קוּנְטְרֵס
זְכִירַת עֲמָלֵק
בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! הִנֵּה יֵשׁ לָנוּ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל "זְכִירַת עֲמָלֵק", כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים כה, יז): "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם, אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וְגוֹ', וְאַתָּה עָיֵף וְלֹא יָרֵא אֱלֹקִים". מַהִי הַמִּצְוַת עֲשֵׂה? שֶׁלֹּא נִשְׁכַּח וְלֹא נִסְלַח לַאֲשֶׁר עָשָׂה לָנוּ עֲמָלֵק, וּמִצְוָה לִמְחוֹתוֹ. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (תַּנְחוּמָא כִּי תֵצֵא ט'): לֹא הָיְתָה אֻמָּה שֶׁהֵעֵזָּה לְהַתְחִיל עִם עַם יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם כַּעֲמָלֵק. כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם יָרְאוּ וּפָחֲדוּ מֵעַם יִשְׂרָאֵל. אַחֲרֵי שֶׁהַמִּצְרִים קִבְּלוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת, וְהָיוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, הָיְתָה קְרִיעַת יַם סוּף, הָיְתָה קַבָּלַת הַתּוֹרָה, גִּלּוּי אֱלֹקוּת בְּתַכְלִית הַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם רָעֲדוּ וּפָחֲדוּ מִנִּשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁבָּא עֲמָלֵק, וְהִתְחִיל עִם עַם יִשְׂרָאֵל.
מַהִי קְלִפַּת עֲמָלֵק? "אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ", מְקָרֵר אֶת הָאָדָם. רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן קלג): כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מָלֵא אוֹרוֹת, אִם נִתְבּוֹנֵן, נִרְאֶה וְנָבִין וְנַשְׂכִּיל, אֲשֶׁר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין וּבְתוֹךְ כָּל עָלְמִין, וְאֵין שׁוּם מְצִיאוּת בִּלְעֲדֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל, דָּבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן אֵינוֹ נַעֲשֶׂה מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא בְּהַשְׁגָּחַת הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן. מַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים וּמְבִינִים, וּבְמַה שֶּׁאָנוּ מִתְבּוֹנְנִים, שָׁם יֵשׁ אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְלָמָּה אָדָם אֵינוֹ מַרְגִּישׁ דָּבָר זֶה? כִּי הַיָּד הַקְּטַנָּה מְכַסָּה אֶת הָאוֹר הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא. עֲמָלֵ"ק גִּימַטְרִיָּה סָפֵ"ק, מַכְנִיס בָּאָדָם סְפֵקוֹת (שְׁמוֹת יז, ז): "הֲיֵשׁ הֲוָיָ"ה בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן", וְעַל-יְדֵי-זֶה תֵּכֶף-וּמִיָּד "וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל"; בָּרֶגַע שֶׁנִּכְנָסִים בָּאָדָם סְפֵקוֹת, אִם יֵשׁ הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, אוֹ חַס וְשָׁלוֹם, יֵשׁ פֹּה טֶבַע, מִקְרֶה וּמַזָּל, זוֹ קְלִפַּת עֲמָלֵק. וְזֶה נִמְצָא אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ, אַחֲרֵי שֶׁרָאִינוּ אֶת הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם, קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם וְעָבַרְנוּ בְּתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה, קִבַּלְנוּ אֶת הַמָּן, אֶת הַבְּאֵר, אֶת עַנְנֵי הַכָּבוֹד, קִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן אָנוּ מוֹצְאִים, שֶׁנִּסּוּ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (אָבוֹת ה, ד): עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִסּוּ אֲבוֹתֵינוּ אֶת הַמָקוֹם בָּרוּךְ הוּא בַּמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (בְּמִדְבַּר יד, כב): "וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי", הָיוּ נִסְיוֹנוֹת קָשִׁים וּמָרִים לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, הִנֵּה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹשֶׂה אִתָּנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת, וְהִנֵּה אָנוּ מְנַסִּים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְזֶה לֹא הָיָה רַק בַּמִּדְבָּר, אֶלָּא מֵאָז שֶׁיָּצְאוּ עַם יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, נִטְפַּל אֵלֵינוּ עֲמָלֵק, שֶׁזֶּה כְּלַל הַסְּפֵקוֹת, הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת, שֶׁנִּכְנָסִים בָּאָדָם "יֵשׁ הֲוָיָ"ה בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן", וּבִשְׁבִיל זֶה אָנוּ סוֹבְלִים אֶת כָּל הַסֵּבֶל.
וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרָכוֹת נח.): "לְךָ הֲוָיָ"ה הַמַּמְלָכָה" – זוֹ מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק; בָּזֶה שֶׁמְּגַלִּים לְכֻלָּם – תֵּדְעוּ לָכֶם, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא וְאֵין בִּלְעָדָיו נִמְצָא, בָּזֶה בְּעַצְמוֹ נִמְחָק עֲמָלֵק. וְזוֹ הַמִּצְוַת עֲשֵׂה שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לִזְכֹּר, אֲשֶׁר מִלְחָמָה לַהֲוָיָ"ה בַּעֲמָלֵק מִדּוֹר דּוֹר. אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ עֲמָלֵק, שֶׁמְּקָרֵר מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הָעֵרֶב-רַב כָּתוּב בַּזֹּהַר, הֵם עֲמָלֵקִים, הַמַּכְנִיסִים קְרִירוּת בָּאֱמוּנָה, חוֹשְׁבִים שֶׁהַכֹּל טֶבַע, מִקְרֶה וּמַזָּל. וּבִשְׁבִיל זֶה אָנוּ סוֹבְלִים סֵבֶל כָּל-כָּךְ גָּדוֹל, לֹא מִפְּנֵי שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רוֹצֶה לִנְקֹם בָּנוּ, אַדְּרַבָּה, חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (בְּרָכוֹת ה.): כָּל שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חָפֵץ בּוֹ – מְדַכְּאוֹ בְּיִסּוּרִים. הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹהֵב אוֹתָנוּ, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רוֹצֶה שֶׁכֻּלָּנוּ נַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, שֶׁכֻּלָּנוּ נַרְגִּישׁ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁכֻּלָּנוּ נִתְאַחֵד יַחַד וְנֹאהַב זֶה אֶת זֶה, אֲבָל לֹא-כֵן הָמָן-עֲמָלֵק, כָּל הַקְּלִפָּה שֶׁלּוֹ הִיא 'הַפְרֵד וּמְשֹׁל', עֲמָלֵק הוּא בֶּן בְּנוֹ שֶׁל עֵשָׂו, שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו זֶה הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם, שֶׁכָּל הַכֹּחַ שֶׁלּוֹ זֶה לְהַפְרִיד בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְכָךְ יָכוֹל לִמְשֹׁל עֲלֵיהֶם, כִּי כָּךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מִדְרַשׁ אַגָּדָה): אִם עַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ מְאֻחָדִים יַחַד בְּאַחְדוּת אַחַת, שׁוּם אֻמָּה וְלָשׁוֹן לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְנַצֵּחַ אוֹתָם. אֵיךְ אֻמּוֹת הָעוֹלָם שׁוֹלְטִים עָלֵינוּ? רַק כְּשֶׁיֵּשׁ בֵּינֵינוּ פֵּרוּדִים וּפִלּוּגִים. פֶּלֶג, פֶּלֶג, מִפְלָגוֹת, דּוֹר הַהַפְלָגָה, שֶׁמְּפַלְּגִים אֶת הָעָם. וְלָכֵן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שׁוֹלֵחַ לָנוּ יִסּוּרִים, כְּדֵי שֶׁנִּתְעוֹרֵר כְּבָר בִּתְשׁוּבָה, שֶׁנַּחֲזֹר אֵלָיו, שֶׁנִּתְאַחֵד יַחַד, חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (מְנָחוֹת נג:): מָה זַיִת אֵינוֹ מוֹצִיא שַׁמְנוֹ אֶלָּא עַל-יְדֵי כָּתִית, אַף יִשְׂרָאֵל אֵינָם חוֹזְרִים לְמוּטָב, אֶלָּא עַל יְדֵי יִסּוּרִים;
כְּשֶׁרוֹצִים לְהוֹצִיא שֶׁמֶן זַיִת זַךְ מֵהַזֵּיתִים – כּוֹתְשִׁים אוֹתָם הֵיטֵב, כָּךְ יִשְׂרָאֵל אֵינָם שָׁבִים בִּתְשׁוּבָה, אֶלָּא כְּשֶׁמְּקַבְּלִים מַכּוֹת; הִנֵּה אָנוּ מְקַבְּלִים כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה מַכּוֹת, אֵין יוֹם שֶׁאֵין קִלְלָתוֹ מְרֻבָּה מֵחֲבֵרוֹ, אֵין יוֹם שֶׁאֵין דַּם יִשְׂרָאֵל נִשְׁפָּךְ כַּמַּיִם, וַעֲדַיִן אָנוּ עֲסוּקִים בִּמְרִיבוֹת, בְּקַטְנוּנִיּוֹת, בְּמַחֲלֹקֶת, בְּשִׂנְאַת חִנָּם, שֶׁעֲדַיִן אֶחָד אֵינוֹ רוֹצֶה לְהָבִין אֶת הַשֵּׁנִי, וְאֵינוֹ מְעֻנְיָן לְהִתְאַחֵד עִמּוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁאָנוּ רוֹאִים, שֶׁעֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל רוֹצִים אֶל כֻּלָּנוּ, וְאֵינָם בּוֹדְקִים בַּצִּיצִיּוֹת – מִי כֵּן שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וּמִי אֵינוֹ שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת, אֶצְלָם כָּל הַיְּהוּדִים אוֹתוֹ דָּבָר. מָתַי נַגִּיעַ כְּבָר אֶל הַהַכָּרָה הַזּוֹ, שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם שׂוֹנְאִים אוֹתָנוּ, מִפְּנֵי שֶׁאֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד, בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאֵין אָנוּ מוּכָנִים לְהִשְׁתַּחֲווֹת אֲלֵיהֶם. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (מְגִלָּה י:): הָמָן-עֲמָלֵק צִיֵּר עַל בְּגָדָיו צְלָב. וְעָשָׂה עַצְמוֹ עֲבוֹדָה זָרָה, רָצָה שֶׁכֻּלָּם יִשְׁתַּחֲווּ לוֹ, "וּמָרְדֳּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה", מָרְדְּכַי הַצַּדִּיק גִּלָּה לְכָל עַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּחֲווֹת לְשׁוּם בָּשָׂר וָדָם, אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן, אֶלָּא עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְזוֹ מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, שֶׁעָלֵינוּ לִזְכֹּר מַעֲשֵׂה עֲמָלֵק, שֶׁמְּקָרֵר אוֹתָנוּ מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מְקָרֵר אוֹתָנוּ מֵאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, מְקָרֵר אוֹתָנוּ מֵהָאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְלָכֵן מָה אָנוּ רוֹאִים בְּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק? שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יז, יא): "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ – וְגָבַר יִשְׂרָאֵל, וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ – וְגָבַר עֲמָלֵק";
שׁוֹאֲלִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (רֹאשׁ הַשָּׁנָה כט.): וְכִי יָדָיו שֶׁל מֹשֶׁה עוֹשׂוֹת מִלְחָמָה אוֹ שׁוֹבְרוֹת מִלְחָמָה? אֶלָּא לוֹמַר לְךָ, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִים כְּלַפֵּי מַעְלָה, וּמְשַׁעְבְּדִים אֶת לִבָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם – הָיוּ מִתְגַבְּרִים, וְאִם לָאו – הָיוּ נוֹפְלִים; מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הִגְבִּיהַּ יָדָיו כְּלַפֵּי מַעְלָה, לְגַלּוֹת לְעַם יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן, אֶלָּא עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אִם רְצוֹנֵנוּ לְהִגָּאֵל, אֵין עֵצָה אַחֶרֶת רַק לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וְהַבֵּן אֶל אָבִיו, זוֹהִי הָעֵצָה הַיְחִידָה, רַק לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יז, יב): "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה", אוֹמֵר עַל זֶה הַתַּרְגּוּם: וַהֲוֵי יָדוֹהִי פְּרִישָׂן בִּצְלוֹ. וְכֵן אוֹמֵר רַשִּׁ"י: וַיְהִי מֹשֶׁה יָדָיו בֶּאֱמוּנָה פְּרוּשׂוֹת הַשָּׁמַיְמָה בִּתְפִלָּה נֶאֱמָנָה וּנְכוֹנָה; אִם אָנוּ רוֹצִים לְהִגָּאֵל, הָעֵצָה זֶה רַק תְּפִלָּה, לְהַרְגִּיל עַצְמֵנוּ לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בִּשְׂפַת הָאֵם שֶׁלָּנוּ, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן כה): הַהִתְבּוֹדְדוּת הִיא מַעֲלָה עֶלְיוֹנָה מֵהַכֹּל; דְּהַיְנוּ שֶׁאָדָם יַרְגִּיל עַצְמוֹ לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בִּשְׂפַת הָאֵם שֶׁלּוֹ, וְכָל צְרָכָיו בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת יְבַקֵּשׁ רַק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ – זוֹ הַגְּאֻלָּה. וְלָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ב'), שֶׁעִקַּר הַחֶרֶב שֶׁל מָשִׁיחַ תִּהְיֶה תְּפִלָּה, שֶׁיַּכְנִיס בָּאָדָם עִנְיַן הַתְּפִלָּה לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְזֶה יַצִּילֵנוּ מִכָּל הַצָּרוֹת.
כְּשֶׁאָדָם מַרְגִּיל עַצְמוֹ לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כְּשֶׁיּוֹצֵא מִפֶּתַח בֵּיתוֹ, מַנִּיחַ יָדוֹ עַל הַמְּזוּזָה, וּמְבַקֵּשׁ: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי יוֹצֵא לַחוּץ, אָנָּא תִּשְׁמְרֵנִי בַּדֶּרֶךְ, שֶׁאֶחֱזֹר בָּרִיא וְשָׁלֵם", זוֹ הַהַצָּלָה שֶׁל הָאָדָם. כְּשֶׁאָדָם זוֹכֶה וְשָׁב לְבֵיתוֹ, מַנִּיחַ יָדָיו עַל הַמְּזוּזָה, וְאוֹמֵר: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי נוֹתֵן לְךָ תּוֹדָה, שֶׁהֶחֱזַרְתָּנִי בָּרִיא וְשָׁלֵם", זוֹ הַצְלָחַת הָאָדָם. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (תַּנְחוּמָא וַיֵּרָא א'): אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְיִשְׂרָאֵל, הֱווּ זְהִירִים בִּתְפִלָּה, שֶׁאֵין מִדָּה אַחֶרֶת יָפָה הֵימֶנָּה, וְהִיא גְּדוֹלָה מִכָּל הַקָּרְבָּנוֹת, וַאֲפִלּוּ אֵין אָדָם כְּדַאי לֵעָנוֹת בִּתְפִלָּתוֹ וְלַעֲשׂוֹת חֶסֶד עִמּוֹ, כֵּיוָן שֶׁמִּתְפַּלֵּל וּמַרְבֶּה בְּתַחֲנוּנִים, אֲנִי עוֹשֶׂה חֶסֶד עִמּוֹ. עַכְשָׁו אָנוּ צְרִיכִים תְּפִלָּה, בְּכָל יוֹם, בְּכָל שָׁעָה וּבְכָל רֶגַע, יֵשׁ גְּזֵרוֹת חֲמוּרוֹת עַל עַם יִשְׂרָאֵל, בַּר מִינָן, וְאֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן, אֶלָּא עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. עָלֵינוּ לְהַרְגִּיל עַצְמֵנוּ לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. אָדָם אֵינוֹ בָּטוּחַ בִּשְׁנִיָּה אַחַת, בְּרֶגַע אֶחָד. וְלָכֵן עָלֵינוּ לְהִתְבּוֹדֵד תָּמִיד אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כִּי אֵין לָנוּ דָּבָר אַחֵר רַק זֶה, אֲבָל עֲמָלֵק מַכְנִיס בָּנוּ כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת וּסְפֵקוֹת בָּאֱמוּנָה, "הֲיֵשׁ הֲוָיָ"ה בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן", וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ לוֹחֵם נֶגְדּוֹ, אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רלט): כְּדֵי שֶׁאָדָם יִזְכֶּה שֶׁיּוּכַל לְהִתְפַּלֵּל אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּתְפִלָּתוֹ תִּתְקַבֵּל בַּשָּׁמַיִם, הוּא צָרִיךְ לִרְאוֹת לִהְיוֹת בְּשָׁלוֹם עִם כָּל יְהוּדִי. וְלָכֵן תִּקֵּן הָאֲרִ"י זַ"ל, שֶׁקֹּדֶם הַתְּפִלָּה אָדָם יְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", כִּי עִקַּר הַתְּפִלָּה וְהַדִּבּוּר תָּלוּי בַּשָּׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קכב, ח): "אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם".
וְהִנֵּה אָנוּ מוֹצְאִים, שֶׁהָמָן-עֲמָלֵק רָצָה רַק לְהַפְרִיד בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְאָמַר (אֶסְתֵּר ג, ח): "יֶשְׁנוֹ עַם מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים" וּמִי לָחַם נֶגְדּוֹ? מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר. אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה אָמְרָה לְמָרְדְּכַי: "לֵךְ כְּנֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים". אִם רְצוֹנְךָ לִרְאוֹת אֶת הָמָן תָּלוּי, תְּאַחֵד אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, אִם אָנוּ רוֹצִים לִרְאוֹת סוֹף וְקֵץ לְכָל צָרוֹתֵינוּ, תְּחִלָּה וְרֹאשׁ לְפִדְיוֹן נַפְשֵׁנוּ, עָלֵינוּ לְהִתְאַחֵד יַחַד בְּאַהֲבָה, לַעֲזֹר זֶה לָזֶה, לִשְׂרֹף אֶת כָּל הַשִּׂנְאַת חִנָּם שֶׁנִּמְצֵאת בֵּינֵינוּ. הֲיִתָּכֵן שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ מְפֻזָּרִים וּמְפֹרָדִים?! שֶׁיַּעֲשׂוּ עָוֶל זֶה לָזֶה?! הֲרֵי כָּל מִצְוַת הַפּוּרִים הִיא עִנְיָן שֶׁל עֶזְרָה הֲדָדִית, "וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים", בְּפוּרִים אָנוּ עוֹסְקִים לַעֲזֹר לְאֻמְלָלִים, לַאֲנָשִׁים שֶׁאֵין לָהֶם, עִקַּר חֶפְצֵנוּ וּרְצוֹנֵנוּ, שֶׁכָּל יְהוּדִי יִהְיֶה לוֹ בַּמֶּה לִשְׂמֹחַ בְּפוּרִים, וְאִם לֹא דַּי בָּזֶה "וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים", מְקַיְּמִים נְתִינַת צְדָקָה לַנִּצְרָכִים, וְכָל הַמִּצְווֹת הֵן מִדְּרַבָּנָן – לְחַזֵּק אִישׁ אֶת זוּלָתוֹ בְּאַהֲבָה וּבְאַחְדוּת, וּבָזֶה תְּלוּיָה כָּל הַגְּאֻלָּה. וְלָכֵן הָמָן-עֲמָלֵק אֵינוֹ יָכוֹל לִסְבֹּל כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁיֵּשׁ אַחְדוּת בְּעַם יִשְׂרָאֵל, וְרוֹצֶה לִרְאוֹת רַק פֵּרוּדִים. וּכְדֵי לְקַיֵּם "זְכִירַת עֲמָלֵק", לִזְכֹּר אֶת כָּל הָרָעוֹת שֶׁגּוֹרֵם לָנוּ, שִׂנְאַת חִנָּם וּפִלּוּגִים שֶׁאֶחָד מְדַבֵּר עַל הַשֵּׁנִי, עָלֵינוּ לְקַיֵּם אֶת מִצְווֹת הַפּוּרִים בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה: "מִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים".
וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שׁוֹחֵר טוֹב תְּהִלִּים ט'): כָּל הַמּוֹעֲדִים יִהְיוּ בְּטֵלִים וִימֵי הַפּוּרִים לֹא יִהְיוּ נִבְטָלִים לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (אֶסְתֵּר ט, כח): "וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם", פּוּרִים כָּל-כָּךְ גָּדוֹל, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר, שֶׁיּוֹם הַכִּפּוּרִים, הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא, הוּא כְּמוֹ פּוּרִים, הַיְנוּ יוֹם אֶחָד נָתַן לָנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לִמְחִילַת וְלִסְלִיחַת עֲווֹנוֹת, וְנִקְרָא כִּפּוּרִים – כְּפוּרִים, הַיְנוּ שֶׁיּוֹם הַפּוּרִים גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, וְהִנֵּה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כָּל עַם יִשְׂרָאֵל מִתְעוֹרְרִים בִּתְשׁוּבָה, מְפַחֲדִים וּמִתְיָרְאִים מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, מַה יַּחְתֹּם עָלֵינוּ, וְהוֹלְכִים כֻּלָּם לְבֵית-הַכְּנֶסֶת, צָמִים וּמִתְעַנִּים, וְעִצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם מְכַפֵּר עַל הָעֲווֹנוֹת, וְעִם כָּל זֹאת יוֹם הַפּוּרִים גָּדוֹל מֵהַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא הַזֶּה, כִּי פּוּרִים מְסַמֵּל אַחְדוּת וְאַהֲבָה בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, עֶזְרָה הֲדָדִית, סִיּוּעַ הֲדָדִי, אַהֲבַת הַבְּרִיּוֹת וּכְבוֹד הַזּוּלָת, אֲשֶׁר אֵין דָּבָר חָשׁוּב יוֹתֵר מִזֶּה אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ.
אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְגִלָּה ז:): חַיָּב אֱינִישׁ לִבְסוּמֵי בְּפוּרַיָּא עַד דְּלָא יָדַע בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדְּכַי; אָדָם צָרִיךְ לְהַגִּיעַ לְשִׂמְחָה כָּזוֹ, לִהְיוֹת נִכְלָל בּוֹ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה הֶפְרֵשׁ אֶצְלוֹ בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדְּכַי. מָרְדְּכַי הַצַּדִּיק גִּלָּה אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הוּא יָצָא בְּחוּצוֹת הָעִיר, וְעוֹרֵר אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵין לָנוּ בְּזֶה הָעוֹלָם רַק אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְהִתְפַּלֵּל אֵלָיו, וְרַק הוּא יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לְהוֹשִׁיעַ אוֹתָנוּ. הָמָן רָצָה לְהַשְׁמִיד, לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כֻּלָּם מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים הַיּוֹם, הָעֲמָלֵקִים הָרְשָׁעִים הַלָּלוּ, אֵינָם מַבְחִינִים בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְאֶת כֻּלָּם הֵם מְבַקְּשִׁים –אֲנָשִׁים נָשִׁים וְטַף, וּמַהִי הָעֵצָה? לְהִתְאַחֵד יַחַד, לִשְׂרֹף אֶת הַקִּנְאָה וְהַשִּׂנְאָה, הַתַּחֲרוּת וְהַכָּבוֹד. בֹּאוּ כֻּלָּנוּ נָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, בֹּאוּ וְנִזְכֹּר מַה שֶּׁעָשָׂה לָנוּ עֲמָלֵק, שֶׁזּוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל "זְכִירַת עֲמָלֵק", לִזְכֹּר אֶת כָּל מַעֲלָלָיו, שֶׁגָּרַם לָנוּ פֵּרוּדִים, וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (יוֹמָא ט.): שִׂנְאַת חִנָּם רוֹקֶדֶת בֵּינֵינוּ כְּבָר אַלְפַּיִם שָׁנָה, וּמֵהֵיכָן זֶה נוֹבֵעַ? מִגֵּאוּת. לָמָּה אָדָם שׂוֹנֵא אֶת זוּלָתוֹ? כִּי מַחֲזִיק עַצְמוֹ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, בְּשָׁעָה שֶׁ"מָּה אִתְּךָ?! טִפָּה סְרוּחָה, מָה אַתָּה חוֹשֵׁב?! שֶׁהַדָּם שֶׁלְּךָ אָדֹם יוֹתֵר מִדַּם זוּלָתְךָ?!" וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בַּמִדְבָּר רַבָּה, פָּרָשָׁה יג, סִימָן ה'): "גֵּאוּת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ" – זֶה עֲמָלֵק, שֶׁנִּתְגָּאָה עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּחֵרוּפָיו וְגִדּוּפָיו; כְּשֶׁרוֹאִים אֶחָד מְדַבֵּר נֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ פָּתוּחַ, בְּלִי שׁוּם בּוּשָׁה, צְרִיכִים לֵידַע שֶׁזֶּה מִזֶּרַע עֲמָלֵק, זֶה עֵרֶב-רַב, וְעָלֵינוּ לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ, כִּי כָּל יְהוּדִי שֶׁהָיְתָה נִשְׁמָתוֹ בְּהַר סִינַי, יֵשׁ בּוֹ מִדַּת הַחֶסֶד, מִדַּת הָרַחֲמִים, וְזֶה הַסִּימָן שֶׁל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל – כְּשֶׁאוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה, מְרַחֲמִים זֶה עַל זֶה, וְגוֹמְלִים חֶסֶד עִם כָּל אֶחָד;
וְלָכֵן עַכְשָׁו כְּשֶׁאָנוּ מְקַיְּמִים "זְכִירַת עֲמָלֵק", וְאָנוּ נִכְנָסִים לִימֵי הַפּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים, עָלֵינוּ לִזְכֹּר הֵיטֵב הֵיטֵב, שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁנַּעֲקֹר אֶת עֲמָלֵק מֵאִתָּנוּ, שֶׁזֶּה כְּלַל הַסְּפֵקוֹת, וְנַחְדִּיר בָּנוּ אֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְאָמַר הֶחָכָם מִכָּל הָאָדָם (מִשְׁלֵי כח, כ): "אִישׁ אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת", כְּשֶׁיְּהוּדִי חָזָק בֶּאֱמוּנָה, נִשְׁפָּע עָלָיו שֶׁפַע, בְּרָכָה וְהַצְלָחָה, וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ה'), שֶׁכָּל הַמַּחֲלוֹת וְהֶחֳלָאִים רָעִים שֶׁאָדָם סוֹבֵל, הֵם רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה, כִּי אִם אָדָם הָיָה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, הָיָה בָּרִיא וְשָׁלֵם. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ז'), שֶׁכָּל הַגָּלוּת אֵינָהּ אֶלָּא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה; וְלָכֵן עָלֵינוּ עַכְשָׁו לְגַלּוֹת לְכֻלָּם אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, לִרְאוֹת שֶׁתִּהְיֶה אַהֲבָה וְאַחְדוּת, לְקַיֵּם מִצְוַת "מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים", "וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ" בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּים שֶׁאָנוּ מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל: רַחֲמָנִים, בַּיְשָׁנִים, גּוֹמְלֵי חֲסָדִים, וְרוֹצִים אֶת הַטּוֹב שֶׁל הַזּוּלָת, אַךְ נִתְעָרַבְנוּ בֵּין הַגּוֹיִים, וְלָמַדְנוּ מַעֲשֵׂיהֶם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קו, לה): "וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם", וְלָכֵן אָנוּ רוֹאִים, לְדַאֲבוֹנֵנוּ הָרַב, אֲנָשִׁים עוֹשִׂים עָוֶל זֶה, לָזֶה, גּוֹנְבִים וְעוֹשְׁקִים וְכוּ' וְכוּ'.
אַךְ הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁנַּחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (פְּסִיקְתָּא דְּרַב כַּהֲנָא ג'): עֲמָלֵק שְׁתֵּי תֵּבוֹת: עַם לַק, שֶׁבָּא לָלֹק דָּמָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּכֶלֶב. וְזֹאת אָנוּ רוֹאִים, הַיִּשְׁמְעֵאלִים, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (בְּרֵאשִׁית טז, יב): "וְהוּא פֶּרֶא אָדָם", וְעֵשָׂו שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר (שָׁם כז, מ): "עַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה", רוֹקְדִים עַל דַּם יִשְׂרָאֵל, אֲבָל הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁנִּתְאַחֵד יַחַד, וְעַל-יְדֵי-זֶה נַמְשִׁיךְ עַל עַצְמֵנוּ אוֹר וְזִיו וְחִיּוּת וּדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יַלְקוּט שְׁמוֹת רסז): כְּשֶׁיֵּשֵׁב הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, וְתִהְיֶה הַמֶּמְשָׁלָה שֶׁלּוֹ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מִלְחָמָה לַהֲוָיָ"ה בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר. הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁנְּקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, וְנִזְכֶּה כְּבָר לִרְאוֹת בְּמוֹ עֵינֵינוּ בִּגְאֻלַּת יִשְׂרָאֵל וּבְּגִלּוּי שְׁכִינָה, וּבְבִיאַת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, אָמֵן וְאָמֵן!
תַּם וְנִשְׁלַם, שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!
