ כְּלֵי זֶמֶר בְּתוֹךְ הַבַּיִת בִּקְבִיעוּת, וְאַל תַּנִּיחוּ אֶת הָעַצְבוּת וְהַמְּרִירוּת בְּבֵיתְכֶם כְּרֶגַע.

וְכָךְ אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (סֵפֶר-הַמִּדּוֹת, אוֹת שִׂמְחָה, סִימָן כב): הַשִּׂמְחָה הִיא סִימָן שֶׁהוּא זֶרַע בֵּרַךְ ה'; כִּי בְּזֶה שֶׁאָדָם שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ, וּבֵיתוֹ מָלֵא שִׂמְחָה, בָּזֶה הוּא מְגַלֶּה, שֶׁהוּא בְּנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. כִּי בֶּן הַמֶּלֶךְ תָּמִיד שָׂמֵחַ, שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַבָּא מֶלֶךְ, וְלֹא חָסֵר לוֹ שׁוּם דָּבָר, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בְּאֵין עֵרֶךְ כְּלָל, שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים בָּנִים לַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים יד, א): "בָּנִים אַתֶּם לַהֲוָיָ"ה אֱלֹקֵיכֶם", בְּוַדַּאי צְרִיכִים לִהְיוֹת רַק שְׂמֵחִים וְעַלִּיזִים, כִּי יֵשׁ לָנוּ אַבָּא בַּשָּׁמַיִם, שֶׁכָּל מַה שֶּׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ – נְקַבֵּל. אֲבָל הַצָּרָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר שֶׁלָּנוּ – שֶׁאָנוּ שׁוֹכְחִים שֶׁאָנוּ בְּנֵי מֶלֶךְ, וּמַחֲלִיפִים אֶת נִשְׁמָתֵנוּ בְּבֶן שִׁפְחָה, אֲשֶׁר זֶה מַה שֶּׁסִּפֵּר רַבֵּנוּ זַ"ל (סִפּוּרֵי-מַעֲשִׂיּוֹת, מַעֲשֶׂה יא, מֵהַבֶּן מֶלֶךְ וּבֶן הַשִּׁפְחָה שֶׁנִּתְחַלְּפוּ) שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם הֵם בְּחִינַת בֶּן הַשִּׁפְחָה, וְנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת בֶּן הַמֶּלֶךְ, וּמֵחֲמַת הָעֲווֹנוֹת נֶחְלְפוּ בֶּן הַמֶּלֶךְ וּבֶן הַשִּׁפְחָה, וְלָכֵן אָנוּ רוֹאִים, כְּאִלּוּ הַגּוֹיִים, אֻמּוֹת הָעוֹלָם שְׂמֵחִים, כְּאִלּוּ הֵם מְאֻשָּׁרִים, וּכְאִלּוּ אֵין חָסֵר לָהֶם מְאוּמָה. וַאֲנַחְנוּ עַם יִשְׂרָאֵל שְׁבוּרִים וּרְצוּצִים, מְדֻכָּאִים, מִסְתּוֹבְבִים בַּחֹשֶׁךְ, וְלָמָּה? מִפְּנֵי שֶׁשָּׁכַחְנוּ מִי אֲנַחְנוּ! כִּי אִם הָיִינוּ זוֹכְרִים שֶׁאָנוּ בְּנֵי הַמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאֵין לָנוּ לְהִתְבּוֹלֵל עִם הַגּוֹיִים, שֶׁהֵם בְּנֵי הַשִּׁפְחָה, וְהָיִינוּ מִתְפַּלְּלִים לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֲזַי הָיִינוּ תָּמִיד שְׂמֵחִים וְעַלִּיזִים בְּשִׂמְחָה אֵין סוֹפִית; כִּי אֵין עוֹד שִׂמְחָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה מִזּוֹ, שֶׁאָדָם יוֹדֵעַ, שֶׁהוּא עוֹמֵד לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּמְדַבֵּר אֵלָיו. וְכָךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יַלְקוּט תְּהִלִּים תרכג): בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם עוֹמֵד בִּתְפִלָּה – יְהֵא שָׂמֵחַ, שֶׁעוֹבֵד לֶאֱלוֹהַּ שֶׁאֵין כְּמוֹתוֹ בָּעוֹלָם, וְאַל תְּהִי נוֹהֵג בְּקַלּוּת רֹאשׁ לְפָנָיו; וְזוֹ הַדְּבֵקוּת שֶׁצָּרִיךְ כָּל יְהוּדִי, לִהְיוֹת דָּבוּק בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא.

לָזֹאת בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! מִיּוֹם הַפּוּרִים הַזֶּה, נַמְשִׁיךְ עַל עַצְמֵנוּ "אוֹרָה וְשִׂמְחָה"! בֹּאוּ נְדַבֵּק עַצְמֵנוּ בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא! נִתְפַּלֵּל אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בִּשְׂפַת הָאֵם שֶׁלָּנוּ, וְכָל מַה שֶּׁאָנוּ צְרִיכִים, הַכְּתֹבֶת הָרִאשׁוֹנָה וְהַכְּתֹבֶת הָאַחֲרוֹנָה זֶה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (יַלְקוּט וָאֶתְחַנַּן תתכה): "בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו" – בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁיִּשְׂרָאֵל קוֹרְאִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – עוֹנֶה אוֹתָם; וְזוֹ מַעֲלַת הַתְּפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת, שֶׁגִּלָּה לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב' סִימָן ק'), שֶׁכָּל הַצַּדִּיקִים לֹא הִגִּיעוּ לְמַדְרֵגָתָם, אֶלָּא עַל-יְדֵי שֶׁדִּבְּרוּ אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּבָרֶגַע שֶׁדִּבְּרוּ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, עַל-יְדֵי-זֶה הִמְשִׁיכוּ אֶת הַשְּׁכִינָה עַל עַצְמָם, וְאָז חָיוּ חַיִּים נְעִימִים, חַיִּים עֲרֵבִים וּמְתוּקִים; כִּי אֵין עוֹד חַיִּים יוֹתֵר טוֹבִים כְּמוֹ הַשִּׂמְחָה בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא. אַשְׁרֵי מִי שֶׁמַּחְדִּיר אֶת זֹאת בְּתוֹךְ תּוֹכֵי לִבּוֹ, וְאָז טוֹב לוֹ בָּזֶה וּבַבָּא לְנֵצַח-נְצָחִים.

ה. מִי שֶׁהוּא בְּשִׂמְחָה, הוּא תָּמִיד בְּשָׁלוֹם עִם הַזּוּלָת

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לִזְכֹּר, שֶׁכָּל הַמַּחֲלֹקֶת וְהַמְּרִיבוֹת שֶׁיֵּשׁ בֵּין בְּנֵי-אָדָם, הֵן רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַשִּׂמְחָה; כִּי כְּשֶׁאָדָם שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ, אֵין לוֹ צִמְצוּם הַדַּעַת לְקַנֵּא בְּזוּלָתוֹ. כִּי לָמָּה אָדָם שׂוֹנֵא אֶת הַזּוּלָת? לָמָּה אָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר עִם הַזּוּלָת? מֵחֲמַת שֶׁמְּקַנֵּא בּוֹ, וְנִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ לַחֲבֵרוֹ יֵשׁ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, אֲשֶׁר הַכֹּל בָּא מִקַּטְנוּת הַמֹּחִין וּמֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת, מֵעַצְבוּת וּמְרִירוּת שֶׁנִּכְנְסָה בּוֹ, אַךְ כֵּיוָן שֶׁאָדָם בָּא אֶל שִׂמְחָה אֲמִתִּית, רוֹאֶה שֶׁאַף אֶחָד אֵינוֹ יָכוֹל לָקַחַת מַה שֶּׁאֵינוֹ שַׁיָּךְ לוֹ. כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (יוֹמָא לח.): בְּשִׁמְךָ יִקְרָאוּךָ וּבִמְקוֹמְךָ יוֹשִׁיבוּךָ, אֵין אָדָם נוֹגֵעַ בְּמַה שֶּׁמּוּכָן לַחֲבֵרוֹ, וְאֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בְּמַלְכוּת חֲבֶרְתָּהּ אֲפִלּוּ כִּמְלֹא נִימָא; מַה שַּׁיָּךְ שֶׁיְּכוֹלִים לָקַחַת מִפְּלוֹנִי מַשֶּׁהוּ, הֲלֹא מַה שֶּׁשַּׁיָּךְ אֵלַי יַחֲזֹר אֵלַי, וְאַף שֶׁנָּטְלוּ מִמֶּנִּי, יָשׁוּב אֵלַי לְאַחַר אֵיזֶה זְמַן, וּמַה שֶּׁאֵינוֹ שַׁיָּךְ לִי – יִטְּלוּ מִמֶּנִּי, עַל-כֵּן מַה שַּׁיָּכוֹת שִׂנְאָה וְקִנְאָה?! אֲשֶׁר מֵחֲמָתָן כָּל הַצָּרוֹת שֶׁיֵּשׁ לִבְנֵי-אָדָם, כִּי אֵין בֵּינֵיהֶם אַחְדוּת וְאַחֲוָה, וְאֵינָם מְכַבְּדִים זֶה אֶת זֶה. וְלָכֵן אָנוּ סוֹבְלִים סֵבֶל נוֹרָא מְאֹד, וּמַהוּ הַסֵּבֶל, שֶׁאָנוּ בְּעַצְבוּת, בִּמְרִירוּת וּבְדִכָּאוֹן, עַד שֶׁאָנוּ מְיֹאָשִׁים לְגַמְרֵי, וְרָבִים זֶה עִם זֶה וּמִתְקוֹטְטִים בַּבַּיִת עִם בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, וְכֵן בָּאִים לִידֵי מַחֲלוֹקוֹת עִם הַשְּׁכֵנִים הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים;

אַךְ מִי שֶׁשָּׂמֵחַ – שׁוֹרֶה אֶצְלוֹ אוֹר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְהוּא עוֹשֶׂה שָׁלוֹם עִם כָּל יְהוּדִי. וְהַשִּׂמְחָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר – כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ שִׂמְחָה בַּבַּיִת. כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (יְרוּשַׁלְמִי מוֹעֵד קָטָן ב, ד): שִׂמְחָה לָאָדָם – בְּשָׁעָה שֶׁהוּא דָּר בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ; כְּשֶׁאָדָם יֵשׁ לוֹ בַּיִת, יֵשׁ לוֹ אִשָּׁה וִילָדִים, וְהַשָּׁלוֹם וְהַשַּׁלְוָה שׁוֹכְנִים שָׁם תָּדִיר, הוּא הֲכִי מְאֻשָּׁר. וְלָמָּה אָנוּ רוֹאִים שֶׁיֵּשׁ לִבְנֵי-אָדָם בַּיִת, אִשָּׁה וִילָדִים, וּבְכָל זֹאת רָבִים זֶה עִם זֶה, וּמָרִים וּמְרוּרִים חַיֵּיהֶם? הַכֹּל מִפְּנֵי שֶׁחֲסֵרִים הֵם מֵהַשִּׂמְחָה הָאֲמִתִּית. כִּי אִם הָיוּ שְׂמֵחִים וְעַלִּיזִים, אֲזַי הָיָה שָׁלוֹם בַּבַּיִת. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (אָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן כח, ג): כָּל הַמֵּשִׂים שָׁלוֹם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מֵשִׂים שָׁלוֹם בְּיִשְׂרָאֵל עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מֶלֶךְ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. וּמָתַי זוֹכִים לִהְיוֹת מֶלֶךְ בַּבַּיִת? כְּשֶׁנִּמְצָאִים בְּשִׂמְחָה, כְּשֶׁהַבַּעַל שָׂמֵחַ, וּמְשַׂמֵּחַ אֶת אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו, אֲזַי הוּא מֶלֶךְ בְּתוֹךְ הַבַּיִת. וּלְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁהַבַּעַל עַצְבָּנִי וְכַעֲסָן, וּמוֹצִיא עֲצַבָּיו עַל אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו, אֲזַי נַעֲשֶׂה אֵבֶל בַּבַּיִת. לָזֹאת בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! בֹּאוּ מִיּוֹם הַפּוּרִים הַזֶּה נַתְחִיל לִהְיוֹת רַק שְׂמֵחִים וְעַלִּיזִים, וְיִהְיֶה שָׁלוֹם בְּתוֹךְ בֵּיתֵנוּ, וְנַרְגִּישׁ "אוֹרָה וְשִׂמְחָה" בְּחַיֵּינוּ, אֲשֶׁר אֵין עוֹד מַדְרֵגָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִזּוֹ, שֶׁבַּבַּיִת שׁוֹרָה שִׂמְחָה אֲמִתִּית, שִׂמְחָה אֵין סוֹפִית בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ; אָדָם צָרִיךְ לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ לְדַבֵּר בַּבַּיִת רַק מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אִם הוּא רוֹצֶה לְהַצְלִיחַ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שְׁלוֹם-בַּיִת, יְדַבֵּר עִם אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו רַק מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּבְרֶגַע שֶׁיַּשְׁרֶה אֶת הַשְּׁכִינָה בְּתוֹךְ הַבַּיִת, שָׁם תְּהֵא הַשִּׂמְחָה הָאֲמִתִּית, תְּהֵא "אוֹרָה וְשִׂמְחָה". אִם אָדָם רוֹצֶה לִזְכּוֹת לְשָׁלוֹם עִם בְּנֵי-אָדָם יְדַבֵּר עִמָּהֶם רַק מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כִּי סוֹף כָּל סוֹף מֵהֵיכָן בָּאנוּ? מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא! מִמִּי אָנוּ חַיִּים? מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא! וְאֶל מִי אָנוּ חוֹזְרִים? אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא! אָז מַה שַּׁיָּךְ לִהְיוֹת נִפְרָדִים מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא?! לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! מִיּוֹם הַפּוּרִים הַזֶּה הָבָה נַכְנִיס "אוֹרָה וְשִׂמְחָה" בְּתוֹךְ בֵּיתֵנוּ!

ו. עַל-יְדֵי שִׂמְחָה, הַפַּרְנָסָה בָּאָה לוֹ בְּנָקֵל

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לָדַעַת, אֲשֶׁר כָּל הָעֲנִיּוּת וְהַדַּחֲקוּת שֶׁאַתֶּם סוֹבְלִים, זֶה רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַשִּׂמְחָה, אִם הֱיִיתֶם בְּשִׂמְחָה, הָיְתָה לָכֶם פַּרְנָסָה בְּרֶוַח וּבְנָקֵל; כִּי כְּשֶׁאָדָם עָצוּב וּמְבֻלְבָּל, הוּא מְאַבֵּד עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו, וְנִכְנָס בְּחוֹבוֹת, וְלוֹוֶה הַלְוָאוֹת לְמַעְלָה מִכֹּחוֹ, וּמִסְתַּבֵּךְ עִם עֲרֵבִים, וְאַחַר-כָּךְ מְשַׁלֵּם רִבִּית, וְרִבִּית דְּרִבִּית, עַד שֶׁיּוֹצֵא מִדַּעְתּוֹ וְכוּ', וְהַנּוֹשִׁים מִתְדַּפְּקִים וְכוּ', וְהוּא שָׁבוּר וּמְדֻכָּא, מְבֹהָל וּמְבֻלְבָּל, וְהַכֹּל הֵחֵל מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַשִּׂמְחָה, שֶׁלֹּא הִכְנִיס בְּחַיָּיו "אוֹרָה וְשִׂמְחָה"; כִּי אִם אָדָם הָיָה מַכְנִיס בְּתוֹךְ תּוֹכוֹ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁנִּקְרָא אוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים כז): "הֲוָיָ"ה אוֹרִי וְיִשְׁעִי", רַק הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הָאוֹר שֶׁלִּי, רַק הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הַיְשׁוּעָה שֶׁלִּי; אֲזַי לֹא הָיָה נִכְנָס בְּקַטְנוּת הַמֹּחִין, וְלֹא הָיָה נִקָּלַע לְהַלְוָאוֹת, וְלֹא הָיָה מִסְתַּבֵּךְ עִם בְּנֵי-אָדָם לֹא הֲגוּנִים, וְהָיָה נִצָּל מֵחוֹבוֹת, עֲנִיּוּת וְדַחֲקוּת. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אִם אַתֶּם רוֹצִים לִזְכּוֹת לְפַרְנָסָה בְּשֶׁפַע, תַּתְחִילוּ לִשְׂמֹחַ מִיּוֹם הַפּוּרִים הַזֶּה, תַּמְשִׁיכוּ עֲלֵיכֶם "אוֹרָה וְשִׂמְחָה", תִּשְׂמְחוּ וְתִרְקְדוּ בְּכָל יוֹם וָיוֹם.

וְאַף שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה מְאֹד קָשֶׁה, כִּי מֵרֹב צָרוֹתֵיכֶם נִכְנַסְתֶּם בְּיֵאוּשׁ עָמֹק. אֲבָל אִם מִיּוֹם הַפּוּרִים הַזֶּה תַּתְחִילוּ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, עַל שֶׁנִּתְגַּלֶּה עָלֵינוּ אוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, אוֹר שֶׁל קֹדֶם הַבְּרִיאָה, אוֹר שֶׁיִּתְגַּלֶּה לָנוּ בְּעֵת הַגְּאֻלָּה, אָז תִּהְיֶה לָכֶם פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ לִמְסֹר נַפְשְׁכֶם לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, וְאַף שֶׁבַּהַתְחָלָה הַשִּׂמְחָה בָּאָה לָכֶם בְּקֹשִׁי רַב, כִּי סוֹף כָּל סוֹף אַתֶּם כְּבָר מְסֻבָּכִים בְּחוֹבוֹת, וּנְפַלְתֶּם בַּמָּקוֹם שֶׁנְּפַלְתֶּם, וְנִכְשַׁלְתֶּם בְּמַה שֶּׁנִּכְשַׁלְתֶּם, עִם כָּל זֹאת אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁאָדָם צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא שָׂמֵחַ, וְאָז יָבוֹא בֶּאֱמֶת לְשִׂמְחָה אֲמִתִּית. וְכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (סֵפֶר הַמִּדּוֹת, אוֹת שִׂמְחָה, סִימָן יד): עַל-יְדֵי זֶמֶר תָּבוֹא לְשִׂמְחָה וְהִתְלַהֲבוּת; אָדָם צָרִיךְ לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ לָשִׁיר שִׁירִים לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְהַשִּׁירָה תָּבִיא אוֹתוֹ לְשִׂמְחָה. וְזֶה מָה שֶׁכָּתוּב (שֹׁפְטִים ה, ג): "אָנֹכִי לַהֲוָיָ"ה אָנֹכִי אָשִׁירָה", אִם אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת דָּבוּק בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, עָלַי לָשִׁיר שִׁירִים וְלִשְׁמֹעַ כְּלֵי זֶמֶר. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אִם רְצוֹנְכֶם לִזְכּוֹת לְ"אוֹרָה וְשִׂמְחָה", תַּתְחִילוּ לָשִׁיר שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, תַּתְחִילוּ לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל-יְדֵי-זֶה תֵּצְאוּ מִכָּל מִינֵי עֲנִיּוּת וְדַחֲקוּת שֶׁעוֹבֶרֶת עֲלֵיכֶם.

ז. מִי שֶׁמַּרְאֶה פָּנִים שְׂמֵחוֹת לַזּוּלָת, קוֹנֶה לְעַצְמוֹ חֲבֵרִים וִידִידִים, וְכָל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה תְּלוּיָה רַק בַּשִּׂמְחָה

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לִזְכֹּר, שֶׁלֹּא דַּי בְּכָךְ שֶׁעֲלֵיכֶם לִהְיוֹת בְּעַצְמְכֶם בְּשִׂמְחָה, אֶלָּא רְאוּ לְשַׂמֵּחַ גַּם אֲחֵרִים, שֶׁזּוֹ הַשִּׂמְחָה הֲכִי גְּדוֹלָה. רוֹאִים בְּנֵי-אָדָם שְׁבוּרִים וּרְצוּצִים, בְּפָנִים זוֹעֲפוֹת, אֲשֶׁר נִדְמֶה לָהֶם, שֶׁזֶּהוּ סוֹף הָעוֹלָם, וְאֵין תִּקְוָה וְתַקָּנָה לָהֶם וְכוּ', אֲבָל אִם תַּרְאוּ לָהֶם פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת וּשְׂמֵחוֹת, עַל-יְדֵי-זֶה תַּצִּילוּ אוֹתָם מַמָּשׁ, וְתָפִיחוּ בָּהֶם רוּחַ חַיִּים. וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (כְּתֻבּוֹת קיא:) עַל הַפָּסוּק (בְּרֵאשִׁית מט, יב): "וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב", טוֹב הַמַּלְבִּין שִׁנַּיִם לַחֲבֵרוֹ יוֹתֵר מִמַּשְׁקֵהוּ חָלָב; בָּזֶה שֶׁאָדָם מַרְאֶה לְזוּלָתוֹ פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת וְחִיּוּךְ, הַיְנוּ שֶׁמַּלְבִּין שִׁנָּיו לְפָנָיו, זֶה גָּדוֹל יוֹתֵר מִשֶּׁנּוֹתֵן לוֹ חָלָב לִשְׁתּוֹת; כִּי בְּנֵי-אָדָם הוֹלְכִים שְׁבוּרִים וּרְצוּצִים, וְנִדְמֶה לָהֶם כִּי רַע וּמַר גּוֹרָלָם, וְאָבַד מָנוֹס מֵהֶם וְכוּ', וְאִם תִּזְכּוּ לְהַחֲיוֹתָם, לְהַלְבִּין שִׁנַּיִם כְּלַפֵּיהֶם, לְחַיֵּךְ וּלְעוֹדֵד אוֹתָם, אַתֶּם גּוֹרְמִים יִחוּדִים לְמַעְלָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת; כִּי אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ מְאֹד יָקָר, כְּשֶׁיְּהוּדִי מְשַׂמֵּחַ יְהוּדִי אַחֵר. וּבָזֶה תְּלוּיָה הַגְּאֻלָּה; כִּי כָּל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה תְּלוּיָה רַק בְּשִׂמְחָה, כְּדִכְתִיב (יְשַׁעְיָה נה, יב): "כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן, הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה, וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף";

וְכֵן כְּתִיב (שָׁם לה, י): "וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה, וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה"; אִם אָנוּ נַתְחִיל מִיּוֹם הַפּוּרִים הַזֶּה לִהְיוֹת רַק בְּשִׂמְחָה, אֲזַי נִזְכֶּה לְ"אוֹרָה וְשִׂמְחָה", שֶׁהָיְתָה קֹדֶם הַבְּרִיאָה, וְהָ"אוֹרָה וְהַשִּׂמְחָה" שֶׁתִּהְיֶה בְּעֵת הִתְגַּלּוּת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁאָז תְּהֵא הַשִּׂמְחָה הָעִקָּרִית, שֶׁנִּשְׂמַח בְּבִנְיַן בֵּית-מִקְדָּשֵׁנוּ, וּבִישׁוּעָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְנִזְכֶּה לִרְאוֹת רַק אֶת הַשְּׁכִינָה בְּמוֹ עֵינֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם נב, ח): "כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב הֲוָיָ"ה צִיּוֹן"; לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לִזְכֹּר, אִם רְצוֹנְכֶם כְּבָר עַכְשָׁו לְהַרְגִּישׁ טַעַם הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה לָנוּ, בֹּאוּ וְנַתְחִיל לִשְׂמֹחַ מִיּוֹם הַפּוּרִים הַזֶּה, וְלֹא רַק שֶׁאַתֶּם תִּהְיוּ שְׂמֵחִים וְעַלִּיזִים, אֶלָּא תְּשַׂמְּחוּ גַּם אֶת אֲחֵרִים, שֶׁזּוֹ הַמִּצְוָה הֲכִי גְּדוֹלָה, וּכְכָל שֶׁתִּתְרַבֶּה הַשִּׂמְחָה בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, כֵּן נִזְכֶּה שֶׁהַשְּׁכִינָה תִּשְׁרֶה בֵּינֵינוּ, וְיִתְגַּלֶּה לָנוּ הָאוֹר אֵין סוֹף שֶׁהָיָה קֹדֶם הַבְּרִיאָה, שֶׁזּוֹ הַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַתַּכְלִיתוֹת, שֶׁאָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת בָּטֵל וּמְבֻטָּל לְגַמְרֵי לְגַבֵּי הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְלֹא יִרְאֶה וְלֹא יִשְׁמַע וְלֹא יַרְגִּישׁ רַק אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַגִּיעַ לָזֶה, וְאָז טוֹב לוֹ כָּל הַיָּמִים.

תַּם וְנִשְׁלַם, שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!