קוּנְטְרֵס

חָכְמַת הַחַיִּים

א. עיקר חכמת החיים הוא לידע איך לעבור את זה העולם בטוב ובנעימים

צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, אֲהוּבִי, אָחִי הַיָּקָר, אֲשֶׁר עִקַּר חָכְמַת הַחַיִּים בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא, לֵידַע הֵיטֵב אֵיךְ לִחְיוֹת אֶת חַיָּיו, וְאֵיךְ לַעֲבֹר אֶת זֶה הָעוֹלָם בְּשָׁלוֹם בְּלֹא צָרוֹת וְיִסּוּרִים, וּבְלֹא עָגְמַת נֶפֶשׁ וּבִלְבּוּלִים, רַק לִחְיוֹת אֶת יְמֵי חַיֵּי הֶבְלוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם חַיִּים מְאֻשָּׁרִים, וּכְפִי שֶׁתַּעֲמִיק דַּעְתְּךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ רַק עַל נְקֻדָּה זוֹ, צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, אֲשֶׁר רַק זֶה נִקְרָא חָכְמַת הַחַיִּים, וְלֹא דָּבָר אַחֵר, כִּי כְּפִי הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים, הַקַּטְנוּת וְהַדִּינִים, עָגְמַת הַנֶּפֶשׁ וַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת, הָאַכְזָבוֹת וְהָעַצְבָּנוּת, הַמְּרִירוּת וְהַמְּרִיבוֹת וְכוּ', שֶׁעוֹבְרִים עַל כָּל אֶחָד בְּזֶה הָעוֹלָם בְּלִי יוֹצֵא מִן הַכְּלָל, בֵּין הֶעָשִׁיר הֲכִי גָּדוֹל, וּבֵין הֶעָנִי הֲכִי גָּדוֹל, אָז דַּיְקָא תָּבִין וְתַשְׂכִּיל, אֲשֶׁר עִקַּר חָכְמַת הַחַיִּים הוּא, לֵידַע אֵיךְ לַעֲבֹר אֶת זֶה הָעוֹלָם בַּטּוֹב וּבַנְּעִימִים, וְלִצְחֹק מֵהַכֹּל, וְלֵידַע מַהוּ הָאֹשֶׁר וְהָעֹשֶׁר הָאֲמִתִּי.

ב. דבר גדול ודבר קטן הכל משגח רק ממנו יתברך

אֲהוּבִי, אָחִי הַיָּקָר! כְּלָל זֶה תִּנְקֹט בְּיָדְךָ, וְתָמִיד תַּחְזֹר עַל כְּלָל זֶה, אֲשֶׁר אֵין שׁוּם מְצִיאוּת בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהַכֹּל לַכֹּל אֱלֹקוּת גָּמוּר הוּא, וְדָבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן הַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטֵי פְּרָטִית, וְאֵין אָדָם נוֹקֵף אֶצְבָּעוֹ מִלְּמַטָּה, אֶלָּא אִם כֵּן מַכְרִיזִין עָלָיו מִלְּמַעְלָה (חֻלִּין ז.); וְאֵין אָדָם נוֹגֵעַ בַּמֶּה שֶׁמּוּכָן לַחֲבֵרוֹ, וְאֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בְּמַלְכוּת חֲבֶרְתָּהּ, אֲפִלּוּ כִּמְלֹא נִימָה (יוֹמָא ל"ח.); וַאֲפִלּוּ רֵישׁ גַּרְגּוּתָא מִן שְׁמַיָּא מוֹקְמִינַן לֵיהּ (בְּרָכוֹת נ"ח.), אֲפִלּוּ מִשְׂרָה קְטַנָּה מִי יִהְיֶה מָנוּי וְרֹאשׁ עַל אֲסִיפַת זְבָלִים וְתִקּוּן הַבִּיּוּבִים וְכוּ', גַּם דָּבָר זֶה מֻשְׁגָּח מִלְּמַעְלָה בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטֵי פְּרָטִית וּבְחֶשְׁבּוֹן צֶדֶק, וּמִכָּל שֶׁכֵּן מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל כָּל אֶחָד – מְרִירוּת וְצָרוֹת וְיִסּוּרִים מֵאֵיזֶה בַּעַל בְּחִירָה, אוֹ מֵעַצְמוֹ אוֹ מֵעֲסָקָיו, צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע כִּי דָּבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן הַכֹּל מֻשְׁגָּח רַק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטֵי פְּרָטִית בְּחֶשְׁבּוֹן צֶדֶק וּבִמְדֻיָּק, וּכְשֶׁתַּכְנִיס בְּדַעְתְּךָ אֲמִתַּת יְדִיעָה זוֹ, אָז יִהְיֶה נָקֵל לְךָ לְקַבֵּל כָּל הַבָּא עָלֶיךָ, וְתִהְיֶה מַאֲרִיךְ אַפְּךָ עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט, וְתִזְכֶּה לַעֲבֹר אֶת זֶה הָעוֹלָם בְּשָׁלוֹם וּבְלִי עָגְמַת נֶפֶשׁ, כִּי תֵּכֶף וּמִיָּד כְּשֶׁיִּתְוַדַּע לְךָ, שֶׁבְּכָל צַעַר וּמַכְאוֹב, וּבְכָל יִסּוּרִים, בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, שָׁם אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם גָּנוּז וְנִסְתָּר, אֲזַי תַּהֲפֹךְ פָּנֶיךָ מִכָּל הָעוֹלָם הַזֶּה, וְתִבְרַח רַק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּבָזֶה יִהְיֶה קַל לְךָ הַרְבֵּה יוֹתֵר לְקַבֵּל הַכֹּל בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב, וְתוּכַל לִצְחֹק מֵהַכֹּל, כִּי בָּזֶה שֶׁתֵּדַע שֶׁיַּד הֲוָיָ"ה בָּאֶמְצַע, וְשׁוּם בְּרִיָּה לֹא יְכוֹלָה לְהָרַע לְךָ אוֹ לְהֵיטִיב לְךָ מִבְּלִי רְשׁוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אָז תִּצְחַק מִכָּל אֵלּוּ הַמְאַיְּמִים עָלֶיךָ לִשְׁבֹּר אוֹתְךָ, וּלְבַטֵּל אֶת כָּל תָּכְנִיּוֹתֶיךָ, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ הֵיטֵב מִי בֶּאֱמֶת בַּעַל-הַבַּיִת שֶׁל הָעוֹלָם, וּמִי מַנְהִיגוֹ, וּבְיַד מִי תָּלוּי הַכֹּל.

ג. עך כל דבר בזה העולם צריכים סבלנות גדולה

אֲהוּבִי, אָחִי הַיָּקָר! אַל יִהְיֶה קַל בְּעֵינֶיךָ יְסוֹד מוּסָד וְחָזָק זֶה – אֲשֶׁר הַכֹּל לַכֹּל אֱלֹקוּת גָּמוּר הוּא, כִּי רֹב סוֹבְלֵי יִסּוּרִים וּמַכְאוֹבִים רַבִּים, וּבִפְרָטִיּוּת אוּלְקוּס בַּקֵּבָה וְכוּ', זֶה בָּא לָהֶם רַק מֵרֹב עָגְמַת נֶפֶשׁ וּפְחָדִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ לָאָדָם, שֶׁמְּפַחֵד פֶּן יוּכַל חֲבֵרוֹ לְהָרַע לוֹ, וּפֶן בֶּאֱמֶת יֵרַע לוֹ, וְכֵן לוֹקֵחַ אֶל לִבּוֹ אֶת כָּל צָרוֹתָיו וְיִסּוּרָיו וְעָגְמַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁרַק עוֹבֶרֶת עָלָיו – בֵּין בְּרוּחָנִי וּבֵין בְּגַשְׁמִי, וְזֶה הוֹרֵס לוֹ אֶת כָּל הַחַיִּים, וּבֶאֱמֶת עָלֶיךָ לַחְקֹק הֵיטֵב בְּדַעְתְּךָ, כִּי: "לֹא אֶת כָּל מַה שֶּׁרוֹצִים מְקַבְּלִים, וְלֹא כָּל מַה שֶּׁמְּקַבְּלִים רוֹצִים", וּכְשֶׁתֵּדַע דָּבָר זֶה יִהְיֶה לְךָ בְּנָקֵל לִסְבֹּל כָּל הָעוֹבֵר עָלֶיךָ. וְהָעוֹלֶה עַל הַכֹּל, שֶׁעָלֶיךָ לָדַעַת, כִּי עַל כָּל דָּבָר בְּזֶה הָעוֹלָם צְרִיכִים סַבְלָנוּת גְּדוֹלָה וַעֲצַבִּים חֲזָקִים, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לָזֶה, מַצְלִיחַ בְּחַיָּיו מִקֹּדֶם אוֹ אַחַר כָּךְ, כִּי הָעִקָּר תָּלוּי בָּזֶה – כְּפִי שֶׁאֵינוֹ דּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, וְעוֹשֶׂה מַעֲשָׂיו בְּסַבְלָנוּת וּבְלִי פְּזִיזוּת וּבְלִי עֲצַבִּים; וְעַל-כֵּן רְאֵה, אֲהוּבִי, אָחִי הַיָּקָר, לְחַזֵּק אֶת עַצְמְךָ בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְתִמְסֹר אֶת עַצְמְךָ לְגַמְרֵי אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְתֵדַע כִּי הוּא מַנְהִיג אֶת עוֹלָמוֹ בְּחֶשְׁבּוֹן צֶדֶק, וְתַאֲרִיךְ אַפְּךָ בְּסַבְלָנוּת גְּדוֹלָה, וְחַכֵּה חַכֵּה עַל כָּל דָּבָר, אַל תִּהְיֶה בְּמֶתַח וַעֲצַבִּים, וְאַל תִּהְיֶה פָּזִיז, מְבֹהָל וּמְבֻלְבָּל, רַק הַמְתֵּן עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט בְּחַיֶּיךָ, וְתַרְבֶּה בֵּין כָּךְ בִּתְפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת – לְדַבֵּר וְלָשׂוּחַ עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלָשׁוֹן שֶׁאַתָּה רָגִיל בָּהּ, הַיְנוּ בִּשְׂפַת הָאֵם שֶׁלְּךָ, וְתִבְטַח רַק בּוֹ יִתְבָּרַךְ, אָז תִּרְאֶה בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן – אִם תִּהְיֶה סַבְלָן, אֵיזוֹ הַצְלָחַת הַחַיִּים תִּהְיֶה לְךָ, וְזֶה עִקַּר מַעֲלַת וּמַדְרֵגַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַמְּסוּרִים לְגַמְרֵי אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אַף שֶׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶם מַה שֶּׁעוֹבֵר – מִשְׁבָּרִים וְגַלִּים, בֵּין בְּרוּחָנִי וּבֵין בְּגַשְׁמִי, אֵין זֶה עוֹשֶׂה אֶצְלָם שׁוּם רֹשֶׁם כְּלָל, רַק מִדַּבְּקִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּחַי הַחַיִּים, וְעַל-יְדֵי-זֶה יֵשׁ לָהֶם כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה הַצְלָחַת הַחַיִּים; וְאַשְׁרֵיהֶם וְאַשְׁרֵי חֶלְקָם! כִּי הֵם עוֹד זוֹכִים וּמְזַכִּים אֶת אֲחֵרִים.

ד. החכמה היא איך להחזיק מעמד ולעבור את העולם הזה בשלום

צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, אֲהוּבִי, אָחִי הַיָּקָר, כִּי חָכְמַת הַחַיִּים הִיא חָכְמָה עֲמֻקָּה מְאֹד, וּצְרִיכִים לַחֲזֹּר עַל זֶה הַרְבֵּה מְאֹד, וּלְהִתְיַגֵּעַ לְהָבִין הֵיטֵב אֶת הַחַיִּים, כְּפִי שֶׁעוֹבֵר עַל כָּל אֶחָד מְרִירוּת וְקַטְנוּת, נְפִילוֹת וְהַשְׁלָכוֹת, כָּל אֶחָד בָּעִנְיָנִים שֶׁלּוֹ, וְתֵכֶף וּמִיָּד כְּשֶׁאָדָם מוֹצֵא פִּתְרוֹן לְכָל הַבְּעָיוֹת שֶׁלּוֹ, זֶהוּ עִקַּר שְׁלֵמוּת חָכְמַת הַחַיִּים, וְעַל זֶה צְרִיכִים לַעֲבֹד הַרְבֵּה מְאֹד, כִּי חַיֵּי הָאָדָם הֵם מְלֵאִים נִסְיוֹנוֹת קָשִׁים וּמָרִים, וְאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵינוֹ סוֹבֵל מַה שֶּׁסּוֹבֵל, עַד שֶׁעַל-פִּי-רֹב אֵינוֹ יָכוֹל לִמְצֹא עֵצָה לְנַפְשׁוֹ, וּמָזוֹר וּתְרוּפָה לְהַשְׁקִיט אֶת מַכְאוֹבָיו, וְאֵין לוֹ דִּבּוּרִים לְנַחֵם אֶת עַצְמוֹ מֵרֹב מְרִירוּת וְהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו, וְזֶה עִקַּר חָכְמַת הַחַיִּים – שֶׁיֵּדַע אֵיךְ לִשְׁלֹט בְּעַצְמוֹ, וְאֵיךְ לְדַבֵּר אֶל עַצְמוֹ דִּבּוּרִים חַמִּים וְנִחוּמִים – לְנַחֵם אֶת עַצְמוֹ, וּלְחַזֵּק וּלְאַמֵּץ אֶת רוּחוֹ, שֶׁלֹּא יִפֹּל בְּדַעְתּוֹ מִכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, וּכְשֶׁאָדָם זוֹכֶה לָקַחַת אֶת עַצְמוֹ בְּיָדָיו, וּבַמֶּה שֶׁרַק עוֹבֵר עָלָיו אֵינוֹ מִתְפַּעֵל מִשּׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם, רַק מַחְזִיק מַעֲמָד, וּבוֹרֵחַ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאֵין בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, זֶהוּ עִקַּר חָכְמַת הַחַיִּים, וְעַל קֹטֶב זֶה צְרִיכִים לִהְיוֹת כָּל רְצוֹנוֹתָיו וְכִסּוּפָיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁבֵר וְלֹא יִפֹּל בְּפַח יוֹתֵר גָּדוֹל; אַשְׁרֵי מִי שֶׁלּוֹקֵחַ אֶת עַצְמוֹ בְּיָדָיו, וְלוֹמֵד עִם עַצְמוֹ חָכְמַת הַחַיִּים, אֲשֶׁר הַחָכְמָה הִיא אֵיךְ לְהַחְזִיק מַעֲמָד וְלַעֲבֹר אֶת הָעוֹלָם בְּשָׁלוֹם; אַשְׁרֵי לוֹ!

ה. כל מה שעובר עליו ברוחניות ובגשמיות הכל בשיל נסיונות

צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, אֲהוּבִי אָחִי הַיָּקָר, כִּי חָכְמַת הַחַיִּים הִיא חָכְמָה נִפְלָאָה מְאֹד, לֵידַע אֵיךְ לַעֲבֹר אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה בְּשָׁלוֹם, וְהָעִקָּר מַה שֶּׁהָאָדָם צָרִיךְ, הוּא לִרְאוֹת תָּמִיד אֵיךְ לְהָקֵל עַל חַיָּיו וְלֹא לְהַכְבִּיד עֲלֵיהֶם, כִּי יֵשׁ טֶבַע לִבְנֵי אָדָם, שֶׁכָּל דָּבָר קָטָן שֶׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶם, הֵם תֵּכֶף וּמִיָּד לוֹקְחִים אֶת זֶה אֶל לִבָּם וְאֶל נַפְשָׁם, וְנוֹפְלִים בְּעִצָּבוֹן וּבְדִכָּאוֹן וּבַחֲלִישׁוּת דַּעַת גְּדוֹלָה, וְנִשְׁבָּרִים לְגַמְרֵי, וּבֶאֱמֶת לֹא כֵן צָרִיךְ לִהְיוֹת, רַק הָאָדָם צָרִיךְ לְהָקֵל עַל חַיָּיו, וְזוֹ כָּל חָכְמַת הַחַיִּים – לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל מִינֵי אֳפָנִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁשּׁוּם דָּבָר לֹא יַרְגִּיז אוֹתוֹ, וְשׁוּם דָּבָר לֹא יוּכַל לִשְׁבֹּר אוֹתוֹ, וְכֵן שׁוּם דָּבָר לֹא יוּכַל לְעַצְבֵּן אוֹתוֹ, רַק אַדְּרַבָּה יִהְיֶה חָזָק בְּדַעְתּוֹ עַד מְאֹד, וְאֶל כָּל זֶה יְכוֹלִים לִזְכּוֹת דַּיְקָא עַל-יְדֵי אֱמוּנָה בְּרוּרָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְאֵין שׁוּם מְצִיאוּת בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְיַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְדַבֵּר רַק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת הַכֹּל בִּשְׁבִיל נִסְיוֹנוֹת, לְנַסּוֹת אוֹתוֹ אִם לֹא יִבְרַח מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם יַכְנִיס בְּעַצְמוֹ אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהַכֹּל רַק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, עַל-יְדֵי-זֶה יִהְיוּ לוֹ כֹּחוֹת עֲצוּמִים לְהַחְזִיק מַעֲמָד, וְשׁוּם דָּבָר לֹא יוּכַל לִשְׁבֹּר אוֹתוֹ אוֹ לְהַפִּילוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וּבָזֶה תְּלוּיָה כָּל חָכְמַת הַחַיִּים, אֵיךְ שֶׁהָאָדָם זוֹכֶה לַעֲבֹר וּלְדַלֵּג עַל הַכֹּל, וְאֵינוֹ נִשְׁבָּר מִשּׁוּם דָּבָר, וְאָז כְּשֶׁמַּגִּיעַ אֶל נְקֻדָּה זוֹ, אָז זָכָה לְהַגִּיעַ אֶל חָכְמַת הַחַיִּים.

ו. מי שעושה עליך ביקורת תדע שאתה יותר גדול ממנו

צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע אֲהוּבִי, אָחִי הַיָּקָר, כִּי עִקַּר חָכְמַת הַחַיִּים הִיא שֶׁלֹּא יִהְיֶה כָּל כָּךְ רָגִישׁ מִכָּל מַה שֶּׁאוֹמְרִים לוֹ, וּבְכָל מַה שֶּׁעוֹשִׂים בִּקֹּרֶת עָלָיו, כִּי דָּבָר זֶה שׁוֹבֵר אֶת הָאָדָם, עַד שֶׁיֵּשׁ טֶבַע בְּנֵי אָדָם, שֶׁכָּל מִי שֶׁרַק עוֹשֶׂה עֲלֵיהֶם בִּקֹּרֶת וְכָל מִי שֶׁמְּדַבֵּר עֲלֵיהֶם, הֵם כְּבָר נִשְׁבָּרִים וְנוֹפְלִים בְּדַעְתָּם לְגַמְרֵי, עַד שֶׁנִּמְאָס לָהֶם הַחַיִּים, וְעַד שֶׁמְּבַקְּשִׁים אֶת נַפְשָׁם לָמוּת, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה בָּא מִקַּטְנוּת וּשְׁטוּת דַּעְתָּם, אֲשֶׁר אֵינָם יוֹדְעִים אֶת חָכְמַת הַחַיִּים, אֲשֶׁר כָּךְ הִיא דַּרְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם – שֶׁבְּנֵי אָדָם יַעֲשׂוּ בִּקֹּרֶת עָלֶיךָ, וּבְנֵי אָדָם יְדַבְּרוּ עָלֶיךָ, וְזֶה סִימָן שֶׁאַתָּה בֶּאֱמֶת יוֹתֵר מֵהֶם, כִּי אִם לֹא, אָז לֹא הָיוּ עוֹשִׂים עָלֶיךָ בִּקֹּרֶת, וְלֹא הָיוּ מְדַבְּרִים עָלֶיךָ; עַל-כֵּן עָלֶיךָ לְחַזֵּק אֶת עַצְמְךָ בְּכָל מִינֵי אֳפָנִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְאַל תִּשָּׁבֵר מִשּׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם הָעוֹשָׂה עָלֶיךָ בִּקֹּרֶת, אוֹ מְדַבֶּרֶת עָלֶיךָ, אַדְּרַבָּה תִּצְחַק מֵהָאָדָם הַזֶּה, וְתֵדַע שֶׁאַתָּה יוֹתֵר גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, וְהוּא מְקַנֵּא בְּךָ, וְעַל-כֵּן הוּא מְדַבֵּר עָלֶיךָ, וְעוֹשֶׂה בִּקֹּרֶת עָלֶיךָ, וּבָזֶה תְּלוּיָה כָּל חָכְמַת הַחַיִּים, וְלֹא כַּאֲשֶׁר נָהוּג עַכְשָׁו, שֶׁכָּל מִי שֶׁיֵּשׁ עָלָיו מַחֲלֹקֶת אוֹ מְרִיבוֹת, וּמְחָרְפִים וּמְגַדְּפִים אוֹתוֹ, וּמְדַבְּרִים עָלָיו, וְעוֹשִׂים עָלָיו בִּקֹּרֶת הוּא כְּבָר נִשְׁבָּר לְגַמְרֵי, וְנִמְאָסִים לוֹ כָּל הַחַיִּים, וּמִתְיָאֵשׁ עַצְמוֹ לְגַמְרֵי מֵהַכֹּל וְכוּ' וְכוּ', לֹא כֵּן צָרִיךְ לִהְיוֹת, אֶלָּא אַדְּרַבָּה דַּיְקָא אָדָם כָּזֶה, שֶׁעוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר, וּמְדַבְּרִים עָלָיו מַה שֶּׁמְּדַבְּרִים, וּמִשְׁתַּדְּלִים לְהַכְנִיעוֹ וּלְשָׁבְרוֹ, הוּא צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחוֹת עֲצוּמִים, וְכָל אֵלּוּ הַמְדַבְּרִים עָלָיו, הֵם פָּשׁוּט רַק מְקַנְּאִים בּוֹ, וְלָכֵן אִם תַּכְנִיס בְּדַעְתְּךָ יְדִיעוֹת אֵלּוּ, אָז תִּזְכֶּה לְהַצְלִיחַ בְּחַיֶּיךָ, וּבָזֶה תְּלוּיָה כָּל חָכְמַת הַחַיִּים.

ז. טבע האדם שהוא חפץ להתשתלט על זולתו

צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, אֲהוּבִי, אָחִי הַיָּקָר, כִּי הַחַיִּים שֶׁל הָאָדָם הֵם מְלֵאִים נִסְיוֹנוֹת קָשִׁים וּמָרִים, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם עוֹבְרִים עָלָיו מִשְׁבָּרִים וְגַלִּים אֲחֵרִים, זֶה בְּבֵיתוֹ – מֵאִשְׁתּוֹ וּמִילָדָיו, וְכֵן הָאִשָּׁה סוֹבֶלֶת מִבַּעְלָהּ וּמֵהַיְלָדִים, וְכֵן זֶה בַּעֲבוֹדָתוֹ אֵיפֹה שֶׁהוּא עוֹבֵד, עוֹבְרוֹת עָלָיו הַשְׁפָּלוֹת שֶׁמַּשְׁפִּילִים אוֹתוֹ, צוֹחֲקִים מִמֶּנּוּ וְלוֹעֲגִים לוֹ וְכוּ', וְכֵן הוּא בַּחוּץ מִן הַשְּׁכֵנִים, שֶׁלּוֹעֲגִים וּמַשְׁפִּילִים אוֹתוֹ וְכוּ', וְדָבָר זֶה שָׁכִיחַ מְאֹד מְאֹד, וְעַל-פִּי-רֹב בְּנֵי אָדָם נִשְׁבָּרִים מִזֶּה, וּבֶאֱמֶת כָּל עִקַּר חָכְמַת הַחַיִּים הִיא אֵיךְ לְדַלֵּג עַל הַכֹּל, וְלִצְחֹק מֵהַכֹּל, וְלֹא לָקַחַת לַלֵּב שׁוּם דָּבָר, אַדְּרַבָּה יִשְׁתַּדֵּל לְחַיֵּךְ לְכֻלָּם, וּלְקַבֵּל אֶת פְּנֵיהֶם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וּלְהַקְדִּים לָהֶם שָׁלוֹם, וּבָזֶה יִשְׁבֹּר אֶת גַּאֲוָתָם וְאֶת נִצְחוֹנָם הָרַע, כִּי אִם אַתָּה תַּרְאֶה לְכָל אֶחָד גַּם-כֵּן פָּנִים זוֹעֲפוֹת וְכוּ', וְכֵן תַּרְאֶה לוֹ כְּאִלּוּ אַתָּה בֶּאֱמֶת מִתְפַּעֵל מִמֶּנּוּ, אָז הוּא יִהְיֶה תָּמִיד עַל הַגֹּבַהּ, וְלֹא דַּי שֶׁלֹּא יַפְסִיק מִלְּהַשְׁפִּילְךָ, מִלְּבַיֶּשְׁךָ וּמִלִּשְׁבָּרְךָ, אֶלָּא עוֹד יוֹסִיף, כִּי כֵן טֶבַע הָאָדָם, שֶׁהוּא מָלֵא רַע, וְחָפֵץ לְהִשְׁתַּלֵּט עַל זוּלָתוֹ כָּל זְמַן שֶׁיָּכוֹל, אֲבָל תֵּכֶף-וּמִיָּד כְּשֶׁהַלָּה צוֹחֵק מִמֶּנּוּ, וּמַרְאֶה לוֹ פָּנִים צוֹחֲקוֹת, וּמַקְדִּים לוֹ שָׁלוֹם, בָּזֶה נִשְׁבֶּרֶת גַּאֲוָתוֹ וְעַקְשָׁנוּתוֹ, וְאָז הוּא מִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְאַתָּה תַּעֲלֶה עָלָיו מַעְלָה מַעְלָה, וְזֶה עִקַּר חָכְמַת הַחַיִּים, וְעַל-כֵּן אַל תִּהְיֶה בַּטְלָן, וְאַל תִּמְשֹׁךְ אֶת עַצְמְךָ אֶל הַצַּעַר, וְאַל תִּתְפַּעֵל מִשּׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, אַתָּה הַרְגֵּל אֶת עַצְמְךָ לְהַקְדִּים שָׁלוֹם לְכֻלָּם יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה וְיִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה, וְאָז תִּרְאֶה אֵיךְ שֶׁכָּל חַיֶּיךָ יִשְׁתַּנּוּ לְגַמְרֵי לְטוֹבָה, וּבָזֶה תְּלוּיָה כָּל חָכְמַת הַחַיִּים.

ח. עיקר חכמת החיים שהאדם לא מתפעל משום בריה שבעולם

צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, אֲהוּבִי, אָחִי הַיָּקָר, כִּי עִקַּר חָכְמַת הַחַיִּים הִיא, שֶׁכְּכָל מַה שֶּׁתִּרְאֶה שֶׁרוֹצִים לְהַשְׁפִּיל אוֹתְךָ וּלְרַחֶקְךָ מִשָּׁרְשְׁךָ, תִּתְגַּבֵּר עַל זֶה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְאַל תִּסְתַּכֵּל עַל שׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם, רַק אַתָּה הַמְשֵׁךְ אֶת עַצְמְךָ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְאַל תִּתְפַּעֵל מִשּׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי גָּדוֹל אֲדוֹנֵנוּ וְרַב לְהוֹשִׁיעַ, תָּמִיד תִּזְכֹּר שֶׁיֵּשׁ לְךָ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כְּמַאֲמָרָם, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יְרוּשַׁלְמִי, בְּרָכוֹת, פֶּרֶק ט'): כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם חַי יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה, וְעַל-כֵּן לֹא יִהְיֶה אִכְפַּת לְךָ שׁוּם דִּבּוּר שֶׁמְּדַבְּרִים עָלֶיךָ, וּמַה שֶּׁאוֹמְרִים עָלֶיךָ, וְכֵן אַל תִּתְפַּעֵל מִזּוּלָתְךָ כְּלָל, כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חַי לָנֶצַח, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִכָּלֵל בּוֹ, גַּם הוּא חַי לָנֶצַח, וְאֵינוֹ מִתְפַּעֵל מִשּׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם, הָעִקָּר רְאֵה אַתָּה לְהַדְבִּיק אֶת עַצְמְךָ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר הוּא יִתְבָּרַךְ מֵבִין אוֹתְךָ, וְהוּא יִתְבָּרַךְ חוֹמֵל עָלֶיךָ וְיַחְמֹל עָלֶיךָ, אִם רַק תִּבְרַח תָּמִיד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְתִהְיֶה רָגִיל לְדַבֵּר עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ, כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ עִם רֵעֵהוּ, וְאֵין אַתָּה צָרִיךְ לְהִתְפַּעֵל מִבְּנֵי-אָדָם הַמְּעִיקִים וּמְצֵרִים לְךָ, כִּי בָּזֶה תְּלוּיָה כָּל עִקַּר חָכְמַת הַחַיִּים – שֶׁהָאָדָם לֹא מִתְפַּעֵל מִשּׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם, וְאָז דַּיְקָא יַרְגִּישׁ נְעִימוּת בְּחַיָּיו, וְהָעוֹלֶה עַל הַכֹּל, רְאֵה לְדַבֵּק אֶת עַצְמְךָ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר הוּא חַי הַחַיִּים, וּמִי שֶׁדָּבוּק בּוֹ, הוּא גַּם-כֵּן חַי חַיִּים נִצְחִיִּים; אַשְׁרֵי מִי שֶׁאֵינוֹ מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ כְּלָל.

ט. כשאדם לומד תורת חיים נמשכים עליו חיים מחי החיים

רְאֵה, אֲהוּבִי, אָחִי הַיָּקָר, לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמְךָ לִלְמֹד תּוֹרָה בְּכָל יוֹם שִׁעוּרִים כְּסִדְרָן, כִּי בְּפֵרוּשׁ גִּלּוּ לָנוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (אָבוֹת, פֶּרֶק ב'): מַרְבֶּה תּוֹרָה, מַרְבֶּה חַיִּים, וְאָמְרוּ (שָׁם, פֶּרֶק ו'): גְּדוֹלָה תּוֹרָה שֶׁנּוֹתֶנֶת חַיִּים, כִּי בָּזֶה שֶׁהָאָדָם לוֹמֵד תּוֹרַת חַיִּים, נִמְשָׁכִים עָלָיו חַיִּים מֵחַי הַחַיִּים, כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי כָּל מַה שֶּׁהָאָדָם לוֹמֵד יוֹתֵר תּוֹרָה, כְּמוֹ-כֵן נִמְשָׁכִים עָלָיו יוֹתֵר חַיִּים, וּכְמַאֲמָרָם, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת נו:): וַיִּמְצָא שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים – מָצָא תּוֹרָה, הַיְנוּ כִּי עִקַּר בְּאֵר הַמַּיִם הַחַיִּים הוּא הַתּוֹרָה, כְּשֶׁאָדָם מוֹצֵא אֶת הַתּוֹרָה, אָז נִמְשָׁכִים עָלָיו מַיִם חַיִּים לְהַחְיוֹת אֶת עַצְמוֹ; וְעַל-כֵּן הַרְגֵּל אֶת עַצְמְךָ לִלְמֹד אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לִשְׁמָהּ, וְזֶה יָבִיא לְךָ חַיִּים, וּכְמַאֲמָרָם, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תַּעֲנִית ז.): הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, תּוֹרָתוֹ נַעֲשֵׂית לוֹ סַם חַיִּים, וְאָז כָּל חַיֶּיךָ יִשְׁתַּנּוּ לְגַמְרֵי, כִּי מִי שֶׁרָגִיל לִלְמֹד תּוֹרָה, מַרְגִּישׁ כָּל מִינֵי נְעִימוּת, יְדִידוּת וְזִיו בְּחַיָּיו; אַשְׁרֵי מִי שֶׁאֵינוֹ מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ, וְלוֹמֵד תּוֹרַת חַיִּים, וְאָז עַל-יְדֵי-זֶה יִמָּשְׁכוּ עָלָיו חַיִּים מֵחַי הַחַיִּים; אַשְׁרֵי לוֹ!

י. הכעסנים חייהם אינם חיים

צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, אֲהוּבִי, אָחִי הַיָּקָר, כִּי עִקַּר חָכְמַת הַחַיִּים הוּא אֲרִיכוּת אַפַּיִם, הַיְנוּ שֶׁיַּאֲרִיךְ אַפּוֹ וְרוּחוֹ עַל כָּל דָּבָר וְעַל כָּל הַמְּנִיעוֹת, הַיִּסּוּרִים וְהַבִּלְבּוּלִים שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו, וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם דָּבָר, רַק יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם – הֵן בְּגַשְׁמִיּוּת וְהֵן בְּרוּחָנִיּוּת, וְאַל יִסְתַּכֵּל בַּחֲזָרָה כְּלָל, וְיִכְבֹּשׁ אֶת כַּעֲסוֹ, וְאַף פַּעַם לֹא יִתְעַצְבֵּן וְלֹא יִהְיֶה בְּכַעַס, כִּי חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אָמְרוּ (פְּסָחִים קי"ג): הָרַתְחָנִין וַאֲנִינֵי הַדַּעַת, חַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים, הַיְנוּ מִי שֶׁתָּמִיד רוֹתֵחַ, וְהוּא בְּכַעַס וּבְעַצְבָּנוּת, וְכָל דָּבָר שׁוֹבְרוֹ, חַיָּיו אֵינָם חַיִּים; עַל-כֵּן עָלֶיךָ לְדַעַת, כִּי עִקַּר חָכְמַת הַחַיִּים הוּא לִהְיוֹת סַבְלָן אֲמִתִּי, וְלֹא לְהִתְפַּעֵל מִשּׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם, וְאָז תַּעֲבֹר אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה בְּשָׁלוֹם.

יא. עיקר חכמת החיים הוא להיות תמיד משפיע

צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע אֲהוּבִי, אָחִי הַיָּקָר, כִּי הַחַיִּים שֶׁל הָאָדָם מְלֵאִים נִסְיוֹנוֹת קָשִׁים וּמָרִים, וְעִקַּר חָכְמַת הַחַיִּים, שֶׁלֹּא יִהְיֶה רָגִישׁ כָּל-כָּךְ בְּבֵיתוֹ מֵאִשְׁתּוֹ, מִילָדָיו, מִשְּׁכֵנָיו וּמֵחֲבֵרָיו, אַדְּרַבָּה יַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לִתְרֹם לַאֲחֵרִים, וְלֹא יִהְיֶה מְקַבֵּל, וְלֹא יִצְטָרֵךְ תְּשׂוּמַת-לֵב מִשּׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי בְּדֶרֶךְ כְּלָל כָּל אֵלּוּ שֶׁרוֹצִים לִהְיוֹת מְקַבְּלִים, וְכֵן צְרִיכִים תְּשׂוּמַת לֵב מֵאֲחֵרִים, אֲזַי הֵם נִשְׁבָּרִים לְגַמְרֵי, וְחַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים, וּמָרִים וּמְרוּרִים לָהֶם חַיֵּיהֶם מְאֹד מְאֹד, וְעִקַּר חָכְמַת הַחַיִּים הוּא לִהְיוֹת תָּמִיד מַשְׁפִּיעַ – לְהַשְׁפִּיעַ לַאֲחֵרִים – הֵן בְּדִבּוּרִים טוֹבִים, וְהֵן לְהַרְאוֹת לָהֶם סֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וּלְעוֹלָם לֹא יִהְיֶה מְקַבֵּל אַף מֵאֶחָד, וְכֵן לֹא יִרְצֶה תְּשׂוּמַת-לֵב אַף מֵאֶחָד, וְאֶל כָּל זֶה יְכוֹלִים לִזְכּוֹת דַּיְקָא עַל-יְדֵי שֶׁהָאָדָם מְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְיוֹדֵעַ, אֲשֶׁר אֵין לוֹ שׁוּם בְּרִיָּה שֶׁתָּבִין אוֹתוֹ, רַק הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְתָמִיד מַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לִבְרֹחַ רַק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּמְדַבֵּר וּמְסַפֵּר אֶת כָּל לִבּוֹ וְאֶת כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו אֵלָיו יִתְבָּרַךְ; וְעַל-יְדֵי-זֶה נִכְנֶסֶת בּוֹ הִתְחַזְּקוּת עֲצוּמָה, עַד שֶׁאֵינוֹ מִתְפַּעֵל מִשּׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם, וְאֵינוֹ צָרִיךְ אֶת אַף אֶחָד, רַק הוּא מַשְׁפִּיעַ לְכָל אֶחָד טוֹב, וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת חָכְמַת הַחַיִּים; אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַגִּיעַ אֶל חַיִּים כָּאֵלּוּ, וְאָז טוֹב לוֹ בָּזֶה וּבַבָּא לָנֶצַח.

יב. כל זמן שאדם נצרך אל הבריות הוא המסכן הכי גדול

צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע אֲהוּבִי, אָחִי הַיָּקָר, מִי שֶׁמְּדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אֱמוּנָה וְהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, וְיוֹדֵעַ, אֲשֶׁר אֵין שׁוּם מְצִיאוּת בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהַכֹּל לַכֹּל אֱלֹקוּת גָּמוּר הוּא, הָאָדָם הַזֶּה חַי חַיָּיו בְּצוּרָה אַחֶרֶת לְגַמְרֵי, וְאֵינוֹ מִתְפַּעֵל מִשּׁוּם בְּרִיָּה, וְזֶה עִקַּר חָכְמַת הַחַיִּים, כִּי כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם נִצְרָךְ אֶל הַבְּרִיּוֹת, הוּא הַמִּסְכֵּן הֲכִי גָּדוֹל, וְרַחְמָנוּת גְּדוֹלָה עָלָיו, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מוֹצֵא בְּנֵי-אָדָם, אָז נִשְׁבָּר לְגַמְרֵי, אֲבָל מִי שֶׁמְּדַבֵּק עַצְמוֹ בְּחַי הַחַיִּים, וְאֵינוֹ רוֹצֶה שׁוּם דָּבָר בְּזֶה הָעוֹלָם, רַק אֶת חַי הַחַיִּים, הָאָדָם הַזֶּה מַצְלִיחַ בְּיוֹתֵר בְּחַיָּיו; עַל-כֵּן רְאֵה, אֲהוּבִי, אָחִי הַיָּקָר, לְחַזֵּק אֶת עַצְמְךָ בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְתֵדַע, שֶׁבִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ שׁוּם בְּרִיָּה לֹא יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת לְךָ הַטּוֹב אוֹ הָרַע, כִּי אַתָּה מֻשְׁגָּח רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטֵי פְּרָטִית, וְעַל-כֵּן מַה לְּךָ לְהִתְפַּחֵד מִמִּשֶּׁהוּ, וּמַה לְּךָ לְהִתְפַּעֵל מִמִּשֶּׁהוּ, וְזֶה  עִקַּר חָכְמַת הַחַיִּים, וְאַף שֶׁבַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא מְכַסִּים וּמַסְתִּירִים אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר מִכָּל זֶה עוֹבֵר בְּדוֹרוֹתֵינוּ אֵלּוּ מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל בְּנֵי אָדָם, שֶׁהֵם כָּל-כָּךְ נִשְׁבָּרִים, וְהֵם כָּל-כָּךְ מִתְפַּעֲלִים מִמַּה שֶּׁזּוּלָתָם מְדַבְּרִים עֲלֵיהֶם, וְעוֹשִׂים בִּקֹּרֶת עֲלֵיהֶם, כָּל זֶה מִפְּנֵי גֹּדֶל הַהַסְתָּרָה – שֶׁלֹּא רוֹאִים אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲבָל תֵּכֶף-וּמִיָּד כְּשֶׁאָדָם זוֹכֶה לְגַלּוֹת אֶת הַהַעֲלָמָה וְהַהַסְתָּרָה, וְרוֹאֶה אֶת נְקֻדַּת חִיּוּת פְּנִימִיּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ מִכָּל דָּבָר, אָז הוּא מְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּחַי הַחַיִּים, וְחַיָּיו הוֹלְכִים כְּבָר בְּצוּרָה אַחֶרֶת לְגַמְרֵי, וְאֵינוֹ נִצְרָךְ אֶל הַבְּרִיּוֹת, וּבָזֶה תְּלוּיָה כָּל חָכְמַת הַחַיִּים, וְאַף שֶׁהַכּוֹפְרִים וְהָאֶפִּיקוֹרְסִים מִתְלוֹצְצִים מִזֶּה, וְכָל אֶחָד שֶׁעוֹבְרוֹת עָלָיו בְּעָיוֹת נַפְשִׁיּוֹת, אוֹמְרִים לוֹ מַה שֶּׁאוֹמְרִים וְכוּ' וְכוּ', הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ, כִּי בְּלִי אֱמוּנָה, הַחַיִּים אֵינָם חַיִּים כְּלָל, וְהָאָדָם תָּמִיד נִשְׁבָּר, וְלָכֵן רְאֵה לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמְךָ לְדַבֵּק נַפְשְׁךָ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאָז תַּצְלִיחַ דַּרְכְּךָ כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ.

יג. אל תאמין לאף אחד

צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע אֲהוּבִי אָחִי הַיָּקָר, כִּי בְּדֶרֶךְ כְּלָל בְּזֶה הָעוֹלָם אֶחָד אֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְעָרֵב בְּעִסְקֵי חֲבֵרוֹ וְכוּ', וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לַעֲזֹר לוֹ וְכוּ', אַף שֶׁאֶחָד יַגִּיד לְךָ שֶׁרוֹצֶה לַעֲזֹר לְךָ, אוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה לְךָ פָּנִים כְּאִלּוּ הוּא רוֹצֶה לַעֲזֹר לְךָ, תֵּדַע שֶׁהַכֹּל שֶׁקֶר וְכָזָב, כִּי כָּל אֶחָד חוֹשֵׁב רַק לְטוֹבַת עַצְמוֹ, וִידִיעוֹת אֵלּוּ הֵן עִקָּר גָּדוֹל בְּחָכְמַת הַחַיִּים, וּכְשֶׁתֵּדַע וְתָבִין דָּבָר זֶה, אָז תִּזָּהֵר מִכָּל בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם, וְלֹא תִּהְיֶה כָּל-כָּךְ קַל בְּדַעְתְּךָ לְהַאֲמִין לְכָל אֶחָד, כִּי אַחַר-כָּךְ יִהְיוּ לְךָ אַכְזָבוֹת גְּדוֹלוֹת בַּחַיִּים; עַל-כֵּן רְאֵה לֹא לִהְיוֹת בַּטְלָן וְאַל תַּאֲמִין אַף לְאֶחָד אַתָּה רְאֵה לַעֲזֹר לַאֲחֵרִים, וְאַל תְּצַפֶּה לְשֻׁלְחַן אֲחֵרִים, אֲשֶׁר אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים: כָּל הַמְצַפֶּה לְשֻׁלְחַן אֲחֵרִים, עוֹלָם חָשׁוּךְ בַּעֲדוֹ, וְאָמְרוּ: כָּל הַמְצַפֶּה עַל שֻׁלְחַן אֲחֵרִים, חַיָּיו אֵינָם חַיִּים (עַיֵּן בֵּיצָה ל"ב:), וּבָזֶה שֶׁתַּכְנִיס בְּעַצְמְךָ יְדִיעוֹת אֵלּוּ, אָז כָּל מַהֲלַךְ מַחֲשַׁבְתְּךָ בַּחַיִּים יִשְׁתַּנֶּה לְגַמְרֵי, כִּי לֹא תִּצְטָרֵךְ לְשׁוּם טוֹבוֹת מִשּׁוּם בָּשָׂר וָדָם, וּכְשֶׁתֵּדַע יְדִיעוֹת אֵלּוּ, אָז בְּנָקֵל יִהְיֶה לְךָ לַעֲבֹר אֶת הַחַיִּים בְּשָׁלוֹם, מֵאַחַר שֶׁלֹּא תִּצְטָרֵךְ אֶת טוֹבַת זוּלָתְךָ, וְאַדְּרַבָּה אַתָּה תּוּכַל לַעֲזֹר לוֹ.

יד. עיקר השלמות בזה העולם, להרגיש את מציאות ה'

צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, אֲהוּבִי, אָחִי הַיָּקָר, כִּי עִקַּר חָכְמַת הַחַיִּים בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא, לֵידַע אֵיךְ לַעֲבֹר אֶת זֶה הָעוֹלָם בְּשָׁלוֹם וּבְנָקֵל, וּלְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הֶאָרַת זִיו וְתַעֲנוּג הָעוֹלָם הַבָּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְכָל מִי שֶׁבָּא אֶל הַתַּכְלִית הַזּוֹ, הוּא הִגִּיעַ אֶל תַּכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, כִּי עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְהַשִּׂיג אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מַכְנִיס בְּדַעְתּוֹ אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ-כֵן הוּא חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים וְנִצְחִיִּים, וְאִם הָיוּ בְּנֵי-אָדָם יוֹדְעִים דָּבָר זֶה, אָז הָיוּ יוֹצְאִים מִקַּטְנוּת הַמֹּחִין וּמֵחֲלִישׁוּת הַדַּעַת, וְלֹא הָיָה לָהֶם שׁוּם עֲסָקִים עִם שׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם, וּבָזֶה תְּלוּיָה כָּל חָכְמַת הַחַיִּים; אַשְׁרֵי מִי שֶׁאֵינוֹ מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ כְּלָל; אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לִבְרֹחַ תָּמִיד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְאָז טוֹב לוֹ בָּזֶה וּבַבָּא לְנֵצַח נְצָחִים.

טו. כל אחד יש לו מחשבה דעת ושכל שונה מאחרים

צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, אֲהוּבִי, אָחִי הַיָּקָר, שֶׁעִקַּר חָכְמַת הַחַיִּים הוּא לִהְיוֹת מְקֻשָּׁר וּמְשֻׁלָּב רַק עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ שֶׁכָּל מַחֲשַׁבְתּוֹ וְכִסּוּפָיו יִהְיוּ, אֵיךְ לְהַשִּׂיג אֶת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכָל מְגַמָּתוֹ וּפָנָיו לֹא יִהְיוּ, אֶלָּא לְהַשִּׂיג אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלֹא יִרְצֶה שׁוּם רָצוֹן אַחֵר מִבַּלְעֲדֵי רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלֹא תִּהְיֶה לוֹ שׁוּם שַׁיָּכוּת אֶל שׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם, הַיְנוּ שֶׁמִּצַּד אֶחָד יִהְיֶה רָגִיל לַעֲשׂוֹת טוֹבוֹת לִבְנֵי-אָדָם, וְיַעֲזֹר לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, וְלֹא יְחַכֶּה לְשׁוּם גְּמוּל אַף מֵאֶחָד, אַךְ מִצַּד שֵׁנִי, שֶׁלֹּא יִהְיֶה מְקֻשָּׁר אֶל אַף אֶחָד, בְּאֹפֶן שֶׁאִם הַלָּה יְשַׁלֵּם לוֹ רָעָה תַּחַת טוֹבָה וְכוּ', אוֹ אִם הַהוּא יַתְחִיל לְדַבֵּר עָלָיו וְכוּ', אוֹ יִבְרַח מִמֶּנּוּ וְכוּ', שֶׁלֹּא יִהְיוּ לוֹ שׁוּם אַכְזָבוֹת, וְדָבָר זֶה סוֹבֵב בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת וּבִפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת, וְזֶה עִקַּר חָכְמַת הַחַיִּים, כִּי הוּא הַכְּלָל הָרִאשׁוֹן שֶׁמְּלַמְּדִים אֶת הָאָדָם הָעוֹסֵק בְּצָרְכֵי צִבּוּר – שֶׁלֹּא יִהְיֶה רָגִישׁ לְשׁוּם דָּבָר שֶׁקּוֹרֶה עִמּוֹ מִזּוּלָתוֹ – הֵן כְּשֶׁעוֹסֵק עִם אֲחֵרִים, וְהֵן כְּשֶׁעוֹסֵק עִם אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו, וְהֵן כְּשֶׁעוֹסֵק עִם עַצְמוֹ, אָסוּר לוֹ לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ כְּלָל מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה וְיִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה, כִּי לְכָל אֶחָד יֵשׁ מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת, שֶׁחוֹשֵׁב בְּאֹפֶן אַחֵר, וְכֵן יֵשׁ לוֹ רָצוֹן אַחֵר, שֶׁרְצוֹנוֹ אַחֵר לְגַמְרֵי מֵרְצוֹנְךָ, וְכֵן יֵשׁ לוֹ תְּפִיסָה אַחֶרֶת לְגַמְרֵי שׁוֹנָה מִתְּפִיסָתְךָ, עַל-כֵּן עָלֶיךָ לָדוּן אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְכַף זְכוּת, וְאַל תַּחְשֹׁב שֶׁהַלָּה עוֹשֶׂה בְּכַוָּנָה לְהָרַע לְךָ כִּי אֵין שְׁנֵי בְּנֵי-אָדָם שָׁוִים כְּלָל, וּכְשֶׁתַּכְנִיס יְדִיעָה זוֹ בְּעַצְמְךָ הֵיטֵב, זֶה עִקַּר חָכְמַת הַחַיִּים, כִּי עַל-פִּי-רֹב הָאָדָם נִשְׁבָּר, כְּשֶׁעוֹשֶׂה טוֹבוֹת לְאַחֵר, וְהַלָּה אֵינוֹ מֵבִין אוֹתוֹ, וְלֹא דַּי שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר לוֹ טוֹבָה, אֶלָּא עוֹד מְשַׁלֵּם לוֹ רָעָה תַּחַת טוֹבָה, וְעַל-יְדֵי-זֶה יֵשׁ לוֹ אַכְזָבוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲבָל תֵּכֶף-וּמִיָּד כְּשֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁכָּךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת, וְכָל אֶחָד יֵשׁ לוֹ מַחֲשָׁבָה, דַּעַת וְשֵׂכֶל אֲחֵרִים וְשׁוֹנִים מִזּוּלָתָם, עַל-יְדֵי-זֶה יוּכַל לְקַבֵּל הַכֹּל, וְלֹא יִהְיוּ לוֹ שׁוּם אַכְזָבוֹת, רַק יִצְחַק מִכֻּלָּם, וְהַכְּלָל הַזֶּה הוּא עִקָּר וִיסוֹד גָּדוֹל לְמִי שֶׁרוֹצֶה לַעֲסֹק עִם אֲחֵרִים – שֶׁלֹּא יִהְיֶה רָגִישׁ כְּלָל לְשׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם, מַה שֶּׁתָּגִיב עָלָיו וְכוּ', וְדָבָר זֶה לוֹמְדִים עִם רוֹפְאִים וְכוּ', וְעִם כָּל מִי שֶׁעוֹסֵק עִם אֲחֵרִים וְכוּ' – שֶׁלֹּא יִתְפַּעֵל מִשּׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם, וּמִי שֶׁמַּכְנִיס יְדִיעוֹת אֵלּוּ בִּפְנִימִיּוּת לְבָבוֹ וְדַעְתּוֹ, אָז הִשִּׂיג אֶת חָכְמַת הַחַיִּים; אַשְׁרֵי לוֹ, כִּי יִחְיֶה אֶת חַיָּיו בַּטּוֹב וּבַנְּעִימִים, וְלֹא יִתְבַּלְבֵּל מִשּׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי עִקַּר הַמְּרִירוּת וְעָגְמַת הַנֶּפֶשׁ וַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁהָאָדָם סוֹבֵל מֵאֲחֵרִים, הוּא רַק מִפְּנֵי שֶׁמֵּנִיחַ לְרוּחוֹ וּלְדַעְתּוֹ שֶׁל זוּלָתוֹ לְהִשְׁתַּלֵּט עָלָיו, וְאָז נִשְׁבָּר לְגַמְרֵי, עַד שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי-אָדָם שֶׁלּוֹקְחִים אֶת זֶה כָּל כָּךְ לְלִבָּם, עַד שֶׁנּוֹפְלִים בַּחֲלִישׁוּת דַּעַת גְּדוֹלָה מְאֹד מְאֹד, וְקָשֶׁה לָהֶם לְהִתְמוֹדֵד עִם זֶה; וְעַל-כֵּן. הֶחָכָם – עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, שֶׁאֵינוֹ מִתְפַּעֵל מִשּׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם, רַק תָּמִיד מַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְהִסְתַּכֵּל רַק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְיוֹדֵעַ אֲשֶׁר, הוּא יִתְבָּרַךְ מְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאֵין שׁוּם מְצִיאוּת בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהַכֹּל לַכֹּל אֱלֹקוּת גָּמוּר הוּא, וּמַה לּוֹ עִם אֲחֵרִים, הוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת רַק טוֹבוֹת לְזוּלָתוֹ, וְלֹא יְצַפֶּה לְשׁוּם גְּמוּל מֵאֲחֵרִים, וְאָז יֵלֵךְ לָבֶטַח דַּרְכּוֹ, וִיבַלֶּה אֶת יְמֵי חַיָּיו בַּטּוֹב וּבַנְּעִימִים וּבַאֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים טוֹבוֹת, וְזֶה עִקַּר חָכְמַת הַחַיִּים.

תַּם וְנִשְׁלָם, שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!