קונטרס אור וחושך

קוּנְטְרֵס

אוֹר וָחֹשֶׁךְ

בָּנַי בְּנוֹתַי הַיְקָרִים! הִנֵּה אָנוּ עוֹמְדִים לִפְנֵי חַג הַחֵרוּת, חַג יְצִיאַת מִצְרַיִם, רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ד'), שֶׁכָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים נִקְרָאִים מִצְרַיִם עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ מְצֵרִים לְעַם יִשְׂרָאֵל. וְכֵן מוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה, פָּרָשָׁה טז, סִימָן ד'), שֶׁכָּל הַגָּלֻיּוֹת נִקְרָאוֹת עַל שֵׁם מִצְרַיִם. אִם נִתְבּוֹנֵן מֶה הָיְתָה הַתַּכְלִית לִהְיוֹת בְּמִצְרַיִם, וְלִסְבֹּל אֶת הַסֵּבֶל, וְאַחַר-כָּךְ שֶׁיּוֹצִיאֵנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא? אֶלָּא כָּתוּב מֵהָאֲרִ"י זַ"ל (שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת, דְּרוּשׁ פֶּסַח)" שֶׁעַל-יְדֵי שֶׁאָדָם הָרִאשׁוֹן חָטָא, הֻצְרְכוּ כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנּוּ לַעֲבֹר אֶת הַסֵּבֶל בְּמִצְרַיִם, וְשָׁם נִזְדַּכְּכוּ, וְכָךְ בָּאוּ לִידֵי תִּקּוּנָם. הַרְבֵּה פְּעָמִים אָדָם שׁוֹאֵל לְעַצְמוֹ – לָמָּה לַעֲבֹר סֵבֶל כָּל-כָּךְ קָשֶׁה, וְלִסְבֹּל כָּל מִינֵי יְרִידוֹת וּנְפִילוֹת, חֲשְׁכוּת וְהַסְתָּרוֹת, וְאַחַר-כָּךְ שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁיִּתְגַּלֶּה לוֹ הָאוֹר הַגָּדוֹל? אֶלָּא כָּתוּב (קֹהֶלֶת ב, יג): "יִתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ".

אִם הָיָה רַק אוֹר – אַף פַּעַם לֹא הָיִינוּ יְכוֹלִים לְהַעֲרִיךְ אֶת מַעֲלָתוֹ, בָּרֶגַע שֶׁיֵּשׁ חֹשֶׁךְ, אָז יְכוֹלִים לְהַעֲרִיךְ אֶת הָאוֹר, וּכְכָל שֶׁהַחֹשֶׁךְ יוֹתֵר גָּדוֹל וְיוֹתֵר עָבֶה, כָּךְ מַעֲרִיכִים יוֹתֵר אֶת הָאוֹר. וְלָכֵן בְּעֵת שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בָּרָא אֶת הָעוֹלָם, בַּהַתְחָלָה הָיָה תֹּהוּ וָבֹהוּ, שֶׁזֶּה הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁמִּשָּׁם אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן סד), לֹא יְכוֹלִים לִרְאוֹת אֶת הָאֱלֹקוּת, אֶלָּא אַדְּרַבָּה מִשָּׁם, נוֹבַעַת הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקֹרְסוּת, כִּי צְרִיכִים לוֹמַר 'יֵשׁ' וּצְרִיכִים לוֹמַר 'אַיִן', כִּי כִּבְיָכוֹל, סִלֵּק אֶת שְׁכִינָתוֹ מֵהַמָּקוֹם הַזֶּה, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִבְרֹא אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת, וְזֶה אוֹתוֹ דָּבָר, קֹדֶם יֵשׁ חֹשֶׁךְ גָּדוֹל מְאֹד, וְאַחַר-כָּךְ מַעֲרִיכִים אֶת הָאוֹר, וּכְכָל שֶׁהַחֹשֶׁךְ יוֹתֵר חָזָק מַעֲרִיכִים אֶת הָאוֹר יוֹתֵר וְיוֹתֵר. כְּמוֹ-כֵן נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁבִּתְחִלָּה עוֹבֵר עַל כָּל אֶחָד צָרוֹת וְיִסּוּרִים, עֲנִיּוּת וְדַחֲקוּת וְהַרְפַּתְקָאוֹת, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִים אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ז') זֶה מֵעֲווֹנוֹת, בַּר מִינָן, וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (שַׁבָּת נה.): אֵין יִסּוּרִים בְּלֹא עָוֹן; מָתַי זֶה נִקְרָא יִסּוּרִים? כְּשֶׁאָדָם מִסְכֵּן חוֹטֵא, אֲבָל בְּלֹא זֶה, אֵין נִקְרָא יִסּוּרִים, כִּי מִי שֶׁדָּבוּק בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, לֹא שַׁיָּךְ כְּלָל שֶׁיִּהְיוּ לוֹ יִסּוּרִים, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רנ): מִי שֶׁמַּאֲמִין בְּהַשְׁגָּחַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְיוֹדֵעַ וְעֵד, אֲשֶׁר הוּא יִתְבָּרַךְ נִמְצָא וְאֵין בִּלְעָדָיו נִמְצָא, וְהַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל, אָדָם זֶה לֹא יַרְגִּישׁ שׁוּם צַעַר וּכְאֵב, לֹא מִבַּעְיָא צַעַר וּכְאֵב מִבַּחוּץ, שֶׁהַזּוּלָת מְבַזֶּה אוֹתוֹ, וְאֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ אֶת הַכָּבוֹד, זֶה אֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶצְלוֹ רֹשֶׁם, כִּי יוֹדֵעַ, שֶׁהַכֹּל זֶה מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמַה שַּׁיָּךְ שֶׁהַהוּא מְבַזֶּה וּמַשְׁפִּיל אוֹתִי, הֲלֹא הוּא גַּם-כֵּן שָׁלִיחַ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל, אֲפִלּוּ הַיִּסּוּרִים שֶׁאָדָם מַרְגִּישׁ מֵחֲמַת הַהַרְכָּבָה; הַיְנוּ אָדָם מֻרְכָּב מִד' יְסוֹדוֹת: אֵשׁ, מַיִם, רוּחַ, עָפָר, וְאִם הֵם בְּמֶזֶג הַשָּׁוֶה, אָז אָדָם בָּרִיא, אֲבָל אִם כֹּחַ אֶחָד מִתְגַּבֵּר עַל כֹּחַ שֵׁנִי, אָדָם נַעֲשֶׂה חוֹלֶה, בַּר מִינָן.

כִּי יֵשׁ אֵצֶל הָאָדָם מָרָה אֲדֻמָּה, מָרָה יְרֻקָּה, מָרָה לְבָנָה, וּמָרָה שְׁחוֹרָה. וְאִם אַחַת מֵהַמָּרוֹת מִתְגַּבֶּרֶת עַל זוּלָתָהּ, מִזֶּה אָדָם סוֹבֵל, שֶׁזֶּה נֶגֶד הַד' יְסוֹדוֹת; אִם אֵצֶל הָאָדָם מִתְגַּבֵּר כֹּחַ הֶעָפָר, שֶׁזּוֹ מָרָה שְׁחוֹרָה, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, הוּא נוֹפֵל בְּדִכָּאוֹן וּבְעַצְבוּת, בִּמְרִירוּת וּבִבְדִידוּת, וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְחַבֵּר אֶל אַף אֶחָד, אֲשֶׁר זוֹ מַחֲלַת עֲצַבִּים, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. אִם אֶחָד בְּכַעַס וּרְצִיחָה, כֹּחַ הָאֵשׁ בּוֹעֵר בּוֹ, שֶׁזֶּה מָרָה אֲדֻמָּה, הוּא נִשְׂרָף מֵרֹב אֵשׁ הַכַּעַס, וְכָל דָּבָר פָּעוּט מַרְגִּיזוֹ, אֲשֶׁר זוֹ גַּם-כֵּן מַחֲלַת עֲצַבִּים. אוֹ שֶׁאָדָם מִתְאַוֶּה לְכָל מִינֵי תַּאֲווֹת, שֶׁזּוֹ מָרָה לְבָנָה, שֶׁכֹּחַ הַמַּיִם מִתְגַּבֵּר בּוֹ, וּמַמָּשׁ יוֹצֵא מִדַּעְתּוֹ, מֵחֲמַת תַּאֲוַת מָמוֹן, תַּאֲוַת נִאוּף, תַּאֲוַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, תַּאֲוַת הַכָּבוֹד, שֶׁרוֹצֶה רַק לְהִתְפַּרְסֵם, וּמַמָּשׁ מִשְׁתַּגֵּעַ וְכוּ' וְכֵן הָלְאָה. אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ד'): אִם אָדָם אֵינוֹ מְבָרֵר אֶת הַד' יְסוֹדוֹת – מִסְכֵּן, הוּא סוֹבֵל מְאֹד מְאֹד, שֶׁזֶּה כְּלַל הַסֵּבֶל שֶׁבְּנֵי-אָדָם סוֹבְלִים, וְהַכֹּל תָּלוּי בַּעֲצַבֵּיהֶם. אֲבָל אִם אָדָם זוֹכֶה וּבָא אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וּמְסַפֵּר לוֹ כָּל אֲשֶׁר עוֹבֵר עָלָיו, בָּזֶה שֶׁמְּדַבֵּר עִם הַצַּדִּיק, בָּזֶה יוֹצְאוֹת כָּל הַשְּׁטֻיּוֹת מֵעַצְמוֹתָיו, וְזוֹכֶה לִהְיוֹת כְּלִי לְקַבֵּל בּוֹ גִּלּוּי שְׁכִינָה. וְלָכֵן כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם, בַּהַתְחָלָה זֶה עִנְיָן שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, עִנְיָן שֶׁל תֹּהוּ וָבֹהוּ, עִנְיָן שֶׁל גָּלוּת מִצְרַיִם, אֲבָל אַחַר-כָּךְ כְּשֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, זוֹכֶה לִיצִיאַת מִצְרַיִם, גִּלּוּי אֱלֹקוּת. וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א' סִימָן סא), שֶׁהָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי אִם יֵשׁ לָאָדָם אֱמוּנַת חֲכָמִים, הוּא יוֹדֵעַ לִתֵּן לְעַצְמוֹ עֵצָה, וְיוֹדֵעַ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בַּדֶּרֶךְ הַמְמֻצָּע, וְאֵינוֹ פּוֹנֶה – לֹא לְיָמִין וְלֹא לִשְׂמֹאל, אֶלָּא בְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, הוֹלֵךְ יָשָׁר, אֲבָל לָזֶה צְרִיכִים, כָּאָמוּר, אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁזֶּה הָיָה לְעַם יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיוּ בְּמִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יד): "וַיַּאֲמִינוּ בַּהֲוָיָ"ה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ", שׁוֹאֲלִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְכִילְתָּא בְּשַׁלַּח): אִם בְּמֹשֶׁה הֶאֱמִינוּ בַּהֲוָיָ"ה לֹא כָּל שֶׁכֵּן? אֶלָּא אִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לֶאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶלָּא עַל-יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדּוֹ, שֶׁזֶּה אֱמוּנַת חֲכָמִים.

וְלָכֵן עַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּמִצְרַיִם וְעָבְרוּ שָׁם נִסְיוֹנוֹת קָשִׁים וּמָרִים, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּה ז'): אֵין לְךָ אֻמָּה בָּעוֹלָם שֶׁהָיְתָה שְׁטוּפָה בִּדְבָרִים מְכֹעָרִים וַחֲשׁוּדִים בִּכְשָׁפִים וּבְזִמָּה וּבְכָל מַעֲשִׂים רָעִים, אֶלָּא הַמִּצְרִים בִּלְבַד, לְפִיכָךְ בָּא לָהֶם לְמִצְרַיִם תַּקָּלָה עַל יָדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל; הַמִּצְרִים הָיוּ הֲכִי מְזֹהָמִים, וְעַם יִשְׂרָאֵל הֻצְרְכוּ לַעֲבֹר מְרִירוּת זוֹ, עַד שֶׁזָּכוּ לְחַג הַחֵרוּת עַל-יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. וְדָבָר זֶה סוֹבֵב אֵצֶל כָּל אָדָם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וּבְכָל יוֹם וָיוֹם וּבְכָל שָׁעָה וְשָׁעָה. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (פְּסָחִים קטז.): בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם. אָדָם צָרִיךְ לְהַרְגִּישׁ שֶׁהָיָה בְּמִצְרַיִם, עָבְרָה עָלָיו מְרִירוּת, נִכְשַׁל בַּעֲבֵרוֹת חֲמוּרִים, שֶׁזֶּה הַיִּסּוּרִים הֲכִי קָשִׁים לַנֶּפֶשׁ, וְהִנֵּה זוֹכֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְהַצַּדִּיק מֵאִיר בּוֹ אוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וּמוֹצִיאוֹ מִכָּל הַשִּׁגְיוֹנוֹת שֶׁנִּדְבְּקוּ בּוֹ.

כִּי חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (סוֹטָה ג'): אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה, אֶלָּא אִם-כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת; וְלָכֵן יְצִיאַת מִצְרַיִם נִקְרֵאת חַג הַחֵרוּת, שֶׁיּוֹצְאִים לְחֵרוּת מֻחְלֶטֶת. וְתַכְלִית יְצִיאַת מִצְרַיִם הָיְתָה כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת ג, יב): "בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹקִים עַל הָהָר הַזֶּה", שֶׁהוּא הַר סִינַי. וַחֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (אָבוֹת ו, ב): אֵין לְךָ בֶּן חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה; הַתּוֹרָה מְזַכֶּכֶת אֶת הָאָדָם, הַתּוֹרָה מְגַלָּה לָאָדָם מַה שֶּׁהָיָה סָתוּם מִמֶּנּוּ, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (מְצֹרָע נג): אַמַּאי אִקְּרֵי תּוֹרָה? דְּאוֹרֵי וְגַלֵּי מַאי דַּהֲוָה סָתוּם וְלָא אִתְיַדַּע; מֶה הָיָה נִסְתָּר וְנֶעֱלָם מֵהָאָדָם בְּמִצְרַיִם? הָאֱלֹקוּת. כִּי מִצְרַיִם הָיְתָה מְלֵאָה אֱלִילִים וְלָכֵן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אָמַר (שְׁמוֹת ט, כט): "בְּצֵאתִי אֶת הָעִיר אֶפְרֹשׂ אֶת כַּפַּי"; כִּי הָיְתָה מְלֵאָה עֲבוֹדָה זָרָה, וְזֶה סוֹבֵב עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ, מֵאַחַר שֶׁעָבַר עָלֵינוּ כְּבָר מַה שֶּׁעָבַר, כְּפִי שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ יוֹדֵעַ בְּדִיּוּק מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו בַּחַיִּים, וְאָסוּר לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמוֹ, וּצְרִיכִים לִזְכֹּר הֵיטֵב הֵיטֵב אֶת הֶעָבָר שֶׁלָּנוּ, וּכְמוֹ שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר (שִׂיחוֹת-הֲרַ"ן, סִימָן נא): אֶת זֶה תְּקַבְּלוּ מִמֶּנִּי, שֶׁלֹּא יַטְעֶה אֶתְכֶם הָעוֹלָם, כִּי הָעוֹלָם מַטְעֶה מְאֹד.

אָדָם צָרִיךְ לִזְכֹּר הֵיטֵב מִיהוּ וּמַהוּ וּמֶה עָשָׂה, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְתַקֵּן מַעֲשָׂיו; וְלָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן סב), שֶׁצְּרִיכִים לַעֲשׂוֹת בְּכָל פַּעַם הַתְחָלָה חֲדָשָׁה, וְאֵין דַּי בְּכָךְ שֶׁחָזַרְתִּי בִּתְשׁוּבָה, אֶלָּא בְּכָל פַּעַם בְּפַעַם לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ. וְכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ו'), שֶׁאָדָם צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה, וְלֹא מַסְפִּיק שֶׁאֲנִי בַּעַל תְּשׁוּבָה וְחָזַרְתִּי בִּתְשׁוּבָה, אֶלָּא עָלַי לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה עַל הַתְּשׁוּבָה הַקּוֹדֶמֶת; כִּי כְּשֶׁאָדָם חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה, הוּא חוֹשֵׁב שֶׁהִנֵּה הוּא כְּבָר עָף בַּשָּׁמַיִם וְהִגִּיעַ לְמַדְרֵגָה, לֹא-כֵן גְּדוֹלֵי מֻבְחֲרֵי הַצַּדִּיקִים, אֲשֶׁר אֵין לָהֶם חֵטְא, הֵם מַחֲזִיקִים עַצְמָם לַהֲכִי גְּרוּעִים, וּמַרְגִּישִׁים שֶׁעֲדַיִן לֹא עָשׂוּ כְּלוּם, וַעֲדַיִן לֹא הִתְחִילוּ, וְעוֹשִׂים תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה; כִּי אֲפִלּוּ הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג, הֵם חוֹשְׁבִים וּמְדַמִּים לְעַצְמָם שֶׁעֲדַיִן גִּשְּׁמוּ אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלָכֵן חוֹזְרִים תָּמִיד בִּתְשׁוּבָה. וְזוֹ הַדֶּרֶךְ לִמְּדָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל – לַעֲשׂוֹת תָּמִיד תְּשׁוּבָה.

וְזֶה הָעִנְיָן שֶׁאָנוּ צְרִיכִים תָּמִיד לְהַזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּכָל יוֹם וָיוֹם, בָּעֶרֶב וּבַבֹּקֶר, בְּעֵת שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים קְרִיאַת שְׁמַע. כִּי מַהִי קְרִיאַת שְׁמַע? גִּלּוּי אֱמוּנָה: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הֲוָיָ"ה אֱלֹקֵינוּ הֲוָיָ"ה אֶחָד"; אָנוּ מְגַלִּים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, בַּבֹּקֶר אָנוּ מַזְכִּירִים "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הֲוָיָ"ה אֱלֹקֵינוּ הֲוָיָ"ה אֶחָד", כְּדֵי שֶׁנִּזְכֹּר אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כָּל הַיּוֹם, וּבָעֶרֶב אָנוּ קוֹרְאִים שׁוּב "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הֲוָיָ"ה אֱלֹקֵינוּ הֲוָיָ"ה אֶחָד", כְּדֵי שֶׁנִּזְכֹּר אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כָּל הַלַּיְלָה. וּמָה אָנוּ מַזְכִּירִים בִּקְרִיאַת שְׁמַע? יְצִיאַת מִצְרַיִם; כִּי אָדָם צָרִיךְ תָּמִיד לִזְכּוֹר הֵיכָן הוּא הָיָה עַד כֹּה? בִּבְחִינַת מִצְרַיִם, שֶׁעָשָׂה כָּל מִינֵי שְׁטֻיּוֹת בַּחַיִּים, כָּל מִינֵי עֲווֹנוֹת וַחֲטָאִים, וְאָז אַף פַּעַם לֹא יָבוֹא לִידֵי גַּאֲוָה וְיֵשׁוּת וְגַדְלוּת, שֶׁעַל יָדָן יֵלֵךְ לוֹ שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן פב): לָמָּה הוֹלֵךְ לָאָדָם שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר? כִּי הוּא אוֹמֵר: 'אֲנָא אֶמְלֹךְ', אֲנִי רוֹצֶה לִמְלֹךְ, אֲנִי – הָאָנֹכִיּוּת שֶׁלּוֹ, הַגַּאֲוָה וְהַגַּדְלוּת, זֶה מַה שֶּׁהוֹרֵס אוֹתוֹ, זֶה מַה שֶּׁמַּשְׁפִּיל אוֹתוֹ וְשׁוֹבְרוֹ.

אֲבָל אִם אָדָם מַשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ, זוֹכֵר הֵיטֵב מֶה עָשָׂה עַד עַכְשָׁו, הוּא אַף פַּעַם לֹא יִתְגָּאֶה עַל זוּלָתוֹ, וְתָמִיד יַחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ לַהֲכִי נָמוּךְ, וְאָז יִזְכֶּה לְגִלּוּי אֱלֹקוּת, לְסִתְרֵי נִסְתְּרוֹת הַתּוֹרָה. כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן יד), שֶׁלִּזְכּוֹת לְהַגִּיעַ לְתוֹרָה צְרִיכִים אַרְבַּע בְּחִינוֹת בַּעֲנָוָה, לִהְיוֹת עָנָו וּבָטֵל לְגַבֵּי גְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ, לִהְיוֹת עָנָו וּבָטֵל לְגַבֵּי בֵּינוֹנִים מִמֶּנּוּ, לִהְיוֹת עָנָו וּבָטֵל לִפְנֵי קְטַנִּים מִמֶּנּוּ, וְאִם לֹא דַּי בָּזֶה, צְרִיכִים לִהְיוֹת עָנָו וּבָטֵל גַּם לְגַבֵּי עַצְמוֹ, לֵידַע שֶׁאֲנִי כְּלוּם, וְאָז זוֹכִים לְתוֹרָה, כִּי אֵין הַתּוֹרָה נִקְנֵית אֶלָּא בְּדֶרֶךְ עֲנָוָה. וְזוֹ הַמַּעֲלָה שֶׁאָדָם מְקֹרָב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת – שֶׁנּוֹפֶלֶת עָלָיו שִׁפְלוּת, בִּטּוּל הַיֵּשׁוּת, בִּטּוּל הַחָמְרִיּוּת שֶׁלּוֹ. וְלָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן עב): מֵאַיִן אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי מְקֹרָב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת? אוּלַי אֲנִי מַטְעֶה עַצְמִי? אֶלָּא אִם נוֹפֶלֶת עָלַי עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת, וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי כְּלוּם, זֶה סִימָן שֶׁאֲנִי מְקֹרָב לְצַדִּיק הָאֱמֶת; כִּי מַה שֶּׁהַצַּדִּיק מַכְנִיס בָּאָדָם זֶה עֲנָוָה גְּדוֹלָה. אֲבָל אִם אָדָם מַחֲזִיק עַצְמוֹ לְיֵשׁוּת וְגֵאוּת, לַחֲשֹׁב: "אֲנִי כְּבָר מַשֶּׁהוּ", סִימָן שֶׁהוּא רָחוֹק מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת לְגַמְרֵי.

וְזֶה תָּלוּי כְּפִי הַהִתְבּוֹדְדוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם, כְּפִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וּמְדַבֵּר אֵלָיו, שֶׁזֶּה הַבִּטּוּל אֶל הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא. כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן נב): הַהִתְבּוֹדְדוּת זֶה הַבִּטּוּל אֶל הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא; הַיְנוּ אָדָם צָרִיךְ לְהַגִּיעַ לְמַדְרֵגָה כָּזוֹ, לִהְיוֹת נִכְלָל בִּמְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת, הוּא וְכָל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, וְזֶה אֵין יְכוֹלִים רַק כְּשֶׁמְּבַטֵּל אֶת הַיֵּשׁוּת אֶצְלוֹ לְגַמְרֵי. וְלָכֵן הָיָה אֵצֶל רַבֵּנוּ זַ"ל הַיְסוֹד תְּפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת, כַּמּוּבָא בִּדְבָרָיו זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן כה) שֶׁאָדָם יֵלֵךְ לְמָקוֹם פָּנוּי שֶׁאֵין שָׁם בְּנֵי-הָאָדָם, בְּאֵיזֶה שָׂדֶה אוֹ יַעַר, וְיִשְׁטַח כַּפָּיו אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וִידַבֵּר אֵלָיו בִּשְׂפַת הָאֵם שֶׁלּוֹ, אֲזַי מַעֲלֶה שַׁעֲשׁוּעִים כָּאֵלּוּ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁעֲדַיִן לֹא עָלוּ מִימוֹת עוֹלָם; וּכְכָל שֶׁאָדָם יוֹתֵר שָׁפָל, הוּא יוֹתֵר מַרְגִּישׁ אֶת הָרַע שֶׁעָשָׂה, וְיוֹתֵר חֲשׁוּבָה תְּפִלָּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סַנְהֶדְרִין מג:): מִי שֶׁדַּעְתּוֹ שְׁפָלָה, אֵין תְּפִלָּתוֹ נִמְאֶסֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים נא, יט): "לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה, אֱלֹקִים לֹא תִבְזֶה"; וְלָכֵן גְּדוֹלֵי מֻבְחֲרֵי הַצַּדִּיקִים, שֶׁזָּכוּ לְגִלּוּי אֱלֹקוּת, הֵם עָשׂוּ עַצְמָם כַּעֲנִיִּים, כְּדָוִד הַמֶּלֶךְ, שֶׁחִבֵּר תְּפִלּוֹתָיו: "וַאֲנִי עָנִי" וְגוֹ', אֵין לִי כְּלוּם וְכוּ'.

כִּי אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְאֹד מְאֹד חָשׁוּב שֶׁאָדָם מְבַטֵּל אֶת הַיֵּשׁוּת וְהַגֵּאוּת וְהַחָמְרִיּוּת שֶׁלּוֹ, וּבָא לִידֵי הַכָּרָה, שֶׁיּוֹדֵעַ בְּדִיּוּק מֶה עָשָׂה. וְלָכֵן אָנוּ מַזְכִּירִים בְּכָל יוֹם בַּבֹּקֶר בְּעֵת שֶׁאָנוּ קוֹרְאִים קְרִיאַת שְׁמַע, גִּלּוּי אֱמוּנָה – יְצִיאַת מִצְרַיִם. וְכֵן בָּעֶרֶב כְּשֶׁאָנוּ קוֹרְאִים קְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁזֶּה גִּלּוּי אֱמוּנָה, אָנוּ מַזְכִּירִים יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁנִּזְכֹּר אֶת עֲבָרֵנוּ, וְכָךְ אַף פַּעַם לֹא נִתְגָּאֶה. כִּי מָה אָנוּ רוֹאִים? אָדָם חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה, אֲשֶׁר זֶה דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, וְאֵין לְךָ דָּבָר הָעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה (עַיֵּן יְרוּשַׁלְמִי פֵּאָה א'), וְכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרָכוֹת לד): בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִים, שָׁם אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִים יְכוֹלִים לַעֲמֹד; אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְאֹד מְאֹד חֲשׁוּבָה תְּשׁוּבָה, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְחַכֶּה עַל כָּל יְהוּדִי שֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (פְּסָחִים קיט): יָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא פְּרוּסָה תַּחַת כַּנְפֵי הַחַיּוֹת, לְקַבֵּל בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה. וּמֵאַיִן יוֹדֵעַ שֶׁבֶּאֱמֶת חָזַרְתִּי בִּתְשׁוּבָה, וּבֶאֱמֶת אֲנִי יָכוֹל לְהִקָּרֵא כְּבָר בַּעַל תְּשׁוּבָה? אִם אֲנִי חָשׁ הֵיטֵב הֵיטֵב אֶת כְּאֵב עֲווֹנוֹתַי, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן קמא), אֲשֶׁר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כְּאֵב עֲווֹנוֹתָיו – צְרִיכִים זְכוּת;

כִּי בְּדֶרֶךְ כְּלָל אָדָם הָאוֹמֵר שֶׁשָּׁב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, הוּא מִסְתַּכֵּל עַל כֻּלָּם בְּבוּז, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא טִפָּה סְרוּחָה, וַעֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלוּם. וְלָכֵן לֹא בְּחִנָּם שֶׁאָמַר עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל (אָבוֹת פֶּרֶק ג'): הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים, וְאֵין אַתָּה בָּא לִידֵי עֲבֵרָה: דַּע מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. מֵאַיִן בָּאתָ? מִטִּפָּה סְרוּחָה, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ? אֶל מְקוֹם עָפָר, רִמָּה וְתוֹלֵעָה, הַגּוּף יְבֻלַּע בַּקֶּבֶר, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן? לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא; וְאִם אָדָם יַחְדִּיר דָּבָר זֶה הֵיטֵב בְּלִבּוֹ, אַף פַּעַם לֹא יָבוֹא לִידֵי עֲבֵרָה, וְיִהְיֶה בָּטֵל וּמְבֻטָּל לָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְלֹא יִרְצֶה כְּלוּם, רַק יַרְגִּיל עַצְמוֹ לִתֵּן תּוֹדָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ. כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ב'): כְּשֶׁאָדָם נוֹתֵן תּוֹדָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הוּא מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הֶאָרַת הָעוֹלָם הַבָּא בָּעוֹלָם הַזֶּה. מָה אָנוּ רוֹאִים? שֶׁהַצָּרוֹת וְיִסּוּרִים עוֹבְרִים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ, וְנִדְמֶה לָנוּ כְּאִלּוּ אָבַד מָנוֹס וְתִקְוָה, כִּי כְּשֶׁאָדָם מְסֻבָּב בְּיִסּוּרִים, הוּא מִתְפּוֹצֵץ לְגַמְרֵי, וּמָרִים חַיָּיו כְּלַעֲנָה. עַד שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי-אָדָם שֶׁמְּבַקְּשִׁים, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, לָצֵאת מִזֶּה הָעוֹלָם, וְאֵינָם יְכוֹלִים לִסְבֹּל אֶת הַיִּסּוּרִים הַקָּשִׁים וּמָרִים שֶׁעוֹבְרִים עֲלֵיהֶם.

אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל: אִם אָדָם מַרְגִּיל עַצְמוֹ לִתֵּן תּוֹדָה וְהוֹדָאָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּמַתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל עַל הַהַרְחָבוֹת שֶׁעוֹשֶׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אָז נוֹתֵן שֶׁבַח וּתְהִלָּה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ. שֶׁזֶּה מַה שֶּׁכָּתוּב (תְּהִלִּים ד, ב): "בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי"; דָּוִד הַמֶּלֶךְ סָבַל יִסּוּרִים מִבַּיִת וּמִבַּחוּץ, סְבָבוּהוּ לֵיצָנִים, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (עַיֵּן מִדְרַשׁ תְּהִלִּים, מִזְמוֹר קכד): אֵין לְךָ דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ לֵיצָנִים כְּדוֹרוֹ שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ; וְכֵן סָבַל עוֹד הַרְבֵּה צָרוֹת וְיִסּוּרִים, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן קצה) מַה הֶחֱזִיקוֹ? "בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי", כְּשֶׁעָבְרָה עָלָיו אֵיזוֹ צָרָה, לֹא אִבֵּד עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו, אֶלָּא מָצָא הַרְחָבָה בְּתוֹךְ הַצָּרָה, שֶׁהֲלֹא הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת גָּרוּעַ בְּהַרְבֵּה. וְעַל-יְדֵי-זֶה יָכוֹל הָיָה לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יְרוּשַׁלְמִי תַּעֲנִית ב, ט): אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כָּל צָרָה שֶׁהָיִיתִי נִכְנָס בָּהּ, אַתָּה הָיִיתָ מַרְחִיבָהּ לִי, נִכְנַסְתִּי בְּצָרָתָהּ שֶׁל בַּת-שֶׁבַע, נָתַתָּ לִי אֶת שְׁלֹמֹה, נִכְנַסְתִּי לְצָרָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, נָתַתָּ לִי אֶת בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ; דָּוִד הַמֶּלֶךְ הוֹרָה לָנוּ דֶּרֶךְ שֶׁל תְּפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁסֵּפֶר הַתְּהִלִּים, זֶה כָּל הַהִתְבּוֹדְדוּת שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ, שֶׁמִּכָּל צָרָה עָשָׂה מִזְמוֹר תְּהִלִּים.

וְזֹאת רָצָה רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁנַּרְגִּיל עַצְמֵנוּ – לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאָז נֵצֵא מִכָּל גָּלוּתֵנוּ, גָּלוּת מִצְרַיִם. וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (יְרוּשַׁלְמִי בְּרָכוֹת ט, א): אִם בָּאָה עַל הָאָדָם צָרָה, לֹא יִצְוַח לֹא לְמִיכָאֵל וְלֹא לְגַבְרִיאֵל, אֶלָּא לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּעַצְמוֹ; כִּי רַק הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יָכוֹל לְעָזְרוֹ, וַחֲבָל עַל הַזְּמַן, חֲבָל לִטְרֹחַ וְלָרוּץ אַחַר בְּנֵי-אָדָם, אֲשֶׁר לֹא יָבִינוּ אוֹתְךָ, רוּץ וּבְרַח יוֹתֵר טוֹב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּתְסַפֵּר לוֹ צָרוֹתֶיךָ. וְכֵן בְּתוֹךְ צָרוֹתֶיךָ תִּמְצָא הַרְחָבוֹת, וְאָז תִּרְאֶה יְשׁוּעוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁיַּעֲשֶׂה עִמְּךָ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (וַיִּקְרָא רַבָּה, פָּרָשָׁה ל', סִימָן ג'): בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ, שֶׁאֵין לָהֶם לֹא מֶלֶךְ וְלֹא נָבִיא וְלֹא כֹּהֵן וְלֹא אוּרִים וְתֻמִּים, וְאֵין לָהֶם אֶלָּא תְּפִלָּה זוֹ בִּלְבַד, אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַל תִּבְזֶה תְּפִלָּתָם; דָּוִד הַמֶּלֶךְ בִּקֵּשׁ אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ – הֲלֹא יַגִּיעַ זְמַן, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָנוּ – לֹא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְלֹא מֶלֶךְ וְלֹא נָבִיא, שׁוּם דָּבָר, וּמַה נַּעֲשֶׂה? נִבְרַח אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן, אֶלָּא עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אֲזַי רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, קַבֵּל אֶת תְּפִלּוֹתֵינוּ; וְגִלָּה לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ק')' שֶׁכָּל גְּדוֹלֵי מֻבְחֲרֵי הַצַּדִּיקִים לֹא זָכוּ לְהַגִּיעַ אֶל מַדְרֵגָתָם, אֶלָּא עַל-יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת, שֶׁהִתְבּוֹדְדוּ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ.

אֲבָל לִזְכּוֹת לְהַגִּיעַ לָזֶה צְרִיכִים לִהְיוֹת מְקֹרָבִים אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ס'): יֵשׁ בְּנֵי-אָדָם שֶׁיְּשֵׁנִים אֶת יְמֵיהֶם, הַמֹּחַ שֶׁלָּהֶם יָשֵׁן, אֵינָם מַרְגִּישִׁים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּבְרֶגַע שֶׁמִּתְקָרְבִים אֶל הַצַּדִּיק וְשׁוֹמְעִים בְּקוֹלוֹ, אָז נִפְתָּח הַפֶּה לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּמִתְעוֹרְרִים מֵהַשֵּׁנָה הָעֲמֻקָּה. וְלָכֵן קֹדֶם שֶׁאָדָם מִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק, הוּא בְּגָלוּת עֲמֻקָּה מְאֹד, גָּלוּת מִצְרַיִם, וְחֹשֶׁךְ וּמַר לוֹ מְאֹד, שֶׁזֶּה כְּלַל הַיִּסּוּרִים שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו, אֲשֶׁר אֵין בַּיִת שֶׁאֵין בּוֹ צָרָה. וּמָה הַפִּתְרוֹן לָצֵאת מֵהַצָּרוֹת? לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְאֵיךְ מַגִּיעִים לָזֶה? עַל-יְדֵי שֶׁמִּתְקָרְבִים לְצַדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁמַּחְדִּיר בָּנוּ רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת, וְאָז זוֹכִים לְחַג הַחֵרוּת, יְצִיאַת מִצְרַיִם. וְלָכֵן לֹא בְּחִנָּם שֶׁצְּרִיכִים לְהַזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּכָל יוֹם וָיוֹם, בְּכָל שָׁעָה וְרֶגַע, כִּי בְּכָל מַעֲמָד וּמַצָּב שֶׁאָדָם נִמְצָא, אָסוּר לוֹ לְהִתְיָאֵשׁ, אֶלָּא בַּמַּצָּבִים הַקָּשִׁים בְּיוֹתֵר צְרִיכִים לָבוֹא וְלִבְרֹחַ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן עח), אֲשֶׁר אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, אֵין מֻשָּׂג שֶׁל יֵאוּשׁ, אַף שֶׁעָשִׂיתָ מַה שֶּׁעָשִׂיתָ, הָיִיתָ בְּגָלוּת מִצְרַיִם, וְעָשִׂיתָ כָּל הַתּוֹעֵבוֹת רָעוֹת, עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, אַתָּה יָכוֹל לִזְכּוֹת לָצֵאת מִמִּצְרַיִם, וּלְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, וְיִהְיֶה לְךָ חַג הַחֵרוּת, וְתוּכַל לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר אֵין עוֹד דָּבָר חָשׁוּב יוֹתֵר אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ כְּאָדָם הַמִּתְבּוֹדֵד אֵלָיו וּמְדַבֵּר לְפָנָיו, אֵיזֶה נֹעַם וַעֲרֵבוּת וְזִיו וְחִיּוּת וּדְבֵקוּת הִיא זוֹ, שֶׁאָדָם מְטַיֵּל בְּחַדְרוֹ, וְהוֹלֵךְ אָנֶה וָאָנָה, וּמְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת, וְיוֹצֵא לַשָּׂדֶה וּפוֹרֵשׂ כַּפָּיו לַשָּׁמַיִם, וְשׁוֹפֵךְ לִבּוֹ, אוֹ נִכְנָס בְּתוֹךְ עֹבִי הַיַּעַר וְצוֹעֵק קוֹלֵי קוֹלוֹת לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֲשֶׁר אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן כא): כְּשֶׁהַמֹּחִין הֵם בְּעִבּוּר, שֶׁעֲדַיִן לֹא הוֹלִידוּ גִּלּוּי אֱלֹקוּת, שֶׁאָדָם יַרְגִּישׁ בְּמֹחוֹ אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיָחוּשׁ שֶׁמְּלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְכָל הָעוֹלָם זֶה רַק אֱלֹקוּת, וְדוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר, זֶה לְבוּשׁ לָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, אֵין מֻשָּׂג שֶׁל טֶבַע, מִקְרֶה וּמַזָּל, הַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל.

אֲבָל לְהַגִּיעַ לָזֶה, צָרִיךְ לִצְעֹק הַרְבֵּה קוֹלוֹת, וּבְתוֹךְ הַיַּעַר, שֶׁאֵין אִישׁ שׁוֹמֵעַ. כִּי אִם צוֹעֵק בִּמְקוֹם יִשּׁוּב, כְּבָר חָסֵר לוֹ מִן הָאֱמֶת, כִּי רוֹצֶה שֶׁבְּנֵי-אָדָם יִשְׁמְעוּ אֵיךְ הוּא צוֹעֵק, וְיֹאמְרוּ: אֵיזֶה אַבְרֵךְ עוֹבֵד ה' זֶה, אֵיזֶה בָּחוּר יְרֵא שָׁמַיִם זֶה, אֲשֶׁר זֶה כְּבָר שֶׁקֶר. וְלָכֵן שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה וְהַהִתְבּוֹדְדוּת, שֶׁאָדָם הוֹלֵךְ בְּמָקוֹם יְחִידִי, שֶׁאֵין שָׁם בְּנֵי-אָדָם, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן נב): הַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי, וְהַמְפַנֶּה לִבּוֹ לְבַטָּלָה, הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ; הַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בְּנֵי-אָדָם הוֹלְכִים שָׁם בַּיּוֹם, וְצוֹעֵק לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּקוֹלוֹת, אֲזַי נִפְתָּח לוֹ הַמֹּחַ, וְנִכְלָל בִּמְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת. כִּי חֲשִׁיבוּת הַתְּפִלָּה וְהַהִתְבּוֹדְדוּת – אֵין לְתָאֵר וּלְשַׁעֵר כְּלָל, וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (תַּנְחוּמָא וַיֵּרָא א'): אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְיִשְׂרָאֵל, הֱווּ זְהִירִים בִּתְפִלָּה, שֶׁאֵין מִדָּה אַחֶרֶת יָפָה הֵימֶנָּה, וְהִיא גְּדוֹלָה מִכָּל הַקָּרְבָּנוֹת, וַאֲפִלּוּ אֵין אָדָם כְּדַאי לֵעָנוֹת בִּתְפִלָּתוֹ לַעֲשׂוֹת חֶסֶד עִמּוֹ, כֵּיוָן שֶׁמַּרְבֶּה בְּתַחֲנוּנִים, אֲנִי עוֹשֶׂה חֶסֶד עִמּוֹ; וְזֶה הַסּוֹד שֶׁל חַג הַחֵרוּת, יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהַצַּדִּיק הָאֱמֶת מַחְדִּיר בָּנוּ.

וְלָכֵן אַשְׁרֵי הָאָדָם הַזּוֹכֶה לִהְיוֹת מְקֹרָב אֶל רַבֵּנוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מְעוֹרֵר אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁנָה, וְאֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ לִישֹׁן, וּמַחְדִּיר בּוֹ אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזּוֹ מַעֲלַת הַצַּדִּיק, אֲשֶׁר אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהַצַּדִּיק עוֹלֶה מַעְלָה מַעְלָה, וּמַשִּׂיג אֵין סוֹף, כְּמוֹ-כֵן יָכוֹל לָרֶדֶת מַטָּה מַטָּה, וּלְהַגְבִּיהַּ אֶת הַיְרוּדִים וְהַנְּפוּלִים. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ז'), שֶׁהַצַּדִּיק מַרְאֶה לַגְּדוֹלִים שֶׁעֲדַיִן אֵינָם יוֹדְעִים כְּלוּם, וְלַקְּטַנִּים מַרְאֶה לְבַל יִתְיָאֲשׁוּ, כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא עִמָּכֶם, אִתְּכֶם וְאֶצְלְכֶם. וְלָכֵן כָּל הַזּוֹכֶה לִהְיוֹת מְקֹרָב לְרַבֵּנוּ זַ"ל, הוּא זוֹכֶה לְחַג הַחֵרוּת, יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּכָל יוֹם וָיוֹם, בְּכָל שָׁעָה וְשָׁעָה, בְּכָל רֶגַע וָרֶגַע. אַשְׁרֵי הָאָדָם הַמַּכְנִיס דִּבּוּרִים אֵלּוּ בְּתוֹךְ לִבּוֹ, וְאָז יִזְכֶּה בֶּאֱמֶת לְחַג הַחֵרוּת וְלִיצִיאַת מִצְרַיִם, וְיִתְקַיֵּם אֶצְלוֹ (מִיכָה ז, טו): "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" בְּבִיאַת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן וְאָמֵן!

תַּם וְנִשְׁלַם שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!