קוּנְטְרֵס
הַצְלָחָה בְּחִנּוּךְ
יְבָאֵר עֵצוֹת קַלּוֹת וּנְעִימוֹת אֵיךְ לְחַנֵּךְ אֶת הַיְלָדִים בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה וְהַיִּרְאָה וֶאֱמוּנָה טְהוֹרָה, וְיַסְבִּיר אֶת גֹּדֶל הָאַחֲרָיוּת שֶׁיֵּשׁ לַמְחַנֵּךְ בָּעִתִּים הַלָּלוּ.
מוֹהֲרֹא"שׁ אָמַר, שֶׁעִקַּר הַהַצְלָחָה בְּחִנּוּךְ זֶה רַק עַל-יְדֵי מִדַּת הַסַּבְלָנוּת, שֶׁצְּרִיכִים לִסְבֹּל הַרְבֵּה עִם הַיְלָדִים, וְאֵין זוֹ הַדֶּרֶךְ לְהִתְעַצְבֵּן עֲלֵיהֶם, כִּי עִם עֲצַבִּים וּדְחִיקַת הַשָּׁעָה לֹא מַגִּיעִים אֶל שׁוּם דָּבָר וְאֶל שׁוּם מָקוֹם.
(אִמְרֵי-מוֹהֲרֹא"שׁ, סִימָן תשעב)
מוהרא"ש ז"ל אמר: בעתים הללו אדם צריך למסר את נפשו בעבור חנוך הילדים, ועקר ההצלחה בחנוך הילדים הוא קדם לחנך את עצמו, לא יתכן שההורים יריבו ביניהם או ינבלו את פיהם, ויקללו זה את זה, או יעשו עול או יגנבו או ידברו לשון-הרע, רכילות וליצנות וכו', ואחר-כך יבקשו מהילדים שהם יתנהגו טוב. ולכן ההצלחה בחנוך קדם לחנך את עצמו, ואז נכון לבו יהיה בטוח, שיהיו לו ילדים טובים.
(אמרי-מוהרא"ש, חלק ב', סימן תתד)
חִנּוּךְ הַיְלָדִים הוּא מֵהָעֲבוֹדוֹת הַקָּשׁוֹת וְהַקְּדוֹשׁוֹת בְּיוֹתֵר בַּיַּהֲדוּת, וּמִי שֶׁרוֹצֶה לַחֲגֹר מָתְנָיו לִהְיוֹת מְחַנֵּךְ אוֹ מְחַנֶּכֶת לִילָדִים, עָלָיו לְהִתְאַזֵּר בְּמִדַּת הַסַּבְלָנוּת יוֹצֵאת מִן הַכְּלָל; כִּי אִי אֶפְשָׁר לְחַנֵּךְ אֶת הַיְלָדִים לְלֹא מִדַּת הַסַּבְלָנוּת, וְהִיא הַיְסוֹד וְהָעִקָּר בְּחִנּוּךְ. הַמְחַנֵּךְ וְהַמְחַנֶּכֶת צְרִיכִים סַבְלָנוּת שֶׁל בַּרְזֶל. וְאַף שֶׁטּוֹעֲנִים, שֶׁגַּם הֵם בָּשָׂר וָדָם, וְאֵינָם עֲשׂוּיִים מִפְּלָדָה, וִיכוֹלִים לְהוֹצִיאָם מִכְּלֵיהֶם, אֵין זֶה תֵּרוּץ כְּלָל, כִּי מִי שֶׁחוֹגֵר מָתְנָיו לִהְיוֹת מְחַנֵּךְ, עָלָיו לִזְכֹּר הֵיטֵב, שֶׁיֵּשׁ לוֹ כָּאן עֵסֶק עִם יְלָדִים, שֶׁהֵם לְפָחוֹת עֶשֶׂר אוֹ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אוֹ עֶשְׂרִים שָׁנָה צְעִירִים מִמֶּנּוּ, וּכְשֶׁהַמְחַנְּכִים מְבֻגָּרִים יוֹתֵר, עֲלֵיהֶם לָדַעַת שֶׁעִם יְלָדִים צְרִיכִים אֲרִיכוּת אַפַּיִם לְאֵין שִׁעוּר, וּבְלִי זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהַתְחִיל לְחַנֵּךְ אֶת הַיְלָדִים. כִּי סוֹף כָּל סוֹף יְלָדִים בְּטִבְעָם הַבָּרִיא שֶׁהֵם קוֹפְצִים וְצוֹהֲלִים, רוֹקְדִים וּמִתְקוֹטְטִים, וּפְעָמִים אַף מִתְחַצְּפִים, וְאִם הַמְחַנֵּךְ אוֹ הַמְחַנֶּכֶת מְאַבְּדִים אֶת סַבְלָנוּתָם, הַיְלָדִים תֵּכֶף-וּמִיָּד קוֹלְטִים אֶת נְקֻדַּת חֻלְשָׁתָם, וְאִי אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּלֵּט עֲלֵיהֶם. לָזֹאת הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן בְּחִנּוּךְ – מִדַּת הַסַּבְלָנוּת. לְהַרְאוֹת לִפְנֵיהֶם קֹר רוּחַ, לוֹמַר אֶת אֲשֶׁר יֵשׁ לוֹמַר, לְבַקֵּשׁ אֶת אֲשֶׁר צְרִיכִים לְבַקֵּשׁ, לְהוֹדִיעַ אֶת אֲשֶׁר רוֹצִים לְהוֹדִיעַ, וְתוּ לֹא. לֹא לַחֲזֹר בָּהֶם וְלֹא לְהִתְחָרֵט מִדִּבְרֵיהֶם, כִּי בָּרֶגַע שֶׁחוֹזְרִים בָּהֶם מֵאֲמִירָתָם, זֶה כְּבָר מוֹרֶה לַיְלָדִים אֶת נְקֻדַּת הַתֻּרְפָּה אֵצֶל מְחַנְּכָם, וּמַתְחִילִים לְהָבִין שֶׁיֵּשׁ בְּאֵיזֶשֶׁהוּ מָקוֹם דֶּרֶךְ לְנַצֵּחַ אֶת הַמְלַמֵּד אוֹ אֶת הַמּוֹרָה. לָזֹאת מִי שֶׁחוֹגֵר מָתְנָיו לִהְיוֹת מְחַנֵּךְ אוֹ מְחַנֶּכֶת, עָלָיו לְקַבֵּל בְּהַחֲלָטָה גְּמוּרָה בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ – מָה רְצוֹנוֹ הַיּוֹם מֵהַיְלָדִים, וּמֶה חָפֵץ לִדְרֹשׁ מֵהֶם, וְעַל אֵילוּ נְקֻדּוֹת לַעֲבֹד עִמָּהֶם, וְיִכְתֹּב לְעַצְמוֹ קָו מְסֻיָּם, אֲשֶׁר עַל-פִּיו חָפֵץ לְהַנְהִיגָם. וְאַחַר-כָּךְ כְּשֶׁיִּכָּנֵס לַכִּתָּה, יְבַצֵּעַ אֶת הַדָּבָר כָּפוּף לְהַחְלָטָתוֹ, בְּאֹפֶן חַד מַשְׁמָעִי, בְּקֹר רוּחַ וּבְסַבְלָנוּת גְּדוֹלָה מְאֹד, וּלְהַרְאוֹתָם שֶׁבַּכִּתָּה הַמְחַנֵּךְ אוֹ הַמְחַנֶּכֶת הֵם בַּעֲלֵי-הַבַּיִת. וְכַאֲשֶׁר יָחוּשׁוּ הַיְלָדִים הֶרְגֵּשׁ זֶה, אֲזַי הַכִּתָּה תִּהְיֶה קַלָּה מְאֹד בְּחִנּוּךְ, וְיוּכְלוּ לְחַנְּכָם וּלְנַהֲלָם כְּפִי רְצוֹן הַמְחַנֵּךְ. הָעִקָּר לִהְיוֹת סַבְלָן גָּדוֹל, כִּי בְּלִי סַבְלָנוּת אִי אֶפְשָׁר לְחַנֵּךְ בְּשׁוּם אֹפֶן יְלָדִים, בָּרֶגַע שֶׁמְּאַבְּדִים אֶת הָעֶשְׁתּוֹנוֹת, כְּבָר הִפְסִידוּ הַמְחַנְּכִים בַּמַּעֲרָכָה. כִּי דַּי רַק בְּתַלְמִיד אוֹ בְּתַלְמִידָה אַחַת שֶׁיִּקְלְטוּ אֶת נְקֻדַּת הַתֻּרְפָּה אֵצֶל הַמְחַנְּכִים, וּכְבָר יַהַפְכוּ אֶת כָּל הַכִּתָּה עַל פִּיהָ. לָזֹאת, הַמְחַנְּכִים צְרִיכִים אֲרִיכוּת אַפַּיִם גְּדוֹלָה, וּבִלְעָדֶיהָ אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת מְחַנְּכִים. וְאַף שֶׁזֶּה נִרְאֶה קָשֶׁה מְאֹד לְהַשִּׂיג מִדָּה זוֹ, אֲבָל הַהֶרְגֵּל נַעֲשֶׂה טֶבַע שֵׁנִי. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סוֹטָה מז.): לְעוֹלָם תְּהֵא שְׂמֹאל דּוֹחָה וְיָמִין מְקָרֶבֶת. מֵחַד גִּיסָא – אֵין צְרִיכִים לִהְיוֹת קְרוֹבִים לַתַּלְמִידִים, וַעֲלֵיהֶם לְהַרְגִּישׁ רִחוּק מָה, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (כְּתוּבּוֹת קג:): זְרֹק מָרָה בַּתַּלְמִידִים; אֲבָל מֵאִידָךְ גִּיסָא – יֵשׁ לְקָרְבָם מְאֹד, וְלִזְכֹּר הֵיטֵב מַאֲמָרָם זַ"ל (עַיֵּן סַנְהֶדְרִין צט:): כָּל הַמְלַמֵּד אֶת בֶּן חֲבֵרוֹ תּוֹרָה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ יְלָדוֹ; נִמְצָא שֶׁאֵלּוּ יְלָדָיו מַמָּשׁ. וְזֶה כְּלָל גָּדוֹל בְּחִנּוּךְ – כְּשֶׁמְּחַנְּכִים כִּתָּה, יֵשׁ לֵידַע שֶׁכָּל הַתַּלְמִידִים הֵם יְלָדַי, וְכֵיצַד הָיִיתִי מִתְנַהֵג לוּ הָיוּ יְלָדַי? הַאִם הָיִיתִי מְסַלֵּק יֶלֶד אוֹ יַלְדָּה?! הָיִיתִי שׁוֹלְחָם לְבֵיתָם?! לֹא וָלֹא! כִּי מָה אֶעֱשֶׂה עִמָּהֶם בַּבַּיִת? הֲלֹא אַפְקִיד אֶת הָעֹל עַל אִמָּם! וְכָךְ צְרִיכִים לָקַחַת בְּחֶשְׁבּוֹן כִּתָּה שְׁלֵמָה, אַף שֶׁאֵין הַנִּדּוֹן דּוֹמֶה לָרְאָיָה, כִּי סוֹף כָּל סוֹף הַיְלָדִים שֶׁלִּי הֲרֵי הֵם שֶׁלִּי, וְזוֹ אַחֲרָיוּתִי, וְעָלַי לִחְיוֹת עִמָּהֶם עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת בִּימָמָה, וְתַלְמִידַי סוֹף כָּל סוֹף אַחַר חֲצִי יוֹם אוֹ שְׁנֵי שְׁלִישׁ מֵהַיּוֹם שָׁבִים לְבֵיתָם, עִם כָּל זֹאת עִקָּר גָּדוֹל בְּחִנּוּךְ – לְחַנֵּךְ אֶת הַיְלָדִים בְּאֹפֶן כָּזֶה, כְּאִלּוּ הֵם יְלָדַי. וְאִם הַמְחַנֵּךְ אוֹ הַמְחַנֶּכֶת יְחַנְּכוּ אֶת הַתַּלְמִידִים בִּתְחוּשָׁה כָּזוֹ כְּאִלּוּ יַלְדֵיהֶם הֵם, וּבְדִיּוּק מַה שֶּׁרוֹצִים מִיַּלְדֵיהֶם רוֹצִים מִתַּלְמִידֵיהֶם, אֲזַי כָּל עֲבוֹדַת הַחִנּוּךְ תַּעֲבֹר בְּנָקֵל, וְהַתּוֹצָאוֹת תָּנֵבְנָה פֵּרוֹת. כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (סַנְהֶדְרִין קה:) בַּכֹּל אָדָם מִתְקַנֵּא חוּץ מִבְּנוֹ וְתַלְמִידוֹ; לְאָדָם יֵשׁ קִנְאָה עַל כָּל אֶחָד, מִלְּבַד הַבֵּן וְהַתַּלְמִיד שֶׁלּוֹ; הָאָב רוֹצֶה לִרְאוֹת אֵצֶל בְּנוֹ אֶת הֲכִי טוֹב, וְחָפֵץ לַחֲזוֹת בְּהַצְלָחַת בְּנוֹ הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמֶּנּוּ בְּעַצְמוֹ. צַדִּיק אֱמֶת, רַבִּי אֱמֶת, רוֹצֶה לִרְאוֹת שֶׁתַּלְמִידוֹ יַצְלִיחַ הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמֶּנּוּ; כִּי הוּא מָסוּר לְתַלְמִידָיו, וְרוֹצֶה לִרְאוֹת בְּהַצְלָחָתָם. אַבָּא מָסוּר לְבָנָיו, וְרוֹצֶה לִרְאוֹת בְּתִפְאַרְתָּם וּבְהַצְלָחָתָם. וְאַף שֶׁהַבָּנִים מְצִיקִים לוֹ וְיוֹרְדִים לְחַיָּיו, מְצַעֲרִים אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִים דָּמוֹ, אֵין לוֹ בְּרֵרָה – אֵלּוּ הֵם יְלָדָיו. הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הָרַבִּי הָאֱמֶת – פְּעָמִים תַּלְמִידָיו פּוֹרְקִים עֹל, וּמְדַבְּרִים עָלָיו כָּל דָּבָר אָסוּר, וְכוֹאֵב לוֹ מְאֹד: "הֲלֹא מָסַרְתִּי נַפְשִׁי בִּשְׁבִילְכֶם, וּרְאוּ מָה אַתֶּם עוֹשִׂים לִי?!" וּמִצְטַעֵר הַצַּדִּיק מְאֹד. עִם כָּל זֹאת מִתְחַזֵּק בָּזֶה, אֲשֶׁר סוֹף כָּל סוֹף זִכָּה אֶת הַתַּלְמִידִים עִם לִמּוּד הַתּוֹרָה, עִם קִיּוּם הַמִּצְווֹת, וְהוֹצִיא אוֹתָם מֵהַבֹּץ שֶׁטָּבְעוּ בּוֹ, וּמֵהַמְצוּדָה רָעָה שֶׁנִּלְכְּדוּ בְּתוֹכָהּ, וְהֶעֱלָה אוֹתָם לַמַּדְרֵגָה שֶׁאוֹחֲזִים הֵיכָן שֶׁאוֹחֲזִים, וְחוֹשֵׁב לְעַצְמוֹ: "מָה אִכְפַּת לִי, שֶׁעַתָּה מְדַבְּרִים עָלַי, אֲנִי אֶת שֶׁלִּי עָשִׂיתִי. מֵעַתָּה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יוֹדֵעַ הָאֱמֶת, שֶׁרָצִיתִי רַק אֶת הַטּוֹב שֶׁלָּהֶם, וּמָסַרְתִּי נַפְשִׁי בַּעֲבוּרָם, וְעַתָּה אִם הֵם בּוֹעֲטִים בִּי – זוֹ בְּעָיָתָם, כִּי אֲנִי אֶת תַּפְקִידִי בִּצַּעְתִּי, וּמָסַרְתִּי עַצְמִי בְּלֵב וָנֶפֶשׁ". אִם הַמְחַנֵּךְ וְהַמְחַנֶּכֶת הוֹלְכִים בְּגִישָׁה זוֹ אֶל הַתַּלְמִידִים, וְיוֹדְעִים מָה הַתַּכְלִית שֶׁל הַהוֹרִים שֶׁהוֹלִידוּ בָּנִים וּבָנוֹת? מָה הַתַּכְלִית שֶׁל רַב לִלְמֹד עִם בְּנֵי קְהִלָּה? מָה הַתַּכְלִית שֶׁל מְלַמֵּד לִלְמֹד עִם הַתַּלְמִידִים? מוֹרָה – לִלְמֹד עִם הַתַּלְמִידוֹת? תַּכְלִית אַחַת יֶשְׁנָהּ לַהוֹרִים כְּמוֹ לָרַב וּכְמוֹ לַמְלַמֵּד וְלַמּוֹרָה – לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַמָּסֹרֶת שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וּמֵאֲבוֹת אֲבוֹתֵינוּ מִדּוֹר דּוֹר, לְהַמְשִׁיךְ אֶת שַׁרְשֶׁרֶת הַיַּהֲדוּת הַמְּסוּרָה לָנוּ מִפִּי רַבּוֹתֵינוּ מִדּוֹר דּוֹר עַד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אֲשֶׁר קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי מִפִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. אִם הַהוֹרִים וְהַמְחַנְּכִים וְהַמְחַנְּכוֹת יוֹדְעִים אֶת חֲשִׁיבוּתָם, וּבַעֲבוּר מָה נִשְׁלְחוּ לְזֶה הָעוֹלָם, וּמַה תַּפְקִידָם פֹּה, וּמַה פּוֹעֲלִים, כְּבָר יֵלֵךְ לָהֶם הַכֹּל בְּאֹפֶן אַחֵר לְגַמְרֵי. לִהְיוֹת אָב וְאֵם אֵין זֶה קַל, חוֹשְׁבִים שֶׁמִּתְחַתְּנִים וּמְבִיאִים יְלָדִים וְתוּ לֹא. אַךְ לֹא כֵּן הוּא, כִּי גַּם בַּעֲלֵי-חַיִּים מְבִיאִים יְלָדִים, אַךְ לֹא זוֹ הַתַּכְלִית – שֶׁיִּגְדְּלוּ כְּחַיּוֹת הַיַּעַר, אֶלָּא עִקַּר הַתַּכְלִית – לְחַנְּכָם, שֶׁגַּם-כֵּן יֵלְכוּ בְּאוֹתָהּ דֶּרֶךְ שֶׁהִתְווּ לָנוּ, יְקַבְּלוּ אוֹתוֹ חִנּוּךְ שֶׁאָנוּ חֻנַּכְנוּ, לְהַשְׁרִישׁ בַּיְלָדִים אוֹתָהּ אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה שֶׁהֶחְדִּירוּ בָּנוּ. כְּשֶׁאָב וְאֵם יֵדְעוּ מַה תַּפְקִידָם בְּחִנּוּךְ בַּיְלָדִים, שֶׁצְּרִיכִים לְחַנְּכָם לְמִדּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁיִּתְנַהֲגוּ בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁלֹּא יִהְיוּ עַזֵּי פָּנִים וַחֲצוּפִים, שֶׁיְּקַיְּמוּ אֶת מִצְווֹתָיו יִתְבָּרַךְ, וְיֹאהֲבוּ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וִיפַחֲדוּ מִמֶּנּוּ, וְכָל שְׁאִיפַת הַהוֹרִים תִּהְיֶה רַק אֵיךְ לְחַנֵּךְ אֶת הַיְלָדִים לֶאֱמוּנָה, שֶׁיַּאֲמִינוּ בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁהוּא פֹּה אִתָּנוּ, עִמָּנוּ וְאֶצְלֵנוּ, וִידַבְּרוּ מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בֵּינֵיהֶם, וִידַבְּרוּ אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא; בָּרֶגַע שֶׁהוֹרִים נוֹטְלִים עַל עַצְמָם מְשִׂימָה כָּזוֹ, חִנּוּךְ יַלְדֵיהֶם בַּבַּיִת יִתְנַהֵל בְּאֹפֶן אַחֵר לְגַמְרֵי. כֵּן הַדָּבָר, אִם הַמְחַנֵּךְ אוֹ הַמְחַנֶּכֶת בַּכִּתָּה יוֹדְעִים שֶׁזּוֹ עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ, וּבִמְקוֹם לִטֹּל עֲבוֹדָה שֶׁל חַיָּט, נַגָּר, נַפָּח וְכוּ', אֲשֶׁר בַּיְגִיעָה וּבַטִּרְחָה שֶׁיְּגֵעִים לִתְפֹּר לְמִישֶׁהוּ מִכְנָסַיִם אוֹ מְעִיל, אֵין מְקַבְּלִים שָׂכָר עַל הַיְגִיעָה, אֶלָּא עַל הַתּוֹצָר הַמֻּגְמָר, וְאִם יִשָּׂא חֵן בְּעֵינֵי הַקּוֹנֶה – יְקַבְּלוּ שְׂכָרָם, אֲבָל עַל הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה, הַשָּׁבוּעַ וְהַחֹדֶשׁ שֶׁהִשְׁקִיעוּ וְעָמְלוּ – לֹא יְקַבְּלוּ אֶת הַכֶּסֶף, וְהָלַךְ לְאִבּוּד. וְכֵן לְגַבֵּי צַבָּע אוֹ שְׁאָר אֻמָּנֻיּוֹת, כַּאֲשֶׁר צָבַע לִפְלוֹנִי דִּירָתוֹ, אוֹ עָשָׂה לוֹ שֻׁלְחָן וְכִסְאוֹת וְכַדּוֹמֶה, יְקַבֵּל אֶת שְׂכָרוֹ עַל הַגְּמָר, אֲבָל עֶצֶם הַיְגִיעָה הוֹלֶכֶת לָרִיק וּמִתְפַּזֶּרֶת עִם הָרוּחַ; כָּל זֶה בַּעֲבוֹדָה גַּשְׁמִית, שֶׁמְּקַבְּלִים שָׂכָר עַל הַתּוֹצָאָה הַנָּאָה. וְאַף הַשָּׂכָר שֶׁמְּקַבְּלִים נֶעֱלָם וְנֶאֱבָד וְכוּ'; לֹא-כֵן מְחַנֵּךְ וּמְחַנֶּכֶת, שֶׁמְּחַנְּכִים יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כָּל רֶגַע וְדַקָּה שֶׁמְּדַבְּרִים מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ – זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה, זֶהוּ נִצְחִי, כִּי מְדַבְּרִים עַכְשָׁו מִמִּי? מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא! מַחְדִּירִים בַּיְלָדִים אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁתָּמִיד יִזְכְּרוּ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. "אֵין לִי דִּבּוּרִים אֲחֵרִים, וַאֲנִי מַכְנִיס בָּהֶם חֵשֶׁק לֶאֱהֹב אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְלִירֹא מִמֶּנּוּ". אֵין זֶה קַל, וְשׁוּם דָּבָר אֵינוֹ בָּא בְּנָקֵל, וּבִפְרָט חִנּוּךְ, אֲשֶׁר הוּא הַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר. אֲבָל כָּל דַּקָּה שֶׁמִּתְיַגְּעִים בַּמִּתְחַנֵּךְ וּבַמִּתְחַנֶּכֶת, מְקַיְּמִים מִצְוַת עֲשֵׂה, כִּי דְּבוּקִים אָז בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְהַמְחַנֵּךְ בְּעַצְמוֹ מְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל "וּבוֹ תִדְבָּק" (דְּבָרִים י, כ). לָזֹאת עֲבוֹדַת הַחִנּוּךְ קְדוֹשָׁה כָּל-כָּךְ, שֶׁעַל כָּל רֶגַע וּשְׁנִיָּה וְדַקָּה מְקַבְּלִים שָׂכָר כְּבָר בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בָּעוֹלָם הַבָּא. עַל-כֵּן אִם לוֹקְחִים אֶת זֹאת בְּחֶשְׁבּוֹן, כָּל עֲבוֹדַת הַחִנּוּךְ הוֹלֶכֶת כְּבָר בְּאֹפֶן אַחֵר. אֵין זוֹ עֲבוֹדָה כִּשְׁאָר עֲבוֹדוֹת, אֶלָּא עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ. "אֲנִי נַעֲשֵׂיתִי שָׁלִיחַ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וַאֲנִי מְחַנֵּךְ אֶת הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת שֶׁל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, לִקְנוֹת לְעַצְמָם מִדּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁיְּקַיְּמוּ אֶת הַמִּצְווֹת, וְיִתְנַהֲגוּ כְּמוֹ שֶׁיְּהוּדִי יָרֵא וְחָרֵד צָרִיךְ לְהִתְנַהֵג". וְאִם הַמְחַנְּכִים מְקַבְּלִים עַל עַצְמָם עֲבוֹדָה קְדוֹשָׁה זוֹ, כָּל הַחִנּוּךְ מִתְנַהֵל בְּצוּרָה אַחֶרֶת לְגַמְרֵי. בְּוַדַּאי אֵין זֶה קַל, וְלֹא כָּל אֶחָד מְסֻגָּל לָזֶה. לָכֵן מִי שֶׁמַּרְגִּישׁ שֶׁאֵינֶנּוּ מְסֻגָּל לְכָךְ, אֵין כְּדַאי לוֹ לְהִכָּנֵס בַּעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ הַזּוֹ, כִּי הַיְלָדִים אֵינָם הַקָּרְבָּן שֶׁלָּכֶם, וְאָסוּר לְהוֹצִיא אֶת הָעֲצַבִּים שֶׁלּוֹ עֲלֵיהֶם, אַדְּרַבָּה צְרִיכִים לְרַחֵם עֲלֵיהֶם וּלְהַחְדִּיר בָּהֶם מִדּוֹת טוֹבוֹת. וְאַחַת מֵהַמִּדּוֹת הַיָּפוֹת בְּיוֹתֵר בָּאָדָם – לִקְנוֹת לְעַצְמוֹ מִדַּת הַסַּבְלָנוּת וַאֲרִיכוּת אַפַּיִם, לִסְבֹּל אֶת כָּל אֲשֶׁר עוֹבֵר עָלָיו, אֲשֶׁר הִיא הַקָּשָׁה בְּיוֹתֵר שֶׁאָדָם צָרִיךְ לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ בְּזֶה הָעוֹלָם; כִּי טֶבַע שֶׁל אָדָם שֶׁהוּא עַצְבָּנִי וְרַגְזָן, וְנִכְנָס בִּלְחָצִים מֵאֵיזוֹ סִבָּה שֶׁתִּהְיֶה; אֵין לוֹ פַּרְנָסָה, אֵין לוֹ שְׁלוֹם-בַּיִת, אֵין לוֹ נַחַת מִילָדִים וְכוּ', אוֹ לֹא אָכַל וְלֹא יָשַׁן כִּדְבָעֵי, יֶשְׁנָן אֵין סְפֹר סִבּוֹת שֶׁאָדָם יְאַבֵּד סַבְלָנוּתוֹ וְעֶשְׁתּוֹנוֹתָיו, וְיִכָּנֵס בִּלְחָצִים וּבַעֲצַבִּים, אֲבָל אָסוּר לְהוֹצִיא אֶת הַכַּעַס עַל הַיְלָדִים, אֲשֶׁר אָז אֵין נִקְרָאִים מְחַנְּכִים, אֶלָּא תַּכְלִית הַהֵפֶךְ מִזֶּה. לָזֹאת עַל מְחַנֵּךְ וּמְחַנֶּכֶת לִקְנוֹת לְעַצְמָם אֶת מִדַּת אֲרִיכוּת אַפַּיִם בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת שֶׁאֵין שְׁלֵמוּת אַחֲרֶיהָ, וְעַל-יְדֵי-זֶה יִהְיוּ הַמְחַנְּכִים הַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר. נוֹסָף לְכָל זֶה, עֲלֵיהֶם לָדַעַת שֶׁהֵם שְׁלִיחֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שְׁלִיחֵי הַהוֹרִים, כִּי הַהוֹרִים עוֹשִׂים שְׁלִיחִים אֶת הַמְחַנֵּךְ וְהַמְחַנֶּכֶת לְחַנֵּךְ יַלְדֵיהֶם, הֵם מוֹסְרִים נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת בִּידֵיהֶם. וּתְתָאֲרוּ לְעַצְמְכֶם אִם הָיוּ מוֹסְרִים לְאָדָם יַהֲלוֹמִים לְלַטֵּשׁ, וְאוֹמְרִים לוֹ: "דַּע לְךָ, אִם אַתָּה מְאַבֵּד יַהֲלוֹם אֶחָד, אוֹ מַפְסִידוֹ וּמְקַלְקְלוֹ, תְּשַׁלֵּם בַּעֲבוּרוֹ הוֹן תּוֹעָפוֹת"; אָדָם הָיָה נִזְהָר בָּזֶה בְּיוֹתֵר, שֶׁלֹּא יַהַרְסֵהוּ אוֹ יְאַבְּדוֹ. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בְּאֵין עֲרֹךְ כְּלָל כְּשֶׁמְּדֻבָּר בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל נְשָׁמָה וּנְשָׁמָה הִיא חֵלֶק אֱלוֹקַ מִמַּעַל. וְאִם מָסְרוּ לָנוּ בְּיָדֵינוּ נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת כָּאֵלּוּ, אָסוּר לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹנוֹת פְּרָטִיִּים, שֶׁיֵּשׁ לָנוּ עֵסֶק עִם הוֹרִים קָשִׁים אוֹ אֲדִישִׁים, אֶלָּא עַתָּה נִמְסְרָה לָנוּ עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ לְלַטֵּשׁ יַהֲלוֹמִים קְדוֹשִׁים – נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. עַל הַמְחַנֵּךְ וְהַמְחַנֶּכֶת לָדַעַת, שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל בְּכָל הָעוֹלָם הַהוֹרִים הֵם אֲדִישִׁים מְאֹד, וְלֹא אִכְפַּת לָהֶם דָּבָר. הֵם יְבַזּוּ אֶת הַמְחַנְּכִים, תַּחַת לִתֵּן תּוֹדָה עַל עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ שֶׁעָשׂוּ, וְיִתְפָּרְצוּ יִצְעֲקוּ עֲלֵיהֶם, תַּחַת אֲשֶׁר לְהוֹדוֹת עַל הַהַשְׁקָעָה הַמְרֻבָּה וְהַיֶּזַע הָרַב שֶׁהִשְׁקִיעוּ בַּיְלָדִים, וְעוֹד יְבַזּוּ וִיחָרְפוּ אוֹתָם מְאֹד. אַךְ זֶה טֶבַע הַהוֹרִים, וְקָשֶׁה מְאֹד לְשַׁנּוֹתוֹ. כִּי בְּדֶרֶךְ כְּלָל בָּאָדָם טְבוּעָה רִשְׁעוּת גְּדוֹלָה, וְאֵין אִכְפַּת לוֹ מֵהַזּוּלָת. וְאַף שֶׁזֶּה כְּנֶגֶד הַהִגָּיוֹן, כִּי הָיָה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה אִכְפַּת לַהוֹרִים מִיַּלְדֵיהֶם, וְיָבוֹאוּ וִיסַיְּעוּ לַמְחַנְּכִים, וְהִנֵּה הֵם אֲדִישִׁים וְאִי אִכְפַּתִּיִּים, אֲשֶׁר זֶה הֵפֶךְ הַשֵּׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה כָּךְ; וּמִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן, שֶׁיֶּשְׁנָם הוֹרִים, אֲשֶׁר הֵם אַכְזָרִיִּים, נְטוּלֵי מִדּוֹת וְדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּלָל, וּבִמְקוֹם לָתֵת אֶת הַצֶּדֶק לַמְחַנֵּךְ אוֹ לַמְחַנֶּכֶת, הֵם מַצְדִּיקִים אֶת יַלְדֵיהֶם. וְאַף שֶׁזֶּה טִבְעִי שֶׁהוֹרִים נוֹטִים לְצַד הַיְלָדִים, אַךְ מִי שֶׁפִּקֵּחַ – יוֹדֵעַ–שֶׁאִם רוֹצִים לְהַצְלִיחַ בְּחִנּוּךְ הַיְלָדִים, יֵשׁ לִתֵּן גַּב לַמְחַנְּכִים וְלַמְחַנְּכוֹת, כִּי סוֹף כָּל סוֹף עָלָיו לֵידַע, שֶׁלֹּא בָּא לְזֶה הָעוֹלָם כְּדֵי לְהִתְקוֹטֵט אוֹ לְהִשְׁתַּלֵּט וּלְהַשְׁפִּיל אֶת זוּלָתוֹ, אֶלָּא עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבָּא לְזֶה הָעוֹלָם – לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְאִם יָשִׂימוּ אֶת זֹאת לִפְנֵי עֵינֵיהֶם, הַכֹּל יֵלֵךְ בְּנָקֵל. אֲבָל עֲדַיִן הָעוֹלָם לֹא בְּתִקּוּנוֹ, וְהַכֹּל הוֹלֵךְ לְהֵפֶךְ, וַעֲדַיִן הוֹרִים אֵין אִכְפַּת לָהֶם מֵהַמְחַנְּכִים בִּפְרָט, וּמֵהַזּוּלָת בִּכְלָל, הָעִקָּר שֶׁלָּהֶם יִהְיֶה קַל. לָזֹאת הַמְחַנֵּךְ וְהַמְחַנֶּכֶת צְרִיכִים לָקַחַת דָּבָר זֶה בְּחֶשְׁבּוֹן, וְלֵידַע שֶׁעֲבוֹדָתָם הִיא עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ מִכָּל הַהֶבֵּטִים וְהַכִּוּוּנִים, כִּי מַה שֶּׁיַּעֲשׂוּ – יָבוֹאוּ בִּטְעָנוֹת כְּלַפֵּיהֶם. וְאִם-כֵּן, עֲלוּלִים הֵם לְהַגְבִּיהַּ יָדַיִם, שֶׁאֵין זֶה בִּשְׁבִילָם, וְיֹאמְרוּ: "אָנוּ מִתְיַגְּעִים וַעֲמֵלִים, וּלְבַסּוֹף אָנוּ מְקַבְּלִים בִּקֹּרֶת מֵהַמִּשְׁפָּחָה, מֵאֲנָשִׁים וְכוּ', אֵין זֶה בִּשְׁבִילֵנוּ"; אַךְ עֲלֵיהֶם לֹא לְהִתְיַחֵס לְכָל הַנַּעֲשֶׂה סָבִיב, אֶלָּא לֵידַע, שֶׁכָּל עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ בִּידֵיהֶם, וְתַכְלִית הַחִנּוּךְ הִיא לְחַנֵּךְ אֶת הַיְלָדִים בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל זֶה אֵין שָׂכָר בְּזֶה הָעוֹלָם לְשַׁלֵּם. וְהֵם שְׁלִיחִים שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְלָהֶם נִתְּנָה עֲבוֹדַת קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, עֲבוֹדַת הַכֹּהֲנִים בַּמִּקְדָּשׁ. אֲנַחְנוּ מְצַיְּרִים לְעַצְמֵנוּ אֵיךְ הָיָה בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, וְכֵיצַד הָיְתָה שָׁם עֲבוֹדַת הַכֹּהֲנִים, וְנִכְנֶסֶת בָּנוּ קִנְאָה – לָמָּה לְיִשְׂרָאֵל זָר אָסוּר לְהִכָּנֵס בְּמָקוֹם שֶׁהַכֹּהֲנִים מֻתָּרִים לְהִכָּנֵס?! לָמָּה יְכוֹלִים הַכֹּהֲנִים לְהִכָּנֵס בְּתוֹךְ הָעֲזָרָה, וְאָנוּ אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים?! לָמָּה הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל יָכוֹל לְהִכָּנֵס לִפְנַי וְלִפְנִים, וְאָנוּ אֲסוּרִים לְהִכָּנֵס אֲפִלּוּ בָּעֲזָרָה?! אֲבָל הַכֹּהֲנִים צְרִיכִים לָחוּשׁ אֶת זֹאת, שֶׁהֵם נִכְנָסִים לְמָקוֹם קָדוֹשׁ, שֶׁיִּשְׂרָאֵל זָר אֵינֶנּוּ רַשַּׁאי לְהִכָּנֵס, וְעַל-כֵּן הֵם צְרִיכִים לְהַחְשִׁיב מְאֹד וּלְיַקֵּר אֶת עֲבוֹדָתָם בַּקֹּדֶשׁ. וְאִם הַכֹּהֲנִים בָּרֵי שֵׂכֶל וְדַעַת, וְיוֹדְעִים הֵיטֵב מַה תַּכְלִיתָם – לִהְיוֹת בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ וּבָעֲזָרָה, וְלַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וּלְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי יַעֲשׂוּ עֲבוֹדָתָם בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה. כְּמוֹ-כֵן צָרִיךְ לִהְיוֹת אֵצֶל הַמְחַנֵּךְ וְהַמְחַנֶּכֶת, וְיֵדְעוּ אֲשֶׁר הֵם נִכְנָסִים בִּתְחוּם כָּזֶה, שֶׁאַף בְּרִיָּה בָּעוֹלָם אֵינָהּ נִכְנֶסֶת, אֲפִלּוּ הַהוֹרִים שֶׁאֵלּוּ הֵם יַלְדֵיהֶם, גַּם-כֵּן אֵינָם נִכְנָסִים, כִּי הַהוֹרִים מְזַלְזְלִים בַּמְחַנְּכִים, וְלָכֵן גַּם הֵם אֵינָם זוֹכִים לְהִכָּנֵס בַּעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ הַזּוֹ. לָזֹאת הַמְחַנְּכִים וְהַמְחַנְּכוֹת צְרִיכִים לְהַרְגִּישׁ עַצְמָם בְּדִיּוּק כְּמוֹ הַכֹּהֲנִים, שֶׁזָּכוּ לְהִכָּנֵס לִפְנַי וְלִפְנִים בָּעֲזָרָה, שֶׁבְּמָקוֹם קָדוֹשׁ זֶה יִשְׂרָאֵל זָר אֵינֶנּוּ רַשַּׁאי לְהִכָּנֵס, וְהֵם רַשָּׁאִים, וְזָכוּ לִהְיוֹת שְׁלוּחֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ. וְאַף שֶׁזֶּה דָּבָר קָשֶׁה, אֲבָל צְרִיכִים לִזְכֹּר מַה שֶּׁאוֹמֵר הַיְרוּשַׁלְמִי, שֶׁהַכֹּהֲנִים תָּמִיד הָיוּ חוֹלִים, וְסָבְלוּ מִקִּלְקוּל מֵעַיִם, כִּי אָכְלוּ בָּשָׂר וְשָׁתוּ יַיִן, וְהָלְכוּ יְחֵפֵי רַגְלַיִם, וּמִזֶּה נֶחְלוּ, וּבִשְׁבִיל זֶה הָיָה צָמוּד בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ רוֹפֵא, עִם כָּל זֹאת זָכוּ לַעֲשׂוֹת אֶת עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ, כְּמוֹ-כֵן וְיוֹתֵר מִכֵּן צְרִיכִים לִהְיוֹת הַמְחַנֵּךְ וְהַמְחַנֶּכֶת, שֶׁהֵם גְּדוֹלִים הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵהַכֹּהֲנִים, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (הוֹרָיוֹת יג.), שֶׁאֲפִלּוּ מַמְזֵר תַּלְמִיד חָכָם קוֹדֵם לְכֹּהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ; הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל נִכְנָס לִפְנַי וְלִפְנִים לְקֹדֶשׁ קָדָשִׁים פַּעַם בְּשָׁנָה, שֶׁאַף כֹּהֵן אֵינוֹ יָכוֹל לְהִכָּנֵס לְשָׁם כָּל הַשָּׁנָה, וְהִנֵּה אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, אָדָם שֶׁהוּא מַמְזֵר, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר (דְּבָרִים כג, ג): לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל ה', עִם כָּל זֹאת אִם הוּא תַּלְמִיד חָכָם וְלוֹמֵד תּוֹרָה, הוּא יוֹתֵר גָּדוֹל מִכֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנִּכְנָס לִפְנַי וְלִפְנִים; כִּי כָּל-כָּךְ חָשׁוּב אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לִמּוּד הַתּוֹרָה. וְזוֹ צְרִיכָה לִהְיוֹת גִּישַׁת מְחַנֵּךְ וּמְחַנֶּכֶת; עֲלֵיהֶם לָדַעַת שֶׁהֵם שְׁלוּחֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ, וְעַל-כֵּן עֲלֵיהֶם לֹא לְהִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם, אֶלָּא לִמְסֹר נַפְשָׁם לְהַמְשִׁיךְ לְחַנֵּךְ אֶת הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת לְתוֹרָה וּלְיִרְאַת שָׁמַיִם וּלְדֶרֶךְ אֶרֶץ, וְאִם יֵלְכוּ בָּאֹפֶן הַזֶּה, יַצְלִיחוּ מְאֹד עִם הַתַּלְמִידִים. וְאַף שֶׁיְּקַבְּלוּ עֶלְבּוֹנוֹת וּבִזְיוֹנוֹת מִקָּרוֹב וּמֵרָחוֹק, מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל, מִלְּפָנִים וּמֵאָחוֹר, עֲלֵיהֶם לָדַעַת שֶׁזּוֹ שְׁלִיחוּתָם, וִיקַבְּלוּ הַכֹּל לְכַפָּרַת עֲווֹנוֹת. וְאִם יֵלְכוּ בְּגִישָׁה כָּזוֹ – יַצְלִיחוּ מְאֹד עִם הַיְלָדִים; כִּי חִנּוּךְ הַיְלָדִים צָרִיךְ לִהְיוֹת סוֹבֵב עַל נְקֻדָּה אַחַת: אֵיךְ מַחְדִּירִים בָּהֶם אֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֵיךְ מַכְנִיסִים בָּהֶם מִדּוֹת טוֹבוֹת: אַהֲבַת הַתּוֹרָה, אַהֲבָה וְיִרְאָה, שֶׁיֹּאהֲבוּ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְיִירְאוּ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ! וְאָז אֵין שׁוּם מְנִיעוֹת, וְאֵין שׁוּם עִכּוּב, כִּי יוֹדְעִים שֶׁכָּל רֶגַע וְדַקָּה שֶׁמְּחַנְּכִים בְּנֵי וּבְנוֹת יִשְׂרָאֵל – זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה, וְהֵם שְׁלִיחֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ, וְעוֹשִׂים אֶת זֹאת בְּחֵפֶץ לֵב וּבְשִׂמְחָה, וְאֵינָם מִסְתַּכְּלִים עַל שׁוּם דָּבָר, אַף שֶׁמְּקַבְּלִים עֶלְבּוֹנוֹת וּבִזְיוֹנוֹת, חֵרוּפִים וְגִדּוּפִים וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, בְּדִיּוּק כְּמוֹ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְהָרַב שֶׁבַּדּוֹר, שֶׁכָּל מְגַמָּתָם רַק לִמְסֹר הַכֹּל בִּשְׁבִיל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּמוֹסְרִים נַפְשָׁם פְּשׁוּטוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ, סוֹבְלִים עֶלְבּוֹנוֹת וְהַשְׁפָּלוֹת, אֲבָל יֵשׁ לָהֶם תַּכְלִית אַחַת – לְהַכְנִיס אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. וַאֲפִלּוּ שֶׁיֶּשְׁנָם תַּלְמִידִים שֶׁקִּבְּלוּ הַרְבֵּה מֵהָרַב וְהַצַּדִּיק, שֶׁהִצִּילָם מִפַּח יָקוּשׁ וְהוֹצִיאָם מֵהַשְּׁאוֹל תַּחְתִּית, וְהִתְחִילוּ לְדַבֵּר עָלָיו כָּל דָּבָר אָסוּר; בְּוַדַּאי זֶה כּוֹאֵב – אֲנָשִׁים שֶׁעָשׂוּ לָהֶם טוֹבָה וְעַתָּה מְשַׁלְּמִים רָעָה, אֲבָל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הָרַב שֶׁבַּדּוֹר אֵינָם מִסְתַּכְּלִים עַל זֶה, לָהֶם יֵשׁ תַּכְלִית אַחַת – אֵיךְ לְהַחְדִּיר בְּכֻלָּם אֱמוּנָה, אַהֲבָה וְיִרְאָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְכוּ', וְאָז יְכוֹלִים לַעֲבֹר עַל הַכֹּל. וְאַף שֶׁכּוֹאֵב לָהֶם, כִּי סוֹף כָּל סוֹף הֵם גַּם-כֵּן נִמְצָאִים בְּזֶה הָעוֹלָם, עִם כָּל זֹאת הֵם יוֹדְעִים מָה הַשְּׁלִיחוּת שֶׁלָּהֶם. כְּמוֹ-כֵן צָרִיךְ לִהְיוֹת עִם יְלָדִים, הַמְחַנֵּךְ וְהַמְחַנֶּכֶת צְרִיכִים לָדַעַת שֶׁעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ לִפְנֵיהֶם, וְיֵשׁ מִכְשׁוֹלִים רַבִּים עַל הַדֶּרֶךְ. הַמִּכְשׁוֹל הָרִאשׁוֹן – הַהוֹרִים בְּעַצְמָם, שֶׁמִּתְנַגְּדִים, כִּי הֵם מְלֵאִים עֲצַבִּים, וְעַל-כֵּן מוֹצִיאִים רָגְזָם עַל הַמְחַנְּכִים וְהַמְחַנְּכוֹת; הַיְלָדִים מַרְגִּיזִים אוֹתָם, וּמֵחֲמַת שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים הֵיאַךְ לְהָגִיב עַל הִתְנַהֲגוּתָם, אֲזַי בְּמִי מְכַלִּים זַעֲמָם? בַּמְחַנְּכִים וּבַמְחַנְּכוֹת. וּמָה עַל הַמְחַנְּכִים וְהַמְחַנְּכוֹת לַעֲשׂוֹת? אֵינָם צְרִיכִים לָשִׂים לֵב כְּלָל, אֶלָּא עֲבוֹדַת הַחִנּוּךְ וּקְדֻשָּׁתָהּ צְרִיכָה לִהְיוֹת בְּרֹאשׁ מַעְיָנָם. וְאִם-כֵּן הַמְחַנְּכִים וְהַמְחַנְּכוֹת צְרִיכִים לְהַחְדִּיר עָמֹק בִּלְבָבָם, אֲשֶׁר עֲבוֹדָתָם הִיא קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, וְעַל-כֵּן אֵין לָקַחַת אֶת עִנְיַן הַחִנּוּךְ בְּנָקֵל, אֶלָּא בְּכֹבֶד רֹאשׁ גָּדוֹל, כִּי זוֹ אַחֲרָיוּת גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר, וּבִפְרָט בְּעַם יִשְׂרָאֵל, הַיְסוֹד זֶה הַחִנּוּךְ – לְחַנֵּךְ אֶת בָּנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט בְּיָמֵינוּ אֵלֶּה, אֲשֶׁר הָעֵרֶב-רַב מִתְפַּשְּׁטִים מְאֹד בָּעוֹלָם בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת בְּאַרְצֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמְמַלְּאִים אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ עִם נִאוּף, שִׁקּוּץ, תִּעוּב וְזִהוּם כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, דֵּעוֹת נִפְסָדוֹת, אִי אֱנוֹשִׁיּוּת, עַל הַמְחַנֵּךְ וְהַמְחַנֶּכֶת לַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר, וְלִשְׁמֹר עַל הַמְחֻנָּכִים שֶׁיְּקַבְּלוּ חִנּוּךְ תּוֹרָנִי טָהוֹר, חִנּוּךְ שֶׁל קִיּוּם הַמִּצְווֹת בְּהִדּוּר רַב וּבְשִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְיִהְיֶה לָהֶם חֵשֶׁק לִלְמֹד תּוֹרָה, חֵשֶׁק לַעֲבֹד אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְזוֹ מֵעֲבוֹדוֹת הֲכִי קָשׁוֹת שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ – לְהַחְדִּיר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל תְּשׁוּקָה עֲצוּמָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּרְצוּ רַק אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְלֹא שׁוּם דָּבָר, וְיִמְסְרוּ נַפְשָׁם בַּעֲבוּר הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְקִיּוּם הַמִּצְווֹת. וְזוֹ צְרִיכָה לִהְיוֹת עֲבוֹדַת הַמְחַנְּכִים וְהַמְחַנְּכוֹת בָּעִתִּים הַלָּלוּ. לָזֹאת, אֲנִי מְאֹד מְבַקֵּשׁ אֶתְכֶם, יַעַן שֶׁלְּקַחְתֶּם עֲלֵיכֶם עֲבוֹדָה קְדוֹשָׁה כָּזוֹ, זִכְרוּ שֶׁיֵּשׁ לָכֶם אַחֲרָיוּת גְּדוֹלָה כְּלַפָּיו יִתְבָּרַךְ, וְהוּא יִתְבָּרַךְ בְּוַדַּאי יְשַׁלֵּם לָכֶם מַשְׂכֻּרְתְּכֶם שְׁלֵמָה כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת. וְאַל תִּסְתַּכְּלוּ עַכְשָׁו עַל הַתַּשְׁלוּם, וְאַף שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ, שֶׁאַתֶּם צְרִיכִים גַּם-כֵּן פַּרְנָסָה, כִּי אִם אֵין קֶמַח אֵין תּוֹרָה (אָבוֹת, פֶּרֶק ג'), אִם לֹא תִּהְיֶה לָכֶם פַּרְנָסָה, לֹא תּוּכְלוּ לִלְמֹד עִם הַתַּלְמִידִים, עִם כָּל זֹאת אִם חֲגַרְתֶּם מָתְנֵיכֶם לִהְיוֹת מְחַנֵּךְ וּמְחַנֶּכֶת לְבָנִים וּלְבָנוֹת, עֲלֵיכֶם לָדַעַת, שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים שְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְזֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת יְסוֹד נְסִבּוֹתֵיכֶם, כִּי בְּשָׁלִיחַ מֻנָּח כֹּחַ הַמְשַׁלֵּחַ, וְיַעַן שֶׁאַתֶּם שְׁלִיחֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ, אֲזַי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ נִמְצָא עִמָּכֶם, אִתְּכֶם וְאֶצְלְכֶם, וְעַל-כֵּן רְאוּ לְהִתְחַזֵּק, וְשׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם לֹא יוּכַל לִשְׁבֹּר אֶתְכֶם. וְאַל תַּנִּיחוּ שֶׁהַבִּקֹּרֶת שֶׁעוֹרְכִים עֲלֵיכֶם תִּשְׁבֹּר אֶתְכֶם, כִּי אַדְּרַבָּה בָּזֶה שֶׁאַתֶּם מְחַנְּכִים אֶת בְּנֵי וּבְנוֹת יִשְׂרָאֵל לֶאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל-יְדֵי-זֶה יֻשְׁפַּע עֲלֵיכֶם שֶׁפַע כָּזֶה, שֶׁלֹּא תֵּאַרְתֶּם וְשִׁעַרְתֶּם מִימֵיכֶם; אַשְׁרֵי מִי שֶׁשָּׂם דְּבָרַי אֵלֶּה אֶל תּוֹךְ לִבּוֹ, וְלוֹקֵחַ אֶת עֲבוֹדַת הַחִנּוּךְ בָּרְצִינוּת הֲכִי גְּדוֹלָה, שֶׁאָז בְּוַדַּאי יַצְלִיחַ דַּרְכּוֹ בָּזֶה וּבַבָּא לְנֵצַח נְצָחִים.
תַּם וְנִשְׁלַם, שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!
תְּפִלָּה נוֹרָאָה לַמְחַנֵּךְ וְלַמְחַנֶּכֶת לוֹמַר בְּכָל יוֹם וָיוֹם
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתִּתֵּן הַצְלָחָה בְּיָדִי לְחַנֵּךְ אֶת הַתַּלְמִידִים שֶׁלִּי, וְאֶזְכֶּה לְהַחְדִּיר בָּהֶם אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בְּךָ יִתְבָּרַךְ, וְאֶלְמַד עִמָּהֶם אֶת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְאַחְדִּיר בָּהֶם חֵשֶׁק וּתְשׁוּקָה עֲצוּמָה לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וְזַכֵּנִי שֶׁאֶקְנֶה לְעַצְמִי מִדַּת הַסַּבְלָנוּת, וְאֶסְבֹּל אוֹתָם, וּלְעוֹלָם לֹא אַגְבִּיהַּ אֶת יָדַי עֲלֵיהֶם לְהַכּוֹתָם, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ אֵיךְ שֶׁצְּרִיכִים סַבְלָנוּת גְּדוֹלָה עִם הַיְלָדִים. וְלָכֵן אֲבַקֵּשׁ אוֹתְךָ, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁתִּהְיֶה לִי מִדַּת הַסַּבְלָנוּת, וְאֶזְכֶּה לִסְבֹּל אֶת הַתַּלְמִידִים שֶׁלִּי, וְלֹא אֶצְעַק וְלֹא אֶתְפָּרֵעַ עֲלֵיהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, אֲשֶׁר דָּבָר זֶה גּוֹרֵם שֶׁהַתַּלְמִידִים לֹא יִקְלְטוּ אֶת הַלִּמּוּד שֶׁאָנוּ לוֹמְדִים.
אָנָּא יְהֹוָה, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, זַכֵּנִי לִזְכֹּר, שֶׁהָעֲבוֹדָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל חִנּוּךְ הַיְלָדִים הִיא מֵהָעֲבוֹדוֹת הֲכִי קְדוֹשׁוֹת בַּיַּהֲדוּת, וְאֶזְכֶּה לִסְבֹּל אֶת כָּל הַתַּלְמִידִים וְלֶאֱהֹב אוֹתָם כְּמוֹ יְלָדַי. וְאֶזְכֶּה לְהַרְחִיב תָּמִיד אֶת דַּעְתָּם וּלְהַחְדִּיר בָּהֶם אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בְּךָ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁכָּל תַּלְמִידַי יִזְכּוּ לִהְיוֹת כֵּלִים לְקַבֵּל בָּהֶם שְׁכִינַת עֻזְּךָ יִתְבָּרַךְ. אָנָּא יְהֹוָה, אַתָּה יוֹדֵעַ אֵיךְ שֶׁהַסִּטְרָא אַחֲרָא מִתְפַּשֶּׁטֶת עַכְשָׁו בָּעוֹלָם, וְרוֹצָה רַק לִלְכֹּד אֶת נִשְׁמוֹת בְּנֵי הַנְּעוּרִים בְּרִשְׁתָּהּ הַטְּמֵאָה, וּלְהַעֲבִירָם עַל דַּעְתָּם וְעַל דַּעַת קוֹנָם, וּלְמַלֵּא אוֹתָם עִם כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וְאָנוּ עֵדִים, שֶׁזֶּה כְּבָר אֲלָפִים וְרֹב רִבְבוֹת בְּנֵי הַנְּעוּרִים נָפְלוּ בְּפַח יָקוֹשׁ שֶׁל אֵלּוּ הַכּוֹפְרִים וְהָאֶפִּקוֹרְסִים, וְגָרְמוּ שֶׁיָּצְאוּ, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, לְתַרְבּוּת רָעָה, וְלָכֵן הַחוֹב מֻנָּח הַיּוֹם עַל כָּל מְחַנֵּךְ לֵילֵךְ בְּסַבְלָנוּת גְּדוֹלָה עִם כָּל תַּלְמִידָיו, וְיֹאהַב אוֹתָם כְּמוֹ בָּנָיו מַמָּשׁ, וִיקָרְבֵם מְאֹד, וְדַיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לְחַנְּכָם בַּחִנּוּךְ הַכָּשֵׁר וְהַטָּהוֹר, וְנִזְכֶּה לְהַחְדִּיר בָּהֶם חֵשֶׁק וּתְשׁוּקָה לִלְמֹד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וּלְקַיֵּם מִצְווֹתֶיךָ הַקְּדוֹשׁוֹת.
אָנָּא יְהֹוָה, חוּס וְרַחֵם עָלַי, שֶׁאֶזְכֶּה לְהַצְלִיחַ עִם הַתַּלְמִידִים, וְאֶזְכֶּה לְהָקִים דּוֹר שָׁלֵם הַמּוּכָנִים לִמְסֹר אֶת נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, וּמְקַיְּמִים אֶת הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה, וּמַתְמִידִים בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבִזְכוּת הַחִנּוּךְ הַכָּשֵׁר, שֶׁאֶזְכֶּה לְחַנֵּךְ אֶת הַיְלָדִים, אֶזְכֶּה גַּם-כֵּן לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵלֶיךָ, וְתִמְחַל לִי עַל כָּל הָעֲווֹנוֹת שֶׁלִּי, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לָצֵאת מֵהָעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁבָּאתִי, בְּלִי שׁוּם חֵטְא וְעָוֹן, וְאֶזְכֶּה לְהִכָּלֵל בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא עוֹד בַּחַיִּים חַיּוּתִי בִּזְכוּת אֵלּוּ הַתִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, הֶבֶל פֶּה שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא. הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי, כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי, אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם, וְאֶזְכֶּה לְהַצְלִיחַ בִּמְשִׂימָתִי הַקְּדוֹשָׁה – חִנּוּךְ הַיְלָדִים, וּבִזְכוּת הָעֲבוֹדָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל חִנּוּךְ הַיְלָדִים, אֶזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּךָ לְגַמְרֵי, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, אָמֵן סֶלָה.
תַּם וְנִשְׁלַם שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!