מוֹהֲרֹא"שׁ ז"ל אָמַר, שֶׁמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, אֲשֶׁר כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁאָדָם מְקַבֵּל בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, נִמְשָׁכוֹת רַק מִשַּׁבַּת-קֹדֶשׁ, וְלָכֵן צְרִיכִים לִשְׂמֹחַ כָּל הַשַּׁבָּת, וּלְדַבֵּק אֶת מֹחַ-מַחֲשַׁבְתּוֹ רַק בּוֹ יִתְבָּרַךְ; כִּי בְּשַׁבָּת מֵאִיר אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ בְּגִלּוּי נוֹרָא וְנִפְלָא מְאֹד. וְהָעִקָּר בְּשַׁבָּת רַק לִשְׁמֹר עַל הַמַּחֲשָׁבָה, לֹא לְהַסִּיחַ דַּעַת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּרֶגַע. וְאָז אִם אָדָם חוֹשֵׁב מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כָּל הַשַּׁבָּת, שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ בִּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת, עַל-יְדֵי-זֶה נִשְׁפָּע עָלָיו שֶׁפַע עַל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל.
(אִמְרֵי-מוֹהֲרֹא"שׁ, חֵלֶק ב', סִימָן תשכה)
קוּנְטְרֵס
בִּרְכַּת הַשַּׁבָּת
א.
בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אֵין אַתֶּם יְכוֹלִים לְתָאֵר וּלְשַׁעֵר אֶת מַעֲלַת הַזּוֹכֶה לִשְׁמֹר שַׁבַּת-קֹדֶשׁ, אֲשֶׁר כָּל הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַשְׁפִּיעַ עָלָיו שֶׁפַע בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדָיו. כִּי כָּךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יְרוּשַׁלְמִי בְּרָכוֹת ב, ח) "בִּרְכַּת הֲוָיָ"ה הִיא תַעֲשִׁיר" (מִשְׁלֵי י, כב) – זוֹ בִּרְכַּת שַׁבָּת; כְּשֶׁיְּהוּדִי זוֹכֶה לִשְׁמֹר שַׁבָּת, אֲזַי הַשַּׁבָּת שׁוֹמֶרֶת אוֹתוֹ, הַשַּׁבָּת מַמְשֶׁכֶת לָאָדָם בְּרָכָה לְכָל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַשָּׁבוּעַ. וְאָנוּ רוֹאִים, שֶׁהָעֵרֶב-רַב הָעִקָּר אֶצְלָם לַעֲקֹר מִנִּשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, עַל-כֵּן עָלֵינוּ לִמְסֹר אֶת נַפְשֵׁנוּ דַּיְקָא עַל קְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת, כִּי בָּזֶה שֶׁאָדָם שׁוֹמֵר שַׁבָּת, מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הָאוֹר שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מִסְתַּכֵּל בְּשַׁבָּת עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּהִסְתַּכְּלוּת יוֹצֵאת מִן הַכְּלָל, הַיְנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין וּבְתוֹךְ כָּל עָלְמִין, וְאֵין שׁוּם מְצִיאוּת בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְחַיֶּה וּמְהַוֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, וְדוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר, הַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל, אֵין אָדָם נוֹקֵף אֶצְבָּעוֹ מִלְּמַטָּה אֶלָּא אִם-כֵּן מַכְרִיזִין עָלָיו מִלְּמַעְלָה (חֻלִּין ז:); כָּל-כָּךְ גָּדְלָה הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁשּׁוּם דָּבָר קָטָן אֵינוֹ נֶאֱרָע בִּלְעֲדֵי הַשְׁגָּחָתוֹ, אֵין אָדָם נוֹגֵעַ בְּמַה שֶּׁמּוּכָן לַחֲבֵרוֹ, וְאֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בְּמַלְכוּת חֲבֶרְתָּהּ אֲפִלּוּ כִּמְלֹא נִימָא (יוֹמָא לח.); כָּל-כָּךְ גְּדוֹלָה הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאֵין אֶחָד יָכוֹל לִגַּע בְּזוּלָתוֹ אֲפִלּוּ יִרְצֶה לְקַפֵּחַ פַּרְנָסָתוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי, בְּלִי רְשׁוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לֹא יוּכַל, וּבְשַׁבָּת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַשְׁגִּיחַ יוֹתֵר מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, שֶׁאָז גַּם גְּדוֹלָה הַשְׁגָּחָתוֹ, אֲבָל בְּשַׁבָּת מֵאִיר אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהִתְגַּלּוּת יוֹתֵר גְּדוֹלָה, כִּי בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל הָאָדָם מֻגְבָּל, הוּא עָמֵל וְעָסוּק בְּעִנְיָנָיו, מְעֹרָב בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים וְחָמְרִיִּים, אֲזַי שׁוֹכֵחַ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא טָרוּד בַּעֲסָקָיו, שִׁשָּׁה יָמִים עוֹבֵד, אֲזַי מְלֻבָּשׁ בְּחֹמֶר עָב וְגַס, וְאֵינוֹ רוֹאֶה אֱלֹקוּת, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּשַׁבָּת, אֵין שׁוּם מְלָאכָה – לֹא בְּמַעֲשֶׂה, לֹא בְּדִבּוּר וְלֹא בְּמַחֲשָׁבָה, אָז נִתְגַּלָּה לָאָדָם הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ הַפְּרָטִית בְּיוֹתֵר. וְלָכֵן מִי שֶׁזּוֹכֶה לִשְׁמֹר שַׁבָּת, זוֹכֶה לִרְאוֹת אֶת אוֹר הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל. כִּי בְּשִׁשָּׁה יָמִים אָדָם עָלוּל לִשְׁכֹּחַ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, לֹא שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֵינוֹ מִסְתַּכֵּל עָלָיו, חָלִילָה, אֶלָּא הָאָדָם טָרוּד וְשׁוֹכֵחַ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. לֹא-כֵן בְּשַׁבָּת מֵאִיר עָלָיו גִּלּוּי הָאֵין סוֹף בְּגִלּוּי רַב, כִּי מוֹרִיד מֵעַצְמוֹ אֶת כָּל הַלְּבוּשִׁים הַחָמְרִיִּים וְהַגַּשְׁמִיִּים, וְאָז נִתְגַּלֶּה אֵלָיו הָאוֹר הָאֱלֹקִי בְּגִלּוּי נוֹרָא מְאֹד.
לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! הִשְׁתַּדְּלוּ בְּכָל מִינֵי אֳפָנִים שֶׁבָּעוֹלָם לִשְׁמֹר אֶת הַשַּׁבָּת, וְהַשַּׁבָּת תִּשְׁמֹר עֲלֵיכֶם, וְאַף שֶׁזֶּה בָּא לָכֶם קָשֶׁה עַד מְאֹד, דְּעוּ כִּי הַכֹּל דִּמְיוֹן, כִּי מִי שֶׁזּוֹכֶה לִקְצָת יִשּׁוּב הַדַּעַת, שֶׁמְּיַשֵּׁב אֶת עַצְמוֹ "הֵיכָן אֲנִי בְּזֶה הָעוֹלָם, וּמָה אֲנִי עוֹשֶׂה כָּאן?! מֵהֵיכָן בָּאתִי וּלְהֵיכָן אֲנִי צָרִיךְ לֵילֵךְ, וּמַה תַּפְקִידִי?! בָּאתִי מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְעָלַי לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ". אִם יֵשׁ לָאָדָם יִשּׁוּב הַדַּעַת הַזֶּה, כְּבָר אֵין לוֹ שׁוּם נִסָּיוֹן כְּדֵי לִשְׁמֹר אֶת הַשַּׁבָּת, כִּי כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם אֵינוֹ מַרְגִּישׁ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי יֵשׁ לוֹ נִסָּיוֹן קָשֶׁה מְאֹד לִשְׁמֹר שַׁבָּת, כִּי נִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ בְּשַׁבָּת יַרְוִיחַ יוֹתֵר, אוֹ אִם יַעֲבֹד בְּשַׁבָּת, חַס וְשָׁלוֹם, יִפְרַח הָעֵסֶק וִישַׂגְשֵׂג, בַּר מִינָן מֵהַצְלָחוֹת כָּאֵלּוּ, כִּי מִי שֶׁמְּחַלֵּל שַׁבָּת, כָּל הַקְּלָלוֹת רוֹבְצוֹת עַל רֹאשׁוֹ וְעָנְשׁוֹ בִּסְקִילָה, וּבַעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, אָנוּ שׁוֹמְעִים כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה תְּאוּנוֹת דְּרָכִים, הֲרִיגוֹת וּרְצִיחוֹת, אֲשֶׁר הַכֹּל בָּא, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, מִפְּנֵי חִלּוּל שַׁבָּת.
לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים, רְאוּ לִשְׁמֹר אֶת הַשַּׁבָּת, וְהַשַּׁבָּת עֲלֵיכֶם; כִּי אֵין עוֹד בִּטּוּחַ חָזָק יוֹתֵר לָאָדָם לִהְיוֹת שָׁמוּר מִכָּל רַע, כְּמוֹ שְׁמִירַת שַׁבָּת. וַעֲלֵיכֶם לָדַעַת, אֲשֶׁר כָּתוּב בַּזֹּהַר (יִתְרוֹ פח.), שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת הַנִּמְשָׁכוֹת לָאָדָם בְּמֶשֶׁךְ יְמֵי הַחֹל בָּאוֹת רַק בִּזְכוּת הַשַּׁבָּת, כְּשֶׁיְּהוּדִי שׁוֹמֵר שַׁבָּת וְשָׂמֵחַ בָּהּ, עַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אוֹר וְזִיו וְחִיּוּת וּדְבֵקוּת, לֹא-כֵן בְּאֶמְצַע הַשָּׁבוּעַ אָדָם עָלוּל לִשְׁכֹּחַ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, עָלוּל לִשְׁכֹּחַ מֵהַמִּצְווֹת, וְעִקַּר שְׁלִיטַת הַחִיצוֹנִים אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן פו) הִיא בִּימוֹת הַחֹל. שֶׁאָז הַשְּׁכִינָה בִּבְחִינַת רַגְלִין, וְהֵם אֵינָם מְנִיחִים אֶת הָאָדָם לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמְזַמְּנִים לְפָנָיו מְנִיעוֹת שֶׁלֹּא יָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה. כִּי בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל אָדָם נִמְצָא בִּבְחִינַת רַגְלִין – בַּמְּקוֹמוֹת הַנְּמוּכִים בְּיוֹתֵר, וּמִתְבַּיֵּשׁ מֵהַחֶבְרָה, מֵאֲנָשִׁים, מַה יֹּאמְרוּ עַל כָּךְ שֶׁגַּם הוּא שָׁב בִּתְשׁוּבָה, אֲבָל כְּשֶׁאָדָם זוֹכֶה וְשׁוֹמֵר שַׁבָּת, הַשַּׁבָּת מַגְבִּיהָה רַגְלָיו, הַשְּׁכִינָה עוֹלָה לְמַעְלָה, וְעַל-יְדֵי שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹזֵר לוֹ שֶׁלֹּא יַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ, וְזוֹכֶה בִּשְׁמִירַת הַשַּׁבָּת, יֵשׁ לוֹ בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ. אָנוּ רוֹאִים בַּמְּצִיאוּת, שֶׁעוֹבְרִים עַל בְּנֵי-אָדָם כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה צָרוֹת וּמַשְׁבְּרִים, כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה יִסּוּרִים, נִכְנָסִים בְּחוֹבוֹת וְאֵינָם רוֹאִים בְּרָכָה בַּכֶּסֶף, וְאֵין יוֹדְעִים מִמָּה זֶה, אֲבָל אִם אָדָם זוֹכֶה לְיִשּׁוּב הַדַּעַת, תֵּכֶף-וּמִיָּד יַשְׂכִּיל וְיָבִין, שֶׁהַכֹּל בָּא רַק מֵחֲמַת חִלּוּל שַׁבָּת, כִּי בָּרֶגַע שֶׁאָדָם מְחַלֵּל שַׁבָּת, הוּא עוֹשֶׂה חָלָל בַּבְּרִיאָה, חֹר בַּכִּיס שֶׁלּוֹ, חֹר בַּסַּל שֶׁלּוֹ, מִמֵּילָא אֵין מָקוֹם שֶׁתְּהֵא מְצוּיָה בּוֹ הַבְּרָכָה, לָזֹאת הַמְחַלֵּל שַׁבָּת – אֵין בְּרָכָה בְּמָמוֹנוֹ, אֵין לוֹ בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂה יָדָיו, וְהוּא מִסְתּוֹבֵב עָצוּב וּבְדִכָּאוֹן, מְקֻלָּל בִּקְלָלוֹת שׁוֹנוֹת. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! תִּקְּחוּ עַצְמְכֶם בִּידֵיכֶם, וְתַתְחִילוּ לִשְׁמֹר שַׁבָּת, וְאָז הַשַּׁבָּת תִּשְׁמֹר עֲלֵיכֶם, כִּי הַשַּׁבָּת הִיא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּעַצְמוֹ, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה יוֹתֵר לִשְׁמֹר שַׁבָּת, נִמְשָׁךְ עָלָיו יוֹתֵר גִּלּוּי שְׁכִינָה; עַל-כֵּן אַשְׁרֵי הָאָדָם הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת, וְעַל-יְדֵי-זֶה הַשַּׁבָּת תִּשְׁמֹר עָלָיו.
ב.
בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לָדַעַת, שֶׁחֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (בֵּיצָה טז.), שֶׁבְּשַׁבָּת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נוֹתֵן נְשָׁמָה יְתֵרָה לְכָל אָדָם, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנֶסֶת שַׁבָּת, נִכְנֶסֶת לָאָדָם נְשָׁמָה יְתֵרָה, וּלְמוֹצָאֵי שַׁבָּת נוֹטְלִים מִמֶּנּוּ אֶת הַנְּשָׁמָה יְתֵרָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ, כֵּיוָן שֶׁשָּׁבַת, וַי אָבְדָה נֶפֶשׁ. כְּשֶׁנִּכְנֶסֶת הַשַּׁבָּת נִכְנֶסֶת בְּרָכָה לָאָדָם, יוֹצֵאת הַשַּׁבָּת – הַנְּשָׁמָה צוֹעֶקֶת: וַי וַי וַי עַל הַנֶּפֶשׁ. אִם בְּנֵי-אָדָם הָיוּ יוֹדְעִים מַהִי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, הָיוּ מַעֲרִיכִים אוֹתָהּ וְשׁוֹמְרִים אוֹתָהּ. כִּי הַשַּׁבָּת זֶהוּ הָאוֹר הָאֱלֹקִי וְהַמַּתָּנָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נְתָנָנוּ. וּכְמוֹ שֶׁחֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (שַׁבָּת י:): אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְמֹשֶׁה: מַתָּנָה טוֹבָה יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי וְשַׁבָּת שְׁמָהּ, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִתְּנָהּ לְיִשְׂרָאֵל; וְכֵן אוֹמְרִים (אוֹתִיּוֹת דְּרַבִּי עֲקִיבָא): שַׁבָּת הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא. מַה יִּהְיֶה בָּעוֹלָם הַבָּא? עַתָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה הַנְּשָׁמָה מְלֻבֶּשֶׁת בְּגוּף, וּבָעוֹלָם הַבָּא תִּהְיֶה נְשָׁמָה בְּלִי גּוּף, לֹא יִהְיֶה אָז גּוּף רַק נְשָׁמָה חֵלֶק אֱלוֹקַ מִמַּעַל, וְשַׁבָּת הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, הַיְנוּ אָדָם זוֹכֶה בְּשַׁבָּת בְּעוֹדוֹ נְשָׁמָה בְּתוֹךְ גּוּף לֵהָנוֹת מִזִּיו הַשְּׁכִינָה; הַיְנוּ כִּי אָדָם הַמְדַבֵּק עַצְמוֹ בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְחוֹשֵׁב שֶׁהִנֵּה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא פֹּה, וְתָמִיד מִסְתַּכֵּל עָלָיו יִתְבָּרַךְ, וּמְדַבֵּר עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׂפַת הָאֵם שֶׁלּוֹ, וְחוֹשֵׁב מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, אֶצְלוֹ מִתְגַּלָּה הַנְּשָׁמָה בְּגִלּוּי נוֹרָא וְנִפְלָא מְאֹד, וְזֶה יִהְיֶה בָּעוֹלָם הַבָּא, אֲשֶׁר שָׁם זֶהוּ עוֹלַם הַנְּשָׁמוֹת, שֶׁהַנְּשָׁמָה מִתְעַנֶּגֶת בְּזִיו שְׁכִינַת עֻזּוֹ יִתְבָּרַךְ, זֶהוּ כָּל תַּעֲנוּג הַנְּשָׁמָה, שֶׁזּוֹכָה לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, אֲבָל בְּשַׁבָּת יָכוֹל אָדָם לִזְכּוֹת לְכָל הָאוֹרוֹת הַלָּלוּ עִם הַגּוּף הַגַּשְׁמִי וְהַחָמְרִי.
לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים, רְאוּ לְהַתְחִיל לִשְׁמֹר שַׁבָּת, וְאָז תִּרְאוּ אֵיךְ הַשַּׁבָּת תִּשְׁמֹר עֲלֵיכֶם; כִּי כָּל אֲשֶׁר אַתֶּם סוֹבְלִים צָרוֹת וְיִסּוּרִים, מַחֲלוֹת וָחֳלָאִים רָעִים, הַכֹּל בָּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָאָדָם אֱמוּנָה בְּשַׁבָּת, הַשַּׁבָּת נַעֲשֵׂית מְזֻלְזֶלֶת בְּעֵינָיו, כִּי הָעֵרֶב-רַב יוֹדְעִים שֶׁאִם נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְרוּ אֶת הַשַּׁבָּת, בָּזֶה הֵם מִתְאַחֲדִים בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וּבָרֶגַע שֶׁיְּהוּדִי דָּבוּק בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, נִתְבַּטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְאֵין כְּבָר כְּלוּם רַק אֱלֹקוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה ב, יא): "וְנִשְׂגַּב הֲוָיָ"ה לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא"; הַיְנוּ שֶׁיִּשָּׁאֵר רַק הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְזוֹ תַּכְלִית הַבְּרִיאָה, שֶׁלֹּא נִרְאֶה וְלֹא נִשְׁמַע וְלֹא נַרְגִּישׁ רַק אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. בַּעֲבוּר זֶה בָּרָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי וְהַחָמְרִי, כְּדֵי שֶׁפֹּה בְּזֶה הָעוֹלָם נִזְכֶּה נְשָׁמָה בְּתוֹךְ הַגּוּף לְהַכִּירוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲבָל הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא מַחֲטִיאִים אֶת הָאָדָם בְּכָל מִינֵי חֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת, וּבִפְרָט בִּפְגַם הַבְּרִית, שֶׁמְּאֹד מָצוּי שֶׁאָדָם יִכָּשֵׁל בִּבְרִית קֹדֶשׁ, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, עַל-יְדֵי הִרְהוּרִים וְהִסְתַּכְּלֻיּוֹת רָעוֹת, וְהַחֵטְא הַמְגֻנֶּה הַזֶּה מְטַמְטֵם אֶת לֵב וּמֹחַ הָאָדָם, עַד שֶׁנֶּעֱלָם וְנִסְתָּר מִמֶּנּוּ אוֹר הַשַּׁבָּת, אֲזַי מַגִּיעַ לִידֵי חִלּוּל שַׁבָּת, וּבָרֶגַע שֶׁמְּחַלֵּל שַׁבָּת, עוֹשֶׂה חָלָל בַּבְּרִיאָה, אֲשֶׁר מִשָּׁם נוֹבְעוֹת כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים וְהַמְּרִירוּת וְהָעָגְמַת נֶפֶשׁ, שֶׁעוֹבְרִים עַל בְּנֵי-אָדָם. לָזֹאת אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שַׁבָּת קיח:): מִי שֶׁשּׁוֹמֵר שַׁבָּת, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מוֹחֵל לוֹ עַל כָּל עֲווֹנוֹתָיו; אֲפִלּוּ אָדָם שֶׁעָבַר עַל כָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כֵּיוָן שֶׁמְּקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לִשְׁמֹר שַׁבָּת, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יִמְחַל לוֹ עַל הַכֹּל, וְיַמְשִׁיךְ עָלָיו בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדָיו.
לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אַף שֶׁעָבַר עֲלֵיכֶם בַּחַיִּים חַיּוּתְכֶם מַה שֶּׁעָבַר כְּבָר, שֶׁנִּכְשַׁלְתֶּם בְּכָל מִינֵי חֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת, וַאֲכַלְתֶּם טְרֵפוֹת וּנְבֵלוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, נִפְגַּמְתֶּם בְּכָל מִינֵי פְּגָמִים, עִם כָּל זֹאת אִם רַק תְּקַבְּלוּ עַל עַצְמְכֶם לִשְׁמֹר שַׁבָּת, תִּמָּשֵׁךְ עֲלֵיכֶם בְּרָכָה כָּזוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, אֲשֶׁר אֵינְכֶם יְכוֹלִים לְתָאֵר וּלְשַׁעֵר כְּלָל. רַק תְּנַסּוּ לִשְׁמֹר שַׁבָּת, וְתִוָּכְחוּ אֵיזֶה אוֹר יָבוֹא עֲלֵיכֶם. וּכְבָר אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יְרוּשַׁלְמִי תַּעֲנִית א, א): אִלּוּ הָיוּ יִשְׂרָאֵל מְשַׁמְּרִים שַׁבָּת אַחַת כְּתִקּוּנָהּ, מִיָּד הָיָה בֶּן דָּוִד בָּא; הַגְּאֻלָּה תְּלוּיָה רַק בִּשְׁמִירַת שַׁבָּת. וְאָמַר הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע: כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ גְּאֻלָּה כְּלָלִית, שֶׁאָנוּ מְחַכִּים וּמְצַפִּים שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יִגְאַל אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל מֵהַגָּלוּת, וְיוֹצִיאֵנוּ מִבֵּין הַגּוֹיִים, וְיוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ, וְתִתְגַּלֶּה עָלֵינוּ מַלְכוּת שָׁמַיִם, שֶׁנֵּדַע שֶׁרַק הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מֶלֶךְ וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה (תְּהִלִּים קג, יט), כֵּן יֵשׁ גַּם עַתָּה גְּאֻלָּה פְּרָטִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים סט, יט): "קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ", שֶׁכָּל יְהוּדִי וִיהוּדִי כְּבָר עַכְשָׁו יָכוֹל לִזְכּוֹת לִגְאֻלָּה פְּרָטִית, הַיְנוּ שֶׁאַף בִּכְלָלִיּוּת אָנוּ בְּגָלוּת מָרָה מְאֹד, שֶׁהָעֵרֶב-רַב מִתְפַּשֵּׁט בָּעוֹלָם, וּמַחֲטִיא אֶת בְּנֵי הָאָדָם בְּכָל מִינֵי חֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, וּבִפְרָט בִּכְפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת, עִם כָּל זֹאת לִגְאֻלָּה פְּרָטִית אָדָם כְּבָר יָכוֹל לִזְכּוֹת – אִם שׁוֹמֵר שַׁבָּת, שֶׁכְּבָר יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אוֹר הַשְּׁכִינָה, וּמַמְלִיךְ עַל עַצְמוֹ אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיוֹדֵעַ וְעֵד, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בַּעַל הַבַּיִת, וְכָל אֲשֶׁר קוֹרֶה בְּזֶה הָעוֹלָם, אֵינֶנּוּ מִקְרֶה, מַזָּל וְטֶבַע, אֶלָּא הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ לְבַד.
לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אִם אַתֶּם רוֹצִים לִזְכּוֹת לִגְאֻלָּה פְּרָטִית, שֶׁתִּגְאֲלוּ אֶת נִשְׁמַתְכֶם מִן הַגָּלוּת, תְּקַבְּלוּ עַל עַצְמְכֶם לִשְׁמֹר שַׁבָּת, וְעַל-יְדֵי-זֶה תַּרְגִּישׁוּ אוֹר וְזִיו וְחִיּוּת וּדְבֵקוּת כָּזוֹ, שֶׁאֵינְכֶם יְכוֹלִים לְתָאֵר וּלְשַׁעֵר כְּלָל, כִּי הַשַּׁבָּת הִיא בְּעַצְמָהּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כִּי מַאי שַׁבָּת? שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (זֹהַר יִתְרוֹ פח:); בְּשַׁבָּת מִתְגַּלֶּה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בִּמְלֹא הוֹדוֹ וּכְבוֹדוֹ, בְּלִי שׁוּם לְבוּשִׁים, וְעַל-כֵּן לֹא בְּחִנָּם אָנוּ רוֹאִים, שֶׁהָעֵרֶב-רַב כָּל-כָּךְ מִתְפַּשְּׁטִים עַל שַׁבַּת-קֹדֶשׁ, וְרוֹצִים לְעָקְרָהּ מִנִּשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם מְפַחֲדִים עַד מְאֹד כֵּיוָן שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יְקַבְּלוּ עַל עַצְמָם עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, אֵין לָהֶם כְּבָר מַה לַּעֲשׂוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם, כִּי כָּל קִיּוּם הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְהַקְּלִפּוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא רַק הַעֲלָמָה וְהַסְתָּרָה שֶׁל הָאֱלֹקוּת, מֵאַיִן מְקַבְּלוֹת חִיּוּת הַקְּלִפּוֹת? מֵהַהַעֲלָמָה וְהַהַסְתָּרָה, שֶׁאָדָם חוֹשֵׁב כְּאִלּוּ עָזַב הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶת עוֹלָמוֹ, אֲבָל אִם אָדָם מַמְשִׁיךְ בְּעַצְמוֹ אֶת הָאוֹר אֱלֹקִי, מַרְגִּישׁ שֶׁאֲפִלּוּ שֶׁעָשִׂיתִי מַה שֶּׁעָשִׂיתִי, אֲבָל הִנֵּה אֲנִי שָׁב בִּתְשׁוּבָה, וַאֲנִי מוֹסֵר נַפְשִׁי לִשְׁמֹר שַׁבָּת, אַף שֶׁזֶּה בָּא לִי קָשֶׁה מְאֹד, כִּי מִי שֶׁחִלֵּל אֲפִלּוּ פַּעַם אַחַת שַׁבָּת, קָשֶׁה לוֹ עַד מְאֹד לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, כִּי עַל-יְדֵי חִלּוּל שַׁבָּת, עוֹשֶׂה חָלָל בְּתוֹךְ הַבְּרִיאָה שֶׁלּוֹ, בְּתוֹךְ נִשְׁמָתוֹ, אֲשֶׁר אָז קָשֶׁה לוֹ מְאֹד לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, עִם כָּל זֹאת, אִם אָדָם מוֹסֵר נַפְשׁוֹ לִשְׁמֹר אֶת הַשַּׁבָּת, וּמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ "מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה לֹא יוֹעִיל שׁוּם דָּבָר, אֶשְׁמֹר אֶת הַשַּׁבָּת בְּכָל מְחִיר", תִּהְיוּ בְּטוּחִים, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יְקַבֵּל אֶתְכֶם בְּאַהֲבָה; כִּי מִי שֶׁמְּשַׁמֵּר אֶת הַשַּׁבָּת – מְרֻחָק מִן הָעֲבֵרָה – אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְכִילְתָּא בְּשַׁלַּח טז); כִּי הַשַּׁבָּת בְּעַצְמָהּ שׁוֹמֶרֶת אֶת הָאָדָם שֶׁלֹּא יַעֲבֹר עֲבֵרוֹת.
לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אַף שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁקָּשֶׁה בִּמְאֹד מְאֹד לִשְׁמֹר אֶת הַשַּׁבָּת, וּבִפְרָט אֵלּוּ שֶׁנִּכְשְׁלוּ בְּחִלּוּל שַׁבָּת, וּרְגִילִים לִנְסֹעַ בְּשַׁבָּת, בַּר מִינָן, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, רְגִילִים לְהַדְלִיק אֵשׁ בְּשַׁבָּת, הַשֵּׁם יִשְׁמֹר, וְעַתָּה רוֹצִים לְהוֹצִיא מֵאִתָּם אֶת הַגַּשְׁמִיּוּת וְהַחָמְרִיּוּת הַזּוֹ, וְזֶה בָּא לָהֶם קָשֶׁה מְאֹד, אֲבָל כְּבָר אָמַר הַתַּנָּא (אָבוֹת, פֶּרֶק ה'): לְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא; וּבְמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִים, שָׁם צַדִּיקִים גְּמוּרִים אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמֹד (בְּרָכוֹת לד:); כִּי גְּדֻלַּת הַשַּׁבָּת כָּל-כָּךְ גְּדוֹלָה, עַד שֶׁמִּי שֶׁחִלְּלָהּ עַד עַתָּה, וּכְבָר מוֹסֵר נַפְשׁוֹ לְשָׁמְרָהּ, הַכֹּל מִשְׁתַּנֶּה אֶצְלוֹ, וּמַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אוֹר אֵין סוֹף בְּגִלּוּי כָּזֶה, שֶׁאֵינוֹ מְפַחֵד מֵאַף אֶחָד. כִּי מֵאַיִן בָּאִים הַפְּחָדִים וְהַחֲשָׁשׁוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁחוֹשֵׁשׁ מִכָּל אֶחָד, שֶׁמָּא זֶה יְקַפֵּחַ פַּרְנָסָתִי, פֶּן זֶה יַעַקְרֵנִי מִשָּׁרְשִׁי, אוּלַי זֶה יִגְרֹם לִי עָגְמַת נֶפֶשׁ, אוֹ שֶׁמָּא זֶה יְצִיקֵנִי, הַכֹּל דִּמְיוֹנוֹת, כִּי אַף אֶחָד אֵינוֹ יָכוֹל לְהָרַע לְךָ בְּלִי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא! וְכָל מַה שֶּׁאַתָּה מְפַחֵד מֵהַזּוּלָת, הַכֹּל מֵחֲמַת שֶׁאֵין אֶצְלְךָ שְׁמִירַת שַׁבָּת כָּרָאוּי, וּמִסְּתָמָא אֵינְךָ מְדַקְדֵּק בִּשְׁמִירַת שַׁבָּת בְּכָל הַדִּקְדּוּקִים וְהַזְּהִירוּת; כִּי אִם הָיִיתָ נִזְהָר בִּשְׁמִירַת שַׁבָּת, הָיִיתָ מַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאָז לֹא הָיִיתָ יְרֵא מֵאַף אֶחָד, כִּי יֵשׁ לְךָ כְּתֹבֶת אֶל מִי לִפְנוֹת.
לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! מַה דַּהֲוָה הֲוָה, רְאוּ מֵהַיּוֹם לִשְׁמֹר אֶת הַשַּׁבָּת וְהַשַּׁבָּת תִּשְׁמֹר עֲלֵיכֶם, וְאַף שֶׁדָּבָר זֶה בָּא קָשֶׁה מְאֹד, אֲבָל זִכְרוּ מַאֲמָרָם זַ"ל (יְרוּשַׁלְמִי בְּרָכוֹת, פֶּרֶק ב', הֲלָכָה ח'): "בִּרְכַּת הַשֵּׁם הִיא תַעֲשִׁיר" (מִשְׁלֵי י, כב) – זוֹ בִּרְכַּת שַׁבָּת, שַׁבָּת זוֹ הַבְּרָכָה, רְאוּ לְהִתְחַזֵּק בְּעַצְמְכֶם בִּשְׁמִירַת שַׁבָּת, וְכֵן רְאוּ לְחַזֵּק מִשְׁפַּחְתְּכֶם, לְחַזְּקָם, לְעוֹדְדָם וּלְשַׁמְּחָם, וּלְגַלּוֹת לָהֶם אֶת קְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת, וַאֲשֶׁר הִיא בְּרָכָה גְּדוֹלָה. וְאִם יֵשׁ לָכֶם, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, אֵיזֶה צַעַר וְעָגְמַת נֶפֶשׁ וְקֹשִׁי בַּפַּרְנָסָה, אוֹ שֶׁאֵינְכֶם רוֹאִים בְּרָכָה בַּעֲמַלְכֶם, עֲלֵיכֶם לָדַעַת, שֶׁחִלַּלְתֶּם, חַס וְשָׁלוֹם, שַׁבָּת, כִּי בַּעֲבוּר חִלּוּל שַׁבָּת, בָּאוֹת כָּל הַצָּרוֹת. הֵיכָן נִמְצָאוֹת גְּנֵבוֹת וּשְׂרֵפוֹת וַאֲסוֹנוֹת? רַק בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חִלּוּל שַׁבָּת (עַיֵּן שַׁבָּת קיט:). לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! שִׁמְעוּ אֶת קוֹל הַשְּׁכִינָה, אֲשֶׁר מְבַקֶּשֶׁת אֶתְכֶם, יֵשׁ לִי יוֹם אֶחָד בַּשָּׁבוּעַ שֶׁנָּתַתִּי לָכֶם עַם יִשְׂרָאֵל, וְהוּא – יוֹם הַשַּׁבָּת, בֹּאוּ וְשִׁמְרוּהוּ, שִׁמְרוּ שַׁבָּת, וְהַשַּׁבָּת תִּשְׁמֹר עֲלֵיכֶם, וְתָבִיא לָכֶם בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם, וְתִוָּכְחוּ שֶׁכָּל חַיֵּיכֶם יִשְׁתַּנּוּ לְגַמְרֵי, וְתִזְכּוּ לְתִקּוּן הַנְּשָׁמָה וּלְתִקּוּן הַגּוּף. הַגּוּף זֶהוּ חֹמֶר עָב וְגַס, דָּבָר כָּלֶה וְנֶאֱבָד לְגַמְרֵי בַּקֶּבֶר, אֲבָל אִם אָדָם זוֹכֶה וְשׁוֹמֵר שַׁבָּת, אֲזַי גּוּפוֹ בָּרִיא, וְאֵין יְכוֹלִים לְהַזִּיקוֹ אֲפִלּוּ בַּקֶּבֶר. כְּמוֹ-כֵן הַנְּשָׁמָה הִיא אוֹר רוּחָנִי, כְּשֶׁאָדָם מְחַלֵּל שַׁבָּת, הוּא מְחַלֵּל אֶת נִשְׁמָתוֹ וּמַכְתִּימָהּ, עַד שֶׁרַחֲמָנָא לִצְּלָן, נַעֲשֵׂית מֻכְתֶּמֶת מְאֹד, וְאֵיזֶה בִּזָּיוֹן יֵשׁ לָהּ בְּהֵעָלוֹתָהּ לְמַעְלָה?! כִּי הַנְּשָׁמָה נִדְמֵית כְּבֶגֶד מֶשִׁי, אֲשֶׁר כָּל רְבָב קָטָן נִרְאֶה בּוֹ, וְאֵיזוֹ בּוּשָׁה לֵילֵךְ בְּבֶגֶד מֶשִׁי מֻכְתָּם?! כָּךְ עַל-יְדֵי חִלּוּל שַׁבָּת, מַכְתִּימִים אֶת הַנְּשָׁמָה, עַד שֶׁמִּתְבַּיֶּשֶׁת מִשְּׁאָר הַנְּשָׁמוֹת, וְכֵן בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים קָשֶׁה לָהּ לְהַשִּׂיג רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת, כִּי חִלְּלָה שַׁבָּת.
לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! הַתְחִילוּ לִמְסֹר נַפְשְׁכֶם בַּעֲבוּר שְׁמִירַת הַשַּׁבָּת, וְאָז יִהְיֶה לָכֶם טוֹב בְּגַשְׁמִי וּבְרוּחָנִי, לַגּוּף יִהְיֶה טוֹב כִּי יֵהָנֶה מֵאֱלֹקוּת, וְכֵן בְּרוּחָנִיּוּת יְהֵא טוֹב לַנְּשָׁמָה, שֶׁתֵּהָנֶה מִזִּיו שְׁכִינַת עֻזּוֹ יִתְבָּרַךְ. כִּי כָּל זְמַן שֶׁאָדָם חַי בְּזֶה הָעוֹלָם, אֵינוֹ יָכוֹל לְהַעֲרִיךְ מַהִי שַׁבָּת, אֲשֶׁר הַשַּׁבָּת הִיא רְפוּאָה גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת, כִּי כָּל הַמַּחֲלוֹת וְהֶחֳלָאִים רָעִים בָּאִים מֵחֲמַת שֶׁאָדָם אֵינוֹ נָח, וּמִתְיַגֵּעַ וְעוֹבֵד קָשֶׁה, עַד שֶׁגּוּפוֹ נִשְׁבָּר, וְנִדְבָּקוֹת בּוֹ כָּל מִינֵי מַחֲלוֹת, לֹא-כֵן אִם אָדָם זוֹכֶה יוֹם אֶחָד בַּשָּׁבוּעַ לָנוּחַ, וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה דָּבָר, אֲזַי גּוּפוֹ מַבְרִיא. כְּמוֹ-כֵן בְּרוּחָנִיּוּת – כְּשֶׁאָדָם שׁוֹמֵר שַׁבָּת, אֵיזֶה אוֹר מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ! לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! חִמְלוּ עַל נַפְשׁוֹתֵיכֶם וְתַתְחִילוּ לִשְׁמֹר שַׁבָּת, וְאַל תִּתְבַּיְּשׁוּ מֵאַף אֶחָד, טוֹב יוֹתֵר לְהִתְבַּיֵּשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה מִלְּהִתְבַּיֵּשׁ בָּעוֹלָם הַבָּא, וּבְוַדַּאי אֵין שׁוּם בּוּשָׁה בִּשְׁמִירַת שַׁבָּת, אַדְּרַבָּה! כָּל הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת, יָכוֹל לֵילֵךְ בְּגָאוֹן וּבְגַאֲוָה, וּלְפַרְסֵם לְכֻלָּם: "אֲנִי שׁוֹמֵר שַׁבָּת", "אֲנִי יְהוּדִי מַאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּמוּכָן לִמְסֹר נַפְשִׁי בַּעֲבוּרוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם לֹא יְנַתְּקֵנִי מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ". כִּי הַשַּׁבָּת הִיא עֵדוּת בֵּין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְעַם יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת לא, יז): "בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִיא לְעֹלָם". לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ לִמְסֹר נַפְשְׁכֶם בִּשְׁבִיל קְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת, וְאָז תִּרְאוּ בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם.
ג.
בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ לְהִתְחַזֵּק בְּכָל מִינֵי אֳפָנִים שֶׁבָּעוֹלָם, אַף שֶׁעוֹבְרִים עֲלֵיכֶם כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה צָרוֹת וְיִסּוּרִים וְעָגְמַת נֶפֶשׁ, וְאֵין בַּיִת שֶׁלֹּא תִּהְיֶינָה בּוֹ צָרוֹת וּמְרִירוּת, בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, אֲנַחְנוּ עֵדִים לְכָל-כָּךְ הַרְבֵּה חֳלָאִים רָעִים, אֲנָשִׁים חוֹלִים בְּכָל מִינֵי מַחֲלוֹת נוֹרָאוֹת, יֶשְׁנָם אֲסוֹנוֹת רַבִּים. מֵאַיִן זֶה בָּא? רַק מֵחֲמַת חִלּוּל שַׁבָּת; כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹהֵב אוֹתָנוּ מְאֹד, וְרוֹצֶה שֶׁנִּשְׁמֹר שַׁבָּת, כִּי שַׁבָּת זֶהוּ הַשֵּׁם שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת טז, כט): "רְאוּ כִּי הֲוָיָ"ה נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת", בְּשַׁבָּת נִתְגַּלָּה הָרְאִיָּה שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מִסְתַּכֵּל עָלֵינוּ בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית יוֹתֵר מִכָּל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל. וְזֶהוּ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְכִילְתָּא תִשָּׂא לא): כָּל הַמְשַׁמֵּר שַׁבָּת אַחַת כְּתִקּוּנָהּ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ שָׁמַר שַׁבָּתוֹת מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶת עוֹלָמוֹ עַד תְּחִיַּת הַמֵּתִים; מִתְּחִלַּת הַבְּרִיאָה נָתַן לָנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שַׁבָּתוֹת, וְעַל-יְדֵי שְׁמִירַת שַׁבָּת אַחַת, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַעֲלֶה עָלָיו כְּאִלּוּ קִיֵּם אֶת כָּל הַשַּׁבָּתוֹת. מַדּוּעַ, אִם-כֵּן קָשֶׁה לִבְנֵי-אָדָם לִשְׁמֹר אֶת הַשַּׁבָּת, עַד שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם, שֶׁקָּשֶׁה מִנְּשֹׂא לֹא לְעַשֵּׁן שַׁבָּת אַחַת, לֹא לְהַבְעִיר אֵשׁ, לֹא לִנְסֹעַ, לֹא לַעֲבֹר עַל צִוּוּי הַשֵּׁם? כִּי מִי שֶׁנִּכְשָׁל בְּחִלּוּל שַׁבָּת, נִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ הָעֲבוֹדָה הַקָּשָׁה בְּיוֹתֵר הִיא לְשָׁמְרָהּ. לָזֹאת אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, אִם תִּמְסֹר נַפְשְׁךָ שַׁבָּת אַחַת לִשְׁמֹר, מַעֲלֶה עָלָיו הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כְּאִלּוּ קִיַּמְתָּ כָּל הַשַּׁבָּתוֹת מֵהַשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל תְּחִלַּת הַבְּרִיאָה עַד סוֹפָהּ.
לָזֹאת בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! קְחוּ עַצְמְכֶם בִּידֵיכֶם, וְתַתְחִילוּ כְּבָר לִשְׁמֹר שַׁבָּת, וְאַף שֶׁנִּדְמֶה לָכֶם כְּנֵטֶל וּכְעֹל, תֵּדְעוּ כִּי זֶהוּ דִּמְיוֹן גָּדוֹל, כִּי מִי שֶׁזּוֹכֶה לִשְׁמֹר שַׁבָּת, מַרְגִּישׁ בָּהּ נֹעַם וְאוֹר כָּזֶה, שֶׁאֵין חָשִׁים בְּכָל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, וּמִלְּבַד זֹאת "בִּרְכַּת הַשַּׁבָּת" מְבָרֶכֶת אֶת הָאָדָם, וּמִי אֵינוֹ חָפֵץ בִּבְרָכָה?! מִי אֵינוֹ רוֹצֶה יְשׁוּעָה וּרְפוּאָה?! מִי אֵינוֹ רוֹצֶה זִוּוּג?! וְהַכֹּל בָּא בִּזְכוּת הַשַּׁבָּת, כִּי הַשַּׁבָּת הִיא זִוּוּגָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל; כִּי בַּסְּפִירוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת יֶשְׁנָן שֵׁשׁ: חֶסֶד, גְּבוּרָה, תִּפְאֶרֶת, נֵצַח, הוֹד, יְסוֹד – הַנִּקְרָאוֹת זְעֵיר אַנְפִּין, וְשַׁבָּת הִיא הַמַּלְכָּה – הַסְּפִירָה הַשְּׁבִיעִית – הַמַּלְכוּת; כְּשֶׁמַּפְרִידִים אֶת הַמַּלְכָּה מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, אָז סוֹבְלִים גָּלוּת, וְרוֹאִים קְלָלָה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלְכִים, כִּי אָדָם מַרְגִּישׁ מֻשְׁפָּל וְאֻמְלָל בְּיוֹתֵר כְּשֶׁמַּפְרִיד עַצְמוֹ מֵהַשַּׁבָּת. בִּלְשׁוֹן קַבָּלָה זֶה נִקְרָא שֶׁעוֹשֶׂה פֵּרוּד בֵּין ו' שֶׁל שֵׁם הֲוָיָ"ה בָּרוּךְ הוּא לְבֵין הַה' הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל שֵׁם הֲוָיָ"ה בָּרוּךְ הוּא, שֶׁזֶּה פֵּרוּד בֵּין קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לִשְׁכִינְתֵּיהּ, וּכְשֶׁיֵּשׁ פֵּרוּד סוֹבְלִים כָּל הַסֵּבֶל הַנּוֹרָא, וּמִשָּׁם בָּאוֹת כָּל הַמַּחֲלוֹת וְהֶחֳלָאִים רָעִים, כָּל הַדִּכָּאוֹן, הָעַצְבוּת וְהַמְּרִירוּת, אֲבָל אִם אָדָם זוֹכֶה וְשׁוֹמֵר שַׁבָּת, מְיַחֵד אֶת שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל אֶל הַשַּׁבָּת, מְיַחֵד אֶת שֵׁשׁ הַסְּפִירוֹת: חֶסֶד, גְּבוּרָה, תִּפְאֶרֶת, נֵצַח, הוֹד, סוֹד אֶל הַמַּלְכוּת, אֶת הַו' לַה', אֶת קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לִשְׁכִינְתֵּיהּ, וְאֵין עוֹד בְּרָכָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ, כְּשֶׁאָדָם עוֹשֶׂה יִחוּד בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, מְיַחֵד אֶת הַשָּׁמַיִם לָאָרֶץ, יוֹדֵעַ שֶׁהָאָרֶץ אֵינָהּ נִפְרֶדֶת מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֵינוֹ נִפְרָד מֵהָאָרֶץ, אֵין כַּדָּבָר הַזֶּה – שָׁמַיִם לְחוּד וְאֶרֶץ לְחוּד, אֶלָּא זוֹכֵר שֶׁהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מַתְחֶלֶת: בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בָּרָא אֶת הַשָּׁמַיִם – רוּחָנִיּוּת, נְשָׁמָה, וְאֶת הָאָרֶץ – גַּשְׁמִיּוּת, גּוּף, שְׁנֵיהֶם בָּרָא הַשֵּׁם, וּצְרִיכִים לְיַחֵד בְּיַחַד הַגּוּף עִם הַנְּשָׁמָה, רוּחָנִיּוּת לְגַשְׁמִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת לְרוּחָנִיּוּת, לָזֹאת כְּבָר בַּתֵּבָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל בְּרֵאשִׁית מְרֻמֶּזֶת שַׁבָּת. בְּרֵאשִׁית אוֹתִיּוֹת: יְרָא שַׁבָּת, תְּפַחֵד מִן הַשַּׁבָּת, כִּי הַשַּׁבָּת הִיא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁבָּרָא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, הַיְנוּ שֶׁעַל הָאָדָם לְחַבֵּר שָׁמַיִם וְאֶרֶץ יַחַד.
לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עוֹבְרוֹת עֲלֵיכֶם צָרוֹת, עֲנִיּוּת וְדַחֲקוּת, אֵינְכֶם רוֹאִים בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם, הַכֹּל מֵחֲמַת חִלּוּל שַׁבָּת, כִּי אִם תִּזְכּוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וּלְהַתְחִיל לִשְׁמֹר שַׁבָּת, אֵינְכֶם יְכוֹלִים לְתָאֵר וּלְשַׁעֵר מָה הַשַּׁבָּת תָּבִיא לָכֶם. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (שַׁבָּת קיח.): כָּל הַמְעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת, נוֹתְנִים לוֹ נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים; הִנֵּה הָאָדָם מְצֻמְצָם בְּכָל-כָּךְ הַרְבֵּה גְּבוּלוֹת וְהַסְתָּרוֹת וְהוּא מֻגְבָּל, אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כָּל אֲשֶׁר רוֹצֶה, מַרְגִּישׁ עַצְמוֹ הֲכִי מֻשְׁפָּל וְעָלוּב, אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁמְּעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת, הוּא מְקַבֵּל נַחֲלָה לְלֹא גְּבוּל. וְזוֹ מַעֲלַת הַשַּׁבָּת. וְזֶהוּ שֶׁאוֹמְרִים (שַׁבָּת קיח.): כָּל הַמְעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת, נוֹתְנִים לוֹ מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ; לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! הַשְּׁכִינָה מְבַקֶּשֶׁת אֶתְכֶם, אָנָּא חוּסוּ וְחִמְלוּ עַל נִשְׁמוֹתֵיכֶם, חִמְלוּ עַל נַפְשְׁכֶם, וְהַתְחִילוּ לִשְׁמֹר אֶת הַשַּׁבָּת, וְאָז הַשַּׁבָּת תִּשְׁמֹר עֲלֵיכֶם; כִּי רַק בִּזְכוּת שַׁבָּת תִּזְכּוּ שֶׁיָּאִיר עֲלֵיכֶם אוֹר כָּזֶה, שֶׁאֵינְכֶם יְכוֹלִים לְתָאֵר וּלְשַׁעֵר כְּלָל. כִּי כָּל שִׂמְחַת הַחַיִּים שֶׁבָּאָה לָאָדָם, שֶׁחָשׁ עֵרֶךְ לַחַיִּים, זֶהוּ בִּזְכוּת שְׁמִירַת שַׁבָּת. וְהַעֵרֶב-רַב וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא וְהַקְּלִפּוֹת יוֹדְעִים אֶת זֹאת, לָזֹאת עוֹשִׂים כָּל מִינֵי פְּעֻלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת בְּרֵישׁ גְּלֵי. אֲשֶׁר מִזֶּה אָנוּ סוֹבְלִים כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה סֵבֶל, וְנֶעֱלָם וְנִסְתָּר מֵאִתָּנוּ אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינֶנּוּ שׁוֹמְרִים שַׁבָּת, אֵינֶנּוּ שְׂמֵחִים עִם הַשַּׁבָּת. וּמֵאַיִן יוֹדֵעַ אָדָם שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת שׁוֹמֵר שַׁבָּת? בָּזֶה שֶׁרוֹקֵד וְשָׂמֵחַ בְּשַׁבָּת, מַרְגִּישׁ אֶת טַעַם הַשַּׁבָּת, זוֹ "בִּרְכַּת הַשַּׁבָּת", שֶׁאָדָם יָחוּשׁ תָּמִיד אֶת אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ.
בַּעֲבוּר זֶה, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ לִמְסֹר נַפְשְׁכֶם עַל קְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת. וְכָךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מִדְרַשׁ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת): יוֹם הַשְּׁבִיעִי בָּחַר בּוֹ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְקִדְּשׁוֹ לִשְׁמוֹ, וְחֶמְדַּת יָמִים קְרָאוֹ וְהִנְחִילוֹ לְעַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא יִהְיֶה צַעַר בְּמַחֲנוֹתָם, כִּי לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה נְתָנָהּ לָהֶם; בָּזֶה שֶׁאָדָם שׁוֹמֵר שַׁבָּת, חָשׁ שִׂמְחָה כָּל-כָּךְ גְּדוֹלָה, עַד שֶׁמַּרְגִּישׁ סִפּוּק נַפְשִׁי. כִּי עִקַּר הַצָּרָה שֶׁאָדָם חָשׁ עַצְמוֹ מְיֻתָּר בָּעוֹלָם, בּוֹדֵד לְגַמְרֵי, כְּאִלּוּ אֵין צְרִיכִים אוֹתוֹ, וְאֵינוֹ שָׁוֶה מְאוּמָה, הַכֹּל מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ שִׂמְחַת הַחַיִּים, אֲבָל בָּזֶה שֶׁזּוֹכֶה וְשׁוֹמֵר שַׁבָּת, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַכְנִיס בּוֹ שִׂמְחָה כָּזוֹ, שֶׁחָשׁ שִׂמְחַת הַשַּׁבָּת, שִׂמְחַת הַנֶּפֶשׁ, כִּי אֵין עוֹד שִׂמְחָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה מִזּוֹ שֶׁאָדָם חָשׁ עַצְמוֹ שָׁוֶה לְמַשֶּׁהוּ. כִּי מַדּוּעַ אָנוּ רוֹאִים בְּנֵי-אָדָם מִסְתּוֹבְבִים כָּל-כָּךְ מְדֻכָּאִים וּשְׁבוּרִים וּרְצוּצִים? מֵחֲמַת שֶׁאֵינָם שׁוֹמְרִים שַׁבָּת, שֶׁהִיא אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל-כֵּן חָשִׁים עַצְמָם שְׂנוּאִים, וּמְחַכִּים תָּמִיד לִתְשׂוּמַת לֵב מִזּוּלָתָם, וְאִם אֵין מְקַבְּלִים אֶת זֹאת – הֵם נִשְׁבָּרִים לְגַמְרֵי, אֲשֶׁר הַכֹּל בָּא מֵחֲמַת שֶׁנִּתְּקוּ עַצְמָם מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. כִּי בָּרֶגַע שֶׁאָדָם דָּבוּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ, אֵינוֹ צָרִיךְ לִתְשׂוּמַת לֵב מֵאַף אֶחָד, אַדְּרַבָּה הוּא נוֹתֵן לְכֻלָּם וּמַשְׁפִּיעַ עַל כֻּלָּם. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים, תַּתְחִילוּ לִשְׁמֹר עַל הַשַּׁבָּת וְתִזָּהֲרוּ מִלְּחַלְּלָהּ, וְאַף שֶׁיָּבוֹא לָכֶם דָּבָר זֶה קָשֶׁה מְאֹד, כִּי מִי שֶׁחִלֵּל שַׁבָּת שָׁנִים רַבּוֹת, וְנָפַל לַמְּקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, וְטִמֵּא עַצְמוֹ בְּמִשְׂחֲקֵי כַּדּוּר-רֶגֶל וְכַדּוֹמֶה, אֲשֶׁר זוֹ טֻמְאַת הַיְּוָנִים, שֶׁרָצוּ דַּיְקָא לִרְמֹס אֶת הַשַּׁבָּת בְּרַגְלֵיהֶם, אֲזַי מִי שֶׁחִלֵּל שַׁבָּת, מְאֹד קָשֶׁה לוֹ לְהַשִּׂיג רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת, אַךְ אִם תִּמְסְרוּ נַפְשְׁכֶם וְתַתְחִילוּ מֵעַתָּה לִשְׁמֹר שַׁבָּת, אֲזַי יִכָּנֵס בָּכֶם דַּעַת וְשֵׂכֶל, וְתָבִינוּ אֶת אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, אֶת עֵרֶךְ הַחַיִּים, וְלֹא תִּזְדַּקְּקוּ לִתְשׂוּמַת לֵב מֵאַף אֶחָד, אֶלָּא תִּתְּנוּ לְכֻלָּם, וְיִהְיוּ לָכֶם דִּבּוּרִים לְחַזֵּק אֶת כָּל עַם יִשְׂרָאֵל; כִּי בָּרֶגַע שֶׁאָדָם דָּבוּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ, אֵינוֹ צָרִיךְ לְקַבֵּל מֵאַף אֶחָד, אֶלָּא מַשְׁפִּיעַ הוּא עַל כֻּלָּם.
לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! תִּקְּחוּ עַצְמְכֶם בִּידֵיכֶם, וְתִשְׁמְרוּ שַׁבָּת, וְאָז הַשַּׁבָּת תִּשְׁמֹר עֲלֵיכֶם, וּבִזְכוּת הַשַּׁבָּת תִּזְכּוּ לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה וְלִגְאֻלַּת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁנַּפְשְׁכֶם תֵּצֵא מֵהַגָּלוּת, וְתַרְגִּישׁוּ כְּבָר עַתָּה בַּחַיִּים חַיּוּתְכֶם אֶת אוֹר הַשַּׁבָּת. וְעַל-כֵּן עַל גְּדוֹלֵי מֻבְחֲרֵי הַצַּדִּיקִים מֵאִיר בַּחַיִּים חַיּוּתָם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת – אוֹר נוֹרָא וְנִפְלָא, וְהֵם מְאִירִים אֶת אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! מַה דַּהֲוָה הֲוָה, רְאוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, וּמֵעַתָּה תְּקַבְּלוּ עֲלֵיכֶם שְׁמִירַת שַׁבָּת, וְאָז הַשַּׁבָּת תִּשְׁמֹר עֲלֵיכֶם, וְתַרְגִּישׁוּ אוֹר וְזִיו וְחִיּוּת וּדְבֵקוּת, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יִשְׁלַח לָכֶם רְפוּאָה שְׁלֵמָה בִּרְמַ"ח אֵיבְרֵיכֶם וּבְשָׁסָ"ה גִּידֵיכֶם, וְתִזְכּוּ לִמְצֹא אֶת בַּת זוּגְכֶם, וְתוֹלִידוּ בָּנִים וּבָנוֹת חַיִּים וְקַיָּמִים, וְתַאֲרִיכוּ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבוֹת עַל הָאֲדָמָה שֶׁנָּתַן לָכֶם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא.
תַּם וְנִשְׁלַם, שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!