מוֹהֲרֹא"שׁ אָמַר: אֵין עוֹד חַג כָּל-כָּךְ שָׂמֵחַ כְּמוֹ חַג הַפֶּסַח, כִּי אָז בִּעֵר אָדָם אֶת כָּל הֶחָמֵץ, שֶׁהֵם הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חִמּוּץ הַמֹּחַ, וְזָכָה לְמֹחִין נְקִיִּים, שֶׁזֶּה מַכְנִיס בָּאָדָם שִׂמְחָה אֲמִתִּית.
(אִמְרֵי-מוֹהֲרֹא"שׁ, חֵלֶק ב', סִימָן תשפז)
קוּנְטְרֵס
חַג כָּשֵׁר וְשָׂמֵחַ
א.
בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עָלֵינוּ לְהַחְדִּיר בְּעַצְמֵנוּ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַנְהִיג אֶת עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, וְכָל מַה שֶּׁקּוֹרֶה אִתָּנוּ, זֶה רַק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ז'), שֶׁעִקַּר הַגָּלוּת, זֶה רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה, כִּי אִם אָדָם מַחְדִּיר בְּעַצְמוֹ אֱמוּנָה בְּבוֹרֵא עוֹלָם, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַנְהִיג עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, עַל-יְדֵי-זֶה נִגְאָל מִכָּל צָרוֹתָיו. וְזֶהוּ סוֹד שֶׁל חַג הַפֶּסַח. עַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּמִצְרַיִם, הָיוּ בְּגָלוּת גְּדוֹלָה, הַמֹּחַ שֶׁל הָאָדָם הָיָה מְצֻמְצָם, שֶׁעַל זֶה מְרַמֶּזֶת תֵּבַת 'מִצְרַיִם' – מֵצַר-יָם, הַמֹּחִין נִקְרָאִים יָם הַחָכְמָה; הַיְנוּ אָדָם יָכוֹל לִזְכּוֹת – אִם רַק חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּמְדַבֵּק עַצְמוֹ אֶל הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ, שֶׁיִּפָּתְחוּ לְפָנָיו כָּל הָעוֹלָמוֹת, וְיַרְגִּישׁ נֹעַם זִיו עֲרֵבוּת אֱלֹקוּת, וְיִצְטַיֵּר לְפָנָיו כָּל הַשֵּׁמוֹת וְהַיִּחוּדִים עוֹלָמוֹת חֲדָשִׁים. אֲבָל אִם אָדָם נִמְצָא בְּגָלוּת, הַיְנוּ שֶׁהַמֹּחִין שֶׁלּוֹ בְּמֵצַר-יָם, בְּקַטְנוּת, אָז הַכֹּל חָשׁוּךְ לְפָנָיו, וְאֵינוֹ רוֹאֶה כְּלוּם, וְהוּא נִמְצָא בְּגָלוּת גְּדוֹלָה, וְזוֹ נִקְרֵאת גָּלוּת מִצְרַיִם, וּלְהִפּוּךְ כְּשֶׁנִּתְגַּלָּה אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְעַם יִשְׂרָאֵל, זוֹ הָיְתָה גְּאֻלַּת עַם יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, מִמֵּצַר-יָם, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שָׁלַח אֵלֵינוּ אֶת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אֲשֶׁר הוּא הַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר, וְגִלָּה לְעַם יִשְׂרָאֵל (דְּבָרִים ד): "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי הֲוָיָ"ה הוּא אֱלֹהִים, אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ". וְתֵכֶף כְּשֶׁגִּלָּה לְכָל עַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁיַּתְחִילוּ לְהִתְבּוֹנֵן, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַנְהִיג עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, וְדָבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן לֹא נַעֲשֶׂה מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא בְּהַשְׁגָּחַת הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן, תֵּכֶף-וּמִיָּד הוֹרִידוּ מֵעַצְמָם אֶת הָעֹל שֶׁל פַּרְעֹה. וְאוֹמֵר הָאֲרִ"י זַ"ל: 'פַּרְעֹה' – שְׁתֵּי תֵּבוֹת 'פֶּה-רַע'. 'פֶּסַח' שְׁתֵּי תֵּבוֹת: 'פֶּה-סָח';
הַיְנוּ כָּל זְמַן שֶׁהָיִינוּ בְּמִצְרַיִם, הָיִינוּ מְשֻׁעְבָּדִים לְפַרְעֹה – פֶּה-רַע, שֶׁדִּבְּרוּ כָּל דָּבָר רַע. כִּי עִקַּר הַכֹּחַ שֶׁל הָאָדָם זֶה הַדִּבּוּר, בַּמֶּה נִכָּר הָאָדָם? בְּדִבּוּרוֹ. וּמָה הַהֶפְרֵשׁ בֵּין אָדָם לְחַיָּה? בְּדִבּוּר. בַּמֶּה מִתְבַּטֵּא הַדִּבּוּר? בְּדַעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי ב, ו): "מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה"; וּכְשֶׁאָדָם מְנַבֵּל פִּיו, מְדַבֵּר לָשׁוֹן-הָרַע, רְכִילוּת וְלֵיצָנוּת, וְרַחֲמָנָא לִצְּלָן, זֶה מַרְאֶה שֶׁהַדַּעַת שֶׁלּוֹ בְּגָלוּת, שֶׁהַמֹּחַ שֶׁלּוֹ מְלֻכְלָךְ, כִּי כָּל מַה שֶּׁאָדָם חוֹשֵׁב – זֶה הוּא מְדַבֵּר. וְלָכֵן כְּשֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּמִצְרַיִם – בְּמֵצַר-יָם, בְּקַטְנוּת הַדַּעַת, הָיוּ תַּחַת שִׁלְטוֹן פַּרְעֹה – פֶּה-רַע, וְדִבְּרוּ כָּל דָּבָר אָסוּר, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. עַד שֶׁבָּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְגִלָּה לְעַם יִשְׂרָאֵל אֶת הַדַּעַת הָאֱמֶת, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא, וּבִלְעָדָיו אֵין שׁוּם נִמְצָא, וְכֻלָּם חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, וְהֵחֵלּוּ לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר זֶהוּ פֶּה-סָח, שֶׁהֵחֵלּוּ לְדַבֵּר אֶל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בִּשְׂפַת הָאֵם שֶׁלָּהֶם, כָּל אֶחָד וְאֶחָד הֵחֵל לִשְׁפֹּךְ אֶת לִבּוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר זֶה עִקַּר הַגְּאֻלָּה. כִּי מַהִי הַגָּלוּת? כְּשֶׁאֵין לָאָדָם לְמִי לִפְנוֹת בְּעֵת צָרָתוֹ, אֲשֶׁר זוֹ הַצָּרָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר, כְּשֶׁמֵּעִיק לָאָדָם אֵיזֶה דָּבָר, כְּשֶׁכּוֹאֵב לוֹ מַשֶּׁהוּ, כְּשֶׁעוֹבֵר עָלָיו אֵיזֶה מַשְׁבֵּר אוֹ צָרָה, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְחַלֵּק עִם הַזּוּלָת, כִּי אַף אֶחָד אֵינוֹ מְעֻנְיָן בַּצָּרוֹת וּבַתְּלָאוֹת שֶׁלּוֹ, כִּי כָּל אֶחָד סוֹבֵל אוֹתוֹ סֵבֶל, וְזוֹ הַצָּרָה הֲכִי גְּדוֹלָה, שֶׁאֵין לוֹ אֶל מִי לִפְנוֹת בְּעֵת צָרָה, וְאֵין לוֹ אֶל מִי לְדַבֵּר וּלְחַלֵּק עִמּוֹ שֶׁכּוֹאֵב לוֹ.
אֲבָל תֵּכֶף-וּמִיָּד כְּשֶׁמִּתְגַּלֶּה לָאָדָם, שֶׁהִנֵּה הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ נִמְצָא פֹּה אִתָּנוּ, עִמָּנוּ וְאֶצְלֵנוּ, אֲזַי חָשׁ שֶׁיּוֹתֵר טוֹב לְהַתְחִיל לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בִּשְׂפַת הָאֵם שֶׁלּוֹ, וּבָזֶה נִגְאָל מִכָּל צָרוֹתָיו. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן סב), לָמָּה אָדָם אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, לָמָּה אָדָם אֵינוֹ שׁוֹפֵךְ לִבּוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ? כִּי יֵשׁ לוֹ קֻשְׁיוֹת וּסְפֵקוֹת עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְנִדְמֶה לוֹ, כְּאִלּוּ אֶצְלוֹ אֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כְּאִלּוּ אוֹתוֹ שָׁכְחוּ, אוֹתוֹ עָזְבוּ. אֲבָל אִם הָאָדָם הָיָה מַאֲמִין, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא אִתּוֹ, עִמּוֹ וְאֶצְלוֹ, וְשׁוֹמֵעַ כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁמְּדַבֵּר, הָיָה מְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. נִמְצָא, שֶׁזֶּה עִקַּר גָּלוּת מִצְרַיִם – מֵצַר- יָם, תַּחַת פַּרְעֹה – פֶּה-רַע, רַק עַל-יְדֵי שֶׁשּׁוֹכְחִים מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְזֶה נַעֲשֶׂה מֵחֲמַת הַחֲטָאִים, הָעֲווֹנוֹת וְהַפְּשָׁעִים, שֶׁאָדָם נִכְשַׁל בָּהֶם, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִכְנְסָה בּוֹ כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת. כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (סֵפֶר הַמִּדּוֹת, אוֹת אֱמוּנָה, סִימָן כב): הַפֶּשַׁע שֶׁל הָאָדָם, מַכְנִיס כְּפִירָה בָּאָדָם; כְּמַאֲמַר הַנָּבִיא (יְשַׁעְיָה נט): "כִּי עֲוֹנֹתֵיכֶם מַבְדִּלִים הָיוּ בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם"; אֲבָל אִם אָדָם מִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה, עַל-יְדֵי-זֶה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יִסְלַח לוֹ עַל כָּל עֲווֹנוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (שָׁם, סִימָן לג): עַל-יְדֵי אֱמוּנָה, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יִסְלַח לְךָ.
לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! הִנֵּה אָנוּ נִכְנָסִים לְחַג הַפֶּסַח, חַג שֶׁנִּפְתַּח לָנוּ הַפֶּה עַל-יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. לָכֵן מְאַחֲלִים זֶה לָזֶה: "חַג כָּשֵׁר וְשָׂמֵחַ"; כִּי אֵין עוֹד שִׂמְחָה לָאָדָם כְּשִׂמְחַת הָאֱמוּנָה; בָּזֶה שֶׁאָדָם מַתְחִיל לְהַרְגִּישׁ שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא אִתּוֹ, עִמּוֹ וְאֶצְלוֹ, זוֹ הַשִּׂמְחָה הֲכִי גְּדוֹלָה, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁאָדָם זוֹכֶה לְהַכְשִׁיר אֶת מֹחוֹ, לְהַכְשִׁיר אֶת לְבָבוֹ, הַיְנוּ שֶׁעַד עַכְשָׁו חָשַׁב כָּל מִינֵי הִרְהוּרִים רָעִים, הַלֵּב שֶׁלּוֹ הָיָה מָלֵא עַקְמוּמִיּוּת, קֻשְׁיוֹת וּסְפֵקוֹת עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְעַכְשָׁו בְּעֵת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם זָכָה לְהַכְשִׁיר אֶת הַמֹּחַ שֶׁלּוֹ, לִרְאוֹת שֶׁהַמֹּחַ שֶׁלּוֹ רַק יַחֲשֹׁב מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, הַלֵּב שֶׁלּוֹ יִבְעַר רַק אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, בִּשְׁבִיל זֶה אוֹמְרִים: "חַג כָּשֵׁר וְשָׂמֵחַ", הֶחָג הַזֶּה כָּשֵׁר, הִכְשַׁרְתִּי אֶת הַמֹּחַ שֶׁלִּי, הַיְנוּ עַד עַתָּה הָיִיתִי בְּגָלוּת גְּדוֹלָה מְאֹד, לֹא זָכִיתִי לָדַעַת מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, לֹא קִבַּלְתִּי חִנּוּךְ תּוֹרָנִי, חִנּוּךְ שֶׁל אֱמוּנָה, אֶלָּא מִלְּאוּ לִי אֶת הַמֹּחַ בְּכָל מִינֵי שְׁטֻיּוֹת וְדִמְיוֹנוֹת, בְּכָל מִינֵי זֶבֶל שֶׁל נִאוּף, שִׁקּוּץ, תִּעוּב וְזִהוּם, וְהָרְסוּ אֶת יְמֵי נַעֲרוּתִי, אֲשֶׁר בִּלִּיתִי אוֹתָם בִּשְׁטֻיּוֹת. לִבִּי הָיָה עַד כֹּה מָלֵא עַקְמוּמֻיּוֹת וְקֻשְׁיוֹת עָלָיו יִתְבָּרַךְ, וּכְשֶׁזָּכִיתִי לְהִתְקָרֵב אֶל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הוּא הֶחְדִּיר בִּי אֱמוּנָה בְּרוּרָה וּמְזֻכֶּכֶת, עַד שֶׁהִכְשַׁרְתִּי אֶת מֹחִי, וּמֵהַיּוֹם אֲנִי רוֹצֶה לַחֲשֹׁב רַק מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֲנִי אוֹהֵב רַק אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הַלֵּב שֶׁלִּי כָּשֵׁר לְגַמְרֵי אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּבוֹעֵר רַק אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא.
וְתֵכֶף-וּמִיָּד כְּשֶׁיְּהוּדִי מַתְחִיל לַחֲשֹׁב רַק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְהַלֵּב שֶׁלּוֹ בּוֹעֵר רַק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא שָׂמֵחַ בְּשִׂמְחָה אֵין סוֹפִית; כִּי אֵין עוֹד שִׂמְחָה כְּשִׂמְחַת הָאֱמוּנָה, אֵין עוֹד שִׂמְחָה כְּשִׂמְחַת הַדְּבֵקוּת, שֶׁיְּהוּדִי זוֹכֶה לִהְיוֹת דָּבוּק בָּאֵין סוֹף. כִּי סוֹף כָּל סוֹף, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לִזְכֹּר, אִם רַק נִזְכֶּה לְהִתְבּוֹנֵן לְהַשְׂכִּיל וּלְהָבִין, שֶׁהַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל, וּבִשְׁבִיל הַבְּחִירָה וְהַנִּסָּיוֹן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בָּרָא אֶת הַבְּרִיאָה בְּצוּרָה כָּזוֹ, שֶׁמִּצַּד הַחוּץ רוֹאִים קְלִפָּה, רוֹאִים דּוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר, וְאִם אָדָם אֵינוֹ זוֹכֶה, רוֹאֶה רַק אֶת הַקְּלִפָּה, וּמִסְתַּבֵּךְ בְּכָל מִינֵי סִבּוּכִים, אֲבָל אִם אָדָם זוֹכֶה וּמוֹרִיד אֶת הַקְּלִפָּה, וְנִכְנָס פְּנִימָה, אֲזַי רוֹאֶה, שֶׁכָּל מַה שֶּׁלְּמַרְאֵה עֵינָיו, זֶהוּ רַק לְבוּשׁ לְגַבֵּי גִּלּוּי אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהַדּוֹמֵם, וְהַצּוֹמֵחַ, הַחַי, וְהַמְדַבֵּר, זֶהוּ לְבוּשׁ לְגַבֵּי עֶצֶם עַצְמִיּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְאָז כָּל חַיָּיו חַיִּים אֲחֵרִים לְגַמְרֵי, כִּי אֵין עוֹד חַיִּים כְּחַיֵּי הָאֱמוּנָה, אֵין עוֹד חַיִּים כְּחַיֵּי הַדְּבֵקוּת בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְזֶה שֶׁמַּכְנִיס בָּאָדָם שִׂמְחָה עֲצוּמָה. וּבִשְׁבִיל זֶה מְאַחֲלִים זֶה לָזֶה "חַג כָּשֵׁר וְשָׂמֵחַ", חַג כָּזֶה שֶׁהוּא חַג הַפֶּסַח, שֶׁמַּכְשִׁיר לָנוּ אֶת הַמֹּחַ, שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁהִכְנַסְנוּ עַד כֹּה זֶבֶל וְזֻהֲמָה, הִרְהוּרִים רָעִים, בַּר מִינָן, אֲנַחְנוּ מַכְשִׁירִים אֶת זֹאת, וּמֵהַיּוֹם, אֲנַחְנוּ נִהְיֶה דְּבוּקִים רַק בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, הַלֵּב בָּעַר עַד עַתָּה בְּכָל מִינֵי תַּאֲווֹת רָעוֹת, תַּאֲוַת נִאוּף, תַּאֲוַת מָמוֹן, תַּאֲוַת כָּבוֹד, וְעַתָּה אָנוּ מַכְשִׁירִים אוֹתוֹ, שֶׁיִּבְעַר רַק אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְיִהְיֶה כִּסֵּא לִשְׁכִינַת עֻזּוֹ יִתְבָּרַךְ. זוֹהִי הַשִּׂמְחָה הֲכִי גְּדוֹלָה שֶׁיְּהוּדִי יָכוֹל לִזְכּוֹת אֵלֶיהָ. וְזוֹ כָּל הַגְּאֻלָּה – גְּאֻלַּת מִצְרַיִם, שֶׁיּוֹצְאִים מֵהַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת.
לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! בֹּאוּ נְקַבֵּל אֶת הַ"חַג כָּשֵׁר וְשָׂמֵחַ", חַג הַפֶּסַח, וְנִזְכֹּר מַה שֶּׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (וַיִּקְרָא רַבָּה, פָּרָשָׁה לב, סִימָן ה'): בִּשְׁבִיל אַרְבָּעָה דְּבָרִים נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם: שֶׁלֹּא שִׁנּוּ שְׁמָם וְאֶת לְשׁוֹנָם, וְלֹא אָמְרוּ לָשׁוֹן-הָרַע, וְלֹא נִמְצָא בֵּין אֶחָד מֵהֶם פָּרוּץ בַּעֲרָיוֹת; וְלָכֵן, אִם אָנוּ רוֹצִים לִזְכּוֹת, שֶׁגַּם עַכְשָׁו נֵצֵא מִמִּצְרַיִם, כִּי כָּךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שָׁם, פָּרָשָׁה יג, סִימָן ד'): כָּל הַמַּלְכֻיּוֹת נִקְרָאוֹת עַל שֵׁם מִצְרַיִם, עַל שֵׁם שֶׁמְּצֵרִים לְיִשְׂרָאֵל; מָה וּמִי שֶׁרַק מֵצֵר לְיִשְׂרָאֵל, הֲרֵי זֶה נִקְרָא גָּלוּת מִצְרַיִם; אִם יֵשׁ לָאָדָם אֵיזוֹ מְרִירוּת, דִּכָּאוֹן, עַצְבוּת, יֵאוּשׁ, זֶה נִקְרָא גָּלוּת מִצְרַיִם, וְהוּא צָרִיךְ לָצֵאת מִמֶּנָּה. בַּעֲבוּר זֶה אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (פְּסָחִים קטז:): בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם; וְכֵן אוֹמְרִים (מִדְרַשׁ אַגָּדָה): בְּכָל יוֹם וָיוֹם צְרִיכִים לְהַזְכִּיר לְעַצְמוֹ כְּאִלּוּ יָצָא מִמִּצְרַיִם; וְלָכֵן אִם אָנוּ רוֹצִים לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, עוֹד הַיּוֹם הַזֶּה עָלֵינוּ לְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ אַרְבָּעָה דְּבָרִים, שֶׁבִּזְכוּתָם נִגְאֲלוּ עַם יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם: שֶׁלֹּא שִׁנּוּ שְׁמָם – יְהוּדִי יֵשׁ לוֹ שֵׁם קָדוֹשׁ, אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְגִלָּה יב:): לָמָּה אֲנַחְנוּ נִקְרָאִים יְהוּדִים? עַל שֵׁם יְהוּדָה. יְהוּדָה הָלַךְ בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כָּךְ כָּל 'יְהוּדִי מוּכָן לִמְסֹר נַפְשׁוֹ בַּעֲבוּרוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַל-כֵּן עָלֵינוּ לְהִשָּׁמֵר מְאֹד לֹא לְשַׁנּוֹת אֶת הַשֵּׁם שֶׁלָּנוּ, עָלֵינוּ לִהְיוֹת גֵּאִים בָּזֶה שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְאֶת לְשׁוֹנָם – עָלֵינוּ לִשְׁמֹר אֶת לְשׁוֹנֵנוּ מְאֹד; לֹא לְדַבֵּר לָשׁוֹן-הָרַע, רְכִילוּת וְלֵיצָנוּת, שֶׁזֶּה מַה שֶּׁמַּפְרִיד בֵּין יְהוּדִי לִיהוּדִי, שֶׁזּוֹ הַגָּלוּת הֲכִי גְּדוֹלָה – שֶׁיֵּשׁ גִּזְעָנוּת וְאֶחָד שׂוֹנֵא אֶת זוּלָתוֹ.
וְזֹאת עָלֵינוּ לַעֲקֹר מֵאִתָּנוּ, וּלְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁתִּהְיֶה אַהֲבָה וְאַחְדוּת בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. וְזֶה הַסִּימָן אִם אָדָם חָזַר בִּתְשׁוּבָה אִם לָאו – אִם אֵין לוֹ קֻשְׁיָה עַל יְהוּדִי שֵׁנִי, אִם אֵינוֹ מְזַלְזֵל בִּיהוּדִי שֵׁנִי, סִימָן שֶׁהִנּוֹ בַּעַל תְּשׁוּבָה, וּתְשׁוּבָתוֹ נִתְקַבְּלָה בַּשָּׁמַיִם. אֲבָל אִם אָדָם מְדַבֵּר עַל הַזּוּלָת, סִימָן שֶׁהוּא עֲדַיִן בְּגָלוּת מִצְרַיִם, וְלֹא חָזַר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. וְכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! בֹּאוּ נִרְאֶה שֶׁלֹּא יִהְיֶה אֶחָד מֵאִתָּנוּ פָּרוּץ בַּעֲרָיוֹת, שֶׁזֶּה מַה שֶּׁהָיָה בְּמִצְרַיִם, אֲשֶׁר אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּה, פֶּרֶק ז'): אֵין לְךָ אֻמָּה בָּעוֹלָם, שֶׁהָיְתָה שְׁטוּפָה בִּדְבָרִים מְכֹעָרִים וַחֲשׁוּדִים בִּכְשָׁפִים וּבְזִמָּה וּבְכָל מַעֲשִׂים רָעִים, אֶלָּא הַמִּצְרִים בִּלְבַד; וְאָנוּ עָבַרְנוּ אֶת הַשָּׁלָב הַזֶּה, וּבִזְכוּת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, הַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר, זָכִינוּ לָצֵאת מִמִּצְרַיִם. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! בֹּאוּ וְנַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא! בֹּאוּ וְנָכִין אֶת עַצְמֵנוּ לְחַג הַפֶּסַח, שֶׁנִּקְרָא "חַג כָּשֵׁר וְשָׂמֵחַ", מַדּוּעַ? כִּי אָנוּ מַכְשִׁירִים אֶת הַמֹּחַ שֶׁלָּנוּ, וְנַתְחִיל לַחֲשֹׁב רַק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ;
לֹא נְשַׁנֶּה אֶת שְׁמֵנוּ, לֹא נִתְבַּיֵּשׁ בְּיַהֲדוּתֵנוּ, אֶלָּא נֵלֵךְ בְּעֹז וּבְגָאוֹן עִם דָּתֵנוּ, נִתְפָּאֵר בָּזֶה שֶׁאָנוּ שׁוֹמְרֵי תּוֹרָה וּמִצְוֹת, וּמַאֲמִינִים בְּאֵל עוֹלָם, לֹא נְשַׁנֶּה דִּבּוּרֵינוּ הַטְּהוֹרִים; נַפְסִיק לְדַבֵּר שְׁטֻיּוֹת, נֶחְדֹּל לְדַבֵּר רַע עַל הַזּוּלָת, נֹאהַב זֶה אֶת זֶה, נִתְרַחֵק מִכָּל מִינֵי עֲרָיוֹת, בַּר מִינָן, שֶׁמְּמַלְּאִים אֶת כָּל הָאָרֶץ, כִּי הָעֵרֶב-רַב רוֹצִים לְבוֹלֵל אֶת כָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל עִם הַגּוֹיִים – הָיֹה לֹא תִּהְיֶה. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! בֹּאוּ נָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְזֶה יַכְנִיס בָּנוּ שִׂמְחָה אֲמִתִּית; כִּי אֵין עוֹד שִׂמְחָה כְּשִׂמְחַת הַתְּשׁוּבָה. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א' סִימָן לה): תְּשׁוּבָה הֵם אוֹתִיּוֹת: תָּשׁוּב ה'; הַיְנוּ אָנוּ מַחֲזִירִים אֶת הַנְּשָׁמָה שֶׁלָּנוּ חֲזָרָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בָּאוֹת מֵעוֹלַם הָאֲצִילוּת, וְנִשְׁלַחְנוּ לְזֶה הָעוֹלָם, לְמַלֵּא שְׁלִיחוּת מְיֻחֶדֶת לְהוֹצִיאָהּ מֵהַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, וּמַהִי? לְגַלּוֹת וּלְפַרְסֵם לְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, אֲשֶׁר אֵין בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל. וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא בְּעֵת שֶׁאָנוּ נִגְאָלִים מִמִּצְרַיִם. וְזוֹ הָיְתָה הַתְחָלָה בְּעֵת שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, שֶׁאָז אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְכִילְתָּא בְּשַׁלַּח ב): רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם מַה שֶּׁלֹּא רָאָה יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי; הַנָּבִיא הֲכִי גָּדוֹל בְּעַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁגִּלָּה אֶת כָּל הַמֶּרְכָּבָה הָעֶלְיוֹנָה, וּפִרְסֵם אֶת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַגִּלּוּי, הוּא לֹא זָכָה לַאֲשֶׁר זָכְתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם; כִּי אָז הָיָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, הַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר, שֶׁהִכְנִיס בָּנוּ אוֹר כָּזֶה, שֶׁנַּחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, עַד שֶׁנִּתְגַּלָּה הָאוֹר אֵין סוֹף יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וַעֲלֵיכֶם לָדַעַת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים, אֲשֶׁר בְּכָל דּוֹר וָדוֹר הַצַּדִּיקִים וְחַכְמֵי הַדּוֹר נִקְרָאִים מֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁהִתְבַּטְּאוּ (שַׁבָּת קא.): 'מֹשֶׁה שַׁפִּיר קָאֲמַרְתְּ', שֶׁהַתַּנָּאִים וְהָאַמּוֹרָאִים קָרְאוּ זֶה לָזֶה מֹשֶׁה; וּבְכָל דּוֹר וָדוֹר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְרַחֵם עָלֵינוּ, וְשׁוֹלֵחַ לָנוּ חַכְמֵי הַתּוֹרָה, צַדִּיקֵי הַדּוֹר, שֶׁמְּלַמְּדִים אוֹתָנוּ אֶת דְּרָכָיו יִתְבָּרַךְ, דַּרְכֵי הַתּוֹרָה. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! בֹּאוּ נְקַבֵּל אֶת חַג הַפֶּסַח, וְנִשְׁתַּדֵּל שֶׁגַּם לָנוּ יִהְיֶה "חַג כָּשֵׁר וְשָׂמֵחַ", וּבִזְכוּת זֶה נִזְכֶּה לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָרוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וְנִגָּאֵל גְּאֻלַּת עוֹלָם.
ב.
בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לִזְכֹּר, אֲשֶׁר חַג הַפֶּסַח הוּא חַג, שֶׁבּוֹ נִגְאֲלוּ עַם יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, וְלָכֵן מְאַחֲלִים אֶחָד לַשֵּׁנִי: "חַג כָּשֵׁר וְשָׂמֵחַ"; כִּי עִקַּר הַגְּאֻלָּה הָיְתָה עַל-יְדֵי שֶׁכָּל אֶחָד הִכְשִׁיר אֶת מֹחוֹ, שֶׁלֹּא יִהְיוּ לוֹ שׁוּם קֻשְׁיוֹת עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְלֹא יִהְיוּ לוֹ שׁוּם קֻשְׁיוֹת עַל בַּר יִשְׂרָאֵל. כִּי בְּגָלוּת מִצְרַיִם סָבַלְנוּ מְאֹד מֵהַמִּצְרִים, שֶׁהָיוּ הֲכִי מְזֹהָמִים בְּכִשּׁוּף וּבְנִאוּף, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (אֵלִיָּהוּ רַבָּה, פָּרָשָׁה ז'): אֵין לְךָ אֻמָּה בָּעוֹלָם שֶׁהָיְתָה שְׁטוּפָה בִּדְבָרִים מְכֹעָרִים וַחֲשׁוּדָה בִּכְשָׁפִים וּמַעֲשִׂים רָעִים, אֶלָּא הַמִּצְרִים בִּלְבַד; כִּי הָיוּ הֲכִי מְזֹהָמִים, וְגָרְמוּ לְנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁגָּרְמוּ, וּבִפְרָט כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת כִּי כָּל הַכִּשּׁוּף הָיָה בְּמִצְרַיִם, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (קִדּוּשִׁין מט:): עֲשָׂרָה קַבִּין כְּשָׁפִים יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה מִצְרַיִם. וְכֵן אָמְרוּ (אָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן, פֶּרֶק כח): אֵין לְךָ כְּשָׁפִים כִּכְשָׁפִים שֶׁל מִצְרַיִם; כִּי אֶצְלָם הָיָה הַכֹּל טֶבַע וּמִקְרֶה וּמַזָּל, וְעַם יִשְׂרָאֵל הֻצְרְכוּ לַעֲבֹר אֶת הַזִּכּוּךְ הַזֶּה, עַד שֶׁסָּבְלוּ מַה שֶּׁסָּבְלוּ. וְזֶה הַנִּסָּיוֹן הֲכִי קָשֶׁה שֶׁלָּהֶם. וּמַהוּ כִּשּׁוּף? שֶׁמַּכְחִישׁ אֶת פָּמַלְיָה שֶׁל מַעְלָה, מַכְחִישׁ אֶת הַהַשְׁגָּחָה. וְלָכֵן זֶה הָיָה הַנִּסָּיוֹן הֲכִי קָשֶׁה לְעַם יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם. וּכְשֶׁבָּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר, וְהֶחְדִּיר בְּיִשְׂרָאֵל אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל-יְדֵי-זֶה זָכוּ לָצֵאת מִכָּל מִינֵי כְּשָׁפִים וְזֻהֲמוֹת וְטִנּוּף שֶׁל מִצְרַיִם, וְהִכְשִׁירוּ אֶת מֹחָם וְאֶת לִבָּם, וְדַיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה זָכוּ לְשִׂמְחָה אֲמִתִּית;
כִּי אֵין עוֹד שִׂמְחָה כְּשִׂמְחַת הָאֱמוּנָה. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ה'), שֶׁעִקַּר הַשִּׂמְחָה הִיא בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים ד' ח): "נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי". וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! מְאַחֲלִים אֶחָד לַשֵּׁנִי בְּחַג הַפֶּסַח: "חַג כָּשֵׁר וְשָׂמֵחַ"; כִּי הֶחָג הַזֶּה מַכְשִׁיר אֶת מֹחַ הָאָדָם, שֶׁלֹּא יְהַרְהֵר הִרְהוּרִים רָעִים, וְאֶת לֵב הָאָדָם, שֶׁלֹּא יַחְפֹּץ תַּאֲווֹת רָעוֹת, וְשֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ עֲקִימוּת לֵב, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִזְכֶּה לִהְיוֹת שָׂמֵחַ, כִּי הַשִּׂמְחָה הִיא הַגְּאֻלָּה. לָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ לָקַחַת אֶת עַצְמְכֶם בְּיֶדְכֶם, וּבִפְרָט עַכְשָׁו בְּחַג הַפֶּסַח, שֶׁמְּאַחֲלִים לְעַצְמָם "חַג כָּשֵׁר וְשָׂמֵחַ", רְאוּ לְהִשָּׁמֵר מְאֹד לֹא לֶאֱכֹל חָמֵץ, שֶׁהוּא חִמּוּץ הַמֹּחִין, שֶׁמַּכְנִיס בָּאָדָם סְפֵקוֹת (שְׁמוֹת יז): "הֲיֵשׁ הֲוָיָ"ה בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן", וְתִבְרְחוּ מֵהַשִּׁקּוּץ, זִהוּם, תִּעוּב וְנִאוּף, שֶׁמְּפִיצִים הָעֵרֶב-רַב בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם מַעֲבִירִים עַל הַדָּת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, וְרוֹצִים לְבוֹלְלָם בֵּין הַגּוֹיִים – הָיֹה לֹא תִּהְיֶה. וּבָזֶה שֶׁנִּתְחַזֵּק לְבַעֵר אֶת הֶחָמֵץ מִגְּבוּלֵנוּ וּמִדַּעְתֵּנוּ, מִמֹּחֵנוּ וּמִלְּבָבֵנוּ, עַל-יְדֵי-זֶה נִהְיֶה כְּשֵׁרִים לְקַבֵּל אֶת הַפֶּסַח, וְנִהְיֶה רַק בְּשִׂמְחָה, וְנֹאכַל מַצָּה, שֶׁזֶּהוּ מַאֲכַל הָאֱמוּנָה, מַאֲכַל רְפוּאָה. וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לֶאֱכֹל מַצָּה, מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אוֹר וְזִיו וְחִיּוּת וּדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! מֵהֶחָג הַזֶּה – חַג הַפֶּסַח, שֶׁמְּאַחֲלִים אֶחָד לַשֵּׁנִי "חַג כָּשֵׁר וְשָׂמֵחַ", רְאוּ גַּם אַתֶּם לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְאַל תִּסְתַּכְּלוּ אֲחוֹרַנִּית מַה שֶּׁעָבַר עֲלֵיכֶם בְּחַיֵּיכֶם, שֶׁנִּכְשַׁלְתֶּם כְּבָר בַּאֲכִילַת חָמֵץ בְּפֶסַח, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וַאֲכַלְתֶּם נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, וְנִטְמֵאתֶם בְּכָל מִינֵי עֲרָיוֹת, בַּר מִינָן, וְחִלַּלְתֶּם שַׁבָּת, כִּי הָעֵרֶב-רַב רִמּוּ אֶתְכֶם יָמִים וְשָׁנִים, וְלֹא קִבַּלְתֶּם חִנּוּךְ כָּשֵׁר.
לָזֹאת עַכְשָׁו בִּימֵי הַפֶּסַח הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאָז אָנוּ מְבַעֲרִים אֶת הֶחָמֵץ מִבֵּיתֵנוּ, רְאוּ גַּם אַתֶּם לְבַעֵר אֶת הַזֻּהֲמָה וְהַטֻּמְאָה שֶׁהִכְנִיסוּ בָּכֶם הָעֵרֶב-רַב – הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקֹרְסוּת, וְתַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאַל תִּסְתַּכְּלוּ עַל שׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי גָּדוֹל אֲדוֹנֵנוּ וְרַב לְהוֹשִׁיעַ, וְאַל תִּתְיָאֲשׁוּ בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן. וְאַף שֶׁמֵּרֹב עֲווֹנוֹת שֶׁחֲטָאתֶם לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, נִדְמֶה לָכֶם כְּאִלּוּ אָבַד מָנוֹס וְתִקְוָה מִכֶּם, וּכְאִלּוּ אֵין לָכֶם שׁוּם תַּקָּנָה, תֵּדְעוּ לָכֶם, שֶׁהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה, מְגַלֶּה לָנוּ "לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן עח), אֲשֶׁר אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, וְלָכֵן רְאוּ לִמְסֹר נַפְשְׁכֶם לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁדַּיְקָא עַל יָדוֹ תִּזְכּוּ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה; כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מְגַלֶּה אֶת הַנְּקֻדּוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל בַּר יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רפב), שֶׁהַצַּדִּיק נִקְרָא חַזָּן, וְהוּא יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל עִם כְּלַל פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וּלְהַגְבִּיהָם, כִּי מוֹצֵא בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד אֶת הַנְּקֻדָּה הַטּוֹבָה שֶׁלּוֹ, וְתֵכֶף-וּמִיָּד כְּשֶׁמּוֹצֵא נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל בַּר יִשְׂרָאֵל, עַל-יְדֵי-זֶה מַחֲזִירוֹ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וּמַחְדִּיר בּוֹ שֶׁלֹּא יִתְיָאֵשׁ בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן. וְכָךְ אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (פְּסָחִים קיט.): יָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא פְּרוּסָה תַּחַת כַּנְפֵי הַחַיּוֹת, כְּדֵי לְקַבֵּל בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה. הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְאֹד מְאֹד רוֹצֶה שֶׁכֻּלָּם יַחְזְרוּ אֵלָיו בִּתְשׁוּבָה. וְכֵן אָמְרוּ (בְּרָכוֹת לד:): בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִים, שָׁם צַדִּיקִים גְּמוּרִים אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמֹד;
וְלָכֵן אַל תִּתְיָאֲשׁוּ בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן, אֶלָּא תְּאַחֲלוּ אֶחָד לַשֵּׁנִי "חַג כָּשֵׁר וְשָׂמֵחַ", כִּי בָּזֶה שֶׁתְּקַבְּלוּ עַל עַצְמְכֶם בְּחַג הַפֶּסַח לְהִשָּׁמֵר מְאֹד לֹא לֶאֱכֹל חָמֵץ, וְלֹא יִמָּצֵא וְלֹא יֵרָאֶה חָמֵץ בִּגְבוּלְכֶם, שֶׁזֶּה כְּלַל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקֹרְסוּת, וְתֹאכְלוּ רַק מַצָּה, שֶׁזֶּה אֱמוּנָה בְּרוּרָה וּמְזֻכֶּכֶת בּוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל-יְדֵי-זֶה יִמְחֹל לָכֶם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל כָּל עֲווֹנוֹתֵיכֶם. הָעִקָּר תִּהְיוּ חֲזָקִים מְאֹד, וַאֲפִלּוּ שֶׁנִּדְמֶה לָכֶם, שֶׁאֵין לָכֶם תִּקְוָה, דְּעוּ שֶׁהַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ, שֶׁרוֹצִים הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְהַקְּלִפּוֹת לְהַחֲלִישׁ אֶתְכֶם. כִּי כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (פְּסִיקְתָּא רַבָּתִי): גָּדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאָדָם מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, מִיָּד הוּא עוֹלֶה לֹא עַד עֲשָׂרָה מִלִּין וְלֹא עַד עֶשְׂרִים מִלִּין וְלֹא עַד מֵאָה מִלִּין, אֶלָּא עַד מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנִים, וְלֹא עַד רָקִיעַ רִאשׁוֹן וְלֹא עַד רָקִיעַ שֵׁנִי וְלֹא עַד רָקִיעַ שְׁלִישִׁי וְכוּ', אֶלָּא שֶׁהוּא עוֹמֵד לִפְנֵי כִּסֵּא הַכָּבוֹד; הַיְנוּ מִיָּד כְּשֶׁמְּהַרְהֵר בְּלִבּוֹ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, כְּבָר נִמְצָא אֵצֶל כִּסֵּא הַכָּבוֹד. וְלָכֵן אַל תִּתְפַּעֲלוּ מֵאֵלּוּ הָרוֹצִים לִשְׁבֹּר אֶתְכֶם, כְּאִלּוּ אָבַד מָנוֹס וְתִקְוָה, תֵּדְעוּ לָכֶם, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא אִתְּכֶם, עִמָּכֶם וְאֶצְלְכֶם, רַק תְּקַבְּלוּ עַל עַצְמְכֶם לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְלִבְרֹחַ מֵאֵלּוּ הָעֵרֶב-רַב הָרְשָׁעִים הָאֲרוּרִים, הַמְּסִיתִים וּמַדִּיחִים אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּבְרְחוּ מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, בַּר מִינָן. וְתֵדְעוּ שֶׁתְּשׁוּבָה מוֹעִילָה תָּמִיד, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (פְּסִיקְתָּא דְּרַב כַּהֲנָא): שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל – אֲפִלּוּ כָּפַרְתָּ בָּעִקָּר, עוֹמֵד אָדָם וּמְחָרֵף וּמְגַדֵּף בַּשּׁוּק, אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: עֲשֵׂה תְּשׁוּבָה בֵּינִי וּבֵינְךָ וַאֲנִי מְקַבֶּלְךָ;
כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְקַבֵּל אֶת כָּל אֵלּוּ הַחוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. וְלָכֵן אַל יַטְעֶה אֶתְכֶם יִצְרְכֶם, כְּאִלּוּ אָפְסָה תִּקְוַתְכֶם, כִּי תָּמִיד יְכוֹלִים לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה. וּבִפְרָט עַתָּה בְּחַג הַפֶּסַח, שֶׁאָז מְאַחֲלִים זֶה לָזֶה "חַג כָּשֵׁר וְשָׂמֵחַ", כִּי הֶחָג הַזֶּה מַכְשִׁיר אֶת הָאָדָם מִכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת, מֵעַצְבוּת וּמְרִירוּת, מִדִּכָּאוֹן וְיֵאוּשׁ, וְזוֹכִים לְשִׂמְחָה אֲמִתִּית. וְלָכֵן, בָּנַי בְּנוֹתַי הַיְקָרִים! חִזְקוּ וְאִמְצוּ מְאֹד בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאֵין בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה וּמְהַוֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, וְדוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר, הֵם עֶצֶם עַצְמִיּוּת חִיּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְתִהְיוּ מוּכָנִים לִמְסֹר נַפְשְׁכֶם לְגַמְרֵי לָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְלֹא תִּרְצוּ שׁוּם רָצוֹן אַחֵר מִבַּלְעֲדֵי רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר זוֹהִי הַשְּׁלֵמוּת שֶׁאָדָם צָרִיךְ לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה כְּלוּם, רַק לִהְיוֹת בָּטֵל וּמְבֻטָּל לָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, שֶׁזּוֹ אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁאָדָם אֵינוֹ רוֹצֶה כְּלוּם רַק אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. לָזֹאת גִּלּוּ לָנוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּה, פֶּרֶק ד'): אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אִם אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה לְפָנַי, אִם חוֹזֵר וְעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה, הֲרֵי אֲנִי עִמּוֹ בְּרַחֲמִים, וְאֵינִי זוֹכֵר לוֹ אֲפִלּוּ מִקְּצָת עֲווֹנוֹתָיו. וְלָכֵן בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ לְקַבֵּל עַל עַצְמְכֶם לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְתַכְשִׁירוּ אֶת מֹחֲכֶם וְאֶת לְבַבְכֶם מִכָּל מִינֵי קְלִפּוֹת וְזֻהֲמוֹת שֶׁנִּדְבְּקוּ בָּכֶם, וּמִכָּל מִינֵי לִכְלוּךְ שֶׁל מִצְרַיִם, שֶׁהָיוּ מְזֹהָמִים מְאֹד בְּנִאוּף וּבְתוֹעֵבוֹת רָעוֹת, וּתְטַהֲרוּ עַצְמְכֶם בְּתַכְלִית הַטָּהֳרָה, וְעַל-יְדֵי-זֶה תִּזְכּוּ לָצֵאת מִמִּצְרַיִם – מִמֵּצַר-יָם, מִצִּמְצוּם הַדַּעַת, וְתִזְכּוּ לִגְאֻלָּה שְׁלֵמָה, שֶׁעוֹד בַּחַיִּים חַיּוּתְכֶם, תִּזְכּוּ לִרְאוֹת אֶת הַשְּׁכִינָה בְּמוֹ עֵינֵיכֶם; אַשְׁרֵי מִי שֶׁמַּכְנִיס דְּבָרִים אֵלּוּ בְּתוֹךְ לִבּוֹ, וְאָז טוֹב לוֹ כָּל הַיָּמִים.
תַּם וְנִשְׁלַם, שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!