קוּנְטְרֵס
הִתְחַזְּקוּת לִימֵי שׁוֹבָבִי"ם
בַּחוּרִים יְקָרִים! שִׁמְעוּ אֵלַי, וְיִשְׁמַע אֶתְכֶם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא; הַנָּבִיא אוֹמֵר (יִרְמְיָה ג, יד): "שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִי"ם, אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם, הִנְנוּ אָתָאנוּ לָךְ, כִּי אַתָּה הֲוָיָ"ה אֱלֹקֵינוּ". יָדוּעַ מֵהָאֲרִ"י זַ"ל, שֶׁאֵלּוּ הָאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁקּוֹרִין בָּהֶם אֶת הַפָּרָשִׁיּוֹת: שְׁ'מוֹת, וָ'אֵרָא, בֹּ'א, בְּ'שַׁלַּח, יִ'תְרוֹ, מִ'שְׁפָּטִים, שֶׁהֵם רָאשֵׁי תֵּבוֹת שׁוֹבָבִי"ם, נִקְרָאִים יְמֵי שׁוֹבָבִי"ם, וּמְסֻגָּלִים מְאֹד לְתִקּוּן פְּגַם הַבְּרִית, כְּמוֹ שֶׁקּוֹרֵא הַנָּבִיא בְּשֵׁם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: "שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִי"ם אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם" וְגוֹ'; אָדָם שֶׁנִּכְשָׁל בִּפְגַם הַבְּרִית, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, הוּא עוֹקֵר אֶת מֹחוֹ מִבּוֹרְאוֹ, וְלָכֵן הַחֵטְא הַזֶּה הכי גרוע ומגנה ביותר, כי המח צריך להיות דָּבוּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָדָם צָרִיךְ תָּמִיד לַחֲשֹׁב רַק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וּכְשֶׁאָדָם מַכְנִיס בְּרֹאשׁוֹ שְׁטֻיּוֹת וַהֲבָלִים, הוּא עוֹקֵר עַצְמוֹ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וּכְפִי שֶׁעוֹקֵר עַצְמוֹ מִשָּׁרְשׁוֹ, כֵּן נִפְגָּם לוֹ הַדַּעַת וְהַשֵּׂכֶל, וּכְפִי שֶׁנִּפְגֶּמֶת הַדַּעַת, אֲזַי הוּא בְּגָלוּת גְּדוֹלָה מְאֹד, כִּי אֵין גָּלוּת גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִפְּגַם הַדַּעַת.
מַהִי דַּעַת? "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי הֲוָיָ"ה אֱלֹקִים אֵין עוֹד" (דְּבָרִים ד, לה) – זוֹ עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁאָדָם צָרִיךְ לִזְכֹּר תָּמִיד רַק מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְלֹא מֵהַבְלֵי הֲבָלִים. אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן מט): מַהוּ יֵצֶר טוֹב, וּמַהוּ יֵצֶר הָרַע? יֵצֶר טוֹב אֵלּוּ מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת, שֶׁאָדָם חוֹשֵׁב רַק טוֹב, שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ זֶה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֲנִי טוֹב, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא טוֹב, הַבְּרִיּוֹת טוֹבוֹת, הַכֹּל טוֹב, וּמַהוּ יֵצֶר הָרַע? מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, שֶׁאָדָם חוֹשֵׁב: אֲנִי רַע, וְכִבְיָכוֹל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הוֹלֵךְ עִמִּי בְּרַע, וְכֻלָּם רָעִים, הַמֹּחַ שֶׁלּוֹ נֶעֱקָר לְגַמְרֵי מִטּוֹב וְנִכְנָס בְּרַע. הַחֵטְא הַזֶּה של פגם הברית – הוצאת זרע לבטלה נקרא רע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית לח, ז): "וַיְהִי עֵר… רַע בְּעֵינֵי ה'", שׁוֹאֵל רַבֵּנוּ זַ"ל (שִׂיחוֹת-הֲרַ"ן, סִימָן רמט): לָמָּה נקרא רע בעיני השם, לָמָּה לֹא כָּתוּב רָשָׁע בְּעֵינֵי ה'? אֶלָּא מִי שֶׁחוֹטֵא בַּחֵטְא הַזֶּה נַעֲשֶׂה רַע, אִישׁ רַע וּבְלִיַּעַל, כַּעֲסָן גָּדוֹל, וּמוֹצִיא עֲצַבָּיו עַל הַזּוּלָת; וְלָכֵן אִם רוֹאִים אָדָם שֶׁהוּא מְמֻרְמָר וּבְדִכָּאוֹן, צְרִיכִים תֵּכֶף-וּמִיָּד לֵידַע, שֶׁהוּא פָּגוּם בַּבְּרִית, אַחֶרֶת הָיָה תָּמִיד שָׂמֵחַ, כִּי מַה יֵּשׁ לְהַפְסִיד בְּזֶה הָעוֹלָם, עָרֹם יָצָאתָ מִבֶּטֶן אִמְּךָ וְעָרֹם תִּכָּנֵס לְבֶטֶן הָאֲדָמָה?!
אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן נה): רוחַ הָעוֹלָם הַזֶּה אֵין לְתָאֵר כְּלָל, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַשְׁקִיעַ כְּלוּם, כִּי הַכֹּל כְּבָר מוּכָן בִּשְׁבִילוֹ; אָדָם מִתְעַטֵּף בְּכָל יוֹם בְּצִיצִית – הֲלֹא זֶה הַבֶּגֶד שֶׁל הַמֶּלֶךְ, וּמִתְעַטֵּר בִּתְפִלִּין – הֲלֹא זֶה הַכֶּתֶר שֶׁל הַמֶּלֶךְ, וְיֵשׁ לוֹ שׁוֹמֵר עַל הַדֶּלֶת – הֲלֹא זוֹ הַמְּזוּזָה, וּמַה יֵּשׁ לוֹ לִהְיוֹת שָׁבוּר?! וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְנָחוֹת מג:): כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ צִיצִית בְּבִגְדוֹ וּתְפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ וּמְזוּזָה עַל פִּתְחוֹ, הַכֹּל בְּחִזּוּק שֶׁלֹּא יֶחֱטָא; וַהֲלֹא אָנוּ רוֹאִים אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְזוּזָה, וְהוֹלֵךְ עִם צִיצִית וּתְפִלִּין, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא חוֹטֵא? אֶלָּא מֵאַיִן בָּא חֵטְא? אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סוֹטָה ב.): אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה, אֶלָּא אִם-כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת; מַהִי שְׁטוּת? הֵפֶךְ הַדַּעַת. מַהִי דַּעַת? "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי הֲוָיָ"ההוּא הָאֱלֹקִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ", זוֹ דַּעַת – שֶׁאָדָם מַכִּיר שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא וְאֵין בִּלְעָדָיו נִמְצָא. אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת – יֵשׁ בּוֹ הַכֹּל, וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (נְדָרִים מא.): דְּדָא בֵּיהּ כֻּלָּא בֵּיהּ, דְּלָא דָּא בֵּיהּ – מַה בֵּיהּ?! אִם יֵשׁ לָאָדָם דַּעַת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִמְצָא פֹּה אִתּוֹ, עִמּוֹ וְאֶצְלוֹ, הוּא תָּמִיד שָׂמֵחַ, וְרוֹקֵד מֵרֹב שִׂמְחָה, וְאַף פַּעַם אֵינוֹ מְקַנֵּא בְּזוּלָתוֹ.
יֶשְׁנָם בְּנֵי-אָדָם, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם חֲלִישׁוּת הַדַּעַת, וּמַדּוּעַ? כִּי רוֹאִים שֶׁזּוּלָתָם מַצְלִיחִים יוֹתֵר, אוֹ לְזוּלָתָם יֵשׁ יוֹתֵר וְכוּ', הַקִּנְאָה בָּאָה מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת, מֵאָנוֹכִיּוּת, רַק אֲנִי וַאֲנִי, אֲשֶׁר זוֹ גֵּאוּת וְיֵשׁוּת, וּבָזֶה דּוֹחִים אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (עֲרָכִין טו:): אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֵין אֲנִי וְהוּא יְכוֹלִים לָדוּר בִּכְפִיפָה אַחַת; וְכֵן נֶאֱמַר (יְשַׁעְיָה נז, טו): "אֶשְׁכּוֹן אֶת דַּכָּא", אָדָם שֶׁמַּחֲזִיק מֵעַצְמוֹ, הוּא דּוֹחֵק אֶת רַגְלֵי הַשְּׁכִינָה. וְלֹא בְּחִנָּם שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סוֹטָה ד:): כָּל הַמִּתְגָּאֶה כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה; וּמַדּוּעַ? כִּי אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַכִּיר שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא פֹּה. וְלָכֵן גַּם מְקַנֵּא בְּאַחֵר, וחושב: איך יתכן שגם זולתי יעשה דבר טוֹב?! וְהַקִּנְאָה הַזּוֹ אוֹכֶלֶת בּוֹ בְּכָל פֶּה, עַד שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שַׁבָּת קנב:): כָּל מִי שֶׁקִּנְאָה בְּלִבּוֹ – עַצְמוֹתָיו מַרְקִיבִים [עוֹד בַּחַיִּים חַיּוּתוֹ]. וּבֶאֱמֶת מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת, רוֹצֶה שֶׁכָּל עַם יִשְׂרָאֵל יְזַכּוּ זֶה אֶת זֶה.
וְזֶה הָיָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת לה, א): "וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה דַּעֲתָן שֶׁל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲזַי יָכוֹל הָיָה לֶאֱסֹף אֶת כֻּלָּם יַחַד, וְזֶהוּ עֲדַ"ת – אוֹתִיּוֹת דַּעַ"ת. כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת, רוֹצֶה לְזַכּוֹת אֶת כֻּלָּם, וְשָׂמֵחַ בְּהַצְלָחָתָם. אֲבָל מִי שֶׁחָסֵר דַּעַת, יֶשְׁנָהּ קִנְאָה בְּלִבּוֹ, וְצָרָה עֵינוֹ בְּשִׂמְחַת זוּלָתוֹ, עַד שֶׁחַיָּיו אֵינָם חַיִּים. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּמִדְבַּר רַבָּה, פָּרָשָׁה ט', סִימָן יא): אֵין קִנְאָה אֶלָּא לשון כַּעַס; מֵהֵיכָן בָּא כַּעַס? מִפְּגַם הַבְּרִית, כְּשֶׁאָדָם חָטָא בַּחֵטְא הַמְגֻנֶּה שֶׁל הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, הוּא תָּמִיד בְּכַעַס, אִישׁ רַע וּבְלִיַּעַל, וְשׁוֹכֵב לוֹ בְּמִטָּתוֹ כְּפֶגֶר, וּמְבַקֵּשׁ נַפְשׁוֹ לָמוּת, וְאֵינוֹ רוֹצֶה לָקוּם. אֲשֶׁר כָּל זֶה בָּא מִיֵּאוּשׁ עָמֹק, מִדִּכָּאוֹן פְּנִימִי. כִּי אִם הָיוּ אוֹמְרִים לוֹ: הִנֵּה בַּחוּץ מְחַלְּקִים שְׁטָרוֹת שֶׁל מֵאָה דּוֹלָרִים בְּחִנָּם, הָיָה קוֹפֵץ תֵּכֶף-וּמִיָּד מֵהַמִּטָּה. בִּשְׁבִיל כֶּסֶף שֶׁזֶּה עֲבוֹדָה זָרָה יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לָרוּץ, אֲבָל בִּשְׁבִיל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֵין לוֹ כֹּחַ. וּמַדּוּעַ נוֹפֵל בְּיֵאוּשׁ וְשׁוֹכֵב בַּמִּטָּה? כִּי חָטָא בַּחֵטְא הַמְגֻנֶּה שֶׁל הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה.
וְלָכֵן דַּיְקָא עַכְשָׁו בִּימֵי שׁוֹבָבִי"ם הוּא הַזְּמַן לְתַקֵּן זֹאת, וְאֵיךְ? עַל-יְדֵי שֶׁנִּקְנֶה לָנוּ הַדַּעַת וְהַשֵּׂכֶל, וְזֶהוּ שֶׁאוֹמֵר הַנָּבִיא: "שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִי"ם אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם, הִנְנוּ אָתָאנוּ לָךְ, כִּי אַתָּה הוי"ה אֱלֹקֵינוּ", זוֹ עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁנֵּדַע שֶׁהֲוָיָ"ה הוּא אֱלֹקֵינוּ. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ד'), שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁנֵּדַע שֶׁהֵן הֲוָיָ"ה הֵן אֱלֹקִים – זֶה דָּבָר אֶחָד. הֵן מִדַּת הַדִּין הֵן מִדַּת הָרַחֲמִים – זֶה אוֹתוֹ דָּבָר. הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹהֵב אוֹתָנוּ וְרוֹצֶה שֶׁנָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה. עוֹבֵר עַל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ צָרוֹת וְיִסּוּרִים, מְרִירוּת וְהַרְפַּתְקָאוֹת, אֲבָל אֵינֶנּוּ שָׂמִים לֵב שֶׁהַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל-כֵּן אָנוּ כּוֹעֲסִים וְרוֹגְזִים. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שַׁבָּת קה:): כָּל הַכּוֹעֵס כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, כִּי אִם הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל מִלְּמַעְלָה – לֹא הָיָה כּוֹעֵס, אֶלָּא הָיָה שָׁרוּי בְּלֵב נִשְׁבָּר.
וּמַהוּ הַהֶפְרֵשׁ בֵּין עַצְבוּת לְלֵב נִשְׁבָּר? אֶלָּא עַצְבוּת הַיְנוּ שֶׁאָדָם בְּכַעַס עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, חַס וְשָׁלוֹם, וּבְקֻשְׁיוֹת: לָמָּה לִפְלוֹנִי טוֹב וְלִי לָאו וְכוּ', אֲבָל לֵב נִשְׁבָּר הַיְנוּ שֶׁמְּסוֹבֵב פָּנָיו לַקִּיר, וּמְבַקֵּשׁ בְּשִׁבְרוֹן לֵב: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עָזְרֵנִי נָא בְּכָל צָרוֹתַי שֶׁעוֹבְרוֹת עָלַי, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי כָּל-כָּךְ אוֹהֵב אוֹתְךָ, מָתַי אוּכַל לְדַבֵּר עִמְּךָ בְּצוּרָה כָּזוֹ, שֶׁתַּעֲנֶה לִי, וְאֶזְכֶּה לִשְׁמֹעַ אוֹתְךָ, מָתַי אֶזְכֶּה לִדְבֵקוּת כָּזוֹ, כְּצַדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַנִּכְלָלִים לְגַמְרֵי בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וּמְיַחֲדִים שֵׁמוֹת וְיִחוּדִים, וּכְשֶׁהֵם מְבַקְּשִׁים מִמְּךָ, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה עוֹנֶה לָהֶם" וְכוּ' וְכוּ'. אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת זוֹ הַמַּדְרֵגָה הֲכִי עֶלְיוֹנָה, שֶׁהַדִּבּוּר יוֹצֵא מִפִּיו, וְזוֹכֶה לִשְׁמֹעַ קוֹל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הַמְדַבֵּר מִתּוֹכוֹ, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר הַתַּרְגּוּם עַל הַמִּלִּים "פָּנִים אֶל פָּנִים" – מְמַלֵל עִם מְמַלֵל, שֶׁהַדִּבּוּר מְדַבֵּר מֵעַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁהָיָה אֵצֶל הַבֵּית-יוֹסֵף (רַבִּי יוֹסֵף קָארוֹ זַ"ל), שֶׁהִנֵּה הַקּוֹל יוֹצֵא מִפִּיו, וְזֶהוּ קוֹל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁיּוֹצֵא מִפִּי הַצַּדִּיקִים, אֲשֶׁר זוֹ הַמַּדְרֵגָה הֲכִי עֶלְיוֹנָה. תְּתָאֲרוּ לְעַצְמְכֶם שֶׁאַתֶּם מְדַבְּרִים אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּמְזַכְּכִים עַצְמְכֶם, וְהִנֵּה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְדַבֵּר אֲלֵיכֶם וְאוֹמֵר לָכֶם מַה לַּעֲשׂוֹת, הֲיֵשׁ מַדְרֵגָה גְּבוֹהָה מִזּוֹ?! וּכְשֶׁאָדָם מִצְטַעֵר לָמָּה אֵינוֹ זוֹכֶה לְהַגִּיעַ אֶל זֶה, וְלָמָּה אֵינוֹ מְזַכֵּךְ עַצְמוֹ כְּבָר לִהְיוֹת כְּלִי לְקַבֵּל בּוֹ אֶת שְׁכִינַת עֻזּוֹ יִתְבָּרַךְ, זֶה נִקְרָא לֵב נִשְׁבָּר, שֶׁאָדָם מִצְטַעֵר – אֵיךְ נָפַלְתִּי וְלִכְלַכְתִּי עַצְמִי, וְאֵינִי זוֹכֶה לְהַכִּירוֹ יִתְבָּרַךְ, וְזֶה הֵפֶךְ מֵעַצְבוּת הַנּוֹבַעַת מִדִּכָּאוֹן פְּנִימִי וְדִכְדּוּךְ וְכַעַס עַל כֻּלָּם, הַנּוֹבֵעַ מִכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, שֶׁחוֹשֵׁב, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רוֹצֶה לְהָרַע לוֹ, וְלֹא לְהֵיטִיב עִמּוֹ, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אָב הָרַחֲמָן, וְחָפֵץ רַק לְהֵיטִיב עִם בְּרִיּוֹתָיו.
וְלָכֵן דַּיְקָא בְּשָׁבוּעוֹת אֵלּוּ מְסֻגָּלִים לְתַקֵּן הַחֵטְא הַמְגֻנֶּה הַזֶּה, הַנּוֹבֵעַ מֵעִצָּבוֹן וְכַעַס, כִּי קוֹרִין בָּהֶם פָּרָשִׁיּוֹת: שְׁ'מוֹת, וָ'אֵרָא, בֹּ'א, בְּ'שַׁלַּח, יִ'תְרוֹ, מִ'שְׁפָּטִים אֲשֶׁר בָּהֶם מְסֻפָּר שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יָרְדוּ לְמִצְרַיִם וְסָבְלוּ סֵבֶל גָּדוֹל מֵהַמִּצְרִים, אֲשֶׁר הָיוּ מְזֹהָמִים וּמְגֻשָּׁמִים מְאֹד יוֹתֵר מִכָּל הָאֻמּוֹת, וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (עַיֵּן זֹהַר קטז.): אֵין לְךָ אֻמָּה בָּעוֹלָם שֶׁהָיְתָה שְׁטוּפָה בִּכְשָׁפִים וּבְזִמָּה וּבְכָל מַעֲשִׂים מְכֹעָרִים אֶלָּא הַמִּצְרִים בִּלְבַד; וְהֻצְרְכוּ לַעֲבֹר נִסְיוֹנוֹת קָשִׁים וּמָרִים, וְלִרְאוֹת אֶת כָּל הַזֻּהֲמָה, וּלְהַרְהֵר הִרְהוּרִים רָעִים, וּלְהִסְתַּכֵּל בִּתְמוּנוֹת תּוֹעֵבָה וְלַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים מְגֻנִּים, וְאַחַר-כָּךְ הִתְגַּלָּה אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְהִדְרִיכָם לִצְעֹק אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, דַּיְקָא מִתּוֹךְ כָּל הַמַּשְׁבְּרִים, "וְהִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי" (שְׁמוֹת ג, ט), וְזָכוּ שֶׁנִּפְתְּחָה לָהֶם הַדַּעַת לְהַכִּיר אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְעָבְרוּ אֶת הַיָּם וְזָכוּ לִקְרִיעַת יַם סוּף, וְשָׁם נִתְגַּלָּה הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (מְכִילְתָּא בְּשַׁלַּח): רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם, מַה שֶּׁלֹּא רָאָה יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי; מֹשֶׁה רַבֵּנוּ פָּתַח אֶת הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם עַד שֶׁכֻּלָּם רָאוּ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאַף עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים שָׁמְטוּ דַּדֵּיהֶם מִפִּיהֶם, וְצָעֲקוּ: זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ (שְׁמוֹת טו, ב); כִּי זוֹ מַדְרֵגַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁיָּכוֹל הָיָה לְהַכְנִיס גִּלּוּי אֱלֹקוּת אֲפִלּוּ בַּגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, שֶׁגַּם יַכִּיר אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, עַד שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, וְאָנוּ לוֹמְדִים הֲלָכָה שֶׁבַּתּוֹרָה.
וְכָל אֵלּוּ הַיָּמִים שֶׁקּוֹרְאִים בָּהֶם הַפָּרָשִׁיּוֹת הַנַּ"ל, נִקְרָאִים יְמֵי שׁוֹבָבִי"ם, וְהֵם מְסֻגָּלִים מְאֹד לְתַקֵּן פְּגַם הַבְּרִית – הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה. וְלָכֵן בֹּאוּ עַכְשָׁו וְחִזְרוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, בֹּאוּ תְּקַבְּלוּ עַל עַצְמְכֶם, שֶׁמֵּהַיּוֹם וָהָלְאָה מַפְסִיקִים לִהְיוֹת בְּכַעַס, וַחֲדֵלִים לְקַנֵּא בַּזּוּלָת, וְאַדְּרַבָּה, שֶׁכָּל אֶחָד יַעֲשֶׂה דְּבָרִים טוֹבִים, וְלֹא תִּהְיֶה עֵינֵיכֶם צָרָה, כִּי הַקִּנְאָה נוֹבַעַת מִשֵּׂכֶל קָטָן כֶּאֱגוֹז, שֶׁאֵין יוֹדְעִים שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה הוּא עוֹלָם עוֹבֵר, הַיּוֹם כָּאן וּלְמָחָר בַּקֶּבֶר, וְלָמָּה אִכְפַּת לָכֶם שֶׁעוֹד יְהוּדִים מַצְלִיחִים?! וְזוֹ מַעֲלַת הַהֲפָצָה, לְהָפִיץ אֶת סִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל, הַיְנוּ לְגַלּוֹת לְפַרְסֵם לְעַם יִשְׂרָאֵל אֶת גִּלּוּי רַבֵּנוּ זַ"ל, וּבִפְרָט שֶׁכֻּלָּם צְמֵאִים לִדְבַר ה', וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁבָּזֶה שֶׁמְּקָרְבִים אֲחֵרִים, יִמְחַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עֲווֹנוֹתֵינוּ.
כִּי עַל כָּל חֵטְא שֶׁחוֹטְאִים, צְרִיכִים לְהִתְעַנּוֹת הַרְבֵּה מְאֹד תַּעֲנִיּוֹת, עַל כָּל פְּגַם הַבְּרִית – הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, צְרִיכִים לְהִתְעַנּוֹת פ"ד תַּעֲנִיּוֹת, וְאִם חָטָא עֶשֶׂר פְּעָמִים, צָרִיךְ לָצוּם שְׁמוֹנֶה-מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים יוֹם, וּבְקֹשִׁי יָכוֹל אָדָם לָצוּם יוֹם אֶחָד בְּיוֹם כִּפּוּר אוֹ בְּתִשְׁעָה בְּאָב וְכוּ', וְכִמְעַט פּוֹרַחַת נִשְׁמָתוֹ בְּיוֹם הַצּוֹם וְכוּ', וְכֵיצַד, אִם-כֵּן, יָצוּם מֵאוֹת יְמֵי צוֹמוֹת, אֲשֶׁר זֶה חֶשְׁבּוֹן שֶׁל כִּשְׁנָתַיִם וָחֵצִי, שֶׁצָּרִיךְ לָצוּם יוֹם יוֹם, וְאִם נוֹרִיד אֶת הַשַּׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, אֲזַי יִצְטָרֵךְ לָצוּם כְּשָׁלֹשׁ שָׁנִים וְכוּ', וְאִם חָטָא מֵאָה פְּעָמִים, צָרִיךְ לָצוּם שְׁמוֹנַת אֲלָפִים וְאַרְבַּע מֵאוֹת יָמִים, אֲשֶׁר אֵין זֶה שַׁיָּךְ בִּכְלָל, שֶׁאָדָם יִחְיֶה כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה זְמַן, שֶׁיּוּכַל לְהִתְעַנּוֹת כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה תַּעֲנִיּוֹת וְכוּ', וּלְצַעֲרֵנוּ הָרַב יֶשְׁנָם בְּנֵי הַנְּעוּרִים, שֶׁנִּכְשְׁלוּ אֶלֶף פְּעָמִים בַּחֵטְא הַמְזֹהָם הַזֶּה שֶׁל פְּגַם הַבְּרִית – הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, אֲזַי צְרִיכִים לְהִתְעַנּוֹת שְׁמוֹנִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף תַּעֲנִיּוֹת, הַיְנוּ שֶׁאָדָם צָרִיךְ לִחְיוֹת לְכָל הַפָּחוֹת אַלְפַּיִם שָׁנָה. וְאַף אֶחָד אֵינוֹ נָקִי מִזֶּה, הַיְנוּ מֵהַחֵטְא הַמְגֻנֶּה הַזֶּה שֶׁל הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וְלָכֵן בָּא רַבֵּנוּ זַ"ל וְאוֹמֵר, בָּזֶה שֶׁהוֹלְכִים וּמְקָרְבִים עוֹד יְהוּדִים לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, זֶה הַתִּקּוּן שֶׁלָּנוּ. וְלָכֵן בָּזֶה שֶׁמְּפִיצִים וּמְפַרְסְמִים וּמְגַלִּים אֶת אוֹר רַבֵּנוּ זַ"ל בָּעוֹלָם, בָּזֶה מְאִירִים בַּאֲחֵרִים אֶת הַדַּעַת הָאֱמֶת, דַּעַת רַבֵּנוּ זַ"ל, וּבָזֶה מְתַקְּנִים אֶת הַפְּגָם הַזֶּה.
וְלָכֵן רְאוּ לַחֲזֹר מֵעַכְשָׁו בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְתַחֲלִיטוּ הַחֲלָטָה נְחוּשָׁה: מֵעַכְשָׁו אָנוּ הוֹלְכִים לְהָפִיץ, מֵעַכְשָׁו אָנוּ הוֹלְכִים לִלְמֹד חֻמָּשׁ וְרַשִּׁ"י – שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם, אֲשֶׁר אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן יט), שֶׁזֶּה תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּכָל יוֹם נִלְמַד חַ"י פְּרָקִים מִשְׁנָיוֹת, שֶׁזֶּה הוֹרֵג אֶת הַיֵּצֶר הָרַע, וּמוֹצִיא אֶת הָאָדָם מֵהַשְּׁאוֹל תַּחְתִּית וּמִתַּחְתָּיו, מִשְׁנָ"ה אוֹתִיּוֹת נְשָׁמָ"ה, שֶׁעַל-יְדֵי לִמּוּד מִשְׁנָיוֹת מְזַכְּכִים אֶת הַנְּשָׁמָה. מִשְׁנָ"ה רָאשֵׁי תֵּבוֹת (תְּהִלִּים ל, ד): "הֶ'עֱלִיתָ מִ'ן שְׁ'אוֹל נַ'פְשִׁי", מִי שֶׁלּוֹמֵד מִשְׁנָה, הוּא מוֹצִיא אֶת נִשְׁמָתוֹ מֵהַשְּׁאוֹל. וְלָכֵן אַל תִּהְיוּ בַּטְלָנִים, תִּלְמְדוּ בְּכָל יוֹם חַ"י פְּרָקִים מִשְׁנָיוֹת, שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל נָתַן תִּקּוּן לְכַמָּה מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ לְהִתְנַהֵג כָּךְ (עַיֵּן שִׂיחוֹת-הֲרַ"ן, סִימָן קפה), אַל תִּסְתַּכְּלוּ עַל אֲחֵרִים, אֲשֶׁר לֹא יְרַחֲמוּ עֲלֵיכֶם. וְעַל כֻּלָּם – תִּקְּחוּ לְעַצְמְכֶם מַסֶּכֶת תַּעֲנִית, וּתְסַיְּמוּ מֵאָה פְּעָמִים וְאַחַת מַסֶּכֶת זוֹ, וּבַסּוֹף תִּרְשְׁמוּ לְעַצְמְכֶם: סִיַּמְתִּי פַּעַם רִאשׁוֹנָה, סִיַּמְתִּי פַּעַם שְׁנִיָּה וְכוּ', וְאִם תִּזְכּוּ תִּלְמְדוּ גַּם יְרוּשַׁלְמִי וּבַבְלִי, וְיִהְיֶה לָכֶם: בַּ'בְלִי, יְ'רוּשַׁלְמִי, תּ'וֹסֶפְתָּא – רָאשֵׁי תֵּבוֹת: בַּיִ"ת, שֶׁבְּנִיתֶם לָכֶם בַּיִת רוּחָנִי מִמַּסֶּכֶת תַּעֲנִית, וְלֹא תִּצְטָרְכוּ לְהִתְעַנּוֹת יוֹתֵר, אֲשֶׁר, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, כַּמָּה שֶׁבְּנֵי הַנְּעוּרִים נִכְשָׁלִים בָּזֶה, וּצְרִיכִים לְהִתְעַנּוֹת הַרְבֵּה מְאֹד, וְהִנֵּה יֵשׁ לָכֶם עֵצָה – לָקַחַת מַסֶּכֶת תַּעֲנִית וּלְלָמְדָהּ מֵאָה פְּעָמִים וְאַחַת – בַּ'בְלִי, יְ'רוּשַׁלְמִי, תּ'וֹסֶפְתָּא, אָז בְּנִיתֶם לָכֶם מֵאָה וְאַחַת בָּתִּים לְמַעְלָה, וְיֵשׁ לָכֶם הֵיכָן לְהִתְחַבֵּא וּלְהִסְתַּתֵּר.
וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ריד): תַּלְמוּד גִּימַטְרִיָּה הַקְּלִפָּה הַמְחַטֵּאת אֶת הָאָדָם בִּפְגַם הַבְּרִית – לִילִי"ת שֶׁמַּכְנִיסָה בּוֹ יֵאוּשׁ. וְלָכֵן אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִלְמֹד תַּלְמוּ"ד בְּכָל יוֹם, וּלְהַכְנִיעַ קְלִפָּה זוֹ. וְאִם אָדָם זוֹכֶה לְתִקּוּן הַבְּרִית, תִּקּוּן הַדַּעַת, הוּא תָּמִיד שָׂמֵחַ, וְאֵין לוֹ טְעָנוֹת עַל אַף אֶחָד. וְאִם-כֵּן הִתְחַזְּקוּת לִימֵי שׁוֹבָבִי"ם – לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, וְיָמִים אֵלּוּ מְסֻגָּלִים לְתַקֵּן אֶת הַחֵטְא הַמְגֻנֶּה הַזֶּה. וְלָכֵן אַל תִּהְיוּ בַּטְלָנִים, תִּרְאוּ לָקַחַת עַצְמְכֶם בְּיֶדְכֶם דַּיְקָא בְּיָמִים אֵלּוּ, וְתַרְבּוּ בִּצְדָקָה, וְתַעַזְרוּ זֶה לָזֶה, וְתִשְׁמְרוּ עַצְמְכֶם מִכַּעַס וּמְרִיבוֹת, וְתַעֲשׂוּ חֶסֶד זֶה עִם זֶה, וְתִשְׁתַּדְּלוּ לַעֲזֹר אִישׁ לְרֵעֵהוּ. כִּי אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ חָשׁוּב מְאֹד חֶסֶד, וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (יַלְקוּט הוֹשֵׁעַ, רֶמֶז תקכב): אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, חָבִיב עָלַי חֶסֶד שֶׁאַתֶּם גּוֹמְלִים זֶה עִם זֶה, יוֹתֵר מִכָּל הַזֶּבַח שֶׁזָּבַח לְפָנַי שְׁלֹמֹה; בָּזֶה שֶׁאָדָם גּוֹמֵל חֶסֶד עִם זוּלָתוֹ, בָּזֶה הוּא חָשׁוּב אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ יוֹתֵר מֵאֶלֶף עוֹלוֹת שֶׁהִקְרִיב שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ; וְלָכֵן רְאוּ לְהַרְבּוֹת בִּגְמִילוּת חֶסֶד, וְאָז יַעֲזֹר לָכֶם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְתִזְכּוּ לְתִקּוּן הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת, וְיִהְיֶה לָכֶם שֵׂכֶל וְדַעַת, וְאַף אֶחָד לֹא יוּכַל לַעֲבֹד עֲלֵיכֶם.
וְזִכְרוּ הֵיטֵב, אִם תִּזְכּוּ לְסַיֵּם בְּכָל שָׁנָה חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה, אִם תִּזְכּוּ לְסַיֵּם בְּכָל חֹדֶשׁ שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, אִם תִּזְכּוּ לְסַיֵּם בְּכָל שָׁנָה שַׁ"ס בְּגִרְסָה, וּמִלְּבַד זֹאת תִּלְמְדוּ מֵאָה פְּעָמִים וְאַחַת מַסֶּכֶת תַּעֲנִית, וְכֵן תִּלְמְדוּ אֶת הַמַּסֶּכֶת שֶׁאַתֶּם לוֹמְדִים בַּיְשִׁיבָה, וְתַחְזְרוּ עַל זֶה פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר, אָז תִּרְאוּ אֶל אֵילוּ אוֹרוֹת תִּזְכּוּ, שֶׁלֹּא תֵּאַרְתֶּם וְלֹא שִׁעַרְתֶּם כְּלָל.
וְעַל כֻּלָּם – תִּהְיוּ רַק בְּשִׂמְחָה; כִּי זֹאת תֵּדְעוּ, אֲשֶׁר פְּגַם הַבְּרִית מֵבִיא לָאָדָם דִּכָּאוֹן פְּנִימִי, וְלָכֵן רְאוּ לַעֲשׂוֹת כָּל פְּעֻלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, וְכָךְ אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן קסט): מִי שֶׁשָּׂמֵחַ תָּמִיד, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שׁוֹמֵר אֶת בְּרִיתוֹ שֶׁלֹּא יִפָּגֵם בּוֹ.
וְלָכֵן בַּחוּרִים יְקָרִים! אִם רְצוֹנְכֶם לְהִתְחַתֵּן, דְּעוּ לָכֶם, שֶׁהַכְּתֹבֶת שֶׁלָּכֶם אֵצֶל רַבֵּנוּ זַ"ל, כִּי בְּפֵרוּשׁ אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (חַיֵּי-מוֹהֲרַ"ן, סִימָן תקצה), זָכִיתִי לָדַעַת מֵעִנְיַן שִׁדּוּכִים, מַה שֶׁכָּל גְּדוֹלֵי הַדּוֹר לֹא זָכוּ. וְכֵן מוּבָא בִּדְבָרָיו זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן פט), שֶׁהַצַּדִּיק הוּא הַשַּׁדְכָן, הַמְשַׁדֵּךְ כָּל הַשִּׁדּוּכִים בָּעוֹלָם. וּבֶאֱמֶת לָמָּה אַתֶּם חוֹשְׁבִים, שֶׁהַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם לָקַח עַצְמוֹ כָּל-כָּךְ כִּי הוּא חוֹשֵׁשׁ, שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לְחַתֵּן אֶת כָּל הַבַּחוּרִים, וּמִמֵּילָא אֵין לוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת בְּכָל הָעוֹלָם, וְלָכֵן הוּא צוֹעֵק בְּכָל הָעוֹלָמוֹת: אִם אַתֶּם לֹא תִּתְפְּסוּ נְשָׁמָה זוֹ, אֲנִי אֶתְפֹּס אוֹתָהּ, וַאֲעַנֶּה אוֹתָהּ וְאַכְנִיסָהּ לְבֵית-סֹהַר וְכוּ'.
אַךְ מָה אוֹמֵר דָּוִד הַמֶּלֶךְ? (תְּהִלִּים ב, ד): "יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק, הֲוָיָ"ה יִלְעַג לָמוֹ", הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שׂוֹחֵק מֵהַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם – אַתָּה תִּתְפֹּס אֶת הַצַּדִּיק וּתְעַנֶּה אוֹתוֹ?! הֲלֹא הֵיכָן שֶׁנִּמְצָא, הוּא יִדְאַג שֶׁכָּל הַבַּחוּרִים וְהַבַּחוּרוֹת יִמְצְאוּ זִוּוּגָם, וְלֹא יוֹעִיל לְךָ מְאוּמָה!
וְלָכֵן תַּעֲשׂוּ כְּכָל יְכָלְתְּכֶם לְהִתְפַּלֵּל עָלַי, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יַצִּילֵנִי מֵהַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם הָרָשָׁע הַזֶּה, הֲלֹא הוּא הַשָּׂטָן, וְכָל יוֹם תִּתְבּוֹדְדוּ עָלַי חָמֵשׁ דַּקּוֹת, וְתַזְכִּירוּ אוֹתִי לְטוֹבָה, וַאֲנִי מַבְטִיחֲכֶם, שֶׁכֻּלְּכֶם תִּמְצְאוּ זִוּוּגְכֶם, הָעִקָּר שֶׁתִּרְאוּ לִהְיוֹת שְׂמֵחִים וְעַלִּיזִים, אֲשֶׁר זוֹ הִתְחַזְּקוּת לִימֵי שׁוֹבָבִי"ם.
נָא וְנָא אֲבַקֵּשׁ אֶת כֻּלְּכֶם, שֶׁכָּל אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי וְכָתַבְתִּי לָכֶם עַכְשָׁו, יִכָּנֵס הֵיטֵב בְּלִבְּכֶם, וְאָז לְרֹב טוּב הַצָּפוּן וְהַגָּנוּז תִּזְכּוּ, אַשְׁרֵיכֶם וְאַשְׁרֵי חֶלְקְכֶם!
תַּם וְנִשְׁלַם, שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!