קונטרסים
חינוך אמיתי
יְגַלֶּה אֵיךְ לְחַנֵּךְ אֶת יְלָדָיו בְּחִנּוּךְ טוֹב, בְּחִנּוּךְ אֲמִתִּי, וְיַצְלִיחַ בָּזֶה עִם יְלָדָיו, וְיִגְדְּלוּ בְּרִיאִים בְּנַפְשָׁם וּבְשִׂכְלָם, וְיִמְצְאוּ חֵן בְּעֵינֵי כֹּל, וְיַצְלִיחוּ כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם.
מוֹהֲרֹא"שׁ זַ"ל אָמַר: חִנּוּךְ אֲמִתִּי לַיְלָדִים מַתְחִיל עִם עַצְמוֹ, כְּפִי שֶׁהָאָדָם מִתְנַהֵג, כֵּן יִתְנַהֲגוּ יְלָדָיו, אִם הוּא יִשְׁמֹר עַל עַצְמוֹ וְלֹא יְדַבֵּר לָשׁוֹן-הָרַע, רְכִילוּת, לֵצָנוּת, נִבּוּל פֶּה, וְלֹא יִגְנֹב וְלֹא יַעֲשֶׂה עָוֶל לְזוּלָתוֹ, וְיִהְיֶה אִישׁ טוֹב וּבַעַל חֶסֶד גָּדוֹל, אֲזַי מִמֵּילָא יִהְיֶה כָּךְ אֵצֶל יְלָדָיו, כִּי הָאָב הוּא הַדְּמוּת וְדֻגְמָא לִילָדָיו, וְלָכֵן חִנּוּךְ אֲמִתִּי מַתְחִיל עִם עַצְמוֹ.
(אִמְרֵי-מוֹהֲרֹא"שׁ, חֵלֶק ב', סִימָן תשיא)
א.
בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לָדַעַת, כִּי עִקַּר הַחִנּוּךְ לְחַנֵּךְ אֶת יַלְדֵיכֶם תָּלוּי כְּפִי שֶׁאַתֶּם מְחַנְּכִים אֶת עַצְמְכֶם; כִּי אִי אֶפְשָׁר לְחַנֵּךְ אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, אֶלָּא כְּשֶׁמְּחַנֵּךְ עַצְמוֹ תְּחִלָּה; הַיְנוּ לִפְנֵי שֶׁמְּחַנְּכִים אֶת הַיְלָדִים, עַל הַהוֹרִים לְחַנֵּךְ אֶת עַצְמָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִתְבֹּעַ מֵהַיְלָדִים שֶׁיִּתְנַהֲגוּ בְּצוּרָה הוֹלֶמֶת וּנְאוֹתָה, בְּשָׁעָה שֶׁהַהוֹרִים עֲדַיִן לֹא חִנְּכוּ עַצְמָם. "חִנּוּךְ אֲמִתִּי" הוּא כְּשֶׁהַהוֹרִים מַרְאִים דֻּגְמָא חַיָּה לְיַלְדֵיהֶם. אֲבָל אִם הַהוֹרִים מְזַלְזְלִים בַּמִּצְווֹת, חַס וְשָׁלוֹם, אוֹ בִּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת, מְקִלִּים בְּלִמּוּד תּוֹרָה אוֹ בִּתְפִלָּה בְּצִבּוּר, מַה הֵם רוֹצִים מִיַּלְדֵיהֶם?! הֲלֹא זֶה אֲשֶׁר הֵם רוֹאִים בַּבַּיִת! כְּשֶׁרוֹאִים שֶׁהַהוֹרִים אֵינָם מְדַקְדְּקִים בַּמִּצְווֹת, אֵינָם מִתְפַּלְּלִים בְּמִנְיָן, אֵינָם לוֹמְדִים תּוֹרָה, מַה יְּכוֹלִים לִתְבֹּעַ מִיַּלְדֵיהֶם?! וְכֵיצַד תִּכָּנֵס בָּהֶם קְדֻשָּׁה זוֹ?! לָזֹאת, בָּנַי בְּנוֹתַי הַיְקָרִים, אִם אַתֶּם רוֹצִים לְחַנֵּךְ יַלְדֵיכֶם בְּ"חִנּוּךְ אֲמִתִּי", הַתְחִילוּ לְחַנֵּךְ אֶת עַצְמְכֶם; כִּי אִם הַבַּעַל וְהָאִשָּׁה כַּעֲסָנִים וְנִכְנָסִים בַּעֲצַבִּים, גַּם יַלְדֵיהֶם יִהְיוּ כַּעֲסָנִים וְעַצְבָּנִיִּים, וְלֹא יִסְתַּדְּרוּ בַּחֶבְרָה. כִּי הַכֹּל מַתְחִיל בַּבַּיִת. "חִנּוּךְ אֲמִתִּי" הוּא כְּפִי שֶׁהוֹרִים מְחַנְּכִים אֶת עַצְמָם, אִם רוֹצִים בֶּאֱמֶת לְחַנֵּךְ יְלָדִים בְּרִיאִים בְּנַפְשָׁם וּבְשִׂכְלָם, עֲלֵיהֶם לְחַנֵּךְ אֶת עַצְמָם תְּחִלָּה; אִם יִשְׁמְרוּ הַהוֹרִים אֶת פִּיהֶם וְלֹא יְנַבְּלוּהוּ, לֹא יְקַלְּלוּ זֶה אֶת זֶה, יְדַבְּרוּ בְּנַחַת וּבְדֶרֶךְ אֶרֶץ, בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד וּבַהֲבָנָה הֲדָדִית זֶה לָזֶה, אֲזַי יִרְאוּ אֵיךְ יַלְדֵיהֶם יִגְדְּלוּ מְחֻנָּכִים בְּ"חִנּוּךְ אֲמִתִּי" שֶׁל אַהֲבָה וַהֲבָנָה הֲדָדִית עִם הַזּוּלָת, וְיִרְווּ מֵהֶם רֹב נַחַת דִּקְדֻשָּׁה.
ב.
בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! "חִנּוּךְ אֲמִתִּי" עִם הַיְלָדִים הוּא רַק בְּדֶרֶךְ הִדַּבְּרוּת, וּצְרִיכִים לְדַבֵּר הַרְבֵּה עִם הַיְלָדִים, לְדַבֵּר וּלְדַבֵּר, לְהַסְבִּיר וּלְהַסְבִּיר, אַף פַּעַם אָסוּר לְהַגְבִּיהַּ יָדַיִם עֲלֵיהֶם, אָסוּר לְהַכּוֹתָם. הַסִּבָּה שֶׁמַּכִּים אוֹתָם אֵינָהּ מִטַּעֲמֵי חִנּוּךְ, אֶלָּא מֵחֲמַת עֲצַבִּים, כְּשֶׁהָאָב אוֹ הָאֵם עַצְבָּנִיִּים, מוֹצִיאִים עֲצַבֵּיהֶם עַל יַלְדֵיהֶם, וּמַכִּים אוֹתָם לְלֹא הֶרֶף, וְחוֹשְׁבִים שֶׁהַיְלָדִים יִהְיוּ כָּךְ מְמֻשְׁמָעִים וְאֵינָם קוֹלְטִים, כִּי עַל-יְדֵי הַכָּאוֹת אֵין מְחַנְּכִים יְלָדִים, אֶלָּא הוֹרְסִים אוֹתָם לְגַמְרֵי, וְהַיֶּלֶד אוֹ הַיַּלְדָּה יִגְדְּלוּ פִּרְאִיִּים וּמֻפְרָעִים בְּדַרְכֵיהֶם, וּמֻשְׁחָתִים בְּמִדּוֹתֵיהֶם; כִּי עַל-יְדֵי הַכָּאוֹת אֵין מַשִּׂיגִים מְאוּמָה, אֶלָּא מְאַבְּדִים אֶת הַיְלָדִים, עַד שֶׁנַּעֲשִׂים מֻפְרָעִים, וְנִכְנָסִים בְּתוֹךְ עַצְמָם, וּמַתְחִילִים לְפַחֵד, וּשְׁאָר תּוֹצָאוֹת רָעוֹת וּשְׁלִילִיּוֹת יוֹצְאוֹת מֵהַהַכָּאוֹת שֶׁמַּכִּים אֶת הַיְלָדִים, וּלְבַסּוֹף מְאוּמָה אֵין בְּיָדָם, כִּי הַיְלָדִים מִתְפָּרְעִים עוֹד יוֹתֵר, וְנַעֲשִׂים חֲצוּפִים. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אִם רְצוֹנְכֶם לָתֵת "חִנּוּךְ אֲמִתִּי" לִבְנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם, תִּשְׁתַּדְּלוּ מְאֹד, שֶׁתִּהְיֶה לָכֶם סַבְלָנוּת אֲלֵיהֶם, וְתוֹרִידוּ עַצְמְכֶם לְגִילָם, וּתְדַבְּרוּ עִמָּהֶם בִּשְׂפָתָם וְתַסְבִּירוּם בְּנַחַת. וְאַף שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁמֵּרֹב הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים, הַחוֹבוֹת וְהַהַשְׁפָּלוֹת שֶׁעוֹבְרִים עֲלֵיכֶם בַּחַיִּים, אֵין לָכֶם סַבְלָנוּת בַּעֲבוּר יַלְדֵיכֶם, אֲבָל אֵין זוֹ סִבָּה לְהוֹצִיא אֶת הָעֲצַבִּים עֲלֵיהֶם, כִּי הַמַּתָּנָה הֲכִי יָפָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נָתַן לָאָדָם הִיא יְלָדִים. יְלָדִים הֵם יַהֲלוֹמִים, אֲבָל צְרִיכִים לְלַטְּשָׁם, אוֹי לְיַהֲלוֹם כָּזֶה שֶׁמַּכִּים עָלָיו, אֲשֶׁר אָז יִשָּׁבֵר וְיִתְפּוֹרֵר, וּמְאַבְּדִים הוֹן תּוֹעָפוֹת. כֵּן הַדָּבָר לְגַבֵּי הַיְלָדִים, אֲשֶׁר נִדְמִים הֵם כְּיַהֲלוֹמִים, וּצְרִיכִים לְלַטְּשָׁם וְלֹא לְהַכּוֹתָם וּלְשָׁבְרָם, שֶׁאָז מְאַבְּדִים הוֹן רַב. וּכְמוֹ שֶׁבְּלִטּוּשׁ יַהֲלוֹמִים צְרִיכִים סַבְלָנוּת רַבָּה בַּעֲבוּר כָּל יַהֲלוֹם, עַד שֶׁמְּנַקִּים אוֹתוֹ, וְיוֹצֵא נוֹצֵץ לְהַפְלִיא וְכוּ', וְעַד שֶׁנִּתָּן לְשַׁבְּצוֹ בְּתַכְשִׁיט, אוֹרֵךְ זְמַן רַב, אֲבָל כַּאֲשֶׁר כְּבָר מוּכָן וְשִׁבְּצוּהוּ בְּאֵיזוֹ טַבַּעַת וְכַדּוֹמֶה, בְּאֵיזֶה חֵן, יֹפִי וְאוֹר יְקָרוֹת הַיַּהֲלוֹם מֵאִיר. בְּאֵין עֲרֹךְ כְּלָל הֵם הַיְלָדִים, אֲשֶׁר אוֹרֵךְ זְמַן רַב עַד שֶׁמְּלַטְּשִׁים אוֹתָם, מְנַקִּים וּמְסַדְּרִים אוֹתָם, עַד שֶׁרוֹאִים אוֹתָם חִנָּנִיִּים, אֲשֶׁר זֶה הָאֹשֶׁר הֲכִי גָּדוֹל, אֲבָל כְּמוֹ בְּיַהֲלוֹם, שֶׁצְּרִיכִים סַבְלָנוּת רַבָּה, וּמִי שֶׁחֲסַר סַבְלָנוּת, אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת יַהֲלוֹמָן וּלְהִתְעַסֵּק עִם הַיַּהֲלוֹמִים, כֵּן עִם יְלָדִים, מִי שֶׁחֲסַר סַבְלָנוּת וְהוּא כַּעֲסָן וְרַגְזָן, אֵינוֹ יָכוֹל לְחַנֵּךְ אֶת יְלָדָיו. "חִנּוּךְ אֲמִתִּי" הוּא רַק עַל-יְדֵי סַבְלָנוּת, כִּי יְלָדִים צְרִיכִים סַבְלָנוּת רַבָּה, וּבָזֶה שֶׁאָדָם סַבְלָן לִילָדָיו, בָּזֶה מַרְאֶה שֶׁאוֹהֵב אוֹתָם. וּכְכָל שֶׁהוּא סַבְלָן יוֹתֵר, בְּסִימָן שֶׁאוֹהֵב אוֹתָם יוֹתֵר, לֹא-כֵן מִי שֶׁמּוֹצִיא עֲצַבָּיו עַל יְלָדָיו, מַכֶּה אוֹתָם לְלֹא הֲפוּגָה, וְעַל כָּל דָּבָר פָּעוּט מַשְׁפִּילָם וְצוֹעֵק וְצוֹוֵחַ עֲלֵיהֶם, מְבַזֶּה אוֹתָם בָּרַבִּים, בָּזֶה מַרְאֶה שֶׁהוּא שׂוֹנֵא אוֹתָם. וְאַל תַּחְשְׁבוּ אַחֶרֶת, כִּי יַלְדֵיכֶם יִגְדְּלוּ בַּעֲלֵי מוּמִים בְּנַפְשָׁם, מְלֵאֵי חֶסְרוֹנוֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת. אַךְ הַכֹּל תָּלוּי בְּיֶדְכֶם, כִּי הַ"חִנּוּךְ הָאֲמִתִּי" הוּא רַק עַל-יְדֵי סַבְלָנוּת וְהִדַּבְּרוּת. וְאַף שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁקָּשֶׁה לָכֶם עַד מְאֹד, עִם כָּל זֹאת הִסְתַּכְּלוּ עַל עֲתִיד יַלְדֵיכֶם, כִּי סוֹף כָּל סוֹף מַה יִּשָּׁאֵר מִכֶּם? רַק יַלְדֵיכֶם. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים, אִם רְצוֹנְכֶם לִזְכּוֹת לְ"חִנּוּךְ אֲמִתִּי" הֱיוּ סַבְלָנִים לְיַלְדֵיכֶם, וְאַף פַּעַם אַל תִּתְלוֹצְצוּ מֵהֶם, אַל תִּצְחֲקוּ מֵהֶם, וְאַל תְּבַזּוּ אוֹתָם וּבִפְרָט בָּרַבִּים, וְאַף שֶׁאַתֶּם מִתְכַּוְּנִים לִצְחוֹק וַהֲלָצָה, אֵין זֶה שְׂחוֹק אֶלָּא מַכְאוֹב. וְאִם תִּקְּחוּ דְּבָרַי לְתוֹךְ לִבְּכֶם, תִּזְכּוּ לְ"חִנּוּךְ אֲמִתִּי", לְחַנֵּךְ אֶת יַלְדֵיכֶם בְּחִנּוּךְ נִפְלָא, שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם הַרְבֵּה נַחַת מֵהֶם.
ג.
בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לָדַעַת, שֶׁעִקַּר הַיְגִיעָה וְהַטִּרְחָה שֶׁאָדָם יָגֵעַ וְטוֹרֵחַ בְּזֶה הָעוֹלָם זֶהוּ רַק בַּעֲבוּר יְלָדָיו, כָּל מַה שֶּׁאָדָם יָגֵעַ בְּזֶה הָעוֹלָם, תָּמִיד חוֹשֵׁב שֶׁכָּל טִרְחָתוֹ הִיא בַּעֲבוּר יְלָדָיו, שֶׁלִּילָדָיו יִהְיֶה קַל יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לוֹ. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים, "חִנּוּךְ אֲמִתִּי" צָרִיךְ לִהְיוֹת לְתַכְלִית אַחַת – אֵיךְ לְהַצְלִיחַ עִם הַיְלָדִים?! אֵיךְ נוּכַל לְהִתְפָּאֵר עִם יְלָדַי, עִם בָּנַי וּבְנוֹתַי?! וַעֲלֵיכֶם לִזְכֹּר, שֶׁבְּנֵי-אָדָם יַעַזְבוּ אֶתְכֶם, אֲפִלּוּ הֶחָבֵר הַטּוֹב בְּיוֹתֵר שֶׁאַתֶּם בּוֹטְחִים בּוֹ, לְבַסּוֹף יַעֲזָבְכֶם, וּמִי יִשָּׁאֵר עִמָּכֶם עַד תֹּם? רַק יַלְדֵיכֶם. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁתֵּצְאוּ מִזֶּה הָעוֹלָם, מִי יִזְכֹּר אֶתְכֶם? יַלְדֵיכֶם. הַיְלָדִים, בָּנַי וּבְנוֹתַי, הֵם בָּשָׂר מִבְּשַׂרְכֶם, עֶצֶם מֵעַצְמְכֶם, לָזֹאת רְאוּ לְחַנְּכָם בְּ"חִנּוּךְ אֲמִתִּי", חִנּוּךְ שֶׁל אַהֲבָה, חִנּוּךְ שֶׁל סַבְלָנוּת, רַחֲמוּ עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁאֵינְכֶם רוֹצִים שֶׁיַּשְׁפִּילוּ אֶתְכֶם, יִלְעֲגוּ לָכֶם, יַעֲשׂוּ מִכֶּם צְחוֹק, כֵּן אַל תַּעֲשׂוּ צְחוֹק מִיַּלְדֵיכֶם, וַאֲפִלּוּ בְּדֶרֶךְ מִשְׂחָק, כִּי אֵין זֶה מִשְׂחָק כְּלָל וְעִקָּר, בַּאֲשֶׁר כָּל הַשְׁפָּלָה שֶׁמַּשְׁפִּילִים אֶת הַיְלָדִים, כָּל לַעַג שֶׁלּוֹעֲגִים לָהֶם אֲפִלּוּ בְּדֶרֶךְ שְׂחוֹק בְּעָלְמָא, עוֹשֶׂה כֶּתֶם בְּנֶפֶשׁ הַבֵּן אוֹ הַבַּת, וְיַגִּיעַ הַיּוֹם שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לִמְחֹל לָכֶם; כִּי אֵין מִשְׂחָק כָּזֶה עִם יְלָדִים – לְהַשְׁפִּילָם, לְהַעֲלִיבָם, וּמִכָּל שֶׁכֵּן לְהַכּוֹתָם, אֲשֶׁר זוֹהִי רִשְׁעוּת וְאַכְזָרִיּוּת גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר. בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! הַ"חִנּוּךְ הָאֲמִתִּי" הוּא רַק לְהַגְבִּיהָם, וּלְהַכְנִיס בָּהֶם בִּטָּחוֹן עַצְמִי, תָּמִיד לְהַרְאוֹתָם אֶת הַדֶּרֶךְ אֵיךְ לַעֲבֹר אֶת זֶה הָעוֹלָם, לְלַמֵּד אוֹתָם חָכְמַת הַחַיִּים, לְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּאֹפֶן שֶׁמְּדַבְּרִים עִם מְבֻגָּרִים, אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁיַּלְדֵיכֶם קְטַנְטַנִּים, כִּי אֲפִלּוּ קְטַנֵּי הַקְּטַנִּים יֵשׁ לָהֶם שֵׂכֶל כִּמְבֻגָּרִים, אַךְ הַשֵּׂכֶל לֹא הִתְפַּתֵּחַ עֲדַיִן, הַשֵּׂכֶל נִמְצָא אֶצְלָם בְּכֹחַ, הַמִּדּוֹת טְמוּנוֹת בָּהֶם, אַךְ לֹא הִתְפַּתְּחוּ עֲדַיִן. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! הַחִנּוּךְ מַתְחִיל עוֹד כְּשֶׁהֵם קְטַנֵּי קְטַנִּים, יֵשׁ לָהֶם שֵׂכֶל גָּדוֹל, וּפִקְחִים הֵם מְאֹד, אַךְ לֹא יָצָא עֲדַיִן מֵהַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, אִם תַּגְדִּילוּ אֶת הַיְלָדִים בְּעוֹדָם פָּעוֹטִים, תְּדַבְּרוּ עִמָּהֶם כְּפִי שֶׁמְּדַבְּרִים עִם מְבֻגָּרִים, וְתַסְבִּירוּ לָהֶם פַּעַם אַחַר פַּעַם בְּסַבְלָנוּת רַבָּה, תִּוָּכְחוּ כֵּיצַד שִׂכְלָם הַקָּטָן מִתְפַּתֵּחַ, וְיִתְבַּגְּרוּ בְּגִיל צָעִיר. אַךְ הַכֹּל תָּלוּי בָּכֶם. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אִם רְצוֹנְכֶם לְהַצְלִיחַ עִם יַלְדֵיכֶם, תַּשְׁקִיעוּ בָּהֶם, כִּי זֶהוּ עֲתִידְכֶם, הֵם יִשָּׁאֲרוּ אֶצְלְכֶם, הֵם תָּמִיד יֹאהֲבוּ אֶתְכֶם, וּבִפְרָט אִם תַּשְׁקִיעוּ בָּהֶם, וְתוֹרִידוּ עַצְמְכֶם אֲלֵיהֶם, תִּסְבְּלוּ אֶת שׁוֹבְבוּתָם, וְתֵדְעוּ שֶׁיְּלָדִים צְרִיכִים לִהְיוֹת שׁוֹבָבִים, וְזֶה בָּרִיא בַּעֲבוּרָם, וְלֹא תִּבָּהֲלוּ כְּשֶׁהֵם מִתְפָּרְקִים וּמִשְׁתּוֹבְבִים, כִּי זֶה טִבְעָם הַבָּרִיא, וְאַדְּרַבָּה תְּעוֹדְדוּ אוֹתָם, וּתְשַׂמְּחוּ אוֹתָם, אַךְ בַּד בְּבַד תַּסְבִּירוּ לָהֶם מַה מֻּתָּר וּמָה אָסוּר, אֲזַי תִּרְאוּ "חִנּוּךְ אֲמִתִּי" מַהוּ. הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת אֲפִלּוּ שֶׁיִּתְפָּרְקוּ וְיִשְׁתּוֹבְבוּ, יִשָּׁמְרוּ מִשְּׁטֻיּוֹת וּמֵהֲבָלִים, כִּי הִסְבַּרְתֶּם לָהֶם מַה לַּעֲשׂוֹת וּמַה לָּאו, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא הִסְבַּרְתֶּם גַּם מַדּוּעַ אָסוּר וּמַדּוּעַ לָאו; כִּי צְרִיכִים לָתֵת לַיְלָדִים הַסְבָּרָה בְּרוּרָה וּבְהִירָה. אִם תְּחַנְּכוּ אֶת יַלְדֵיכֶם בְּחִנּוּךְ כָּזֶה, זֶהוּ "חִנּוּךְ אֲמִתִּי". לָזֹאת רְאוּ בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים, לְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְעַל עַצְמְכֶם, אִם רְצוֹנְכֶם לְהַצְלִיחַ עִם יַלְדֵיכֶם, תַּשְׁקִיעוּ בָּהֶם, וְזוֹ הַשְׁקָעָה כְּדָאִית וּמִשְׁתַּלֶּמֶת. וְאַל תֹּאמְרוּ: "אֵין לָנוּ סַבְלָנוּת וְכֹחַ, אֵין לָנוּ מֹחַ וְכֹחוֹת", כִּי דִּבְרֵי שְׁטוּת אֵלּוּ. תְּתָאֲרוּ לְעַצְמְכֶם, אִם רוֹצִים לִתֵּן לָכֶם עַתָּה מַטְמוֹן יָקָר, הוֹן רַב, לֹא הֱיִיתֶם אוֹמְרִים: "אֵין לָנוּ עֲצַבִּים, אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים יוֹתֵר, אָנוּ מַגְבִּיהִים יָדַיִם, לְכוּ מִכָּאן, צְאוּ מֵהַחֶדֶר", אוֹ שְׁאָר דִּבּוּרֵי שְׁטֻיּוֹת וְהֶבֶל, אֶלָּא הֱיִיתֶם רָצִים לִטֹּל אֶת הַהוֹן, וְכָל זְמַן שֶׁהָיוּ לָכֶם כֹּחוֹת, הֱיִיתֶם מְלַקְּטִים אוֹתוֹ בְּשַׂקִּים לִבְלִי לְאַבְּדוֹ. וְהִנֵּה נָתַן לָכֶם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַטְמוֹן יָקָר – יְלָדִים חֲבִיבִים, בָּנִים וּבָנוֹת יְקָרִים, פִּקְחִים, וְתַפְקִידְכֶם הוּא רַק – סַבְלָנוּת וְהַשְׁקָעָה, לִסְבֹּל וּלְהַשְׁקִיעַ בָּהֶם, אָז תִּזְכּוּ לְהוֹן תּוֹעָפוֹת. אִם הֱיִיתֶם יוֹדְעִים כַּמָּה זְקוּקִים הַיְלָדִים לְחֹם וְאַהֲבָה מִכֶּם, אִם הֱיִיתֶם יוֹדְעִים כַּמָּה מְחַכִּים הַיְלָדִים לְלִטּוּף וְלִנְשִׁיקָה, לְמִלָּה טוֹבָה מִצִּדְּכֶם, הֱיִיתֶם עוֹשִׂים אֶת זֹאת כָּל הַיּוֹם, וְתַחַת לִצְעֹק וּלְהִתְפָּרֵעַ עֲלֵיהֶם, הֱיִיתֶם מְחַיְּכִים וּמַגְבִּיהִים אוֹתָם, זֶה נִקְרָא "חִנּוּךְ אֲמִתִּי". וְאַל תֹּאמְרוּ: "אֵין לָנוּ כֹּחַ בַּעֲבוּרָם", כִּי לֹא מֵחָכְמָה דִּבַּרְתֶּם, אֶלָּא מִשְּׁטוּת וְאִוֶּלֶת. לָזֹאת בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אִם רְצוֹנְכֶם לְהַגִּיעַ לְ"חִנּוּךְ אֲמִתִּי", תְּחַנְּכוּ אֶת בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם בְּדַרְכֵי הַתּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם, תַּכְנִיסוּ אוֹתָם לְתַלְמוּדֵי תּוֹרָה וּלְבָתֵּי-סֵפֶר שֶׁלּוֹמְדִים בָּהֶם אֱמוּנָה, שֶׁמְּדַבְּרִים שָׁם מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁמְּלַמְּדִים אֶת תּוֹרַת הֲוָיָ"ה בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ, שֶׁמְּלַמְּדִים אוֹתָם אֵיךְ לְקַיֵּם אֶת מִצְווֹתָיו יִתְבָּרַךְ, זֶהוּ "חִנּוּךְ אֲמִתִּי", חִנּוּךְ הַתּוֹרָה, חִנּוּךְ שֶׁל אֱמוּנָה, חִנּוּךְ שֶׁל מִדּוֹת טוֹבוֹת וְדֶרֶךְ אֶרֶץ. וְהַכֹּל תָּלוּי בְּיֶדְכֶם, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים, חִמְלוּ עַל נֶפֶשׁ בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם, וְתִרְאוּ לְהַשְׁקִיעַ בָּהֶם מִדּוֹת טוֹבוֹת, אֲבָל אַף פַּעַם לֹא בְּדֶרֶךְ צְעָקוֹת, אַף פַּעַם לֹא בְּדֶרֶךְ שֶׁל מַכּוֹת וְאַלִּימוּת, אֲשֶׁר זוֹהִי דֶּרֶךְ שֶׁל מְשֻׁגָּעִים וּמְטֹרָפִים, דֶּרֶךְ שֶׁל חַיּוֹת הַשָּׂדֶה, שֶׁקּוֹפְצוֹת עַל זוּלָתָן. "חִנּוּךְ אֲמִתִּי" הוּא רַק עַל-יְדֵי סַבְלָנוּת. יַעֲזֹר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁתַּכְנִיסוּ דִּבּוּרִים אֵלּוּ בְּתוֹךְ לִבְּכֶם, וְכָךְ תִּזְכּוּ לְחַנֵּךְ אֶת בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם, וְתִזְכּוּ לְזַרְעָא חַיָּא וְקַיָּמָא, זֶרַע שֶׁיַּאֲרִיךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבוֹת, זֶרַע שֶׁתּוּכְלוּ לְהִתְפָּאֵר בּוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּוַדַּאי לֹא יַעֲזֹב אֶתְכֶם.
ד.
בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לֵידַע, כִּי "חִנּוּךְ אֲמִתִּי" הוּא לְחַנֵּךְ אֶת הַיְלָדִים הָעִקָּר בְּדֶרֶךְ שֶׁל דִּבּוּר וְלֹא הַלְקָאָה, יֶלֶד יָבִין הַרְבֵּה יוֹתֵר אִם יְדַבְּרוּ אֵלָיו בִּמְקוֹם לְהַכּוֹתוֹ. וְרַק כַּאֲשֶׁר הַיֶּלֶד הִתְחַצֵּף אוֹ הִמְרָה אֶת פִּי הַהוֹרִים לְאַחַר הַתְרָאָה חוֹזֶרֶת וְנִשְׁנֵית, וּמֻכְרָחִים לְהַכּוֹתוֹ, כְּפִי שֶׁאוֹמֵר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: "חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ", יֵשׁ לְהִזָּהֵר לְהַכּוֹתוֹ בַּעֲדִינוּת עַל הַיָּדַיִם, וְלֹא מַכּוֹת נִמְרָצוֹת הַנּוֹבְעוֹת מֵעֲצַבֵּי הַהוֹרִים וּמֵחֲמָתָם. אַךְ אִם הַיֶּלֶד בְּגִיל מְבֻגָּר יוֹתֵר אָסוּר לְהַכּוֹת כְּלָל, כִּי עֲלוּלִים לְהַמְרִידוֹ יוֹתֵר, לְדַכְדְּכוֹ וְלִגְרֹם לוֹ לִבְעֹט בַּכֹּל. וּבִהְיוֹת הַיְלָדִים קְטַנִּים וּמֻכְרָחִים לְעִתִּים נְדִירוֹת מְאֹד לְהַכּוֹתָם, צְרִיכִים לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא יְהֵא מִתּוֹךְ כַּעַס, כִּי הַכַּעַס הוֹרֵס אֶת הַחַיִּים לְגַמְרֵי, הוֹרֵס אֶת הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁאָדָם יָכוֹל לְהַכּוֹת מַכּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהַיֶּלֶד יִהְיֶה בַּעַל מוּם, חַס וְשָׁלוֹם, עַל-כֵּן אִם כְּבָר צְרִיכִים לְהַכּוֹת, יַעֲשׂוּ זֹאת בַּעֲדִינוּת לְמַטְּרַת חִנּוּךְ בִּלְבַד, אֲבָל לֹא כְּשֶׁהַיְלָדִים מְבֻגָּרִים, כִּי אָז אָסוּר לִגַּע בָּהֶם, אֶלָּא לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם וּלְהַסְבִּירָם חֻמְרַת הַמַּעֲשֶׂה וְכוּ', וּכְכָל שֶׁהַיְלָדִים גְּדֵלִים יוֹתֵר, אָסוּר לְהַכּוֹתָם, כִּי הַמַּכּוֹת תְּשַׁבֵּשְׁנָה דַּעְתָּם וְיִתְפָּרְעוּ יוֹתֵר. וְזֹאת רוֹאִים בְּחוּשׁ, שֶׁעַל-יְדֵי מַכּוֹת אֵין מַצְלִיחִים, וְאֵין מַשִּׂיגִים מְאוּמָה, אֶלָּא הַיְלָדִים מִתְעַצְבְּנִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְנוֹקְמִים אַחַר-כָּךְ בַּהוֹרִים. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים, עִקַּר הַ"חִנּוּךְ הָאֲמִתִּי" הוּא רַק בְּדֶרֶךְ שֶׁל הִדַּבְּרוּת. וּצְרִיכִים לְהַחְדִּיר בַּיְלָדִים, שֶׁיֵּדְעוּ אֶת הַמִּלָּה "לֹא". זוֹ מִלָּה חֲשׁוּבָה בְּ"חִנּוּךְ אֲמִתִּי"; לֹא צָרִיךְ תָּמִיד לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹן הַיְלָדִים, וְאִם לֹא הִתְנַהֲגוּ כַּשּׁוּרָה לְאַחַר שֶׁבִּקְּשׁוּ מֵהֶם לְהִמָּנַע מִמַּעֲשֶׂה פְּלוֹנִי, אוֹ לֹא לֵילֵךְ לְמָקוֹם אַלְמוֹנִי, וְעָבְרוּ עַל צִוּוּי הַהוֹרִים, מֻתָּר לְאָמְרָם: "לֹא"! לְהַעֲנִישָׁם בִּשְׁלִילַת מַתַּן פְּרָס וְכַדּוֹמֶה. וְהַתּוֹצָאָה הַגְּרוּעָה בְּיוֹתֵר – שֶׁעֲלוּלִים לְמָרֵר בִּבְכִי עַל מַתַּן הָעֹנֶשׁ, אֲזַי אֵין לְהִתְפַּעֵל מִזֶּה וּלְהִכָּנַע, זֶהוּ דָּבָר בָּרִיא שֶׁהַיְלָדִים בּוֹכִים, וְאַף שֶׁמַּרְאִים פָּנִים זְעוּפוֹת וְכוּ', אֵין לָסֶגֶת מֵאֲמִירַת "לֹא" שֶׁאֲמָרוּם, כִּי אָז פּוֹגְמִים בְּחִנּוּכָם הַטָּהוֹר; אַךְ דָּא עָקָא כְּשֶׁהוֹרִים רוֹאִים אֶת דִּמְעוֹת הַיְלָדִים, הֵם נִכְנָעִים וּמְוַתְּרִים לָהֶם, אֲשֶׁר זֶהוּ פְּגָם גָּדוֹל בְּ"חִנּוּךְ אֲמִתִּי", וְזֶהוּ כִּשָּׁלוֹן בְּחִנּוּךְ; כִּי עַל הַהוֹרִים לִהְיוֹת חֲזָקִים בְּמִלָּתָם, וְלֹא לְהִתְפַּעֵל מִבְּכִי הַיְלָדִים. אֲמִירַת "לֹא" אֵינָהּ פּוֹגֶמֶת בְּחִנּוּךְ. אַךְ הַלְקָאוֹת –מִזֶּה יֵשׁ לְהִמָּנַע מְאֹד, כָּאָמוּר, כִּי בְּדֶרֶךְ כְּלָל הַכָּאוֹת נוֹבְעוֹת מֵחֲמַת עֲצַבִּים, וְזֶה הַגָּרוּעַ בְּיוֹתֵר. יֶשְׁנָם הוֹרִים שֶׁהֵם כָּל-כָּךְ עַצְבָּנִיִּים
עַד שֶׁמּוֹצִיאִים אֶת כָּל כַּעֲסָם וְרֻגְזָם עַל יַלְדֵיהֶם, וּמַכִּים אוֹתָם מַכּוֹת רֶצַח, אֲשֶׁר אֵינָם פּוֹעֲלִים בָּזֶה כְּלוּם, אֶלָּא מְקַלְקְלִים וְהוֹרְסִים. אַךְ כְּשֶׁאוֹמְרִים "לֹא" בַּמָּקוֹם הַנָּכוֹן, וַחֲזָקִים בְּמִלָּה זוֹ, זֶה כּוֹאֵב הַרְבֵּה יוֹתֵר מִן הַמַּכּוֹת, וּפוֹעֲלִים עַל-יְדֵי-זֶה בְּאֹפֶן חִיּוּבִי. וְאַף שֶׁהַיְלָדִים יִבְכּוּ, אוֹ יִסְתּוֹבְבוּ זְעוּפִים, אֵין לְהִסְתַּכֵּל עַל זֶה, וְאֵין רַע בְּכָךְ, כִּי הַבְּכִי מְטַהֵר וּמְנַקֶּה אֶת הַמֹּחַ; עַל-כֵּן אַל לַהוֹרִים לָסֶגֶת מִדִּבּוּרָם, וְלֹא לַחֲזֹר בָּהֶם מֵהָעֹנֶשׁ שֶׁהִטִּילוּ עַל יַלְדֵיהֶם בְּאִם מֻצְדָּק הוּא. וְהֵן הָאָב וְהֵן הָאֵם צְרִיכִים לְכַבֵּד אֶת הָעֹנֶשׁ שֶׁהֻטַּל עַל הַיְלָדִים; הַיְנוּ אִם הָאָב הֶעֱנִישׁ אֶת הַיְלָדִים, אָסוּר לָאֵם לְוַתֵּר, וְכֵן לְהֵפֶךְ – אִם הָאֵם אָמְרָה "לֹא", אָסוּר לָאָב לְוַתֵּר וּלְהִתְרַכֵּךְ וְכוּ', כִּי זֶהוּ פְּגָם בְּ"חִנּוּךְ אֲמִתִּי", וְזֶהוּ הֶרֶס אֲמִתִּי. הַמִּלָּה "לֹא" כּוֹאֶבֶת הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמַּכּוֹת, וּצְרִיכִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ בַּמָּקוֹם הָרָאוּי. בְּוַדַּאי אָסוּר לִהְיוֹת אַכְזָרִי, וְלֹא לְהַטִּיל עֹנֶשׁ כָּבֵד יָתֵר עַל הַמִּדָּה, וְלִגְרֹם שֶׁהַיֶּלֶד יֵצֵא דֹּפֶן מִכֻּלָּם, וְלֹא יִסַּע לְטִיּוּל עִם כָּל הַמִּשְׁפָּחָה וְכַדּוֹמֶה, אֲשֶׁר גַּם הַהוֹרִים לֹא יוּכְלוּ לַעֲמֹד בָּעֹנֶשׁ, וְיֻכְרְחוּ לְוַתֵּר, וְאָז פָּגְמוּ בַּחִנּוּךְ, מִלְּבַד הָרִשְׁעוּת שֶׁיֵּשׁ בְּמַתַּן עֹנֶשׁ כָּזֶה, וְכֵן אָסוּר לְהַעֲנִישׁ אֶת הַיֶּלֶד עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט, אֲשֶׁר זוֹ מִדַּת אַכְזָרִיּוּת; אֲבָל אִם הַהוֹרִים אָמְרוּ לַיֶּלֶד לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר פְּלוֹנִי, בְּיָדְעָם כִּי הַדָּבָר יַזִּיק לַיֶּלֶד מִכָּל בְּחִינָה שֶׁהִיא, וְהַיֶּלֶד לֹא צִיֵּת לַהוֹרִים, אֲזַי יֵשׁ לְהַעֲנִישׁוֹ בְּעֹנֶשׁ רָאוּי וּמָתוּן, וְלֹא מִתּוֹךְ עֲצַבִּים, אוֹ רִשְׁעוּת וְרֹעַ לֵב. כִּי זֶהוּ עִקַּר "חִנּוּךְ אֲמִתִּי", לִדְאֹג לְטוֹבַת הַיְלָדִים. וְאִם הַהוֹרִים רוֹאִים, שֶׁדָּבָר מְסֻיָּם אֵינוֹ חִיּוּבִי בַּעֲבוּרָם, לוֹמַר לָהֶם "לָאו", וְלֹא לְהִתְפַּעֵל מִבִּכְיָם, וְלִזְכֹּר וְלֵידַע שֶׁעַל-יְדֵי דִּבּוּרִים פּוֹעֲלִים הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב מִמַּכּוֹת, וּלְהִמָּנַע מֵהַלְקָאָה כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר, וְכָךְ יִזְכּוּ לְהַשִּׂיג "חִנּוּךְ אֲמִתִּי".
ה.
בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לָדַעַת, כִּי עֲבוֹדַת הַחִנּוּךְ הִיא מֵעֲבוֹדוֹת הַקָּשׁוֹת בְּיוֹתֵר, כִּי קָשֶׁה מְאֹד לְחַנֵּךְ יְלָדִים, הֱיוֹת שֶׁטִּבְעָם הוּא, שֶׁנִּמְשָׁכִים אַחַר חַבְרֵיהֶם, וּמַה שֶּׁרוֹאִים אֶצְלָם – יַעֲשׂוּ כְּמוֹתָם, כִּי מְחַקִּים הֵם אֶת זוּלָתָם; לָזֹאת הַ"חִנּוּךְ הָאֲמִתִּי" לְחַנֵּךְ בּוֹ אֶת הַיְלָדִים – לְהַחְדִּיר בָּהֶם אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁיִּהְיוּ מְלֵאִים עִם אֱמוּנָה. וְכֵיצַד? עַל-יְדֵי שֶׁתָּמִיד יְדַבְּרוּ הָאָב וְהָאֵם בַּבַּיִת רַק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר דָּבָר זֶה יְחַסֵּן אֶת הַיְלָדִים נֶגֶד כָּל מִינֵי רוּחוֹת רָעוֹת הַנּוֹשְׁבוֹת בַּחוּץ. כִּי עַל-יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁאָדָם מַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְחוֹקְקָהּ בְּלִבּוֹ, עַל-יְדֵי-זֶה נִצָּל מִכָּל מִינֵי רוּחוֹת רָעוֹת וְדֵעוֹת נִפְסָדוֹת. וּבִפְרָט בַּדּוֹר הַזֶּה, שֶׁהָעֵרֶב-רַב, הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא הִתְלַבְּשׁוּ הָעִקָּר עַל הַנֹּעַר, בְּיָדְעָם, שֶׁאִם יִתְפְּסוּ אֶת הַנֹּעַר וְיִלְכְּדוּהוּ בְּרִשְׁתָּם הַטְּמֵאָה, הָרְסוּ אֶת הֶעָתִיד שֶׁל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, וְעַל-כֵּן כָּל הַחִצִּים שֶׁיּוֹרִים הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְהַקְּלִפּוֹת, הֵם לְכִוּוּן הַיְלָדִים. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אִם רְצוֹנְכֶם, שֶׁבְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם יִגְדְּלוּ בַּעֲלֵי מִדּוֹת טוֹבוֹת וְדֶרֶךְ אֶרֶץ, בַּעֲלֵי יִרְאַת שָׁמַיִם וַחֲדוּרֵי אֱמוּנָה, עֲלֵיכֶם לְתַקֵּן אֶת עַצְמְכֶם תְּחִלָּה, וּלְהַוּוֹת דֻּגְמָא אִישִׁית בַּעֲבוּרָם. כִּי "חִנּוּךְ אֲמִתִּי", הַיְנוּ שֶׁמִּתְנַהֵג בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁרוֹצֶה יְלָדָיו יִתְנַהֲגוּ. אֲבָל אִם אָדָם רָחוֹק מֵאֱמוּנָה, וְרָב עִם אִשְׁתּוֹ אוֹ אִשְׁתּוֹ רָבָה עִמּוֹ, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, אוֹ עוֹשֶׂה אֵיזֶה עָוֶל לִבְנֵי-אָדָם – לִקְרוֹבִים וְלִרְחוֹקִים, לִשְׁכֵנִים וְלִידִידִים, גּוֹנְבָם וְגוֹזְלָם וְכוּ' וְכִי רוֹצֶה שֶׁיְּלָדָיו יִהְיוּ טוֹבִים מִמֶּנּוּ?! לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! הַ"חִנּוּךְ הָאֲמִתִּי" הוּא לְחַנֵּךְ אֶת עַצְמוֹ. לִחְיוֹת תָּמִיד עִם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, לִזְכֹּר עַל כָּל שַׁעַל וְשַׁעַל וְעַל כָּל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם וְרוֹאֶה אֶתְכֶם, תְּקַיְּמוּ מִצְווֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּשִׂמְחָה, תְּדַבְּרוּ רַק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. כְּשֶׁהַיְלָדִים יִרְאוּ שֶׁהַהוֹרִים אַף פַּעַם אֵינָם רָבִים בֵּינֵיהֶם, מְדַבְּרִים רַק דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה וְהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, מְדַבְּרִים בֵּינֵיהֶם דִּבּוּרֵי אַהֲבָה וְשָׁלוֹם, זֶה יַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם, וְגַם הֵם יְחַקּוּ אֶת הוֹרֵיהֶם, וְיִהְיוּ מְחֻסָּנִים בִּפְנֵי כָּל רוּחוֹת זָרוֹת. וְאַל תַּחְשְׁבוּ, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים, אֲשֶׁר בָּזֶה שֶׁאַתֶּם שׁוֹלְחִים אֶת יַלְדֵיכֶם לְתַלְמוּד תּוֹרָה וּלְבֵית-סֵפֶר חֲרֵדִי, דַּי בָּזֶה בַּעֲבוּר חִנּוּכָם, וּפְטוּרִים אַתֶּם מִמִּצְוַת הַחִנּוּךְ, אַל תֹּאמְרוּ כָּךְ, כִּי עִקַּר "חִנּוּךְ אֲמִתִּי" מַתְחִיל בְּתוֹךְ הַבַּיִת, הַיְלָדִים נִמְשָׁכִים יוֹתֵר אֶל הָאָב וְהָאֵם מֵאֲשֶׁר לְכָל אֶחָד אַחֵר, וּמַה שֶּׁהַהוֹרִים יְכוֹלִים לִפְעֹל אֵצֶל הַבֵּן וְהַבַּת, שׁוּם מְחַנֵּךְ בָּעוֹלָם אֵינוֹ יָכוֹל לְהַרְאוֹת. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים, אִם רְצוֹנְכֶם לָתֵת "חִנּוּךְ אֲמִתִּי" לְיַלְדֵיכֶם, רְאוּ לְהַתְחִיל בַּבַּיִת; הִשְׁתַּדְּלוּ מְאֹד לֹא לָרִיב בֵּינֵיכֶם, וְאַף שֶׁקָּשֶׁה הַדָּבָר, תַּעֲשׂוּ זֹאת בַּעֲבוּר יַלְדֵיכֶם. אִם רְצוֹנְכֶם בִּילָדִים בְּרִיאִים בְּנַפְשָׁם וּבְרוּחָם, אַל תַּשְׁפִּילוּ זֶה אֶת זֶה, כִּי בְּכָךְ תּוֹתִירוּ צַלֶּקֶת עַל הַיְלָדִים. כִּי כְּשֶׁהַיְלָדִים רוֹאִים שֶׁהַהוֹרִים מִתְקוֹטְטִים בֵּינֵיהֶם, וּמִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁבָּאִים לְגֵרוּשִׁין, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, זֶה הוֹרֵס אֶת נַפְשָׁם, וּמַמָּשׁ הוֹרְגִים אוֹתָם, וּמִיהוּ הָאַכְזָר הַזֶּה, הָרוֹצֶה לַהֲרֹג אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו?! [אֲשֶׁר כָּל הַסִּכְסוּךְ בֵּינֵיכֶם הֵחֵל מֵחֲמַת שְׁטוּת קְטַנָּה]. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! "חִנּוּךְ אֲמִתִּי" צָרִיךְ לִהְיוֹת תְּחִלָּה אֵצֶל הָאָב וְהָאֵם, תַּשְׁלִימוּ בֵּינֵיכֶם, תִּחְיוּ בְּאַהֲבָה לְמַעַן הַיְלָדִים, אֲזַי יִגְדְּלוּ הַיְלָדִים בְּרִיאִים בְּנַפְשָׁם וּבְרוּחָם, בַּעֲלֵי בִּטָּחוֹן עַצְמִי, וְלֹא יְפַחֲדוּ מִשּׁוּם בְּרִיָּה. כִּי הַכֹּל תָּלוּי בָּכֶם; תִּרְאוּ לְדַבֵּר תָּמִיד בַּבַּיִת דִּבּוּרִים חִיּוּבִיִּים, וְאַף פַּעַם אַל תַּשְׁפִּילוּ אֶת הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת, אַף פַּעַם אַל תַּעַרְכוּ עֲלֵיהֶם בִּקֹּרֶת, כִּי אֵין זֶה "חִנּוּךְ אֲמִתִּי", אֶלָּא כִּשָּׁלוֹן בְּחִנּוּךְ, "חִנּוּךְ אֲמִתִּי" זֶהוּ רַק לִבְנוֹת אֶת הַבֵּן וְהַבַּת, לְהַחְדִּיר בָּהֶם בִּטָּחוֹן עַצְמִי; הֲלֹא סוֹף כָּל סוֹף הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת צְרִיכִים לִגְדֹּל וְלָצֵאת לָעוֹלָם הַגָּדוֹל, וְאִם תִּתְּנוּ לָהֶם הִזְדַּמְּנוּת לִגְדֹּל וּלְהִתְפַּתֵּחַ, לְבַסּוֹף תִּקְצְרוּ אֶת הַפֵּרוֹת, וְיִהְיֶה זֶה הַנַּחַת שֶׁלָּכֶם; כִּי אֵין עוֹד נַחַת גְּדוֹלָה מִזּוֹ שֶׁהַבָּנִים וְהַבָּנוֹת הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, תָּמִיד שְׂמֵחִים וְעַלִּיזִים, תָּמִיד מַצְלִיחִים וּבַעֲלֵי בִּטָּחוֹן עַצְמִי, נוֹשְׂאִים חֵן בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת. אֵיזוֹ נַחַת הִיא לִרְאוֹת יְלָדִים גְּדֵלִים בַּעֲלֵי מִדּוֹת טוֹבוֹת, הָרוֹצִים לַעֲזֹר לַזּוּלָת וְכוּ'. וּלְכָל זֶה אַתֶּם יְכוֹלִים לִזְכּוֹת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים, אִם תִּשְׁתַּדְּלוּ לְחַנֵּךְ אֶת יַלְדֵיכֶם בְּ"חִנּוּךְ אֲמִתִּי", הַיְנוּ שֶׁתְּחַנְּכוּ אֶת עַצְמְכֶם תְּחִלָּה, תָּמִיד תְּדַבְּרוּ מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְתִתְנַהֲגוּ בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת, אוֹ אָז יִהְיֶה זֶה הַחִסּוּן הַטּוֹב בְּיוֹתֵר לַיְלָדִים, וְיִהְיוּ מְחֻסָּנִים כָּל-כָּךְ, עַד שֶׁכָּל הָרוּחוֹת רָעוֹת הַנּוֹשְׁבוֹת בַּחוּץ לֹא יוּכְלוּ לָהֶם, כָּל הַסַּמִּים, הַגְּזֵלוֹת וְהַגְּנֵבוֹת, הַמִּדּוֹת רָעוֹת, הַקְּלָלוֹת וְהַנִּבּוּל פֶּה לֹא יַשְׁפִּיעוּ עֲלֵיהֶם, מֵאַחַר שֶׁקִּבְּלוּ "חִנּוּךְ אֲמִתִּי" בְּתוֹךְ הַבַּיִת. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים, אַל תִּקְּחוּ דָּבָר זֶה בְּנָקֵל, וְתַחְשְׁבוּ כִּי זֶהוּ דָּבָר פָּעוּט וַחֲסַר חֲשִׁיבוּת, וּמָה וְלָמָּה לָנוּ לְהַשְׁקִיעַ?! אַל תֹּאמְרוּ זֹאת, אֶלָּא כָּל טִפְטוּף וְטִפְטוּף, כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁהַהוֹרִים מְטַפְטְפִים לַיְלָדִים – נִכְנָס בָּהֶם, כָּל הַנְהָגָה שֶׁהָאָב וְהָאֵם מִתְנַהֲגִים, הַיְלָדִים מְחַקִּים אוֹתָם, וְנִכְנָס בְּטִבְעָם. לָזֹאת בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אִם אַתֶּם רוֹאִים שֶׁיַּלְדֵיכֶם יוֹרְדִים מִן הַדֶּרֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִדַּרְדְּרִים מִיּוֹם לְיוֹם, תֵּדְעוּ שֶׁאַתֶּם אֲשֵׁמִים בַּדָּבָר, וְהַקּוֹלָר תָּלוּי בְּצַוַּארְכֶם, וְאַל תָּבוֹאוּ אַחַר-כָּךְ בִּטְעָנוֹת לַמְחַנֵּךְ אוֹ לַמְחַנֶּכֶת, כִּי אִם הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת הָיוּ מְקַבְּלִים "חִנּוּךְ אֲמִתִּי" בַּבַּיִת, תָּמִיד הָיוּ מְדַבְּרִים בַּבַּיִת רַק מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְהָיוּ מְקַיְּמִים אֶת הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה, הָיוּ שׁוֹמְרִים פִּיהֶם לֹא לְדַבֵּר עַל זוּלָתָם, לֹא לְקַלֵּל, לֹא לְדַבֵּר לָשׁוֹן-הָרַע וּרְכִילוּת, לֹא לַעֲשׂוֹת לֵצָנוּת מֵאַף אֶחָד, הֱיִיתֶם רוֹאִים כֵּיצַד יַלְדֵיכֶם – הֵן הַבָּנִים וְהֵן הַבָּנוֹת הָיוּ מְחַקִּים אֶתְכֶם, וְהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ ה'. לָזֹאת בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! תַּתְחִילוּ מֵעַכְשָׁו לְהַחְדִּיר בַּבָּנִים וּבָנוֹת רַק אֱמוּנָה, וְתִשְׁמְרוּ מְאֹד מְאֹד לֹא לָרִיב בֵּינֵיכֶם, וְתַעֲשׂוּ אֶת זֹאת בִּשְׁבִיל הַיְלָדִים; כִּי יַלְדֵיכֶם הֵם הָעֵינַיִם שֶׁלָּכֶם, וּמָה אָדָם לֹא יַעֲשֶׂה בִּשְׁבִיל עֵינָיו, אֲשֶׁר הֵם הָאֵיבָר הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר, כִּי בְּלִי עֵינַיִם אָדָם סוּמָא, עִוֵּר, וְחַיָּיו אֵינָם שָׁוִים מְאוּמָה. כֵּן הַדָּבָר כְּשֶׁאֵין לְאָדָם יְלָדִים, נִדְמֶה הוּא כְּמֵת, קִירוֹת בֵּיתוֹ שׁוֹמֵמִים. אֲזַי מֵאַחַר שֶׁנָּתַן לָכֶם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַתָּנָה יְקָרָה, יְלָדִים יְקָרִים כָּאֵלּוּ, בָּנִים וּבָנוֹת, אֲשֶׁר הֵם הַמַּתָּנָה הַיָּפָה בְּיוֹתֵר שֶׁיְּכוֹלִים לְקַבֵּל, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מָסַר לָכֶם פִּקָּדוֹן נִפְלָא כָּל-כָּךְ, לָמָּה לֹא תְּחַנְּכוּ אוֹתָם בְּ"חִנּוּךְ אֲמִתִּי"?! חִנּוּךְ שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁתָּמִיד יֵדְעוּ, שֶׁאִם צְרִיכִים מַשֶּׁהוּ, הַכְּתֹבֶת הָרִאשׁוֹנָה הִיא הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁיְּדַבְּרוּ תָּמִיד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וִיבַקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ כָּל צָרְכָּם, בָּרֶגַע שֶׁיֻּחְדַּר בָּהֶם שֶׁאֵינָם צְרִיכִים כְּלוּם, רַק אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, זֶה יַכְנִיס בִּטָּחוֹן עַצְמִי חָזָק, לֵידַע שֶׁאֵינָם בּוֹטְחִים בְּשׁוּם אָדָם, כִּי "שָׁוְא תְּשׁוּעַת אָדָם", בַּאֲשֶׁר אֵינוֹ יָכוֹל לְעָזְרָם, אֶלָּא לְהָרְסָם. כַּאֲשֶׁר יִהְיוּ חֲזָקִים בֶּאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, לֹא יִצְטָרְכוּ אַף אֶחָד. וְזֶה הַיְסוֹד בְּ"חִנּוּךְ אֲמִתִּי" – לְהַחְדִּיר בַּיְלָדִים בִּטָּחוֹן עַצְמִי, שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁהֵם שָׁוִים מַשֶּׁהוּ, שֶׁיְּכוֹלִים לִתְרֹם לַחֶבְרָה, שֶׁמְּסֻגָּלִים לְהוֹעִיל לְזוּלָתָם. וְכֵן צְרִיכִים לְהַחְדִּיר בַּיְלָדִים שִׂמְחַת הַמִּצְווֹת, וְיִרְאוּ דֻּגְמָא חַיָּה אֵיךְ הָאָב וְהָאֵם שְׂמֵחִים בִּכְנִיסַת שַׁבָּת, וּשְׂמֵחִים כָּל הַשַּׁבָּת, שֶׁבָּרוּךְ הַשֵּׁם, נִבְרֵאנוּ מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, וְאָנוּ בְּנֵי אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּנְתָנָנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַתָּנָה יְקָרָה וְשַׁבָּת שְׁמָהּ, כַּאֲשֶׁר יִרְאוּ הַיְלָדִים כֵּיצַד מְקַיְּמִים וְשׁוֹמְרִים עַל שִׂמְחַת הַשַּׁבָּת אֵצֶל הוֹרֵיהֶם, זֶה יַשְׁפִּיעַ גַּם עֲלֵיהֶם לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת שַׁבָּת. כְּמוֹ-כֵן בְּכָל מִצְוָה וּמִצְוָה, כְּשֶׁיִּרְאוּ הַיְלָדִים שֶׁהַהוֹרִים שְׂמֵחִים בָּהּ, וְעוֹשִׂים אוֹתָהּ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב, הוֹלְכִים בִּזְרִיזוּת לִקְנוֹת מַצּוֹת לְפֶסַח, וּמְדַבְּרִים עַל כָּךְ הַרְבֵּה קֹדֶם הֶחָג, שֶׁהִנֵּה מַזְמִינִים מַצּוֹת לֶחָג, וְהוֹלְכִים לִקְנוֹתָם, קָנִינוּ מַצּוֹת, אָנוּ אוֹכְלִים מַצּוֹת, אוֹ אֵיזוֹ שִׂמְחָה מַחְדִּירִים בַּבַּיִת בְּקִיּוּם כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה, אֵין לְתָאֵר כֵּיצַד זֶה מַשְׁפִּיעַ עַל הַיְלָדִים, אֲשֶׁר זֶהוּ "חִנּוּךְ אֲמִתִּי"; וְכֵן לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, מְדַבְּרִים בַּבַּיִת, שֶׁהִנֵּה יוֹם הַדִּין קָרֵב וּבָא, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הוֹלֵךְ לָדוּן אֶת כָּל הָעוֹלָם, כֻּלָּם רוֹעֲדִים וְזוֹחֲלִים מֵאֵימַת הַדִּין, זֶהוּ "חִנּוּךְ אֲמִתִּי", שֶׁחוֹדֶרֶת בַּיְלָדִים יִרְאָה, אֵיךְ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יָדוּן אוֹתָנוּ; וְכֵן קֹדֶם יוֹם כִּפּוּר, מְדַבְּרִים עַל הַיּוֹם הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, וּצְרִיכִים לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה זֶה מִזֶּה, כִּי אֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְכַפֵּר אֶלָּא כְּשֶׁמְּבַקְּשִׁים סְלִיחָה מֵהַזּוּלָת, וְהַיְלָדִים חַיִּים עִם זֶה; וְכֵן בְּמִצְוַת סֻכָּה, מַחְדִּירִים בַּיְלָדִים, שֶׁהִנֵּה זוֹכִים לִבְנוֹת סֻכָּה, אֵיזוֹ שִׂמְחָה הִיא זוֹ, הִנֵּה קוֹנִים ד' מִינִים: אֶתְרוֹג, לוּלָב, הֲדַסִּים וַעֲרָבוֹת. וְכֵן בַּחֲנֻכָּה, רוֹאִים אֶת הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת, אֶת אֲמִירַת הַבְּרָכוֹת בְּשִׂמְחָה וְכוּ', וּמְסַפְּרִים לָהֶם עַל נִסֵּי הֶחָג וְעִנְיָנָיו, וְכֵן מִכָּל חַג וְחַג מַסְבִּירִים לָהֶם אֶת הַקָּשׁוּר לֶחָג וּמִנְהָגָיו, וְהַכֹּל מְתֻבָּל בְּשִׂמְחָה וּבְחֵן, הַיְלָדִים רוֹאִים אֶת הַשִּׂמְחָה בַּבַּיִת, שִׂמְחַת הַמִּצְווֹת, חַיִּים בַּאֲוִירָה נִפְלָאָה, זֶה מַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם, וְזֶהוּ "חִנּוּךְ אֲמִתִּי"; אַשְׁרֵי הָאָב וְהָאֵם הַיּוֹדְעִים לְחַנֵּךְ יַלְדֵיהֶם בְּ"חִנּוּךְ אֲמִתִּי", אֲשֶׁר יְחַסֵּן אוֹתָם נֶגֶד כָּל רוּחוֹת רָעוֹת, כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת, הִדַּרְדְּרוּת, סַמִּים, שְׁחִיתוּת, וְיִשְׁמְרוּ אוֹתָם מִכָּל רַע, עֲדֵי יִזְכּוּ לִרְאוֹת רֹב נַחַת מֵהֶם.
תַּם וְנִשְׁלַם שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!