מוֹהֲרֹא"שׁ זַ"ל אָמַר: חַג הַפֶּסַח נִקְרָא זְמַן חֵרוּתֵנוּ, כִּי אָז אָדָם יוֹצֵא מִגָּלוּתוֹ הַפְּרָטִית, וְאִם יִהְיֶה לוֹ שֵׂכֶל וְדַעַת לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ, שֶׁמִּכָּאן לְהַבָּא לֹא יַחֲזֹר אֶל הַשְּׁטֻיּוֹת שֶׁלּוֹ, שֶׁעָשָׂה כָּל הַשָּׁנָה, עַל-יְדֵי-זֶה יִהְיֶה נַעֲשֶׂה בֶּן חוֹרִין אֲמִתִּי.
(אִמְרֵי-מוֹהֲרֹא"שׁ, חֵלֶק ב', סִימָן תשפד)
קוּנְטְרֵס
זְמַן חֵרוּתֵנוּ
בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! הִנֵּה אָנוּ נִמְצָאִים בְּיָמִים קְדוֹשִׁים, "זְמַן חֵרוּתֵנוּ", שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם, אֵיזוֹ שִׂמְחָה הִיא זוֹ! וְאֵין זֶה סִפּוּר יָשָׁן שֶׁאֵרַע פַּעַם, שֶׁהָיִינוּ מְשֻׁעְבָּדִים לְפַרְעֹה בְּמִצְרַיִם, אֶלָּא חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (פְּסָחִים קטז:): בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ד'), אֲשֶׁר כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים שֶׁעוֹבְרִים עַל בְּנֵי-אָדָם, זֶה נִקְרָא מִצְרַיִ"ם – כָּל מִינֵי מְצָרִים, עַל שֵׁם שֶׁמְּצֵרִים וּמְצִיקִים לָאָדָם. אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (וַיִּקְרָא רַבָּה, פָּרָשָׁה יג, סִימָן ד'): כָּל הַמַּלְכֻיּוֹת נִקְרָאוֹת עַל שֵׁם מִצְרַיִם, עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ מְצֵרִין לְיִשְׂרָאֵל; עַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּמִצְרַיִם, וְעָבְדוּ קָשֶׁה בַּעֲבוֹדַת פֶּרֶךְ. עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת א, יא): "וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם" וְגוֹ', הוֹצִיאוּ לָהֶם אֶת דַּם הַתַּמְצִית, הֶעֱבִידוּ אוֹתָם בַּעֲבוֹדַת כְּפִיָּה, עִנּוּ אוֹתָם, "וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים, וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה, אֵת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ".
עַם יִשְׂרָאֵל הֻצְרְכוּ לַעֲבֹר אֶת הַזֶּבֶל וְהַזִּמָּה שֶׁל הַמִּצְרִים, אֲשֶׁר רַק לִרְאוֹת אֶת זֹאת עוֹרֵר שְׁאַט נֶפֶשׁ. אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תּוֹרַת כֹּהֲנִים אַחֲרֵי יח): מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם שֶׁל מִצְרַיִם הָיוּ מְקֻלְקָלִין מִכָּל הָעֲמָמִין, מֵחֲמַת הַכִּשּׁוּף וְהַנִּאוּף, הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקֹרְסוּת, הַפְּסִילִים וְהָאֱלִילִים שֶׁהָיוּ שָׁם. וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּה ז'): אֵין לְךָ אֻמָּה בָּעוֹלָם, שֶׁהָיְתָה שְׁטוּפָה בִּדְבָרִים מְכֹעָרִים וַחֲשׁוּדָה בִּכְשָׁפִים וּבְזִמָּה וּבְכָל מַעֲשִׂים רָעִים, אֶלָּא הַמִּצְרִים בִּלְבַד, לְפִיכָךְ בָּא לָהֶם לַמִּצְרִים תַּקָּלָה עַל יָדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שָׁלַח לָנוּ אֶת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְהוּא הֶחְדִּיר בָּנוּ אֶת הַדַּעַת הָאֱמֶת (דְּבָרִים ד): "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי הֲוָיָ"ה אֱלֹקִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ", מָה אִתְּכֶם?! אַתֶּם עֲבָדִים לְמִי? לַעֲבָדִים מְזֹהָמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית ט, כה): "אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה";
בָּרֶגַע שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ הֶחְדִּיר בְּעַם יִשְׂרָאֵל אֶת הַדַּעַת הָאֲמִתִּית, לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין וּבְתוֹךְ כָּל עָלְמִין, עַם יִשְׂרָאֵל הֵחֵלּוּ לְהִתְבּוֹדֵד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּלְדַבֵּר וְלִצְעֹק לְפָנָיו, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת ב, כג): "וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ, וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹקִים מִן הָעֲבֹדָה, וַיִּשְׁמַע אֱלֹקִים אֶת נַאֲקָתָם, וַיִּזְכֹּר אֱלֹקִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם, אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב", הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים: אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הֵם גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ לְכֻלָּם אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְעַם יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ מֵהָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְהֻצְרְכוּ לַעֲבֹר אֶת כּוּר הַבַּרְזֶל בְּמִצְרַיִם, אֶת הַגָּלוּת הַקָּשָׁה הַזּוֹ.
אוֹמֵר הָאֲרִ"י זַ"ל: מַה זּוֹ גָּלוּת? הַיְנוּ שֶׁהַמֹּחִין אֵינָם בְּחֵרוּת. וּכְמוֹ שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ז'): עִקַּר הַגָּלוּת זֶה מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה; אִם אָדָם מַאֲמִין שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא וְאֵין בִּלְעָדָיו נִמְצָא, וְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ זֶה אֱלֹקוּת, לֹא שַׁיָּךְ בִּכְלָל גָּלוּת, כִּי הֵיכָן שֶׁאֵלֵךְ וְאָבוֹא, אֲנִי מוֹצֵא אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן נו), שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלֹקוּת בַּלֵּב –מַרְגִּישׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאֶצְלוֹ לֹא שַׁיָּךְ מָקוֹם, לֹא אִכְפַּת לִי בְּאֵיזֶה מָקוֹם אֲנִי נִמְצָא, שָׁם אֲנִי מוֹצֵא אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ; כִּי אַדְּרַבָּה, הוּא יִתְבָּרַךְ מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְאֵין הָעוֹלָם מְקוֹמוֹ. וּמַה שַּׁיָּךְ גָּלוּת?! אֶלָּא גָּלוּת הַיְנוּ כְּשֶׁאָדָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ דָּבָר זֶה, וְאָז יְכוֹלִים לְהִשְׁתַּלֵּט עָלָיו. וּמֵהֵיכָן זֶה נוֹבֵעַ? כְּשֶׁאָדָם שׁוֹכֵחַ מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, בַּר מִינָן, וְחוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ פֹּה טֶבַע, מִקְרֶה וּמַזָּל, וְהַדַּעַת בְּגָלוּת, אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן נד), זֶה בָּא מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה, הַדִּמְיוֹן תּוֹפֵס אֶת הָאָדָם, וּמֵהֵיכָן נִתְפָּס כֹּחַ הַמְדַמֶּה? מִלְּשׁוֹן הָרַע, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, כְּשֶׁאָדָם מְדַבֵּר רַע עַל הַשֵּׁנִי, זֶהוּ הֶעָוֹן הֶחָמוּר בְּיוֹתֵר.
עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (עֲרָכִין טו:): כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרַע, מַגְדִּיל עֲווֹנוֹת כְּנֶגֶד עֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים; אֵלּוּ הֵם הָעֲווֹנוֹת הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר: לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה, לַעֲזֹב אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, בַּר מִינָן, גִּלּוּי עֲרָיוֹת, נִאוּף, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, שְׁפִיכוּת דָּמִים, לַהֲרֹג אֶת מִישֶׁהוּ, הֵם הָעֲווֹנוֹת הַחֲמוּרִים בְּיוֹתֵר, שֶׁעֲלֵיהֶם אָנוּ מְצֻוִּים לִמְסֹר נַפְשֵׁנוּ, וְלֹא לַעֲבֹר עֲלֵיהֶם, חַס וְשָׁלוֹם. עִם כָּל זֹאת בָּאִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְאוֹמְרִים, שֶׁלָּשׁוֹן-הָרַע חָמוּר מִזֶּה.
וְכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שְׁמוֹת רַבָּה, פָּרָשָׁה א', סִימָן לה): הָיָה מֹשֶׁה מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ וְאוֹמֵר: מֶה חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּשְׁתַּעְבְּדוּ מִכָּל הָאֻמּוֹת, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע דְּבָרָיו שֶׁל הָעִבְרִי, שֶׁאָמַר (שְׁמוֹת ב, יד): "הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר, כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת הַמִּצְרִי?! וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר: אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר", אָמַר: לָשׁוֹן הָרַע יֵשׁ בֵּינֵיהֶם, אֵיךְ יִהְיוּ רְאוּיִים לַגְּאֻלָּה?! לְמֵדִים מִכָּאן, שֶׁכָּל גָּלוּת מִצְרַיִם הָיְתָה עַל-יְדֵי פְּגַם הַדַּעַת וְהַמֹּחַ, וּמִזֶּה בָּא, שֶׁאֶחָד דִּבֵּר עַל זוּלָתוֹ. וּבֶאֱמֶת לָמָּה שֶׁיְּדַבֵּר אָדָם עַל חֲבֵרוֹ, וְכִי בָּזֶה יִהְיֶה גָּדוֹל יוֹתֵר?! וְכִי עַל-יְדֵי שֶׁיַּשְׁפִּיל אֶת זוּלָתוֹ – יִגְבַּהּ הוּא?! אַדְּרַבָּה, עַל-יְדֵי שֶׁיַּשְׁפִּיל אַחֵר, לֹא יֶאֱרַךְ זְמַן רַב, וְיִוָּכְחוּ שֶׁהוּא שׁוֹטֶה וֶאֱוִיל וְכוּ'. אַךְ מַה מַּגְבִּיהַּ אֶת הָאָדָם? כְּשֶׁמּוֹצֵא טוֹב אֵצֶל כָּל אֶחָד. אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן כט): טוֹב – הַכֹּל חֲפֵצִים לִשְׁמֹעַ; דְּבָרִים טוֹבִים כָּל אֶחָד רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ, תְּחַזֵּק אוֹתִי, תְּעוֹדֵד אוֹתִי, תְּשַׂמֵּחַ אוֹתִי, תַּגְבִּיהַּ אוֹתִי, תִּתֵּן לִי מַחֲמָאוֹת, אֲנִי מִמֵּילָא שָׁבוּר, וּמִי לֹא?! עַל מִי לֹא עוֹבְרִים מִשְׁבָּרִים וְגַלִּים, אָז בְּנֵי-אָדָם רוֹצִים לִשְׁמֹעַ מַחֲמָאָה, דִּבּוּר טוֹב. אֲבָל כְּשֶׁאַתָּה אוֹמֵר רַע – אֵינִי יָכוֹל לִסְבֹּל אוֹתְךָ, אֲנִי רוֹצֶה לִבְרֹחַ מִד' אַמּוֹתֶיךָ, אֵינִי רוֹצֶה לְהִסְתַּכֵּל עָלֶיךָ, וְכִי אַתָּה רוֹצֶה לִשְׁבֹּר אוֹתִי?! הֲלֹא אֲנִי כְּבָר שָׁבוּר כַּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר.
רַבֵּנוּ זַ"ל סִפֵּר סִפּוּר מַדְהִים (עַיֵּן חַיֵּי-מוֹהֲרַ"ן, סִימָן צא), שֶׁבָּא אֵלָיו אָדָם מֵעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, עִם סֵפֶר תַּחַת הַשֶּׁחִי, וְהֵחֵל לוֹמַר לוֹ מוּסָר: אֵיךְ אֵינְךָ מִתְבַּיֵּשׁ, הִנְּךָ נֶכֶד הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע. עָנָה וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל: חָשַׁבְתִּי שֶׁאַתֶּם רוֹצִים לְחַזֵּק אוֹתִי, עַתָּה אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאַתֶּם רוֹצִים לִשְׁבֹּר אוֹתִי – תֵּלְכוּ, תֵּלְכוּ תֵּלְכוּ, וְסוֹבֵב פָּנָיו אֲחוֹרַנִּית, וְהֵחֵל לִבְכּוֹת לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, עַד שֶׁזָּכָה לְמַה שֶּׁזָּכָה. מָה אָנוּ לְמֵדִים מִסִּפּוּר זֶה? שֶׁאִם אֶחָד בָּא וְרוֹצֶה לִשְׁבֹּר אוֹתְךָ – תְּגָרֵשׁ אוֹתוֹ. וְאַף שֶׁבָּא מֵהָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, אִם רוֹצֶה לְשָׁבְרְךָ – תְּסַלְּקוֹ מִמְּךָ. וְזֶה מַה שֶּׁהָיָה בְּמִצְרַיִם, הָיוּ דִּלְטוֹרִין, לָשׁוֹן הָרַע, רְכִילוּת, דִּבְּרוּ זֶה עַל זֶה, שִׂנְאָה הֶחְדִּירוּ זֶה בָּזֶה, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, וְעַל-יְדֵי-זֶה שָׁלַט עֲלֵיהֶם פַּרְעֹ"ה. אוֹמֵר הָאֲרִ"י זַ"ל, שֶׁאֵלּוּ הֵן שְׁתֵּי תֵּבוֹת: פֶּה-רַע, וְהָיָה מֶלֶךְ מִצְרַיִ"ם – שְׁתֵּי תֵּבוֹת: מֵצַר-יָם, הַמֹּחִין הָיוּ בְּמֵצַר וּבְצִמְצוּם. הַמֹּחַ שֶׁל הָאָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת בֶּן-חוֹרִין, לִהְיוֹת דָּבוּק בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן כא): בְּמָקוֹם שֶׁאָדָם חוֹשֵׁב – שָׁם כָּל אָדָם;
כִּי עִקַּר הָאָדָם זֶה הַמֹּחַ, שֶׁשָּׁם שׁוֹרָה הַמַּחֲשָׁבָה, אִם אָדָם חוֹשֵׁב רַק מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אָז נִמְצָא אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאִם, חַס וְשָׁלוֹם, אָדָם חוֹשֵׁב בִּשְׁטֻיּוֹת – נִמְצָא בִּשְׁטֻיּוֹת. לָכֵן אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן נ'): הַמַּחֲשָׁבָה בְּיַד הָאָדָם לְהַטּוֹתָהּ כִּרְצוֹנוֹ לַמָּקוֹם שֶׁרוֹצֶה. אָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲשֹׁב שְׁתֵּי מַחֲשָׁבוֹת בְּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת, אֶלָּא אוֹ לְכָאן אוֹ לְכָאן, אֲבָל יֵשׁ לוֹ הַבְּחִירָה לִבְחֹר בַּטּוֹב, אוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, לִבְחֹר בְּרַע, הוּא יָכוֹל לִתְפֹּס אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן מט): הַיֵּצֶר הָרָע אֵלּוּ מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, הִרְהוּרִים רָעִים, הַיֵּצֶר טוֹב אֵלּוּ מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת, רְצוֹנוֹת לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה. וְלָכֵן אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן נג), שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה מְאֹד מְאֹד יְקָרָה, וּצְרִיכִים לְשָׁמְרָהּ. וְאֵיךְ בָּא בֶּאֱמֶת, שֶׁמִּסְכֵּן אָדָם, חַי בְּדִמְיוֹן, כְּאִלּוּ כֻּלָּם רוֹדְפִים אוֹתוֹ וְרוֹצִים לְשָׁבְרוֹ, כְּאִלּוּ כֻּלָּם שׂוֹנְאִים אוֹתוֹ, עַד שֶׁהוּא נִרְדָּף מֵעַצְמוֹ, שֶׁזּוֹהִי גָּלוּת הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יְרוּשַׁלְמִי שַׁבָּת): "וְהֵסִיר מִמְּךָ כָּל חֹלִי" – זֶה הָרַעְיוֹן, מַחֲלַת הָעֲצַבִּים;
כִּי בְּכָל מַחֲלָה וּמַחֲלָה שֶׁעוֹבֶרֶת עַל בְּנֵי-אָדָם, יֵשׁ מִמַּחֲלַת עֲצַבִּים, וְאִי אֶפְשָׁר לְהִתְרַפֵּא מִזֶּה רַק עַל-יְדֵי אֱמוּנָה בְּרוּרָה וּמְזֻכֶּכֶת בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ה')" שֶׁכָּל הַמַּחֲלוֹת רָעוֹת וְהֶחֳלָאִים רָעִים בָּאִים רַק עַל-יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים כח, נט): "וְהִפְלִיא הֲוָיָ"ה אֶת מַכֹּתְךָ, מַכּוֹת גְּדֹלֹת וְנֶאֱמָנוֹת וָחֳלָאִים רָעִים וְנֶאֱמָנִים", מַהוּ הַלָּשׁוֹן 'וְנֶאֱמָנִים'? אֶלָּא שֶׁבָּאִים עַל פְּגַם אֱמוּנָה, כִּי בְּכָל מַחֲלָה וּמַחֲלָה יֵשׁ גַּם מַחֲלַת עֲצַבִּים שֶׁהוּא הַדִּמְיוֹן, כְּשֶׁאָדָם נַעֲשֶׂה חוֹלֶה, הוּא חוֹשֵׁב: זֶהוּ זֶה, כְּבָר אַף פַּעַם לֹא אֵצֵא מִמַּצָּבִי, אֲבָל אִם יֵשׁ לָאָדָם עֲצַבִּים חֲזָקִים, אֵינֶנּוּ מְפַחֵד מִשּׁוּם דָּבָר, וּבָטוּחַ שֶׁבְּוַדַּאי יֵצֵא מֵחָלְיוֹ. זֶה הַכֹּחַ שֶׁל אֱמוּנָה. וְלָכֵן בְּמִצְרַיִם שָׁלַט עַל עַם יִשְׂרָאֵל פֶּה-רַע, פַּרְעֹ"ה, שֶׁאֶחָד דִּבֵּר רַע עַל הַשֵּׁנִי, וְעַל-יְדֵי-זֶה מִי מָלַךְ עֲלֵיהֶם? מִצְרַיִ"ם, מֵצַר-יָם, הַמֹּחִין הָיוּ בְּגָלוּת, בִּמְקוֹם לְהַכִּיר אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, בִּמְקוֹם לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אֶחָד דִּבֵּר עַל הַשֵּׁנִי, עַד שֶׁבָּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, הוּא הָיָה הַגּוֹאֵל הָרִאשׁוֹן, וְהֶחְדִּיר בְּעַם יִשְׂרָאֵל אֶת הָאֱמוּנָה בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, גִּלָּה אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאָז נַעֲשָׂה פֶּסַ"ח.
אוֹמֵר הָאֲרִ"י זַ"ל (שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת, דְּרוּשֵׁי פֶּסַח) אֵלּוּ שְׁתֵּי תֵּבוֹת: פֶּה-סָח, הֵחֵלּוּ לְדַבֵּר בְּפִיהֶם אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁזּוֹהִי הִתְבּוֹדְדוּת. וְזֶה הֵבִיא לָנוּ אֶת הַגְּאֻלָּה, "זְמַן חֵרוּתֵנוּ". וּכְמוֹ שֶׁהָיָה אָז בִּימֵי צֵאתֵנוּ מִמִּצְרַיִם, כָּךְ הוּא בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, עוֹבֵר עַל עַם יִשְׂרָאֵל צָרוֹת וְיִסּוּרִים, מְרִירוּת וְהַרְפַּתְקָאוֹת, שֶׁזֶּה בִּכְלַל מֵצַר-יָם, הַדַּעַת בְּגָלוּת, אֵין מַכִּירִים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְלָכֵן, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, נִכְשָׁלִים בַּעֲווֹנוֹת חֲמוּרִים, מִתְרַחֲקִים מֵהַקְּדֻשָּׁה, עַד שֶׁנּוֹפְלִים לְעֻמְקָא דִּתְהוֹמָא רַבָּא, לַעֲשָׂרָה כִּתְרִין דִּמְסָאֲבוּתָא. וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חוֹמֵל עַל עַם יִשְׂרָאֵל, וְשׁוֹלֵחַ לָהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר צַדִּיקִים קְדוֹשִׁים, שֶׁהֵם מְגַלִּים וּמְפַרְסְמִים אֶת הָאֱמוּנָה, הֵם מְחַזְּקִים וּמְעוֹדְדִים אֶת עַם יִשְׂרָאֵל לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, לְהִתְחַזֵּק בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶם, עַד דּוֹרוֹתֵינוּ אֵלּוּ. הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שָׁלַח לָנוּ אֶת הַנְּבִיאִים, אֶת הַתַּנָּאִים, הָאַמּוֹרָאִים, הַגְּאוֹנִים, רַבָּנָן סָבוֹרָאֵי, הַמְקֻבָּלִים, הָאֲרִ"י זַ"ל וְתַלְמִידָיו, וְתַלְמִידֵי תַּלְמִידָיו, שֶׁגִּלּוּ אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּגִלּוּי רַב מְאֹד, אֵיךְ שֶׁכָּל הָעוֹלָמוֹת מְיֻחָדִים וּמְשֻׁלָּבִים זֶה בָּזֶה, וְהַכֹּל תָּלוּי בָּאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם. הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חָמַל עַל עַם יִשְׂרָאֵל וְשָׁלַח לָנוּ אֶת הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע עִם תַּלְמִידָיו וְתַלְמִידֵי תַּלְמִידָיו, שֶׁהֵאִירוּ אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּגִלּוּי רַב מְאֹד, עַד שֶׁחָמַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עָלֵינוּ בְּדוֹרוֹת אֵלּוּ, וְשָׁלַח לָנוּ אֶת רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁהוּא גִּלָּה לָנוּ אֲשֶׁר אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל! כַּמּוּבָא בִּדְבָרָיו זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן עח): אֵין מֻשָּׂג כָּזֶה לְהִתְיָאֵשׁ, אֲפִלּוּ שֶׁעָבַרְתָּ כְּבָר מַה שֶּׁעָבַרְתָּ, עָשִׂיתָ כָּל הַלִּכְלוּךְ שֶׁבָּעוֹלָם, עֲדַיִן אַתָּה יָכוֹל לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, אֵין מֻשָּׂג לְהִתְיָאֵשׁ.
וְכֵן אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן קיב): אִם אַתָּה מַאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִים לְקַלְקֵל, תַּאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִים לְתַקֵּן. אֵין מֻשָּׂג כָּזֶה שֶׁאֲנִי לֹא שָׁוֶה מְאוּמָה! וְלָכֵן גִּלָּה לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל אֶת כָּל עִנְיַן הַתְּפִלָּה וְהַהִתְבּוֹדְדוּת, שֶׁאָדָם יְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְאָמַר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן כה): הַהִתְבּוֹדְדוּת הִיא מַעֲלָה עֶלְיוֹנָה מֵהַכֹּל, דְּהַיְנוּ שֶׁאָדָם מַרְגִּיל עַצְמוֹ לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְכָל מַה שֶּׁצָּרִיךְ בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת, יוֹדֵעַ שֶׁהַכְּתֹבֶת לְבַקֵּשׁ הִיא רַק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. וְזֶהוּ "זְמַן חֵרוּתֵנוּ", וְכָךְ אָנוּ יוֹצְאִים מֵהַגָּלוּת. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (יַלְקוּט הוֹשֵׁעַ, רֶמֶז תקיט): אַתָּ מוֹצֵא שֶׁאֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּשְׂכַר אֱמוּנָה, וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁלֹּא נִגְאֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם אֶלָּא בִּזְכוּת הָאֱמוּנָה, אַף אַבְרָהָם לֹא יָרַשׁ הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא אֶלָּא בִּזְכוּת הָאֱמוּנָה. וּמַהִי אֱמוּנָה? כְּשֶׁאָדָם יוֹדֵעַ וּמַרְגִּישׁ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא וְאֵין בִּלְעָדָיו נִמְצָא, אָז הוּא מְדַבֵּר אֵלָיו. וּמֵאַיִן יוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ לְאָדָם זֶה אֱמוּנָה בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ? אִם הוּא מְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּמְסַפֵּר לְפָנָיו כָּל אֲשֶׁר עוֹבֵר עָלָיו, סִימָן שֶׁאֱמוּנָתוֹ חֲזָקָה, כִּי מַרְגִּישׁ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא וְאֵין בִּלְעָדָיו נִמְצָא, וְהוּא פֹּה אִתִּי עִמִּי וְאֶצְלִי, וְלָכֵן אֲנִי יָכוֹל לְדַבֵּר עִמּוֹ, וְלִשְׁפֹּךְ אֶת כָּל שִׂיחִי לְפָנָיו. וְאָז זוֹכֶה לְהַגִּיעַ אֶל הַזְּמַן הַיָּקָר "זְמַן חֵרוּתֵנוּ", וְזֶהוּ חַג הַפֶּסַח, שֶׁאָנוּ חוֹגְגִים, אֵיזוֹ שִׂמְחָה צְרִיכָה לִהְיוֹת לָנוּ אָז, שֶׁאָנוּ יוֹצְאִים מִמִּצְרַיִם, וְחוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה.
הָאֲרִ"י זַ"ל אוֹמֵר (שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת, דְּרוּשֵׁי פּוּרִים), שֶׁכָּל קְדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה פַּעַם, הַכֹּל חוֹזֵר וְנִשְׁנֶה בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, לֹא כְּמוֹ אֵצֶל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, קָרָה מַשֶּׁהוּ וְזֶהוּ זֶה! בַּהִיסְטוֹרְיָה הָיָה אֵרוּעַ כָּלְשֶׁהוּ, וְנוֹתַר בְּגֶדֶר סִפּוּר הִיסְטוֹרִי. לֹא-כֵן אֵצֶל עַם יִשְׂרָאֵל אֵין דָּבָר כָּזֶה הִיסְטוֹרְיָה, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִקְרָא הָיָה, הֹוֶה וְיִהְיֶה, הַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל. אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א", סִימָן נב): הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת, אֵין בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל! וּמֵאַחַר שֶׁבָּרָא אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר בִּשְׁבִילָם קַיֶּמֶת כָּל הַבְּרִיאָה, גַּם הֵם מְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת. וְכָךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תַּעֲנִית ג:): כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא רוּחוֹת, כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא יִשְׂרָאֵל. וְלָכֵן כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לְעַם יִשְׂרָאֵל בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, בִּקְרִיעַת יַם סוּף, וְקִבַּלְנוּ מַתָּנָה אֶת הַמָּן, הַבְּאֵר וְהָעֲנָנִים, הָיָה לָנוּ אֹכֶל לֶאֱכֹל וּמַיִם לִשְׁתּוֹת, וְהָעֲנָנִים שֶׁסִּבְּבוּ אוֹתָנוּ הֵם בִּבְחִינַת בֶּגֶד לִלְבֹּשׁ, וְזָכִינוּ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁעַל זֶה אָנוּ חוֹגְגִים אֶת חַג הַפֶּסַח, שֶׁאָז הָיְתָה יְצִיאַת מִצְרַיִם, וְזָכִינוּ לִ"זְמַן חֵרוּתֵנוּ", וְקִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת, וְכֵן חַג הַסֻּכּוֹת הוּא זֵכֶר לְעַנְנֵי כָּבוֹד, שֶׁהוֹלִיכָנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בַּמִּדְבָּר, מְסֻבָּבִים עִם עֲנָנִים וְשָׁמַר עָלֵינוּ, כָּל זֶה חוֹזֵר עַל עַצְמוֹ כָּל שָׁנָה וְשָׁנָה, וְזֶה לֹא סִפּוּר הִיסְטוֹרִי שֶׁהָיָה בֶּעָבָר, אֶלָּא סִפּוּר נִצְחִי, כִּי גַּם נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל הֵן נִצְחִיּוֹת, הֵן דְּבֵקוֹת בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא.
וְלָכֵן עָלֵינוּ לִשְׂמֹחַ מְאֹד מְאֹד בְּיָמִים אֵלּוּ שֶׁהֵם "זְמַן חֵרוּתֵנוּ", שֶׁגַּם עַכְשָׁו בְּעֵת שֶׁאָנוּ נִמְצָאִים הֵיכָן שֶׁנִּמְצָאִים, אָנוּ מְקַבְּלִים עַל עַצְמֵנוּ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּלְהַחֲזִיר אֲחֵרִים בִּתְשׁוּבָה, שֶׁזֶּה מַה שֶּׁאָנוּ מַכְרִיזִים בְּלֵיל הַסֵּדֶר: "כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי וְיֵכוֹל", מִי שֶׁרָעֵב – יָבוֹא וְיֹאכַל, "כָּל דִּצְרִיךְ – יֵיתֵי וְיִפְסַח", מִי שֶׁצָּרִיךְ עַל פֶּסַח – יָבוֹא וִיקַבֵּל. וְזוֹ הַמַּעֲלָה שֶׁל אָדָם הַחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁזֶּה אֶצְלוֹ בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם, יוֹצֵא עַכְשָׁו מִזֻּהֲמַת מִצְרַיִם, וְנִכְנָס בַּקְּדֻשָּׁה, בָּאֱמוּנָה, עִקַּר הַמִּצְוָה וְהַשְּׁלֵמוּת לֹא רַק שֶׁאֲנִי חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה וְנִכְנָס בַּקְּדֻשָּׁה, וּמְקַבֵּל עָלַי קַבָּלוֹת טוֹבוֹת – לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת, וְלִלְמֹד תּוֹרָה, וּלְהִתְבּוֹדֵד לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֶלָּא אֲנִי מַכְרִיז לְכֻלָּם: "כָּל דִּכְפִין – יֵיתֵי וְיֵכוֹל", מִי שֶׁרָעֵב – לֹא לַלֶּחֶם, וְצָמֵא – לֹא לַמַּיִם, אֶלָּא לִדְבַר ה' – בֹּא וְאֶעֱזֹר לְךָ. וְזֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת, כְּשֶׁאָדָם זוֹכֶה לְקָרֵב גַּם אֲחֵרִים, וְאֵין עוֹד תִּקּוּן יוֹתֵר גָּדוֹל מִזֶּה, כְּמוֹ לְהַחֲזִיר בְּנֵי-אָדָם בִּתְשׁוּבָה, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן יד) עַל הַפָּסוּק (אִיּוֹב כ'): "אִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל", אֶתְוָן דְּדֵין כְּאֶתְוָן דְּדֵין, אִם אָדָם נִכְשַׁל, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, בְּחֵטְא שֶׁל קֶרִ"י, יָכוֹל לְתַקֵּן אֶת זֹאת, עַל-יְדֵי שֶׁיּוֹצִיא יָקָ"ר מִזּוֹלֵל, מִזִּילוּתָא דְּגָלוּתָא, שֶׁיִּקַּח וְיִגְנֹב זְמַן מִזְּמַנּוֹ, וְיִמְסֹר אֶת נַפְשׁוֹ גַּם בִּשְׁבִיל הַזּוּלָת.
וְזֶה הָיָה רְצוֹנוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁנִּזְכֶּה לְקָרֵב רְחוֹקִים אֶל מְקוֹר מַחֲצַבְתָּם, כִּי כֻּלָּנוּ בְּנֵי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים יד): "בָּנִים אַתֶּם לַהֲוָיָ"ה אֱלֹקֵיכֶם". וְלָכֵן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְאֹד מְאֹד אוֹהֵב מִי שֶׁמְּלַמֵּד זְכוּת עַל עַם יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ מְאֹד מְאֹד חֲשׁוּבָה אַחְדוּת בֵּין בָּנָיו, שֶׁזּוֹ מַעֲלַת חַג הַפֶּסַח, "זְמַן חֵרוּתֵנוּ", שֶׁזָּכִינוּ אַחַר-כָּךְ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה בְּהַר סִינַי. וְתַכְלִית יְצִיאַת מִצְרַיִם הָיְתָה רַק כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת ג, יב): "בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹקִים עַל הָהָר הַזֶּה"; וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (רַשִּׁ"י תָבוֹא כז, ט): בְּכָל יוֹם וָיוֹם צָרִיךְ אָדָם לִרְאוֹת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הַיּוֹם הַזֶּה נִכְנַס עִמּוֹ בַּבְּרִית; הַיּוֹם הַזֶּה קִבַּלְתָּ אֶת הַתּוֹרָה; וְכֵן (פְּסִיקְתָּא זוּטָא וָאֶתְחַנַּן ו, ו): בְּכָל יוֹם וָיוֹם יִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ כַּחֲדָשִׁים. וְכָךְ בְּכָל יוֹם עָלֵינוּ לִזְכֹּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם. וְלָכֵן יֵשׁ לָנוּ מִצְוַת עֲשֵׂה בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע, בַּבֹּקֶר אָנוּ מַכְרִיזִים: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הֲוָיָ"ה אֱלֹקֵינוּ הֲוָיָ"ה אֶחָד", כְּדֵי שֶׁנִּזְכֹּר כָּל הַיּוֹם שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא וְאֵין בִּלְעָדָיו נִמְצָא.
וְלֹא נַסִּיחַ דַּעַת כְּרֶגַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְכֵן בָּעֶרֶב יֵשׁ לָנוּ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל אֲמִירַת קְרִיאַת שְׁמַע: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הֲוָיָ"ה אֱלֹקֵינוּ הֲוָיָ"ה אֶחָד", כְּדֵי שֶׁנִּזְכֹּר כָּל הַלַּיְלָה מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְלֹא נַסִּיחַ דַּעַת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל. וְתִקְּנוּ בְּתוֹךְ קְרִיאַת שְׁמַע – זְכִירַת יְצִיאַת מִצְרַיִם, וְלָמָּה? כְּדֵי שֶׁאֲפִלּוּ שֶׁאָנוּ זוֹכִים לְהַאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְלֹא לְהַסִּיחַ דַּעַת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, עָלֵינוּ לִזְכֹּר שֶׁהָיִינוּ פַּעַם בְּמִצְרַיִם, וְזָכִינוּ לָצֵאת מִמִּצְרַיִם, שֶׁזֶּה מַה שֶּׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ו'), שֶׁצְּרִיכִים לַעֲשׂוֹת תָּמִיד תְּשׁוּבָה, וַאֲפִלּוּ שֶׁכְּבָר חָזַר בִּתְשׁוּבָה, צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה, וַאֲפִלּוּ גְּדוֹלֵי מֻבְחֲרֵי הַצַּדִּיקִים, הַדְּבוּקִים בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאֵינָם רוֹאִים שׁוּם דָּבָר רַק רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת, אֵינָם מַסִּיחִים דַּעַת מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כְּהוּא זֶה, גַּם הֵם חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה, פֶּן וְאוּלַי גִּשְּׁמוּ אֶת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֶתְמוֹל חָשְׁבוּ שֶׁכְּבָר הִשִּׂיגוּ רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת, וְהַיּוֹם רוֹאִים אֵיךְ הָיוּ בְּדִמְיוֹן, וְשָׁבִים בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה.
וְכָךְ אָדָם מַתְחִיל תָּמִיד מֵהַתְחָלָה, כְּאִלּוּ אַף פַּעַם לֹא הִתְחִיל, וְאָז לְעוֹלָם לֹא יִבְרַח. הִנֵּה אָנוּ רוֹאִים שֶׁאָדָם שָׁב בִּתְשׁוּבָה, וְהִתְלַהֵב מְאֹד מְאֹד, וּלְבַסּוֹף, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, הוּא אוֹמֵר: אֵין זֶה בִּשְׁבִילִי, וְחוֹזֵר בִּשְׁאֵלָה. הִנֵּה אָדָם זוֹכֶה וּמִתְקָרֵב אֶל רַבֵּנוּ זַ"ל, וּמַרְגִּישׁ אוֹר גָּדוֹל, תְּשׁוּקָה עַזָּה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, יוֹצֵא לְהִתְבּוֹדֵד, אֵיזֶה נֹעַם וַעֲרֵבוּת הִיא זוֹ, שֶׁאָדָם יוֹצֵא לַשָּׂדֶה, מִסְתַּכֵּל לַשָּׁמַיִם, רוֹאֶה רַק אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הַכֹּל רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת, וּמְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אֵין אֶצְלוֹ טֶבַע, מִקְרֶה וּמַזָּל, הַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל, שׁוֹפֵךְ שִׂיחוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, אֵין עוֹד שִׂמְחָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה מִזּוֹ, שֶׁאָדָם מְדַבֵּר אֶל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שׁוֹחֵר טוֹב תְּהִלִּים ק): בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל, יְהֵא לִבּוֹ שָׂמֵחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים ק): "עִבְדוּ אֶת הֲוָיָ"ה בְּשִׂמְחָה".
וְהִנֵּה לְפֶתַע פִּתְאֹם אָדָם מִתְרַחֵק מֵרַבֵּנוּ זַ"ל וְאוֹמֵר: "לֹא, זֶה לֹא בִּשְׁבִילִי", וּבִפְרָט כְּשֶׁמָּצָא אֵיזֶה שָׁלִיחַ שֶׁל הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם, שֶׁמְּדַבֵּר רַע עַל רַבֵּנוּ זַ"ל, אֲפִלּוּ שֶׁהוּא יְרֵא שָׁמַיִם, אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן קנב), שֶׁלִּפְעָמִים שָׂמִים עַל הַפֶּתַח שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל אֵיזֶה יְרֵא שָׁמַיִם, וְאוֹמֵר "לֹא, לֹא, לֹא הֶחֱזִיקוּ מִדֶּרֶךְ זוֹ, לֹא הֶחֱזִיקוּ מֵאָדָם זֶה, אַל תִּתְקָרֵב לְשָׁם" וְכוּ' כָּל מִינֵי דִּבּוּרִים; וְאָדָם מִסְכֵּן – בּוֹרֵחַ, נָסוֹג לְאָחוֹר. מֵהֵיכָן זֶה בָּא?! הֲלֹא הִרְגַּשְׁתָּ כָּל מִינֵי נְעִימוּת, עֲרֵבוּת, יְדִידוּת, זִיו, חִיּוּת אֱלֹקוּת, אֵילוּ שָׁעוֹת טוֹבוֹת הָיוּ לְךָ! אֵילוּ יָמִים טוֹבִים עָבְרוּ עָלֶיךָ מֵאָז שֶׁחָזַרְתָּ בִּתְשׁוּבָה! וּמָה אֵרַע לְךָ?! אֵין זֹאת אֶלָּא הַגֵּאוּת שֶׁהָיְתָה בְּךָ, שֶׁלֹּא שֵׁרַשְׁתָּ אוֹתָהּ, זֶה הֱבִיאֲךָ לַחֲזֹר בִּשְׁאֵלָה וְלִבְרֹחַ מֵהַצַּדִּיק, עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה לוֹ שׂוֹנֵא וּמוֹנֵעַ גַּם אֲחֵרִים מִלְּהִתְקָרֵב אֵלָיו. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִטֻּמְאַת הַבְּרִית שֶׁנִּפְגַּם מְאֹד מְאֹד.
וְלָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (סֵפֶר הַמִּדּוֹת, אוֹת צַדִּיק, סִימָן קנג): מִי שֶׁמְּקָרֵב עַצְמוֹ לַצַּדִּיק, וְקִרְבָתוֹ אֵינָהּ בִּתְמִימוּת, עַל-יְדֵי-זֶה נִתְהַפֵּךְ אַחַר-כָּךְ לְרוֹדֵף. כִּי מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק, אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן עב), נוֹפֶלֶת עָלָיו בּוּשָׁה, וּמַתְחִיל לְהִתְבַּיֵּשׁ, נוֹפֶלֶת עָלָיו שִׁפְלוּת: "אוֹי רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מֶה עָשִׂיתִי, שַׁבְתִּי לְסוּרִי, הֵיכָן הָיִיתִי עַד כֹּה?! עָשִׂיתִי הַבְלֵי הֲבָלִים, חָשַׁבְתִּי שְׁטֻיּוֹת, הִרְהַרְתִּי הִרְהוּרִים רָעִים, טִמֵּאתִי עֵינַי, אָזְנַי, חָטְמִי וּפִי, הָיִיתִי בְּכַעַס וּרְצִיחָה, שָׁמַעְתִּי כָּל מִינֵי נִגּוּנִים שֶׁל רְשָׁעִים, לִכְלַכְתִּי פִּי בְּנִבּוּל פֶּה, יָדַי וְרַגְלַי וְכָל גּוּפִי טִמֵּאתִי". וּכְכָל שֶׁאָדָם מִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק, אֲזַי נִכְנָס בּוֹ הִרְהוּר תְּשׁוּבָה וּמְבַקְּשׁוֹ יִתְבָּרַךְ: "תִּמְחֹל לִי, תִּסְלַח לִי", וְתָמִיד עוֹסֵק בִּתְשׁוּבָה, כִּי מַרְגִּישׁ עַצְמוֹ שֶׁעֲדַיִן רָחוֹק רָחוֹק מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אָדָם זֶה אַף פַּעַם לֹא יִתְרַחֵק – לֹא מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְלֹא מֵהַצַּדִּיק. אֵימָתַי אָדָם מִתְרַחֵק מֵהַצַּדִּיק, אֵימָתַי אָדָם מִתְרַחֵק מֵהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ? כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ גֵּאוּת וְיֵשׁוּת לַחֲשֹׁב: "אַתָּה יוֹדֵעַ מִי אֲנִי?! אֲנָא אֶמְלֹךְ!" וְאָז, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, נוֹקְמִים בּוֹ, שֶׁזֶּה מַה שֶּׁכָּתוּב (תְּהִלִּים צד): "אֵל נְקָמוֹת הֲוָיָ"ה, אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ", רָאשֵׁי תֵּבוֹת: אֲנִ"י אָנָ"ה. בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁאָדָם מַחֲזִיק עַצְמוֹ לַאֲנִ"י, אֲזַי נוֹקְמִים בּוֹ. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן פב): אָדָם צָרִיךְ לַעֲקֹר מֵעַצְמוֹ אֶת הַיֵּשׁוּת וְהַגֵּאוּת.
לָמָּה הוֹלֵךְ לָאָדָם שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, וְתָמִיד הוּא מְמֻרְמָר וְשָׁבוּר? כִּי רוֹצֶה לִהְיוֹת מַשֶּׁהוּ, וְשׁוֹכֵחַ מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וּמַה שַּׁיָּךְ שֶׁתִּרְצֶה רָצוֹן נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ?! אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (אָבוֹת ב, ד): בַּטֵּל רְצוֹנְךָ לִרְצוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּבַטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים לִרְצוֹנְךָ; אָדָם צָרִיךְ לְהַגִּיעַ לְבִטּוּל אֱמֶת כָּזֶה, לִהְיוֹת בָּטֵל וּמְבֻטָּל אֶל הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, עַד שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה מְאוּמָה, אֶלָּא אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, זֶה נִקְרָא "זְמַן חֵרוּתֵנוּ".
וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (אָבוֹת פֶּרֶק ו'): אֵין לְךָ בֶּן חוֹרִין, אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, וְכָל מִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה נַעֲשֶׂה בֶּן חוֹרִין. כַּמָּה עָלֵינוּ לִשְׂמֹחַ שֶׁזָּכִינוּ לְהִתְקָרֵב אֶל רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הַמְגַלֶּה לָנוּ לִמּוּדִים כָּאֵלּוּ, אֵיךְ לְהַחֲזִיק מַעֲמָד, וְלֹא לְהִשָּׁבֵר מִכָּל אֲשֶׁר עוֹבֵר עָלֵינוּ. הַצַּדִּיק מַכְנִיס בָּנוּ אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל אֲמִתִּית, לָדוּן אֶת כָּל יְהוּדִי לְכַף זְכוּת, לֹא לְהִסְתַּכֵּל עַל הָרַע שֶׁיֵּשׁ אֵצֶל הַזּוּלָת, לְהִסְתַּכֵּל רַק עַל הַטּוֹב שֶׁבּוֹ. וְכַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רפב), שֶׁצָּרִיךְ לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא אֶת הַטּוֹב אֵצֶל כָּל יְהוּדִי, וְלָדוּן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת. שֶׁזֶּה מַה שֶּׁכָּתוּב (תְּהִלִּים לז): "עוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ", הַיְנוּ שֶׁהַפָּסוּק מַזְהִיר אוֹתָנוּ לִמְצֹא עוֹד מְעַט טוֹב שֶׁיֵּשׁ בָּנוּ וּבַאֲחֵרִים, וְעַל-יְדֵי-זֶה "וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ", כְּבָר אֵינוֹ אוֹתוֹ אָדָם; כִּי בָּרֶגַע שֶׁמּוֹצְאִים אֵצֶל אָדָם נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, כְּבָר נַעֲשֶׂה אָדָם אַחֵר, חָשַׁבְתִּי שֶׁהוּא אִישׁ רַע וּבְלִיַּעַל, וּלְפֶתַע אֲנִי רוֹאֶה שֶׁטָּעִיתִי, כִּי הִנֵּה הוּא מוּכָן לַעֲשׂוֹת טוֹבָה לְכֻלָּם. וְאוֹמֵר מוֹהַרְנַ"ת זַ"ל (לִקּוּטֵי-הֲלָכוֹת, הַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר, הֲלָכָה א'), שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה, כִּי מָשִׁיחַ יִמְצָא אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת.
וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (פְּסִיקְתָּא דְּרַב כַּהֲנָא), אֲשֶׁר הַמְּעִיל וְהַבֶּגֶד שֶׁל מָשִׁיחַ יִהְיֶה עָשׂוּי מִכָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁל כָּל עַם יִשְׂרָאֵל. וְלָכֵן כָּל יְהוּדִי יִמְצָא בַּמָּשִׁיחַ אֶת הַנְּקֻדָּה טוֹבָה שֶׁלּוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ. כִּי כֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א' סִימָן לד) אֲשֶׁר לְכָל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ נְקֻדָּה אֲשֶׁר אֵין בַּשֵּׁנִי, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תַּעֲנִית כא:): לָא מָצִית לְמֶעֱבַד כְּעֻבְדָּא דְּאַבָּא אוּמְנָא; כָּל אֶחָד יֵשׁ לוֹ נְקֻדָּה טוֹבָה אֲשֶׁר אֵין בַּחֲבֵרוֹ.
הָיָה אַבַּיֵּי, הָיָה רָבָא, הָיָה אַבָּא אוּמְנָא. אַבַּיֵּי וְרָבָא מְלֵאִים בְּכָל הַשַּׁ"ס, עִם כָּל זֹאת מְסַפְּרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהָיָה רוֹפֵא נָשִׁים, בְּשֵׁם אַבָּא אוּמְנָא, וְהוּא קִבֵּל כְּרוּז מִן הַשָּׁמַיִם בְּכָל יוֹם וָיוֹם: "שָׁלוֹם עָלֶיךָ אַבָּא אוּמְנָא". אַבַּיֵּי שָׁמַע כְּרוּז מִן הַשָּׁמַיִם רַק בְּעֶרֶב שַׁבָּת: "שָׁלוֹם עָלֶיךָ אַבַּיֵּי". וְרָבָא שָׁמַע רַק פַּעַם בְּשָׁנָה בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים: "שָׁלוֹם עָלֶיךָ רָבָא". נֶחְלְשָׁה דַּעְתּוֹ שֶׁל רָבָא, לָמָּה הוּא שׁוֹמֵעַ רַק פַּעַם בְּשָׁנָה?! אָמְרוּ לוֹ: "דַּיְּךָ שֶׁאַתָּה מַצִּיל אֶת כָּל הָעִיר שֶׁלֹּא יֶאֱרַע לָהֶם שׁוּם רַע". נֶחְלְשָׁה דַּעְתּוֹ שֶׁל אַבַּיֵּי, לָמָּה אֲנִי שׁוֹמֵעַ רַק בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וְאַבָּא אוּמְנָא הָרוֹפֵא נָשִׁים זוֹכֶה לִשְׁמֹעַ בְּכָל יוֹם? אָמְרוּ לוֹ: "לָא מָצִית לְמֶעֱבַד כְּעוֹבָדָא דְּאַבָּא אוּמְנָא". הָיָה רוֹפֵא נָשִׁים וְהָיָה נוֹהֵג מְאֹד בִּצְנִיעוּת, הָיָה מַקִּיז דָּם, וְאַחַר-כָּךְ הֵכִין סְעֻדָּה לַחוֹלִים, וְלָעֲנִיִּים לֹא נָטַל כֶּסֶף. אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁאָנוּ רוֹאִים, שֶׁכָּל יְהוּדִי וִיהוּדִי יֵשׁ בּוֹ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁאֵין בְּזוּלָתוֹ, וְאִם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בָּרָא אֶת כָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, סִימָן שֶׁצְּרִיכִים אֶת כֻּלָּם, מִי אַתָּה שֶׁתּוּכַל לוֹמַר שֶׁהַהוּא אֵינוֹ שָׁוֶה מְאוּמָה, אוֹ שֶׁאֵין צְרִיכִים אֶת פְּלוֹנִי, לָמָּה לְקַטְרֵג עַל בַּר יִשְׂרָאֵל?! אֵין זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ.
חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (וַיִּקְרָא רַבָּה, פָּרָשָׁה ב'): אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְמֹשֶׁה, כָּל מַה שֶּׁאַתָּה יָכוֹל לְשַׁבֵּחַ אֶת יִשְׂרָאֵל – שַׁבֵּחַ, לְגַדְּלָם וּלְפָאֲרָם. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִיל עַם יִשְׂרָאֵל, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְנָחוֹת סה) אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל הָיָה; שֶׁהָעֵרֶב-רַב הִכְשִׁילוּ אֶת עַם יִשְׂרָאֵל בְּחֵטְא הָעֵגֶל, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רָצָה לִמְחוֹת אֶת כְּלַל יִשְׂרָאֵל, מָסַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֶת נַפְשׁוֹ בַּעֲבוּרָם, וְאָמַר לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ: מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ, אֲבָל אַל תִּמְחֹק אֶת עַם יִשְׂרָאֵל. הַיְכוֹלִים אָנוּ לְתָאֵר וּלְשַׁעֵר מֶה הָיְתָה גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִיל כָּל יְהוּדִי?! אַף-עַל-פִּי-כֵן אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: כָּל מַה שֶּׁאַתָּה יָכוֹל לְשַׁבֵּחַ וּלְפָאֵר אֶת יִשְׂרָאֵל – שַׁבֵּחַ; זֶהוּ "זְמַן חֵרוּתֵנוּ", זוֹ הַגְּאֻלָּה, אִם אָנוּ נִמְצָא רַק אֶת הַטּוֹב שֶׁל כָּל יְהוּדִי, אֵין יוֹתֵר גִּזְעָנוּת אֲרוּרָה, אֵין יוֹתֵר שִׂנְאָה, זֶהוּ חַג הַפֶּסַח, זֶהוּ סֵמֶל שֶׁל אֲכִילַת מַצָּה, מֵיכְלָא דִּמְהֵימָנוּתָא, אֲכִילָה שֶׁל אֱמוּנָה, וְלָמָּה אָנוּ אוֹכְלִים מַצָּה? כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא צִוָּה אוֹתָנוּ. נִמְצָא, שֶׁאֲכִילַת מַצָּה זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה. נִמְצָא, שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים אֱלֹקוּת, כִּי זוֹ מִצְוָה כְּכָל הַמִּצְווֹת. וְלָכֵן עָלֵינוּ לִשְׂמֹחַ מְאֹד.
מַצָּה מְסַמֶּלֶת עַל אַהֲבָה, עַל אַחְדוּת, וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ, הֻצְרְכוּ לָרוּץ וְלָצֵאת בְּחִפָּזוֹן, לֹא הָיָה זְמַן לַחֲשֹׁב מֵהַשֵּׁנִי, כָּל אֶחָד הָיָה עָסוּק עִם עַצְמוֹ, זֶהוּ "זְמַן חֵרוּתֵנוּ", הַמֹּחַ שֶׁלִּי אֵינוֹ חוֹשֵׁב מֵאַף אֶחָד רַק מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, עָלַי לָצֵאת מֵהַגָּלוּת שֶׁלִּי, מֵהַתַּאֲווֹת רָעוֹת שֶׁלִּי, מֵהַלִּכְלוּךְ וְהַבֹּץ שֶׁאֲנִי נִמְצָא, מִשָּׁם עָלַי לָרוּץ וְלִבְרֹחַ, וְלֹא לַחֲשֹׁב מֵאַחֵר – זוֹ אֲכִילַת מַצָּה. וּלְהֵפֶךְ – מַהוּ חָמֵץ? חִמּוּץ הַמֹּחַ, יֵשׁ זְמַן שֶׁהָרוּחַ תַּחְדֹּר לַבָּצֵק וְיִתְפַּח, וּכְכָל שֶׁמְּנִיחִים אֶת הַבָּצֵק, יוֹתֵר רוּחַ נִכְנֶסֶת בּוֹ, זֶהוּ חִמּוּץ הַמֹּחַ, "כִּי יִתְחַמֵּץ לְבָבִי", אֲנִי מַתְחִיל לַחֲשֹׁב עַל הַזּוּלָת, הוּא אֵינוֹ כַּשּׁוּרָה, הוּא נוֹהֵג כָּזֹאת וְכָזֹאת, וּמִי אַתָּה בִּכְלָל שֶׁתַּחֲשֹׁב מֵהַשֵּׁנִי?! זֶה נִקְרָא חָמֵץ, שֶׁרַק חוֹשֵׁב מֵאַחֵר, הַהוּא אֵינוֹ בְּסֵדֶר, הַהוּא אֵינוֹ נוֹהֵג כִּדְבָעֵי. אֵיךְ יֵשׁ לְךָ זְמַן לַחֲשֹׁב מֵאֲחֵרִים?! סִיַּמְתָּ עִם עַצְמְךָ?! מֵאַיִן בָּאָה הַקִּנְאָה וְהַשִּׂנְאָה שֶׁאֶחָד שׂוֹנֵא אֶת הַשֵּׁנִי וּמְקַנֵּא בּוֹ? זֶהוּ חִמּוּץ הַמֹּחִין, שֶׁנֶּחְמָץ הַמֹּחַ וְהַלֵּב, וְיֵשׁ לְךָ קֻשְׁיוֹת עַל זוּלָתְךָ.
וְלָכֵן עַכְשָׁו חַג הַפֶּסַח "זְמַן חֵרוּתֵנוּ", אִם אָנוּ רוֹצִים לְהִגָּאֵל וְלִזְכּוֹת לְהַגִּיעַ אֶל בִּטּוּל הַמְּצִיאוּת, עָלֵינוּ לְהַרְגִּיל עַצְמֵנוּ לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בִּשְׂפַת הָאֵם שֶׁלָּנוּ, שֶׁזּוֹ נִקְרֵאת הִתְבּוֹדְדוּת, שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ק'), שֶׁכָּל גְּדוֹלֵי וּמֻבְחֲרֵי הַצַּדִּיקִים לֹא הִגִּיעוּ לְמַדְרֵגָתָם, אֶלָּא עַל-יְדֵי שֶׁהִתְבּוֹדְדוּ לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְאַף שֶׁבַּהַתְחָלָה זֶה נִרְאֶה מוּזָר, שֶׁנִּכְנָסִים לְחֶדֶר שֶׁאֵין שָׁם בְּנֵי-אָדָם וּמַתְחִילִים לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אוֹ מְטַיְּלִים בְּאֵיזֶה שָׂדֶה וּמְדַבְּרִים אֶל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, אוֹ הוֹלְכִים בְּאֵיזֶה יַעַר וּמִתְבּוֹדְדִים לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, בַּהַתְחָלָה זֶה קָשֶׁה מְאֹד, כִּי נִדְמֶה לָאָדָם שֶׁאַף אֶחָד אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ, וּכְאִלּוּ אֵין צְרִיכִים אוֹתוֹ, אַךְ בֶּאֱמֶת אֵין לְךָ עוֹד דִּמְיוֹן גָּדוֹל יוֹתֵר מִזֶּה, כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא וְאֵין בִּלְעָדָיו נִמְצָא, וְהַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל, כָּל מַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים וּמַרְגִּישִׁים – הַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת, כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ זֶה עֶצֶם עַצְמִיּוּת אֱלֹקוּת, שֶׁנִּתְלַבֵּשׁ בַּלְּבוּשׁ הַזֶּה: דּוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר. וְאֶת הַהַשָּׂגָה הַזּוֹ אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג רַק עַל-יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמּוּבָא (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן סד), שֶׁבְּעֵת שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶת הַבְּרִיאָה הָיָה מֻכְרָח בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה וְהַנִּסָּיוֹן לַעֲשׂוֹת אֶת הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁמִּשָּׁם בָּאָה כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקֹרְסוּת, כָּל הַקֻּשְׁיוֹת, וּבֶאֱמֶת זֶה רַק דִּמְיוֹנוֹת, אִם אָדָם מִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, הוּא עוֹבֵר עַל הַכֹּל, שֶׁזּוֹ קְרִיאַת שְׁמַע. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מִדְרַשׁ אַגָּדָה): כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל נִכְנָסִים לְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וְקוֹרְאִים קְרִיאַת שְׁמַע בְּכִוּוּן הַדַּעַת, בְּקוֹל אֶחָד, בְּדַעַת וּבְטַעַם אֶחָד, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹמֵר לָהֶם: הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים אֲנִי וּפָמַלְיָה שֶׁלִּי מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ.
אֲבָל כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל קוֹרְאִים קְרִיאַת שְׁמַע בְּטֵרוּף הַדַּעַת, זֶה מַקְדִּים וְזֶה מְאַחֵר, וְאֵינָם מְכַוְּנִים דַּעְתָּם בִּקְרִיאַת שְׁמַע, רוּחַ-הַקֹּדֶשׁ צוֹרַחַת: בְּרַח דּוֹדִי. לְמֵדִים מִכָּאן, שֶׁשְּׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה תְּלוּיָה רַק כְּפִי שֶׁמִּתְאַחֲדִים יַחַד עַם יִשְׂרָאֵל, וְזוֹ תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה, שֶׁאָנוּ מְצַפִּים אֵלֶיהָ בְּכָל יוֹם, בְּכָל שָׁעָה וְרֶגַע. וְעַכְשָׁו בְּיָמִים אֵלּוּ, "זְמַן חֵרוּתֵנוּ", עָלֵינוּ לְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ אֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. לְהַאֲמִין שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, וְדָבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן אֵינוֹ נַעֲשֶׂה מֵעַצְמוֹ אֶלָּא בְּהַשְׁגָּחַת הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (חֻלִּין ז.): אֵין אָדָם נוֹקֵף אֶצְבָּעוֹ מִלְּמַטָּה, אֶלָּא אִם-כֵּן מַכְרִיזִין אֵלָיו מִלְּמַעְלָה; אִם פָּתַחְתִּי עֵסֶק, וְהִנֵּה לְפֶתַע בָּא מִתְחָרֶה וּפוֹתֵחַ עֵסֶק מִמּוּלִי, וַאֲנִי נִשְׁבָּר, אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אַל תִּשָּׁבֵר, כִּי הַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּשִׁמְךָ יִקְרָאוּךָ וּבִמְקוֹמְךָ יוֹשִׁיבוּךָ, אֵין אָדָם נוֹגֵעַ בְּמַה שֶּׁמּוּכָן לַחֲבֵרוֹ, וְאֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בְּמַלְכוּת חֲבֶרְתָּהּ אֲפִלּוּ כִּמְלֹא נִימָא (יוֹמָא לח); אַף אֶחָד אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹתְךָ דָּבָר מִבַּלְעֲדֵי רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. רָצִיתִי מִשְׂרָה פְּלוֹנִית, וּבָא אַחֵר וּנְטָלָהּ מִמֶּנִּי, אֵין מֻשָּׂג כָּזֶה! הַכֹּל נִקְבַּע בַּשָּׁמַיִם. וְכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרָכוֹת נח.): אֲפִלּוּ רֵישׁ גַּרְגִּיתָא מִן שְׁמַיָּא מָנוּ לֵיהּ;
אֲפִלּוּ מִי שֶׁמְּמֻנֶּה עַל הַבִּיּוּבִים, שֶׁזּוֹ מִשְׂרָה נְחוּתָה מְאֹד, הוּא קָצִין עַל הָאַשְׁפָּה, שַׂר עַל אֵיכוּת הַסְּבִיבָה, זֶה גַּם-כֵּן מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אֵין דָּבָר שֶׁלֹּא יִהְיֶה מֻשְׁגָּח מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. אִם אָדָם מַכְנִיס יְדִיעוֹת אֵלּוּ בְּמֹחוֹ, אָז הוּא אַף פַּעַם אֵינוֹ מִתְיָאֵשׁ וְאֵינוֹ נִשְׁבָּר, וְאֵינוֹ נִכְנָס בְּדִכָּאוֹן, וְזֶה מַה שֶּׁרַבֵּנוּ זַ"ל מְלַמְּדֵנוּ, וְזֶהוּ חַג הַפֶּסַח "זְמַן חֵרוּתֵנוּ", וְזֹאת עָלֵינוּ לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמֵנוּ כָּל הַשָּׁנָה. וְנָתְנוּ לָנוּ אֶת הַיָּמִים הַלָּלוּ לֶאֱכֹל בָּהֶם מַצָּה, אַל תַּחֲמִיץ אֶת הַמֹּחַ, אֵין זְמַן לַחֲשֹׁב מֵאֲחֵרִים, עַכְשָׁו עָלֶיךָ לַחֲשֹׁב רַק מֵעַצְמְךָ, אֵיךְ אַתָּה יוֹצֵא מֵהַבֹּץ וְהַלִּכְלוּךְ שֶׁלְּךָ, אֵיךְ אַתָּה חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, אֵיךְ אַתָּה מַצִּיל אֶת עַצְמְךָ, אָז תִּזְכֶּה לִ"זְמַן חֵרוּתֵנוּ", תִּהְיֶה בֶּן חוֹרִין אֲמִתִּי. כִּי מָתַי אָדָם בְּגָלוּת? כְּשֶׁתָּמִיד חוֹשֵׁב מֵאֲחֵרִים, הִנֵּה הַהוּא מְדַבֵּר עָלַי, הַהוּא שׂוֹנֵא אוֹתִי, מִתְחָרֶה לִי וְכוּ', הַהוּא מֵצִיק וּמֵצֵר צַעֲדַי, מִי זֶה הַהוּא?! אֵין שׁוּם מְצִיאוּת בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל. וְלָכֵן גִּלָּה לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל עַל הַפָּסוּק (יְחֶזְקֵל כד): "אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם", אַבְרָהָם אָבִינוּ עָבַד אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּחִינַת אֶחָד, וְלֹא הִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם בְּרִיָּה, לֹא עַל אָבִיו וְאִמּוֹ, לֹא עַל אִשְׁתּוֹ וְהַיְלָדִים, הוּא יָדַע שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהִתְקָרֵב אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאִם הוּא יִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אָז כֻּלָּם יֵלְכוּ אַחֲרָיו.
וְלָכֵן עַכְשָׁו הוּא הַזְּמַן שֶׁנַּחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְלֹא נִסְתַּכֵּל עַל אַף אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים לג, ט): "הָאֹמֵר לְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא רְאִיתִיו וְאֶת אֶחָיו לֹא הִכִּיר וְאֶת בָּנָיו לֹא יָדָע כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ"; אִם אָדָם רוֹצֶה לִשְׁמֹר אֶת הַתּוֹרָה, לִנְטֹר אֶת הַבְּרִית, אָסוּר לוֹ לְהִסְתַּכֵּל סָבִיב סָבִיב – לָמָּה הַהוֹרִים עֲדַיִן לֹא שָׁבוּ בִּתְשׁוּבָה, לָמָּה אַחַי עֲדַיִן רְחוֹקִים מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, לָמָּה אֲפִלּוּ הַבָּנִים שֶׁלּוֹ אֵינָם מַחֲזִיקִים כָּמוֹנִי?! לֹא אִכְפַּת לִי שׁוּם דָּבָר, עָלַי לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, עָלַי לְדַבֵּר רַק אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, לְהִשְׁתּוֹקֵק רַק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אֵין לִי כְּלוּם בְּזֶה הָעוֹלָם רַק אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְרַק אֵלָיו אֲנִי בָּא וּמִתְפַּלֵּל, וּבְכֹחַ הָעַקְשָׁנוּת הַזּוֹ אֲנִי אַחֲזִיר אֶת כָּל הַמִּשְׁפָּחָה וְאֶת כָּל הָעוֹלָם בִּתְשׁוּבָה. וְלָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן מח): צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא לְהָנִיחַ עַצְמוֹ בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן, אֶלָּא לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד, וַאֲפִלּוּ שֶׁיִּרְצוּ לִשְׁבֹּר אוֹתְךָ – אַל תִּשָּׁבֵר, תָּמִיד תִּזְכֹּר שֶׁיֵּשׁ לְךָ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְזֶה הַלִּמּוּד שֶׁאָנוּ מְקַבְּלִים מֵרַבֵּנוּ זַ"ל. וְלָכֵן עָלֵינוּ לִשְׂמֹחַ מְאֹד בְּחַג הַפֶּסַח "זְמַן חֵרוּתֵנוּ", פֶּסַ"ח בְּגִימַטְרִיָּה נַחְמָ"ן בִּמְדֻיָּק. פֶּסַח: מֵאָה אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה, נַחְמָ"ן: מֵאָה אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה – קֶמַ"ח. אִם אֵין קֶמַ"ח אֵין תּוֹרָה, אִם לֹא מְקֹרָבִים אֶל רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּה קֶמַ"ח – אֵין תּוֹרָה. רַבֵּנוּ זַ"ל מַחְדִּיר בָּנוּ חֵשֶׁק לִלְמֹד תּוֹרָה, רַבֵּנוּ זַ"ל נָתַן לָנוּ סֵדֶר-דֶּרֶךְ-הַלִּמּוּד קַל מְאֹד אֵיךְ שֶׁכָּל יְהוּדִי יָכוֹל לְסַיֵּם אֶת כָּל הַתַּנַּ"ךְ
שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, בַּבְלִי, יְרוּשַׁלְמִי תּוֹסֶפְתָּא, רַמְבַּ"ם, טוּר וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ, סִפְרֵי הַזֹּהַר וְהַתִּקּוּנִים, סִפְרֵי הַמִּדְרָשִׁים כֻּלָּם, מִדְרָשׁ רַבָּה וְתַנְחוּמָא, פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מְכִילְתָּא, סִפְרָא, סִפְרֵי, תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ וּשְׁאָר מִדְרָשִׁים, וְגִלָּה לָנוּ נִפְלָאוֹת, אֵיךְ אֲפִלּוּ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ כִּשְׁרוֹנוֹת מְיֻחָדִים, אִם יִלְמַד בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה שֶׁסָּלַל לָנוּ, אֲפִלּוּ יִהְיֶה כְּבוּל עֵץ, רֹאשׁוֹ יִהְיֶה כְּבַד תְּפִיסָה, קְשֵׁה הֲבָנָה, גַּם הוּא יִזְכֶּה לִלְמֹד. כַּמּוּבָא בְּשִׂיחוֹת-הֲרַ"ן (סִימָן עו), דֶּרֶךְ נוֹרָאָה וְנִפְלָאָה מְאֹד, אֵיךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ מְסֻגָּל לִלְמֹד תּוֹרָה. וְלָכֵן עָלֵינוּ לְבַקֵּשׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא דַּיְקָא עַכְשָׁו "זְמַן חֵרוּתֵנוּ", שֶׁנִּזְכֶּה לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, שֶׁנִּזְכֶּה רַק לֶאֱמוּנָה בְּרוּרָה וּמְזֻכֶּכֶת בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁנִּזְכֶּה לֶאֱהֹב אֶת כָּל יְהוּדִי, וְלֹא יִהְיוּ לָנוּ שׁוּם קֻשְׁיוֹת עַל שׁוּם יְהוּדִי, נָדוּן אֶת כָּל אֶחָד לְכַף זְכוּת, נִשְׂרֹף אֶת הֶחָמֵץ לְגַמְרֵי, שֶׁזֶּה כְּלַל הַשִּׂנְאָה וְהַקִּנְאָה שֶׁאֶחָד שׂוֹנֵא אֶת זוּלָתוֹ, שֶׁזֶּהוּ סְתָם דִּמְיוֹן, כִּי הַגְּאֻלָּה תִּהְיֶה רַק עַל-יְדֵי אַחְדוּת וְשָׁלוֹם, וְרַק בָּזֶה הִיא תְּלוּיָה. וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (דְּבָרִים רַבָּה, פָּרָשָׁה ה', סִימָן יב): גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְבַשֵּׂר אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ נִגְאָלִים, אֶלָּא בְּשָׁלוֹם, אָמֵן וְאָמֵן! תַּם וְנִשְׁלַם שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!