קונטרס - חג האורה - ברסלב סיטי

תוכן עניינים

1 קוּנְטְרֵס

2 חַג הָאוֹרָה

3 א.

4 ב.

5 ג.

6 ד.

7 ה.

8 ו.

9 ז.

קוּנְטְרֵס

חַג הָאוֹרָה

יגלה נוראות נפלאות ממעלת ימי חנוכה הקדושים,
ומה יכולים לפעול בימים אלו.

מוֹהֲרֹא"שׁ זַ"ל אָמַר: אֲשֶׁר יְמֵי חֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים הֵם חַג שֶׁל אוֹר, שֶׁאָז מִתְגַּלֶּה הָאוֹר הַגָּנוּז שֶׁיִּתְגַּלֶּה בְּבִיאַת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וְלָכֵן רָאוּי אָז לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה עַל הַגְּאֻלָּה, כִּי הֵם יָמִים מְאֹד מְסֻגָּלִים לְבַקֵּשׁ עַל הַגְּאֻלָּה, שֶׁנִּזְכֶּה לְהִגָּאֵל גְּאֻלַּת עוֹלָם.

(אִמְרֵי מוֹהֲרֹא"שׁ, חֵלֶק ג' סִימָן ו')

קונטרס "חנוכה מאיר" בחוברת מסודרת
(לקריאה מתוך הטקסט באתר ניתן לגלול למטה)

בנוי ומיוסד על פי דברי
רבינו הקדוש והנורא, אור הגנוז והצפון
בוצינא קדישא עילאה, אדונינו, מורינו ורבינו
רבי נחמן מברסלב, זכותו יגן עלינו
ועל-פי דברי תלמידו, מורינו
הגאון הקדוש, אור נפלא, אשר כל רז לא אניס ליה
רבי נתן מברסלב, זכותו יגן עלינו
ומשולב בפסוקי תורה, נביאים, כתובים ומאמרי
חכמינו הקדושים מגמרא ומדרשים וזוהר הקדוש.

א.

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אָנוּ נִמְצָאִים עַתָּה בְּאֶמְצַע חַג הָאוֹרָה, יְמֵי חֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב, סִימָן ב'), אֲשֶׁר כָּל הָעִנְיָן שֶׁל יְמֵי חֲנֻכָּה, זֶה תּוֹדָה וְהוֹדָאָה, שֶׁהֵם יָמִים אֲשֶׁר צְרִיכִים לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְהִנֵּה אָנוּ יוֹדְעִים, כְּשֶׁיֵּשׁ צָרָה לְאֶחָד, יֵשׁ לוֹ מוּעָקָה עַל לִבּוֹ, מֵאַיִן זֶה בָּא? אוֹ כְּשֶׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם מַשְׁבֵּר, לִבּוֹ דּוֹפֵק מִפַּחַד, מֵהֵיכָן זֶה נוֹבֵעַ? מַסְבִּיר רַבֵּנוּ זַ"ל, הִנֵּה אָנוּ רוֹאִים, כְּשֶׁיֵּשׁ צָרָה לָאָדָם, אֶל מִי הוּא בָּא? אֶל חֲכַם הָעִיר, לְשָׁאֳלוֹ עֵצָה מַה לַּעֲשׂוֹת. אָנוּ נִמְצָאִים בְּצָרָה גְּדוֹלָה מְאֹד, אֲשֶׁר כָּמוֹהָ לֹא הָיְתָה, כִּי אֵין יוֹם שֶׁאֵין קִלְלָתוֹ מְרֻבָּה מֵחֲבֵרוֹ, וּבְעֵת הַצָּרָה בָּאִים אֶל הֶחָכָם לָשִׁית עֵצָה לְנַפְשׁוֹ. אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל: הֶחָכָם הַזֶּה הוּא הַלֵּב שֶׁל הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי י"ד י'): "לֵב יוֹדֵעַ מָרַּת נַפְשׁוֹ". וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תִּקּוּנֵי זֹהַר י"ז): הַלֵּב מֵבִין. וְלָכֵן כְּשֶׁנּוֹפְלִים בְּצָרָה וּבְסֵבֶל, עִקַּר הַצָּרָה הִיא בַּלֵּב, כִּי כָּל הַדָּמִים שֶׁזּוֹרְמִים בָּעוֹרְקִים וּבַגִּידִים, כֻּלָּם מַלְחִיצִים אֶת הַלֵּב, וְרוֹצִים לָדַעַת מַה לַּעֲשׂוֹת. וּמִזֶּה נוֹבֵעַ, שֶׁכְּשֶׁיֵּשׁ צָרָה לְאָדָם-הַלֵּב דּוֹפֵק מֵחֲמַת פַּחַד וּרְעָדָה, וּמַה גַּם שֶׁמַּרְגִּישׁ חֻלְשַׁת הַלֵּב. וְעַל זֶה מַסְבִּיר רַבֵּנוּ זַ"ל: כְּשֶׁאָדָם נוֹתֵן תּוֹדָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל כָּל הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁעָשָׂה אִתּוֹ, אֲזַי חוֹזְרִים הַדָּמִים לַמָּקוֹם שֶׁצְּרִיכִים לִהְיוֹת, וְעוֹזְבִים אֶת הַלֵּב, וְהָאָדָם זוֹכֶה לְקַבֵּל רְפוּאָה. כִּי עִקַּר הַמַּחֲלוֹת וְהֶחֳלָאִים רָעִים, הַפְּחָדִים וְהַיִּרְאוֹת שֶׁבָּאִים לָאָדָם, אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁהַדָּמִים לוֹחֲצִים אֶת הַלֵּב, וְאֵינָם זוֹרְמִים בָּעוֹרְקִים וּבַגִּידִים כִּדְבָעֵי. כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ עוֹבֵר בְּכָל יוֹם וָיוֹם מַצָּבִים בִּלְתִּי צְפוּיִים, שֶׁלֹּא הָיָה צָפוּי מֵרֹאשׁ שֶׁיִּקְרוּ לוֹ מִקְרִים מְזַעְזְעִים, כִּי הַחַיִּים אֵינָם כְּפִי שֶׁרוֹצִים, וְהַכֹּל מִלְּמַעְלָה-מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: לָמָּה צְרִיכִים לַעֲבֹר כָּל כָּךְ-הַרְבֵּה יִסּוּרִים? לָמָּה צְרִיכִים לִסְבֹּל סֵבֶל כָּל-כָּךְ גָּדוֹל? אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְנָחוֹת נ"ג:): מָה זַיִת אֵינוֹ מוֹצִיא שַׁמְנוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי כָּתִית, אִם רוֹצִים לְהוֹצִיא שֶׁמֶן זַיִת זַךְ, צְרִיכִים לִכְתֹּשׁ אֶת הַזֵּיתִים הֵיטֵב, אַף יִשְׂרָאֵל אֵינָם חוֹזְרִים לְמוּטָב, אֶלָּא עַל-יְדֵי יִסּוּרִים. אָנוּ נִמְצָאִים בְּזֶה הָעוֹלָם לְתַכְלִית אַחַת-כְּדֵי לְהַכִּיר אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (בֹּא מ"ב.): בְּגִין לְאִשְׁתְּמוֹדְעוֹן לֵיהּ, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְהַכִּירוֹ יִתְבָּרַךְ. כִּי כָּךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תַּנְחוּמָא נָשֹׂא ג'): מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹלָמוֹ, נִתְאַוָּה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רוֹצֶה לָגוּר אִתָּנוּ, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְהַכִּירוֹ מִכָּל פְּרָט מִפְּרָטֵי הַבְּרִיאָה. לָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א' סִימָן א'), שֶׁאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל תָּמִיד עַל הַשֵּׂכֶל שֶׁבְּכָל דָּבָר, שֶׁזֶּה חִיּוּת אֱלֹקוּת הַמְחַיֶּה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה; אִם אָדָם זוֹכֶה לְהַכִּירוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכָל מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ, הוּא יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ רַק כְּתֹבֶת אַחַת-לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כָּל צְרָכָיו-בֵּין בְּגַשְׁמִיּוּת וּבֵין בְּרוּחָנִיּוּת, וּכְשֶׁמְּקַבֵּל אֶת זֹאת, הוּא נוֹתֵן תּוֹדָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: "תּוֹדָה לְךָ, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁנָּתַתָּ לִי הַיּוֹם לֶאֱכֹל, שֶׁנָּתַתָּ לִי בֶּגֶד לִלְבֹּשׁ, שֶׁנָּתַתָּ לִי הַיּוֹם בְּרִיאוּת, שֶׁשָּׁמַרְתָּ אוֹתִי הַיּוֹם מִפִּגְעֵי וּמִקְרֵי הַזְּמַן", זֶה נִקְרָא תּוֹדָה וְהוֹדָאָה. אָדָם צָרִיךְ לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְעַל יְדֵי זֶה מִתְרַחֵב לִבּוֹ לְבַקֵּשׁ הָלְאָה. רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א', סִימָן ב'): מָשִׁיחַ יִכְבֹּשׁ אֶת הָעוֹלָם עַל יְדֵי חֶרֶב הַתְּפִלָּה. הוּא יַכְנִיס אֶת הָעִנְיָן שֶׁל תְּפִלָּה בָּעוֹלָם, שֶׁבְּנֵי אָדָם יַרְגִּילוּ אֶת עַצְמָם לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (צְפַנְיָה ג, ט'): "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה'", כֻּלָּם יְדַבְּרוּ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי יִהְיֶה גִּלּוּי אֱלֹקוּת כָּזֶה, שֶׁלֹּא נִרְאֶה רַק אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִרְאֶה אֶת הַפְּנִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. וְזֶה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבַּעֲבוּרָהּ בָּאנוּ לְזֶה הָעוֹלָם-לְהַכִּיר אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ!

ב.

וְהִנֵּה בַּיָּמִים הַלָּלוּ-יְמֵי חֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים, עָלֵינוּ לְהַרְגִּיל עַצְמֵנוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל, לְשַׁבֵּחַ וּלְפָאֵר עַל הַנִּסִּים, עַל הַתְּשׁוּעוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אִתָּנוּ. הַיְּוָנִים הֵם חַכְמֵי הַטֶּבַע, שֶׁכּוֹפְרִים לְגַמְרֵי בְּרוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת, הֵם גָּזְרוּ גְּזֵרוֹת עַל עַם יִשְׂרָאֵל, אַחַת מִגְּזֵרוֹתֵיהֶן הָיְתָה כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (רֹאשׁ הַשָּׁנָה י"ח:), שֶׁגָּזְרָה מַלְכוּת יָוָן גְּזֵרָה, שֶׁלֹּא לְהַזְכִּיר שֵׁם שָׁמַיִם עַל פִּיהֶם, שֶׁאַף פַּעַם לֹא יְדַבְּרוּ מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּבָזֶה רָצוּ לְסַלֵּק אֶת הַשְּׁכִינָה מֵהָעוֹלָם. כִּי הַדִּבּוּר שֶׁל הָאָדָם, יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל מְאֹד. כְּמוֹ שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן מ"ד), שֶׁעִקַּר הָאֱמוּנָה תָּלוּי בַּפֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים פ"ט, ב'): "אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי". עַל יְדֵי שֶׁמְּדַבְּרִים אֱמוּנָה בַּפֶּה, עַל יְדֵי זֶה זוֹכִים לֶאֱמוּנָה; כְּשֶׁיְּהוּדִי מַרְגִּיל עַצְמוֹ לְדַבֵּר עִם אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו, עִם אֶחָיו וְגִיסָיו וּשְׁאָר בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, עִם הַשְּׁכֵנִים, הַקְּרוֹבִים וְהַיְּדִידִים-רַק מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, בָּזֶה מוֹרִיד אֶת הַשְּׁכִינָה בָּעוֹלָם, כְּשֶׁיְּהוּדִי מְדַבֵּר רַק מֵהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, מַשְׁרֶה אֶת הַשְּׁכִינָה לְמַטָּה. וְזֶה מַה שֶּׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (עַיֵּן סִפְרֵי הַאֲזִינוּ שי"ג) עַל אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁעַד אַבְרָהָם אָבִינוּ הָיָה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מֶלֶךְ עַל הַשָּׁמַיִם, כִּי יָדְעוּ שֶׁיֶּשְׁנוֹ אֱלֹקִים, אַךְ מִסְתַּתֵּר כִּבְיָכוֹל לְמַעְלָה, וְאָנוּ נִמְצָאִים בָּאָרֶץ, וִיכוֹלִים לַעֲשׂוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כְּאַוַּת נַפְשֵׁנוּ, אָבִינוּ אַבְרָהָם הוֹרִיד אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא פֹּה בָּאָרֶץ, עַד שֶׁנִּקְרָא אֱלֹקֵי הָאָרֶץ, שֶׁיָּדְעוּ שֶׁיֵּשׁ הַשֵּׁם בְּכָל מָקוֹם, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא עִמָּנוּ, אִתָּנוּ וְאֶצְלֵנוּ, וְכָל אֲשֶׁר קוֹרֶה-בֵּין לְטוֹבָה בֵּין לְרָעָה, יֵשׁ בָּזֶה כַּוָּנָה עֲמֻקָּה וְטוֹבָה גְּדוֹלָה, אַךְ אֵינֶנּוּ מְסֻגָּלִים לְהָבִין הַטּוֹבָה הַגְּדוֹלָה שֶׁיּוֹצֵאת מֵהַצָּרָה. כִּי סוֹף כָּל סוֹף כְּשֶׁיֵּשׁ סֵבֶל וְצַעַר, זֶה מַר וְכוֹאֵב מְאֹד מְאֹד, כְּשֶׁיֶּשְׁנָם הֲרוּגִים וּפְצוּעִים, וְנִשְׁפָּךְ דַּם יִשְׂרָאֵל כַּמַּיִם, אֵין צַעַר וְיִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה, וְאֵיךְ יְכוֹלִים לִרְאוֹת אֶת הַטּוֹבָה בָּזֶה?! וּפֹה נִכְנָסוֹת הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁשּׁוֹאֵל אָדָם: "מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה?!" אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים בְּרָכוֹת ה.): כָּל שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חָפֵץ בּוֹ-מְדַכְּאוֹ בְּיִסּוּרִים, וְאִם קִבְּלָם-יִרְאֶה זֶרַע וְיַאֲרִיךְ יָמִים. אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ד'): כְּשֶׁאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁכָּל מְאֹרְעוֹתָיו הֵם לְטוֹבָתוֹ, זֹאת הַבְּחִינָה הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא; אִם יוֹדְעִים שֶׁכָּל הָעוֹבֵר עָלֵינוּ בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת הַכֹּל לְטוֹבָה, אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵינֶנּוּ מְבִינִים אֶת הַטּוֹבָה, אֲבָל זֹאת הַבְּחִינָה הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא. אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק ב', סִימָן ב'): בָּזֹאת שֶׁאָדָם מַרְגִּיל עַצְמוֹ לִתֵּן תּוֹדָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל כָּל הָעוֹבֵר עָלָיו, זֶה נִקְרָא שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, כִּי לֶעָתִיד יִתְבַּטְּלוּ כָּל הַקָּרְבָּנוֹת, וְיִשָּׁאֵר רַק קָרְבַּן תּוֹדָה, מַה הֵם הַקָּרְבָּנוֹת? אֶלָּא כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא, בַּר מִינָן, נֶעֱלָם וְנֶחְשָׁךְ מִמֶּנּוּ הָאוֹר, כִּי אִם הָיָה יוֹדֵעַ הָאָדָם, שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְהוּא יִתְבָּרַךְ מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין וּבְתוֹךְ כָּל עָלְמִין, וְכָל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ זֶה אֱלֹקוּת, אַף פַּעַם לֹא הָיָה חוֹטֵא, כִּי הִנֵּה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא פֹּה אִתִּי, עִמִּי וְאֶצְלִי, וּמִסְתַּכֵּל עָלַי, וַאֲנִי מִסְתַּכֵּל עָלָיו, וְכֵיצַד אֲנִי יָכוֹל לַחְטֹא?! בָּרֶגַע שֶׁאָדָם בַּר מִינָן, חוֹטֵא, הוּא מְסַלֵּק אֶת הַשְּׁכִינָה מִמֶּנּוּ, וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סוֹטָה ג.): בִּתְחִלָּה הָיְתָה הַשְּׁכִינָה עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ-סִלְּקוּ מֵהֶם אֶת הַשְּׁכִינָה; אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (סֵפֶר הַמִּדּוֹת, אוֹת אֱמוּנָה, סִימָן כ"ב): הַפֶּשַׁע שֶׁל הָאָדָם מַכְנִיס כְּפִירָה לָאָדָם. וְכֵן אוֹמֵר הַנָּבִיא (יְשַׁעְיָה נ"ט ב'): "כִּי עֲוֹנֹתֵיכֶם מַבְדִּלִים הָיוּ בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹקֵיכֶם", וּמִזֶּה בָּא שֶׁאָנוּ סוֹבְלִים סֵבֶל גָּדוֹל וְיִסּוּרִים מְרוּרִים, וּמְקַבְּלִים מַכּוֹת, כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רוֹצֶה לְעוֹרְרֵנוּ שֶׁנָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וְנִסְתַּכֵּל אֵלָיו, שֶׁנַּרְגִּישׁ אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁנַּתְחִיל לְדַבֵּר אֵלָיו, וּלְהוֹדוֹת, וּלְשַׁבֵּח, וּלְפָאֵר, אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַך שְׁמוֹ זֶה שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא. וְלָכֵן כָּל הַקָּרְבָּנוֹת יִהְיוּ בְּטֵלִים, כִּי לֹא יִהְיוּ חֲטָאִים, וְלֹא יִצְטָרְכוּ לְהָבִיא קָרְבָּנוֹת בַּעֲבוּר חֲטָאִים, אֶלָּא יִשָּׁאֵר קָרְבַּן תּוֹדָה, שֶׁאָדָם מוֹדֶה וּמְהַלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ. אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל: אֲפִלּוּ עַכְשָׁו, הֵן שֶׁהוֹלֵךְ לוֹ בַּטּוֹב, הֵן שֶׁהוֹלֵךְ לוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּרַע, צָרִיךְ לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ לִמְצֹא אֶת הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בָּרַע, כַּמּוּבָא בִּדְבָרָיו זַ"ל (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א' סִימָן ל"ג) בְּיוֹם טוֹבָה-הֱיֵה בְטוֹב, וּבְיוֹם רָעָה – רְאֵה (קֹהֶלֶת, ז, י"ד). כָּל יוֹם וָיוֹם מִתְגַּלֶּה הָאוֹר הַגָּנוּז, שֶׁהוּא הָאוֹר שֶׁהֵאִיר לְאָדָם הָרִאשׁוֹן קֹדֶם הַחֵטְא, שֶׁרַק רָאָה אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, רַק שָׁמַע אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, רַק הִרְגִּישׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְרַק דִּבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, לֹא הָיָה אֶצְלוֹ שׁוּם לְבוּשׁ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית ב, כ"ה): "וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים, וְלֹא יִתְבֹּשָׁשׁוּ", לֹא הָיָה לָהֶם לְבוּשׁ, וְלֹא הִתְבַּיְּשׁוּ לְדַבֵּר בְּאֹפֶן גָּלוּי מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ-גֹּרְשׁוּ אָדָם וְחַוָּה מִגַּן עֵדֶן. "וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם", וּמֵאָז אָדָם מִתְבַּיֵּשׁ לְדַבֵּר פָּתוּחַ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, מִתְבַּיֵּשׁ לְדַבֵּר בְּגָלוּי אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי יַחְשְׁבוּ שֶׁמְּדַבֵּר אֶל הַקִּיר, אוֹ אֶל עַצְמוֹ, כִּי מֵרֹב כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת, אָדָם אֵינֶנּוּ מֵבִין מַשְׁמָעוּת הַמֻּשָּׂג לְדַבֵּר אֶל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ! וְלָכֵן מָשִׁיחַ, אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל, יִכְבֹּשׁ אֶת הָעוֹלָם עַל יְדֵי תְּפִלָּה. הוּא יְגַלֶּה לְכֻלָּם-אִם רוֹצִים לְהִנָּצֵל מֵהַצָּרוֹת, מֵהַיִּסּוּרִים וְהַמְּרִירוּת, מֵהָעֳנָשִׁים קָשִׁים וּמָרִים שֶׁעוֹבְרִים עָלֵינוּ, נַרְגִּיל עַצְמֵנוּ לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְכָתוּב (תְּהִלִּים קמ"ט ו,): "חֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם", חֶרֶב הַתְּפִלָּה צְרִיכָה לִהְיוֹת עִם שְׁתֵּי פִּיּוֹת. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (מִדְרַשׁ שׁוֹחֵר טוֹב): פִּיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל –חַרְבָּם. פֶּה שֶׁל כָּל יְהוּדִי זוֹ הַחֶרֶב לִכְבֹּשׁ בָּהּ אֶת הַמִּלְחָמָה. אֲבָל הַחֶרֶב הַזּוֹ יֵשׁ לָהּ שִׁנַּיִם מִשְּׁנֵי צְדָדֶיהָ, לַהֲרֹג אֶת הַשּׂוֹנְאִים, שֶׁכָּךְ מָצִינוּ בַּתְּפִלָּה, שֶׁיֶּשְׁנָם שְׁנֵי דְּבָרִים: תּוֹדָה וְהוֹדָאָה, וּשְׁאִילַת צְרָכָיו. רֵאשִׁית, צָרִיךְ אָדָם לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל כָּל הַחֶסֶד שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ, וּלְהַזְכִּיר לְעַצְמוֹ אֶת כָּל הַחֲסָדִים הַגְּדוֹלִים שֶׁגָּמַל עִמּוֹ. וְאִם יַתְחִיל לְהִתְבּוֹנֵן, יִוָּכַח אֵיךְ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אָב הָרַחֲמָן, וְעָשָׂה עִמּוֹ כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה נִסִּים וְנִפְלָאוֹת, חֲסָדִים וְרַחֲמִים גְּמוּרִים. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (נִדָּה ל"א.): אֵין בַּעַל הַנֵּס מַכִּיר בְּנִסּוֹ, אָדָם חוֹשֵׁב שֶׁהוֹלְכִים עִמּוֹ בְּמִדַּת הַדִּין, וְשׁוֹכֵחַ אֶת הַחֲסָדִים וְהָרַחֲמִים גְּמוּרִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹשֶׂה אִתּוֹ. אָדָם חוֹשֵׁב שֶׁזֶּה טֶבַע, מִקְרֶה, מַזָּל, "אֲנִי צָרִיךְ לָלֶכֶת, אֲנִי צָרִיךְ לְהִתְנוֹעֵעַ, לְדַבֵּר לִרְאוֹת וְלִשְׁמֹעַ", וְחוֹשֵׁב שֶׁזֶּה טִבְעִי וּמוּבָן מֵאֵלָיו, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁזֶּהוּ נֵס גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵינַיִם לִרְאוֹת וְרַגְלַיִם לָלֶכֶת, וְכָל הָרְמַ"ח אֵיבָרִים וְשָׁסָ"ה גִּידִים מְתַפְקְדִים כָּרָאוּי. אֲבָל אָדָם אֵינוֹ מְסֻגָּל לְהָבִין אֶת זֹאת, וְרוֹאֶה אֶת הַדָּבָר כְּבָרוּר מֵאֵלָיו. וְלָכֵן תִּקְּנוּ לָנוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְבָרֵךְ אֶת הַבְּרָכוֹת בְּכָל יוֹם: "פּוֹקֵחַ עִוְרִים", "הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָבֶר", "יֵשׁ לִי עֵינַיִם לִרְאוֹת, אֲנִי נוֹתֵן לְךָ תּוֹדָה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יֵשׁ לִי רַגְלַיִם לָלֶכֶת, אֲנִי מוֹדֶה לְךָ וְכוּ', וְכֵן בְּכָל פְּרָט וּפְרָט מֵהַנִּסִּים הַיּוֹם-יוֹמִיִּים שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹשֶׂה עִמָּנוּ, בָּרֶגַע שֶׁאָדָם מַכִּיר שֶׁהַכֹּל זֶהוּ נֵס, אֲזַי נִפְתָּח לוֹ הַלֵּב וְיָכוֹל לְבַקֵּשׁ הָלְאָה: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עָשִׂיתָ עִמִּי נִסִּים וְנִפְלָאוֹת, וַעֲדַיִן עַתָּה מַרְבֶּה בַּחֲסָדֶיךָ הַמַּרְבִּים עָלַי, הַמְשֵׁךְ לַעֲשׂוֹת לִי נִסִּים", וְכָאן נִפְתָּח לוֹ הַלֵּב, וּמַתְחִיל לְבַקֵּשׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל כָּל חֶסְרוֹנוֹתָיו, וְלָכֵן מַתְחִיל תְּחִלָּה לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל בְּתוֹדָה וְהוֹדָאָה, וְאַחַר כָּךְ מַגִּיעַ לִשְׁאִילַת צְרָכָיו. וְזֹאת יַחְדִּיר מָשִׁיחַ בָּעוֹלָם.

ג.

וְלָכֵן עִקַּר הַמִּצְוָה בִּימֵי חֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים-לְהַדְלִיק אֶת הַנֵּרוֹת, וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, אֶלָּא לִרְאוֹתָם בִּלְבַד, כִּי מִתְגַּלֶּה אָז הָאוֹר הַגָּנוּז, וְהָעִקָּר לְהִתְבּוֹנֵן בַּנֵּרוֹת, וְלִרְאוֹת אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְלָכֵן יֶשְׁנָם שְׁמוֹנָה נֵרוֹת-כְּנֶגֶד הַבִּינָה, שֶׁהִיא הַסְּפִירָה הַשְּׁמִינִית מִמַּטָּה לְמַעְלָה: מַלְכוּת, יְסוֹד, נֵצַח, הוֹד, תִּפְאֶרֶת, חֶסֶד, גְּבוּרָה, בִּינָה. אַחַר שֶׁעוֹבְרִים עַל הַשֶּׁבַע מִדּוֹת שֶׁאָדָם מְזַכֵּךְ אֶת עַצְמוֹ, אָז יָכוֹל לְהִתְבּוֹנֵן מַה קּוֹרֶה בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁהַיְּוָנִים הֶחְשִׁיכוּ אֶת עֵינֵנוּ, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (בְּרֵאשִׁית רַבָּה, פָּרָשָׁה ב'): "וְחֹשֶׁךְ זֶה יָוָן", שֶׁהֶחְשִׁיכוּ עֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְהָיוּ אוֹמְרִים: כִּתְבוּ לָכֶם עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר, שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק בֵּאלֹקֵי יִשְׂרָאֵל. תַּרְבּוּת יָוָן זֶה חֹשֶׁךְ, שֶׁלֹּא נִסְתַּכֵּל וְלֹא נִתְבּוֹנֵן עַל הָאֱלֹקוּת שֶׁיֵּשׁ בַּדָּבָר הַגַּשְׁמִי וְהַחָמְרִי, שֶׁהַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל. עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל נִלְחָמִים בְּעַם יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי לְהַחְלִישָׁם וּלְשַׁבְּרָם וּלְבַטְּלָם, שֶׁלֹּא יִבְרְחוּ אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁלֹּא יְדַבְּרוּ אֶל קוֹנָם. אֲבָל מָשִׁיחַ בְּחַרְבּוֹ, שֶׁהִיא חֶרֶב הַתְּפִלָּה, הוּא יִכְבֹּשׁ אֶת הָעוֹלָם. וְלָכֵן נֶאֱמַר אֵצֶל יַעֲקֹב (בְּרֵאשִׁית מ"ח כ"ב): "אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי", אוֹמֵר עַל זֶה רַשִּׁ"י-בִּתְפִלָּה וּבַקָּשָׁה, שֶׁזֶּה הוּא עִנְיַן הַהִתְבּוֹדְדוּת, שֶׁגִּלָּה לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב' סִימָן כ"ה), שֶׁזּוֹ הַמַּעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה מֵהַכֹּל, שֶׁאָדָם מַרְגִּיל עַצְמוֹ לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְכָל אֲשֶׁר כּוֹאֵב וּמֵצִיק לוֹ וְכָל צְרָכָיו, הוּא מְבַקֵּשׁ רַק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, בָּזֶה הוּא כּוֹבֵשׁ אֶת הַחֹשֶׁךְ, וּמֵאִיר אֶת הָאוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וּמְבַטֵּל אֶת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל. עֵשָׂו-כָּל כֹּחוֹ זֶה חֶרֶב, "וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה", יִשְׁמָעֵאל כָּל כֹּחוֹ זֶה קֶשֶׁת-"וְהוּא רֹבֶה קַשָּׁת", זֶה מַה שֶּׁאָמַר יַעֲקֹב: "אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי", אוֹמֵר רַשִּׁ"י: תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה, מַסְבִּיר מוֹהַרְנַ"ת זַ"ל (לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת, נַחֲלוֹת, הֲלָכָה ד'), שֶׁיֵּשׁ שְׁתֵּי קְלִפּוֹת הַמִּתְלַבְּשׁוֹת בָּאָדָם, וּבִפְרָט שֶׁחָטָא וּפָגַם בִּפְגַם הַבְּרִית, שֶׁנִּתְעַקֵּם לְבָבוֹ וְנִטַּמְטֵם מֹחוֹ בְּקֻשְׁיוֹת וּבִסְפֵקוֹת עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְשׁוֹאֵל: "מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה עוֹבְרוֹת עָלַי כָּל כָּךְ הַרְבֵּה צָרוֹת", וְהַקֻּשְׁיוֹת וְהַסְּפֵקוֹת מְסוֹבְבִים לוֹ הַמֹּחַ וְהַלֵּב, עַד שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב' סִימָן י"ב), שֶׁאֲנָשִׁים נוֹפְלִים בְּאֶפִּיקוֹרְסוּת וּבִכְפִירוֹת עַל-יְדֵי הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, שֶׁרוֹצִים לְהַעֲלִים וּלְהַסְתִּיר מֵאִתָּנוּ אֶת הָאֱמוּנָה. וְיֵשׁ שְׁתֵּי קְלִפּוֹת: קְלִפַּת עֵשָׂו, שֶׁבָּאָה פָּתוּחַ וְאוֹמֶרֶת: לֵית דִּין וְלֵית דַּיָּן, פָּנִים אֶל פָּנִים, כְּנֶגְדָּהּ צְרִיכִים לֵילֵךְ בְּחֶרֶב. אָדָם הַבָּא מוּלְךָ וְרוֹצֶה לְהָרְגְךָ-הַשְׁכֵּם לְהָרְגוֹ. הִיא אוֹמֶרֶת לָאָדָם: "לֹא יִתָּכֵן שֶׁשּׁוֹמְעִים אוֹתְךָ, אֵין לְךָ מַה לְּהִתְפַּלֵּל, כִּי אַף אֶחָד אֵינוֹ צָרִיךְ אוֹתְךָ" וְכוּ', זֶה הַשּׂוֹנֵא שֶׁבָּא אֵלֶיךָ בְּגָלוּי, פָּנִים אֶל פָּנִים, כְּנֶגְדּוֹ בָּאִים בְּחֶרֶב, וְכוֹרְתִים רֹאשׁוֹ, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה דָּוִד הַמֶּלֶךְ לְגָלְיָת, שֶׁבָּא יוֹם יוֹם עֶרֶב וָבֹקֶר לְבַטְּלָם מִקְּרִיאַת שְׁמַע, מֵאֱמוּנָה, עַד שֶׁבָּא דָּוִד הַמֶּלֶךְ וְכָרַת אֶת רֹאשׁוֹ בְּחַרְבּוֹ; כִּי עִם הַשּׂוֹנֵא שֶׁהוּא עֵשָׂו, שֶׁאוֹמֵר שֶׁאֵין שׁוֹמְעִים אוֹתְךָ, וְלֹא צְרִיכִים אוֹתְךָ, נֶגְדּוֹ הוֹלְכִים בְּחֶרֶב וּמְחַסְּלִים אוֹתוֹ. אֲבָל יֵשׁ קְלִפָּה קָשָׁה יוֹתֵר, קְלִפַּת יִשְׁמָעֵאל, שֶׁהוּא פֶּרֶא אָדָם, "יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ" (בְּרֵאשִׁית ט"ז י"ב), אִתּוֹ אֵין יְכוֹלִים לִלְחֹם אֶלָּא בְּקֶשֶׁת. טִבְעָהּ שֶׁל קֶשֶׁת שֶׁיּוֹרִים אֹתָהּ לְמֵרָחוֹק. מַהִי קְלִפָּה זוֹ? אֶלָּא שֶׁאוֹמֵר: "כִּי שָׁמַע אֵל, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כְּבָר שָׁמַע תְּפִלָּתְךָ, הִתְפַּלַּלְתָּ כְּבָר, וְלָמָּה תִּתְפַּלֵּל שׁוּב?!" זוֹ קְלִפָּה עֲצוּמָה, כִּי אֵינֶנּוּ מַכְחִישׁ, אֶלָּא בָּא בְּחָכְמָה, וְאוֹמֵר: כִּי שָׁמַע אֵל, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שָׁמַע אוֹתְךָ. עָלָיו צְרִיכִים לִירוֹת בְּחֵץ וְקֶשֶׁת, כְּשֶׁהַשּׂוֹנֵא בָּא אֵלַי מֵרָחוֹק, וְרוֹצֶה שֶׁאַפְסִיק לְהִתְפַּלֵּל, וְאוֹמֵר לִי שֶׁהִתְפַּלַּלְתִּי מַסְפִּיק, עָלַי לִמְחוֹת וְלוֹמַר: "לֹא וְלֹא! אֵין זֶה נָכוֹן", כִּי כָּל זְמַן שֶׁאָדָם חַי-צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ וּלְהִתְפַּלֵּל, וְלֹא לַחְדֹּל מִזֶּה. וְלָכֵן שְׁתֵּי קְלִפּוֹת אֵלּוּ-עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, מִתְלַבְּשׁוֹת בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְרוֹצוֹת לְבַטֵּל מֵאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, מִתְּפִלָּה, מִלִּרְאוֹת אֶת הָאוֹר. וְזוֹ תַּרְבּוּת יָוָן, שֶׁהִכְנִיסוּ אֶת הַטֶּבַע, מִקְרֶה וּמַזָּל בָּעוֹלָם.

ד.

וְלָכֵן יְמֵי חֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁזָּכִינוּ לְמַתִּתְיָהוּ, שֶׁהוּא הָיָה הַכֹּהֵן גָּדוֹל, הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, עִם יְלָדָיו וְתַלְמִידָיו, זָכוּ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַיְּוָנִים, וּלְבַטֵּל קְלִפַּת יָוָן, מָצְאוּ פַּךְ שֶׁמֶן חָתוּם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל, שֶׁזֶּה הֵאִיר לָנוּ שְׁמוֹנָה יָמִים, שֶׁהִתְחַלְנוּ לְהִתְבּוֹנֵן בְּאוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, הַמֵּאִיר בְּכָל הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְחֶזְקֵאל מ"ג ב'): "וְהָאָרֶץ הֵאִירָה מִכְּבֹדוֹ" וְגוֹ', וְזֶהוּ נֵס חֲנֻכָּה, שֶׁבְּתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ אָנוּ יְכוֹלִים בְּרוּחָנִיּוּת חִיּוּת אֱלֹקוּת, בְּתוֹךְ הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים, הַמְּרִירוּת וְהַדִּינִים, הָעֳנָשִׁים קָשִׁים וּמָרִים שֶׁעוֹבְרִים עָלֵינוּ, אָנוּ יְכוֹלִים לְהִסְתַּכֵּל גַּם כֵּן עַל הַחֲסָדִים וְהָרַחֲמִים הַגְּמוּרִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹשֶׂה עִמָּנוּ, וְאָנוּ יוֹדְעִים וּמְבִינִים, שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ כָּאן אֵיזוֹ כַּוָּנָה מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְכָל זֶה יְגַלֶּה מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, כִּי הוּא יְגַלֶּה אֶת הָאוֹר הַגָּנוּז כִּי טוֹב, וְלָכֵן מָשִׁי"חַ-רָאשֵׁי תֵּבוֹת: מְ'זוּזָה יָ'מִין, חֲ'נֻכָּה שְׂ'מֹאל. מִצַּד יָמִין אָנוּ רוֹאִים אֶת הַמְּזוּזָה, שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (חֵלֶק ג', ש.): מְזוּזֹ"ת אוֹתִיּוֹת זָז מָוֶת. מַה כָּתוּב בָּהּ? "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הֲוָיָ"ה אֱלֹקֵינוּ הֲוָיָ"ה אֶחָד". זוֹ אֱמוּנָה בְּרוּרָה וּמְזֻכֶּכֶת, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא אִתָּנוּ, עִמָּנוּ וְאֶצְלֵנוּ, בַּמַּצָּבִים הַקָּשִׁים בְּיוֹתֵר אָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ, אֲפִלּוּ שֶׁרַע וּמַר וְקָשֶׁה לִסְבֹּל אֶת הַסֵּבֶל הַזֶּה, עִם כָּל זֹאת עָלֵינוּ לָבוֹא אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּלְדַבֵּק עַצְמֵנוּ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְלַחְזֹר אֵלָיו. וּמִשָּׁם יוֹצֵא חֲנֻכָּה שְׂמֹאל, שֶׁאֲפִלּוּ שֶׁעוֹבְרִים עָלֵינוּ דִּינִים קָשִׁים וּמָרִים, שֶׁזֶּה הַשְּׂמֹאל, עָלֵינוּ לְהַזְכִּיר עַצְמֵנוּ מֶה הָיָה בִּימֵי חֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁרַבִּים טְמֵאִים וּרְשָׁעִים הִתְגַּבְּרוּ עָלֵינוּ, אֲבָל הֵם נָפְלוּ בִּידֵי טְהוֹרִים, מְעַטִּים וּקְדוֹשִׁים, וְלֹא הוֹעִיל מְאוּמָה, כִּי סוֹף כָּל סוֹף אַחַר הָרַע יָבוֹא הַטּוֹב. וְכָל זֶה הַלִּמּוּד הֶעָמֹק שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לִלְמֹד עַכְשָׁו בִּימֵי חֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁזֶּה "חַג הָאוֹרָה", חַג שֶׁמֵּאִיר עָלֵינוּ הָאוֹר הַגָּנוּז, אַף שֶׁאֵינֶנּוּ מְבִינִים הַרְבֵּה דְּבָרִים.

ה.

וְלָכֵן אָנוּ רוֹאִים דְּבַר פֶּלֶא-חֲנֻכָּה תָּמִיד חָל בַּשָּׁבוּעוֹת שֶׁקּוֹרְאִים בָּהֶם פָּרָשִׁיּוֹת וַיֵּשֶׁב מִקֵּץ, שֶׁבָּהֶן מְפֹרֶטֶת מְכִירַת יוֹסֵף, שֶׁמְּכָרוּהוּ לְעֶבֶד. אֲשֶׁר כָּל הָעִנְיָן הוּא בִּלְתִּי מוּבָן-אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת, שֶׁאַחִים יִמְכְּרוּ אָח?! כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים ק"ה י"ז): "לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף". הִשְׁלִיכוּהוּ לַבּוֹר, וְאַחַר כָּךְ מְכָרוּהוּ, עַד שֶׁנִּמְכַּר בְּמִצְרַיִם לְפוֹטִיפַר, וְהַתּוֹצָאָה לְבַסּוֹף-שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הֻצְרְכוּ לָרֶדֶת לְמִצְרַיִם בְּגָלוּת, וְלִסְבֹּל סֵבֶל גָּדוֹל מְאֹד. וְאֵיזֶה קֶשֶׁר יֵשׁ לְכָל זֶה עִם יְמֵי חֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים, "חַג הָאוֹרָה", שֶׁתָּמִיד חָל בְּפָרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן מְכִירַת יוֹסֵף הַצַּדִּיק? אֶלָּא כָּל הַצָּרוֹת שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל סוֹבְלִים, הֵן רַק מֵחֲמַת שִׂנְאַת חִנָּם, שׂוֹנְאִים אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי, שֶׁזֶּה נוֹתֵן כֹּחַ לְעֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל לְהִתְגַּבֵּר עַל עַם יִשְׂרָאֵל, זֶה נוֹתֵן שִׁלְטוֹן לִקְלִפַּת תַּרְבּוּת יָוָן, שֶׁתִּרְדֶּה בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי כָּךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מִדְרַשׁ אַגָּדָה): אִלְמָלֵא הָיוּ עַם יִשְׂרָאֵל מְאֻחָדִים יַחַד, מַחְזִיקִים עַצְמָם בְּיַחַד, אֵין כָּל אֻמָּה וְלָשׁוֹן יְכוֹלָה לִשְׁלֹט בָּהֶם, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ פֵּרוּדִים בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, אָז מִתְגַּבֶּרֶת תַּרְבּוּת יָוָן-טֶבַע, מִקְרֶה וּמַזָּל, וְעֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל בָּאִים עָלֵינוּ. כָּל הַצָּרוֹת שֶׁאֲנַחְנוּ סוֹבְלִים עַכְשָׁו, כָּל שְׁפִיכוּת הַדָּמִים שֶׁקּוֹרֶה לָנוּ, זֶה רַק בִּגְלַל דָּבָר אֶחָד-שִׂנְאַת חִנָּם, אֶחָד אֵינוֹ יָכוֹל לִסְבֹּל אֶת זוּלָתוֹ. וּלְבַל נְשַׁטֶּה בְּעַצְמֵנוּ, אָנוּ עֲדַיִן נִמְצָאִים בְּגָלוּת גְּדוֹלָה, וְעִקַּר הַגָּלוּת זֶה שִׂנְאַת חִנָּם, שֶׁאֶחָד אֵינוֹ יָכוֹל לִסְבֹּל אֶת הַשֵּׁנִי, עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁאֵין יְכוֹלִים לְדַבֵּר זֶה עִם זֶה. וְזוֹ הָיְתָה מְכִירַת יוֹסֵף, "וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם" (בְּרֵאשִׁית י"ג ו'). וְכֵן קוֹרֶה הַיּוֹם אִתָּנוּ, אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיְּהוּדִים יִשְׂנְאוּ זֶה אֶת זֶה, שֶׁיִּהְיוּ פִּלּוּגִים בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל?! עַל זֶה בָּא לָנוּ אַחַר-כָּךְ הַסֵּבֶל הַגָּדוֹל, שֶׁנִּשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל כָּל-כָּךְ סוֹבְלוֹת, וְנִשְׁפָּךְ דַּם יִשְׂרָאֵל כַּמַּיִם, הַכֹּל רַק מֵחֲמַת שִׂנְאַת חִנָּם, שֶׁאֵין אֶחָד יָכוֹל לְדַבֵּר עִם הַשֵּׁנִי. וְעַד שֶׁלֹּא נְתַקֵּן אֶת זֹאת, אָנוּ רְחוֹקִים מֵהַגְּאֻלָּה. כִּי הַגְּאֻלָּה אֵינָהּ יְכוֹלָה לָבוֹא אֶלָּא עַל-יְדֵי אַהֲבָה, שֶׁנֹּאהַב זֶה אֶת זֶה. וְלָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ד'): אַהֲבָ"ה גִּימַטְרִיָּה אֶחָ"ד, מִי שֶׁמַּחְזִיק בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, תָּמִיד חוֹשֵׁב רַק מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ, הוּא חַי עִם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאוֹהֵב אֶת כֻּלָּם, וְזֶה סוֹד נֵרוֹת חֲנֻכָּה, שֶׁמְּאִירִים אֶת הַגָּלוּת עִם הָאוֹר הַגָּנוּז שֶׁיִּתְגַּלֶּה בְּעֵת בִּיאַת מָשִׁיחַ. וְלָכֵן מָשִׁי"חַ רָאשֵׁי תֵּבוֹת: חֲ'נֻכָּה שְׂ'מֹאל, מְ'זוּזָה יָ'מִין. מַה כָּתוּב בַּמְּזוּזָה? "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הֲוָיָ"ה אֱלֹקֵינוּ הֲוָיָ"ה אֶחָד", מִיָּמִין הוֹלֵךְ חֶסֶד, כְּשֶׁיֵּשׁ לָאָדָם אֱמוּנָה, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד. שְׂמֹאל זֶה דִּין, גְּבוּרָה, אֲבָל אִם אָדָם מִתְבּוֹנֵן בְּתוֹךְ הַדִּינִים, וְרוֹאֶה גַּם שָׁם אֶת הָאוֹר הַגָּנוּז-זוֹ הַגְּאֻלָּה. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מִדְרַשׁ פְּלִיאָה): הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ-זֶה רְאוּבֵן שֶׁהִצִּיל אֶת יוֹסֵף, וְעַל פְּתָחֵינוּ כָּל מְגָדִים-זֶה חֲנֻכָּה. רְאוּבֵן מָסַר נַפְשׁוֹ לְהַצִּיל אֶת יוֹסֵף, וּמִזֶּה יָצָא נֵר חֲנֻכָּה. כָּל עִנְיַן "חַג הָאוֹרָה", חַג הַחֲנֻכָּה, זֶה לְהָאִיר אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁנִּזְכֶּה לְהַכְנִיס אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בְּתוֹךְ בָּתֵּינוּ, וְזֶה 'נֵר חֲנֻכָּה אִישׁ וּבֵיתוֹ' (שַׁבָּת כ"א:), בְּתוֹךְ הַבַּיִת נַכְנִיס כָּל אֶחָד וְאֶחָד אֶת הָאוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בְּתוֹךְ הַבַּיִת, וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (שַׁבָּת י): שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שָׁלוֹם; וּצְרִיכִים לְהַכְנִיס אֶת הַשָּׁלוֹם, שֶׁהוּא שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּתוֹךְ הַבַּיִת. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סוֹטָה י"ז.): אִישׁ וְאִשָּׁה זָכוּ-שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם, אֵצֶל הָאִישׁ יֵשׁ י' אֵצֶל הָאִשָּׁה יֵשׁ ה', וּבְיַחַד יָ"הּ-הַמֹּחִין, וְכַאֲשֶׁר יֵשׁ שְׁלוֹם בַּיִת-יֵשׁ שְׁכִינָה. וְלָכֵן נֵר חֲנֻכָּה-אִישׁ וּבֵיתוֹ, לְהַכְנִיס אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּתוֹךְ הַבַּיִת, וְהַמְהַדְּרִין מִן הַמְהַדְּרִין נֵר לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, לְהָאִיר לְכָל אֶחָד אֶת אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, לְהַחְדִּיר בִּבְנֵי הַבַּיִת אֱמוּנָה בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ.

ו.

וְלָכֵן אוֹמֵר מוֹהַרְנַ"ת זַ"ל (לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת חֲנֻכָּה, הֲלָכָה ו'), שֶׁכָּל עִנְיַן הַחֲנֻכָּה זֶה לְשׁוֹן חִנּוּךְ, לְחַנֵּךְ אֶת יְלָדֵינוּ לֶאֱמוּנָה, שֶׁיֵּדְעוּ מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁזֶּה הֵפֶךְ מִתַּרְבּוּת יָוָן, שֶׁאָמְרוּ: כִּתְבוּ לָכֶם עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר, שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק בֵּאלֹקֵי יִשְׂרָאֵל; אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן א'): מַהוּ שׁוֹר? לְשׁוֹן הִסְתַּכְּלוּת, כִּי הַיְּוָנִים הַטְּמֵאִים רָצוּ שֶׁלֹּא נִסְתַּכֵּל עַל רוּחָנִיּוּת חִיּוּת אֱלֹקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, אֶלָּא עַל הַטֶּבַע, מִקְרֶה וּמַזָּל, אֲשֶׁר מִשָּׁם בָּאָה מַחְלֹקֶת וּמְרִיבוֹת וּקְטָטוֹת בַּבַּיִת-כְּשֶׁנִּדְמֶה שֶׁהַכֹּל מִקְרֶה וְטֶבַע; כְּשֶׁהָאִישׁ וְהָאִשָּׁה רָבִים, זֶה בָּא רַק מֵחֲמַת טֶבַע, הָאִשָּׁה מַאֲשִׁימָה אֶת בַּעְלָהּ, שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא מַסְפִּיק פַּרְנָסָה, וְהַבַּעַל מַאֲשִׁים אֶת אִשְׁתּוֹ בְּכָל מִינֵי הַאֲשָׁמוֹת, וְהַכֹּל בָּא, מֵחֲמַת שֶׁאֵין זוֹכִים לְהִסְתַּכֵּל עַל רוּחָנִיּוּת חִיּוּת אֱלֹקוּת, וְאָז אֵין יְכוֹלִים לְדַבֵּר זֶה עִם זֶה, וְיֶשְׁנָהּ שִׂנְאָה גְּדוֹלָה בְּתוֹךְ הַבַּיִת. וְכֵן נַעֲשֶׂה בַּחוּץ, שֶׁבְּנֵי-אָדָם אֵינָם יְכוֹלִים לְדַבֵּר זֶה עִם זֶה, עַד שֶׁמּוֹכְרִים אֶת יוֹסֵף. אָנוּ עֵדִים לַגִּזְעָנוּת הָאֲרוּרָה שֶׁמִּתְפַּשֶּׁטֶת בֵּין הַבְּרִיּוֹת, וְאוֹכֶלֶת בָּנוּ בְּכָל פֶּה. וְאִם רְצוֹנֵנוּ לְהִגָּאֵל, עָלֵינוּ לִשְׂרֹף אֶת הַשִּׂנְאַת חִנָּם הַזּוֹ, וּלְהִתְאַחֵד יַחַד נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְזֶה רְצוֹן רַבֵּנוּ זַ"ל-לְאַחֵד אֶת כְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. וְלָכֵן שְׁלֵמוּת "חַג הָאוֹרָה"-לִתֵּן תּוֹדָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ עַל מָה לָתֵת תּוֹדָה לוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם יְחַפֵּשׂ וִיבַקֵּשׁ-יִמְצָא הַרְבֵּה נִסִּים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שׁוֹחֵר טוֹב תְּהִלִּים ק"ו): אִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא נִסִּים וּבְלֹא פְּלָאִים. כֵּיצַד? אָדָם נָתוּן עַל גַּבֵּי הַמִּטָּה [אָדָם שׁוֹכֵב בַּמִּטָּה], וְהַנָּחָשׁ בָּאָרֶץ לְפָנָיו, [יֶשְׁנוֹ נָחָשׁ שׁוֹכֵב תַּחַת הַמִּטָּה, וְאָדָם אֵינוֹ שָׂם עַל לֵב], כֵּיוָן שֶׁבָּא לִתֵּן רַגְלוֹ עַל הַקַּרְקַע, בָּרַח הַנָּחָשׁ מִפָּנָיו, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה פְּלָאִים עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עִמּוֹ, [אָדָם אֵינוֹ מַבְחִין בַּנִּסִּים שֶׁגָּמַל עִמּוֹ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ]. אָדָם יוֹצֵא מִפֶּתַח בֵּיתוֹ, נוֹסֵעַ נְסִיעָה עַל הַדֶּרֶךְ, שֶׁחֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (יְרוּשַׁלְמִי בְּרָכוֹת ל"ד:): כָּל הַדְּרָכִים בְּחֶזְקַת סַכָּנָה, וְהִנֵּה שָׁב לְבֵיתוֹ בָּרִיא וְשָׁלֵם, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁאֵרְעוּ לוֹ, שֶׁלֹּא תְּפָסוֹ אֵיזֶה יִשְׁמְעֵאלִי פֶּרֶא אָדָם וַהֲרָגוֹ, אוֹ לֹא נִלְכַּד בְּאֵיזֶה פִּגּוּעַ וַהֲרִיגוֹת וּמִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת, שֶׁקּוֹרִים עַכְשָׁו, רַחֲמָנָא לִצְּלָן.

ז.

וְלָכֵן בִּימֵי חֲנֻכָּה הָאֵלּוּ, "חַג הָאוֹרָה", עָלֵינוּ לְהַרְגִּיל עַצְמֵנוּ לִתֵּן תּוֹדָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, עַל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת, עַל הַתְּשׁוּעוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשָׂה וְעוֹשֶׂה עִמָּנוּ, וּבָזֶה יִהְיֶה לָנוּ כֹּחַ לְבַקֵּשׁ הָלְאָה, כִּי אָנוּ זְקוּקִים עֲדַיִן לְהַרְבֵּה יְשׁוּעוֹת וְנִסִּים, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהִגָּאֵל. וְהָעִקָּר מַה שֶּׁעָלֵינוּ לְבַקֵּשׁ אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁתִּהְיֶה אַהֲבָה וְאַחְדוּת בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְנִשְׂרֹף אֶת הַשִּׂנְאָה, שֶׁעֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל מַכְנִיסִים בָּנוּ, וְעָלֵינוּ לְהִשְׁתַּדֵּל מְאֹד מְאֹד בִּנְקֻדָּה זוֹ-לְהַחְדִּיר בָּנוּ אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, לֶאֱהֹב אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ס"ב): בְּשָׁעָה שֶׁאֲחֵי יוֹסֵף הָיוּ בְּצָרָה גְּדוֹלָה מְאֹד, וְהִרְהֲרוּ בִּתְשׁוּבָה וְאָמְרוּ (מב, כא ): "אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ" אָנוּ אֲשֵׁמִים שֶׁבָּאָה עָלֵינוּ הַצָּרָה הַזּוֹ, "שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ בְּקוֹל אָחִינוּ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ" וּמָכַרְנוּ אוֹתוֹ, וּבָאוּ אֶל יַעֲקֹב אֲבִיהֶם וְאָמְרוּ: "אֲדוֹן הָאָרֶץ (שֶׁזֶּה הָיָה יוֹסֵף שֶׁלֹּא הִכִּירוּהוּ), מְדַבֵּר עִמָּנוּ קָשׁוֹת, וְאָנוּ חוֹשְׁשִׁים לָרֶדֶת, כִּי רוֹצֶה לָקַחַת אֶת בִּנְיָמִין". אָמַר יַעֲקֹב (בְּרֵאשִׁית מ"ג י"ד): "וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים". שׁוֹאֵל רַבֵּנוּ זַ"ל: מַהוּ 'לָכֶם'? אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹהֵב אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, וְרוֹצֶה רַק אֶת הַטּוֹב שֶׁלָּהֶם. אֲבָל לְעִתִּים, נוֹתֵן לָנוּ מַכּוֹת, נֶהֱרָגִים אֲנָשִׁים, נִפְצָעִים בְּנֵי-אָדָם, אֲבָל זוֹהִי רַחְמָנוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאֵינֶנּוּ מְבִינִים אֶת הָרַחֲמָנוּת הַזּוֹ, שֶׁאִם נִגְזְרוּ עַל הָאָדָם גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וּמָרוֹת-הַכֹּל לְטוֹבָה, אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְהָבִין אֶת הַטּוֹבָה שֶׁיֵּשׁ מֵהַצָּרָה הַזּוֹ. וְלָכֵן אָמַר יַעֲקֹב לְבָנָיו: "וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶ"ם רַחֲמִים", הַיְנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יִמְסֹר אֶת הָרַחֲמִים בְּיָדֵנוּ, כִּי לִפְעָמִים מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל בְּנֵי-אָדָם צָרוֹת וְיִסּוּרִים, מְרִירוּת וָעֳנָשִׁים קָשִׁים וּמָרִים, זֶה מִצַּד הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא-לְטוֹבָה, אֲבָל אָנוּ, נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל וּלְקַבֵּל אֶת הַיִּסּוּרִים בְּאַהֲבָה, עַל כֵּן אָנוּ מְבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ: מְסֹר לָנוּ אֶת הָרַחֲמִים בְּיָדֵינוּ, לִתֵּן לָנוּ כָּל צְרָכֵינוּ: בְּרִיאוּת, פַּרְנָסָה, יְלָדִים, שִׂמְחַת הַחַיִּים וְכוּ'. זֹאת אָמַר יַעֲקֹב אָבִינוּ לְבָנָיו, הַשְּׁבָטִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהָלְכוּ לִמְצֹא אֶת יוֹסֵף וּלְהַחְזִירוֹ אַחַר שֶׁמְּכָרוּהוּ: "וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶ"ם רַחֲמִים", הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יִמְסֹר אֶת הָרַחֲמִים בְּיָדֵינוּ, שֶׁאָנוּ נוֹלִיךְ אֶת הָרַחֲמָנוּת. וְלָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל: יִשְׂרָאֵ"ל זֶהוּ רָאשֵׁי תֵּבוֹת: אֵ'ל שַׁ'דַּי יִ'תֵּן לָ'כֶם רַ'חֲמִים. וְזֹאת אָנוּ צְרִיכִים עַכְשָׁו, בְּיָמִים טְרוּפִים אֵלּוּ, אֲשֶׁר אָנוּ עֵדִים לְמַה שֶּׁעוֹבֵר עַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל-צָרוֹת וְסֵבֶל רַב מְאֹד, וְדַם יִשְׂרָאֵל נִשְׁפָּךְ כַּמַּיִם, וּבְוַדַּאי מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹשֶׂה-הַכֹּל לְטוֹבָה, אֲבָל אֵינֶנּוּ מְבִינִים אֶת הַטּוֹבָה הַזּוֹ, וְעָלֵינוּ לְהִתְבּוֹנֵן בְּ"חַג הָאוֹרָה"-מָה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רוֹצֶה מֵאִתָּנוּ? לְהַחְזִיר אֶת יוֹסֵף, אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, לְגַלּוֹתוֹ וּלְפַרְסְמוֹ בָּעוֹלָם, לְפַרְסֵם אֶת לִמּוּדָיו הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְּחַזֵּק וּמְאַמֵּץ אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, יוֹסֵ"ף שְׁמוֹ, מִלְּשׁוֹן (בְּרֵאשִׁית ל' כ"ד) "יֹסֵף לִי בֵּן אַחֵר", הַיְנוּ שֶׁלְּצַדִּיק הָאֱמֶת הוֹלֵךְ בַּחַיִּים, שֶׁעוֹד יְהוּדִי יִתְקָרֵב אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְיָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה. וְעָלֵינוּ לֵילֵךְ בִּדְרָכָיו שֶׁל הַצַּדִּיק, לְקָרֵב עוֹד יְהוּדִי לְצוּר מַחֲצַבְתּוֹ, שֶׁיַּכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְאִם נֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ זוֹ-נַצְלִיחַ, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת כֵּלִים לְקַבֵּל בָּהֶם הָאוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְ"חַג הָאוֹרָה", שֶׁהוּא חַג הַחֲנֻכָּה, יִמָּשֵׁךְ עָלֵינוּ כָּל הַשָּׁנָה, שֶׁנִּזְכֶּה בְּמוֹ עֵינֵינוּ לִרְאוֹת בְּגִלּוּי שְׁכִינָה, אָמֵן וְאָמֵן!

תַּם וְנִשְׁלָם, שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!