קוּנְטְרֵס

זָכוֹר אֶת עֲמָלֵק

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עִקַּר עֲבוֹדַת חֹדֶשׁ אֲדָר – לְהַכְנִיעַ אֶת קְלִפַּת עֲמָלֵק. וְלָכֵן יֵשׁ לָנוּ מִצְוַת עֲשֵׂה: "זָכוֹר אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם". עָלֵינוּ לִזְכֹּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה מֶה עָשָׂה לָנוּ עֲמָלֵק, וְזוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה, וּבְחֹדֶשׁ אֲדָר – אָז עוֹסְקִים בִּמְחִיַּת עֲמָלֵק בְּיֶתֶר שְׂאֵת וּבְיֶתֶר עֹז. וּמַה זֶּה עֲמָלֵק? שֶׁמַּחְדִּיר בָּאָדָם סְפֵקוֹת (שְׁמוֹת יז, ז): "הֲיֵשׁ הֲוָיָ"ה בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן"; כָּל הַצָּרוֹת שֶׁאָדָם סוֹבֵל בְּחַיָּיו, זֶה רַק מֵחֲמַת שֶׁמּוֹצִיא אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מֵחַיֵּי הַיּוֹם יוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים לא, יז): "וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא, הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה"; בָּרֶגַע שֶׁאָדָם אוֹמֵר: הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֵינוֹ נִמְצָא אֶצְלִי, הוּא צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁיִּתְקַיֵּם: "מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה", יִהְיֶה לוֹ רַע. כִּי בֶּאֱמֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַנְהִיג אֶת עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, דָּבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן אֵינוֹ נַעֲשֶׂה מֵעַצְמוֹ אֶלָּא בְּהַשְׁגָּחַת הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן, וְכָל מַה שֶּׁקּוֹרֶה בְּזֶה הָעוֹלָם, הַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (חֻלִּין ז:): אֵין אָדָם נוֹקֵף אֶצְבָּעוֹ מִלְּמַטָּה, אֶלָּא אִם-כֵּן מַכְרִיזִין עָלָיו מִלְּמַעְלָה; אָדָם אֵינוֹ מְקַבֵּל מַכָּה בְּאֶצְבָּעוֹ הַקְּטַנָּה, אִם לֹא הִכְרִיזוּ עַל זֶה קֹדֶם בַּשָּׁמַיִם, עַד כְּדֵי כָּךְ גָּדְלָה הַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית. הַרְבֵּה פְּעָמִים קוֹרֶה שֶׁאָדָם נוֹקֵף אֶצְבָּעוֹ בַּדֶּלֶת, אוֹ בַּכִּסֵּא אוֹ בַּשֻּׁלְחָן וְכַדּוֹמֶה, וְהוּא כּוֹעֵס עַל עַצְמוֹ: "שׁוֹטֶה שֶׁכָּמוֹנִי, אֵיךְ לֹא נִזְהַרְתִּי שֶׁלֹּא לְקַבֵּל מַכָּה"; וּבֶאֱמֶת אֲפִלּוּ הָיָה נִזְהָר, זֶה הָיָה קוֹרֶה לוֹ. כִּי כָּל אֲשֶׁר נֶאֱרָע עִם הָאָדָם הַכֹּל מִלְּמַעְלָה בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, לֵידַע שֶׁהַכֹּל מִלְּמַעְלָה, וְכָל אֲשֶׁר קוֹרֶה לוֹ בַּחַיִּים – זֶה מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא.

אַךְ דָּבָר זֶה קָשֶׁה מְאֹד לְהַכְנִיס בַּלֵּב, לַחֲשֹׁב  שֶׁהַכֹּל מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאֵין פֹּה טֶבַע, מִקְרֶה וּמַזָּל; כִּי סְפֵקוֹת אֵלּוּ נִכְנָסִים תָּמִיד בְּלֵב הָאָדָם – אוּלַי אִם הָיִיתִי עוֹשֶׂה כָּךְ הָיָה כָּךְ וְכוּ', זוֹ בְּעַצְמָהּ קְלִפַּת עֲמָלֵק. וְלָכֵן כָּתוּב אֵצֶל עֲמָלֵק: "אֲשֶׁר 'קָרְךָ' בַּדֶּרֶךְ", כִּי הוּא אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל מִקְרֶה, זֶה קָרָה כָּךְ, יֵשׁ לְךָ מַזָּל רַע, וְאַתָּה מִסְכֵּן, מַה לַּעֲשׂוֹת?! וְלָכֵן יֵשׁ לָנוּ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל "זָכוֹר אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בְּדֶרֶךְ צֵאתְךָ מִמִּצְרַיִם, אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ", הוּא הֶחְדִּיר בְּךָ מִקְרֶה, הוּא אָמַר: "מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה חָכָם גָּדוֹל, וְיָדַע אֵיךְ לַעֲבֹד עַל פַּרְעֹה, אָז הוֹצִיא אֶת עַם יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, אַךְ אֵין כָּאן יַד הַהַשְׁגָּחָה, חַס וְשָׁלוֹם, וְהַכֹּל טֶבַע וּמִקְרֶה, חַס וְחָלִילָה", אֶת הַקְּלִפָּה הַזּוֹ עָלֵינוּ לַעֲקֹר מֵאִתָּנוּ!

רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן יט): עִקַּר הַיַּהֲדוּת זֶה רַק לָלֶכֶת בִּתְמִימוּת, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת. אָדָם צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁכָּל הַקּוֹרֶה עִמּוֹ, זֶה רַק מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְזֶה נִקְרָא, שֶׁסִּלַּקְתִּי דַּעְתִּי וְשִׂכְלִי לְגַמְרֵי, אֵין לִי דַּעַת וְשֵׂכֶל כְּלָל, אֵינִי יוֹדֵעַ כְּלוּם, וְאֵינִי מֵבִין כְּלוּם, רַק מַה שֶּׁהַצַּדִּיקִים מְגַלִּים לָנוּ, שֶׁזּוֹ מַעֲלַת אֱמוּנַת צַדִּיקִים. אִם יֵשׁ לוֹ לָאָדָם אֱמוּנָה בַּצַּדִּיקִים, לְבַסּוֹף יָבוֹא לֶאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֲבָל אִם אָדָם מְזַלְזֵל בַּצַּדִּיקִים, לְבַסּוֹף יְזַלְזֵל בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָא. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יד, לא): "וַיַּאֲמִינוּ בַּהֲוָיָ"ה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ", שׁוֹאֲלִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְכִילְתָּא בְּשַׁלַּח): אִם בְּמֹשֶׁה הֶאֱמִינוּ, בַּהֲוָיָ"ה לֹא כָּל שֶׁכֵּן? אִם הֶאֱמִינוּ בַּצַּדִּיק, בְּוַדַּאי מַאֲמִינִים בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא?! עוֹנִים עַל זֶה חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים: מִי מֵבִיא אוֹתָנוּ שֶׁנַּאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא? רַק מֹשֶׁה, הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ גִּלָּה לָנוּ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים ד, לה): אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי הֲוָיָ"ה אֱלֹקִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ", מֹשֶׁה הֶחְדִּיר בָּנוּ אֶת הַדַּעַת הַזּוֹ, וּבִלְעָדָיו לֹא הָיִינוּ יוֹדְעִים, וְהָיִינוּ חוֹשְׁבִים שֶׁהַכֹּל טֶבַע וּמַזָּל. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ יָרַד לְמִצְרַיִם, וְגִלָּה לְפַרְעֹה: תֵּדַע לְךָ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שְׁלָחַנִי לְהוֹצִיא אֶת עַם יִשְׂרָאֵל שֶׁתַּחַת שְׁלִיטָתְךָ, וְתַנִּיחֵם לֵילֵךְ. פַּרְעֹה עָנָה בְּחֻצְפָּתוֹ: "מִי הֲוָיָ"ה" וְגוֹ', "לֹא יָדַעְתִּי אֶת הֲוָיָ"ה" וְגוֹ'. מַה זֶּה פַּרְעֹה? יֵשׁ אֵצֶל כָּל אָדָם בְּחִינַת פַּרְעֹה, בְּחִינַת עֲמָלֵק וְכָל הַטֻּמְאוֹת.

חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (בְּרָכוֹת ו.): אִלְמָלֵא הָיוּ נוֹתְנִים רְשׁוּת לָעַיִן לִרְאוֹת, הָיָה רוֹאֶה אֵיךְ מְסוֹבְבִים אוֹתוֹ אֲלָפִים וּרְבָבוֹת קְלִפּוֹת וּמַשְׁחִיתִים. הַיּוֹם גַּם חַכְמֵי הַטֶּבַע מוֹדִים בָּזֶה, אֲבָל הֵם קוֹרְאִים לָזֶה: חַיְדַּקִּים. כָּל אָדָם מְסֻבָּב עִם בִּילֵי בִּילְיוֹנִים חַיְדַּקִּים. חַיְדַּק – אִם לוֹקְחִים זְכוּכִית מַגְדֶּלֶת, הוּא נִרְאֶה כִּבְרִיָּה, וּמַפְחִיד מְאֹד לְהִתְבּוֹנֵן בָּזֶה. וְזוֹ רַק בְּרִיָּה אַחַת, מִכָּל שֶׁכֵּן עֶשֶׂר בְּרִיּוֹת כָּאֵלּוּ, אוֹ מֵאָה, אוֹ אֶלֶף, אָדָם הָיָה רוֹעֵד מִפַּחַד, וְלֹא הָיָה יוֹצֵא וּבָא, לֹא הָיָה מִסְתּוֹבֵב וּמְטַיֵּל. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הֶעֱלִים אֶת זֹאת מֵעֵין כֹּל, שֶׁאֵין אִישׁ יָכוֹל לִרְאוֹת. אַךְ לְמַעֲשֶׂה, כָּל אֶחָד מְסֻבָּב בְּאַלְפֵי וְרִבְבוֹת קְלִפּוֹת וּמַשְׁחִיתִים, שֶׁנִּדְבָּקִים זֶה מִזֶּה, וּבִלְשׁוֹן הַטֶּבַע נִקְרָאִים חַיְדַּקִּים, וּמִזֶּה אָדָם נַעֲשֶׂה חוֹלֶה, וְנִכְנָס בְּדִכָּאוֹן, מִזֶּה אָדָם מִתְרַגֵּז וּמִתְכַּעֵס, הַכֹּל קְלִפּוֹת וּמַשְׁחִיתִים שֶׁבָּרָא אָדָם מֵחֲמַת עֲווֹנוֹתָיו. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן קמא): כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא, בּוֹרֵא קְלִפּוֹת וּמַשְׁחִיתִים, אֲשֶׁר הֵם מְלַוִּים אוֹתוֹ. וְאוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה וְחֶרְפָּה כְּשֶׁמִּתְגַּלֶּה לַאֲחֵרִים.

אָדָם חוֹטֵא בְּחַדְרוֹ, וְאִישׁ אֵינוֹ רוֹאֶה, כָּךְ הוּא חוֹשֵׁב, אַךְ בָּרֶגַע שֶׁחוֹטֵא, בּוֹרֵא קְלִפּוֹת וּמַשְׁחִיתִים הַמְלַוִּים אוֹתוֹ, וּבְנֵי אָדָם אֵינָם רוֹאִים כְּלוּם, הוּא הוֹלֵךְ מְלֻבָּשׁ כְּחָכָם וְצַדִּיק אֲבָל הַצַּדִּיקִים הַדְּבֵקִים בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהֵם בְּטֵלִים לְגַמְרֵי בּוֹ יִתְבָּרַךְ, הֵם רוֹאִים מַה שֶּׁאֲחֵרִים אֵינָם רוֹאִים. כְּשֶׁנִּכְנָסִים אֲלֵיהֶם, הֵם יְכוֹלִים לְהַבְחִין בָּאָדָם מֶה עָשָׂה בְּחַדְרֵי חֲדָרִים, אַךְ לַצַּדִּיק אָסוּר לְגַלּוֹת דְּבָרִים כָּאֵלּוּ, כִּי אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַפְחִיד אֲנָשִׁים, אַדְּרַבָּה, רוֹצֶה לְהַחֲזִיר בְּנֵי-אָדָם בִּתְשׁוּבָה, וְלָכֵן מַעֲלִים עַיִן מִזֶּה. וּמִמָּה זֶה נוֹבֵעַ? פַּרְעֹ"ה – שְׁתֵּי תֵּבוֹת: פֶּה-רַע. אִם אָדָם מַרְגִּיל עַצְמוֹ לְדַבֵּר תָּמִיד רַע עַל הַזּוּלָת – זֶה פַּרְעֹ"ה, שֶׁגּוֹרֵם לְעַם יִשְׂרָאֵל אֶת כָּל הַצָּרוֹת. וְכָל מַה שֶּׁאָנוּ סוֹבְלִים צָרוֹת, זֶה רַק מִפְּנֵי הַפֵּרוּדִים שֶׁיֵּשׁ בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר רוֹאִים, שֶׁאֵין מָקוֹם בָּעוֹלָם, שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל נִמְצָאִים, שֶׁלֹּא תִּהְיֶה שָׁם מַחֲלֹקֶת וְחִלּוּקֵי דֵּעוֹת, זֶה אוֹמֵר יוֹם, וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר: מַה פִּתְאֹם? זֶה לַיְלָה. זֶה אוֹמֵר לַיְלָה, וְהַשְּׁלִישִׁי בָּא וְאוֹמֵר: לָאו, זֶהוּ יוֹם. אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (סֵפֶר-הַמִּדּוֹת, אוֹת מְרִיבָה, סִימָן סו): בִּמְקוֹם מְרִיבָה – שָׁם הַשָּׁטָן; הֵיכָן נִמְצָא הַשָּׂטָן? בִּמְקוֹם קְטָטוֹת וּמְרִיבוֹת.

וְלָכֵן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁהוּא הָיָה הַדַּעַת שֶׁל כְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, לוֹ הָיָה כֹּחַ לְהַקְהִיל אֶת כְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, לוֹ הָיָה כֹּחַ לְהַקְהִיל אֶת כְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל יַחַד. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת לה, א): "וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" וְגוֹ'; הוּא אָסַף אֶת כֻּלָּם בְּיַחַד, וְכֵיצַד? עַל-יְדֵי הַדִּבּוּר שֶׁלּוֹ. כְּמוֹ שֶׁרַשִּׁ"י אוֹמֵר, שֶׁאֵינוֹ אוֹסֵף אֲנָשִׁים בַּיָּדַיִם, אֶלָּא נֶאֱסָפִים עַל-פִּי דִּבּוּרוֹ. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה לוֹ כֹּחַ כָּזֶה בְּפִיו, כִּי הוּא דִּבֵּר רַק אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְתָמִיד נָסַבּוּ דִּבּוּרָיו רַק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְלָכֵן קִדֵּשׁ כָּל-כָּךְ אֶת פִּיו, עַד שֶׁהָיָה לוֹ כֹּחַ לְקָרֵב אֶת כְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בְּיַחַד.

וְזֶה לְעֻמַּת זֶה כְּנֶגֶד מֹשֶׁה עוֹמֵד תָּמִיד פַּרְעֹה – פֶּה רַע, נֶגֶד הַצַּדִּיק עוֹמֵד רָשָׁע מְרֻשָּׁע שֶׁפּוֹעֵר פִּיו נֶגְדּוֹ, הַצַּדִּיק מְגַלֶּה אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּכְנֶגְדּוֹ עוֹמֵד טָמֵא וּמְטֻמָּא, וּמְדַבֵּר עָלָיו כָּל דָּבָר אָסוּר, וְעוֹשֶׂה צְחוֹק מִדִּבּוּרָיו. וְלָכֵן כְּנֶגֶד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָמַד בִּלְעָם הָרָשָׁע. וַחֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים, שֶׁבָּלָק שָׁאַל: מַהוּ כֹּחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה? אָנוּ רוֹאִים שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ מְנַצֵּחַ, הוּא נִצֵּחַ אֶת פַּרְעֹה, הוֹצִיא אֶת עַם יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, הוֹלִיכָם בַּמִּדְבָּר בְּהַצְלָחָה רַבָּה, מַהוּ כֹּחוֹ? וְאָמְרוּ לוֹ: אֵין כֹּחוֹ אֶלָּא בַּפֶּה. כִּי יֵשׁ לוֹ פֶּה קָדוֹשׁ, שֶׁיָּכוֹל לְקָרֵב אֶת כְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אָמַר: אִם-כֵּן אָבִיא גּוֹי אָרוּר טָמֵא, שֶׁגַּם לוֹ יֵשׁ כֹּחַ בַּפֶּה, שֶׁזֶּה הָיָה בִּלְעָם, שֶׁהָיָה מֻשְׁחָת נוֹאֵף, וְעָשָׂה מַעֲשִׂים מְגֻנִּים עִם אֲתוֹנוֹ, עַד כְּדֵי כָּךְ הָיָה מְגֻשָּׁם. וּמֵאָז, מִימוֹת מֹשֶׁה שֶׁעָמַד נֶגְדּוֹ בִּלְעָם, בְּכָל דּוֹר וָדוֹר נִקְרָאִים הַצַּדִּיקִים בְּחִינַת מֹשֶׁה, וְאֵלּוּ שֶׁעוֹמְדִים נֶגְדָּם נִקְרָאִים בְּחִינַת בִּלְעָם.

וּכְשֶׁיָּצְאוּ עַם יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם פָּחֲדוּ מֵהֶם, כִּי רָאוּ שֶׁמֹּשֶׁה רַבָּם הוֹלֵךְ בְּכֹחַ כָּזֶה, שֶׁמְּנַצֵּחַ לְמַעְלָה מִדֶּרֶךְ הַטֶּבַע. כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ גִּלָּה לְכֻלָּם אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וּבָרֶגַע שֶׁאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא פֹּה, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אוֹהֵב אוֹתִי, רוֹצֶה אוֹתִי, אָדָם זֶה אֵינוֹ מְפַחֵד מִשּׁוּם דָּבָר, וּמַרְגִּיל עַצְמוֹ לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְאַף פַּעַם אֵינוֹ לְבַד, כִּי אֲשֶׁר מֵעִיק וּמֵצִיק לוֹ, הוּא מְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְכֵן כְּשֶׁמְּדַבֵּר עִם אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו, הַכֹּל סוֹבֵב רַק סְבִיב קֹטֶב אֱמוּנָה, וְהַבַּיִת מָלֵא אֱמוּנָה, וְאָז הוּא מָלֵא בְּרָכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי כח, כ): "אִישׁ אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת". לָאֱמוּנָה יֵשׁ כֹּחַ אַדִּיר, כִּי כְּשֶׁאָדָם מָלֵא סְפֵקוֹת, וְאַף פַּעַם אֵינוֹ חָזָק עִם עַצְמוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׁלִים עִם עַצְמוֹ? כִּי אֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ. רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן סא): כְּמוֹ שֶׁאָדָם צָרִיךְ לְהַאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁמַּנְהִיג עוֹלָמוֹ בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, כָּךְ צָרִיךְ לִרְאוֹת שֶׁתִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, שֶׁגַּם לוֹ יֵשׁ כֹּחַ לְתַקֵּן אֶת הַכֹּל. כִּי כָּל יְהוּדִי יָכוֹל לְהַגִּיעַ לְמַדְרֵגַת אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, כָּל אִשָּׁה יְכוֹלָה לְהַגִּיעַ לְמַדְרֵגַת שָׂרָה, רִבְקָה, רָחֵל וְלֵאָה. אֲבָל לָזֶה צְרִיכִים בִּטָּחוֹן עַצְמִי, אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, וְזֶה מַה שֶּׁחָסֵר לָנוּ. הַצַּדִּיק כָּל עֲבוֹדָתוֹ – לְהַחְדִּיר בָּאָדָם אֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וֶאֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, בִּטָּחוֹן עַצְמִי שֶׁלֹּא יְפַחֵד.

וְזֶה הָיָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁהֶחְדִּיר בְּעַם יִשְׂרָאֵל אֶת הָאֱמוּנָה בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְאֶת הָאֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ. אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁעֲמָלֵק הָיָה עַז פָּנִים; שֶׁכָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם פָּחֲדוּ מֵעַם יִשְׂרָאֵל, עֲמָלֵק הוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן, שֶׁהִתְחִיל עִם עַם יִשְׂרָאֵל, וּמְדַמִּים אוֹתוֹ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תַּנְחוּמָא כִּי תֵצֵא ט): כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ אַמְבַּטְיָה רוֹתַחַת, וְאַף אֶחָד אֵינוֹ רוֹצֶה לְהִכָּנֵס, כִּי עָלוּל לְהִכָּווֹת. עֲמָלֵק הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁקָּפַץ לְתוֹךְ הָאַמְבַּטְיָה, וְאַף-עַל-פִּי שֶׁנִּכְוָה, אֲבָל קֵרֵר אֶת זֹאת לְכֻלָּם, וּכְשֶׁרָאוּ כֻּלָּם שֶׁעֲמָלֵק נִכְנַס בַּמַּיִם הַחַמִּים, וְלֹא אֵרַע לוֹ מְאוּמָה, אֲזַי הֵחֵלּוּ כֻּלָּם עִם עַם יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעֲמָלֵק הָיְתָה הַקְּלִפָּה הָרִאשׁוֹנָה מֵאָז שֶׁיָּצְאוּ עַם יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. מֶה הָיְתָה הַקְּלִפָּה שֶׁלּוֹ? אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, זָכוֹר מַה שֶּׁעָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בְּצֵאתְךָ מִמִּצְרַיִם, שֶׁעָשָׂה אוֹתְךָ קַר, וְכֵיצַד? שֶׁאוֹמֵר הַכֹּל מִקְרֶה, מַזָּל וְטֶבַע. וְלָכֵן לָחַם נֶגְדּוֹ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ.

וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יז, א): "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל, וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק". שׁוֹאֲלִים עַל זֶה חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (רֹאשׁ הַשָּׁנָה כט.): וְכִי יָדָיו שֶׁל מֹשֶׁה עוֹשׂוֹת מִלְחָמָה, אוֹ שׁוֹבְרוֹת מִלְחָמָה? בָּזֶה שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ מַגְבִּיהַּ יָדָיו, בָּזֶה עֲמָלֵק נִכְנָע, וּבָזֶה שֶׁמּוֹרִיד יָדָיו עֲמָלֵק מִתְגַּבֵּר? אֶלָּא אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים: בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִים כְּלַפֵּי מַעְלָה, וּמְשַׁעְבְּדִים לִבָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם – הָיוּ נוֹצְחִים; אָנוּ יוֹדְעִים, שֶׁאֵין לָנוּ אַף אֶחָד רַק אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְלֹא לַחֲשֹׁב דִּמְיוֹנוֹת כְּאִלּוּ זֶה יָכוֹל לַעֲזֹר לָנוּ, רַק הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ! מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הִגְבִּיהַּ יָדָיו וְהֶרְאָה לְעַם יִשְׂרָאֵל: תִּסְתַּכְּלוּ לְמַעְלָה לַשָּׁמַיִם – שָׁם יְשׁוּעַתְכֶם. וּבִזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל הִסְתַּכְּלוּ כְּלַפֵּי מַעְלָה, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ נִצֵּחַ, בָּרֶגַע שֶׁהֵסִירוּ אֶת הָעֵינַיִם וְאָמְרוּ: זֶה מִקְרֶה, טֶבַע וּמַזָּל, אָז עֲמָלֵק הִתְגַּבֵּר. זוֹ הָיְתָה הַמִּלְחָמָה נֶגֶד עֲמָלֵק. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרָכוֹת נח.): "לְךָ הֲוָיָ"ה הַמַּמְלָכָה" – זוֹ מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק. בָּזֶה שֶׁאָנוּ מְגַלִּים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, בָּזֶה נִלְחָמִים בַּעֲמָלֵק. מַה זֶּה עֲמָלֵק? גִּימַטְרִיָּה סָפֵ"ק, שֶׁמַּכְנִיס סְפֵקוֹת – "הֲיֵשׁ הֲוָיָ"ה בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן", לַחֲשֹׁב שֶׁהַכֹּל מִקְרֶה וּמַזָּל.

אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן יט): עֲמָלֵק זֶה אֶבֶן נֶגֶף, שֶׁכָּל מִי שֶׁהוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ מֻכְרָח לִפֹּל. הִנֵּה אָנוּ רוֹאִים בַּדֶּרֶךְ, אִם אֵין מְסַלְּקִים אֶת הָאֲבָנִים, הַקּוֹצִים וְהַדַּרְדָּרִים, יְכוֹלִים לְהַחֲלִיק וְלִפֹּל וּלְהִפָּצַע, אוֹ לִשְׁבֹּר אֵיזֶה אֵיבָר: יָד אוֹ רֶגֶל, אוֹ לְהִנָּזֵק בְּכָל גּוּפוֹ. עֲמָלֵק זֶה אֶבֶן נֶגֶף, וּמִי שֶׁרַק עוֹבֵר, יָכוֹל לִפֹּל, אֲפִלּוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים נוֹפְלִים, אֲבָל הֵם קָמִים, וְזוֹ הַגְּדֻלָּה שֶׁל הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא תָּמִיד קָם, אֲפִלּוּ שֶׁמְּקַבֵּל מַכּוֹת מִכָּל אֱינָשֵׁי דְּלָא מְעַלֵּי. אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא כָּל-כָּךְ מְיֻשָּׁבִים בְּדַעְתָּם, לֹא כָּל-כָּךְ שְׁפוּיִים בְּדַעְתָּם, וְלֹא כָּל-כָּךְ מְסֻדָּרִים. יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁהֵם כְּפוּיֵי טוֹבָה, וְשׁוֹכְחִים אֶת הַטּוֹב שֶׁעָשׂוּ לָהֶם, וְלָכֵן הֵם מַחֲזִירִים רָעָה תַּחַת הַטּוֹבָה, וְזוֹ הַקְּלִפָּה הַקָּשָׁה בְּיוֹתֵר. וְזוֹ בְּעַצְמָהּ הָיְתָה קְלִפַּת עֲמָלֵק, וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (תַּנְחוּמָא בְּשַׁלַּח כה): יָבוֹא עֲמָלֵק שֶׁהוּא כְּפוּי טוֹבָה, וְיִפָּרַע מֵעַם כְּפוּי טוֹבָה. אִם אָדָם הוּא כְּפוּי טוֹבָה, יָבוֹא עָלָיו עֲמָלֵק וִיקָרֵר אוֹתוֹ, וְיֹאמַר – זֶה מִקְרֶה, מַה פִּתְאֹם, הִתְחַתַּנְתִּי לְבַד, כִּי אֲנִי חָכָם גָּדוֹל, אֲנִי הֲכִי מֻצְלָח, מָצָאתִי בְּעַצְמִי אֶת הַשִּׁדּוּךְ שֶׁלִּי. לָמָּה לֹא תִּתְבּוֹנֵן הֵיטֵב בְּעַצְמְךָ, וְתִרְאֶה שֶׁאֵינְךָ חָכָם כָּל-כָּךְ, וְלֹא הָיִיתָ מְקַבֵּל אִשָּׁה כָּזוֹ, אוֹ הָאִשָּׁה צְרִיכָה לָדַעַת שֶׁלֹּא הָיְתָה מְקַבֶּלֶת בַּעַל כָּזֶה, וּמִי גָּרַם לַשִּׁדּוּךְ שֶׁיִּתְבַּצֵּעַ? הַצַּדִּיק. כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן פט), שֶׁהַצַּדִּיק הוּא הַשַּׁדְכָן. וְרוֹאִים, שֶׁכָּל אֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנַת צַדִּיקִים, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַזְמִין לָהֶם אֶת הַשִּׁדּוּךְ בְּנָקֵל מְאֹד, וְכָל אֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנַת צַדִּיקִים – מִסְתּוֹבְבִים, וּמַגִּיעִים לְגִיל עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ, עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה, שְׁלֹשִׁים, שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ, וְעַד אַרְבָּעִים וְעַד חֲמִשִּׁים. וְדָבָר זֶה יְכוֹלִים לִבְדֹּק בַּשֶּׁטַח. וּמַדּוּעַ? כִּי כְּשֶׁאֵין אֱמוּנַת חֲכָמִים, וְסוֹמְכִים עַל שֵׂכֶל עַצְמוֹ, נוֹפְלִים בְּאֶבֶן נֶגֶף שֶׁל עֲמָלֵק. וְלָכֵן מָתַי בָּא עֲמָלֵק? יָבוֹא עֲמָלֵק כְּפוּי טוֹבָה וְיִפָּרַע מֵעַם כְּפוּי טוֹבָה. אֵלּוּ שֶׁהֵם כְּפוּיֵי טוֹבָה, בָּא עֲלֵיהֶם עֲמָלֵק, וּמַכְנִיס בָּהֶם סְפֵקוֹת – "אֵינְכֶם יוֹדְעִים, אֲנִי הֶחָכָם הֲכִי גָּדוֹל, אֲנִי הַפִּקֵּחַ הֶעָצוּם בְּיוֹתֵר" וְכוּ'… לֵךְ תִּתְבּוֹנֵן בְּעַצְמְךָ הֵיטֵב, וְתִרְאֶה שֶׁאִם לֹא הַצַּדִּיק, הָיִיתָ עֲדַיִן מְחַכֶּה וּמַמְתִּין הַרְבֵּה זְמַן, וְגַם הָיִיתָ צָרִיךְ זְכוּת גְּדוֹלָה לְקַבֵּל אִשָּׁה כָּזוֹ.

אַךְ דָּא עָקָא, שֶׁבְּנֵי-אָדָם אֵינָם חוֹשְׁבִים כָּךְ, וְאוֹמְרִים: אֲנִי יַחְסָן, אֲנִי חָכָם, אֲנִי מֻצְלָח וְכוּ', תִּתְבּוֹנֵן אֲחוֹרַנִּית, וְתִרְאֶה אֵיזֶה יִחוּס יֵשׁ לְךָ, אֵיזוֹ קֻפַּת שְׁרָצִים מֻנַּחַת מֵאֲחוֹרֶיךָ. אֲבָל זוֹ קְלִפַּת עֲמָלֵק. וְלָכֵן כָּתוּב (מִשְׁלֵי כד, טז): "כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם"; גַּם עַל הַצַּדִּיק עוֹבְרִים הַרְבֵּה נִסְיוֹנוֹת קָשִׁים וּמָרִים, אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁעָשָׂה לָהֶם טוֹבָה, אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁמָּסַר לָהֶם נַפְשׁוֹ, רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ, הֵם יוֹצְאִים אַחַר-כָּךְ נֶגֶד הַצַּדִּיק, וְאֵינָם מִתְבַּיְּשִׁים לְדַבֵּר עָלָיו בְּגָלוּי אוֹ בְּסֵתֶר. הֵיכָן הַבּוּשָׁה? תִּתְבַּיְּשׁוּ לָכֶם! זֶה עֲמָלֵק. וְלָכֵן אֵין לוֹ תְּקוּמָה, וְיִפֹּל נְפִילָה אַחַר נְפִילָה. הַצַּדִּיק אַף שֶׁהוּא נוֹפֵל שֶׁבַע פְּעָמִים, כִּי יֵשׁ לוֹ הֲמוֹן מַשְׁבְּרִים, הִנֵּה הַצַּדִּיק יָגַע וְטָרַח, עַד שֶׁמֵּבִיא רַוָּק וְרַוָּקָה, וְעַד שֶׁמְּשַׁדֵּךְ אוֹתָם, וּפִתְאֹם בָּא הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם בָּאֶמְצַע, וּמַפְרִיד בֵּינֵיהֶם, כִּי הוּא אֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁיִּתְחַתְּנוּ, עָדִיף לוֹ שֶׁיַּחְטְאוּ. הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם שָׂמֵחַ כְּשֶׁמַּצְלִיחַ לְהַפְרִיד בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי כָּךְ מַכְשִׁילָם בַּחֲטָאִים, חַס וְשָׁלוֹם. רַבֵּנוּ זַ"ל לֹא הֵנִיחַ שֶׁיָּבוֹא אֵלָיו רַוָּק, וּכְשֶׁבָּא אֵלָיו בָּחוּר, אָמַר לוֹ: קֹדֶם לֵךְ לְהִתְחַתֵּן. כִּי כְּשֶׁאָדָם הוּא פְּלַג גּוּף, אֵינֶנּוּ מְיֻשָּׁב, אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁמִּתְחַתֵּן צָרִיךְ רַחֲמִים רַבִּים, שֶׁיֵּדַע מַה הוּא רוֹצֶה מֵעַצְמוֹ. אֲבָל רַוָּק וְרַוָּקָה עֲלוּלִים לַחֲטֹא. וְאִם חוֹטְאִים כְּבָר לֹא כְּדַאי לִהְיוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם, כְּפִי הָעֹנֶשׁ שֶׁמְּקַבְּלִים אַחַר-כָּךְ. וְלָכֵן כָּתוּב: "כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם". אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁזֶּה סוֹפֵי תֵּבוֹת: עֲמָלֵ"ק. עֲמָלֵק מַפִּיל אֶת הָאָדָם, וַאֲפִלּוּ אֶת הַצַּדִּיק מַפִּיל, וְכֵיצַד? הַצַּדִּיק נַעֲשֶׂה מְאֻכְזָב, "אֲנִי יָגַעְתִּי, אֲנִי טָרַחְתִּי, עַד שֶׁהֵבֵאתִי אוֹתָם בְּיַחַד" – הוּא אוֹמֵר, וּלְבַסּוֹף זֶה נִשְׁבָּר וּמִתְבַּטֵּל, אָז יֵשׁ לוֹ אִם-כֵּן אַכְזָבָה גְּדוֹלָה מְאֹד.

אֲבָל הַצַּדִּיק זוֹכֶה – וְקָם, שֶׁמִּתְרוֹמֵם וְאֵינוֹ נוֹתֵן לְעַצְמוֹ לִפֹּל. הוּא הוֹלֵךְ וּמַמְשִׁיךְ לְשַׁדֵּךְ שִׁדּוּכִים, לְחַבֵּר בֵּין זוּגוֹת וּלְהַשְׁלִים בֵּינֵיהֶם. אֲבָל רֹב בְּנֵי אָדָם נוֹפְלִים. כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם – סוֹפֵי תֵּבוֹת עֲמָלֵ"ק. רַק הַצַּדִּיק יָכוֹל לָקוּם, רֹב הָאֲנָשִׁים נוֹפְלִים וְנִשְׁאָרִים לְמַטָּה וְסוֹבְלִים. וְזֶה מַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים בְּקִלְלוֹת הַתּוֹכֵחָה, שֶׁכָּתוּב (וַיִּקְרָא כו, כא): "וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי, וְלֹא תֹאבוּ לִשְׁמֹעַ לִי, וְיָסַפְתִּי עֲלֵיכֶם שֶׁבַע עַל מַכּוֹתֵיכֶם", אִם תֵּלְכוּ עִמִּי בְּקֶרִי – תֹּאמְרוּ שֶׁכָּל דָּבָר הוּא מִקְרֶה, וְהִתְחַתַּנּוּ בְּמִקְרֶה, הַשִּׁדּוּךְ נַעֲשָׂה בְּמִקְרֶה וְכוּ', וּשְׁכַחְתֶּם שֶׁהַצַּדִּיק חִבֵּר בֵּינֵיכֶם, אָז הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יִתֵּן לָכֶם מַכָּה שֶׁבַע פְּעָמִים כָּךְ וְאִם תַּמְשִׁיכוּ לֵילֵךְ בְּכָל זֹאת בְּמִקְרֶה, וְתֹאמְרוּ: לֹא, מַה פִּתְאֹם, הַצַּדִּיק לֹא עֲזָרַנִי, אֲנִי עָזַרְתִּי לְעַצְמִי, אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם בַּחֲמַת קֶרִי, וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם שֶׁבַע פְּעָמִים. וְכָךְ מַכָּה אַחַר מַכָּה, עַד שֶׁנִּתְקַיֵּם (וַיִּקְרָא כו, לז): "וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו מִפְּנֵי חֶרֶב, וְלֹא תִהְיֶה לָכֶם תְּקוּמָה לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם, הַנִּרְדָּפִים מֵעַצְמָם"; רוֹאִים בְּנֵי-אָדָם שֶׁאַף אֶחָד אֵינוֹ רוֹדֵף אַחֲרֵיהֶם, וְהֵם נִרְדָּפִים מֵעַצְמָם, אֵינָם יוֹדְעִים מַה הֵם רוֹצִים, אֲשֶׁר זוֹ הַקְּלָלָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר. וְזוֹ מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לִלְחֹם עִם הַקְּלִפָּה הַזּוֹ, שֶׁרוֹצָה לְהַכְנִיס לָנוּ שֶׁהַכֹּל טֶבַע, מִקְרֶה וּמַזָּל. וְזֶה מַה שֶּׁסָּבְלוּ עַם יִשְׂרָאֵל מֵאָז שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם. שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ בְּכֹחַ הַדִּבּוּר שֶׁלּוֹ, שֶׁהָיָה לוֹ פֶּה קָדוֹשׁ, שֶׁגִּלָּה רַק אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְהִכְנִיעַ אֶת פַּרְעֹה, וּבָא עֲמָלֵק וְקֵרֵר אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְלָכֵן יֵשׁ לָנוּ מִצְוַת עֲשֵׂה לִזְכֹּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ צֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ". עֲמָלֵק אָמַר שֶׁהַכֹּל מִקְרֶה, וּקְלִפָּה זוֹ עָלֵינוּ לַעֲקֹר מֵאִתָּנוּ, לָדַעַת שֶׁאֵין מִקְרֶה, אֶלָּא הַכֹּל זוֹ הַשְׁגָּחָה. וְדָבָר זֶה צְרִיכִים כָּל הַשָּׁנָה, כָּל יוֹם וָיוֹם וְכָל שָׁעָה וְשָׁעָה מִימוֹת הַשָּׁנָה, עָלֵינוּ לִזְכֹּר, שֶׁמִּי שֶׁמְּקָרֵר אוֹתָנוּ, מִי שֶׁמַּכְנִיס בָּנוּ סְפֵקוֹת – זֶה עֲמָלֵק.

אֲבָל עִקַּר הַמִּצְוָה זֶה בְּחֹדֶשׁ אֲדָר, שֶׁאָז הוּא הַזְּמַן לִמְחוֹת אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק – "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק". וְלָמָּה דַּיְקָא בְּחֹדֶשׁ אֲדָר? כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ נוֹלַד בְּחֹדֶשׁ אֲדָר, וְנִסְתַּלֵּק בְּחֹדֶשׁ אֲדָר. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ גִּלָּה לְכָל עַם יִשְׂרָאֵל אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּגִלּוּי כָּזֶה, שֶׁכָּל אֶחָד אֲפִלּוּ שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֵין דַּי בָּזֶה, אֶלָּא צָרִיךְ לְהַחְדִּיר זֹאת גַּם בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים ד, לה): "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ, כִּי הֲוָיָ"ה אֱלֹקִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ". וְלָכֵן אֲפִלּוּ שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ אֵין דַּי בָּזֶה, אֶלָּא "וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ", תַּחְדִּיר אֶת זֹאת הֵיטֵב בְּלִבְּךָ. זֶה לְעֻמַּת זֶה יֵשׁ קְלִפָּה עֲצוּמָה, שֶׁמֵּאָז בְּרִיאַת הָעוֹלָם סָבַלְנוּ מֵהַקְּלִפָּה הַזּוֹ, שֶׁזֶּה נִקְרָא סָמֶ"ךְ-מֵ"ם, שֶׁהוּא רָכַב עַל הַנָּחָשׁ, וְהַנָּחָשׁ הֵסִית אֶת חַוָּה, וְהִיא הֵסִיתָה אֶת אָדָם, וְכָךְ נַעֲשָׂה בֵּינֵיהֶם פֵּרוּד, וְיָצָא מֵהֶם קַיִן – רוֹצֵחַ, שֶׁהָרַג אֶת אָחִיו הֶבֶל. וְאִם-כֵּן מֵאָז תְּחִלַּת הַבְּרִיאָה כְּבָר סָבַלְנוּ מִמֶּנּוּ. וְאַחַר-כָּךְ יַעֲקֹב אָבִינוּ סָבַל מֵאָחִיו עֵשָׂו, שֶׁרָצָה לְהָרְגוֹ עוֹד בְּבֶטֶן אִמּוֹ. וְאַחַר-כָּךְ רָצָה כָּל יָמָיו רַק לַהֲרֹג אֶת יַעֲקֹב, וְהֻצְרַךְ יַעֲקֹב לְהִתְחַבֵּא מִמֶּנּוּ. מִיהוּ שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו? הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם, מִיהוּ נֶכְדּוֹ שֶׁל עֵשָׂו? עֲמָלֵק, וּמִיהוּ נֶכְדּוֹ שֶׁל עֲמָלֵק? הָמָן. בִּימֵי שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא, אָז עַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ בַּעֲלִיָּה וּבַמַּדְרֵגָה הֲכִי גְּבוֹהָה. שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא זָכָה וְהִגִּיעַ לְמַדְרֵגָה כָּזוֹ, שֶׁהָיָה כְּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּיַחַד. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים צט, ו): מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ; שְׁמוּאֵל זָכָה לִהְיוֹת כָּל-כָּךְ גָּדוֹל כְּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. וּמֵהֵיכָן זָכָה לַזְּכוּת הַזּוֹ? בִּזְכוּת אִמּוֹ חַנָּה. חַנָּה לֹא עָזְבָה אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, חַנָּה לֹא הָיוּ לָהּ יְלָדִים, וְאִם לֹא דַּי בָּזֶה, הָיְתָה לָהּ צָרָה בַּבַּיִת. בַּיָּמִים הָהֵם הָיוּ יְכוֹלִים לְהִתְחַתֵּן עִם שְׁתֵּי נָשִׁים, אֶלְקָנָה הָיוּ לוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים: פְּנִנָּה וְחַנָּה. לִפְנִנָּה עֲשָׂרָה יְלָדִים, וּלְחַנָּה אֵין יְלָדִים. הַכְּאֵב וְהַצַּעַר הַזֶּה אֵין יְכוֹלִים לְהַסְבִּיר, שֶׁלֹּא נֵדַע מִצָּרוֹת. עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ זַ"ל (נְדָרִים סד:): כָּל מִי שֶׁאֵין לוֹ יְלָדִים חָשׁוּב כְּמֵת.

בִּהְיוֹתִי כְּבֶן עֶשֶׂר, הָיָה לִי מְלַמֵּד יָשָׁר יְרֵא ה', צַדִּיק גָּדוֹל, וְקֵרֵב הַרְבֵּה אֲנָשִׁים אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אָז הוּא כְּבָר הָיָה תְּשַׁע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה אַחַר הַחֲתֻנָּה, וְלֹא הָיוּ לוֹ יְלָדִים, וְאִם לֹא דַּי בָּזֶה, הָיְתָה לוֹ אִשָּׁה רָעָה מְאֹד, שֶׁקִּלְּלָה וּבִזְּתָה אוֹתוֹ בִּפְנֵי הַיְלָדִים. וְהוּא הָיָה שׁוֹתֵק וְשׁוֹתֵק. וּפַעַם סִפֵּר לָנוּ, וְעַד הַיּוֹם הַסִּפּוּר חָרוּט בְּמֹחִי וּבְדַעְתִּי, אַף שֶׁהָיִיתִי צָעִיר מְאֹד. וְכָךְ אָמַר: יְלָדִים, אֵינְכֶם יְכוֹלִים לְתָאֵר צַעֲרוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁאֵין לוֹ יְלָדִים. וּמִי שֶׁאֵין לוֹ יְלָדִים, מוּכָן לְשַׁלֵּם אַלְפֵי דּוֹלָרִים, רַק כְּדֵי לִקְשֹׁר שְׂרוֹךְ נַעַל שֶׁל תִּינוֹק, וּמִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁרוֹאִים יֶלֶד גָּדֵל וּמְדַבֵּר, אֵיזֶה נַחַת הוּא זֶה, וְאָנוּ מְזַלְזְלִים בָּזֶה. מִסְכֵּן, הוּא סָבַל הַרְבֵּה מְאֹד, וְהָיָה מְלַמֵּד אָהוּב מְאֹד עַל כֻּלָּם. וּכְשֶׁהִגִּיעַ סוֹף הַשָּׁנָה וְהֻצְרַכְנוּ לַעֲלוֹת כִּתָּה, כָּל הַיְלָדִים עָשׂוּ שְׁבִיתָה, שֶׁאֵינָם רוֹצִים לַעֲלוֹת כִּתָּה, כִּי לֹא רָצִינוּ לַעֲזֹב אֶת הַמְלַמֵּד. וּלְבַסּוֹף כְּשֶׁרָאוּ אֶת רְצוֹנֵנוּ הָעַז שֶׁיַּמְשִׁיךְ לְלַמְּדֵנוּ בַּשָּׁנָה הַבָּאָה, אֲזַי הֶחֱלִיפוּ אֶת הַמְלַמְּדִים, שֶׁהַמְלַמֵּד הַזֶּה עָלָה אִתָּנוּ, וְהַמְלַמֵּד שֶׁל הַכִּתָּה הַגְּבוֹהָה יָרַד לַכִּתָּה הַנְּמוּכָה.

וְהָיִינוּ כָּל-כָּךְ מְקֻשָּׁרִים אֵלָיו, שֶׁכָּל שַׁבָּת אַחַר הָאֹכֶל כָּל הַכִּתָּה הִתְאַסְּפָה אֶצְלוֹ בַּבַּיִת, וְטִיֵּל עִמָּנוּ וְסִפֵּר לָנוּ סִפּוּרִים וְכוּ', כְּשֶׁאָנוּ יְלָדִים בְּגִיל עֶשֶׂר אַחַת-עֶשְׂרֵה. וְהַהוֹרִים הָיוּ שְׂמֵחִים, שֶׁהַיְלָדִים הוֹלְכִים, וְהֵם הוֹלְכִים לִישֹׁן, אַךְ בֶּאֱמֶת אָנוּ זָכִינוּ לִשְׁמֹעַ מִפִּיו סִפּוּרֵי צַדִּיקִים, וּלְקַבֵּל מִמֶּנּוּ יִרְאַת שָׁמַיִם. וּלְבַסּוֹף אַחַר עֶשְׂרִים שְׁנוֹת נִשּׂוּאִין הִתְגָּרְשׁוּ, וְהִתְחַתֵּן שׁוּב, וְהָיוּ לוֹ שִׁבְעָה יְלָדִים. וּכְשֶׁנּוֹלַד הַבֵּן הָרִאשׁוֹן, גְּרוּשָׁתוֹ בָּאָה לַבְּרִית, וְהֵבִיאָה מַתָּנָה, אֲבָל אַחַר-כָּךְ נִפְטְרָה. וּמַדּוּעַ אֲנִי מְסַפֵּר לָכֶם סִפּוּר זֶה? אֶלָּא אָדָם, כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹזֵר לוֹ, וְיֵשׁ לוֹ יְלָדִים, אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהַעֲרִיךְ אֶת גֹּדֶל הַמַּתָּנָה שֶׁקִּבֵּל. רוֹאִים הוֹרִים מַשְׁפִּילִים יְלָדִים, רוֹדְפִים אוֹתָם, בְּשָׁעָה שֶׁיֵּשׁ לָכֶם יַהֲלוֹמִים בַּבַּיִת, וְאַתֶּם צְרִיכִים רַק לְלַטְּשָׁם. וְזוֹ עֲבוֹדַת הַמְלַמְּדִים וְהַמּוֹרוֹת. וְלָכֵן צְרִיכִים לְכַבֵּד בִּמְאֹד מְאֹד אֶת הַמְלַמֵּד וְהַמּוֹרָה הַמְחַנְּכִים אֶת יַלְדֵיכֶם, מָה אַתֶּם, שֶׁיֵּשׁ לָכֶם אֶת הַיְלָדִים כַּמָּה שָׁעוֹת וְאַתֶּם יוֹצְאִים מִדַּעְתְּכֶם, מַה יַּעֲשֶׂה מְלַמֵּד, שֶׁרֹב הַיּוֹם שׁוֹהֶה עִם הַיְלָדִים, וְלֹא רַק יֶלֶד אֶחָד, אֶלָּא עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה יְלָדִים יֵשׁ בְּכִתָּתוֹ, וְכָל אֶחָד בָּא מֵרֶקַע אַחֵר, וְעָלָיו לְהִתְמוֹדֵד עִם כָּל בְּעָיָה. וְלָכֵן אָסוּר לִתְלוֹת הַקּוֹלָר בַּמְלַמֵּד אוֹ בַּמּוֹרָה, אֶלָּא לְשַׁתֵּף עִמָּהֶם פְּעֻלָּה.

וְהִנֵּה אֶלְקָנָה הָיָה צַדִּיק, וּבְכָל שָׁנָה הָיָה עוֹלֶה לְבֵית-הַמִּקְדָּשׁ דֶּרֶךְ כְּפָרִים אֲחֵרִים, וּבְכָל כְּפָר וּכְפָר עָצַר, וְעוֹרֵר אֶת כָּל אַנְשֵׁי הַכְּפָר: יְהוּדִים יְקָרִים, בֹּאוּ נֵלֵךְ יַחַד לְבֵית-הַמִּקְדָּשׁ. וְכָךְ הֵבִיא עִמּוֹ מֵאוֹת אֲנָשִׁים לְבֵית-הַמִּקְדָּשׁ, עַל-יְדֵי שֶׁעוֹרְרָם וְחִזְּקָם וְהִבְהִירָם גְּדֻלַּת בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ וְכוּ', וְכָךְ הִתְקַבְּצוּ לַעֲלוֹת עִמּוֹ. וְכָל שָׁנָה הָלַךְ דֶּרֶךְ אַחֶרֶת, כְּדֵי לְהַגִּיעַ לִכְפָרִים חֲדָשִׁים, וּלְהָבִיא עוֹד אֲנָשִׁים לְבֵית-הַמִּקְדָּשׁ. וְהִנֵּה לְאִשְׁתּוֹ פְּנִנָּה הָיוּ עֲשָׂרָה יְלָדִים, וּלְחַנָּה אֵין יְלָדִים. וְאִם לֹא דַּי הָיָה בְּצַעֲרָהּ שֶׁל חַנָּה, שֶׁצְּרִיכָה לִרְאוֹת כִּי לְצָרָתָהּ יֵשׁ עֲשָׂרָה, וְלָהּ אֵין מְאוּם, עוֹד פְּנִנָּה הֵצִיקָה לָהּ: הֲרוֹאָה אַתְּ, אֵינֵךְ צַדֶּקֶת, וְלָכֵן לֹא זִכָּה אוֹתָךְ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בִּילָדִים. וּמֶה עָשְׂתָה חַנָּה? בָּרְחָה לַמִּשְׁכָּן, וּבָכְתָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. אֶלְקָנָה לֹא יָדַע מִדָּבָר זֶה, כִּי נַעֲשָׂה הַכֹּל מֵאֲחוֹרֵי גַּבּוֹ. וּבִרְאוֹתוֹ אֶת חַנָּה שְׁבוּרָה, אָמַר לָהּ: "חַנָּה, לָמֶה תִבְכִּי וְלָמֶה יֵרַע לְבָבֵךְ, הֲלוֹא אָנֹכִי טוֹב לָךְ מֵעֲשָׂרָה בָּנִים".

לָמָּה תִּהְיִי בְּדִכָּאוֹן וְתִבְכִּי כָּל-כָּךְ?! אֲבָל חַנָּה מָרַת נָפֶשׁ, וַתִּתְפַּלֵּל עַל הֲוָיָ"ה וּבָכֹה תִבְכֶּה, הִיא לֹא עָזְבָה אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. "וְהָיָה כִּי הִרְבְּתָה לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי ה'" ((שְׁמוּאֵל א' א', יב) אוֹמְרִים עַל זֶה חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים יְרוּשַׁלְמִי (תַּעֲנִית יח:): מִכָּאן, שֶׁכָּל הַמַּרְבֶּה בִּתְפִלָּה – נַעֲנֶה; חַנָּה הָיְתָה כָּל-כָּךְ חֲזָקָה בִּתְפִלָּה, שֶׁאָמְרָה: מַה שֶּׁיִּקְרֶה עִמִּי, אֲנִי אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֵינֶנִּי עוֹזֶבֶת, אֲנִי בּוֹרַחַת רַק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְנִכְנְסָה לַמִּשְׁכָּן, שָׁם הָיָה עֵלִי הַכֹּהֵן, הוּא יָשַׁב עַל כִּסֵּא, וְרָאָה שֶׁאִשָּׁה בָּאָה בְּכָל יוֹם וּמִתְפַּלֶּלֶת בְּשֶׁקֶט: "וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ, אַךְ שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת, וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ. וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכֹּרָה. וַיֹּאמֶר לָהּ עֵלִי: עַד מָתַי תִּשְׁתַּכָּרִין, הָסִירִי יֵינֵךְ מֵעָלָיִךְ. וַתַּעַן חַנָּה וַתֹּאמֶר: לֹא אֲדֹנִי, אִשָּׁה קְשַׁת רוּחַ אָנֹכִי, וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָׁתִיתִי", (פְּסוּקִים יג-יד) אֵינֶנִּי שׁוֹתָה לֹא יַיִן וְלֹא בִּירָה, אֲנִי בָּאָה לִשְׁפֹּךְ אֶת לִבִּי לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֲנִי מְאֹד מְבַקֶּשֶׁת אוֹתְךָ, שֶׁלֹּא תִּתֵּן אֶת אֲמָתְךָ בִּפְנֵי בַּת בְּלִיַּעַל וְכוּ', אַל תֹּאמַר עָלַי שֶׁאֲנִי שִׁכּוֹרָה, כּוֹאֵב לִי מְאֹד, שֶׁאֵין לִי יְלָדִים. חַנָּה לֹא הִסְתַּכְּלָה עַל עֵלִי הַכֹּהֵן, וּמִסְכֵּן, הוּא לֹא יָדַע מַה זּוֹ תְּפִלָּה. [וּלְבַסּוֹף נֶעֱנַשׁ מִפְּנֵי שֶׁבִּזָּה כָּל-כָּךְ אֶת חַנָּה, וְיָשַׁב עַל הַכִּסֵּא נָפַל אֲחוֹרַנִּית, וּפָתַח אֶת רֹאשׁוֹ וְנוֹתַר שָׁם]. חַנָּה לֹא עָזְבָה אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, עַד שֶׁפָּעֲלָה וְנִפְקְדָה, וְיָלְדָה בֵּן וְקָרְאָה שְׁמוֹ: שְׁמוּאֵל, כִּי מֵה' שְׁאִלְתִּיו, שְׁמוּאֵל זָכָה לְהַגִּיעַ לְמַדְרֵגַת מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, וְזָכָה לִהְיוֹת הַנָּבִיא הָרִאשׁוֹן, שֶׁמָּשַׁח אֶת שָׁאוּל לְמֶלֶךְ.

שָׁאוּל הָיָה הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן, שְׁמוּאֵל אָמַר לְשָׁאוּל: הִנֵּה נֵלֵךְ אַחַת וּלְתָמִיד לְהַכְרִית אֶת עֲמָלֵק, וּמַה כְּתִיב? (שְׁמוּאֵל א' טו, ז) "וַיַּךְ שָׁאוּל אֶת עֲמָלֵק", שֶׁהִכְנִיעַ אֶת עֲמָלֵק, אֲבָל וַיִּתְפֹּס אֶת אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק חָי וְגוֹ', וַיַּחְמֹל שָׁאוּל עַל אֲגָג. הוּא הָרַג אֶת הָעֲמָלֵקִים, אֲבָל אֶת מַלְכָּם אֲגַג הוֹתִיר בַּחַיִּים, וְזוֹ הָיְתָה טָעוּתוֹ, בָּא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְאָמַר לִשְׁמוּאֵל: נִחַמְתִּי כִּי הִמְלַכְתִּי אֶת שָׁאוּל לְמֶלֶךְ. וּבְאוֹתוֹ לַיְלָה נִתְעַבְּרָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל אֲגַג עִם הָמָן. וְלוּלֵי הָמָן – מִזְּמַן הָיִינוּ נִגְאָלִים. וְלָכֵן כְּתִיב מֵהַמְקֻבָּלִים, שֶׁשְּׁמוּאֵל הַנָּבִיא נִשְׁבַּע, שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לִמְקוֹמוֹ בְּגַן-עֵדֶן, עַד שֶׁיִּבְנֶה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשְּׁלִישִׁי, וְעַם יִשְׂרָאֵל יַחְזְרוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְתִהְיֶה הַגְּאֻלָּה. וְלָכֵן לֵילֵךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּצִיּוּנוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא, זֶהוּ דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד. כִּי שְׁמוּאֵל נִמְצָא תָּמִיד בַּחוּץ, וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִכָּנֵס. שְׁמוּאֵל חָשַׁב, שֶׁהִנֵּה מְחַסְּלִים אֶת עֲמָלֵק לְתָמִיד, וְשָׁאוּל עָשָׂה טָעוּת וְהוֹתִירוֹ בַּחַיִּים, וּמֵאָז אָנוּ סוֹבְלִים סֵבֶל מַר מְאֹד. מַדּוּעַ נִקְרָא אֲגַג? א' – אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, גַּג – לְמַעְלָה.

כָּל אָדָם הָרֹאשׁ שֶׁלּוֹ הוּא הַגַּג שֶׁל גּוּפוֹ, לֹא דַּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לָאָדָם בְּרֹאשׁוֹ יְדִיעָה זוֹ שֶׁיֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כִּי כָּל גּוֹי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ אֱלֹקִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם, אֶלָּא צָרִיךְ לְהַחְדִּיר יְדִיעָה זוֹ בְּתוֹךְ לִבּוֹ, שֶׁלִּבּוֹ יִהְיֶה חַם, לִבּוֹ יַרְגִּישׁ עוֹד יְהוּדִי, לִבּוֹ יִרְצֶה לַעֲזֹר לְעוֹד יְהוּדִי. וְזֶה נִקְרָא אֲגַג – הָא' צְרִיכִים לְהַכְנִיס בְּתוֹךְ הַלֵּב, וְלֹא לְהַשְׁאִירָהּ עַל הַגַּג. אֲגַג – זוֹ קְלִפַּת הָמָן, שֶׁרָצָה לְהוֹכִיחַ שֶׁהַכֹּל מִקְרֶה. הָמָן חָשַׁב שֶׁתָּמִיד תִּהְיֶה יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה, וְיוּכַל לַעֲשׂוֹת בְּעַם יִשְׂרָאֵל כְּאַוַּת נַפְשׁוֹ, וְתִכְנֵן לַהֲרֹג אֶת כָּל עַם יִשְׂרָאֵל מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד, לוּלֵא שֶׁאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה הִיא שֶׁמָּסְרָה נַפְשָׁהּ בַּעֲבוּר עַם יִשְׂרָאֵל. הָמָן קִטְרֵג וְאָמַר (אֶסְתֵּר ג, ח): "יֶשְׁנוֹ עַם מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים", וְזֶה לְצַעֲרֵנוּ הָרַב נָכוֹן, אֵין אַחְדוּת בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. יֵשׁ גִּזְעָנוּת – אַשְׁכְּנַזִּים, סְפָרַדִּים, חֲסִידִים, לִיטָאִים, וּבֵין הַחֲסִידִים יֵשׁ כָּל מִינֵי חֲסִידִים, שֶׁאֶחָד שׂוֹנֵא אֶת הַשֵּׁנִי, וּבֵין הַלִּיטָאִים יֵשׁ הֲמוֹן קְבוּצוֹת, שֶׁכָּל אֶחָד שׂוֹנֵא אֶת זוּלָתוֹ, וּבֵין עֲדוֹת הַמִּזְרָח יֵשׁ כָּל מִינֵי עֵדוֹת: תּוּנִיסָאִים, עִירָקִים, פַּרְסִים וְכוּ', וְאֵין אֶחָד יָכוֹל לִסְבֹּל אֶת זוּלָתוֹ. הֲיִתָּכֵן?! הֲלֹא כֻּלָּנוּ בָּנִים לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֲבָל זוֹ קְלִפַּת הָמָן, שֶׁאוֹמֵר: יֶשְׁנוֹ עַם מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים. הָמָן בָּא מֵעֲמָלֵק, וַעֲמָלֵק בָּא מֵעֵשָׂו, שֶׁשָּׂרוֹ זֶה הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם, שֶׁכָּל הַטֻּמְאָה שֶׁלּוֹ זֶה 'הַפְרֵד וּמְשֹׁל'. וְעַד הַיּוֹם אָנוּ רוֹאִים דָּבָר זֶה, מַהוּ כֹּחַ הַטֻּמְאָה? רַק לְהַפְרִיד. תִּתְבּוֹנְנוּ בְּמוֹשָׁבָה קְטַנְטַנָּה, גָּרִים פֹּה סַךְ הַכֹּל חֲמֵשׁ-מֵאוֹת מִשְׁפָּחוֹת, וְאָנוּ מוֹנִים לְמַעְלָה מִמָּאתַיִם מִשְׁפָּחוֹת, וְהַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם הִצְלִיחַ לְהַכְנִיס שִׂנְאָה כָּזוֹ נֶגְדֵּנוּ וְכוּ' וְכוּ', הוּא גּוֹנֵב וְגוֹזֵל לְאוֹר הַיּוֹם, וּבְכָל מִינֵי תַּחְבּוּלוֹת מַצְלִיחַ לְהוֹצִיא כְּסָפִים מֵהַמִּמְשָׁל, כָּל הַכֹּחַ שֶׁל הַטֻּמְאָה הַזּוֹ – רַק 'הַפְרֵד וּמְשֹׁל'. אִם הָיְתָה אַחְדוּת, לֹא הָיִינוּ סוֹבְלִים כָּל-כָּךְ.

וְלָכֵן עָלֵינוּ לִשְׁמֹר אֶת עַצְמֵנוּ שֶׁלְּכָל הַפָּחוֹת אֶצְלֵנוּ תִּהְיֶה אַחְדוּת. אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה הִיא נִצְּחָה עַל-יְדֵי שֶׁאָמְרָה לְמָרְדְּכַי: "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים", תְּכַנֵּס אֶת כָּל עַם יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ בְּיַחַד, וְתֵלְכוּ וְתִצְעֲקוּ לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְזֶה הֵבִיא לְמַפֶּלֶת הָמָן שֶׁנִּתְלָה עַל הָעֵץ אֲשֶׁר הֵכִין לְמָרְדְּכַי. וְהָבָה וְנִרְאֶה טֻמְאַת הָמָן, הֲלֹא עַד הָרֶגַע הָאַחֲרוֹן לֹא רָצָה לְהַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וּכְשֶׁבָּא אֶל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וַאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שְׁאָלוֹ: מַה יֵּעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ. וַיַּחֲשֹׁב הָמָן בְּלִבּוֹ, לְמִי יַחְפֹּץ הַמֶּלֶךְ לָתֵת יְקָר וּגְדֻלָּה יוֹתֵר מִמֶּנִּי?! וַיֹּאמֶר: יָבִיאוּ לְבוּשׁ מַלְכוּת אֲשֶׁר לָבַשׁ הַמֶּלֶךְ, וְסוּס אֲשֶׁר רָכַב עָלָיו הַמֶּלֶךְ, וְיַלְבִּישׁוּהוּ וְיַרְכִּיבוּהוּ עַל הַסּוּס בִּרְחוֹב הָעִיר וְיִקְרְאוּ לְפָנָיו: כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ. וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ: קַח אֶת הַלְּבוּשׁ וְאֶת הַסּוּס כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וַעֲשֵׂה כֵן לְמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי הַיּוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ". וְהָיְתָה לוֹ הַמַּפָּלָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר לְהָמָן, כִּי הֻצְרַךְ לָקַחַת אֶת מָרְדְּכַי, וּלְהוֹבִילוֹ בַּכְּבִישׁ הָרָאשִׁי שֶׁל עִיר הַבִּירָה וְלִצְעֹק: "כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ". וְאִם לֹא דַּי בָּזֶה, בִּתּוֹ חָשְׁבָה שֶׁמִּי שֶׁסּוֹחֵב אֶת הַסּוּס זֶה מָרְדְּכַי, וְהַיּוֹשֵׁב עַל הַסּוּס זֶה הָמָן, אָז לָקְחָה דְּלִי מָלֵא טִנּוּף וְצוֹאָה וְשָׁפְכָה עַל רֹאשׁ הָמָן, וְהָמָן נִדְחַף אֶל בֵּיתוֹ אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ. אָדָם אַחֵר הָיָה חוֹשֵׁב: הִנֵּה כְּבָר נִכְשַׁלְתִּי וְנָפַלְתִּי. אַךְ מַה כָּתוּב אֶצְלוֹ? "וַיְסַפֵּר הָמָן לְזֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ וּלְכָל אֹהֲבָיו אֵת כָּל אֲשֶׁר קָרָהוּ" – אָמַר שֶׁזֶּה 'מִקְרֶה'. זֶה הָמָן, זֶה עֲמָלֵק, שֶׁתּוֹלֶה הַכֹּל בְּמִקְרֶה וּבְטֶבַע, אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לֹא יָדַע מַה שֶּׁעָשָׂה, בְּוַדַּאי הָיָה שִׁכּוֹר וְכוּ' וְכוּ', אַתָּה כְּבָר מֻנָּח בָּאֲדָמָה – תּוֹדֶה, אַךְ לֹא רָצָה לְהוֹדוֹת עַל הָאֱמֶת, אֲשֶׁר זוֹ קְלִפַּת הָמָן-עֲמָלֵק, שֶׁלֹּא רָצָה לְהוֹדוֹת שֶׁיֵּשׁ כָּאן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, עַד שֶׁתָּלוּ אוֹתוֹ לְבַסּוֹף עַל הָעֵץ אֲשֶׁר הֵכִין לְמָרְדְּכַי.

וּמַה לְּמֵדִים מִכָּל זֶה? "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ צֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם, אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ", הִכְנִיס בְּךָ לַחֲשֹׁב שֶׁהַכֹּל טֶבַע וּמִקְרֶה וּמַזָּל. וְלָכֵן דַּיְקָא עַכְשָׁו בְּחֹדֶשׁ אֲדָר, אָנוּ צְרִיכִים שְׁנֵי דְּבָרִים: א. לִהְיוֹת רַק בְּשִׂמְחָה, לִרְקֹד בְּכָל יוֹם, לָשִׁיר בְּכָל יוֹם, לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁבַּבַּיִת תָּמִיד יִהְיוּ כְּלֵי זֶמֶר, וְהַיּוֹם יְכוֹלִים בְּנָקֵל לְהַשִּׂיג דָּבָר זֶה, יֵשׁ קָסֵטוֹת לְאֵין סְפֹר, צְרִיכִים לִשְׁמֹעַ נִגּוּנִים שֶׁל שִׂמְחָה, וְתָמִיד לִרְקֹד וְלִשְׂמֹחַ, כִּי הֵיכָן שֶׁיֶּשְׁנָהּ שִׂמְחָה – הַסִּטְרָא אַחֲרָא בּוֹרַחַת מִשָּׁם. וּמִצַּד שֵׁנִי צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁעָשׂוּ מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, שֶׁקִּבְּצוּ אֶת הַיְלָדִים וְהִתְפַּלְּלוּ לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּתְפִלָּתָם עָלְתָה לַשָּׁמַיִם וְגָרְמָה מַה שֶּׁגָּרְמָה, עַד שֶׁהָמָן נִתְלָה.

וְלָכֵן מִצַּד אֶחָד צְרִיכִים לִהְיוֹת שְׂמֵחִים וְעַלִּיזִים, שֶׁיֵּשׁ לָנוּ קְהִלָּה נִפְלָאָה מְאֹד, וְאֵין לָנוּ לְהִתְבַּיֵּשׁ מִשּׁוּם קְהִלָּה בָּעוֹלָם, וּרְאוּ לְהִתְאַחֵד יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְאִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ, זֶה הַשֶּׁבַח שֶׁלָּנוּ, וּבָזֶה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מִשְׁתַּבֵּחַ עִמָּנוּ, שֶׁרוֹאֶה שֶׁאָנוּ עוֹזְרִים זֶה לָזֶה, וְאִכְפַּת לָנוּ אֶחָד מֵהַשֵּׁנִי. וּמִצַּד שֵׁנִי צְרִיכִים הַרְבֵּה תְּפִלּוֹת לִפְעֹל אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, לְהַפִּיל אֶת הַטֻּמְאָה וְהָרַע. תְּפִלָּה פּוֹעֶלֶת בַּשָּׁמַיִם אֲשֶׁר אֵין לְתָאֵר וְאֵין לְשַׁעֵר כְּלָל, וִיכוֹלִים לֵילֵךְ לְקִבְרוֹת צַדִּיקִים וּלְהַפִּיל שָׁם צְקוֹן לַחַשׁ וּתְפִלָּה, וְלִפְעֹל יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת. כָּל תְּפִלָּה מְקָרֶבֶת אֶת הַיְשׁוּעָה, אֵין שׁוּם תְּפִלָּה הוֹלֶכֶת רֵיקָם, וְאִם הָיוּ יוֹדְעִים מָה הַתְּפִלּוֹת פּוֹעֲלוֹת בַּשָּׁמַיִם, הָיוּ קוֹרְעִים אֶת הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם בִּתְפִלּוֹת. אִם חַנָּה שֶׁנִּגְזַר עָלֶיהָ שֶׁלֹּא יִהְיוּ לָהּ יְלָדִים, וְזָכְתָה לִשְׁמוּאֵל הַנָּבִיא – רַק בִּזְכוּת תְּפִלּוֹתֶיהָ, מִזֶּה נִמְצֵינוּ לְמֵדִים מַעֲלַת הַתְּפִלָּה. כָּל אֵם צְרִיכָה לִבְכּוֹת הַרְבֵּה שֶׁיִּהְיוּ לָהּ יְלָדִים מֻצְלָחִים, וְאַל תָּקֵלּוּ בְּדָבָר זֶה, תִּתְפַּלְּלוּ פַּעַם פַּעֲמַיִם, עֶשֶׂר וּמֵאָה וְאֶלֶף פְּעָמִים, וְלֹא לַחְדֹּל מִתְּפִלָּה, לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה עַל הַיְלָדִים, שֶׁיַּצְלִיחוּ בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת, הַיּוֹם צְרִיכִים רַחֲמִים גְּדוֹלִים לְהַצְלִיחַ עִם הַיְלָדִים, כְּפִי נִּסְיוֹנוֹת הַדּוֹר וְהָרוּחוֹת רָעוֹת שֶׁנּוֹשְׁבוֹת בַּחוּץ, שֹׁמּוּ שָׁמַיִם, מַה שֶּׁקּוֹרֶה עִם הַנֹּעַר הַיּוֹם. וְכֵן רְאוּ לְהוֹצִיא אֶת הַסְּרָטִים מֵהַבַּיִת, אֲשֶׁר זֶה הוֹרֵס אֶת הַנֶּפֶשׁ, עַד שֶׁמִּדַּרְדְּרִים וְעוֹזְבִים אֶת הַדֶּרֶךְ, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, הַאִם הֱיִיתֶם נוֹתְנִים לַיְלָדִים לְשַׂחֵק בְּאֵשׁ, בְּגַפְרוּרִים?! הַוִּידֵאוֹ שׂוֹרֵף אֶת נַפְשׁוֹתָם, עַד שֶׁיּוֹצְאִים לְתַרְבּוּת רָעָה, לָכֵן רְאוּ לַעֲקֹר אֶת זֹאת מִבֵּיתְכֶם, כִּי הִיא סַכָּנָה נוֹרָאָה לְיַלְדֵיכֶם, רַחֲמוּ עֲלֵיכֶם וְעַל יַלְדֵיכֶם, וּרְאוּ לְצַיֵּת לִדְבָרַי אֵלּוּ, אֲשֶׁר אָז לְרַב טוּב הַגָּנוּז וְהַצָּפוּן תִּזְכּוּ. רְאוּ לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה, וְאַל תִּשְׁכְּחוּ אוֹתִי בִּתְפִלּוֹתֵיכֶם, וּבְוַדַּאי נִזְכֶּה לְבַסּוֹף לִרְאוֹת אֶת הָמָן תָּלוּי עַל הָעֵץ, וְלַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה, כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ ה'.

תַּם וְנִשְׁלַם, שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!

עֵצוֹת טוֹבוֹת מְיֻסָּדוֹת עַל-פִּי סִפְרֵי אֲדוֹנֵנוּ, מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ, מוֹהֲרַ"ן מִבְּרֶסְלֶב, זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ, אֵיךְ לְהִנָּצֵל מִכָּל רַע לָנֶצַח.

• צְרִיכִין לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מְאֹד מֵהִרְהוּר, כִּי הִרְהוּר מַזִּיק וּפוֹגֵם מְאֹד מְאֹד, מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְצַיֵּר בְּדַעַת הָאָדָם כְּלָל עוֹצֶם פְּגַם הַהִרְהוּר; הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַצִּילֵנוּ.
• הַמַּחֲשָׁבָה בְּיַד הָאָדָם לְהַטּוֹתָהּ כִּרְצוֹנוֹ לְמָּקוֹם שֶׁהוּא רוֹצֶה, כִּי הַכְּלָל – שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אֹפֶן, שֶׁתִּהְיֶינָה שְׁתֵּי מַחֲשָׁבוֹת בְּיַחַד בְּפַעַם אַחַת, עַל-כֵּן בְּנָקֵל יְכוֹלִין לְגָרֵשׁ הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת רַק בְּשֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא לַחֲשֹׁב אוֹתָהּ הַמַּחֲשָׁבָה, רַק לַחֲשֹׁב אֵיזֶה מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת, בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה אוֹ אֲפִלּוּ בְּמַשָּׂא וּמַתָּן וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, שֶׁיִּמְשֹׁךְ מַחֲשַׁבְתּוֹ לְאֵיזֶה מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת, עַל-יְדֵי-זֶה יִפָּטֵר מִמֵּילָא מֵהִרְהוּרִים וְהַמַּחֲשָׁבָה רָעָה שֶׁבָּאִין אֵלָיו. וַאֲפִלּוּ אִם לִפְעָמִים הוֹלֶכֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וּפוֹרַחַת וּמְשׁוֹטֶטֶת בִּדְבָרִים רָעִים וְזָרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, גַּם-כֵּן בְּיַד הָאָדָם לַחֲזֹר וּלְהַטּוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ אֶל הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר לַחֲשֹׁב מַה שֶּׁרָאוּי. וְהוּא מַמָּשׁ כְּמוֹ סוּס, שֶׁפּוֹנֶה מִן הַדֶּרֶךְ וְסָר לְדֶרֶךְ אַחֶרֶת, שֶׁתּוֹפְסִין אוֹתוֹ וּבְרִסְנוֹ וּמַחֲזִירִין אוֹתוֹ בְּעַל-כָּרְחוֹ אֶל הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר, כְּמוֹ-כֵן מַמָּשׁ בַּמַּחֲשָׁבָה, שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁהוּא תּוֹעֶה מִן הַדֶּרֶךְ – צָרִיךְ לְתָפְסָהּ בְּעַל-כָּרְחָהּ וְלַהֲשִׁיבָהּ אֶל הַדֶּרֶךְ הָרָאוּי. וּכְבָר מְבֹאָר, שֶׁאֵין צְרִיכִין לְנַעְנֵעַ רֹאשׁוֹ הֵנָּה וָהֵנָּה כְּדֵי לְגָרֵשׁ הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, כִּי אֵין זֶה מוֹעִיל כְּלָל, רַק יַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, וְאַל יַבִּיט לַאֲחוֹרָיו אִם נִסְתַּלְּקוּ מִמֶּנּוּ, רַק יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ בְּמַה שֶּׁהוּא עוֹסֵק, וּמִמֵּילָא יִסְתַּלְּקוּ מִמֶּנּוּ.
• עִקַּר הַנִּסָּיוֹן וְהַצֵּרוּף שֶׁמְּנַסִּין אֶת הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא בְּתַאֲוָה זֹאת שֶׁל נִאוּף, וְלָכֵן כְּשֶׁבָּאִים עַל מַחֲשַׁבְתּוֹ הִרְהוּרֵי זְנוּת, וְהוּא מְשַׁבֵּר תַּאֲוָתוֹ וּמַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶם, זֶהוּ עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ עַל פְּגַם הַבְּרִית שֶׁפָּגַם מִקֹּדֶם, כָּל אֶחָד כְּפִי עִנְיָנוֹ, כִּי זֶהוּ בְּחִינַת תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל מַמָּשׁ, וּבָזֶה הוּא מוֹצִיא נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל-יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית, וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכֶה לְתִקּוּן הַבְּרִית.