מוֹהֲרֹא"שׁ ז"ל אָמַר, שֶׁבְּשַׁבָּת מֵאִיר הָאוֹר הַגָּנוּז בְּגִלּוּי נוֹרָא וְנִפְלָא מְאֹד, וְהַצַּדִּיקִים הַיְגֵעִים וְטוֹרְחִים בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִים לְהַשִּׂיג אֶת אוֹר הַשַּׁבָּת בְּגִלּוּי רַב וְנוֹרָא מְאֹד. וְהַכֹּל תָּלוּי כְּפִי הַיְגִיעָה וְהַטִּרְחָה שֶׁל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה; כִּי אִם בְּשֵׁשֶׁת הַיָּמִים, שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, מִתְיַגְּעִים וְטוֹרְחִים הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כָּךְ זוֹכִים שֶׁבְּשַׁבַּת-קֹדֶשׁ מִתְגַּלֶּה לָהֶם אוֹר הַשַּׁבָּת; אַשְׁרֵי מִי שֶׁאֵינוֹ מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ.
(אִמְרֵי-מוֹהֲרֹא"שׁ, חֵלֶק ב', סִימָן תשכד)

קוּנְטְרֵס

אוֹר הַשַּׁבָּת

השבת היא המתנה של עם ישראל:

א.

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נָתַן לְעַם יִשְׂרָאֵל מַתָּנָה יְקָרָה מְאֹד וְשַׁבָּת שְׁמָהּ (עַיֵּן שַׁבָּת י.); שַׁבָּת הִיא שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (זֹהַר יִתְרוֹ פח:), עֶצֶם הַשַּׁבָּת זֶהוּ הָאַרְבָּעָה עוֹלָמוֹת. שַׁבָּת נִכְתֶּבֶת: שׁ – שְׁלֹשָׁה קַוִּים, בַּת – עַיִן; הַיְנוּ, הָעַיִן שֶׁל הָאָדָם יֵשׁ בָּהּ שְׁלֹשָׁה צְבָעִים וּבָאֶמְצַע אִישׁוֹן הָעַיִן, אֲשֶׁר נִקְרָא בִּלְשׁוֹן קַבָּלָה: שׁ' – שְׁלֹשָׁה קַוִּין, תְּלַת גַּוְנִין דְּעֵינָא, בַּת – עַיִן, אִישׁוֹן הָעַיִן (עַיֵּן לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן סז). לָזֹאת עַל שַׁבָּת אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: רְאוּ וְהִתְבּוֹנְנוּ, שֶׁאֲנִי נְתַתִּיכֶם אֶת הַשַּׁבָּת; כִּי כְּשֶׁאָדָם זוֹכֶה לִשְׁמֹר שַׁבַּת-קֹדֶשׁ, מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הַשְׁגָּחַת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּכְכָל שֶׁמַּקְפִּיד יוֹתֵר בִּשְׁמִירַת שַׁבָּת, יוֹתֵר נִמְשָׁךְ עָלָיו אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכֵיוָן שֶׁמֵּאִיר עַל הָאָדָם אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַשְׁפִּיעַ עָלָיו שֶׁפַע. לָזֹאת אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יְרוּשַׁלְמִי בְּרָכוֹת ב, ח): "בִּרְכַּת הֲוָיָ"ה הִיא תַעֲשִׁיר" (מִשְׁלֵי י, כב) – זוֹ בִּרְכַּת שַׁבָּת; כְּשֶׁיְּהוּדִי זוֹכֶה לִשְׁמֹר שַׁבָּת וְנָח בָּהּ, וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה שׁוּם מְלָאכָה, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַשְׁפִּיעַ עָלָיו עֲשִׁירוּת בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל. לָמָּה אָנוּ רוֹאִים, שֶׁבְּנֵי-אָדָם סוֹבְלִים סֵבֶל כָּל-כָּךְ גָּדוֹל בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַשָּׁבוּעַ, עוֹבְדִים וַעֲמֵלִים קָשׁוֹת, וְאֵינָם רוֹאִים בְּרָכָה בַּעֲמָלָם, וּכְכָל שֶׁמִּתְיַגְּעִים יוֹתֵר, מְאַבְּדִים יוֹתֵר מָמוֹנָם, וְאֵינָם רוֹאִים שׁוּם סִימָן בְּרָכָה, וְאֵינָם יוֹדְעִים מַדּוּעַ אֵין בְּרָכָה בְּכַסְפָּם, אוֹ לָמָּה אֵין לָהֶם כֶּסֶף וַעֲבוֹדָה? אֶלָּא הַכֹּל בָּא מֵחֲמַת חִלּוּל שַׁבָּת; כִּי בָּרֶגַע שֶׁאָדָם מְחַלֵּל שַׁבָּת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, הוּא נוֹגֵעַ בְּבָבַת עַיִן שֶׁלּוֹ וּמִתְעַוֵּר. אִם אָדָם מַכְנִיס מַסְמֵר לְאִישׁוֹן עֵינָיו – יֵהָפֵךְ לְעִוֵּר, הַשֵּׁם יִשְׁמֹר. כֵּן הַדָּבָר, שַׁבָּת הִיא הָעַיִן שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, "רְאוּ כִּי הֲוָיָ"ה נָתַן לָכֶם אֶת הַשַּׁבָּת" (שְׁמוֹת טז, כט), שַׁבָּת הַיְנוּ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מִסְתַּכֵּל עָלֵינוּ מֵהַד' עוֹלָמוֹת: אֲצִילוּת בְּרִיאָה, יְצִירָה, עֲשִׂיָּה, וְאָנוּ צְרִיכִים לְהִסְתַּכֵּל עָלָיו, אֲבָל בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁאָדָם מְחַלֵּל שַׁבָּת, זֶהוּ כִּבְיָכוֹל שֶׁמַּחְדִּיר מַסְמֵר בָּעַיִן, וְנַעֲשֶׂה עִוֵּר, שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה יוֹתֵר אֱלֹקוּת. וְלָכֵן עוֹבְרִים עַל בְּנֵי-אָדָם עֲנִיּוּת וְדַחֲקוּת, צָרוֹת וְיִסּוּרִים, וְהֵם מְמֻרְמָרִים וְאֵין בִּידֵיהֶם כְּלוּם.

לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לִזְכֹּר, כִּי הַשַּׁבָּת הִיא הָעַיִן שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאִם הָיָה אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁבָּזֶה שֶׁשּׁוֹמֵר שַׁבָּת, הוּא נִכְנָס כִּבְיָכוֹל בְּעֵינוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּסְתַּכֵּל עָלָיו בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית – הָיָה שָׂמֵחַ מְאֹד, אֲשֶׁר זוֹ שִׂמְחַת הַשַּׁבָּת; כְּשֶׁאָדָם זוֹכֶה לָדַעַת, שֶׁכִּבְיָכוֹל הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא מֵאִיר בּוֹ וּמִסְתַּכֵּל עָלָיו, אֵין עוֹד שִׂמְחַת הַנֶּפֶשׁ, שִׂמְחַת הַחַיִּים, גְּדוֹלָה מִזּוֹ, כֵּיוָן שֶׁהַנֶּפֶשׁ בְּטֵלָה לְגַבֵּי הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, כֵּיוָן שֶׁאָדָם מְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ רַק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְלָזֶה זוֹכִים רַק עַל-יְדֵי שְׁמִירַת שַׁבָּת, כְּשֶׁאָדָם זוֹכֶה לְשָׁמְרָהּ, אֲפִלּוּ שֶׁחָטָא וּפָשַׁע וְעָשָׂה כָּל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם – מוֹחֲלִים לוֹ עַל כָּל עֲווֹנוֹתָיו. כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שַׁבָּת קיח:): כָּל הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת כְּהִלְכָתָהּ, אֲפִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה כְּדוֹר אֱנוֹשׁ – מוֹחֲלִים לוֹ. יָדוּעַ עַל דּוֹר אֱנוֹשׁ שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה, הִשְׁתַּחֲווּ לַשֶּׁמֶשׁ, לַיָּרֵחַ וְלַכּוֹכָבִים, לֹא יָדְעוּ וְלֹא הִכִּירוּ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הָיָה נֶעֱלָם מֵהֶם לְגַמְרֵי שֶׁיֵּשׁ מַנְהִיג לַבִּירָה, שֶׁהוּא הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא – הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. הֲיֵשׁ עוֹד יְרִידָה וּנְפִילָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ, שֶׁאָדָם נֶעֱתָק לְגַמְרֵי מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ?! זֶהוּ עֲבוֹדָה זָרָה – כְּשֶׁאָדָם שׁוֹכֵחַ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, רַחֲמָנָא לִצְּלָן.

וְזֶה אֲשֶׁר עוֹבֵר עַכְשָׁו בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, כָּל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה מִתְגַּבְּרִים וּמִתְפַּשְּׁטִים בָּעוֹלָם, מַעֲלִימִים וּמַסְתִּירִים אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, מַלְבִּישִׁים הַכֹּל בְּטֶבַע, בְּמִקְרֶה וּבְמַזָּל, בְּ"כֹחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה" (דְּבָרִים ח, יז), וְהָעֵרֶב-רַב מִתְפַּשְּׁטִים עַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל וְעוֹשִׂים חֻרְבָּנוֹת בַּדָּת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, מִתְלוֹצְצִים מִכָּל הַקָּדוֹשׁ לְעַם יִשְׂרָאֵל. לָזֹאת עוֹבֵר עַל בְּנֵי-אָדָם כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה צָרוֹת וְיִסּוּרִים, מְרִירוּת וְדִכְאוֹנוֹת, וְסוֹבְלִים כָּל מִינֵי מַחֲלוֹת וָחֳלָאִים רָעִים, וּמָרִים לָהֶם הַחַיִּים, וְאֵינָם יוֹדְעִים לָמָּה?! אַךְ עִקַּר הַסִּבָּה, שֶׁנֶּעֱלָם וְנִסְתָּר מֵהֶם הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא; כִּי אִם הָיוּ יוֹדְעִים שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם וְרוֹצֶה אוֹתָם וְאוֹהֲבָם, אֲזַי הָיוּ רָצִים אֵלָיו, אַךְ מֵחֲמַת שֶׁאָדָם חָטָא וְנָפַל לַמָּקוֹם שֶׁנָּפַל, נִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ הַכֹּל טֶבַע וּמִקְרֶה וּמַזָּל, וְזֶה הוֹרֵס אֶת חַיָּיו. עִם כָּל זֹאת אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שָׁם), אִם אָדָם זוֹכֶה וְשׁוֹמֵר שַׁבָּת, אַף שֶׁעָשָׂה כָּל הָעֲווֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, אֲפִלּוּ עָבַד עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁאֵין יוֹתֵר גָּרוּעַ הֵימֶנּוּ, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מוֹחֵל לוֹ; כִּי שַׁבָּת הִיא הָעַיִן שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵיוָן שֶׁאָדָם שׁוֹמֵר שַׁבָּת, נִכְנָס כִּבְיָכוֹל בָּעַיִן שֶׁלּוֹ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מִסְתַּכֵּל עָלָיו, וְאֵין עוֹד שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ.

לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לְקַבֵּל עַל עַצְמְכֶם לִשְׁמֹר שַׁבָּת, וְאַף שֶׁאַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁעֲבַרְתֶּם כְּבָר בַּחַיִּים עַל כָּל הָעֲווֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, רַחֲמָנָא לִצְלָן, כְּמוֹ שֶׁנִּמְצָא בַּדּוֹר הַזֶּה, שֶׁהָעֵרֶב-רַב הִתְעָרְבוּ בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְהִכְשִׁילוּם בְּכָל מִינֵי עֲווֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, פִּטְּמוּ אוֹתָם בְּמַאֲכָלִים אֲסוּרִים, טְרֵפוֹת וּנְבֵלוֹת, בְּשַׂר הַגָּמָל וְהַחֲמוֹר וְהַשָּׁפָן, הִכְשִׁילוּ אוֹתָם בְּנִאוּף, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, כִּי הָעֵרֶב-רַב עוֹשִׂים פְּרָצוֹת בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וּמְעַרְבְּבִים גּוֹיִים וְגוֹיוֹת בֵּינֵיהֶם, עַד שֶׁגּוֹרְמִים לָהֶם לַעֲבֹר עַל כָּל מִינֵי עֲרָיוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וּמַעֲלִימִים וּמַסְתִּירִים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְגַמְרֵי מֵהָעוֹלָם, עַד שֶׁרוֹצִים לַעֲקֹר אֶת הַשַּׁבָּת מֵעַם יִשְׂרָאֵל. עִם כָּל זֹאת, כְּשֶׁיְּהוּדִי חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה, וּמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לִשְׁמֹר שַׁבָּת, וּמַתְחִיל לִשְׂמֹחַ בַּשַּׁבָּת, כִּי עִקַּר שְׁמִירַת הַשַּׁבָּת זֶה שִׂמְחָתָהּ, אֲזַי הוּא יִתְבָּרַךְ מוֹחֵל לוֹ עַל הַכֹּל.

לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! הֲרֵי אַתֶּם רוֹצִים לִרְאוֹת אוֹר וָאֹשֶׁר בַּחַיִּים חַיּוּתְכֶם, בְּחַיֵּי הַיּוֹם-יוֹם! מַדּוּעַ לֹא תַּתְחִילוּ לִשְׁמֹר שַׁבָּת, אֲשֶׁר הַשַּׁבָּת הִיא הָעַיִן שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ?! וּבָזֶה שֶׁתִּשְׁמְרוּ שַׁבָּת, תִּכָּנְסוּ כִּבְיָכוֹל בְּעֵינוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאֵין עוֹד שִׂמְחַת הַנֶּפֶשׁ כָּזוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מִסְתַּכֵּל עָלָיו. לָזֹאת אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שַׁבָּת קיח.): כָּל הַמְעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת, נוֹתְנִים לוֹ נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים; הַיְנוּ בְּדֶרֶךְ כְּלָל מְצֻמְצָם לָאָדָם מְאֹד בַּחַיִּים, אֵינוֹ יוֹדֵעַ לָשִׁית עֵצָה לְנַפְשׁוֹ, יוֹשֵׁב כָּלוּא בְּבֵית-כֶּלֶא, מְסֻבָּב עִם מְצָרִים, וְחַי בְּצִמְצוּם רַב, מֵרֹב צַעַר וְדִכְאוֹנוֹת שֶׁמְּסַבְּבִים אוֹתוֹ, כֵּיוָן שֶׁזּוֹכֶה וְשׁוֹמֵר שַׁבָּת וְשָׂמֵחַ בָּהּ, מִיָּד נִגְאָל מִכָּל צָרוֹתָיו, וְיוֹצֵא מִכָּל הַמְצָרִים. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ לִשְׁמֹר שַׁבָּת, וְהַשַּׁבָּת תִּשְׁמֹר עֲלֵיכֶם, וְאַף שֶׁזֶּה בָּא לָכֶם קָשֶׁה עַד מְאֹד, כִּי מִי שֶׁעָבַר עַל עֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת, שֶׁנִּכְשַׁל בַּאֲכִילַת טְרֵפוֹת וּנְבֵלוֹת, וּפִטֵּם עַצְמוֹ בִּבְשַׂר חֲזִיר, בְּשַׂר שְׁפַנִּים, חֲמוֹרִים, סוּסִים וּגְמַלִּים, לוֹ קָשֶׁה עַד מְאֹד לְהָבִין מָה יוֹם מִיּוֹמַיִם?! מָה הַשַּׁבָּת יוֹתֵר מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל?! כִּי מִי שֶׁפִּטֵּם עַצְמוֹ בַּאֲכִילַת טְרֵפוֹת וּנְבֵלוֹת, דָּמוֹ נֶעְכָּר, וְקָשֶׁה לוֹ לְהַשִּׂיג רוּחָנִיּוּת חִיּוּת אֱלֹקוּת, אֵין לוֹ תְּפִיסָה בַּשַּׁבָּת, וְהַשַּׁבָּת אֶצְלוֹ פְּחוּתָה מִיּוֹם חֹל. כְּמוֹ-כֵן מִי שֶׁנִּכְשַׁל בְּנִאוּף, בַּעֲרָיוֹת, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, וְעָבַר עַל כָּל מִינֵי זֻהֲמוֹת, נִפְגַּם בִּבְרִיתוֹ, מֹחוֹ פָּגוּם, אֲזַי אֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִין מַה זֶּה שַׁבָּת וְרוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת, וְכִי כֵּיצַד יָבִין?!

ראו כי ה' נתן לכם את השבת:

לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! פִּקְחוּ אֶת עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מָה הָעֵרֶב-רַב עוֹשִׂים מֵאִתְּכֶם, הִנֵּה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מִסְתַּכֵּל עַל כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁזֶּהוּ יוֹם הַשַּׁבָּת, שַׁבָּת הִיא עֵינוֹ יִתְבָּרַךְ, שׁ' בַּת – תְּלַת גַּוְנִין דְּעֵינָא וּבַת עַיִן, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִסְתַּכֵּל עָלֵינוּ, "רְאוּ כִּי הֲוָיָ"ה נָתַן לָכֶם אֶת הַשַּׁבָּת", שֶׁכָּל עִנְיַן שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת "רְאוּ" – רְאִיָּה, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מִסְתַּכֵּל עַל כָּל הַבְּרִיאָה בְּעֵין הַשְׁגָּחָה, וְהִנֵּה בָּאִים הָעֵרֶב-רַב וּמַחְדִּירִים מַסְמְרִים בְּאִישׁוֹן עֵינֵיכֶם, שֶׁתִּתְעַוְּרוּ, חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא תִּרְאוּ שׁוּם אוֹר, וְתִהְיוּ עֲנִיִּים, תִּהְיוּ עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת; כִּי בָּזֶה שֶׁמַּכְשִׁילִים אֶתְכֶם בַּעֲרָיוֹת וּבְנִאוּף, בַּאֲכִילַת טְרֵפוֹת וּנְבֵלוֹת, בְּמַאֲכָלִים שֶׁאֵין לָהֶם הֶכְשֵׁר, וּבְוַדַּאי מְעָרְבִים שָׁם כָּל מִינֵי שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים, עַל-יְדֵי-זֶה אֵין אַתֶּם זוֹכִים לִרְאוֹת אֶת שִׂמְחַת הַשַּׁבָּת וּקְדֻשָּׁתָהּ, אֶת אוֹר הַשַּׁבָּת, אֶת יִקְרַת הַשַּׁבָּת, וַהֲרֵי זֶה כְּמוֹ שֶׁמַּכְנִיסִים לָאָדָם מַסְמֵר בְּאִישׁוֹן עֵינָיו, אֲשֶׁר בְּוַדַּאי יִהְיֶה עִוֵּר. וְלָכֵן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אָב הָרַחֲמָן, אָמַר לָנוּ, אֲפִלּוּ שֶׁעָשִׂינוּ מַה שֶּׁעָשִׂינוּ, אִלּוּ הָיוּ יִשְׂרָאֵל מְשַׁמְּרִים שַׁבָּת אַחַת כְּתִקּוּנָהּ, מִיָּד הָיָה בֶּן דָּוִד בָּא; שַׁבָּת אַחַת שֶׁבַּר יִשְׂרָאֵל יִשְׁמֹר כְּהִלְכָתָהּ, כְּבָר בֶּן דָּוִד מִתְגַּלֶּה אֵלָיו. בֶּן דָּוִד זוֹהִי הַגְּאֻלָּה, אוֹר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. לָמָּה אָדָם סוֹבֵל גָּלוּת? לָמָּה סוֹבֵל עֲנִיּוּת? מַדּוּעַ סוֹבֵל כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה יִסּוּרִים בַּחַיִּים? רַק מִפְּנֵי שֶׁמְּזַלְזֵל בִּקְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת, אֵינוֹ יוֹדֵעַ עֵרֶךְ הַשַּׁבָּת וּקְדֻשָּׁתָהּ, אֲבָל אִם הָיָה שׁוֹמֵר שַׁבָּת אַחַת כְּתִקּוּנָהּ, הָיָה מִתְגַּלֶּה אֵלָיו בֶּן-דָּוִד – שֶׁזּוֹ הַגְּאֻלָּה, וְהָיָה נִגְאָל מִכָּל צָרוֹתָיו.

לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ מַה לִּפְנֵיכֶם, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מִסְתַּכֵּל עָלֵינוּ, רוֹצֶה לְהַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל טוּב, אֲבָל אֲנַחְנוּ בּוֹעֲטִים בּוֹ, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, וּמְגָרְשִׁים אוֹתוֹ, כֵּיצַד? עַל-יְדֵי שֶׁאֵינֶנּוּ שׁוֹמְרִים שַׁבָּת. הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נְתָנָנוּ מַתָּנָה וְשַׁבָּת שְׁמָהּ, וְאוֹמֵר לָנוּ: שִׁמְרוּ אֶת הַיּוֹם שֶׁלִּי, וְאֶשְׁמֹר אֶת הַשֵּׁשֶׁת יָמִים שֶׁלָּכֶם, וְאִם לֹא תִּשְׁמְרוּ אֶת הַיּוֹם שֶׁלִּי, יוֹם הַשַּׁבָּת, לֹא אֶשְׁמֹר אֶת שֵׁשֶׁת הַיָּמִים שֶׁלָּכֶם. וּמָה עוֹשִׂים בְּנֵי-אָדָם? הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נוֹתֵן לָהֶם יוֹם אֶחָד בְּשָׁבוּעַ, יוֹם אֶחָד לָנוּחַ וְלֹא לַעֲשׂוֹת בּוֹ שׁוּם עֲבוֹדָה, וְהוֹלְכִים וּמַשְׁלִיכִים לוֹ אֶת הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: אֶקַּח אֶת הַיּוֹם שֶׁלִּי, וְאַתֶּם תִּקְּחוּ אֶת שֵׁשֶׁת הַיָּמִים, וְנִרְאֶה כֵּיצַד תִּסְתַּדְּרוּ בִּלְעָדַי. וְאָז מַתְחִיל לַעֲבֹר עַל בְּנֵי-אָדָם יִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים, עֲנִיּוּת וְדַחֲקוּת וְכוּ' וְכוּ'. אֲשֶׁר כָּל זֶה הֲסָתַת הָעֵרֶב-רַב, שֶׁעוֹשִׂים כָּל מִינֵי פְּעֻלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הָעִקָּר שֶׁלֹּא יִשְׁמֹר הָאָדָם שַׁבָּת, וְאַחַר-כָּךְ שׁוֹאֵל, לָמָּה עוֹבְרִים עָלַי כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה מַשְׁבְּרִים?! מַדּוּעַ אֲנִי סוֹבֵל סֵבֶל קָשֶׁה?! בְּשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ שָׂם עַל לֵב, שֶׁיּוֹרֵק כִּבְיָכוֹל בְּעֵינָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְנוֹעֵץ מַסְמְרִים בִּ"רְאוּ כִּי הֲוָיָ"ה נָתַן לָכֶם אֶת הַשַּׁבָּת", לָכֵן מִתְיַסֵּר בְּיִסּוּרִים, וּמָרִים וּמְרוּרִים לוֹ כְּלַעֲנָה כָּל הַחַיִּים, וְסוֹבֵל מִדִּכְאוֹנוֹת, עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה, רַחֲמָנָא לִצְּלָן.

להיזהר ממריבות וכעסים בשבת:

לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים, תִּקְּחוּ אֶת עַצְמְכֶם בִּידֵיכֶם, וְתַתְחִילוּ לִשְׁמֹר שַׁבָּת, וְתִשְׁתַּדְּלוּ כָּל הַשַּׁבָּת לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, לָחוּשׁ שִׂמְחַת הַשַּׁבָּת, וְתִהְיוּ שְׂמֵחִים וְעַלִּיזִים מִכְּנִיסַת שַׁבָּת עַד צֵאתָהּ, וְתִזָּהֲרוּ בָּהּ מִמְּרִיבוֹת וּקְטָטוֹת, וְתִשָּׁמְרוּ בָּהּ מִכַּעַס, שֶׁזּוֹהִי גַּם-כֵּן בְּחִינָה שֶׁל חִלּוּל שַׁבָּת, וּכְכָל שֶׁתִּשְׂמְחוּ יוֹתֵר בַּשַּׁבָּת, אֲזַי תִּרְאוּ אֵיךְ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יַשְׁפִּיעַ עֲלֵיכֶם בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם. כִּי כָּךְ כָּתוּב בַּזֹּהַר (זֹהַר יִתְרוֹ פח), שֶׁכָּל הַהַשְׁפָּעוֹת הַבָּאוֹת לָאָדָם בְּאֶמְצַע הַשָּׁבוּעַ, הַכֹּל בָּא מֵחֲמַת הַשַּׁבָּת. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! חִמְלוּ עַל עַצְמְכֶם, רַחֲמוּ עַל יַלְדֵיכֶם, וְתַתְחִילוּ לִשְׁמֹר שַׁבָּת, וְאָז תִּרְאוּ שֶׁתִּהְיֶה לָכֶם בְּרָכָה וְהַצְלָחָה כָּל הַשָּׁבוּעַ, וְלֹא תִּצְרְכוּ לִדְאֹג מֵהֵיכָן לְשַׁלֵּם חוֹבוֹתֵיכֶם, כִּי לֹא יִהְיוּ לָכֶם חוֹבוֹת, לֹא תִּצְטָרְכוּ לִדְאֹג עַל מְזוֹנְכֶם, כִּי יֻשְׁפַּע עֲלֵיכֶם שֶׁפַע, הַכֹּל בִּזְכוּת שַׁבָּת. וְזֶהוּ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שַׁבָּת קיח:): כָּל הַמְעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת, נוֹתְנִים לוֹ מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ; אִם אָדָם שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וּמְעַנְּגָהּ, כָּל אֲשֶׁר מְבַקֵּשׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא – מְקַבֵּל. וּמָה הַמְּצִיאוּת מוֹכִיחָה? שֶׁהָעֵרֶב-רַב רוֹצִים לַעֲקֹר אֶת הַשַּׁבָּת לְגַמְרֵי מֵעַם יִשְׂרָאֵל, רוֹצִים לְהַשְׁכִּיחָהּ מֵהֶם, מַדּוּעַ? כִּי הַשַּׁבָּת הִיא הָעַיִן שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁצּוֹפֶה עָלֵינוּ, וְהַעֵרֶב-רַב וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא וְהַקְּלִפּוֹת נִבְרְאוּ רַק לְהַעֲלִים וּלְהַסְתִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּבְרֶגַע שֶׁאָדָם שׁוֹמֵר שַׁבָּת, אֵין לָעֵרֶב-רַב שְׁלִיטָה בָּעוֹלָם, אֵין לַקְּלִפּוֹת שׁוּם מָקוֹם וַאֲחִיזָה בָּעוֹלָם, לָזֹאת מִתְגַּבְּרִים עַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁיַּעֲשׂוּ הַכֹּל, אֲבָל לֹא יִשְׁמְרוּ שַׁבָּת, כִּי יוֹדְעִים שֶׁבָּרֶגַע שֶׁיְּהוּדִי שׁוֹמֵר שַׁבָּת, הוּא שׂוֹרְפָם לְגַמְרֵי, עַד שֶׁאֵין קְלִפּוֹת, אֵין סִטְרָא אַחֲרָא, אֵין עֵרֶב-רַב. וְזוֹ הָיְתָה מַעֲלַת עַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁבְּמֶשֶׁךְ אַלְפַּיִם שְׁנוֹת גָּלוּתֵנוּ, זָכִינוּ לִשְׁמֹר שַׁבָּת, עָבַרְנוּ כָּל מִינֵי אִינְקְוִיזִיצְיות, כָּל מִינֵי מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת וְאַכְזָרִיּוֹת, כָּל מִינֵי שֹׁואוֹת, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן מָסַרְנוּ נַפְשֵׁנוּ לִשְׁמֹר שַׁבָּת, בַּעֲבוּר זֶה יֵשׁ קִיּוּם לְעַם הַשֵּׁם, כִּי עַם יִשְׂרָאֵל כָּל קִיּוּמוֹ הוּא רַק בִּזְכוּת הַשַּׁבָּת. אֲבָל מַדּוּעַ אָדָם אֵינוֹ חָשׁ אֶת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, מַדּוּעַ אֵינוֹ חָשׁ אֶת עֵינָיו יִתְבָּרַךְ הַמַּשְׁגִּיחוֹת עָלָיו? כִּי פִּטֵּם עַצְמוֹ בִּטְרֵפוֹת וּנְבֵלוֹת, וְעָבַר עַל עֲרָיוֹת.

לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! "רְאוּ כִּי הֲוָיָ"ה נָתַן לָכֶם אֶת הַשַּׁבָּת", תַּתְחִילוּ לִשְׁמֹר שַׁבָּת, וְאָז תִּרְאוּ אֵיךְ הוּא יִתְבָּרַךְ יִמְחַל לָכֶם עַל הַכֹּל, כִּי בִּזְכוּת שַׁבָּת, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מוֹחֵל עַל כָּל הָעֲווֹנוֹת. הֲיֵשׁ עוֹד תִּקּוּן יוֹתֵר גָּדוֹל מִשְּׁמִירַת שַׁבָּת?! תִּקְפְּצוּ לְתוֹךְ הַשַּׁבָּת, וְתַתְחִילוּ לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת הַשַּׁבָּת, אָז הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יִמְחַל לָכֶם עַל הַכֹּל, וְיֻשְׁפַּע עֲלֵיכֶם שֶׁפַע בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם.

מי ששומר שבת השבת שומרת עליו:

ב.

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לָדַעַת, כִּי הַשַּׁבָּת הִיא הַמַּתָּנָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נָתַן לְיִשְׂרָאֵל, וְכַאֲשֶׁר עַם יִשְׂרָאֵל שׁוֹמְרִים שַׁבָּת, הַשַּׁבָּת שׁוֹמֶרֶת עֲלֵיהֶם, כִּי בְּשַׁבָּת נִתְגַּלֶּה אוֹר כָּזֶה, שֶׁלֹּא יֵאָמֵן כִּי יְסֻפַּר, וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַרְגִּישׁ אֶת נֹעַם הַשַּׁבָּת. וּמוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (עַיֵּן זֹהַר יִתְרוֹ פח), שֶׁכָּל הַהַשְׁפָּעוֹת שֶׁל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל יוֹרְדוֹת בְּשַׁבָּת, עַל-כֵּן אִם אָדָם זוֹכֶה לִשְׁמֹר שַׁבָּת, נִשְׁפַּעַת עָלָיו הַשְׁפָּעָה גְּדוֹלָה בְּאֶמְצַע הַשָּׁבוּעַ, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהִתְיַגֵּעַ כָּל-כָּךְ עַל פַּרְנָסָה, כִּי בָּאָה לוֹ בְּנָקֵל, וַאֲפִלּוּ שֶׁעוֹשֶׂה דָּבָר קָטָן – מַצְלִיחַ, וְכָל סְכוּם מוּעָט – מִתְבָּרֵךְ אֶצְלוֹ. כִּי הַשַּׁבָּת הִיא שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שַׁבָּת שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (שָׁם), לְמַעְלָה בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים וּלְמַטָּה בָּעוֹלָמוֹת הַתַּחְתּוֹנִים, נִתְגַּלֶּה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת. לָזֹאת אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שְׁמוֹת רַבָּה כה, טז): בְּעֵת שֶׁאָדָם שׁוֹמֵר אֶת הַשַּׁבָּת, גּוֹזֵר גְּזֵרָה וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְקַיְּמָהּ. וְזוֹ מַעֲלַת הַצַּדִּיקִים, שֶׁהֵם שׁוֹמְרִים שַׁבָּת בִּדְבֵקוּת כָּזוֹ, שֶׁמַּרְגִּישִׁים אֶת אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, מַרְגִּישִׁים רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת, בַּעֲבוּר זֶה אֶצְלָם שַׁבָּת זֶהוּ יוֹם שִׂמְחָה, וְזוֹכִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת לְהִתְגַּלּוּת אוֹר הָאֵין סוֹף, עַד שֶׁמְּבַטְּלִים עַצְמָם לְגַמְרֵי לְאוֹר אֵין סוֹף, שֶׁכָּל מַחֲשַׁבְתָּם זֶהוּ רַק הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וּבַעֲבוּר זֶה יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לִגְזֹר גְּזֵרָה, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְקַיְּמָהּ. וְלֹא רַק הַצַּדִּיקִים, אֶלָּא כָּל יְהוּדִי וִיהוּדִי הַזּוֹכֶה לִשְׁמֹר שַׁבָּת, נִקְרָא צַדִּיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישיעה ס, כא): "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים".

להיות שמח בשבת:

לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ לִמְסֹר נַפְשְׁכֶם לִשְׁמֹר אֶת הַשַּׁבָּת, וְאַף שֶׁדָּבָר זֶה בָּא קָשֶׁה בִּמְאֹד מְאֹד, עִם כָּל זֹאת עֲלֵיכֶם לָדַעַת, אִם רְצוֹנְכֶם שֶׁיִּתְבָּרֵךְ מַזַּלְכֶם, שֶׁיִּתְבָּרֵךְ מָמוֹנְכֶם וְתִשְׁרֶה בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם, רְאוּ לִשְׁמֹר אֶת הַשַּׁבָּת, כִּי כְּכָל שֶׁאָדָם יוֹתֵר שׁוֹמֵר שַׁבָּת, נִכְלָל לְגַמְרֵי בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא. וְדָבָר זֶה קָשֶׁה עַד מְאֹד לְהַסְבִּיר, כִּי אָדָם מְצֻמְצָם בְּצִמְצוּמִים, עוֹבְרִים עָלָיו צָרוֹת וְיִסּוּרִים, מְרִירוּת וְהַרְפַּתְקָאוֹת בְּשֵׁשֶׁת יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ, אֵין אָדָם בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא יַעֲבֹר עָלָיו אֵיזֶה מַשְׁבֵּר בַּחַיִּים, וְהַמַּשְׁבֵּר הַזֶּה שׁוֹבְרוֹ לְגַמְרֵי, עַד שֶׁקָּשֶׁה וְכָבֵד לוֹ לְהַשִּׂיג רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת, בַּעֲבוּר זֶה מַר וּמָרוֹר לוֹ, וְהוּא שָׁבוּר כַּחֶרֶס, תָּמִיד נִמְצָא בְּעַצְבוּת, בְּדִכְדּוּךְ וּבְיֵאוּשׁ, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁלֹּא יֵצֵא אַף פַּעַם מִצָּרוֹתָיו וְלֹא יִרְאֶה אוֹר בַּחַיִּים, וְאָז כְּשֶׁמַּגִּיעָה שַׁבָּת אֵינוֹ חָשׁ כְּלוּם. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אִם תִּזְכּוּ לִשְׁמֹר שַׁבָּת, לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה בְּשַׁבָּת, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יִשְׁמֶרְכֶם שֶׁלֹּא תַּעֲשׂוּ שׁוּם עֲבֵרָה. כִּי כָּךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְכִילְתָּא בְּשַׁלַּח טז): מִי שֶׁמְּשַׁמֵּר אֶת הַשַּׁבָּת, מְרֻחָק מִן הָעֲבֵרָה; כִּי הַשַּׁבָּת שׁוֹמֶרֶת אֶת הָאָדָם שֶׁלֹּא יַעֲבֹר אֵיזֶה חֵטְא וְעָוֹן. לָזֹאת, הָעֵרֶב-רַב עוֹשִׂים כָּל מִינֵי פְּעֻלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לִמְחֹק אֶת הַשַּׁבָּת מֵעַם יִשְׂרָאֵל, וּמְנַסִּים בְּכָל מִינֵי תַּחְבּוּלוֹת שֶׁיּוֹם הַשַּׁבָּת שֶׁהוּא יוֹמוֹ יִתְבָּרַךְ, וּבוֹ מֵאִיר גִּלּוּי הָאֵין סוֹף, שֶׁיִּהְיֶה יוֹם חֹל, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, מֵרִשְׁעוּת וְאַכְזָרִיּוּת כָּזוֹ, מִכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, שֶׁקֶר וְעַזּוּת כָּזוֹ, אֲשֶׁר לֹא הָיוּ מֵאָז הֱיוֹת עַם יִשְׂרָאֵל לְעַם, לֹא הֵעֵז אַף אֶחָד לְבַטֵּל אֶת הַשַּׁבָּת מֵהֶם, רַק אֵלּוּ הָעֵרֶב-רַב, יִמַּח שְׁמָם וְזִכְרָם. לָזֹאת, רְאוּ לִמְסֹר נַפְשְׁכֶם עַל שְׁמִירַת הַשַּׁבָּת. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְכִילְתָּא תִשָּׂא לא): כָּל הַמְשַׁמֵּר שַׁבָּת אַחַת כְּתִקּוּנָהּ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ שָׁמַר שַׁבָּתוֹת מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶת עוֹלָמוֹ עַד שֶׁיִּחְיוּ מֵתִים; כָּל-כָּךְ חֲשׁוּבָה בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמִירַת שַׁבָּת, וְאִם אָדָם מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לִשְׁמֹר שַׁבָּת, אֵינוֹ זָז מִשָּׁם, עַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מוֹחֵל לוֹ עַל כָּל עֲווֹנוֹתָיו.

לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! שִׁמְעוּ בְּקוֹלוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁמְּבַקֵּשׁ אוֹתָנוּ: "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" (שְׁמוֹת כ, ח); בְּמַחֲשָׁבָה – לַחֲשֹׁב כָּל הַשַּׁבָּת רַק מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, בְּדִבּוּר – לְדַבֵּר כָּל הַשַּׁבָּת רַק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, בְּמַעֲשֶׂה – כָּל שַׁבָּת לִהְיוֹת בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל, לָשִׁיר זְמִירוֹת לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, לֶאֱכֹל לִכְבוֹד שַׁבָּת, כָּל מַעֲשֶׂה וּמַעֲשֶׂה שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה בִּשְׁבִילוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשַׁבָּת, מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אוֹר הַשַּׁבָּת, וּכְשֶׁאָדָם זוֹכֶה וּמַרְגִּישׁ טַעַם הַשַּׁבָּת, אֵין עוֹד טַעַם עָרֵב מִזֶּה.

זכור את יום שבת לקדשו – לדבר מיום השבת:

ג.

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לָדַעַת, כִּי מַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים בְּנֵי-אָדָם, שֶׁכָּל-כָּךְ חֲשׁוּכִים חַיֵּיהֶם, וּמָרִים וּמְרוּרִים לָהֶם כְּלַעֲנָה, עַד שֶׁיֶּשְׁנָם שֶׁנָּפְלוּ בְּעֵינֵי עַצְמָם וּמְיֹאָשִׁים לְגַמְרֵי, וּמְבַקְּשִׁים אֶת יוֹם מוֹתָם, וְשׁוֹאֲלִים נַפְשָׁם לָמוּת, הַכֹּל מֵחֲמַת שֶׁאֵינָם זוֹכִים לְהַרְגִּישׁ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ; כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְחַיֶּה וּמְקַיֵּם וּמְהַוֶּה אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, וְדוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר, הַכֹּל אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל, וְאִם הָיָה אָדָם זוֹכֶה לִרְאוֹת וּלְהַרְגִּישׁ דָּבָר זֶה, הָיָה הַמְאֻשָּׁר בְּיוֹתֵר, אֲשֶׁר אוֹר זֶה מַרְגִּישִׁים בְּשַׁבָּת; כִּי בְּשַׁבָּת נִתְגַּלֶּה אוֹר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אוֹר הַשַּׁבָּת, וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תּוֹרַת כֹּהֲנִים בְּחֻקֹּתַי כו) עַל הַפָּסוּק (שְׁמוֹת כ, ח): "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" – יָכוֹל בְּלִבְּךָ? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר שָׁמוֹר הֲרֵי שְׁמִירַת הַלֵּב אֲמוּרָה, מָה אֲנִי מְקַיֵּם זָכוֹר, שֶׁתְּהֵא שׁוֹנֶה בְּפִיךָ; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִים תָּמִיד לְדַבֵּר מִשַּׁבָּת, כָּל דָּבָר צְרִיכִים לוֹמַר 'לִכְבוֹד שַׁבַּת-קֹדֶשׁ', וּכְשֶׁיְּהוּדִי מְדַבֵּר מִשַּׁבָּת, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַמְשִׁיךְ עָלָיו קְדֻשָּׁה שֶׁל עוֹלָם הַבָּא, אֲשֶׁר זוֹהִי רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת. כְּשֶׁאָדָם מֵסִיר גּוּפוֹ מֵהַנְּשָׁמָה, נִתְגַּלֶּה אֵלָיו אוֹר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּהִתְגַּלּוּת נִפְלָאָה מְאֹד; כִּי כָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה מְלֻבֶּשֶׁת בְּגוּף גַּשְׁמִי וְחָמְרִי, מְאֹד מְאֹד קָשֶׁה לָאָדָם לְהַשִּׂיג רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת, עַד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַרְגִּישׁ מַה זֶּה עוֹלָם הַבָּא, וְהוֹלֵךְ מְמֻרְמָר וּבְיִסּוּרִים, בִּמְרִיבוֹת עִם הַזּוּלָת, שׂוֹנֵא אֶת עַצְמוֹ וְאֶת אֲחֵרִים, רוֹאֶה רַק רַע כָּל הַיּוֹם, כִּי אֵינוֹ מַרְגִּישׁ רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת, מֵחֲמַת שֶׁהַגּוּף מַעֲלִים אֶת הַנְּשָׁמָה שֶׁהִיא חִיּוּת אֱלֹקוּת, הָעוֹלָם הַזֶּה מַעֲלִים וּמַסְתִּיר אֶת הָעוֹלָם הַבָּא, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁאָדָם זוֹכֶה וְשׁוֹמֵר שַׁבָּת, אֲפִלּוּ הוּא הַגָּרוּעַ בְּיוֹתֵר, וְעָשָׂה אֶת כָּל הָעֲווֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, אִם מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לִהְיוֹת שׁוֹמֵר שַׁבָּת, וּמֵהַיּוֹם וָהָלְאָה לֹא לְחַלְּלָהּ, לֹא יַבְעִיר אֵשׁ בְּשַׁבָּת, לֹא יִסַּע, חָלִילָה וְכוּ' וְכוּ', תֵּכֶף-וּמִיָּד מִתְגַּלֶּה אֵלָיו אוֹר הַשַּׁבָּת, שֶׁהוּא אוֹר הָעוֹלָם הַבָּא.

וְזֶהוּ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְכִילְתָּא תִשָּׂא לא): "כִּי אֲנִי הֲוָיָ"ה מְקַדִּשְׁכֶם" – נִמְצֵאנוּ לְמֵדִין שֶׁהוּא מֵעֵין קְדֻשַּׁת הָעוֹלָם הַבָּא, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תְּהִלִּים צא, א): "מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת" – לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת; בָּעוֹלָם הַבָּא זֶהוּ יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת, שֶׁאֵין צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת דָּבָר, רוֹצִים רַק אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, מִשְׁתּוֹקְקִים רַק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, עוֹלָם הַבָּא זֶהוּ עוֹלָם רוּחָנִי, שֶׁאָדָם אֵינוֹ רוֹצֶה מְאוּמָה, רַק אֶת הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, הַיְנוּ שֶׁיָּצָא מִכָּל הַהַעֲלָמוֹת וְהַהַסְתָּרוֹת. וְכֵן הוּא כְּשֶׁיְּהוּדִי זוֹכֶה וְשׁוֹמֵר שַׁבָּת, מִתְגַּלֶּה אֵלָיו אוֹר כָּזֶה, שֶׁמַּרְגִּישׁ מַמָּשׁ עוֹלָם הַבָּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאֵינוֹ רוֹצֶה דָּבָר רַק אֶת הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא. לָזֹאת, הַצַּדִּיקִים, שֶׁכָּל-כָּךְ דְּבוּקִים בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וּבְטֵלִים וּמְבֻטָּלִים בּוֹ לְגַמְרֵי, נִקְרָאִים שַׁבָּת. כְּמוֹ שֶׁתַּלְמִידֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי קְרָאוּהוּ: 'אַנְתְּ שַׁבָּת דְּכוּלֵּי יוֹמֵי', אַתָּה, רַבִּי, הַשַּׁבָּת שֶׁל כָּל הַיָּמִים. וְאֵצֶל הַצַּדִּיקִים מֵאִיר יוֹם הַשַּׁבָּת אֲפִלּוּ בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל. עַל-כֵּן יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לִפְעֹל אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ כָּל אֲשֶׁר רוֹצִים.

לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ מַה לִּפְנֵיכֶם – "אוֹר הַשַּׁבָּת", רַק תַּתְחִילוּ לִשְׁמֹר שַׁבַּת-קֹדֶשׁ מִשַּׁבָּת זוֹ וְאֵילָךְ, וְיִמְחֹל לָכֶם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כָּל אֲשֶׁר חֲטָאתֶם. וְאֵינְכֶם צְרִיכִים שׁוּם תִּקּוּן, כִּי הַתִּקּוּן הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר לָאָדָם עַל כָּל עֲווֹנוֹתָיו זֶהוּ רַק שְׁמִירַת שַׁבָּת; כִּי בָּרֶגַע שֶׁאָדָם מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לִשְׁמֹר שַׁבָּת וְשׁוֹמְרָהּ כְּהִלְכָתָהּ, הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹרֶה בּוֹ. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים, מֵאַחַר שֶׁעָבַר עֲלֵיכֶם בְּחַיֵּיכֶם כְּבָר מַה שֶּׁעָבַר, כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה צָרוֹת וְיִסּוּרִים וּמְרִירוּת, וְאַתֶּם מְדֻכָּאִים וּשְׁרוּיִים בְּיֵאוּשׁ וּבְמָרָה שְׁחוֹרָה, וְנִדְמֶה לָכֶם שֶׁזֶּהוּ סוֹף הָעוֹלָם, וּמִכֶּם לֹא יֵצֵא מְאוּמָה, וְנִסְתַּבַּכְתֶּם בְּצָרוֹת שֶׁאֵינְכֶם יְכוֹלִים לָצֵאת מֵהֶן, אַל תֹּאמְרוּ כֵּן, כִּי בָּרֶגַע שֶׁתִּשְׁמְרוּ שַׁבָּת, וְתִהְיוּ שְׂמֵחִים כָּל הַשַּׁבָּת, שֶׁבָּרוּךְ הַשֵּׁם, אַתֶּם שׁוֹמְרִים שַׁבָּת, אֲזַי יִתְגַּלֶּה לָכֶם "אוֹר הַשַּׁבָּת" בְּגִלּוּי כָּזֶה, שֶׁלֹּא תִּרְצוּ כְּלוּם רַק אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאָז יֵשׁ לָכֶם הַכֹּל. כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ יַשְׁפִּיעַ עֲלֵיכֶם שֶׁפַע גַּשְׁמִי וְרוּחָנִי. שֶׁפַע גַּשְׁמִי – הַיְנוּ שֶׁכָּל מַה שֶּׁתַּעֲשׂוּ בְּעִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה – יִתְבָּרַךְ, תִּהְיֶה בְּרָכָה בְּכַסְפְּכֶם, תִּזְכּוּ לִרְפוּאָה שְׁלֵמָה, לִישׁוּעָה וְכוּ'. וְשֶׁפַע רוּחָנִי – שֶׁתִּזְכּוּ לְהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה, לְגִלּוּי סוֹדוֹת הַתּוֹרָה וְרָזֶיהָ. וְדָבָר זֶה קָשֶׁה מְאֹד לְהָבִין לְמִי שֶׁמְּצֻמְצָם בְּגוּף גַּשְׁמִי וְחָמְרִי, וַעֲדַיִן מֻנָּח בָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּי נִבְצָר מִמֶּנּוּ לְהָבִין רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת, אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁאָדָם שׁוֹמֵר שַׁבָּת, אֲזַי מַתְחִיל לְהַרְגִּישׁ אֶת אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶהוּ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יַלְקוּט וַיַּקְהֵל תח): אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְמֹשֶׁה, עֲשֵׂה לְךָ קְהִלּוֹת גְּדוֹלוֹת וּדְרֹשׁ לִפְנֵיהֶם בָּרַבִּים הִלְכוֹת שַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ מִמְּךָ דּוֹרוֹת הַבָּאִים לְהַקְהִיל קְהִלּוֹת בְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת; הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אָמַר לְמֹשֶׁה לֶאֱסֹף אֶת יִשְׂרָאֵל, וְלִלְמֹד עִמָּהֶם הִלְכוֹת שַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁבְּכָל הַדּוֹרוֹת יַעַמְדוּ חֲכָמִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וְיִדְרְשׁוּ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, וִיגַלּוּ לְעַם יִשְׂרָאֵל "אוֹר הַשַּׁבָּת", כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לְשִׂמְחַת הַשַּׁבָּת.

לָזֹאת בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ בְּכָל שַׁבָּת לְהִתְאַסֵּף בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת וּבְבֵית-הַמִּדְרָשׁ, וְלָבוֹא לִשְׁמֹעַ אֶת דְּרָשׁוֹת הַצַּדִּיק, שֶׁמַּמְשִׁיךְ עֲלֵיכֶם אוֹר הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא; כִּי כָּל הֲלָכָה וַהֲלָכָה שֶׁלּוֹמְדִים הִיא חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הַתּוֹרָה הִיא חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ; אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לִשְׁמֹר שַׁבָּת, שֶׁאָז "אוֹר הַשַּׁבָּת" יָגֵן עָלָיו, וְאַשְׁרֵי הָאִשָּׁה הַמַּדְלֶקֶת נֵרוֹת שַׁבָּת, שֶׁאָז יֻמְּשַׁךְ עָלֶיהָ אוֹר הַשַּׁבָּת! וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יַלְקוּט בְּהַעֲלֹתְךָ תשיט): אִם שְׁמַרְתֶּם נֵרוֹת שֶׁל שַׁבָּת, אֲנִי מַרְאֶה לָכֶם נֵרוֹת שֶׁל צִיּוֹן; אִשָּׁה הַנִּזְהֶרֶת בְּהַדְלָקַת נֵרוֹת, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יְבָרְכָהּ בִּפְרִי בֶּטֶן. כָּל אִשָּׁה מְחַפֶּשֶׂת תִּקּוּנִים וּסְגֻלּוֹת כְּדֵי שֶׁתִּזְכֶּה לְהִפָּקֵד בְּזֶרַע שֶׁל קַיָּמָא, וְאֵינָהּ יוֹדַעַת, אֲשֶׁר הַסְּגֻלָּה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר לָזֶה – כְּשֶׁנִּזְהֶרֶת בְּהַדְלָקַת נֵרוֹת שַׁבָּת; כִּי כָּל נְשָׁמָה נִקְרֵאת נֵר, כִּי "נֵר הֲוָיָ"ה נִשְׁמַת אָדָם" (מִשְׁלֵי כ, כז), וְאִם אִשָּׁה מַדְלֶקֶת נֵרוֹת לִכְבוֹד שַׁבַּת-קֹדֶשׁ, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְזַכָּהּ בְּנֵרוֹת – בִּנְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת. לָזֹאת, אִשָּׁה הַמַּרְבָּה בְּנֵרוֹת, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַרְבֶּה יְלָדֶיהָ; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אִשָּׁה בְּעֵת הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת יְכוֹלָה לִפְעֹל אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ כָּל צְרָכֶיהָ, כִּי אָז הוּא עֵת רָצוֹן גָּדוֹל בַּשָּׁמַיִם. אִם יֵשׁ לָאִשָּׁה שֵׂכֶל לְנַצֵּל אֶת הַדַּקּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת בְּעֵת הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת, לְבַקֵּשׁ אָז אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ כָּל אֲשֶׁר צְרִיכָה, אֲזַי זוֹכֶה לָהּ וּלְבַעְלָהּ וְלִילָדֶיהָ, כִּי תְּפִלּוֹת הָאִשָּׁה בַּזְּמַן הַזֶּה מְסֻגָּלוֹת מְאֹד בַּשָּׁמַיִם, לְבַקֵּשׁ עַל עַצְמָהּ – שֶׁתִּהְיֶה בְּרִיאָה וְכוּ', עַל בַּעְלָהּ – שֶׁיַּצְלִיחַ, עַל הַיְלָדִים – שֶׁיִּהְיוּ בְּרִיאִים, חֲכָמִים וּמֻצְלָחִים, יִרְאֵי הַשֵּׁם וְכוּ', לָזֹאת בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ לְנַצֵּל אֶת הַשַּׁבַּת-קֹדֶשׁ, וְתִשְׁמְרוּהָ כְּהִלְכָתָהּ, וְעַל-יְדֵי-זֶה יִמָּשֵׁךְ עֲלֵיכֶם "אוֹר הַשַּׁבָּת", וְתִזְכּוּ לְשִׂמְחַת הַשַּׁבָּת, וְתִתְעַנְּגוּ בְּאוֹר זִיו הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא; אַשְׁרֵיכֶם וְאַשְׁרֵי חֶלְקְכֶם!

הליכה לבית הכנסת בשבת:

ד.

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (עַיֵּן גִּטִּין נב.), שֶׁקֹּדֶם כְּנִיסַת שַׁבָּת, הַשָּׂטָן נִמְצָא בְּכָל בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל, וּמִשְׁתַּדֵּל אָז לַעֲשׂוֹת מְרִיבוֹת וְסִכְסוּכִים בֵּין בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה; כִּי יוֹדֵעַ שֶׁבַּיִת אֲשֶׁר אֵין בּוֹ קְטָטוֹת, אֶלָּא שְׂמֵחִים בְּשַׁבָּת, הוֹלְכִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת, שׁוֹמְעִים דִּבְרֵי תּוֹרָה, מִתְעַנְּגִים עַל נֹעַם הַשַּׁבָּת, אֵין לוֹ מָקוֹם שָׁם, וְאֵין לוֹ עֲבוֹדָה מֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁבוּעַ בְּבַיִת זֶה, וְאָדָם זֶה הוּא הַמֻּצְלָח בְּיוֹתֵר מֶשֶׁךְ כָּל יְמוֹת הַחֹל. כִּי אִם אָדָם שׁוֹמֵר עַצְמוֹ בְּשַׁבָּת שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּכַעַס, כָּל הַשָּׁבוּעַ הוֹלֵךְ אֶצְלוֹ בְּאֹפֶן אַחֵר לְגַמְרֵי, שָׁבוּעַ מֻצְלָח. לָזֹאת, עוֹשֶׂה הַשָּׂטָן כָּל מִינֵי פְּעֻלּוֹת שֶׁבְּשַׁבָּת וּבְעֶרֶב שַׁבָּת תִּהְיֶינָה קְטָטוֹת וּמְרִיבוֹת בַּבַּיִת, וְעַל דְּבָרִים פְּעוּטִים מַכְעִיס אֶת בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, וּמַכְנִיס מֶתַח וַעֲצַבִּים, עַד שֶׁהַבַּעַל נִכְנָס בְּלַחַץ רַב וּמַלְחִיץ אֶת אִשְׁתּוֹ, וְנִכְנָסִים כֻּלָּם לִמְתָחִים רַבִּים הַמְּבִיאִים לִקְלָלוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְכוּ' וְכוּ'. לָזֹאת אוֹמֵר הַזֹּהַר (עַיֵּן תִּקּוּנֵי-זֹהַר, דַּף קכה) עַל הַפָּסוּק (שְׁמוֹת לה, ג): "לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת" – לֹא תְּבַעֲרוּ אֵשׁ הַכַּעַס, כִּי מִכַּעַס בְּשַׁבָּת צְרִיכִים לִשְׁמֹר יוֹתֵר מִשֶּׁשּׁוֹמְרִים מֵהַעֲבָרַת אֵשׁ, כִּי הַכַּעַס בְּשַׁבָּת מֵבִיא לָאָדָם עֲנִיּוּת כָּל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ, וִיאַבֵּד מַזָּלוֹ וְיִסְבֹּל סֵבֶל גָּדוֹל. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ מַה לִּפְנֵיכֶם, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נָתַן לָכֶם יוֹם אֶחָד לְשָׁמְרוֹ לֹא לִהְיוֹת בְּכַעַס, בְּוַדַּאי זֶה קָשֶׁה מְאֹד, כִּי אָדָם נִמְצָא בִּלְחָצִים רַבִּים, מֵחֲמַת צָרוֹתָיו הָרַבּוֹת. וְהִנֵּה בָּא רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי וּמְגַלֶּה לָנוּ עֵצָה, אִם אַתֶּם רוֹצִים לְהַצְלִיחַ, תִּתְאַפְּקוּ בְּשַׁבָּת וְתִתְאַזְּרוּ בְּסַבְלָנוּת לְהִתְגַּבֵּר עַל מִדַּת הַכַּעַס, וְאַף שֶׁאֵין זֶה קַל, אֲבָל מַה לֹּא יַעֲשֶׂה אָדָם לְמַעַן הַצְלָחָתוֹ, לְמַעַן בְּרִיאוּתוֹ, לְמַעַן מַזָּלוֹ שֶׁיִּתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה, וְיָחוּשׁ אֹשֶׁר רַב כָּל הַשָּׁבוּעַ.

וְאִם, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים, אַתֶּם שׁוֹמְעִים וְרוֹאִים וּמַרְגִּישִׁים אֵיזוֹ מַתָּנָה יְקָרָה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נוֹתֵן לָכֶם, וְרוֹצֶה לִתֵּן לָכֶם עַל-יְדֵי שֶׁתִּתְאַפְּקוּ וְלֹא תִּהְיוּ בְּכַעַס בְּשַׁבָּת, אָז לֹא יִהְיֶה לָכֶם שׁוּם נִסָּיוֹן יוֹם אֶחָד לְהִתְאַפֵּק וְלֹא לִכְעֹס, אַף שֶׁיִּכְבַּד וְיִקְשֶׁה עֲלֵיכֶם דָּבָר זֶה, אֲבָל תִּזְכְּרוּ, אֲשֶׁר עִם הַכַּעַס הַזֶּה אַתֶּם מְאַבְּדִים אֶת הָאֹשֶׁר, אֶת הָעֲשִׁירוּת וְהַהַצְלָחָה. אִם אָדָם מַחְדִּיר דְּבָרִים אֵלּוּ בְּלִבּוֹ, לֹא יָבוֹא לִכְלַל כַּעַס בְּשַׁבָּת כְּלָל, וְתִהְיֶה לוֹ הַצְלָחָה בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַשָּׁבוּעַ, כִּי הֵם רַק כֵּלִים לְקַבֵּל בָּהֶם "אוֹר הַשַּׁבָּת"; אַשְׁרֵי מִי שֶׁשּׁוֹמֵר עַצְמוֹ מִכַּעַס בְּכָל יוֹם, וּמִכָּל-שֶׁכֵּן בְּשַׁבַּת-קֹדֶשׁ וְאָז יֵרֵד עָלָיו שֶׁפַע רַב, אַשְׁרֵי לוֹ.

תיקון גדול בשמירת השבת:

ה.

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לִשְׂמֹחַ בְּשַׁבָּת בְּשִׂמְחָה אֵין סוֹפִית, וְעַל-יְדֵי-זֶה תְּנַצְּחוּ אֶת הַקְּלִפּוֹת וְתִנָּצְלוּ מִכָּל הַמַּשְׁחִיתִים הָרוֹצִים לִלְכָדְכֶם בְּרִשְׁתָּם. כִּי עִקַּר תַּאֲוַת נִאוּף בָּאָה לָאָדָם רַק מֵחֲמַת עַצְבוּת, כִּי כָּךְ אוֹמֵר הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהַקְּלִפָּה הַמַּחְטֵאת אֶת הָאָדָם בִּפְגַם הַבְּרִית נִקְרֵאת יְלָלָה, שֶׁמַּכְנִיסָה בָּאָדָם דִּכָּאוֹן, וְאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁעַל-כֵּן שָׁמָּה לִ'י'לִ'י'ת', עַל-שֵׁם שֶׁמַּחְדִּירָה בָּאָדָם עַצְבוּת וּמְרִירוּת (עַיֵּן לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רה). וְזֶהוּ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (שָׁם, סִימָן קסט): אִם אָדָם רוֹצֶה לִזְכּוֹת שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יִשְׁמֹר אוֹתוֹ בְּעַצְמוֹ מִפְּגַם הַבְּרִית, יִשְׁתַּדֵּל מְאֹד לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, אֲשֶׁר הַשִּׂמְחָה שׂוֹרֶפֶת אֶת הַקְּלִפָּה. לָזֹאת אָנוּ רוֹאִים שֶׁמִּי שֶׁנִּכְשַׁל בְּנִאוּף, תָּמִיד נִמְשָׁךְ לְדִכָּאוֹן וּלְעַצְבוּת, וְכָל שִׁירֵי הַנּוֹאֲפִים, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, אֵלּוּ נִגּוּנִים שֶׁל מְרִירוּת וְדִכָּאוֹן. לֹא-כֵן כְּשֶׁיְּהוּדִי שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ וְשָׁר שִׁירֵי שִׂמְחָה, זֶה מַגְבִּיהַּ אוֹתוֹ וּמְדַבְּקוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּמַרְגִּישׁ עַצְמוֹ מוּרָם מִגַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם הַזֶּה. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לָדַעַת, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל פְּגַם הַבְּרִית, הוּא רַק עַל-יְדֵי שִׂמְחָה, כְּשֶׁאָדָם שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ, בָּזֶה זוֹכֶה לְתִקּוּן, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יִמְחֹל לוֹ עַל אֲשֶׁר פָּגַם בְּנִאוּף. וְאֵימָתַי זוֹכִים לְהַגִּיעַ לְשִׂמְחָה אֲמִתִּית? בְּשַׁבָּת. כִּי שַׁבָּת הוּא אוֹר נוֹרָא וְנִפְלָא מְאֹד. וְעַל-כֵּן עַל-פִּי הָאֲרִיזַ"ל עִקַּר הַזִּוּוּג הוּא בְּשַׁבָּת, וְזֶהוּ: "וְשָׁמְרוּ בְ'נֵי יִ'שְׂרָאֵל אֶ'ת הַ'שַּׁבָּת" רָאשֵׁי תֵּבוֹת בִּ'י'אָ'ה', שֶׁאָז הוּא הַזִּוּוּג הָעֶלְיוֹן. לָזֹאת מִי שֶׁזּוֹכֶה לִשְׁמֹר שַׁבָּת וְשָׂמֵחַ בָּהּ, בָּא לְתִקּוּן שֶׁל נִאוּף. הַיְנוּ כִּי אָדָם שֶׁחָטָא בְּנִאוּף, זֶה מְבִיאוֹ לִמְרִירוּת וּלְעַצְבוּת, וְכַאֲשֶׁר רוֹצֶה לְתַקֵּן מַעֲשָׂיו, עִקַּר הַתִּקּוּן – לִשְׁמֹר שַׁבָּת וְלִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה. וְכֵן גִּלָּה רַבֵּנוּ זַ"ל עֲשָׂרָה מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים, שֶׁהֵם: טז, לב, מא, מב, נט, עז, צ, קה, קלז, קנ, שֶׁנִּקְרָאִים "תִּקּוּן הַכְּלָלִי", אֲשֶׁר מִי שֶׁיֹּאמְרֵם, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יִמְחֹל לוֹ עַל כָּל עֲווֹנוֹתָיו. וְאַשְׁרֵי הָאָדָם הַזּוֹכֶה לְאָמְרָם כָּל יוֹם מִימֵי חַיָּיו, וְאַשְׁרֵי וְאַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לְאָמְרָם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וְהוּא שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ, כִּי אֵלּוּ הָעֲשָׂרָה מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים נִקְרָאִים: עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה. וְכַאֲשֶׁר אָדָם אוֹמְרָם, נִכְנָס בּוֹ שִׂמְחָה כָּזוֹ, שֶׁכְּבָר אֵינוֹ רוֹצֶה שׁוּם דָּבָר רַק אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הַסִּימָן לְבַעַל תְּשׁוּבָה לֵידַע אִם נִתְקַבְּלָה תְּשׁוּבָתוֹ בַּשָּׁמַיִם – כְּשֶׁמַּתְחִיל לִהְיוֹת שָׂמֵחַ. כִּי כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מְמֻרְמָר וְהוּא בְּעַצְבוּת וּבְדִכָּאוֹן, בְּסִימָן שֶׁתְּשׁוּבָתוֹ לֹא נִתְקַבְּלָה עֲדַיִן, אֲבָל בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁהוּא שָׂמֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שָׂמֵחַ עִם הַמִּצְווֹת, שָׂמֵחַ עִם הַשַּׁבָּת, בְּיָדוּעַ שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מָחַל לוֹ עַל כָּל עֲווֹנוֹתָיו; אַשְׁרָיו וְאַשְׁרֵי חֶלְקוֹ! וּלְכָל זֹאת זוֹכִים בְּיוֹתֵר עַל-יְדֵי שְׁמִירַת שַׁבַּת-קֹדֶשׁ וְשִׂמְחָתָהּ, כִּי הַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת, זֶהוּ עִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִית וְתִקּוּן עַל כָּל הָעֲווֹנוֹת, וְעַל-כֵּן אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לִשְׁמֹר שַׁבַּת-קֹדֶשׁ, וּמַרְגִּישׁ אֶת "אוֹר הַשַּׁבָּת", וְאָז הַשַּׁבָּת תָּאִיר עָלָיו, וְיֻשְׁפַּע עָלָיו אוֹר וְזִיו וְחִיּוּת וּדְבֵקוּת וּמֹחִין עֶלְיוֹנִים, עַד שֶׁיִּהְיֶה בָּטֵל מִמְּצִיאוּת לְגַמְרֵי, וְיִהְיֶה נִכְלָל לָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, אַשְׁרֵי לוֹ!

תַּם וְנִשְׁלַם, שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!

תְּפִלָּה נוֹרָאָה וְנִפְלָאָה
מֵהַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ "לִקּוּטֵי-תְּפִלּוֹת"

תְּפִלָּה קלח

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שׁוֹמֵר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לָעַד, שָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ שֶׁלֹּא נִהְיֶה נִמְשָׁכִים כְּלָל אַחֲרֵי נִגּוּנִים שֶׁל יְלָלָה וְעַצְבוּת שֶׁמְּזַמְּרִין הָרְשָׁעִים בְּרֹב הָעִתִּים, שֶׁדֶּרֶךְ הָעוֹלָם לְהִמָּשֵׁךְ אַחֲרֵיהֶן מְאֹד. רַחֵם עָלֵינוּ וְשָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מֵהֶם, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה וְכַמָּה קִלְקוּלִים וּפְגָמִים הֵם גּוֹרְמִים עַל-יְדֵי הַנִּגּוּנִים שֶׁלָּהֶם, וְכַמָּה הֵם מַזִּיקִים לְיִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים רַחֲמָנָא לִצְּלָן. רַחֵם עָלֵינוּ בְּכֹח וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִים, וֶהְיֵה בִּעֶזְרֵנוּ וְשָׁמְרֵנוּ בְּכָל עֵת שֶׁנִּזְכֶּה לְהִנָּצֵל מֵהֶם. זַכֵּנוּ לְשַׂמֵּחַ נַפְשֵׁנוּ תָּמִיד בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה בְּנִגּוּנִים וּזְמִירוֹת שֶׁל שִׂמְחָה הַמַּמְשִׁיכִים אֶת הַלֵּב אֵלֶיךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ וּלְתוֹרָתְךָ וּלְצַדִּיקֶיךָ בֶּאֱמֶת. וְעָזְרֵנוּ בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁנִּזְכֶּה לְהַעֲלוֹת כָּל אֵלּוּ הַנִּגּוּנִים שֶׁל הָרְשָׁעִים עַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת, שֶׁתִּתֵּן לָנוּ כֹּחַ לְהַעֲלוֹתָם וּלְהָפְכָם לְשִׂמְחָה כְּשֶׁנְּזַמֵּר אוֹתָם בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ. וּזְכוּת הַשַּׁבַּת קֹדֶשׁ יָגֵן עָלֵינוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ עַצְבוּת וְיָגוֹן וַאֲנָחָה חַס וְשָׁלוֹם, רַק אַדְּרַבָּא נִזְכֶּה לְבָרְרָם וּלְהַעֲלוֹתָם וּלְהָפְכָם מִיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, וְנִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וְנִהְיֶה נִמְשָׁכִים אַחֲרֶיךָ, וְנָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח לֵילֵךְ בִּדְרָכֶיךָ וְלַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ וּלְקַיֵּם מִצְווֹתֶיךָ, וּלְהִתְדַּבֵּק וּלְהִתְקַשֵּׁר אֵלֶיךָ וּלְצַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים.

מָלֵא רַחֲמִים, שִׂמְחַת יִשְׂרָאֵל רַחֵם עָלֵינוּ, וְשָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ תָּמִיד בְּכָל עֵת מִכָּל מִינֵי עַצְבוּת וּמִכָּל הַדְּבָרִים הַמְּבִיאִים וּמַמְשִׁיכִים לִידֵי עַצְבוּת וְיָגוֹן וַאֲנָחָה חַס וְשָׁלוֹם. זַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ וְסַבֵּב סִבּוֹת לְטוֹבָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלֵינוּ שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה עֹז וְחֶדְוָה תָּמִיד, כִּי בְּשֵׁם קָדְשְׁךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא בָּטַחְנוּ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתֶךָ. וּבִפְרָט בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים תְּזַכֵּנוּ בְּרַב חֶמְלָתְךָ וַחֲנִינוֹתֶךָ וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים לִשְׂמֹחַ בָּהֶם תָּמִיד בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה וּבְחֶדְוָה רַבָּה בְּיוֹתֵר, כָּרָאוּי לָגִיל וְלָשׂוּשׂ בְּיָמִים קְדוֹשִׁים כָּאֵלֶּה. "אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה בְּחַסְדֶּךָ אֲשֶׁר רָאִיתָ אֶת עָנְיִי יָדַעְתָּ בְּצָרוֹת נַפְשִׁי. אֶשְׂמְחָה וְאֶעֶלְצָה בָךְ אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ עֶלְיוֹן". וְאֶזְכֶּה לְהַרְבּוֹת בִּזְמִירוֹת וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה גְּדוֹלָה בְּקוֹל שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה בְּנִגּוּנִים שֶׁל חֶדְוָה וְצָהֳלָה בְּלִי שׁוּם אֲחִיזַת עַצְבוּת וּדְאָגָה וּמָרָה שְׁחוֹרָה כְּלָל. שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמַּח נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְךָ בֶּאֱמֶת. וִיקֻיַּם בָּנוּ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "וְנַפְשִׁי תָּגִיל בַּיהֹוָה תָּשִׂישׂ בִּישׁוּעָתוֹ. אָשִׁירָה לַיהֹוָה בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי, יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּיהֹוָה. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי", אָמֵן סֶלָה: