קוּנְטְרֵס
גְּדֻלַּת שׁוֹבָבִי"ם
בָּנַי הַיְקָרִים! הַנָּבִיא אוֹמֵר (יִרְמְיָה ג, יד): "שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִי"ם נְאֻם הֲוָיָ"ה" וְגוֹ'; אוֹמֵר עַל זֶה הָאֲרִ"י זַ"ל, שֶׁזֶּה סוֹבֵב עַל יָמִים אֵלּוּ שֶׁקּוֹרְאִים בָּהֶם אֶת הַפָּרָשִׁיּוֹת: שְׁ'מוֹת, וָ'אֵרָא, בֹּ'א, בְּ'שַׁלַּח, יִ'תְרוֹ, מִ'שְׁפָּטִים, שֶׁזֶּה רָאשֵׁי תֵּבוֹת שׁוֹבָבִי"ם, שֶׁבָּהֶם יְכוֹלִים לְתַקֵּן אֶת כָּל הַחֲטָאִים שֶׁאָדָם חָטָא בִּפְגַם הַבְּרִית – הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, שֶׁזֶּה הַחֵטְא הַמְגֻנֶּה וְהֶחָמוּר בְּיוֹתֵר. הַנָּבִיא אוֹמֵר (שָׁם): "שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִי"ם אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם".
כְּשֶׁאָדָם זוֹכֶה לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְרַפֵּא אוֹתוֹ. רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב' סִימָן ה'): הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָדָם צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצֹא בְּעַצְמוֹ אֵיךְ הוּא מַחֲזִיק בֶּאֱמוּנָה; כִּי יֵשׁ סוֹבְלֵי חֳלָאִים, שֶׁסּוֹבְלִים כָּל הַמַּחֲלוֹת וְהֶחֳלָאִים שֶׁלָּהֶם, רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה. שֶׁזֶּה מַה שֶּׁכָּתוּב (דְּבָרִים כח, נט): "וְהִפְלָא הֲוָיָ"ה אֶת מַכֹּתְךָ וְאֵת מַכּוֹת זַרְעֶךָ מַכּוֹת גְּדֹלֹת וְנֶאֱמָנוֹת וָחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים", מַה זֶּה 'וְנֶאֱמָנִים'? אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ה'), שֶׁהַמַּחֲלוֹת בָּאוֹת לָאָדָם מֵחֶסְרוֹן אֱמוּנָה, שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין וסובב כל עלמין ובתוך כל עלמין, וּמְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְזֶה נִקְרָא מֹחִין דְּקַטְנוּת, בָּרֶגַע שֶׁאָדָם מִסְכֵּן, אֵינוֹ מַכִּיר אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, לֹא מְאִירָה לוֹ הָאֱמוּנָה, זֶה נִקְרָא כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת.
וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן קח): כְּשֶׁאֶחָד כְּבָר זוֹכֶה לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁזּוֹ הַמַּדְרֵגָה הֲכִי עֶלְיוֹנָה, בָּשָׂר וָדָם שֶׁנִּמְצָא בְּזֶה הָעוֹלָם וּמְדַבֵּר וּמִתְפַּלֵּל אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְהִנֵּה בְּאֶמְצַע הַתְּפִלָּה מַפְסִיק, מִמָּה זֶה נוֹבֵעַ שֶׁחָדַל לְהִתְפַּלֵּל? מֵחֲמַת שֶׁנִּכְנַס בְּקַטְנוּת הַמֹּחִין, אֲשֶׁר זֶה בָּא מִקִּלְקוּל הָאֱמוּנָה, וּכְשֶׁנִּתְקַלְקֵל הָאֱמוּנָה, נִמְצָא מַחֲזִיר פָּנָיו מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה א): "נָזֹרוּ אָחוֹר". וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם-כֵּן מַסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ, נִמְצָא, הוּא אוֹחֵז אָחוֹר בְּאָחוֹר, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִסְתָּר מִמֶּנּוּ וְאָדָם חַי בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ.
וְלָכֵן לֹא בְּחִנָּם שֶׁאָדָם סוֹבֵל עַל עֲצַבָּיו, אָדָם שָׁבוּר, וְאֵינוֹ מוֹצֵא אֶת מְקוֹמוֹ. וְזוֹ הַגָּלוּת הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר, שֶׁאָדָם אֵינוֹ מַרְגִּישׁ אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְלָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ז'), שֶׁעִקַּר הַגָּלוּת זֶה רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה. כִּי אִם יֵשׁ לָאָדָם אֱמוּנָה, וְיוֹדֵעַ וְעֵד אֲשֶׁר דּוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר, זֶה לְבוּשׁ לְגַבֵּי הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְכָל הַבְּרִיאָה הִיא לְבוּשׁ לְגַבֵּי אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה שַׁיָּךְ שֶׁיִּהְיֶה אֶצְלוֹ אֵיזֶה סְפֵק סְפֵקָא, וְהָיָה תָּמִיד בְּמֹחִין דְּגַדְלוּת, וְתָמִיד הָיָה מִסְתַּכֵּל עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְלֹא הָיָה שַׁיָּךְ אֶצְלוֹ לְגַמְרֵי כָּל הָעִנְיָן שֶׁל גָּלוּת, כִּי מַה זֶּה גָּלוּת? כְּשֶׁהַמֹּחִין בְּקַטְנוּת, כְּשֶׁאָדָם מִסְכֵּן, שׁוֹכֵחַ מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאֵיךְ שׁוֹכְחִים, בַּר מִינָן, מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ? הֲלֹא מִי הוֹלֵךְ בְּךָ, מִי מִתְבּוֹנֵן בְּךָ, מִי נוֹשֵׁם בְּךָ, מִי שׁוֹמֵעַ בְּךָ, מִי חוֹשֵׁב בְּךָ, מִי מְדַבֵּר בְּךָ? רַק הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא! כִּי אֵין בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וּבְכָל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שָׁם אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְלֹא שַׁיָּךְ שֶׁאָדָם כֵּן רוֹצֶה אוֹ לֹא רוֹצֶה – זוֹ הַמְּצִיאוּת, כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ זֶה לְבוּשׁ לְגַבֵּי אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְלָמָּה אָדָם שָׁבוּר וְרָצוּץ וּמִתְבַּלְבֵּל מִכָּל רֵיק וּפוֹחֵז וּמַאן דְּהוּא? כִּי מִסְכֵּן, מִדַּת הַיִּרְאָה מִתְלַבֶּשֶׁת בִּדְבָרִים כָּאֵלּוּ שֶׁמְּפַחֵד מֵהֶם. אֶחָד חוֹשֵׁשׁ מִמִּישֶׁהוּ, מִיהוּ בִּכְלָל?! הִלְבִּישׁ עַצְמוֹ בִּלְבוּשׁ שֶׁל פְּלוֹנִי אוֹ אַלְמוֹנִי וּבְמַדִּים, אָז אָדָם מְפַחֵד מִפִּסַּת בַּד, מִמַּדִּים.
אֶחָד מְפַחֵד מֵחָתוּל, מִכֶּלֶב, מֵאַרְיֵה, מִדֹּב, מִנָּמֵר, מֵחַיּוֹת רָעוֹת, אֶחָד מְפַחֵד מֵהַזּוּלָת, וּמַה זֶּה צָרִיךְ לִהְיוֹת שֶׁאָדָם מְפַחֵד? אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן טו), אֵין זֹאת אֶלָּא מִדַּת הַיִּרְאָה הִתְלַבְּשָׁה בַּדָּבָר הַזֶּה שֶׁיַּפְחִיד אוֹתוֹ, אֲזַי נָפַל בְּמֹחִין דְּקַטְנוּת, עַד שֶׁכָּל דָּבָר פָּעוּט מַפְחִיד אוֹתוֹ. וְאָדָם צָרִיךְ לָצֵאת מִקַּטְנוּת לְגַדְלוּת. וְזוֹ הָיְתָה גָּלוּת מִצְרַיִם, שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל פָּחֲדוּ מֵהַמִּצְרִים, עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁחֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּה ז'): אֵין לְךָ אֻמָּה בָּעוֹלָם שֶׁהָיְתָה שְׁטוּפָה בִּדְבָרִים מְכֹעָרִים וַחֲשׁוּדִים בִּכְשָׁפִים וּבְזִמָּה וּבְכָל מַעֲשִׂים רָעִים אֶלָּא הַמִּצְרִים בִּלְבַד, וּלְבַסּוֹף מְפַחֲדִים מֵהַמִּצְרִים?! חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (תּוֹרַת כֹּהֲנִים אַחֲרֵי יח): מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם שֶׁל מִצְרִים מְקֻלְקָלִים מִכָּל הָעַמִּים; אָדָם שֶׁאוֹכֵל טְרֵפוֹת וּנְבֵלוֹת, בְּשַׂר הַחֲזִיר, הַשָּׁפָן וְהַגָּמָל, אדם שמחלל שבת, אָדָם שֶׁאֵינוֹ מֵנִיחַ תְּפִלִּין, אָדָם שֶׁהוּא רָחוֹק מִתּוֹרָה וּמִקִּיּוּם הַמִּצְווֹת, מַה הוּא? סְתָם חַיָּה בִּדְמוּת אָדָם, כְּמוֹ שֶׁגִּלָּה לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ז'): מִי שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הוּא חַיָּה בִּדְמוּת אָדָם, וְלָמָּה לְךָ לְפַחֵד מֵחַיָּה?! מֵאֵיזֶה קַל, פּוֹחֵז וְרֵיק?! הֲלֹא אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹתְךָ דָּבָר! אַתָּה מְפַחֵד מִפִּסַּת בַּד, מִמַּדִּים, אַתָּה מְפַחֵד מֵאֵיזוֹ חַיָּה, מֵהֵיכָן זֶה נוֹבֵעַ? מִפְּגַם הַבְּרִית, שֶׁנָּפַלְתָּ עַל-יְדֵי-זֶה בְּמֹחִין דְּקַטְנוּת, וְכָל דָּבָר קָטָן מַפְחִיד אוֹתְךָ וְשׁוֹבֵר אוֹתְךָ, וְזוֹ הַגָּלוּת שֶׁעָבְרָה עַל עַם יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם.
וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (וַיִּקְרָא רַבָּה, פָּרָשָׁה יג, סִימָן ד'): כָּל הַגָּלֻיּוֹת נִקְרָאוֹת עַל שֵׁם מִצְרַיִם, עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ מְצֵרִים לְיִשְׂרָאֵל; כָּל הַגָּלֻיּוֹת נִקְרָאוֹת גָּלוּת מִצְרַיִם, מֵצַר-יָם, אֵלּוּ שְׁתֵּי תֵּבוֹת שֶׁמִּצְטָרְפוֹת יַחַד לְתֵבָה אַחַת: מִצְרַיִ"ם. הַמֹּחִין הֵם יָם, כְּמַיִם שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף, יָם הַחָכְמָה, מֹחַ הָאָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת כָּל-כָּךְ דָּבוּק בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, עַד שֶׁיִּהְיֶה בָּטֵל וּמְבֻטָּל לָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, שֶׁזֶּה שֵׁם הֲוָיָ"ה, הָיָה, הֹוֶה וְיִהְיֶה, לִהְיוֹת בָּטֵל לְגַמְרֵי לָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, לֵידַע שֶׁאֵין מְצִיאוּת בִּלְעֲדֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כְּלָל, וְלִהְיוֹת בָּטֵל בְּכָל עַצְמִיּוּתוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אֵין אֶצְלוֹ עָבָר, אֵין אֶצְלוֹ הֹוֶה, אֵין אֶצְלוֹ עָתִיד, הוּא בָּטֵל וּמְבֻטָּל אֶל הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, זֶה נִקְרָא שֵׁם הֲוָיָ"ה, גִּלּוּי אֱלֹקוּת, הָיָה, הֹוֶה וְיִהְיֶה, לֹא שַׁיָּךְ אֶצְלוֹ בִּכְלָל עִנְיָן שֶׁל טֶבַע, מִקְרֶה וּמַזָּל, וְיוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת, הוּא בָּטֵל רַק לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֵינוֹ מְפַחֵד מֵאַף אֶחָד, זֶה נִקְרָא מֹחִין דְּגַדְלוּת, כְּשֶׁאָדָם זוֹכֶה לְהַגִּיעַ לְמֹחִין כָּאֵלּוּ, אָז מַרְגִּישׁ נֹעַם אֱלֹקִי, נֹעַם הָעֲלִיּוֹת נִשְׁפָּע עָלָיו. אֲבָל לָזֶה אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת, אֶלָּא עַל-יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית, תִּקּוּן הַמֹּחִין.
וּלְדַאֲבוֹנֵנוּ הָרַב, כְּשֶׁאָדָם פָּגוּם בִּפְגַם הַבְּרִית – הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, שֶׁזֶּהוּ הַחֵטְא הֶחָמוּר בְּיוֹתֵר, שֶׁמּוֹצִיא טִפּוֹת לְבַטָּלָה, וְגוֹרֵם, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, שֶׁיִּתְרַבּוּ שֵׁדִים וְרוּחוֹת וּמִתְלַבְּשִׁים בִּבְנֵי-אָדָם, שֶׁהֵם עוֹשִׂים לוֹ צָרוֹת, זֶה נִקְרָא שֵׁם אֱלֹקִי"ם, שֶׁעוֹלֶה גִּימַטְרִיָּה הַטֶּבַ"ע. אֱלֹקִים – לְשׁוֹן רַבִּים – הַטֶּבַע, שֶׁאָדָם חוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ מִקְרֶה וּמַזָּל, וְהִנֵּה יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת לוֹ רַע, יְכוֹלִים לְהָצִיק לוֹ, וְעַל-יְדֵי-זֶה הוּא נִכְנָס בְּמֹחִין דְּקַטְנוּת, עַד שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁזֶּהוּ סוֹף הָעוֹלָם, וְאֵין לוֹ חַיִּים, וְהוּא תָּמִיד בִּדְאָגָה וּפַחַד. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (סֵפֶר-הַמִּדּוֹת, אוֹת פַּחַד, סִימָן ד'): עַל-יְדֵי דְּאָגָה וּפַחַד, נַעֲשֶׂה הַלֵּב אָטוּם. לִבּוֹ סָתוּם, וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאָז הוּא מְפַחֵד מֵהַצֵּל שֶׁלּוֹ, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (סֵפֶר-הַמִּדּוֹת, אוֹת פַּחַד, סִימָן לג): מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּחַד, סִימָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הִסְתִּיר פָּנִים מִמֶּנּוּ. לָמָּה אָדָם מְפַחֵד מִכָּל אֶחָד, מִיהוּ לְגַמְרֵי? טִפָּה סְרוּחָה, מִמֶּנּוּ צָרִיךְ לַחֲשֹׁשׁ?! מַה הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לוֹ?! אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאָדָם חוֹטֵא, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, בַּחֵטְא הַמְגֻנֶּה הַזֶּה שֶׁל הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, וְזֶה מַכְנִיס אוֹתוֹ, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, לִפְחָדִים גְּדוֹלִים, שֶׁמְּפַחֵד מִכָּל פִּרְחָח בַּעַל מַדִּים, חוֹשֵׁשׁ מֵחַיּוֹת טוֹרְפוֹת, מִתְיָרֵא מֵרוּחוֹת וְשֵׁדִים.
אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (סֵפֶר-הַמִּדּוֹת, אוֹת נִאוּף, סִימָן כו): עַל-יְדֵי הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, בּוֹרֵא קְלִפּוֹת הַמְלֻבָּשִׁים בִּבְנֵי-אָדָם, וּמִתְנַגְּדִים עָלָיו וְעוֹשִׂים לוֹ יִסּוּרִים. וְלָכֵן דַּיְקָא בִּימֵי שׁוֹבָבִי"ם, זוֹ הַגְּדֻלָּה שֶׁנָּתְנוּ לָנוּ – "גְּדֻלַּת שׁוֹבָבִי"ם", לְתַקֵּן כָּל אֲשֶׁר חָטָאנוּ בִּפְגָמֵי הַבְּרִית – הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה. וְלָכֵן לֹא בְּחִנָּם שֶׁעוֹבֵר עָלֵינוּ עַתָּה מַה שֶּׁעוֹבֵר, כִּי בְּיָמִים אֵלּוּ קוֹרְאִים אֶת הַפָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבָּהֶן מְסֻפָּר מֶה עָבַר עַל עַם יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם (שְׁמוֹת א, ח): "וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם, אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף", קָמִים רָאשֵׁי עֵרֶב-רַב, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (פִּינְחָס קכו): "הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ", אֵלּוּ הֵם רִשְׁעֵי עֵרֶב-רַב, שֶׁהֵם הַמַּנְהִיגִים, וְעוֹמְדִים בְּרֹאשׁ הַנְהָגַת יִשְׂרָאֵל, אֲבָל הֵם בְּעַצְמָם פְּגוּמִים לְגַמְרֵי, וְעוֹשִׂים צְחוֹק מִצַּדִּיקִים, אֲשֶׁר אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (סֵפֶר-הַמִּדּוֹת, אוֹת מְרִיבָה, סִימָן כ'), הַנּוֹאֲפִים הֵם לָרֹב בַּעֲלֵי מְרִיבָה לַצַּדִּיקִים, אִם רוֹאִים אֶחָד חוֹלֵק עַל הַצַּדִּיקִים סִימָן שֶׁהוּא נוֹאֵף, וּפֹה מְדַבֵּר אֲפִלּוּ מֵאָדָם שֶׁשּׁוֹמֵר שַׁבָּת, מֵנִיחַ תְּפִלִּין, וְלוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל, אֲבָל אִם חוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁקָּדוֹשׁ בִּקְדֻשַּׁת הַיְסוֹד, סִימָן שֶׁהוּא נוֹאֵף.
וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תַּעֲנִית ז:): כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַזּוּת פָּנִים, סוֹף שֶׁנִּכְשָׁל בַּעֲבֵרָה, וּבְיָדוּעַ שֶׁעָבַר עֲבֵרָה; וְלָכֵן בְּמִצְרַיִם קָם מֶלֶךְ חָדָשׁ, אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף, וְלֹא רָצָה לְהַכִּיר אֶת הַצַּדִּיק. "וַיֹּאמֶר הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ", רוֹאֶה אֶת עַם יִשְׂרָאֵל כְּסַכָּנָה, הֵם מְסֻכָּנִים, וּבַמֶּה? הֵם הוֹלְכִים לְגַלּוֹת אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּמְגַלִּים אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. מִזֶּה פַּרְעֹה מְפַחֵד מְאֹד מְאֹד. כִּי פַּרְעֹ"ה – שְׁתֵּי תֵּבוֹת: פֶּה-רַע, תָּמִיד מְדַבֵּר רַק רַע, אֵלּוּ רִשְׁעֵי הָעֵרֶב-רַב, שֶׁלָּקְחוּ אֶת הַמֶּמְשָׁלָה בְּיָדָם, שֶׁזּוֹ מַלְכוּת בְּלָא תָּגָא, מַלְכוּת בְּלֹא כֶּתֶר, מֶלֶךְ בְּלִי עַם, אֶלָּא הִתְלַכְּדוּ סְבִיבוֹ כַּמָּה רֵיקִים וּפוֹחֲזִים. וְהוּא חוֹשֵׁשׁ שֶׁיּוֹם אֶחָד יִתְגַּבְּרוּ וְיַכְנִיעוּ אֶת כָּל הַקְּלִפּוֹת וְהוּא יִתְבַּטֵּל. וְלָכֵן אָמַר: "הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה וְגוֹ' וְעָלָה מִן הָאָרֶץ" (שְׁמוֹת א), זֶה הַפַּחַד שֶׁל מִצְרַיִם, זֶהוּ פַּחַד שֶׁל הַמַּזִּיקִים.
וְלָכֵן בְּשָׁעָה שֶׁעוֹבְרִים עָלֵינוּ צָרוֹת וְיִסּוּרִים, עָלֵינוּ לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשֵׂינוּ, מָה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רוֹצֶה מֵאִתָּנוּ. וְהִנֵּה נָתַן לָנוּ אֶת "גְּדֻלַּת שׁוֹבָבִי"ם", בְּיָמִים אֵלּוּ שֶׁיְּכוֹלִים לְתַקֵּן אֶת הַחֵטְא הַמְגֻנֶּה הַזֶּה שֶׁל הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, שֶׁחָטָאנוּ כֻּלָּנוּ בָּזֶה, אֲבָל צְרִיכִים לֵידַע, שֶׁאֵין יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן עח), וִיכוֹלִים הַכֹּל לְתַקֵּן, וְלֹא צְרִיכִים לְפַחֵד, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה. וְלָכֵן אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (סֵפֶר הַמִּדּוֹת, אוֹת אֱמוּנָה, סִימָן לג): עַל-יְדֵי אֱמוּנָה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יִסְלַח לְךָ עַל כָּל עֲווֹנוֹתֶיךָ. כְּשֶׁאָדָם מִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה – הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מוֹחֵל לוֹ. אֲבָל עַד שֶׁזּוֹכִים לָצֵאת מִמִּצְרַיִם וּלְהַגִּיעַ לְגַדְלוּת הַמֹּחִין, עוֹבְרִים מְרִירוּת גְּדוֹלָה מְאֹד, כִּי פַּרְעֹ"ה – פֶּה-רַע, שֶׁעוֹמֵד וּמְדַבֵּר כָּל דָּבָר אָסוּר נֶגֶד הַצַּדִּיק, הוּא מַכְנִיס אֶת הָעָם בְּקַטְנוּת, "וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם", הוּא מֵנִיחַ לָאָדָם לְשַׁלֵּם מִסִּים – שֶׁהֵן שְׁתֵּי תֵּבוֹת: מִי ס"מ. כְּשֶׁאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל דִּמְיוֹן, וְזֶהוּ רַק כְּמוֹ עֲנַן אָבָק שֶׁרוֹצִים לְתָפְסוֹ בַּיָּד וְנֶעֱלָם, כְּשֶׁמֵּאִיר שֶׁמֶשׁ, אוֹר גָּדוֹל מְאֹד, אָז רוֹאִים עַמּוּד מֵהָאָרֶץ עַד הַשָּׁמַיִם, וְרוֹצִים לְתָפְסוֹ אַךְ זֶהוּ כְּלוּם, כָּלֶה עִם הָרוּחַ! כָּךְ הַקְּלִפּוֹת, הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְהַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם. כָּתוּב (תְּהִלִּים פד, יב): "שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן הֲוָיָ"ה אֱלֹקִים", שֶׁמֶשׁ זֶה אוֹר גָּדוֹל מְאֹד, אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן א') גִּלּוּי אֱלֹקוּת בְּתַכְלִית הַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, אֲשֶׁר אֵין מַדְרֵגָה גְּדוֹלָה מִגִּלּוּי אֱלֹקוּת, שֶׁאָדָם בָּטֵל וּמְבֻטָּל אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁזֶּהוּ אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְתָפְסוֹ, וּצְרִיכִים מָגֵן, וּמַהוּ? טֶבַע, שֶׁהַכֹּל מְלֻבָּשׁ בְּטֶבַע.
רוֹאִים אֲנָשִׁים עִם מַדִּים, חַיּוֹת טוֹרְפוֹת, אֲנָשִׁים שׂוֹנְאִים, בַּעֲלֵי מַחֲלֹקֶת, מְפַחֲדִים מֵהֶם, זֶה שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן. כְּמוֹ שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ יֵשׁ לוֹ מָגֵן, כָּךְ הֲוָיָ"ה אֱלֹקִים, גִּלּוּי אֱלֹקוּת צָרִיךְ לִהְיוֹת מְלֻבָּשׁ עִם הַטֶּבַע. אִם אָדָם מְחַבֵּר יַחַד הֲוָיָ"ה אֱלֹקִים, אָז נִתְבַּטֵּל תֵּכֶף-וּמִיָּד הַמִּסִּים, שֶׁזֶּה נוֹטָרִיקוֹן: מִי ס"מ, לֹא יוֹעִיל לַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם כְּלָל. וּכְפִי שֶׁהָיָה בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם: "וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ – כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ", אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מִדְרַשׁ אַגָּדָה): אַתֶּם אוֹמְרִים "פֶּן יִרְבֶּה", וְרוּחַ-הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת "כֵּן יִרְבֶּה". "וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", אוֹמֵר רַשִּׁ"י, שֶׁקָּצוּ בְּחַיֵּיהֶם, וְלֹא רָצוּ לִסְבֹּל יוֹתֵר יְהוּדִים. וְלָכֵן: "וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ".
קֹדֶם בָּאוּ בְּפֶה-רַךְ, אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, וְאַחַר-כָּךְ רָאוּ שֶׁלֹּא יְכוֹלִים לְהַצְלִיחַ בְּפֶה רַךְ, כִּי הַסָּמֶ"ךְ מֵ"ם מִשְׁתַּדֵּל לָבוֹא בִּתְחִלָּה בְּשָׂפָה חֲלַקְלַקָּה: "אֲנִי רוֹצֶה שָׁלוֹם, אֲנִי רַק רוֹצֶה לְהִתְחַבֵּר עִמָּכֶם יַחַד, אֲנִי אוֹהֵב אֶתְכֶם וְחָפֵץ בְּטוֹבַתְכֶם, וּמָה אֲנִי יָכוֹל לַעֲזֹר לָכֶם" וְכוּ' וְכוּ'. וּכְשֶׁעַם יִשְׂרָאֵל רוֹאִים שֶׁזֶּה ס"מ, שֶׁזֶּהוּ טָמֵא מְטֻמָּא, וְהֵם בְּדֵלִים מִמֶּנּוּ, אָז הוּא בָּא בְּפרֶךְ, וְחוֹשֵׁב שֶׁיַּפְחִיד עִם רוֹדִים וְכוּ', שֶׁהֵם אֲנָשִׁים כְּכָל הַבְּרִיּוֹת, אֶלָּא מָה? הִלְבִּישׁוּ עַצְמָם בְּמַדִּים. וְאִם-כֵּן מַה יֵּשׁ לְפַחֵד מֵחֲתִיכַת בַּד?! אוֹ רוֹאִים אֲנָשִׁים פִּרְאִיִּים שֶׁהֵם כְּחַיּוֹת טוֹרְפוֹת, כִּי מִי שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה, מִסְכֵּן, הוּא כְּחַיָּה טוֹרֶפֶת, וַאֲפִלּוּ שֶׁיִּלְמַד תּוֹרָה וִיקַיֵּם מִצְווֹת, אֲבָל אִם אֵינוֹ מַכִּיר אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאֵינוֹ מְדַבֵּר אֵלָיו, אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ס') הוּא יָשֵׁן, הוּא בְּמֹחִין דְּקַטְנוּת, וְאָז שַׁיָּךְ "וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים, וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה, אֵת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָּהֶם בְּפָרֶךְ". וְזֶה מַה שֶּׁעָבַר עַל עַם יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, עַד שֶׁבָּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁנּוֹלַד עִם טוֹב. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת ב, ב): "וַתֵּלֶד בֵּן, וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא", אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סוֹטָה יב.): טוּבְיָה שְׁמוֹ. הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא עֶצֶם הַטּוֹב, וּמַדּוּעַ? כִּי הוּא מְגַלֶּה אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְלָכֵן כָּתוּב (יְשַׁעְיָה ג, י): "אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב". הַצַּדִּיק רוֹצֶה רַק אֶת הַטּוֹב מִמְּךָ.
וְלָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ז'), שֶׁצְּרִיכִים לִשְׁמֹעַ בַּעֲצַת הַצַּדִּיקִים, שֶׁזֶּה עֵצָה מֵעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנּוֹתֵן עֵצָה מַה שֶּׁטּוֹב בָּעוֹלָם הַבָּא, וּמְחַבֵּר לְךָ בֵּין הֲוָיָ"ה וּבֵין אֱלֹקִים, שֶׁתִּצְעַק הֲוָיָ"ה הוּא אֱלֹקִים. כִּי הַטֶּבַע הוּא גַּם-כֵּן הַשְׁגָּחָה, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן יז), שֶׁאֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין הַטֶּבַע לַהַשְׁגָּחָה, וְזֶה הַצַּדִּיק שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב. וְלָכֵן הוּא מְגַלֶּה רַק אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁנִּקְרָא 'טוֹב', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קמה): "טוֹב הֲוָיָ"ה לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו", וּמְגַלֶּה אֶת הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת 'טוֹב', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי ד, ב): "כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ". זֶה הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא טוֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה ג, י): "אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב", וְרוֹצֶה רַק אֶת הַטּוֹב שֶׁל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְרוֹצֶה לְקָרְבָם אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. כִּי לְהֵפֶךְ – מִי שֶׁפָּגַם בַּבְּרִית, הוּא אִישׁ רַע וּבְלִיַּעַל. וְלָכֵן עַל הַחֵטְא הַמְגֻנֶּה הַזֶּה שֶׁל הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה נֶאֱמַר (בְּרֵאשִׁית לח, ז): "וַיְהִי עֵר… רַע בְּעֵינֵי הֲוָיָ"ה", שֶׁהוּא אִישׁ רַע וּבְלִיַּעַל, כִּי מִי שֶׁחָטָא בַּחֵטְא הַמְגֻנֶּה הַזֶּה, הוּא אִישׁ רַע מַעֲלָלִים, וְרוֹצֶה רַק אֶת הָרַע שֶׁל הַזּוּלָת. וְדָבָר זֶה יְכוֹלִים לִרְאוֹת בְּחוּשׁ, אָדָם לֹא יַעֲשֶׂה רִשְׁעוּת לְזוּלָתוֹ, אִם הוּא נִמְצָא בְּגַדְלוּת הַמֹּחִין, שֶׁמַּכִּיר אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּכְכָל שֶׁהוּא לוֹמֵד יוֹתֵר תּוֹרָה, שֶׁנִּקְרֵאת 'טוֹב', כְּכָל שֶׁנִּדְבָּק בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁנִּקְרָא 'טוֹב', כְּכָל שֶׁמְּקֹרָב אֶל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא 'טוֹב', גַּם הוּא נַעֲשֶׂה טוֹב, כִּי כָּל הַבְּרִיאָה נִבְרְאָה רַק בְּטוֹב. יֵשׁ שֵׁם קָדוֹשׁ וְנוֹרָא, שֶׁהַשֵּׁם הַזֶּה הוּא הַגֻּשְׁפַּנְקָא וְהַחוֹתֶמֶת עַל הַבְּרִיאָה: אהו"ה, זֶה שֵׁם קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שֶׁמַּצִּיל אֶת הָאָדָם מִכָּל מִינֵי מַשְׁחִיתִים. וְיוֹצֵא מֵהַפָּסוּק (בְּרֵאשִׁית א): "אֵ'ת הַ'שָּׁמַיִם וְ'אֵת הָ'אָרֶץ".
וְזֶה גִּימַטְרִיָּה טוֹ"ב. אִם אָדָם הוּא אִישׁ טוֹב, וְהוֹלֵךְ לוֹ בַּחַיִּים לֶאֱהֹב אֶת כָּל יְהוּדִי וְלַעֲזֹר לְכָל אֶחָד, וְלַעֲשׂוֹת טוֹב לְכָל אֶחָד, סִימָן שֶׁזָּכָה כְּבָר לְמֹחִין דְּגַדְלוּת וְאֵינוֹ מְפַחֵד מִשּׁוּם דָּבָר וּמִשּׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי אֶצְלוֹ מְחֻבָּר הֲוָיָ"ה אֱלֹקִים, וְאֵין הֶפְרֵשׁ אֶצְלוֹ בֵּין טֶבַע לְהַשְׁגָּחָה, כִּי יוֹדֵעַ שֶׁגַּם הטבע זֶה הַשְׁגָּחָה, וְגַם אֵלּוּ שֶׁמְּצַעֲרִים אוֹתוֹ, זֶה גַּם-כֵּן מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה וּמַחֲזִיר יְהוּדִים בִּתְשׁוּבָה. זֶה הַתִּקּוּן עַל הַחֵטְא הַמְגֻנֶּה הַזֶּה שֶׁל הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה. וְלָכֵן הַיָּמִים הַלָּלוּ "גְּדֻלַּת שׁוֹבָבִי"ם" גְּדוֹלִים כָּל-כָּךְ, שֶׁעָלֵינוּ לַעֲסֹק רַק בָּזֶה. לַעֲקֹר מֵאִתָּנוּ אֶת הָרַע, לִרְאוֹת אֶל מָה מְסֻגָּלִים הָרְשָׁעִים הָאֲרוּרִים, הַנּוֹאֲפִים כִּכְלָבִים – לְהַזִּיק וּלְצַעֵר אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, רִשְׁעֵי הָעֵרֶב-רַב, רְשָׁעִים אֲרוּרִים, אַף אֶחָד לֹא נָתַן לָהֶם אֶת הַגְּדֻלָּה, אֶלָּא לְקָחוּהָ בְּעַצְמָם. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ע'), שֶׁהַצַּדִּיק יֵשׁ לוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ לְהַמְשִׁיךְ אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּבֶאֱמֶת לָמָּה אֵינוֹ מַמְשִׁיךְ אוֹתָם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ? כִּי יֵשׁ נֶגְדּוֹ כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, שֶׁמַּכְרִיחַ אֲנָשִׁים שֶׁיֵּלְכוּ מִמֶּנּוּ, וּמְדַבְּרִים עָלָיו כָּל דָּבָר אָסוּר, וּכְפִי שֶׁהָיָה אֵצֶל דָּוִד הַמֶּלֶךְ, שֶׁיָּשְׁבוּ לֵצָנִים, וְעָשׂוּ לֵצָנוּת מִמֶּנּוּ, וְדִבְּרוּ עָלָיו כָּל מִינֵי שֶׁקֶר, וְהֶעֱלִילוּ עָלָיו עֲלִילוֹת שָׁוְא וָשֶׁקֶר, וְטִבְעָן שֶׁמִּתְקַבְּלוֹת עַל לֵב הַבְּרִיּוֹת. וְדָוִד הַמֶּלֶךְ מִתְלוֹנֵן וְאוֹמֵר (תְּהִלִּים סט, יג): "יָשִׂיחוּ בִי יֹשְׁבֵי שָׁעַר", מִי מְדַבֵּר עַל הַצַּדִּיק? אֵלּוּ הַלֵּצָנִים, שֶׁיּוֹשְׁבִים בַּשַּׁעַר וְשׁוֹתִים שֵׁכָר. "וַאֲנִי הָיִיתִי חֶרְפָּה לָהֶם, יִרְאוּנִי יְנִיעוּן רֹאשָׁם", וְדָוִד הַמֶּלֶךְ לֹא הִתְפַּעֵל וְאָמַר "הֲוָיָ"ה לִי לֹא אִירָא מַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם" וְגוֹ'. וְאֵלּוּ הַיָּמִים הַלָּלוּ – "יְמֵי שׁוֹבָבִי"ם", שֶׁעָלֵינוּ לְהַחְדִּיר בָּהֶם אֶת הַדַּעַת שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁמַּחְדִּיר בָּנוּ אֶת הַדַּעַת הָאֱמֶת, שֶׁיֵּשׁ רַק הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְלֹא לְהִתְפַּעֵל מִשּׁוּם בְּרִיָּה, וְעָלֵינוּ לְצַיֵּת אֶת הַצַּדִּיק וּלְהַחְדִּיר בָּנוּ אֱמוּנָה, וְכֵן לְהַחְדִּיר דַּעַת זֹאת בַּאֲחֵרִים, כִּי כָּךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (זֹהַר תְּרוּמָה קכח:): זַכָּאָה מַאן דְּאָחֵיד בִּידֵיהּ דְּחַיָּבָא, אַשְׁרֵי מִי שֶׁמַּחֲזִיק בִּידֵי הַחַיָּבִים לַהֲשִׁיבָם בִּתְשׁוּבָה; וְזוֹ צְרִיכָה לִהְיוֹת כָּל עֲבוֹדָתֵנוּ בְּיָמִים אֵלּוּ "גְּדֻלַּת שׁוֹבָבִי"ם" – לְהַחֲזִיר בְּנֵי-אָדָם בִּתְשׁוּבָה.
וְלָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (סֵפֶר-הַמִּדּוֹת, אוֹת נִאוּף, סִימָן מא): תִּקּוּן לְהוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לְהַחֲזִיר בְּנֵי-אָדָם בִּתְשׁוּבָה; וְאֵין תְּשׁוּבָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ, כִּי אֵיךְ יְכוֹלִים לְתַקֵּן חֵטְא זֶה? עַל-יְדֵי שֶׁמַּחְדִּירִים בְּעַצְמָם אֱמוּנָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין, וְאֵין לְפַחֵד מִשּׁוּם בְּרִיָּה. כִּי מַה יֵּשׁ לִי לְאַבֵּד בָּזֶה העולם?! הֲלֹא אִבַּדְתִּי הַכֹּל, חָטָאתִי לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, שֶׁהוּא נֵצַח, וַאֲנִי טִפָּה סְרוּחָה, הַיּוֹם כָּאן וּלְמָחָר בַּקֶּבֶר, הַיּוֹם אֲנִי מִסְתּוֹבֵב וְחוֹשֵׁב: מִי יוֹדֵעַ מִי אֲנִי! וּלְמָחָר אֲנִי בַּקֶּבֶר, וְנִשְׁמָתִי צְרִיכָה לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְלָכֵן מַה יֵּשׁ לִי לְאַבֵּד בְּזֶה הָעוֹלָם?! אִם לֹא נַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, מִמִּי עָלַי לְפַחֵד?! מֵאֵיזֶה רֵיק וּפוֹחֵז, מֵחֲתִיכַת בַּד, מֵאֵילוּ חַיּוֹת טוֹרְפוֹת, כְּלָבִים נוֹבְחִים. וּלְהַגִּיעַ אֶל הַשֵּׂכֶל וְאֶל הַדַּעַת הַזֹּאת זוֹכִים עַל-יְדֵי תְּפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת, שֶׁאָדָם יַרְגִּיל עַצְמוֹ לָבוֹא אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּלְסַפֵּר לוֹ כָּל לִבּוֹ. כִּי מַה יֵּשׁ לוֹ לְהַפְסִיד בְּזֶה הָעוֹלָם?! וְהוֹלֵךְ וּמְגַלֶּה לְכֻלָּם אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְזֶה תִּקּוּן הַבְּרִית. וְאֵלּוּ הֵן הַפָּרָשִׁיּוֹת שֶׁקּוֹרְאִים בְּיָמִים אֵלּוּ, שֶׁפַּרְעֹה – פֶּה-רַע הִשְׁתַּלֵּט עָלֵינוּ, כְּאִלּוּ הוּא כְּבָר יוֹדֵעַ מִי רַב אֲמִתִּי וּמִי לָאו.
שׁוֹטֶה שֶׁכָּמוֹהוּ, חֲתִיכַת אֲדָמָה, הָרֹאשׁ שֶׁלּוֹ צוֹמֵחַ בָּאֲדָמָה, וְהוּא יוֹדֵעַ מִי חָכָם וּמִי לָאו?! וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן פג), שֶׁזֶּה יֵּצֶר הָרַע לוֹמַר: תַּלְמִיד חָכָם זֶה נָאֶה, תַּלְמִיד חָכָם זֶה אֵינוֹ נָאֶה; רֹאשׁ דְּלַעַת הַצּוֹמֵחַ עַל הָאֲדָמָה, אַתָּה מִתְעָרֵב מִי רַב אֲמִתִּי וּמִי לָאו?! בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה אָכַלְתָּ שְׁפַנִּים, וּפַרְצוּפְךָ נִרְאֶה כַּחֲזִיר, אַתָּה סַךְ הַכֹּל גּוֹי, כִּי מִי שֶׁמְּחַלֵּל שַׁבָּת, יֵשׁ לוֹ דִּין שֶׁל גּוֹי, כְּמוֹ שֶׁפּוֹסֵק הָרַמְבַּ"ם, (פֶּרֶק ל' מֵהִלְכוֹת שַׁבָּת, הֲלָכָה טו), שֶׁמִּי שֶׁמְּחַלֵּל שַׁבָּת, יֵשׁ לוֹ דִּין שֶׁל גּוֹי, וְיֵינוֹ יֵין נֶסֶךְ, וְלֹא יוֹעִיל מְאוּמָה עַד שֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, הַאִם יְהוּדִי יֵלֵךְ לְהַפְגִּין נֶגֶד גּוֹי, וְלִצְעֹק 'שַׁבָּת'?! הֲלֹא הוּא סַךְ הַכֹּל כְּכוּשִׁי, תָּאִילַנְדִי, שֶׁנּוֹהֵג כְּאַוַּת נַפְשׁוֹ. וְאִם-כֵּן זוֹ גָּלוּת מִצְרַיִם, שֶׁהַמֹּחִין בְּקַטְנוּת, וְנִדְמֶה כְּאִלּוּ יֵשׁ פֹּה אֵיזֶה צַד עִם מִי לָרִיב וּלְהִתְוַכֵּחַ. לֵךְ לַשָּׂדֶה, וְתִרְאֶה שֶׁצּוֹמַחַת דְּלַעַת וְתָרִיב אִתָּהּ, הַאִם זֶה לֹא נִרְאֶה מְגֻחָךְ?! מַה כֵּן צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת? בָּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְשָׁמַע אֶת הַסֵּבֶל שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל סוֹבְלִים, וּבָא לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ וְצוֹעֵק (שְׁמוֹת ה, כב): "לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה, לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי?!" מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל הָיָה (מְנָחוֹת סה:), וְלֹא יָכוֹל הָיָה לִסְבֹּל צַעֲרָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מִדְרַשׁ אַגָּדָה), שֶׁבִּקֵּשׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לָמָּה עַם יִשְׂרָאֵל צְרִיכִים לִסְבֹּל אֶת הַסֵּבֶל הַזֶּה, וּמָתַי יִפָּסְקוּ הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים, הַפְּחָדִים וְהַחֲשָׁשׁוֹת, שֶׁחוֹשְׁשִׁים מֵהַצֵּל שֶׁל עַצְמָם, וְלֹא יָכוֹל הָיָה לִסְבֹּל דָּבָר זֶה, כִּי כָּל-כָּךְ כָּאַב לוֹ; "וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו, וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה, וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ, וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל"; אִם רַק תַּכֶּה יְהוּדִי אַחֵר, כְּבָר אַרְאֶה לְךָ מִי יוֹתֵר טוֹב. וְכָתוּב בַּזֹּהַר: וַיִּפֶן כֹּ"ה וָכֹ"ה שֶׁהֵם "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הֲוָיָ"ה אֱלֹקֵינוּ הֲוָיָ"ה אֶחָד", "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד", זֶה פַּעֲמַיִם כ"ה אוֹתִיּוֹת, בְּכָל יוֹם וָיוֹם אָנוּ אוֹמְרִים קְרִיאַת שְׁמַע בַּבֹּקֶר, שֶׁנִּזְכֹּר כָּל הַיּוֹם עֹל מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּבָעֶרֶב גַּם-כֵּן אוֹמְרִים, שֶׁנִּזְכֹּר כָּל הַלַּיְלָה עֹל מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן יא), שֶׁזֶּה יִחוּדָא עִלָּאָה וְיִחוּדָא תַּתָּאָה, שֶׁזֶּה חִבּוּר בֵּין הֲוָיָ"ה לֵאלֹקִים, "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" זֶה גִּלּוּי אֱלֹקוּת – יִחוּדָא עִלָּאָה, "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד" זֶה יִחוּדָא תַּתָּאָה, לֵידַע שֶׁאֲפִלּוּ בַּמְּקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים – יֵשׁ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְזוֹ צְרִיכָה לִהְיוֹת עֲבוֹדָתֵנוּ– לְהַחֲזִיר אֶת אֵלּוּ שֶׁנָּפְלוּ בִּמְדוֹר הַקְּלִפּוֹת מַטָּה מַטָּה, אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל, בִּפְרָט אֵלּוּ שֶׁחָטְאוּ בְּהוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, בְּנִאוּף, אֲשֶׁר אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל: הַמּוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, כְּאִלּוּ הֵבִיא בָּנָיו לַמֹּלֶךְ; תְּתָאֲרוּ לְעַצְמְכֶם אֵיזֶה חֵטְא מְגֻנֶּה וְעָוֹן חָמוּר הוּא זֶה!
בְּכֵן מַה נַּעֲשָׂה? אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו, אֲזַי "וַיִּפֶן כֹּ"ה וָכֹ"ה", שֶׁזֶּה שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הֲוָיָ"ה אֱלֹקֵינוּ, וּ"בָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ", שֶׁזֶּה פַּעֲמַיִם כ"ה אוֹתִיּוֹת, "וַיַּרְא כִּי אֵין אִי"שׁ", הַיְנוּ כְּשֶׁיֵּשׁ אֱמוּנָה, כְּבָר אֵין שׁוּם אִי"שׁ – רָאשֵׁי תֵּבוֹת: אֵ'ין שׁ'וּם יֵ'אוּשׁ, "וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי" – נוֹתְנִים אֶת הַמַּכּוֹת לְמֵצַר-יָם. "וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹ"ל" – רָאשֵׁי תֵּבוֹת: חֲ'זַק וְ'יַאֲמֵץ לִ'בֶּךָ. זֹאת מְגַלֶּה לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל. אֲבָל כּוֹאֵב לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ מְאֹד, לָמָּה צָרִיךְ לִהְיוֹת כָּךְ, שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יִשְׂנְאוּ זֶה אֶת זֶה, וְיָרִיבוּ אִישׁ עִם רֵעֵהוּ, וְאָז יוֹצֵא שׁוּב – "וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים, וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע, לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ"; וְהַהוּא בִּמְקוֹם לְהַכְנִיעַ עַצְמוֹ לַצַּדִּיק, הוּא חָצוּף גָּדוֹל מְאֹד, מֵאַחַר שֶׁטִּמֵּא עַצְמוֹ בְּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרִים, בִּטְרֵפוֹת וּנְבֵלוֹת, וּבָא אֶל נִדָּה וְכוּ', וְאֵיךְ יָבִין מַהוּ צַדִּיק, מַה זֶּה גִּלּוּי אֱלֹקוּת?! וְהֶחָצוּף הַזֶּה, שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מִדְרַשׁ אַגָּדָה): כָּל מִי שֶׁמֵּעֵז פָּנִים בַּמֶּלֶךְ, כְּאִלּוּ מֵעֵז פָּנִים לִפְנֵי הַשְּׁכִינָה. וְכֵן אוֹמְרִים (גִּטִּין סב.): מַאן מַלְכֵי רַבָּנָן.
"וַיֹּאמֶר: מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ?! וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר: אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר", עַכְשָׁו אֲנִי יוֹדֵעַ לָמָּה סוֹבְלִים עַם יִשְׂרָאֵל גָּלוּת, כִּי יֵשׁ בֵּינֵיהֶם גַּנָּבִים, רַמָּאִים, צְבוּעִים, שֶׁעוֹשִׂים גְּנֵבוֹת וּשְׁחִיתוּת, וְכָל הָרֹאשׁ שֶׁלָּהֶם תַּקְצִיבִים תַּקְצִיבִים, וְזוֹ הַמַּנְהִיגוּת שֶׁלָּהֶם – אֵיךְ לְהוֹצִיא מֵעַם יִשְׂרָאֵל כְּסָפִים – אוֹי לָהֶם וְאוֹי לְנַפְשָׁם. וְלָכֵן בְּיָמִים קְדוֹשִׁים אֵלּוּ, עָלֵינוּ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל פְּגַם גְּנֵבוֹת וּגְזֵלוֹת, אִם יֵשׁ בְּיָדֵינוּ כֶּסֶף שֶׁל גֶּזֶל, מָמוֹן צְדָקָה שֶׁנָּטַלְנוּ – עָלֵינוּ לַהֲשִׁיבוֹ, וָלֹא – נְשַׁלֵּם מְחִיר כָּבֵד בִּמְאֹד מְאֹד. וְהִנֵּה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ נוֹתֵן עֶשֶׂר מַכּוֹת לְפַרְעֹה וְלַמִּצְרִים: דָּם, צְפַרְדֵּעַ, כִּנִּים, עָרֹב, דֶּבֶר, שְׁחִין, בָּרָד, אַרְבֶּה, חֹשֶׁךְ, מַכַּת בְּכוֹרוֹת; עֶשֶׂר מַכּוֹת קָשׁוֹת מְאֹד, עַד שֶׁפַּרְעֹה צוֹעֵק: נַעֲזֹב אֶתְכֶם, לְכוּ, לְכוּ, עִזְבוּ אוֹתָנוּ וְכוּ'. וְעַם יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִים מִמֵּצַר-יָם, וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ מְגַלֶּה לָהֶם אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְכָל זֹאת קוֹרְאִים בְּפָרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ, בְּיָמִים אֵלּוּ שֶׁל "גְּדֻלַּת שׁוֹבָבִי"ם". הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְזַכֶּה אוֹתָנוּ לָצֵאת מֵהַצָּרוֹת וְהַמְּצָרִים, עַל-יְדֵי שֶׁנַּשְׁלִים זֶה עִם זֶה, וְאָנוּ עוֹבְרִים אֶת יַם סוּף, וְרוֹאִים אֵיךְ סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם, שֶׁזֶּה הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם וְנֻקְבָא דִּילֵיהּ, לִילִי"ת, נוֹפְלִים בְּיָם הַחָכְמָה וּמִתְבַּטְּלִים לְגַמְרֵי;
כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ גִּלָּה לָנוּ עַל הַיָּם אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּגִלּוּי רַב כָּזֶה, שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מִדְרַשׁ אַגָּדָה): עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים שָׁמְטוּ דַּדֵּיהֶם מִפִּיהֶם, וְצָעֲקוּ: "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ"; יְלָדִים קְטַנִּים בְּפָעוֹטוֹן, בְּתַלְמוּדֵי תּוֹרָה וּבְבָתֵּי סֵפֶר צוֹעֲקִים: "הִנֵּה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אַבָּא, אַבָּא תִּרְאֶה, הִנֵּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מִתְגַּלֶּה לְעֵינֵיהֶם גִּלּוּי אֱלֹקוּת רַב וְנוֹרָא מְאֹד. וְאַחַר-כָּךְ שַׁרְנוּ שִׁירִים, וְקִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה בְּהַר סִינַי; אֵיזֶה נֹעַם שֶׁל פָּרָשִׁיּוֹת אָנוּ קוֹרְאִים בְּיָמִים אֵלּוּ! וְלָכֵן דַּיְקָא בָּהֶם יְכוֹלִים לְתַקֵּן כָּל אֲשֶׁר שִׁחַתְנוּ בִּפְגַם הַבְּרִית – הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, שֶׁכָּל הַסֵּבֶל שֶׁאָנוּ סוֹבְלִים הוּא רַק מִפְּאַת שֶׁלֹּא שַׁבְנוּ בִּתְשׁוּבָה. וְלָכֵן עָלֵינוּ לִרְאוֹת לְדַבֵּר רַק מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּבָזֶה נִשְׂרֹף אֶת כָּל הַקְּלִפּוֹת. כִּי סוֹף כָּל סוֹף עָלֵינוּ לִזְכֹּר, שֶׁכֻּלָּנוּ עַם יִשְׂרָאֵל, יָשַׁבְנוּ בְּמִצְרַיִם, כֻּלָּנוּ יָצָאנוּ מִמִּצְרַיִם, וְכֻלָּנוּ עָמְדוּ רַגְלֵינוּ בְּהַר סִינַי. וְלָכֵן עָלֵינוּ לֶאֱהֹב אֶת כֻּלָּם, עַם יִשְׂרָאֵל אֵינָם נוֹהֲגִים בְּאַלִּימוּת, אֵין זוֹ דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה, אֵין זֶה נְתִיב הָאֱמוּנָה, עִקַּר תַּפְקִידֵנוּ רַק לְגַלּוֹת אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאֵלּוּ אֲשֶׁר מְצִיקִים לָנוּ, הֵם נִתְהַוּוּ מֵחֲטָאֵינוּ.
וְלָכֵן הִגִּיעַ הַזְּמַן, שֶׁנֵּלֵךְ וְנֵצֵא בַּחוּץ, וּנְקָרֵב יְהוּדִים לְצוּר מַחֲצַבְתָּם, נְמַלֵּא אֶת כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ עִם אֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, נַכְנִיס דַּעַת הָאֱמֶת בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְזֶה עִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִית. וְזֶה שֶׁיָּבִיא אוֹתָנוּ לְגַדְלוּת הַמֹּחִין – לֹא לְפַחֵד מִשּׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם, אֶלָּא מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּעַצְמוֹ. וְלָכֵן הָעִקָּר לִהְיוֹת שְׂמֵחִים וְעַלִּיזִים, כִּי אֵין עוֹד שִׂמְחָה כְּשִׂמְחַת הָאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁמַּאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֵינוֹ נִשְׁבָּר מֵאִישׁ. וְלָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (סֵפֶר-הַמִּדּוֹת, אוֹת פַּחַד, סִימָן יא): מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פְּחָדִים –יְזַמֵּר זֶמֶר שֶׁל שִׂמְחָה; זֶה הַתִּקּוּן –שֶׁנִּרְקֹד בְּכָל הַיָּמִים הַלָּלוּ, וְנִשְׁמַע כְּלֵי זֶמֶר, כִּי כָּךְ אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן קסט): אִם תִּהְיֶה בְּשִׂמְחָה, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּעַצְמוֹ יִשְׁמֹר אוֹתְךָ שֶׁלֹּא תָּבוֹא לַחֵטְא הַמְגֻנֶּה הַזֶּה שֶׁל פְּגַם הַבְּרִית; כִּי הַחֵטְא הַזֶּה בָּא עַל-יְדֵי הַקְּלִפָּה הַנִּקְרֵאת לִילִי"ת, שֶׁהִיא עַל שֵׁם הַיְלָלָה, שֶׁמַּכְנִיסָה בָּאָדָם עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה, וּמִי שֶׁנָּקִי מֵחֵטְא זֶה – מַגִּיעַ לְשִׂמְחָה, וּמִי שֶׁנִּכְשָׁל בּוֹ, יִרְאֶה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, וּלְהַחְדִּיר שִׂמְחָה בְּכָל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. וְתֵכֶף-וּמִיָּד כְּשֶׁאָדָם בְּשִׂמְחָה, הוּא שׁוֹבֵר אֶת כָּל הַגְּדֵרוֹת, וּתְפִלּוֹתָיו מִתְקַבְּלוֹת בַּשָּׁמַיִם. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (סֵפֶר הַמִּדּוֹת, אוֹת תְּפִלָּה, סִימָן נז): מִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּשִׂמְחָה, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְכַבֵּד אוֹתוֹ וּפוֹקֵד אֶת לוֹחֲצָיו; וְהַמַּלְחִיץ אוֹתוֹ – נוֹפֵל תַּחְתָּיו. וְכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (שָׁם, סִימָן ע'): עַל-יְדֵי שִׂמְחָה, תָּבוֹא תְּפִלָּתְךָ בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ; וְכֵן אוֹמֵר (שָׁם, סִימָן פא): תְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּשִׂמְחָה, הִיא עֲרֵבָה וּמְתוּקָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְעַל נְקֻדָּה זוֹ עָלֵינוּ לַעֲבֹד עַכְשָׁו בִּימֵי "גְּדֻלַּת שׁוֹבָבִי"ם", שֶׁקּוֹרְאִים בָּהֶם פָּרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ: שְׁ'מוֹת, וָ'אֵרָא, בֹּ'א, בְּ'שַׁלַּח, יִ'תְרוֹ, מִ'שְׁפָּטִים; הָעִקָּר לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה וּלְקָרֵב יְהוּדִים לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּלְמַלֵּא אֶת כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ עִם אֱמוּנָה, וּלְהָשִׁיב אֶת הַגְּנֵבוֹת וְהַגְּזֵלוֹת, וְלִפְרֹעַ אֶת הַחוֹבוֹת שֶׁאָנוּ חַיָּבִים.
אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן קמא): עַל-יְדֵי הַחֵטְא הַמְגֻנֶּה שֶׁל פְּגַם הַבְּרִית, אָדָם בּוֹרֵא קְלִפּוֹת וּמַשְׁחִיתִים, שֶׁהֵם מְלַוִּים אוֹתוֹ, וְזוֹ הַבּוּשָׁה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר. וְכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרָכוֹת ו.): אִלְמָלֵא הָיוּ נוֹתְנִים לָעַיִן רְשׁוּת לִרְאוֹת, הָיָה רוֹאֶה שֶׁמִּיָּמִין מְלַוִּים אוֹתוֹ רִבְבוֹת קְלִפּוֹת, וּמִשְּׂמֹאל אַלְפֵי אֲלָפִים מַשְׁחִיתִים, אֲבָל אֲנָשִׁים אֵינָם רוֹאִים דָּבָר זֶה, וְחוֹשְׁבִים עַל פְּלוֹנִי כְּבַעַל מַדְרֵגָה וְהַשָּׂגָה וְכוּ', בְּשָׁעָה שֶׁמִּילְיוֹנֵי קְלִפּוֹת מְלַוִּים אוֹתוֹ.
אֲבָל זַכֵּי הָרְאוּת רוֹאִים אֶת זֹאת. וְלָכֵן לֹא בְּחִנָּם שֶׁהַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם רוֹצֶה לִבְלֹעַ אֶת הַצַּדִּיק שֶׁכֵּן רוֹאֶה אֶת כָּל חֶטְאָם שֶׁל הַנּוֹאֲפִים. וְלָכֵן רוֹצֶה הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם לְפַלֵּג אֶת הָעָם, שֶׁלֹּא יִתְאַחֲדוּ בְּצַדִּיק הָאֱמֶת, וּכְלַל עִנְיָנוֹ – פֶּלֶג, פֶּלֶג, לַעֲשׂוֹת מִפְלָגוֹת. אֲבָל עָלֵינוּ לְהִתְאַחֵד יַחַד, כִּי כֻּלָּנוּ בְּנֵי עַם אֶחָד, "בָּנִים אַתֶּם לַהֲוָיָ"ה אֱלֹקֵיכֶם" (דְּבָרִים יד, א); וְהָעִקָּר – לִהְיוֹת רַק בְּשִׂמְחָה, שֶׁזָּכִינוּ לֵידַע מֵרַבִּי אֱמֶת כָּזֶה. כְּשֶׁאָדָם יוֹדֵעַ מִגְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ, יֵשׁ לוֹ בַּמֶּה לִשְׂמֹחַ; תִּשְׂמְחוּ אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (שִׂיחוֹת-הֲרַ"ן, סִימָן קעז), שֶׁיֵּשׁ לָכֶם רַבִּי כָּזֶה, הַיּוֹדֵעַ מִגְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ, רַבִּי כָּזֶה הַמְגַלֶּה רַק אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּמַה לְּךָ לְפַחֵד, תִּרְקֹד מֵרֹב שִׂמְחָה – זֶה תִּקּוּן הַבְּרִית, תִּקּוּן שׁוֹבָבִי"ם, שֶׁאָז מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הֶעֱלָה אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁכֻּלָּם שָׁרוּ שִׁירָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שׁוֹחֵר טוֹב תְּהִלִּים יח): אֵין אָדָם שָׁר שִׁירָה, אֶלָּא אִם-כֵּן נִמְחָל לוֹ כָּל עֲווֹנוֹתָיו; בָּזֶה שֶׁתִּרְקְדוּ, בָּזֶה תְּגַלּוּ שֶׁנִּמְחֲלוּ עֲווֹנוֹתֵיכֶם, אֲבָל בָּזֶה שֶׁתִּסְתּוֹבְבוּ בְּעַצְבוּת וּבְדִכָּאוֹן, וְאַתֶּם מִתְפַּחֲדִים, וּמִמִּי? מֵרֵיקִים וּפוֹחֲזִים, מֵאֵיזוֹ דְּלַעַת הַגְּדֵלָה בָּאֲדָמָה?! בָּזֶה אַתֶּם מוֹכִיחִים, שֶׁעֲדַיִן הֶעָוֹן קָשׁוּר בָּכֶם. וְלָכֵן תִּשְׂמְחוּ, וְהַשִּׂמְחָה הִיא הַגְּאֻלָּה, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן כד): מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד.
וְאֵין זוֹ עֵצָה גְּרֵידָא, אֶלָּא מִצְוָה גְּדוֹלָה מְאֹד; וְכָל רֶגַע שֶׁאָדָם שָׂמֵחַ וּמְשַׂמֵּחַ עוֹד יְהוּדִים מְמֻרְמָרִים וּמְדֻכָּאִים, בָּזֶה הוּא מְקַיֵּם מִצְוָה גְּדוֹלָה. וְלָכֵן עָלֵינוּ לִמְסֹר נַפְשֵׁנוּ לִהְיוֹת רַק בְּשִׂמְחָה וּלְשַׂמֵּחַ אֲחֵרִים, וְזֶה עִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִית, וְזֹאת צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת בִּימֵי שׁוֹבָבִי"ם. וְזוֹ הָיְתָה מַדְרֵגָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁהֶעֱלָה אֶת עַם יִשְׂרָאֵל לְמַדְרֵגָה עַד שֶׁשָּׁרוּ שִׁירָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת טו, א): "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת", כָּתוּב בַּזֹּהַר (עַיֵּן חֵלֶק ג' רצז:): זֹא"ת – זֶה אֱמוּנָה. וְזֶה מַה שֶּׁאוֹמֵר דָּוִד הַמֶּלֶךְ (תְּהִלִּים כז, ג): "בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", שֶׁבָּטַח רַק בְּזֹא"ת – בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְזֶהוּ הַתִּקּוּן שֶׁלָּנוּ. זֹא"ת הֵם אוֹתִיּוֹת: ז' – זְכוּת, לָדוּן אֶת הַזּוּלָת לְכַף זְכוּת, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רפב), שֶׁצְּרִיכִים לָדוּן אֶת כֻּלָּם לְכַף זְכוּת. א' – אֱמוּנָה, שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ז'), שֶׁעִקַּר הַגְּאֻלָּה תִּהְיֶה רַק עַל-יְדֵי אֱמוּנָה.
ת' – תְּפִלָּה, שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן כה): הַהִתְבּוֹדְדוּת הִיא מַעֲלָה עֶלְיוֹנָה מֵהַכֹּל. וְכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן פד), שֶׁהַתְּפִלָּה הִיא הַשַּׁעַר לְהִכָּנֵס אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְזֹאת צָעַק דָּוִד הַמֶּלֶךְ: "בְּזֹא"ת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ אִם יֵשׁ אֶת הַזֹּא"ת – יֵשׁ לִי בַּמֶּה לִבְטֹחַ. וְזוֹ הַבְּרָכָה שֶׁבֵּרֵךְ אוֹתָנוּ מֹשֶׁה. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים לג, א): "וְזֹא"ת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה", שֶׁבֵּרֵךְ אֶת עַם יִשְׂרָאֵל עִם הַשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים הַלָּלוּ: זְ'כוּת, אֱ'מוּנָה, תְּ'פִלָּה; וְעָלֵינוּ לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי רַבֵּנוּ זַ"ל, לִהְיוֹת שְׂמֵחִים וְעַלִּיזִים, לְקָרֵב רְחוֹקִים, לְדַבֵּר רַק דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה, וְלֹא לַחֲשֹׁשׁ מִשּׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם, לְהִתְיָרֵא רַק מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֵנוּ, וְנִזְכֶּה לְתַקֵּן כָּל אֲשֶׁר פָּגַמְנוּ בִּפְגַם הַבְּרִית – הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, אֲשֶׁר דַּיְקָא בִּימֵי "גְּדֻלַּת שׁוֹבָבִי"ם", שֶׁהֵם יָמִים גְּדוֹלִים וּקְדוֹשִׁים, צְרִיכִים לַעֲבֹד עַל עַצְמֵנוּ לִהְיוֹת בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה אֲמִתִּיִּים, וּבִזְכוּת הַתְּשׁוּבָה –נִזְכֶּה לְהִגָּאֵל גְּאֻלַּת עוֹלָם.
תַּם וְנִשְׁלַם, שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!