קוּנְטְרֵס
וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים
א. לכל אדם יש זמנים שנופל בדעתו ובא לידי עצבון ודכאון כאילו אינו שווה כלום
צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, אֲהוּבִי, אָחִי הַיָּקָר, כִּי לְכָל אָדָם יֵשׁ לוֹ הַזְּמַנִּים שֶׁלּוֹ, שֶׁנּוֹפֵל וּבָא לִידֵי עִצָּבוֹן וְדִכָּאוֹן פְּנִימִי, וּמַרְגִּישׁ עַצְמוֹ רֵיק לְגַמְרֵי, וּכְאִלּוּ שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה כְּלוּם, וְאֵינוֹ שָׁוֶה לִחְיוֹת, כִּי אֵינוֹ תּוֹרֵם שׁוּם תְּרוּמָה לְהַחַיִּים, וּמִזֶּה נִכְנָסוֹת וּבָאוֹת אֶצְלוֹ מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל הִתְאַבְּדוּת – לְאַבֵּד אֶת עַצְמוֹ לְדַעַת לְגַמְרֵי, וּמֵרֹב מְרִירוּת לִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ הוּא מְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת, וְכָל-כָּךְ מָרִים וּמְרוּרִים לוֹ הַחַיִּים, שֶׁמְּקַלֵּל אֶת יוֹמוֹ וּמַזָּלוֹ, וְחוֹשֵׁב מָה וְלָמָּה לִי הַחַיִּים הַמָּרִים הָאֵלּוּ, הַלְוַאי הָיִיתִי כְּבָר מֵת. עָלֶיךָ לָדַעַת, כִּי דָּבָר זֶה עוֹבֵר עַל כָּל בְּרִיָּה בְּחַיָּיו, לְאֶחָד קוֹרֶה דָּבָר זֶה פַּעַם בְּחַיָּיו, וּלְאֶחָד פַּעַם בְּכַמָּה שָׁנִים, וּלְאֶחָד פַּעַם בְּשָׁנָה, וּלְאֶחָד פַּעַם בְּחֹדֶשׁ, וּלְאֶחָד פַּעַם בְּשָׁבוּעַ, וּלְאֶחָד פַּעַם בְּיוֹם, וּלְאֶחָד בְּכָל שָׁעָה, וּלְאֶחָד בְּכָל רֶגַע, כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי הַפְתָּעוֹתָיו בַּחַיִּים, כִּי לְכָל אֶחָד הַהֶכְרֵחַ שֶׁיַּעֲבֹר אֵיזֶה מִין הַפְתָּעָה בְּחַיָּיו, אֲשֶׁר דָּבָר זֶה שׁוֹבֵר אוֹתוֹ לְגַמְרֵי, עַד שֶׁנִּסְכָּם אֶצְלוֹ, שֶׁהוּא כְּבָר אֵינוֹ שָׁוֶה לְשׁוּם דָּבָר, וְאֵין לוֹ תַּקָּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הוּא אָבוּד לְגַמְרֵי, מֵרֹב מְרִירוּת לְבָבוֹ. וּבֶאֱמֶת עָלֶיךָ לָדַעַת, כִּי לֹא כֵן הוּא, רַק עַכְשָׁו שֶׁנָּפַלְתָּ בְּדִכָּאוֹן פְּנִימִי, וּבָאתָ לִידֵי כִּשָּׁלוֹן, נִדְמֶה לְךָ, כִּי כָּךְ יִהְיֶה לְךָ לְעוֹלָם, וְאַתָּה כְּבָר אֵינְךָ שָׁוֶה כְּלוּם, וְלֹא תּוּכַל לָצֵאת מִזֶּה, תֵּדַע כִּי זֶה רַק עִנְיָן זְמַנִּי, וְתוּכַל לָצֵאת מִזֶּה, אִם תִּשְׁמַע אֶל עֲצָתִי אֲשֶׁר אִיעָצְךָ.
ב. מעלת האדם שיכול לצאת מהיאוש והדכאון
עָלֶיךָ לָדַעַת, אֲהוּבִי, אָחִי, כִּי עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם – שֶׁיָּכוֹל לָצֵאת מִמַּצָּב כָּזֶה שֶׁל יֵאוּשׁ וְדִכָּאוֹן, בִּקּוּשׁ אַחַר הַמָּוֶת – הַלְוַאי שֶׁיָּמוּת כְּבָר, וְלַהֲפֹךְ הַכֹּל אֶל תַּכְלִית הַשִּׂמְחָה, וְלִבְחֹר בַּחַיִּים, וְזֶה עִקַּר גְּדֻלַּת הָאָדָם – שֶׁיָּכוֹל לַהֲפֹךְ יְרִידָה וְקַטְנוּת וְיֵאוּשׁ כָּזֶה שֶׁל מָוֶת, אֶל עֲלִיָּה וְגַדְלוּת וְתִקְוָה כָּזוֹ שֶׁל חַיִּים, וּבָזֶה נִמְדֶּדֶת גְּדֻלַּת וּמַעֲלַת הָאָדָם, כִּי מִי שֶׁיָּכוֹל לַהֲפֹךְ מַצָּבוֹ, וְלָצֵאת מֵהַדִּכָּאוֹן הַפְּנִימִי שֶׁלּוֹ, וְלַחְפֹּץ בַּחַיִּים, וְעוֹד לְהַחֲיוֹת אֲחֵרִים, זֶה עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, וּמִי שֶׁיָּכוֹל לְהַרְאוֹת דָּבָר כָּזֶה הוּא הַגִּבּוֹר הֲכִי גָּדוֹל, כִּי מִקֹּדֶם הָיָה שָׁרוּי בְּעִצָּבוֹן וְדִכָּאוֹן וְיֵאוּשׁ, וּמְבַקֵּשׁ מוֹתוֹ, וְעַכְשָׁו יִהְיֶה שָׂמֵחַ וְעַלִּיז, מָלֵא תִּקְוָה, וְרוֹצֶה רַק אֶת הַחַיִּים אָדָם כָּזֶה הוּא הֲכִי גָּדוֹל, וַהֲכִי מְעֻלֶּה, וַהֲכִי גִּבּוֹר וְהוּא סֵמֶל שֶׁל צַדִּיק, אִישׁ קָדוֹשׁ וְנוֹרָא: אַשְׁרֵי לוֹ!
ג. אין לך שום בריה בעולם
אָחִי הַיָּקָר! עָלֶיךָ לֵידַע בִּידִיעָה בְּרוּרָה וּמֻחְלֶטֶת, כִּי אֵין לְךָ שׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁיְּכוֹלָה לְהָבִין אוֹתְךָ, כִּי אִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, וְעַל-כֵּן מַה לְּךָ לִפֹּל בְּדַעְתְּךָ וּלְהִכָּנֵס בְּיֵאוּשׁ וְקַטְנוּת הַמֹּחִין וַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת מִבְּנֵי-אָדָם, הָעִקָּר שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מֵבִין אוֹתְךָ, וְהוּא יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בְּךָ, וְהוּא יִתְבָּרַךְ אוֹהֵב אוֹתְךָ, וְעַל-כֵּן הַרְגֵּל עַצְמְךָ לֵילֵךְ בְּמָקוֹם פָּנוּי, שֶׁאֵין שָׁם בְּנֵי-אָדָם, וְהַרְגֵּל עַצְמְךָ לְדַבֵּר עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּלְשׁוֹן עַצְמְךָ, (הַיְנוּ בִּשְׂפַת הָאֵם שֶׁלְּךָ) וּתְסַפֵּר לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל לִבְּךָ, וְכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ בִּפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת מִיּוֹם שֶׁאַתָּה עוֹד זוֹכֵר אֶת עַצְמְךָ, הַיְנוּ מִימֵי קַטְנוּתְךָ, הַכֹּל לַכֹּל תְּסַפֵּר לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, כַּאֲשֶׁר יְסַפֵּר אִישׁ עִם רֵעֵהוּ, מָה אֹמַר לְךָ, אֲהוּבִי, אָחִי, בְּאִם תַּרְגִּיל עַצְמְךָ בָּעֵצָה הַנּוֹרָאָה הַזּוֹ, אֲזַי יִתְגַּלֶּה לְךָ עוֹלָם חָדָשׁ, וְתַרְגִּישׁ חִיּוּת חֲדָשָׁה לְגַמְרֵי, שֶׁעֲדַיִן לֹא הִרְגַּשְׁתָּ כְּלָל. מָה וְלָמָּה לְךָ לִהְיוֹת כָּל-כָּךְ עָצוּב וּמְדֻכָּא בְּדִכָּאוֹן עָמֹק וְעִצָּבוֹן פְּנִימִי, וּלְחַכּוֹת שֶׁאֵיזֶה אָדָם יִתֵּן לְךָ תְּשׂוּמַת לֵב, וְיִרְצֶה לְדַבֵּר עִמְּךָ, הֲלֹא הוּא מִמֵּילָא אֵינוֹ מֵבִין אוֹתְךָ, וְלֹא יוּכַל לְהָבִין אוֹתְךָ, כִּי כָּל אֶחָד בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי, וְאֵין אָדָם דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל כָּל אֶחָד עוֹבְרִים הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים וְהַבְּעָיוֹת שֶׁלּוֹ, וְאִם כֵּן אֵיךְ יָכוֹל לְהָבִין אוֹתְךָ וְלָתֵת לְךָ תְּשׂוּמַת לֵב, יוֹתֵר טוֹב לְךָ לִבְרֹחַ רַק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא מְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין, וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין, וּבְתוֹךְ כָּל עָלְמִין, וְהוּא מְחַיֶּה וּמְהַוֶּה אֶת הַכֹּל, וְעַל-כֵּן רְאֵה לִהְיוֹת רָגִיל רַק לְדַבֵּר עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת גָּמוּר, וְאַף שֶׁבִּתְחִלָּה יִדְמֶה לְךָ שֶׁאֵין שׁוּם בְּרִיָּה שׁוֹמַעַת אוֹתְךָ, וּכְאִלּוּ לֹא שָׂמִים לֵב אֵלֶיךָ. אָחִי! אָחִי! בְּאִם תִּהְיֶה חָזָק בְּדָבָר זֶה – לְדַבֵּר רַק עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּלְסַפֵּר לְפָנָיו אֶת כָּל נִגְעֵי וּמַכְאוֹבֵי נַפְשְׁךָ, אֲזַי סוֹף כָּל סוֹף יֵצְאוּ כָּל הַמְּרִירוּת וְהָעִצָּבוֹן שֶׁנִּכְנְסוּ בְּךָ, וְתַתְחִיל לְהַרְגִּישׁ הֶאָרָה עֲצוּמָה מִשֹּׁרֶשׁ נִשְׁמָתְךָ, כִּי כָּל אֶחָד יֵשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ לְמַעְלָה, וּמֵרֹב עֲווֹנוֹתָיו נִפְרַד וְנֶעֱתַק מִשָּׁרְשׁוֹ, אֲבָל עַל-יְדֵי עֵצָה זוֹ – לִהְיוֹת רָגִיל לְדַבֵּר עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ, חוֹזֵר וּמְדַבֵּק עַצְמוֹ אֶל שָׁרְשׁוֹ, וְנִכְלָל בְּחַי הַחַיִּים, וְחַיָּיו מִשְׁתַּנִּים לְגַמְרֵי, וּבוֹחֵר בַּחַיִּים, וְאוֹהֵב אֶת הַחַיִּים, וּמִתְעַנֵּג בְּהַחַיִּים, אַשְׁרֵי לוֹ!
ד.כל זמן שאדם חי יש לו תקוה
אָחִי הַיָּקָר! רְאֵה לְהַחֲיוֹת עַצְמְךָ בְּכָל מַה שֶּׁתּוּכַל, וְאַל תִּתְיָאֵשׁ עַצְמְךָ מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, וְאַף שֶׁנִּדְמֶה לְךָ שֶׁנָּפַלְתָּ בַּמַּצָּב הֲכִי קָשֶׁה, עַד שֶׁאֵין לְךָ תִּקְוָה, אַל תֹּאמַר זֹאת, כִּי חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אָמְרוּ בְּפֵרוּשׁ: כָּל זְמַן שֶׁאָדָם חַי יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה (שַׁבָּת קכ"ט). וְעַל-כֵּן אַל תֹּאמַר זֹאת: "מִי יִתֵּן מוֹתִי מֵחַיַּי", כִּי מַה יִּהְיֶה כְּבָר כְּשֶׁתָּמוּת, הַאִם בָּזֶה אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁתִּפָּטֵר מִצָּרוֹתֶיךָ וּבְעָיוֹתֶיךָ?! הֲלֹא הַתַּנָּא הַקָּדוֹשׁ כְּבָר הִקְדִּים וְאָמַר (אָבוֹת פֶּרֶק ד'): וְאַל תֹּאמַר שֶׁהַשְּׁאוֹל וְהַקֶּבֶר בֵּית מָנוֹס לְךָ כִּי בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם טְרָדוֹת וְעֹל הַפַּרְנָסָה, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיַּעֲקֹץ וְיִנְשֹׁךְ אוֹתוֹ פַּרְעוֹשׁ, וְהוּא לֹא יַרְגִּישׁ, מֵחֲמַת שֶׁמַּחֲשַׁבְתּוֹ טְרוּדָה בְּאֵיזוֹ מַחֲשָׁבָה שֶׁל פַּרְנָסָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, אֲבָל שָׁם בַּקֶּבֶר, שֶׁאָז אֵין לְהָאָדָם שׁוּם טִרְדָּה וְשׁוּם מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת, אָז הוּא שׁוֹמֵעַ אֲפִלּוּ אֶת הָרְחִישָׁה וְהַהִלּוּךְ שֶׁל הַתּוֹלָעִים, אֵיךְ הֵם רוֹחֲשִׁים וּבָאִים אֵלָיו, וּמַרְגִּישׁ הַצַּעַר שֶׁל כָּל נְשִׁיכָה וּנְשִׁיכָה, וְאֵין שׁוּם דָּבָר שֶׁיַּטְרִידֵהוּ וְיִמְנָעֵהוּ מִגֹּדֶל צַעֲרוֹ הַקָּשֶׁה, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, (עַיֵּן שִׂיחוֹת-הֲרַ"ן, סִימָן פ"ד). וְעַל-כֵּן מָה אַתָּה מִשְׁתּוֹקֵק כָּל-כָּךְ כְּבָר לָמוּת, הַאִם אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁבָּזֶה תִּפָּטֵר מִצָּרוֹתֶיךָ?! הֲלֹא שָׁם מַתְחִילוֹת הַצָּרוֹת, כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ וּמַרְגִּישׁ רְחִישַׁת הַשְּׁרָצִים וְעַכְבְּרֵי הַשָּׂדֶה, אֵיךְ שֶׁבָּאִים וְרוֹחֲשִׁים אֵלֶיךָ, וְאַתָּה חָפֵץ לִצְעֹק אוֹ לִבְרֹחַ, וְאֵינְךָ יָכוֹל, וְהַהֶכְרֵחַ לְךָ לִסְבֹּל אֶת הַכְּאֵב וְהַשִּׁקּוּץ וְהַתִּעוּב הַזֶּה. עַל-כֵּן רְאֵה, אֲהוּבִי, אָחִי, לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, עוֹד בַּחַיִּים חַיּוּתְךָ, וְעַל-יְדֵי-זֶה תִּתְעַטֵּף עִם אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ וְשׁוּם עַכְבָּר אוֹ שֶׁרֶץ אוֹ תּוֹלַעַת לֹא יוּכְלוּ לִגַּע בְּךָ, מֵרֹב אוֹר וְחִיּוּת וְזִיו הָאֱלֹקוּת שֶׁיְּסַבֵּב אוֹתְךָ, כִּי מִי שֶׁזּוֹכֶה לַחֲזֹר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, מִתְעַטֵּף בִּלְבוּשׁ רוּחָנִי, עַד שֶׁמִּתְפַּחֲדִים לָגֶשֶׁת אֵלָיו, וְהַמָּקוֹם שֶׁשּׁוֹכֵב שָׁם נַעֲשֶׂה אַדְמַת קֹדֶשׁ.
ה. עיקר גבורת האדם כשזוכה להפך כל ירידותיו לעליות גדולות
אָחִי הַיָּקָר! רְאֵה לָקַחַת עַצְמְךָ בַּיָּדַיִם, וְאַל תִּפֹּל מִכָּל דָּבָר בְּדַעְתְּךָ, וְאַל תִּשָּׁבֵר מִכָּל מַשְׁבֵּר בְּחַיֶּיךָ, שֶׁעוֹבֵר עָלֶיךָ, כִּי אֵין זֶה עֵצָה כְּלָל, וְעִקַּר גְּבוּרַת הָאָדָם וְגַדְלוּתוֹ כְּשֶׁזּוֹכֶה לַהֲפֹךְ כָּל יְרִידוֹתָיו וְכִשְׁלוֹנוֹתָיו, לַעֲלִיּוֹת גְּדוֹלוֹת, וְאֵינוֹ מְאַבֵּד עַצְמוֹ מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, וַאֲפִלּוּ בְּהַמַּצָּבִים הֲכִי קָשִׁים מַחֲזִיק מַעֲמָד, וְאֵינוֹ נִשְׁבָּר כְּלָל, וְלֹא דַּי שֶׁאֵינוֹ נִשְׁבָּר וְנוֹפֵל בְּדַעְתּוֹ, אֶלָּא עוֹד זוֹכֶה לְהָרִים וּלְהַגְבִּיהַּ, וּלְחַזֵּק וּלְאַמֵּץ, אֶת כָּל הַיְרוּדִים וְהַנְּפוּלִים, וְהַנִּשְׁלָכִים, וּמְשַׂמֵּחַ אֶת כָּל הָעֲצוּבִים וְהַנִּדְכָּאִים, וּמַעֲלֶה אוֹתָם וּמֵאִיר בָּהֶם, אוֹר וְחִיּוּת חֲדָשִׁים – לְהִסְתַּכֵּל עַל הַחַיִּים בְּאֹפֶן וּבְצוּרָה יָפָה עַד מְאֹד, זֶה עִקַּר גַּדְלוּתוֹ וּמַעֲלָתוֹ הָעוֹלָה עַל הַכֹּל; אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָקַחַת אֶת עַצְמוֹ בַּיָּדַיִם, וְעוֹזֵר לַאֲחֵרִים, שֶׁלֹּא יִתְיָאֲשׁוּ מֵחַיֵּיהֶם.
ו. למה לך להיות שבור
אָחִי הַיָּקָר! רְאֵה לְהוֹצִיא מִלִּבְּךָ כָּל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל הֶבֶל, דִּמְיוֹנוֹת וּפִתּוּיִים, כְּאִלּוּ אֵינְךָ שָׁוֶה לִכְלוּם, וְאֵיךְ שֶׁשּׁוּם בְּרִיָּה אֵינָהּ מִתְיַחֶסֶת אֵלֶיךָ, וּכְאִלּוּ אַתָּה לֹא יֻצְלַח לְשׁוּם דָּבָר. רְאֵה לְהוֹצִיא מִמְּךָ דִּמְיוֹנוֹת אֵלּוּ, כִּי זֶה לֹא נָכוֹן כְּלָל, עָלֶיךָ לָדַעַת כִּי אֵין שְׁנֵי בְּנֵי-אָדָם שָׁוִין, וּלְכָל אֶחָד יֵשׁ שְׁלִיחוּת אַחֶרֶת לְהוֹצִיא מֵהַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל בְּזֶה הָעוֹלָם, וּלְכָל בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ לָהּ נְקֻדָּה מַה שֶּׁאֵין בַּחֲבֶרְתָּהּ (עַיֵּן לִקּוּטֵי- מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ל"ד), וְכָל אֶחָד הוּא שָׁלִיחַ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, שֶׁנִּשְׁלַח אֶל זֶה הָעוֹלָם לְהוֹצִיא מֵהַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל עִנְיָן מְסֻיָּם, אֲשֶׁר שַׁיָּךְ רַק לוֹ, וְעַל-כֵּן מָה וְלָמָּה לְךָ לִהְיוֹת כָּל-כָּךְ שָׁבוּר וּמָאוּס מִכָּל דָּבָר, וּלְהַכְנִיס בְּךָ מַחֲשָׁבוֹת – כְּאִלּוּ שֶׁאֵינְךָ שָׁוֶה לִכְלוּם, חַס וְשָׁלוֹם, מִי אוֹמֵר לְךָ זֹאת?! אִם תִּזְכֶּה לְהִתְבּוֹנֵן בֶּאֱמֶת, תָּבִין וְתַשְׂכִּיל שֶׁיֵּשׁ לְךָ כֹּחוֹת עֲצוּמִים לְהוֹצִיא מֵהַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל עִנְיָנִים וּדְבָרִים נִפְלָאִים, מַה שֶּׁאֵין שׁוּם בְּרִיָּה יְכוֹלָה לְהוֹצִיא, כִּי אִם לֹא כֵן, לֹא הָיִיתָ נִבְרָא כְּלָל, כִּי לְכָל אֶחָד יֵשׁ תַּפְקִיד אַחֵר בְּחַיָּיו – לְהַשְׁלִים וּלְגַלּוֹת אֵיזֶה דָּבָר חָדָשׁ וְעַל-כֵּן אַל תִּהְיֶה בַּטְלָן, וְתוֹצִיא מִמְּךָ אֶת כָּל אֵלּוּ הַדִּמְיוֹנוֹת וְהַפִּתּוּיִים, וּרְאֵה לִבְחֹר בְּחַיֶּיךָ שֶׁנִּתְּנוּ לְךָ, וְתִסְתַּכֵּל עַל חַיֶּיךָ, בְּצוּרָה בְּהִירָה יוֹתֵר.
ז. להיות חזק ותקיף ברוחו
רְאֵה, אֲהוּבִי, אָחִי, שֶׁשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם לֹא יוּכַל לִשְׁבֹּר אוֹתְךָ, וְלֹא יַפִּיל אֶת רוּחֲךָ, וְלֹא יַחְלִישׁ דַּעְתְּךָ, כִּי הַהֶכְרֵחַ שֶׁיַּעֲבֹר עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּכָל יוֹם וָיוֹם מִשְׁבָּרִים וְגַלִּים, וְאִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מִזֶּה כְּלָל, כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְסַבֵּב עִם כָּל אֶחָד סִבּוֹת וְעִנְיָנִים אֲחֵרִים מִטְּעָמִים הַכְּמוּסִים עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל-כֵּן אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ כְּלָל מִשּׁוּם דָּבָר, רַק לִהְיוֹת חָזָק וְתַקִּיף בְּרוּחוֹ, וְלֹא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם, וְיִהְיֶה חָזָק עִם נְקֻדָּתוֹ, וְיֵדַע שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחוֹ וִיכָלְתּוֹ לַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הָרוּחוֹת הַסּוֹעֲרוֹת הָרוֹצוֹת לְשָׁבְרוֹ. וְאֶל כָּל זֶה תִּזְכֶּה עַל-יְדֵי תֹּקֶף הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, לֵידַע כִּי אֵין שׁוּם מְצִיאוּת בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ, וְהַכֹּל לַכֹּל אֱלֹקוּת גָּמוּר הוּא, וְהוּא יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג אֶת עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים רַבִּים, וּבִידִיעוֹת אֵלּוּ תִּרְצֶה וְתַחְפֹּץ בְּחַיֶּיךָ, מֵאַחַר שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְאֵיךְ שֶׁיֵּשׁ בְּךָ, נְקֻדָּה מַה שֶּׁאֵין בַּחֲבֵרְךָ כְּלָל, וְיֵשׁ לְךָ כֹּחוֹת עֲצוּמִים מַה שֶּׁאֵין בַּאֲחֵרִים.
ח. אין מי שינחם אותך רק השם יתברך
אֲהוּבִי, אָחִי, אַל תִּמְאַס כָּל-כָּךְ בַּחַיִּים, אַף שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁעוֹבֵר עָלֶיךָ עַכְשָׁו מְרִירוּת דִּמְרִירוּת, וְחַיֶּיךָ מָרִים לְךָ מְאֹד, מֵרֹב הַצָּרוֹת וְהַהַרְפַּתְקָאוֹת הָעוֹבְרוֹת עָלֶיךָ מִבַּיִת וּמִחוּץ, אַף-עַל-פִּי-כֵן עָלֶיךָ לֵידַע, כִּי רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ עַל כָּל מַעֲשָׂיו, וְהוּא בְּוַדַּאי לֹא יַעֲזֹב אוֹתְךָ, הָעִקָּר רְאֵה לְהַשְׁלִים עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְךָ קֻשְׁיוֹת וּסְפֵקוֹת עָלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי בְּדֶרֶךְ כְּלָל כְּשֶׁעוֹבְרוֹת עַל הָאָדָם צָרוֹת וּמְרִירוּת מִבַּיִת וּמִחוּץ הוּא נוֹפֵל תֵּכֶף-וּמִיָּד בְּקֻשְׁיוֹת וּסְפֵקוֹת וְעַקְמוּמִיּוֹת עָלָיו יִתְבָּרַךְ, וְהַצָּרָה הַזּוֹ יוֹתֵר צָרָה וּמָרָה מֵהַכֹּל, כִּי כְּשֶׁאָדָם יֵשׁ לוֹ אֵצֶל מִי לִבְרֹחַ וּלְהִתְנַחֵם, אֵין לְךָ מְאֻשָּׁר מִמֶּנּוּ, וּבֶאֱמֶת צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, אֲהוּבִי, אָחִי הַיָּקָר, בְּצָרוֹתֶיךָ הַמָּרוֹת שֶׁנָּפַלְתָּ בָּהֶן, אֵין מִי שֶׁיְּנַחֵם אוֹתְךָ, וְאֵין מִי שֶׁיַּעֲזֹר לְךָ, רַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל-כֵּן עֲשֵׂה מַה שֶּׁתַּעֲשֶׂה, וּרְאֵה לִבְרֹחַ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר הוּא אוֹהֵב אוֹתְךָ מְאֹד, וְאַל תָּנִיחַ לְפַתּוֹת עַצְמְךָ, כְּאִלּוּ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ צָרִיךְ אוֹתְךָ, אוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, שׂוֹנֵא אוֹתְךָ, אַל תַּעֲלֶה מַחֲשָׁבָה כָּזוֹ בְּדַעְתְּךָ כְּלָל, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ אָב הָרַחֲמָן. רְאֵה לְדַבֵּר עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ עַכְשָׁו בְּלָשׁוֹן שֶׁאַתָּה רָגִיל בָּהּ, וְתָשִׂיחַ וּתְסַפֵּר לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל לְבָבְךָ, וְכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ בִּפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת, כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ עִם רֵעֵהוּ, וְתִתְיַשֵּׁב בְּדַעְתְּךָ בֵּינְךָ לְבֵין קוֹנְךָ, וְזֶה יְקָרֵר אֶת עֲצַבֶּיךָ, וְיַפְשִׁיט אֶת הָעַקְמוּמִיּוֹת וְהַסְּפֵקוֹת שֶׁעוֹלִים לְךָ בְּדַעְתְּךָ, וְתִזְכֶּה לְיִשּׁוּב-הַדַּעַת אֲמִתִּי, וְעַל-יְדֵי-זֶה תָּבוֹא יְשׁוּעָתְךָ.
ט. אל תטעה את עצמך כאילו הקב"ה בכעס עליך
אָחִי הַיָּקָר! לָמָּה תִּתְיָאֵשׁ עַצְמְךָ כָּל-כָּךְ בְּכָל פַּעַם מֵחַיֶּיךָ עַד שֶׁתֹּאמַר – מָתַי אָמוּת וְאָשִׂים כְּבָר קֵץ לְצָרוֹתַי הַמְרֻבּוֹת שֶׁעוֹבְרוֹת עָלַי, מַדּוּעַ לֹא תִּזְכֹּר, שֶׁבָּזֶה שֶׁתָּמוּת לֹא תִּפָּטֵר מִצָּרוֹתֶיךָ, אַדְּרַבָּה עוֹד יִגְדְּלוּ צָרוֹתֶיךָ, כִּי מָה אַתָּה יוֹדֵעַ, מַה מְּחַכֶּה לְךָ בַּקֶּבֶר מֵהַתּוֹלָעִים וְהָעַכְבָּרִים, הַנְּחָשִׁים וְהָעַקְרַבִּים, הַשְּׁקָצִים וְהָרְמָשִׂים הָרוֹחֲשִׁים וְרָצִים תַּחַת הָאֲדָמָה, וְאִי אֶפְשָׁר לְהִפָּטֵר מֵהֶם בְּשׁוּם-אֹפֶן שֶׁבָּעוֹלָם, אִם לֹא שֶׁהָאָדָם מְדַבֵּק עַצְמוֹ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אוֹר זִיו שְׁכִינַת עֻזּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאָז הֵם בּוֹרְחִים מִמֶּנּוּ, וּמִתְיָרְאִים וּמִתְפַּחֲדִים מִמֶּנּוּ, וְאֵינָם נוֹגְעִים בּוֹ כְּלָל, עַל-כֵּן אַל תִּהְיֶה בַּטְלָן, אֲהוּבִי, אָחִי, וּרְאֵה לְהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתְךָ הָעֲמֻקָּה שֶׁאַתָּה יָשֵׁן בָּהּ, בְּשֵׁנַת הַיֵּאוּשׁ, וְאַל תָּנִיחַ עַצְמְךָ לִטְעוֹת כְּאִלּוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּכַעַס וּבִקְפִידוֹת עָלֶיךָ, לֹא! לֹא! אַל תַּחֲשֹׁב זֹאת כְּרֶגַע, כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מָלֵא רַחֲמִים, וּמְרַחֵם עַל כָּל בְּרִיּוֹתָיו, וּמִי שֶׁמְּדַבֵּק עַצְמוֹ בּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא מֵאִיר לוֹ. וְלָכֵן רְאֵה לִהְיוֹת רָגִיל לְדַבֵּר עִמּוֹ בִּשְׂפַת הָאֵם שֶׁלְּךָ, וּתְסַפֵּר לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל לִבְּךָ, וְכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ בִּפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת, כַּאֲשֶׁר יְסַפֵּר הַבֵּן אֶל אָבִיו וְאִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, וְעַל-יְדֵי-זֶה תִּמָּשֵׁךְ בְּךָ תִּקְוָה חֲדָשָׁה, וְתִבְחַר בַּחַיִּים – לִחְיוֹת בְּחַיֵּי נֵצַח, אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי ה' בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים, כִּי מִי שֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת דָּבוּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר הוּא חַי הַחַיִּים, אֲזַי גַּם-כֵּן נִכְלָל בְּהַחַיִּים הַנִּצְחִיִּים, וְחַיָּיו הֵם חַיִּים בְּרוּכִים וּנְעִימִים וּמְתוּקִים; אַשְׁרֵי לוֹ!
י. התקרבות אל צדיק האמת
אָחִי הַיָּקָר! מָה וְלָמָּה לְךָ לְמָרֵר כָּל-כָּךְ אֶת חַיֶּיךָ, עַד שֶׁתַּחֲשֹׁב כְּאִלּוּ אָבַד מָנוֹס וְתִקְוָה מִמְּךָ, וְתַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת, אֵיךְ לְאַבֵּד עַצְמְךָ לְדַעַת, חַס וְשָׁלוֹם, רְאֵה לַעֲשׂוֹת כָּל מִינֵי פְּעֻלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לִבְחֹר בַּחַיִּים, וְתַתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל וּלְהִתְבּוֹנֵן בְּנֹעַם עֲרֵבוּת הַחַיִּים, אֲשֶׁר הֵם כָּל-כָּךְ יָפִים, וִיכוֹלִים לְבַלּוֹת אֶת הַיָּמִים, הַשָּׁבוּעוֹת, הֶחֳדָשִׁים וְהַשָּׁנִים שֶׁיֵּשׁ לְךָ בְּזֶה הָעוֹלָם בְּיֹפִי וּבְנֹעַם. עַל-כֵּן רְאֵה לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְאֶל תַּלְמִידָיו שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וְהֵם יָאִירוּ בְּךָ אֲמִתַּת זִיו שְׁכִינַת עֻזּוֹ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיִּתְגַּלֶּה לְךָ יֹפִי הַחַיִּים, וְתִרְצֶה לִחְיוֹת עוֹד בְּזֶה הָעוֹלָם, וּלְגַלּוֹת אֶת נְקֻדַּת לִבְּךָ, וּתְמַלֵּא אֶת כָּל הָעוֹלָם עִם אוֹר הַחַיִּים, כִּי אַתָּה צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁדַּוְקָא אֵלּוּ שֶׁכְּבָר נָפְלוּ בְּפַח נִשְׁבָּר, וְהָיוּ לָהֶם הַרְבֵּה כִּשְׁלוֹנוֹת בַּחַיִּים, וְעָבְרוּ עֲלֵיהֶם מִשְׁבָּרִים וְגַלִּים וְהַרְבֵּה הַפְתָּעוֹת מֵאֲחֵרִים דַּוְקָא, בְּנֵי-אָדָם כָּאֵלּוּ, יֵשׁ לָהֶם כֹּחוֹת עֲצוּמִים לַעֲזֹר לְזוּלָתָם, כִּי מִכָּל הַבְּעָיוֹת שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶם הֵם יְכוֹלִים לְלַמֵּד לַאֲחֵרִים, שֶׁהֵם יִנָּצְלוּ; וְעַל-כֵּן בִּמְקוֹם לֵילֵךְ בִּמְרִירוּת, וְלַחֲשֹׁב כְּאִלּוּ כְּבָר סוֹף הָעוֹלָם, יוֹתֵר טוֹב לַהֲפֹךְ הַכֹּל אֶל הַטּוֹב, וּמִמְּרִירוּת הַלִּימוֹן אַתָּה יָכוֹל לַהֲפֹךְ וְלַעֲשׂוֹת מִזֶּה מַשְׁקֶה מָתוֹק – לִימוֹנָדָה, הָעִקָּר תַּכְנִיס בָּזֶה סֻכָּר וּמַיִם וְכוּ', וְתַהֲפֹךְ אֶת הַמְּרִירוּת אֶל מְתִיקוּת, וְאָז מִצָּרוֹתֶיךָ וּמִבְּעָיוֹתֶיךָ תּוּכַל לַעֲזֹר לְזוּלָתְךָ.
יא. תעשה את שלך
רְאֵה, אֲהוּבִי, אָחִי הַיָּקָר, לְחַזֵּק אֶת עַצְמְךָ, וּלְהַחֲזִיק מַעֲמָד, כִּי אֵין זֶה עֵצָה לַעֲזֹב עַצְמוֹ וּלְהִתְיָאֵשׁ לְגַמְרֵי מֵהַחַיִּים, כִּי עִקַּר תַּכְלִית יְרִידַת הַנְּשָׁמָה בְּזֶה הָעוֹלָם הָיָה רַק לַחֲזֹר וּלְדַבֵּק עַצְמוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר אֵין לְךָ עוֹד עֲרֵבוּת וְנֹעַם יוֹתֵר מִזֶּה, וְעַל קֹטֶב זֶה צְרִיכָה לִהְיוֹת כָּל תְּשׁוּקָתְךָ בְּהַחַיִּים – לִזְכּוֹת לְדַבֵּק עַצְמְךָ בְּחַי הַחַיִּים. וְלָזֶה אִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ, כִּי אִם כְּשֶׁתִּזְכֶּה לַאֲרִיכַת-אַפַּיִם – שֶׁתַּאֲרִיךְ אַפְּךָ וְרוּחֲךָ, וְתִהְיֶה סַבְלָן עַל כָּל דָּבָר, עַל כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהַיִּסּוּרִין וְהַבִּלְבּוּלִים שֶׁעוֹבְרִים עָלֶיךָ וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם דָּבָר, רַק תַּעֲשֶׂה אֶת שֶׁלְּךָ, וְתַעֲסֹק בְּהִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּלְהַתְמִיד בְּתוֹרָה וּבִתְפִלָּה, עַד שֶׁיִּתְבַּטְּלוּ מִמְּךָ כָּל הַמְּרִירוּת וְהַיֵּאוּשׁ, כִּי עִקַּר הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים הוּא דַּיְקָא כְּשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת סַבְלָן וּלְהַאֲרִיךְ אַפּוֹ, וּלְבַל יִפֹּל בְּאֵיזֶה כַּעַס, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים: הָרַתְחָנִין – אֵלּוּ שֶׁכּוֹעֲסִים, חַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים, כִּי מֵאַחַר שֶׁתָּמִיד הֵם בְּכַעַס וְרִתְחַת הָרְצִיחָה. וְעַל-כֵּן רְאֵה, אֲהוּבִי, אָחִי הַיָּקָר, לְהַחֲזִיק מַעֲמָד, וְאַל תְּאַבֵּד עַצְמְךָ לְדַעַת, כִּי עוֹד יִהְיֶה לְךָ טוֹב, וְהַכֹּל יַעֲבֹר.
יב. לקיים המצוות בשמחה
צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, אֲהוּבִי, אָחִי הַיָּקָר, כִּי כָּל הַחַיִּים מְלֵאִים נִסְיוֹנוֹת מָרִים וְקָשִׁים, וְעִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיָּכוֹל לַהֲפֹךְ הַכֹּל, וּלְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ עֲרֵבוּת נְעִימוּת שִׂמְחַת הַמִּצְווֹת – לְקַיֵּם אֶת מִצְווֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְאַף שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ לְפִי קַטְנוּת וּנְפִילַת מֹחֲךָ אַתָּה מְיֹאָשׁ כָּל-כָּךְ, וְאֵינְךָ רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר, רַק אַתָּה מְחַכֶּה עַל יוֹם מִיתָתְךָ מֵרֹב יֵאוּשׁ וְעִצָּבוֹן שֶׁנִּדְבְּקוּ בְּךָ, אֲבָל עָלֶיךָ לְהִתְיַשֵּׁב בְּדָבָר זֶה הֵיטֵב – הֲלֹא סוֹף כָּל סוֹף מִמֵּילָא תָּמוּת, וְהַנְּשָׁמָה תַּעֲלֶה לְמַעְלָה, וְעַל-כֵּן מָה וְלָמָּה לְךָ לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה, וְלִרְצוֹת לָמוּת עַכְשָׁו – בִּמְרִירוּת וּבְיֵאוּשׁ וּמְאוּמָה אֵין בְּיָדְךָ?! יוֹתֵר טוֹב שֶׁתִּרְאֶה לַהֲפֹךְ עַכְשָׁו אֶת כָּל מְרִירוּתְךָ אֶל תֹּקֶף הַמְּתִיקוּת, וְתַתְחִיל לְקַיֵּם מִצְווֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְעַל-יְדֵי קִיּוּם הַמִּצְווֹת: צִיצִית, תְּפִלִּין, שַׁבָּת, צְדָקָה, כַּשְׁרוּת וְכוּ' וְכוּ', תִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ אוֹר גָּדוֹל עַל נִשְׁמָתְךָ, אַף שֶׁאֵינְךָ רוֹאֶה דָּבָר זֶה בְּעֵינֵי הַבָּשָׂר שֶׁלְּךָ, וְאֵינְךָ מַרְגִּישׁוֹ בְּעֵינֵי שִׂכְלְךָ, עִם כָּל זֹאת עָלֶיךָ לְהַאֲמִין שֶׁעַל-יְדֵי קִיּוּם כָּל מִצְוָה, וּבִפְרָטִיּוּת כְּשֶׁהִיא בְּשִׂמְחָה, עַל-יְדֵי-זֶה אַתָּה זוֹרֵעַ אוֹרוֹת רוּחָנִיּוּת בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, וּכְשֶׁיָּבוֹא הַיּוֹם, הַשָּׁעָה וְהָרֶגַע שֶׁתִּצְטָרֵךְ לָצֵאת מִזֶּה הָעוֹלָם, יְסַבְּבוּ אוֹתְךָ הַמִּצְווֹת שֶׁקִּיַּמְתָּ בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְיִשְׁמְרוּ אוֹתְךָ מִכָּל רַע, וְיוֹלִיכוּ אוֹתְךָ אֶל הֵיכָלוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁלֹּא שִׁעַרְתָּ בְּדַעְתְּךָ כְּלָל, וְעַל-כֵּן מָה וְלָמָּה לְךָ לִפֹּל בְּיֵאוּשׁ וּבִמְרִירוּת, וּלְחַכּוֹת וּלְקַוּוֹת עַל יוֹם מִיתָתְךָ, אֲשֶׁר אָז מְאוּמָה לֹא יִהְיֶה לְךָ, רַק עֳנָשִׁים קָשִׁים וּמָרִים יוֹתֵר טוֹב לְךָ לַחֲזֹר עַכְשָׁו אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְהוּא בְּוַדַּאי יִמְחַל לְךָ.
יג. לימוד תורה
אֲהוּבִי, אָחִי הַיָּקָר! תַּאֲמִין לִי שֶׁהַזְּמַן פּוֹרֵחַ מְאֹד, וִימֵי חַיֵּינוּ הֶבֶל הֲבָלִים, אֵין בָּהֶם מַמָּשׁ כְּלָל, וְאֵין נִשְׁאָר מֵהַזְּמַן – הֶעָבָר, הַהֹוֶה וְהֶעָתִיד, רַק מַה שֶּׁזּוֹכִין לַחֲטֹף בְּכָל יוֹם וָיוֹם – אֵיזֶה קִיּוּם מִצְוָה בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה וּבְרִקּוּדִים, אֵיזֶה לִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה – כַּמָּה פְּסוּקִים מִקְרָא, כַּמָּה פְּרָקִים מִשְׁנָה, כַּמָּה דַּפִּים גְּמָרָא, כַּמָּה פָּרָשׁוֹת מִדְרָשׁ, כַּמָּה הֲלָכוֹת בְּרַמְבַּ"ם, טוּר וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ, כִּי עָלֶיךָ לָדַעַת כָּל מַה שֶּׁהָאָדָם לוֹמֵד בְּכָל יוֹם בְּזֶה הָעוֹלָם, לוֹמְדִים עִמּוֹ בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן; וְעַל-כֵּן רְאֵה לַחֲטֹף בְּכָל יוֹם וָיוֹם אֵיזֶה פְּסוּקֵי מִקְרָא, אֵיזֶה מִשְׁנוֹת בַּמִּשְׁנָיוֹת, אֵיזֶה מַאֲמָרִים בַּגְּמָרָא, אֵיזֶה דְּרָשׁוֹת בַּמִּדְרָשׁ, אֵיזֶה הֲלָכוֹת בְּרַמְבַּ"ם, טוּר וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ, כִּי רַק זֶה יִשָּׁאֵר לְךָ, וּמִכָּל-שֶׁכֵּן כְּשֶׁתִּזְכֶּה גַּם לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְשִׂיחָה בֵּינְךָ לְבֵין קוֹנְךָ, אֵין לְשַׁעֵר וּלְתָאֵר מַעֲלַת זֶה הָעִנְיָן בְּכָל הָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, כִּי עַל-יְדֵי הַתְּפִלּוֹת הַקְּבוּעוֹת: שַׁחֲרִית, מִנְחָה, מַעֲרִיב, חֲצוֹת, בּוֹנֶה עוֹלָמוֹת חֲדָשִׁים, וּמְחַדֵּשׁ אוֹרוֹת חֲדָשִׁים וְיִחוּדִים וְצֵרוּפִים נִפְלָאִים, וּמִכָּל-שֶׁכֵּן כְּשֶׁזּוֹכֶה לְדַבֵּר עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׂפַת הָאֵם שֶׁלּוֹ, וּמְסַפֵּר לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל לִבּוֹ, וְכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו בִּפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת, אֵין לְשַׁעֵר וּלְסַפֵּר מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה מִזֶּה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וְעַל-כֵּן מָה וְלָמָּה לְךָ לִהְיוֹת כָּל-כָּךְ עָצוּב וּמְיֹאָשׁ וּמְדֻכָּא בְּיִסּוּרֵי עַצְמְךָ, וְהַמַּצְפּוּן הוֹרֵס אוֹתְךָ, וְאַתָּה שׁוֹכֵב וּמְחַכֶּה עַל יוֹם מוֹתְךָ, יוֹתֵר טוֹב לְךָ שֶׁתִּקַּח עַצְמְךָ עַכְשָׁו בְּיָדֶיךָ, וְתַחֲזֹר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּמִכָּל הַמְּרִירוּת תַּחֲזֹר וְתַעֲשֶׂה מְתִיקוּת, וְאָז דַּיְקָא יִתְהַפְּכוּ כָּל יְרִידוֹתֶיךָ לַעֲלִיּוֹת גְּדוֹלוֹת, וְתִזְכֶּה לִחְיוֹת חַיִּים נִצְחִיִּים, חַיִּים מְיֻשָּׁבִים, חַיִּים מְתוּקִים, וְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ יַעֲמֹד בִּזְכוּתְךָ. רְאֵה, אֲהוּבִי, אָחִי, אֵיךְ שֶׁבִּן רֶגַע יָכוֹל הַכֹּל לְהִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה – קֹדֶם רָצִיתָ רַק לָמוּת, וְשָׁכַבְתָּ בַּמִּטָּה מָלֵא יֵאוּשׁ וּמְרִירוּת, וְאִם תְּקַיֵּם כָּל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתִּי מִמְּךָ, אֲזַי כָּל חַיֶּיךָ יִשְׁתַּנּוּ בִּן-רֶגַע, וְאַתָּה תְּחַיֶּה וּתְקַיֵּם אֶת כָּל הָעוֹלָם בִּזְכוּת תּוֹרָתְךָ וּתְפִלָּתְךָ וְיִחוּדֶיךָ. אַשְׁרֵי הַמְצַיֵּת, וְאָז טוֹב לוֹ בָּזֶה וּבַבָּא!
יד. עיקר הדכאון כשאדם סגור בתוך עצמו ולא מדבר עם אחרים
אֲהוּבִי, אָחִי הַיָּקָר! בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה נִמְצָא בְּמַצָּב יָרוּד, וְאַתָּה שׁוֹרֶה בְּדִכָּאוֹן וְיֵאוּשׁ, עַד שֶׁנִּדְמֶה לְךָ שֶׁאָבַד מָנוֹס וְתִקְוָה מִמְּךָ, דַּיְקָא אָז רְאֵה לְדַבֵּר עִם בְּנֵי-אָדָם וּתְסַפֵּר עִמָּהֶם מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וּתְחַזְּקֵם בְּכָל מִינֵי חִזּוּקִים, כִּי בָּזֶה שֶׁאַתָּה תְּחַזֵּק אֲחֵרִים, תִּהְיֶה גַּם אַתָּה בְּעַצְמְךָ חָזָק, וְזוֹ הָעֵצָה הֲכִי גְּדוֹלָה וַהֲכִי בְּטוּחָה לְכָל אֵלּוּ אֲשֶׁר מַרְגִּישִׁים עַצְמָם בּוֹדְדִים, וְאֵין לָהֶם כְּבָר שׁוּם תִּקְוָה לְפִי דַּעְתָּם, רַק לְאַבֵּד עַצְמָם לְדַעַת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁיַּרְגִּילוּ אֶת עַצְמָם לְדַבֵּר עִם אֲחֵרִים, וְלָצֵאת מֵעַצְמָם, כִּי עִקַּר כָּל הַמְּרִירוּת וְהַדִּכָּאוֹן שֶׁנִּכְנָסִים בָּאָדָם, עַד שֶׁעוֹלֶה בְּדַעְתּוֹ מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל הִתְאַבְּדוּת, זֶה בָּא רַק כְּשֶׁאָדָם סָגוּר בְּעַצְמוֹ, וְאֵינוֹ מְדַבֵּר עִם שׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם, אֲבָל בְּשָׁעָה שֶׁתַּתְחִיל לְדַבֵּר עִם בְּנֵי-אָדָם, וְעִקַּר הַדִּבּוּר – שֶׁתְּחַזֵּק אוֹתָם בְּכָל מִינֵי לְשׁוֹנוֹת שֶׁל חִזּוּק, וַאֲפִלּוּ שֶׁאַתָּה בְּעַצְמְךָ עֲדַיִן לְאַחַר יֵאוּשׁ, רְאֵה לְחַזֵּק אֲחֵרִים, וְזֶה יוֹעִיל לְךָ סוֹף כָּל סוֹף לַהֲפֹךְ אֶת כָּל יְרִידוֹתֶיךָ לַעֲלִיּוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהַמְּרִירוּת לִמְתִיקוּת, וְהַחֹשֶׁךְ לְאוֹר גָּדוֹל.
טו. אין עוד מי שיבין את האדם וידון אותו לכף זכות כמו הקדוש ברוך הוא
רְאֵה, אֲהוּבִי, אָחִי, לָצֵאת מֵהַדִּמְיוֹנוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת הַזָּרוֹת שֶׁלְּךָ – שֶׁנִּכְנְסוּ בְּךָ בְּכָל פַּעַם מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל הִתְאַבְּדוּת, אֲשֶׁר זֶה מַחֲלַת הַשִּׁגָּעוֹן, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, כִּי לֹא יַחֲשֹׁב אָדָם בָּרִיא דָּבָר כָּזֶה, כִּי אִם מִי שֶׁנִּכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת, רוּחַ נְכֵאָה, עַצְבוּת רוּחַ, כִּי מַה יִּהְיֶה כְּבָר כְּשֶׁיִּתְאַבֵּד, הַאִם בָּזֶה יִפָּטֵר מֵהַבְּעָיוֹת וּמֵהַצָּרוֹת שֶׁלּוֹ?! הֲרֵי אָז מַתְחִילוֹת הַצָּרוֹת, וְאַף שֶׁכָּל אֵלּוּ שֶׁחוֹשְׁבִים עַל עִנְיַן הַהִתְאַבְּדוּת חוֹשְׁבִים כִּי אָז יִגָּמְרוּ כְּבָר כָּל צָרוֹתֵיהֶם וּבְעָיוֹתֵיהֶם, הֵם טוֹעִים טָעוּת עֲצוּמָה, כִּי בְּאִם הָיוּ יוֹדְעִים מַה מְּחַכֶּה לָהֶם שָׁם, אָז לֹא הָיוּ רָצִים כָּל-כָּךְ, אֶל הַמָּוֶת, רַק מֵרֹב רוּחַ שְׁטוּת נִדְמֶה לָהֶם כִּי שָׁם יָנוּחוּ, וּבֶאֱמֶת שָׁם מַתְחִילוֹת הַצָּרוֹת וְהַבְּעָיוֹת. וְעַל-כֵּן רְאֵה, אֲהוּבִי, אָחִי הַיָּקָר, לְהוֹצִיא מִלִּבְּךָ וְדַעְתְּךָ כָּל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁל הִתְאַבְּדוּת, יוֹתֵר טוֹב לְךָ לַחֲזֹר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר בְּוַדַּאי אוֹהֵב אוֹתְךָ וּמֵבִין אוֹתְךָ, כִּי אֵין עוֹד מִי שֶׁיָּבִין אֶת הָאָדָם וְיָדוּן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת כְּמוֹ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּעַצְמוֹ, אֲשֶׁר הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְאֵין הָעוֹלָם מְקוֹמוֹ, וְהוּא יוֹדֵעַ אֶת מְקוֹם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְיוֹדֵעַ מַצָּבוֹ – מַה שֶּׁהֵבִיא אוֹתוֹ אֶל הַמַּצָּב שֶׁשָּׁרוּי בּוֹ עַכְשָׁו, וְכֵן הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים וְהַמֻּפְלָגִים בְּמַעֲלָה מֻפְלֶגֶת מְאֹד מְאֹד, אֲשֶׁר מֵרֹב קְדֻשָּׁתָם וּדְבֵקוּתָם זָכוּ לְהִכָּלֵל גַּם-כֵּן בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, הֵם יְכוֹלִים לָדוּן אֶת כָּל אֶחָד לְכַף זְכוּת, כִּי גַּם הֵם יוֹדְעִים אֶת מַצַּב כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְדָנִים אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת, וְעַל-כֵּן אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, וְהֵם יוֹרוּ לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁיֵּלֵךְ בָּהּ, וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁיַּעֲשֶׂה.
טז. כל זמן שאדם מחכה לטובה מזולתו רחמנות גדולה עליו
אֲהוּבִי, אָחִי הַיָּקָר! רְאֵה לַעֲזֹב אֶת כָּל הַדִּמְיוֹנוֹת וְהַקַּטְנוּת שֶׁלְּךָ, שֶׁאַתָּה נוֹפֵל כָּל-כָּךְ בְּדַעְתְּךָ בְּכָל פַּעַם מִסִּבָּה זוֹ אוֹ מִסִּבָּה אַחֶרֶת. מָה אַתָּה צָרִיךְ לַחֲשֹׁב מֵאֲחֵרִים מַה שֶּׁהֵם חוֹשְׁבִים עָלֶיךָ, וְעַל-יְדֵי-זֶה לִפֹּל בְּכָל פַּעַם בְּקַטְנוּת גְּדוֹלָה וַחֲלִישׁוּת-הַדַּעַת, עַד שֶׁתַּחֲשֹׁב – לָמָּה לִי חַיִּים מְרוּרִים מִמָּוֶת וְכוּ'. וְכָל זֶה בָּא מִשְּׁטוּת וְקַטְנוּת הַדַּעַת, כִּי מָה אִכְפַּת לְךָ מַה שֶׁאַחֵר חוֹשֵׁב מִמְּךָ, אוֹ מָה אַחֵר מְדַבֵּר מִמְּךָ, עַד שֶׁיִּתְמָרְרוּ כָּל-כָּךְ חַיֶּיךָ, וְלֹא תִּמְצָא שׁוּם עֵצָה, רַק לְאַבֵּד עַצְמְךָ לְדַעַת חַס וְשָׁלוֹם, יוֹתֵר טוֹב לְךָ שֶׁתַּרְגִּיל אֶת עַצְמְךָ לִבְרֹחַ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְתַחְקֹק בְּדַעְתְּךָ אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאָז דַּיְקָא תַּתְחִיל לִחְיוֹת חַיִּים חֲדָשִׁים, וְלֹא דַּי שֶׁלֹּא יִהְיֶה אִכְפַּת לְךָ מַה שֶּׁאֲחֵרִים מְדַבְּרִים וְחוֹשְׁבִים עָלֶיךָ, אֶלָּא אַתָּה תִּהְיֶה מוּכָן לַעֲזֹר לְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְאֵינְךָ צָרִיךְ לְאַחֵר כְּלָל. וְעָלֶיךָ לָדַעַת, כִּי כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מְצַפֶּה לְאֵיזֶה גְּמוּל מִזּוּלָתוֹ, וְרוֹצֶה אֵיזֶה תְּשׂוּמַת-לֵב אוֹ אֵיזֶה טוֹבָה אוֹ אֵיזֶה כָּבוֹד וְכוּ', עֲדַיִן רַחֲמָנוּת גְּדוֹלָה עָלָיו, כִּי יָכוֹל לְהִשְׁתַּגֵּעַ מַמָּשׁ, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, כִּי כָּל אֵלּוּ שֶׁבָּאוּ לִידֵי מַחֲשָׁבָה שֶׁל הִתְאַבְּדוּת, בָּא לָהֶם מַחֲשָׁבָה זוֹ דַּוְקָא עַל-יְדֵי אַכְזָבוֹת שֶׁהָיוּ לָהֶם מִזּוּלָתָם כִּי רָאוּ שֶׁחַבְרֵיהֶם אוֹ נְשֵׁיהֶם אוֹ יְדִידֵיהֶם אוֹ יַלְדֵיהֶם וְכוּ' עָזְבוּ אוֹתָם, וְהֵם נִשְׁאֲרוּ גַּלְמוּדִים וּבוֹדְדִים, לְבַדָּם וְעַל-כֵּן מֵרֹב צַעַר וְעָגְמַת-נֶפֶשׁ וְאַכְזָבָה נִדְמֶה לָהֶם שֶׁאֵין שׁוּם עֵצָה אַחֶרֶת רַק לְאַבֵּד עַצְמָם לְדַעַת. אֲבָל מִי שֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת דָּבוּק בְּחַי הַחַיִּים, וְאֵינוֹ חָפֵץ בְּטוֹבַת זוּלָתוֹ, אַדְּרַבָּה הוּא רוֹצֶה לְהַשְׁפִּיעַ לְכֻלָּם, וְאֵינוֹ צָרִיךְ אֶת תְּשׂוּמַת-לֵב זוּלָתוֹ, אָדָם כָּזֶה צוֹחֵק מִכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְחַי חַיִּים טוֹבִים.
יז. סוף כל סוף תראה אור
אָחִי הַיָּקָר! הַרְגֵּל עַצְמְךָ לֹא לַחְפֹּץ שׁוּם דָּבָר מִזּוּלָתְךָ, רַק אַתָּה רְאֵה לְהַשְׁפִּיעַ טוֹב לְזוּלָתְךָ, וְאַל תְּקַנֵּא אֶת שׁוּם בְּרִיָּה, כִּי כְּבָר אָמַר הַתַּנָּא הַקָּדוֹשׁ (אָבוֹת פ"ו): אַל תִּתְאַוֶּה לְשֻׁלְחָנָם שֶׁל שָׂרִים, כִּי שֻׁלְחָנְךָ גָּדוֹל מִשֻּׁלְחָנָם. תָּמִיד תַּחֲשֹׁב כִּי אַתָּה הֲכִי מְאֻשָּׁר, וַאֲפִלּוּ שֶׁיֵּשׁ לְךָ כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה צָרוֹת וְיִסּוּרִים וּבְעָיוֹת בְּחַיֶּיךָ, אַף-עַל-פִּי-כֵן עָלֶיךָ לָדַעַת, כִּי אֵין שׁוּם בְּרִיָּה שֶׁתִּהְיֶה נְקִיָּה מִדָּבָר זֶה, וְאַדְּרַבָּה רֹב רֻבָּם סוֹבְלִים הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמְּךָ, אַף שֶׁנִּדְמֶה לְךָ שֶׁאַתָּה הֲכִי גָּרוּעַ וְרַק עָלֶיךָ עוֹבְרִים דְּבָרִים כָּאֵלּוּ וְכוּ', וּבֶאֱמֶת זוֹ טָעוּת גְּדוֹלָה לְמִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּעֵין אֱמֶת, וַאֲפִלּוּ יִהְיֶה כֵן בֶּאֱמֶת עָלֶיךָ לָדַעַת, כִּי בָּזֶה תִּהְיֶה אַתָּה יוֹתֵר מֻשְׁלָם מִכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ – וְאִם תּוּכַל לְחַזֵּק עַצְמְךָ וּלְהִתְחַזֵּק וּלְהַחֲזִיק מַעֲמָד, וְלֹא לְהִתְיָאֵשׁ עַצְמוֹ בְּשׁוּם-אֹפֶן שֶׁבָּעוֹלָם, וְאָז סוֹף כָּל סוֹף תִּרְאֶה אוֹר, בְּאוֹרְךָ יִתְבָּרַךְ נִרְאֶה אוֹר, וְתִחְיֶה חַיִּים נְעִימִים.
תַּם וְנִשְׁלַם, שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!