קוּנְטְרֵס
חִנּוּךְ מֻצְלָח
יוֹרֶה דֶּרֶךְ טוֹבָה, מֻצְלַחַת וְקַלָּה בְּחִנּוּךְ הַיְלָדִים, וִיגַלֶּה עֵצוֹת אֵיךְ לְהִתְמוֹדֵד עִם יְלָדִים קָשִׁים, וְלִשְׁבֹּר אֶת טִבְעָם הָרַע.
מוֹהֲרֹא"שׁ אָמַר, שֶׁעֲבוֹדַת הַחִנּוּךְ הִיא מֵעֲבוֹדַת קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, וּבְנֵי-אָדָם אֵינָם יוֹדְעִים לְהַעֲרִיךְ אֶת זֹאת, וּמִתְרַשְּׁלִים בְּחִנּוּךְ הַיְלָדִים, וּבִשְׁבִיל זֶה עוֹבֵר עֲלֵיהֶם מַה שֶּׁעוֹבֵר. אֲבָל אִם הָיוּ בְּנֵי-אָדָם מַשְׁקִיעִים בְּחִנּוּךְ יַלְדֵיהֶם, אֲזַי הָיוּ רוֹאִים שֶׁהָיְתָה מִשְׁתַּלֶּמֶת הַהַשְׁקָעָה, כִּי חִנּוּךְ מֻצְלָח בָּא רַק אִם מוֹסְרִים נַפְשָׁם לַיְלָדִים, לְחַנְּכָם לְמִדּוֹת טוֹבוֹת וְלֶאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּלְקִיּוּם מִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת דַּיְקָא.
(אִמְרֵי-מוֹהֲרֹא"שׁ, חֵלֶק ב', סִימָן תשכח)
א.
בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לָדַעַת, כִּי חִנּוּךְ הַיְלָדִים, הוּא הָעֲבוֹדָה הַקָּשָׁה בְּיוֹתֵר וְהַמִּשְׁתַּלֶּמֶת בְּיוֹתֵר. יְלָדִים נוֹלָדִים בְּטֶבַע רַע מְאֹד; טֶבַע שֶׁל יֶלֶד לַעֲשׂוֹת רַע לַזּוּלָת וּלְהָצִיק לוֹ, כָּל עֲדַיִן שִׂכְלוֹ קָטָן מְאֹד. וּבָרֶגַע שֶׁאָדָם נִמְצָא בְּקַטְנוּת הַדַּעַת, אֲזַי חוֹשֵׁב שֶׁהַכֹּל מַגִּיעַ לוֹ, וְכֻלָּם צְרִיכִים לְהִתְבַּטֵּל אֵלָיו, כֻּלָּם צְרִיכִים לְכַבְּדוֹ, אֲשֶׁר כָּל זֶה בָּא מִקַּטְנוּת דַּעְתּוֹ, כֵּיוָן שֶׁיּוֹצֵא מֵהַקַּטְנוּת וּמַתְחִיל לָצֵאת לָעוֹלָם הַגָּדוֹל, נִתְוַדֵּעַ לוֹ שֶׁאֵין הַדָּבָר כְּפִי שֶׁחָשַׁב, אַף אֶחָד אֵינוֹ מִתְיַחֵס אֵלָיו, אַף אֶחָד אֵינוֹ חוֹלֵק לוֹ כָּבוֹד וְאֵינוֹ חַיָּב כְּלַפָּיו מְאוּמָה, וְאַף אֶחָד אֲפִלּוּ לֹא שָׂם לֵב אֵלָיו, הוּא כְּבָר אֵינֶנּוּ הַמְיֻחָס שֶׁהָיָה עַד עַכְשָׁו. וְאַדְּרַבָּה מְקַבֵּל בַּחֲזָרָה רָעוֹת, כִּי אַחַר כָּל טוֹב שֶׁעוֹשֶׂה יְקַבֵּל רַע כְּתַגְמוּל. כְּשֶׁיֶּלֶד עֲדַיִן בְּקַטְנוּת הַמֹּחִין, אֵינוֹ מֵבִין דָּבָר זֶה, וְחוֹשֵׁב שֶׁהַכֹּל מַגִּיעַ לוֹ, וְאוֹי לַהוֹרִים אִם לֹא יִתְּנוּ לוֹ כְּפִי רְצוֹנוֹ וְחֶפְצוֹ, כִּי מֹחוֹ בְּקַטְנוּת גְּדוֹלָה, אֲזַי חוֹשֵׁב שֶׁכֻּלָּם מְחֻיָּבִים לְמַלֵּא מְבֻקָּשׁוֹ, לְכַבְּדוֹ וְלִתֵּן לוֹ תְּשׂוּמַת לֵב, וְכָל אֲשֶׁר יִדְרֹשׁ – צְרִיכִים לְמַלֵּא עַל אֲתַר, וְאִם אֵין עוֹשִׂים כָּךְ, אֲזַי מַשְׁלִיךְ עַצְמוֹ עַל הָאָרֶץ, צוֹעֵק וּמִתְפָּרֵעַ, מַכֶּה וּבוֹעֵט וְכוּ' וְכוּ'. אַךְ אוֹי לָהֶם לַהוֹרִים שֶׁגַּם הֵם נִמְשָׁכִים אַחַר קַטְנוּת הַמֹּחִין וְהַדַּעַת, וְאֵינָם יוֹדְעִים אֵיךְ לְחַנֵּךְ יַלְדֵיהֶם, וּלְהָגִיב כִּדְבָעֵי בְּמִקְרֶה דְּנַן, אֲשֶׁר אָז הַיְלָדִים קוֹפְצִים עַל רֹאשָׁם, מִתְפָּרְעִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַד שֶׁהַהוֹרִים נִשְׁבָּרִים, וְלֹא דַּי שֶׁמְּאוּמָה לֹא פָּעֲלוּ בַּחִנּוּךְ, אַף גָּרְעוּ הַרְבֵּה מִמֶּנּוּ. כִּי "חִנּוּךְ מֻצְלָח" הוּא שֶׁלֹּא לְהִתְפַּעֵל מֵהַיְלָדִים, אֶלָּא הָאָב וְהָאֵם צְרִיכִים לִהְיוֹת מַכִּירִים אֶת מְקוֹמָם, עֲלֵיהֶם לְהָבִין, שֶׁהֵם הַהוֹרִים וְהֵם הַמַּחְלִיטִים בַּבַּיִת, הַיֶּלֶד עֲדַיִן קָטָן וּפָזִיז. עַל-כֵּן עַל הַהוֹרִים לְחַנְּכוֹ לָצֵאת מֵהַקַּטְנוּת, וּלְהַחְדִּיר בּוֹ דַּעַת וְשֵׂכֶל וַהֲבָנָה, שֶׁלֹּא הוֹלֵךְ כָּךְ, שֶׁכָּל אֲשֶׁר רוֹצִים מְקַבְּלִים, וְכָל אֲשֶׁר מְבַקְּשִׁים נוֹתְנִים לוֹ, אֶלָּא יֶשְׁנָם זְמַנִּים שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל, יֶשְׁנָם דְּבָרִים שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִטֹּל, יֶשְׁנָם מְקוֹמוֹת שֶׁאָסוּר לוֹ לָלֶכֶת, אֲשֶׁר זֶהוּ עִקַּר "חִנּוּךְ מֻצְלָח", שֶׁעַל הַהוֹרִים לְהַעֲנִיק לַיֶּלֶד, כְּדֵי שֶׁיִּגְדַּל בָּרִיא וְשָׁלֵם; הַיְנוּ לְחַנְּכוֹ מִגִּיל צָעִיר, שֶׁיֵּדַע טוֹב מַהוּ וּמַהוּ רַע, מַה מֻּתָּר וּמָה אָסוּר. חִנּוּךְ טוֹב – כְּשֶׁיֶּלֶד שׁוֹמֵעַ הַרְבֵּה פְּעָמִים אֶת הַמִּלָּה "לֹא" אָסוּר לְךָ לֵילֵךְ לְשָׁם, אָסוּר לְךָ לִטֹּל דָּבָר זֶה אוֹ אַחֵר, לֹא תְּקַבֵּל פְּרָט זֶה. וְכָךְ הַיֶּלֶד מַתְחִיל לְהָבִין מִגִּיל קַטְנוּת שֶׁיֶּשְׁנָם דְּבָרִים הַמּוֹנְעִים אוֹתוֹ מֵהֶם, וְאֵינֶנּוּ הֶפְקֵר, עָלָיו לִהְיוֹת מְמֻשְׁמָע וּפִקֵּחַ וּלְהָבִין, שֶׁבְּאֹפֶן שֶׁיְּקַבֵּל אֶת חֶפְצוֹ וּרְצוֹנוֹ, עָלָיו לְשַׁלֵּם מְחִיר – זֶהוּ "חִנּוּךְ מֻצְלָח". לֹא-כֵן אִם הַהוֹרִים תֵּכֶף-וּמִיָּד נִשְׁבָּרִים וְנִכְנָעִים לִרְצוֹן הַיֶּלֶד, בָּזֶה מוֹכִיחִים, כִּי דַּעְתָּם אֵינָהּ גְּדוֹלָה בְּהַרְבֵּה מִמֶּנּוּ, וְאַדְּרַבָּה הַיֶּלֶד מוֹשְׁכָם אַחֲרָיו, וְשִׂכְלוֹ גָּדוֹל מִשֶּׁלָּהֶם. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד אֶלָּא כַּאֲשֶׁר הַהוֹרִים נִכְנָעִים עַל נְקַלָּה לִדְרִישׁוֹת יַלְדֵיהֶם, בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁהַדָּבָר מְסֻכָּן בַּעֲבוּרָם, אֵינוֹ בָּרִיא לָהֶם בְּגַשְׁמִיּוּת, וּמַזִּיק לָהֶם בְּרוּחָנִיּוּת. אֲזַי הוֹרְסִים אוֹתָם לְגַמְרֵי, וְהוֹרְגִים אוֹתָם מַמָּשׁ, וְגוֹרְמִים לָהֶם שֶׁיִּגְדְּלוּ פֶּרֶא, וְלֹא יִהְיוּ מֻצְלָחִים בַּחַיִּים. אֲשֶׁר הַקּוֹלָר אָז תָּלוּי בְּצַוַּאר הַהוֹרִים, שֶׁלֹּא הִשְׂכִּילוּ אֵיךְ לְחַנֵּךְ אֶת יַלְדֵיהֶם. כִּי "חִנּוּךְ מֻצְלָח" הַיְנוּ שֶׁעַל הַיֶּלֶד לָדַעַת מַה מֻּתָּר וּמָה אָסוּר, מַה טּוֹב וּמָה רַע. וְכָל זְמַן שֶׁהַהוֹרִים לֹא יַחְדִּירוּ בְּעַצְמָם יְדִיעוֹת אֵלּוּ, אֲזַי הֵם רְחוֹקִים מֵחִנּוּךְ טוֹב. לָזֹאת אָנוּ רוֹאִים אֶת הַנֹּעַר גְּדֵלִים כְּחַיּוֹת פֶּרֶא, נְטוּלֵי מִדּוֹת טוֹבוֹת גְּרוּעִים מְאֹד, מְחֻסְּרֵי רֶסֶן, עַד שֶׁמַּגִּיעִים, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, לִידֵי אַלִּימוּת, וּמַכִּים, גּוֹנְבִים, גּוֹזְלִים, מִתְחַצְּפִים נֶגֶד הַהוֹרִים וּמַגְבִּיהִים יָדַיִם עֲלֵיהֶם, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, מְבַעֲטִים בַּהוֹרִים וּבַמּוֹרִים וּבִמְחַנְּכֵיהֶם, עַד שֶׁלְּבַסּוֹף נוֹטְלִים סַמִּים, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, וּמְסַיְּמִים בְּבֵית-סֹהַר. אֲשֶׁר מֵהֵיכָן בָּא הַדָּבָר? מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִבְּלוּ חִנּוּךְ טוֹב, וּמַהוּ? כְּבָר מִגִּיל קַטְנוּת לִבְחֹן אֶת דְּרִישׁוֹת הַיֶּלֶד בִּזְכוּכִית מְגַדֶּלֶת, וְלַעֲמֹד אֵיתָנִים כְּנֶגֶד דְּרִישׁוֹתָיו הַשְּׁלִילִיּוֹת, וְכַאֲשֶׁר רוֹאִים שֶׁיֶּשְׁנָם דְּבָרִים הַמַּזִּיקִים לוֹ, אָסוּר לְהִכָּנַע, אֶלָּא לוֹמַר לוֹ: לֹא תְּקַבֵּל אֶת הַדָּבָר, כִּי אֵינֶנּוּ בָּרִיא בַּעֲבוּרְךָ וְכוּ' וְכוּ'. וְכֵן כְּשֶׁמְּבַקְּשִׁים מֵהַיֶּלֶד לְבַצֵּעַ אֵיזוֹ מַטָּלָה, עָלָיו לְבַצְּעָהּ, וְאִם לָאו – לֹא יְקַבֵּל אֶת הַפְּרָס וְכוּ', וְאֵין לְהִתְפַּעֵל מִכָּךְ שֶׁהַיֶּלֶד רוֹטֵן וְטוֹעֵן, זוֹרֵק עַצְמוֹ וְכוּ'. מְיֻתָּר לְצַיֵּן שֶׁאָסוּר לְהַכּוֹתוֹ בְּעֵת שֶׁמִּתְפָּרֵעַ, כִּי יְלָדִים מֻכִּים בְּגוּפָם נַעֲשִׂים מֻכִּים בְּנַפְשָׁם; לְהַכּוֹת יֶלֶד אֵינֶנּוּ פִּתְרוֹן, זֶה רַק מְקָרֵר אֶת כַּעַס הַהוֹרִים, וְכַאֲשֶׁר הַהוֹרִים נִכְנָסִים בַּעֲצַבִּים, הֵם מַכִּים בְּאַכְזָרִיּוּת, עַד שֶׁעֲלוּלִים לְהַשְׁאִיר חוֹתָמָם עַל הַיֶּלֶד לְכָל יְמֵי חַיָּיו, חָלִילָה, מַה גַּם שֶׁהַיֶּלֶד אֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה רוֹצִים מִמֶּנּוּ; אֶלָּא צְרִיכִים לוֹמַר לוֹ וּלְהַסְבִּירוֹ בְּנַחַת, מַדּוּעַ לֹא יְקַבֵּל אֶת מְבֻקָּשׁוֹ וְכַדּוֹמֶה, וְאַף שֶׁיִּתְפָּרֵעַ וְיִצְעַק, אֵין לְהִתְפַּעֵל, וְאוֹמְרִים לוֹ: אַתָּה יָכוֹל לִצְעֹק יוֹתֵר וְיוֹתֵר, אַךְ לֹא יַעֲזֹר לְךָ, וְלֹא תְּקַבֵּל מְבֻקָּשְׁךָ, מִפְּאַת שֶׁלֹּא בִּצַּעְתָּ אֶת דְּרִישָׁתֵנוּ וְכוּ' וְכוּ'. וְאַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁאַתֶּם אַכְזָרִיִּים כְּשֶׁאֵינְכֶם נוֹתְנִים לוֹ, שֶׁזֶּה מַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים, שֶׁעַל-פִּי-רֹב הַהוֹרִים מַרְגִּישִׁים רִגְשׁוֹת אַשְׁמָה, כְּאִלּוּ הֵם עוֹשִׂים עָוֶל לַיֶּלֶד וְכוּ', אַךְ עֲלֵיהֶם לֵידַע שֶׁבְּדִיּוּק הַהִפּוּךְ, הָאַכְזָרִיּוּת הַגְּדוֹלָה – כְּשֶׁמְּוַתְּרִים לַיְלָדִים, בְּעֵת שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁהַדָּבָר מַזִּיק לָהֶם. אוֹ כְּשֶׁרוֹצִים שֶׁהַיֶּלֶד יְשַׁנֶּה מִדּוֹתָיו, אוֹ יִנְהַג בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ רְאוּיָה, בְּכָל עִנְיָן וְעִנְיָן, בְּכָל מַצָּב וְנוֹשֵׂא, יֵשׁ לַעֲמֹד אֵיתָנִים עַל הָעֶקְרוֹנוֹת – הֵן הָאָב וְהֵן הָאֵם בְּשִׁתּוּף פְּעֻלָּה מָלֵא, וְאִם הָאָב אוֹמֵר דָּבָר אֶחָד, אָסוּר לָאֵם לְוַתֵּר וּלְהֵפֶךְ; אֲשֶׁר זֶה הֵפֶךְ "חִנּוּךְ מֻצְלָח", וְזֶהוּ תַּשְׁתִּית לְכִשָּׁלוֹן וְאַכְזָרִיּוּת גְּדוֹלָה. כִּי "חִנּוּךְ מֻצְלָח" הוּא, שֶׁעַל הַיֶּלֶד לֵידַע שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת דָּבָר פְּלוֹנִי, אַף שֶׁנַּעֲשֶׂה בְּכַעַס וּבְרֹגֶז וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְדַבֵּר אִתְּכֶם, אַל תָּשִׂימוּ לֵב, זֶה יַעֲבֹר, הוּא יָבִין אֶת מַהוּת הַחַיִּים, שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים מֻגְדָּרִים וְכוּ' וְכוּ', עֲמִידָה עַל עֶקְרוֹנוֹת, וְאִם זֶה יִהְיֶה עִקַּר הַחִנּוּךְ מִגִּיל קַטְנוּת, תִּהְיוּ מֻבְטָחִים, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים, שֶׁיִּהְיוּ לָכֶם יְלָדִים פִּקְחִים, מְמֻשְׁמָעִים, יְלָדִים בַּעֲלֵי מִדּוֹת טוֹבוֹת וְדֶרֶךְ אֶרֶץ. לֹא-כֵן אִם תְּוַתְּרוּ לַיְלָדִים בְּכָל אֲשֶׁר רוֹצִים, וְתֵעָנוּ בְּחִיּוּב עַל כָּל דְּרִישׁוֹתֵיהֶם, אַתֶּם הוֹרְסִים אוֹתָם בִּידֵיכֶם, וּלְבַסּוֹף תִּשָּׁבְרוּ, וְתִצְטָרְכוּ לְהִכָּנַע אֲלֵיהֶם, עַד שֶׁהֵם יַעֲלוּ עַל רֹאשְׁכֶם, וְתִרְקְדוּ שֶׁלֹּא מֵרָצוֹן עַל-פִּי חֲלִילָם, אַךְ אָז כְּבָר יִהְיֶה מְאֻחָר מִדַּי, וְתֹאכְלוּ אֶת לִבְּכֶם, וְתִמְרְטוּ שַׂעֲרוֹת רֹאשְׁכֶם, וְתַכּוּ עַל חֵטְא מִתּוֹךְ צַעַר וְעָגְמַת נֶפֶשׁ עַל אֲשֶׁר לֹא צִיַּתֶּם, וְהַחִנּוּךְ הָרַע שֶׁנְּתַתֶּם לַיְלָדִים נוֹתֵן אוֹתוֹתָיו בָּהֶם, אַךְ אָז כְּבָר אֵחַרְתֶּם. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אִם רְצוֹנְכֶם בִּילָדִים בְּרִיאִים בְּגוּפָם וּבְנַפְשָׁם, תְּחַנְּכוּ אוֹתָם בְּחִנּוּךְ שֶׁל תּוֹרָה, הַתּוֹרָה מַגְבֶּלֶת אֶת הָאָדָם מַה מֻּתָּר וּמָה אָסוּר, הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מְלַמֶּדֶת אֶת הָאָדָם אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, בֵּינוֹ לְבֵין זוּלָתוֹ, בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ. וְאִם רְצוֹנְכֶם יְלָדִים טוֹבִים, תַּעֲנִיקוּ לָהֶם חִנּוּךְ שֶׁל תּוֹרָה, אֲשֶׁר הַתּוֹרָה תְּלַמְּדֵם כֵּיצַד לְהִתְנַהֵג בְּכָל תְּחוּם. וְזֶהוּ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תַּנְחוּמָא שְׁמוֹת): לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכָּל הַמּוֹנֵעַ בְּנוֹ מִמַּרְדּוּת, סוֹף יוֹצֵא לְתַרְבּוּת רָעָה וְשׂוֹנְאֵהוּ. כְּשֶׁיְּלָדִים עֲדַיִן קְטַנִּים צְרִיכִים לַעֲמֹד עֲלֵיהֶם חָזָק מְאֹד, שֶׁיְּקַיְּמוּ אֶת הַמִּצְווֹת, וְיִקְנוּ לְעַצְמָם מִדּוֹת טוֹבוֹת, וְיִתְרַחֲקוּ מִמִּדּוֹת רָעוֹת וּמְגֻנּוֹת, כִּי אִם לֹא תַּעַמְדוּ עַל-כָּךְ מִקַּטְנוּתָם, כְּשֶׁיִּגְדְּלוּ יְלַסְטְמוּ אֶת הַבְּרִיּוֹת, וְיֵצְאוּ לְתַרְבּוּת רָעָה, חָלִילָה, וְתִשְׂנְאוּ אוֹתָם כִּי יַעֲשׂוּ לָכֶם בּוּשׁוֹת וַחֲרָפוֹת, וְיִגְרְמוּ לָכֶם עָגְמַת נֶפֶשׁ וְצַעַר וּכְאֵב לֵב, שֶׁלֹּא תּוּכְלוּ לִסְבֹּל יוֹתֵר, עַד שֶׁתִּשָּׁבְרוּ לְגַמְרֵי. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ לִמְסֹר נַפְשְׁכֶם לָתֵת לַיְלָדִים "חִנּוּךְ מֻצְלָח", חִנּוּךְ שֶׁל תּוֹרָה. וְכָךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סֻכָּה מב.): קָטָן הַיּוֹדֵעַ לְנַעְנֵעַ – חַיָּב בְּלוּלָב, קָטָן הַיּוֹדֵעַ לְהִתְעַטֵּף – חַיָּב בְּצִיצִית, קָטָן הַמַּתְחִיל לְדַבֵּר – אָבִיו לוֹמְדוֹ תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם, מְלַמְּדוֹ קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁהִיא יְסוֹד אֱמוּנָה וְכוּ' וְכוּ'; כִּי מִגִּיל קַטְנוּת צְרִיכִים לְהַרְגִּיל אֶת הַיְלָדִים בַּמִּצְווֹת, וְאַל תֹּאמְרוּ שֶׁהֵם עֲדַיִן קְטַנְטַנִּים וְיֵשׁ לָהֶם זְמַן, לֹא וָלֹא! כְּכָל שֶׁהֵם צְעִירִים יוֹתֵר, צְרִיכִים כְּבָר לְחַנְּכָם לְמִצְווֹת, לְלִמּוּד תּוֹרָה, לֶאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, לְהַנִּיחָם וּלְהַשְׁרִישָׁם אֶת כָּל יְסוֹדוֹת הַיַּהֲדוּת; וּכְכָל שֶׁמַּחְדִּירִים אֱמוּנָה בַּיְלָדִים, בָּזֶה מַחְדִּירִים בָּהֶם בִּטָּחוֹן עַצְמִי, כִּי יֶלֶד הַמְקַבֵּל חִנּוּךְ שֶׁל אֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, קוֹנֶה לְעַצְמוֹ בִּטָּחוֹן עַצְמִי, כִּי בָּרֶגַע שֶׁהַיֶּלֶד מַאֲמִין בֶּאֱלֹקִים חַיִּים, וְיוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא עוֹלָם, הַמְחַיֶּה וּמְקַיֵּם וּמְהַוֶּה אֶת כָּל הַבְּרִיאָה, זֶה מַכְנִיס בּוֹ בִּטָּחוֹן עַצְמִי, שֶׁאֵינוֹ פּוֹחֵד מֵאַף אֶחָד רַק מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. בָּרֶגַע שֶׁשּׁוֹלְלִים מֵהַיֶּלֶד אֶת הָאֱמוּנָה, הוּא מְאַבֵּד אֶת בִּטְחוֹנוֹ הָעַצְמִי כִּי רוֹאֶה יְלָדִים מֻצְלָחִים יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, וְזֶה אֲשֶׁר שׁוֹבְרוֹ, לֹא-כֵן אִם יֶלֶד מְקַבֵּל חִנּוּךְ שֶׁל אֱמוּנָה, וּמַזְכִּיר תָּמִיד אֶת שֵׁם הַשֵּׁם, וְיוֹדֵעַ תָּמִיד לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כָּל הִצְטָרְכוּתוֹ, זֶה בּוֹנֶה אֶת תַּדְמִיתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אַל תִּמָּשְׁכוּ אַחַר רוּחַ הַזְּמַן, אַחַר רוּחוֹת רָעוֹת הַנּוֹשְׁבוֹת עַתָּה, רוּחַ שֶׁל כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, שֶׁאֵין מַזְכִּירִים שֵׁם ה', רַחֲמָנָא לִצְּלָן, בָּאִים שׁוֹטִים וּסְכָלִים וְנוֹתְנִים דְּרָכִים בְּחִנּוּךְ, כְּשֶׁהֵם בְּעַצְמָם מְלֵאֵי מִדּוֹת וְתַאֲווֹת רָעוֹת, עוֹשִׂים דְּבָרִים מְשֻׁקָּצִים וּמְתֹעָבִים, מִסְתּוֹבְבִים בָּרְחוֹבוֹת כְּחַיּוֹת הַשָּׂדֶה, נְטוּלֵי מִדּוֹת וְרֶסֶן, חַסְרֵי דֶּרֶךְ אֶרֶץ וְהַנְהָגוֹת נְאוֹתוֹת, הֵם יְחַנְּכוּ אֶת יְלָדֵינוּ?! הֵם יִתְּנוּ לָהֶם חִנּוּךְ?! בְּשָׁעָה שֶׁהֵם בְּעַצְמָם רְחוֹקִים מֵחִנּוּךְ טָהוֹר וַאֲמִתִּי. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! "חִנּוּךְ מֻצְלָח" זֶהוּ רַק חִנּוּךְ שֶׁל תּוֹרָה וּמִצְווֹת, חִנּוּךְ שֶׁל אֱמוּנָה, לְהַחְדִּיר בַּיְלָדִים אֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, לְהַחְדִּיר בָּהֶם מַה מֻּתָּר לַעֲשׂוֹת וּמַה לָּאו, וְעַל הַיְלָדִים לְהָבִין אֶת זֹאת, יְלָדִים צְרִיכִים לִשְׁמֹעַ אֶת הַמִּלָּה 'לֹא', עֲלֵיהֶם לָדַעַת שֶׁיֶּשְׁנָם דְּבָרִים הַמּוֹנְעִים מֵהֶם, וְאַף שֶׁמִּשְׁתּוֹלְלִים וְצוֹרְחִים, מִתְפָּרְעִים וּמְאַיְּמִים עַל הַהוֹרִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לְהִכָּנַע לָהֶם, אֶלָּא לְהָגִיב נְכוֹחָה – לֹא בְּמַכּוֹת וְלֹא בְּהַשְׁפָּלוֹת, אֶלָּא עַל-יְדֵי הַסְבָּרָה: "יְלָדַי, אָסוּר לְחַלֵּל שַׁבָּת, כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא צִוָּה כָּךְ. אָסוּר לְהַדְלִיק אֵשׁ, כִּי כָּךְ צִוָּה הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְגַם אָנוּ מִתְנַהֲגִים כָּךְ, אָנוּ יְרֵאִים מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי הַמְחַלֵּל שַׁבָּת – עָנְשׁוֹ סְקִילָה, וְלֹא יוֹעִיל שׁוּם דָּבָר, וְאֵינֶנּוּ רוֹצִים לְהֵהָרֵג, חָלִילָה, בְּמִיתָה מְשֻׁנָּה, לָזֹאת עָלֵינוּ לְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ קְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת. כְּמוֹ-כֵן אָסוּר לֶאֱכֹל טְרֵפוֹת וּנְבֵלוֹת, כִּי כֵּן צִוָּה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אַף שֶׁהַמַּאֲכָל תַּאֲוָה לָעֵינַיִם, וְנִשָּׁמֵר מְאֹד לֹא לַעֲבֹר עַל צִוּוּיוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אֵינֶנּוּ רוֹצִים לַחֲלוֹת בְּאֵיזוֹ מַחֲלָה, רַחֲמָנָא לִצְּלָן". וְעוֹד כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה מַסְבִּירִים לַיֶּלֶד בַּפֶּה כָּל דָּבָר וְדָבָר, וְנִמְנָעִים כְּכָל הָאֶפְשָׁר מֵהַכָּאָה בַּיָּדַיִם וְכוּ', וְשׁוֹמְרִים עַל אִפּוּק – לֹא לְהִתְרַגֵּז וְלֹא לָצֵאת מֵהַכֵּלִים. מִצַּד אֶחָד עַל הַהוֹרִים לִהְיוֹת תַּקִּיפִים בְּדַעְתָּם, וְכָל אֲשֶׁר אוֹמְרִים – זֶהוּ זֶה! וְלֹא לְהִכָּנַע. וּמִצַּד שֵׁנִי עֲלֵיהֶם לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ רַחֲמָנוּת, בְּיָד רַכָּה, לְהָבִין גַּם אֶת שֵׂכֶל הַיְלָדִים, שֶׁהֵם עֲדַיִן רַכִּים וּשְׁבִירִים, וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לִקְלֹט בְּגִיל שְׁנָתַיִם, שָׁלֹשׁ וְאַרְבַּע, מַה שֶּׁהַהוֹרִים קָלְטוּ בְּמֶשֶׁךְ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה. וְאִם אֵין הַהוֹרִים מְבִינִים אֶת זֹאת, אֲזַי מוֹכִיחִים בַּעֲלִיל, שֶׁגַּם שִׂכְלָם לֹא בָּגַר עֲדַיִן. כִּי זֶה יְסוֹד בְּ"חִנּוּךְ מֻצְלָח", שֶׁעַל הַהוֹרִים לְהָבִין מַה טּוֹב וּמָה רַע, מַה חֹשֶׁךְ וּמָה אוֹר, מַה מֻּתָּר וּמָה אָסוּר. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים, רְאוּ לְחַנֵּךְ אֶת עַצְמְכֶם תְּחִלָּה, רְאוּ אַתֶּם לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה וּלְקַיֵּם תּוֹרָה וּמִצְווֹת, רְאוּ אַתֶּם לִשְׁבֹּר אֶת מִדּוֹתֵיכֶם הָרָעוֹת, וְכָךְ תּוּכְלוּ לְהַחְדִּיר אַחַר-כָּךְ גַּם בְּיַלְדֵיכֶם, שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת כָּךְ וְכָךְ, וּמֻתָּר לַעֲשׂוֹת אַחֶרֶת, זֶה טוֹב בַּעֲבוּרְכֶם וְזֶה רַע, זֶה אוֹר בִּשְׁבִילְכֶם וְזֶה חֹשֶׁךְ. וְכַאֲשֶׁר תַּרְגִּילוּ עַצְמְכֶם לְחַנֵּךְ יַלְדֵיכֶם בְּחִנּוּךְ טוֹב, תִּזְכּוּ לְנַחַת מֵהֶם, וְיַלְדֵיכֶם יִגְדְּלוּ בְּרִיאִים בְּנַפְשָׁם וּבְשִׂכְלָם, אֲשֶׁר זֶה הַתַּעֲנוּג הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר לָאָדָם – כְּשֶׁזּוֹכֶה לְבָנִים פִּקְחִים וּמְמֻשְׁמָעִים. וְאֵימָתַי הַיְלָדִים מְמֻשְׁמָעִים? כְּשֶׁהַהוֹרִים יוֹדְעִים לוֹמַר לָהֶם לָאו. כִּי פְּעָמִים רַבּוֹת עַל הַיְלָדִים לִשְׁמֹעַ מִלָּה זוֹ: אָסוּר! לֹא! וְכַאֲשֶׁר הֵם נוֹכְחִים לִרְאוֹת שֶׁיֵּשׁ סְבִיבָם הַגְבָּלוֹת, אַף שֶׁאֵינָם מְבִינִים בִּתְחִלָּה מַדּוּעַ אָסוּר לַעֲשׂוֹת כָּךְ?! מַדּוּעַ אָסוּר לֵילֵךְ מְאֻחָר בַּלַּיְלָה לְבַד?! מַדּוּעַ יֵשׁ לֵילֵךְ לִישֹׁן עַתָּה וְלֹא בְּעוֹד שָׁעוֹת מִסְפָּר?! אֲבָל מְקַיְּמִים אֶת מִצְוַת הַהוֹרִים בְּלֹא לְהָבִין, וְאַף שֶׁנִּכְנָסִים לְמִטָּתָם בִּבְכִי רַב, הֲגַם שֶׁבַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן, הַשֵּׁנִי וְכוּ' יִהְיֶה קָשֶׁה, אֲבָל אַחַר-כָּךְ יִכָּנְעוּ. וְדַעַת לְנָבוֹן, שֶׁצְּרִיכִים לְהַתְחִיל בְּחִנּוּךְ טוֹב בְּגִיל צָעִיר, אֵין יְכוֹלִים לָבוֹא לִילָדִים בְּגִיל חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה שֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה וּלְהַתְחִיל לְחַנְּכָם, כִּי זֶה מְאֻחָר מִדַּי, "חִנּוּךְ מֻצְלָח" צְרִיכִים לְהַתְחִיל בְּיַלְדוּת, כְּשֶׁהֵם קְטַנִּים עֲדַיִן, אֲבָל לֹא לְנַסּוֹת לְהַשִּׂיג אֶת הַחִנּוּךְ בְּהַלְקָאוֹת וּבְהַשְׁפָּלוֹת, כִּי זֶה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל, וְיוֹבִילֵם אֶל סַף אֲבַדּוֹן, אֶלָּא רְאוּ לְחַנֵּךְ יַלְדֵיכֶם בְּנַחַת וְרֹגַע – מֵחַד גִּיסָא, וּבַעֲמִידָה עַל עֶקְרוֹנוֹת – מֵאִידָךְ גִּיסָא, וְהַכֹּל מֻשְׁתָּת עַל יְסוֹדוֹת שֶׁל תּוֹרָה וּמִצְווֹת, חִנּוּךְ שֶׁל אֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְעַל-יְדֵי-זֶה תִּרְווּ רֹב נַחַת וְאֹשֶׁר מֵהֶם.
ב.
בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לָדַעַת, אֲשֶׁר "חִנּוּךְ מֻצְלָח" לַיְלָדִים תָּלוּי בָּאָב וְהָאֵם, כְּפִי שֶׁהַהוֹרִים מִתְנַהֲגִים, כֵּן הַיְלָדִים מִתְנַהֲגִים; אִי אֶפְשָׁר לְצַפּוֹת מֵהַיְלָדִים, שֶׁיִּהְיוּ טוֹבִים יוֹתֵר מֵהַהוֹרִים, אִם הַהוֹרִים מְנַבְּלִים אֶת פִּיהֶם, מְקַלְּלִים זֶה אֶת זֶה וְכוּ', מָה רוֹצִים מֵהַיְלָדִים – שֶׁיִּהְיוּ אַחֶרֶת?! אִם הַהוֹרִים רָבִים בֵּינֵיהֶם, מַגְבִּיהִים יָדַיִם, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, זֶה עַל זֶה, מַה מְּצַפִּים שֶׁהַיְלָדִים יִהְיוּ אַחֶרֶת ?! הַיְלָדִים מְחַקִּים אֶת הוֹרֵיהֶם, וּמַה שֶּׁרוֹאִים בַּבַּיִת, כֵּן הֵם עוֹשִׂים. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (סֻכָּה נו:): שׁוּתָא דִּינוּקָא בְּשׁוּקָא אוֹ דְּאָבוּהּ אוֹ דְּאִימֵּיהּ; אִם שׁוֹמְעִים אֶת הַבֵּן אוֹ הַבַּת לְדַבֵּר דִּבּוּר מְגֻנֶּה, דְּעוּ לָכֶם, שֶׁשָּׁמְעוּ אֶת זֹאת – אוֹ מֵהָאָב אוֹ מֵהָאֵם. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! "חִנּוּךְ מֻצְלָח" תָּלוּי בָּכֶם, אִם רְצוֹנְכֶם בִּילָדִים בַּעֲלֵי דֶּרֶךְ אֶרֶץ, מְחֻנָּכִים בְּ"חִנּוּךְ מֻצְלָח", רְאוּ לְחַנֵּךְ עַצְמְכֶם תְּחִלָּה. עַל הָאָב וְהָאֵם לְהִשָּׁמֵר לֹא לָרִיב בֵּינֵיהֶם, לֹא לְקַלֵּל זֶה אֶת זֶה, לֹא לְדַבֵּר בְּשָׂפָה רְחוֹבִית, וּמִכָּל שֶׁכֵּן לֹא לְנַבֵּל אֶת הַפֶּה בִּקְלָלוֹת וְכַדּוֹמֶה, אֲזַי תִּהְיוּ מֻבְטָחִים שֶׁבְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם אַף פַּעַם לֹא יְדַבְּרוּ בְּשָׂפָה לֹא נְקִיָּה; כִּי כְּשֶׁהַיְלָדִים רוֹאִים שֶׁהָאָב אוֹ הָאֵם גּוֹנְבִים, וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂי שְׁחִיתוּת, וּמְרַמִּים אֲחֵרִים, גּוֹזְלִים וְעוֹשִׂים כָּל מִינֵי עָוֶל, מַה הֵם רוֹצִים שֶׁהַיְלָדִים יִהְיוּ אַחֶרֶת מֵהֶם?! הֲלֹא מַה שֶּׁרוֹאִים, זֶה הֵם עוֹשִׂים. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! "חִנּוּךְ מֻצְלָח" הוּא רַק כְּשֶׁהָאָב וְהָאֵם מִתְחַנְּכִים קֹדֶם, מְתַקְּנִים מַעֲשֵׂיהֶם תְּחִלָּה; כִּי כְּשֶׁהַהוֹרִים מִתְנַהֲגִים בְּמִדּוֹת וּבְהַנְהָגוֹת טוֹבוֹת, וּמְדַבְּרִים בְּשָׂפָה יָפָה וּבְדֶרֶךְ אֶרֶץ, וּמַקְדִּימִים לִפְנֵי כָּל דָּבָר: בְּבַקָּשָׁה סְלִיחָה, תּוֹדָה, כָּךְ יִתְנַהֲגוּ הַיְלָדִים. כִּי הִתְנַהֲגוּת הַיְלָדִים תְּלוּיָה רַק כְּפִי הִתְנַהֲגוּת הַהוֹרִים. לָזֹאת בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, לִשְׁמֹר שַׁבָּת וְלֹא לְחַלְּלָהּ וְאָז תִּהְיוּ מֻבְטָחִים שֶׁגַּם יַלְדֵיכֶם יִשְׁמְרוּ שַׁבָּת. וְאִם אַתֶּם רוֹאִים שֶׁיַּלְדֵיכֶם אֵינָם שׁוֹמְרִים שַׁבָּת, אַל תֹּאמְרוּ: הֲלֹא אָנוּ שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת, וְכֵיצַד בָּאָה עָלֵינוּ צָרָה כָּזוֹ, שֶׁיְּלָדֵינוּ מְחַלְּלִים אוֹתָהּ? אֶלָּא בְּמֻכְרָח הוּא שֶׁבְּאֵיזוֹ נְקֻדָּה וּבְחִינָה הַשַּׁבָּת קַלָּה בְּעֵינֵיכֶם, וְאֵינְכֶם מְכַבְּדִים אוֹתָהּ כָּרָאוּי, וּמְזַלְזְלִים בָּהּ וְכוּ', כִּי אִם הָיוּ רוֹאִים הַיְלָדִים, שֶׁהַשַּׁבָּת יְקָרָה וַחֲשׁוּבָה בְּעֵינֵיכֶם, וְאַתֶּם מְקַבְּלִים אוֹתָהּ בְּכָבוֹד וְכוּ', לֹא הָיְתָה נִכְנֶסֶת בָּהֶם מַחֲשָׁבָה לְעָזְבָהּ וּלְחַלְּלָהּ. וְכֵן בְּכָל מִצְוָה וּמִצְוָה, אִם הַבֵּן הֵנִיחַ תְּפִלִּין עַד עַתָּה וְהִפְסִיק, בְּסִימָן שֶׁרָאָה אֶת הָאָב מְזַלְזֵל בְּמִצְוָה זוֹ, וְאַף שֶׁמֵּנִיחַ תְּפִלִּין, אֲבָל מְדַבֵּר בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּתָהּ וְכוּ', וְעַל-כֵּן הֵחֵל אַף הַבֵּן לְזַלְזֵל בָּהּ. כִּי אִם הָאָב הָיָה מַקְפִּיד עַל מִצְוָה זוֹ, וְאַף פַּעַם לֹא הָיָה מְדַבֵּר בְּעֵת עֲשִׂיָּתָהּ, גַּם הַבֵּן הָיָה נִזְהָר בָּהּ מְאֹד. וְכֵן כְּשֶׁהַיְלָדִים אוֹכְלִים טְרֵפוֹת וּנְבֵלוֹת, וְנִצְבָּט לִבְּכֶם בְּקִרְבְּכֶם, דְּעוּ לָכֶם, שֶׁאוֹ הָאָב אוֹ הָאֵם גַּם-כֵּן אוֹכְלִים טָרֵף, אוֹ שֶׁאֵינָם מְדַקְדְּקִים בַּאֲכִילַת כַּשְׁרוּת, וְאוֹכְלִים בְּכָל מִסְעָדָה, וְכָל מִינֵי מַאֲכָלִים, בְּלִי לְבָרֵר אִם הַהֶכְשֵׁר רָאוּי וּמְהֻדָּר. כִּי הַיְלָדִים מְחַקִּים אֶת הוֹרֵיהֶם, וּמַה שֶּׁרוֹאִים אֶצְלָם – עוֹשִׂים עַל-כֵּן אִם רְצוֹנְכֶם בְּ"חִנּוּךְ מֻצְלָח", רְאוּ לְחַנֵּךְ אֶת עַצְמְכֶם, וְחִזְרוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְהַקְפִּידוּ שֶׁמִּצְווֹתָיו יִתְבָּרַךְ תִּהְיֶינָה חֲשׁוּבוֹת בְּעֵינֵיכֶם. וּרְאוּ לִשְׁמֹר אֶת הַשַּׁבָּת, לְהַקְפִּיד עַל כַּשְׁרוּת הַמַּאֲכָלִים, לְכַבֵּד אֶת הוֹרֵיכֶם, וְאָז גַּם יַלְדֵיכֶם יְכַבְּדוּ אֶתְכֶם; כִּי אִם הַהוֹרִים מְזַלְזְלִים בְּהוֹרֵיהֶם, אִם הָאָב מְזַלְזֵל בְּהוֹרָיו וְאֵינוֹ מְכַבְּדָם, אִם הָאֵם מְזַלְזֶלֶת בְּהוֹרֶיהָ, וְאֵינָהּ מְכַבַּדְתָּם, מָה אַתֶּם רוֹצִים שֶׁיַּלְדֵיכֶם יְכַבְּדוּ אֶתְכֶם?! הֲלֹא הֵם מְחַקִּים אֶתְכֶם, וּבְדִיּוּק כְּפִי שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים לְהוֹרֵיכֶם, כֵּן הֵם עוֹשִׂים לָכֶם. לָזֹאת עִקַּר "הַחִנּוּךְ הַמֻּצְלָח" – זֶהוּ רַק לְחַנֵּךְ אֶת עַצְמְכֶם, אֲשֶׁר אָז מִמֵּילָא הַיְלָדִים יִהְיוּ מְחֻנָּכִים, וְתִרְווּ מֵהֶם רֹב נַחַת. וְכָךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרָכוֹת יג:): אַגְמַיְרוּ בְּנַיְיכוּ תּוֹרָה, כִּי הֵיכָא דְּלִיגְרְסוּ בְּהוּ; תְּלַמְּדוּ אֶת הַיְלָדִים תּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁתָּמִיד יִגְרְסוּ בַּתּוֹרָה; אִם הַבֵּן רוֹאֶה, שֶׁהָאָב תָּמִיד לוֹמֵד תּוֹרָה, לְבַסּוֹף גַּם בּוֹ נִכְנֶסֶת תְּשׁוּקָה עֲצוּמָה לִלְמֹד תּוֹרָה. כְּשֶׁהַבַּת רוֹאָה, שֶׁהָאֵם מְכַבֶּדֶת אֶת הָאָב מִפְּנֵי שֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה, וּמְחַכָּה לוֹ שֶׁיָּשׁוּב מִבֵּית-הַכְּנֶסֶת וּמִבֵּית- הַמִּדְרָשׁ, אֲזַי גַּם הִיא תַּעֲשֶׂה כָּךְ. וְזֶהוּ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרָכוֹת יז.): נָשִׁים בְּמַאי זַכְיָין? בְּאַקְרוּיֵי בָּנַיְיהוּ לְבֵי כְּנִישְׁתָּא; שֶׁמּוֹלִיכִים בְּנֵיהֶם לְבֵית-הַכְּנֶסֶת; כִּי הַבַּת מְחַקָּה אֶת אִמָּהּ, וּכְשֶׁרוֹאָה שֶׁאִמָּהּ מְכַבֶּדֶת אֶת הָאָב וּמְצַפָּה לְשׁוּבוֹ מִבֵּית-הַמִּדְרָשׁ וְכוּ', כֵּן כְּשֶׁהַבֵּן רוֹאֶה שֶׁהָאָב מְכַבֵּד תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, וַחֲשׁוּבוֹת אֶצְלוֹ תּוֹרָה וּמִצְווֹת, גַּם הוּא יַעֲשֶׂה כָּךְ. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אִם רְצוֹנְכֶם בְּ"חִנּוּךְ מֻצְלָח" לְיַלְדֵיכֶם, רְאוּ לְחַנֵּךְ עַצְמְכֶם, עַל הַהוֹרִים לְחַנֵּךְ עַצְמָם תְּחִלָּה, לֹא לְשַׁקֵּר, לֹא לִגְנֹב, לֹא לַעֲשׂוֹת עָוֶל לַזּוּלָת, לֹא לְהִתְלוֹצֵץ מֵהַמִּצְווֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְאָז תִּהְיוּ מֻבְטָחִים שֶׁגַּם בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם יֵלְכוּ בְּדַרְכְּכֶם, וְתִהְיוּ הֲכִי מֻצְלָחִים בְּחַיֵּיכֶם. כִּי "הַחִנּוּךְ הַמֻּצְלָח" בְּיוֹתֵר, זֶהוּ חִנּוּךְ עַצְמִי, כְּשֶׁאָדָם מְחַנֵּךְ אֶת עַצְמוֹ בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת וּבְהַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת, עַל-יְדֵי-זֶה יֵשׁ לוֹ יְלָדִים מֻצְלָחִים. לֹא-כֵן אִם הוּא מְשַׁקֵּר, מְנַבֵּל אֶת פִּיו, וְעוֹשֶׂה כָּל מִינֵי צְחוֹק מֵהַבְּרִיּוֹת, כֵּיצַד רוֹצֶה שֶׁיֵּצְאוּ יְלָדָיו?! וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יַלְקוּט מִשְׁלֵי תתקנ) עַל הַפָּסוּק (מִשְׁלֵי יג, כד): "חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ", וְכִי יֵשׁ אָדָם שֶׁשּׂוֹנֵא בְּנוֹ? אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁאֵינוֹ מוֹכִיחוֹ עַל הַתּוֹרָה וְהַחָכְמָה וְעַל דֶּרֶךְ אֶרֶץ, עָתִיד לְשָׂנְאוֹ, אֲבָל אִם מוֹכִיחוֹ – עָתִיד לְאָהֳבוֹ. כִּי הָאָב וְהָאֵם אָסוּר לָהֶם לְרַחֵם עַל יַלְדֵיהֶם וּלְהַנִּיחָם לְהִסְתּוֹבֵב בְּעָלְמָא, לְחַלֵּל שַׁבָּת, וְלֵילֵךְ עִם חֲבֵרִים רָעִים, וּלְזַלְזֵל בַּמִּצְווֹת, כִּי אָז יִהְיוּ אֲשֵׁמִים בַּדָּבָר, וְיִשְּׂאוּ בְּתוֹצְאוֹת עֲתִידָם, וּבָזֶה מְגַלִּים שֶׁשּׂוֹנְאִים הֵם אֶת יַלְדֵיהֶם, כִּי אִם הֵם אוֹהֲבִים אוֹתָם, עֲלֵיהֶם לְחַנְּכָם לִלְמֹד תּוֹרָה וּלְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת, אֲשֶׁר זֶהוּ "חִנּוּךְ מֻצְלָח". אָסוּר לוֹמַר: "עַל מָה וְלָמָּה אַכְנִיס אֶת יְלָדַי בְּחִנּוּךְ תּוֹרָנִי?! מַה יֵּצֵא לִי מִכָּךְ?" אַל תֹּאמְרוּ כָּךְ, כִּי אִם רְצוֹנְכֶם בִּילָדִים טוֹבִים, תִּמְסְרוּ נַפְשְׁכֶם לְהַכְנִיסָם לְמוֹסְדוֹת חִנּוּךְ תּוֹרָנִיִּים, שֶׁמְּלַמְּדִים שָׁם תּוֹרַת הַשֵּׁם, וְאָז תִּהְיוּ בְּטוּחִים שֶׁהַ"חִנּוּךְ מֻצְלָח", לֹא-כֵן אִם אַתֶּם מַכְנִיסִים אוֹתָם בְּמוֹסְדוֹת חִנּוּךְ שֶׁאֵין מַזְכִּירִים שָׁם שֵׁם הַשֵּׁם, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְאֵין שָׁם יִרְאַת שָׁמַיִם, אַל תִּתְפַּלְּאוּ שֶׁיֵּצְאוּ אַחַר-כָּךְ לְתַרְבּוּת רָעָה, הַשֵּׁם יִשְׁמֹר, וְיִסְתּוֹבְבוּ עִם סַמִּים, וִיבַלּוּ אֶת הַזְּמַן בֵּין יוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת וְכוּ'; כִּי עִקַּר הַחִנּוּךְ הַמֻּצְלָח בְּיוֹתֵר – לְחַנְּכָם בְּדֶרֶךְ בַּתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, וַעֲדַיִן לֹא מְאֻחָר, הַכְנִיסוּ יַלְדֵיכֶם בְּתַלְמוּדֵי תּוֹרָה, שֶׁלּוֹמְדִים שָׁם תּוֹרָה, בְּבָתֵּי-סֵפֶר חֲרֵדִיִּים שֶׁלּוֹמְדִים בָּהֶם צְנִיעוּת וּמִצְווֹת עִם הַבָּנוֹת. חוּסוּ וְחִמְלוּ עַל יַלְדֵיכֶם, אַל תֹּאמְרוּ שֶׁהֵם עֲדַיִן קְטַנִּים, וְיֵשׁ לָהֶם זְמַן, לֹא וָלֹא! "חִנּוּךְ מֻצְלָח", כְּשֶׁמַּתְחִילִים בּוֹ בְּקַטְנוּתָם. וַחֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים, שֶׁמְּשַׁתְּפִים אֶת הַיְלָדִים בְּמִצְוַת עֵרוּבִין, לֹא נִמְנְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִלְּשַׁלֵּחַ עֵרוּבֵיהֶן בְּיַד בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם הַקְּטַנִּים, כְּדֵי לְחַנְּכָן בַּמִּצְווֹת. מִצְוַת עֵרוּבִין הִיא מִדְּרַבָּנָן, וְאַף בָּהּ נִזְהָרִים הַהוֹרִים לְחַנֵּךְ יַלְדֵיהֶם, לְהַרְאוֹת מַהִי שַׁבָּת, מַהוּ עֵרוּב, וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין עֵרוּב, אָסוּר לְהוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בְּמִצְווֹת עֲשֵׂה, אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סֻכָּה מב.): קָטָן הַיּוֹדֵעַ לְנַעְנֵעַ – חַיָּב בְּלוּלָב, לְהִתְעַטֵּף – חַיָּב בְּצִיצִית, הַיּוֹדֵעַ לִשְׁמֹר תְּפִלִּין – אָבִיו לוֹקֵחַ לוֹ תְּפִלִּין, קָטָן הַיּוֹדֵעַ לְדַבֵּר – אָבִיו לוֹמְדוֹ תּוֹרָה. לָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים, אִם רְצוֹנְכֶם בְּ"חִנּוּךְ מֻצְלָח", הִשְׁתַּדְּלוּ מְאֹד לְהַכְנִיס יַלְדֵיכֶם בְּתַלְמוּד תּוֹרָה וּבְבֵית-סֵפֶר שֶׁלּוֹמְדִים שָׁם תּוֹרַת הַשֵּׁם, וְאָז תִּהְיוּ מֻבְטָחִים שֶׁיִּהְיוּ לָכֶם יְלָדִים מֻצְלָחִים. הִתְבּוֹנְנוּ מַה קּוֹרֶה הַיּוֹם עִם הַנֹּעַר, אֲשֶׁר מִגִּיל צָעִיר עוֹשִׂים כָּל מִינֵי מַעֲשִׂים מְגֻנִּים, זֶבֶל וְלִכְלוּךְ, מִסְתּוֹבְבִים כְּחַיּוֹת הַשָּׂדֶה, בְּלִי דֶּרֶךְ אֶרֶץ, מְקַלְּלִים כָּל עוֹבֵר וָשָׁב, עַד שֶׁגּוֹנְבִים וְגוֹזְלִים, מִסְתּוֹבְבִים עִם סַכִּינִים, הַשֵּׁם יִשְׁמֹר, וְנוֹטְלִים סַמִּים. מַדּוּעַ תַּטְעוּ אֶת עַצְמְכֶם?! חִמְלוּ וְחוּסוּ עַל יַלְדֵיכֶם! וְהַכְנִיסוּם בְּמוֹסְדוֹת לִמּוּד חֲרֵדִיִּים, וַאֲזַי תִּהְיוּ בְּטוּחִים שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם "חִנּוּךְ מֻצְלָח"; אַשְׁרֵי הַמַּכְנִיס דְּבָרִים אֵלּוּ לְתוֹךְ לִבּוֹ, וְאָז יִרְוֶה רֹב נַחַת מִבָּנָיו וּבְנוֹתָיו עוֹד בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּמִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן אֵיזֶה נַחַת יִהְיֶה לוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא; אַשְׁרָיו וְאַשְׁרֵי חֶלְקוֹ!
תַּם וְנִשְׁלַם, שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!
תְּפִלָּה נוֹרָאָה וְנִפְלָאָה לְהַצְלָחַת הַיְלָדִים
הָעֳתַק מִסֵּפֶר "בֵּית תְּפִלָּה" לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר פַּאפּוֹ זַ"ל
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת, יוֹשֵׁב כְּרוּבִים, עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ, הֲרֵינִי בָּא לְפָנֶיךָ בְּבֹשֶׁת פָּנִים, בְּחֶרְפָּה וּכְלִמָּה, כִּי דַּלּוֹתִי מְאֹד וְחָסַרְתִּי כָּל טוֹב, וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי, פֶּן חַס וְשָׁלוֹם, יִהְיוּ חַטֹּאתַי מוֹנְעִים הַטּוֹב מִמֶּנִּי. בַּמָּה אֲקַדֵּם פָּנֶיךָ, יְהֹוָה אֱלֹהַי, יוֹדֵעַ אֲנִי בְּעַצְמִי, שֶׁאֵין בִּי לֹא צֶדֶק וְלֹא כֹּשֶׁר וְלֹא תְּחִנָּה כְּתִקּוּנָהּ, אֵין לִי אֶלָּא לְהִשָּׁעֵן עַל רֻבֵּי רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. עַל-כֵּן בָּאתִי בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה לְהַפִּיל תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ, אוּלַי יִישַׁר בְּעֵינֶיךָ לְרַחֵם עָלַי כְּגֹדֶל חֲסָדֶיךָ.
אָנָּא הָאֵל, אָב הָרַחֲמָן, זַכֵּנִי שֶׁיִּתְקַיֵּם זַרְעִי, וּלְהוֹלִיד עוֹד בָּנִים וּבָנוֹת, זֶרַע שֶׁל קַיָּמָא, זֶרַע קֹדֶשׁ לַעֲבוֹדָתֶךָ וּלְיִרְאָתֶךָ, וְיִהְיוּ בָּנַי וְכָל יוֹצְאֵי חֲלָצַי וְכָל צֶאֱצָאֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שְׁלֵמִים בְּמִדּוֹת וּבְדֵעוֹת וּבְכָל מִינֵי שְׁלֵמוּת, בַּיְשָׁנִים, רַחֲמָנִים, גּוֹמְלֵי חֲסָדִים, וְיִהְיֶה לָהֶם לְשׁוֹן לִמּוּדִים וְדַעַת נְכוֹנָה וּמְיֻשֶּׁבֶת, וְיִהְיוּ זְהִירִים וּזְרִיזִים בַּמִּצְווֹת, וְלֹא יִכְעֲסוּ וְלֹא יַכְעִיסוּךָ, וְלֹא יַחְטְאוּ לְךָ, וְלֹא לִבְרִיּוֹתֶךָ, וְיִמְצְאוּ חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי בְּרִיּוֹתֶיךָ כָּל יְמֵיהֶם לַעֲבוֹדָתֶךָ. וְיִהְיוּ בָּנֵינוּ שְׁלֵמִים בְּגוּפָם בְּלִי שׁוּם מוּם, וְתַצִּילֵם מִכָּל חֳלִי וּמִכָּל כְּאֵב וּמִכָּל מֵחוֹשׁ וּמֵחֻלְשָׁה, וְיִהְיוּ בְּרִיאִים וַחֲזָקִים כָּל יְמֵיהֶם לַעֲבוֹדָתֶךָ. וְיִהְיוּ בָּנֵינוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, מְלֵאִים יִרְאַת יְהֹוָה, וּדְבֵקִים בְּךָ תָּדִיר, מַאֲמִינִים בְּלֵב שָׁלֵם בְּכָל הַתּוֹרָה וּבְדִבְרֵי קַבָּלָה וְדִבְרֵי סוֹפְרִים וּמְקַיְּמִים אוֹתָם. וְיִהְיֶה לָהֶם רֹחַב לֵבָב וְשֵׂכֶל טוֹב לְהָבִין, וּזְכִירָה טוֹבָה, וְחוּשִׁים בְּרִיאִים לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְאַהֲבָה וְחֵשֶׁק וְרָצוֹן בְּתוֹרַת יְהֹוָה, וּבָהּ יֶהְגּוּ יוֹמָם וָלַיְלָה, וְלֹא יֵצֵא עֲלֵיהֶם שֵׁם רַע, וְדִבָּה רָעָה לְעוֹלָם, וְיִהְיוּ אֲהוּבִים לְמַעְלָה וְנֶחֱמָדִים לְמַטָּה, כָּל רוֹאֵיהֶם יַכִּירוּם, כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ יְהֹוָה. וְיִהְיוּ בָּנֵינוּ כִּשְׁתִילֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֵנוּ. וְתַאֲרִיךְ שְׁנוֹתַי וּשְׁנוֹת אִשְׁתִּי בַּטּוֹב וּבַנְּעִימִים, וְנִזְכֶּה לְגַדֵּל בָּנֵינוּ עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה, וְנִשְׂמַח בְּיוֹצְאֵי חֲלָצֵינוּ בִּרְאוֹתֵנוּ אוֹתָם עוֹשִׂים רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנְךָ, וְתַצִּיל אֶת זַרְעֵנוּ מֵעַיִן הָרַע וּמִיֵּצֶר הָרָע וּמֵחֳלָאִים רָעִים וּמִמִּקְרִים רָעִים וּמֵעֲנִיּוּת, וּמִכָּל הָרָעוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא בָּעוֹלָם. וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: אֲשֶׁר בָּנֵינוּ כִּנְטִעִים מְגֻדָּלִים בִּנְעוּרֵיהֶם בְּנוֹתֵינוּ כְזָוִיֹּת מְחֻטָּבוֹת תַּבְנִית הֵיכָל. מְזָוֵינוּ מְלֵאִים מְפִיקִים מִזַּן אֶל זַן, צֹאונֵנוּ מַאֲלִיפוֹת מְרֻבָּבוֹת בְּחוּצוֹתֵינוּ. אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים אֵין פֶּרֶץ וְאֵין יוֹצֵאת וְאֵין צְוָחָה בִּרְחֹבֹתֵינוּ. וְלֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה מִפִּינוּ וּמִפִּי זַרְעֵנוּ וְזֶרַע זַרְעֵנוּ עַד עוֹלָם. וְיִהְיוּ בָּנֵינוּ מוֹרֵי הוֹרָאוֹת יְשָׁרוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, וְכָל מַעֲשֵׂיהֶם יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם. וְיִהְיוּ עֲנָוִים וְסַבְלָנִים שְׂבֵעִים רָצוֹן וּמְלֵאִים בִּרְכַּת יְהֹוָה, לֹא יֵבוֹשׁוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא יִכָּלְמוּ לָעוֹלָם הַבָּא.
אֵל מָלֵא רַחֲמִים, זַכֵּנוּ לָנוּ וּלְזַרְעֵנוּ, שֶׁנּוֹלִיד בָּנִים וּבָנוֹת, וְלֹא יָמוּת שׁוּם אֶחָד מִזַּרְעֵנוּ בְּחַיֵּינוּ. וְנִקַּח נָשִׁים לְבָנֵינוּ, וְלֹא יָמוּתוּ נְשׁוֹתֵיהֶם בְּקֹצֶר שָׁנִים, וְנִזְכֶּה לְהַשִּׂיא אֶת בְּנוֹתֵינוּ לַאֲנָשִׁים מְהֻגָּנִים, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְצַדִּיקִים, וְיַאֲרִיכוּ שְׁנוֹתֵיהֶן עִם בַּעֲלֵיהֶן. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּזְמִין לְכָל אֶחָד מִבָּנַי אֶת בַּת זוּגוֹ וּלְכָל אַחַת מִבְּנוֹתַי אֶת בֶּן זוּגָהּ הַמְיֻחָד לְכָל אֶחָד מֵהֶם, וְלֹא יִדָּחוּ לִפְנֵי אֲחֵרִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְיִהְיֶה זִוּוּגָם עוֹלֶה יָפֶה. וְהַשְׁכֵּן בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ אַהֲבָה וְאַחֲוָה, שָׁלוֹם וְרֵעוּת, וְיִהְיוּ מְבֹרָכִים בְּכָל הַבְּרָכוֹת וּמֻצְלָחִים בִּבְנֵי, חַיֵּי וּמְזוֹנֵי, וּבְכָל מִינֵי הַצְלָחוֹת לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְיִשְׁמְרוּ אֶת אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, וְלֹא תֵּצֵא תַּקָּלָה מִתַּחַת יְדֵיהֶם, וְלֹא שׁוּם דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְתֻקָּן, וְלֹא יִתְגַּלְגֵּל חוֹבָה עַל יְדֵיהֶם, וְלֹא יִצְטָרְכוּ לַבְּרִיּוֹת, וְנִזְכֶּה לִרְאוֹת בְּשִׂמְחָתָם, וְלֹא יִהְיֶה בָּהֶם עָקָר וַעֲקָרָה וּמְשַׁכֵּלָה, וְלֹא יֵעָזְבוּ בְּיַד אֲחֵרִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְיִהְיוּ שׁוֹמְעִים בְּקוֹל אֲבִיהֶם וְאִמָּם וְרַבָּנֵיהֶם, וְאָח קָטָן יִשְׁמַע לְגָדוֹל, וְיִהְיֶה טוֹב וְנָעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יַחַד בְּאַהֲבָה רַבָּה. וּנְשׁוֹתֵיהֶם תִּהְיֶינָה נִשְׁמָעוֹת לָהֶם, וְעוֹזְרוֹת אוֹתָם לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְלֹא יֶאֱרַע לָהֶם שׁוּם דָּבָר הַמַּטְרִיד וּמוֹנֵעַ מֵעֲבוֹדָתֶךָ, וְיִהְיוּ הַכֹּל מְאַמְּצִים אֶת כֹּחָם לַעֲבוֹדָתֶךָ וּלְיִרְאָתֶךָ. וּבְנוֹתֵינוּ תִּהְיֶינָה יָפוֹת, נָאוֹת בְּמַעֲשֵׂיהֶן, צְנוּעוֹת וּזְרִיזוֹת וְלֹא עַצְלָנִיּוֹת וְלֹא דַּבְּרָנִיּוֹת, וְתִהְיֶינָה בֻּרְיָן יָפֶה לְשָׁרֵת וְלַעֲזֹר לְבַעֲלֵיהֶן לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְתִהְיֶינָה צִדְקָנִיּוֹת חֲסִידוֹת, סַבְלָנִיּוֹת מְעֻטָּרוֹת בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת, וְתִהְיֶינָה שְׁלֵמוֹת בְּלִי שׁוּם מוּם, וְתִמְצֶאנָה חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי בַּעֲלֵיהֶן. וּבָרֵךְ מַעֲשֵׂה יָדַי, כְּדֵי שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְבּוֹת לָהֶן מֹהַר וּמַתָּן, וּמֵהֶן יֵצְאוּ פֵּרוֹת טוֹבִים זוֹכִים וּמְזַכִּים לְכָל יִשְׂרָאֵל, וּתְזַכֵּנוּ לָנוּ וּלְזַרְעֵנוּ לִשְׁכֹּן כָּבוֹד בְּאַרְצֵנוּ אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. וְתֵן לָנוּ וּלְכָל זַרְעֵנוּ עַד זִבּוּלָא בָּתְרַיְתָא שְׁלָמָא לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ לַעֲבוֹדָתֶךָ וּלְנַחַת רוּחַ לִפְנֵי כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ, וּלְתִקּוּן נַפְשֵׁנוּ רוּחֵנוּ וְנִשְׁמָתֵנוּ עֲשֵׂה עִמָּנוּ. לֹא לָנוּ יְהֹוָה לֹא לָנוּ, כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד עַל חַסְדְּךָ, עַל אֲמִתֶּךָ, שַׂמֵּחַ נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ, כִּי אֵלֶיךָ אֲדֹנָי נַפְשִׁי אֶשָּׂא, אֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה, אַל יַעַלְצוּ אוֹיְבַי לִי. עֲנֵנִי יְהֹוָה עֲנֵנִי, אַל תֵּפֶן לְרִשְׁעִי וְאַל תִּמְנַע טוֹב מִמֶּנִּי, כִּי לֹא בְּצִדְקָתִי אֲנִי מַפִּיל תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְלֹא לַהֲנָאָתִי אֲנִי מְבַקֵּשׁ, רַק לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֱלֹהַי חָפַצְתִּי, לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לִפְנֵי כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ.
אָנָּא אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה, עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה וָחֶסֶד לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, וּמָלֵא מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה לַעֲבוֹדָתֶךָ. עֲשֵׂה לְמַעַן אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים: אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ, וּלְמַעַן אִמּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשׁוֹת: שָׂרָה, רִבְקָה, רָחֵל וְלֵאָה. וְיִהְיוּ הָעֲנָפִים דּוֹמִים לְשָׁרְשָׁם. עֲשֵׂה לְמַעַן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, יוֹסֵף וְדָוִד, וּלְמַעַן כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים, זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּ. וְתֵן שָׂכָר טוֹב לְכָל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם אִם לֹא בִּזְכוּת – בְּרַחֲמִים; יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי.