קונטרס ימי הספירה

מוֹהֲרֹא"שׁ זַ"ל אָמַר: בְּיוֹתֵר צְרִיכִים לְהַקְפִּיד בִּימֵי הַסְּפִירָה, שֶׁתִּהְיֶה אַהֲבָה בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא נִסְתַּלְּקוּ אָז, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא כִּבְּדוּ זֶה אֶת זֶה, וְעִקַּר הַתִּקּוּן צָרִיךְ לִהְיוֹת בִּימֵי הַסְּפִירָה, לֶאֱהֹב אֶת כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל כְּנַפְשׁוֹ. וְלָכֵן צְרִיכִים אָז לַעֲשׂוֹת חֶסֶד בְּיוֹתֵר אֶחָד עִם הַשֵּׁנִי, וְזֶה עִקַּר הַתִּקּוּן לַגָּלוּת הַמָּרָה שֶׁאָנוּ נִמְצָאִים בָּהּ, שֶׁהַכֹּל עַל-יְדֵי שִׂנְאַת חִנָּם, וְלָכֵן דַּיְקָא בִּימֵי הַסְּפִירָה צְרִיכִים לִמְסֹר אֶת נַפְשׁוֹ בַּעֲבוּר כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל.

(אִמְרֵי-מוֹהֲרֹא"שׁ, חֵלֶק ב', סִימָן תתקפ)

קוּנְטְרֵס

יְמֵי הַסְּפִירָה

א. קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה סוֹפְרִים אֶת הַיָּמִים

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לִזְכֹּר שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בָּרָא אֶת עוֹלָמוֹ וּמַנְהִיג אֶת עוֹלָמוֹ בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטֵי פְּרָטִית; כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם מְצִיאוּת בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהַכֹּל לַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת. וְאִם הָיִינוּ מִתְבּוֹנְנִים בָּזֶה, אֲזַי כָּל חַיֵּינוּ הָיוּ הוֹלְכִים בְּצוּרָה אַחֶרֶת לְגַמְרֵי. לָמָּה עוֹבְרִים עָלֵינוּ כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה צָרוֹת, יִסּוּרִים, מְרִירוּת וְהַרְפַּתְקָאוֹת? מִפְּנֵי שֶׁהוֹצֵאנוּ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מֵהַחַיִּים שֶׁלָּנוּ, אִם הָיִינוּ מַכְנִיסִים אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתוֹךְ חַיֵּינוּ, הַכֹּל הָיָה נוֹהֵג אַחֶרֶת. וְזוֹ הָיְתָה גָּלוּת מִצְרַיִם, שֶׁהָיִינוּ בְּמִצְרַיִם תַּחַת 'פַּרְעֹה', שֶׁאֵלּוּ אוֹתִיּוֹת 'פֶּה-רַע', דִּבַּרְנוּ כָּל מִינֵי שְׁטֻיּוֹת, וְעַל-יְדֵי-זֶה הַמֹּחַ שֶׁלָּנוּ נִכְנַס בְּ'מִצְרַיִם' – אוֹתִיּוֹת: 'מֵצַר-יָם', הַמֹּחִין שֶׁלָּנוּ נִצְטַמְצְמוּ, וְאֵין אָנוּ זוֹכִים לְהַרְגִּישׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ נִמְצָא וְאֵין בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ נִמְצָא, שֶׁזּוֹ גָּלוּת מִצְרַיִם. בַּעֲבוּר זֶה אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרֵאשִׁית רַבָּה, פָּרָשָׁה טז, סִימָן  ד'): כָּל הַגָּלֻיּוֹת נִקְרָאוֹת עַל שֵׁם מִצְרַיִם, הֵיכָן שֶׁרַק נִזְכָּר עִנְיָן שֶׁל גָּלוּת, זֶה עַל שֵׁם מִצְרַיִם – מֵצַר-יָם, הַמֹּחִין הֵם בְּגָלוּת, שֶׁהַמֹּחַ שֶׁל הָאָדָם אֵינוֹ מְסֻגָּל לַחֲשֹׁב שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא פֹּה אִתָּנוּ, עִמָּנוּ וְאֶצְלֵנוּ. כָּל אֶחָד חוֹשֵׁב כְּאִלּוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מִסְתַּתֵּר בְּאֵיזֶה מָקוֹם בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, עַד שֶׁיֵּשׁ הָאוֹמְרִים (יְחֶזְקֵאל ח' יב): "עָזַב ה' אֶת הָאָרֶץ"; וּבֶאֱמֶת אֵין לְךָ שְׁטוּת גְּדוֹלָה מִזּוֹ, כִּי כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ הִיא עֶצֶם עַצְמִיּוּת חִיּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּבִלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ אֵין לְשׁוּם בְּרִיָּה שׁוּם קִיּוּם.

וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ הוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר, וְהִכְנִיס בְּעַם יִשְׂרָאֵל אֶת הַדַּעַת הָאֱמֶת, שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ נִמְצָא וּבִלְעָדָיו אֵין נִמְצָא, וְכָךְ נִגְאַלְנוּ מִמִּצְרַיִם. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ גִּלָּה לְעַם יִשְׂרָאֵל אֶת הַגִּלּוּי (דְּבָרִים ד, לה): "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי הֲוָיָ"ה הוּא אֱלֹהִים, אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ"; וְעַל-יְדֵי-זֶה הִפְסַקְנוּ לְדַבֵּר שְׁטֻיּוֹת מִ'פֶּה-רַע', נַעֲשָׂה 'פֶּה-סָח'; הַיְנוּ שֶׁהִתְחִילוּ לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. כִּי כְּכָל שֶׁאָדָם יוֹדֵעַ יוֹתֵר, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא אִתּוֹ, עִמּוֹ וְאֶצְלוֹ, כְּמוֹ-כֵן מַתְחִיל לְדַבֵּר אֶל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. לָמָּה אָדָם אֵינוֹ מְסֻגָּל לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא? מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל וּלְהִתְבּוֹנֵן, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא פֹּה, כִּי אִם אָדָם הָיָה יוֹדֵעַ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא פֹּה, אִתּוֹ, עִמּוֹ וְאֶצְלוֹ, וְשׁוֹמֵעַ כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁמְּדַבֵּר, אֲזַי הָיָה מְאֹד מְכַוֵּן לַאֲשֶׁר אוֹמֵר. כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן סב): וּבֶאֱמֶת אִם הָיָה יוֹדֵעַ הָאָדָם יְדִיעָה בְּלֵב שָׁלֵם, שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ (יְשַׁעְיָה ו'), וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹמֵד בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה וְשׁוֹמֵעַ הַתְּפִלָּה, וַדַּאי הָיָה מִתְפַּלֵּל בְּהִתְלַהֲבוּת גְּדוֹלָה, וְהָיָה מְדַקְדֵּק מְאֹד לְכַוֵּן אֶת דְּבָרָיו, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁאֵין אָדָם יוֹדֵעַ אֶת זֹאת, נִכְנָסוֹת בּוֹ כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, וְזֶה אֲשֶׁר מְבִיאוֹ לְדַבֵּר שְׁטֻיּוֹת. אָדָם יָכוֹל לְדַבֵּר עִם הַשֵּׁנִי שָׁעוֹת עַל גַּבֵּי שָׁעוֹת, הֲבָלִים וְהַבְלֵי הֲבָלִים, כָּל מִינֵי לָשׁוֹן-הָרַע רְכִילוּת, לֵצָנוּת, נִבּוּל-פֶּה, בַּר-מִינָן, וְאֵינוֹ שָׂם עַל לִבּוֹ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ נִמְצָא פֹּה, וְאֵיךְ יֵשׁ לְךָ זְמַן לְדַבֵּר עִם הַשֵּׁנִי פִּטְפּוּטֵי הֶבֶל וּסְרָק וְדִבּוּרִים אֲסוּרִים, כְּשֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ נִמְצָא כָּאן?! בַּעֲבוּר זֶה חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (עֲרָכִין טו:): כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן-הָרַע, אֵין אֲנִי וְהוּא יְכוֹלִים לָדוּר בָּעוֹלָם; כִּי בָּזֶה שֶׁמְּדַבֵּר רַע עַל זוּלָתוֹ, בָּזֶה מְסַלֵּק אֶת הַשְּׁכִינָה מִן הָעוֹלָם. כִּי אִם אָדָם הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא פֹּה אִתָּנוּ, עִמָּנוּ וְאֶצְלֵנוּ, לֹא הָיָה לוֹ פְּנַאי לְדַבֵּר דִּבּוּרֵי הֶבֶל עִם זוּלָתוֹ, אֶלָּא שֶׁהַמֹּחַ בְּגָלוּת, אֵין יְכוֹלִים לְהִתְבּוֹנֵן שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא פֹּה, בִּשְׁבִיל זֶה, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, אֲנַחְנוּ בְּגָלוּת שֶׁל 'מֵצַר-יָם' – 'מִצְרַיִם', 'פַּרְעֹה' – 'פֶּה-רַע', מְדַבְּרִים כָּל דָּבָר רַע. אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁהַצַּדִּיק מַכְנִיס בָּנוּ אֶת הַדַּעַת הָאֱמֶת, וּמְעוֹרֵר אוֹתָנוּ מֵהַשֵּׁנָה שֶׁאֲנַחְנוּ יְשֵׁנִים בָּהּ, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ס') כִּי יֵשׁ בְּנֵי-אָדָם שֶׁיְּשֵׁנִים אֶת יְמֵיהֶם, וְאַף שֶׁנִּדְמֶה לְהָעוֹלָם, שֶׁהֵם עוֹבְדִים אֶת הַשֵּׁם וְעוֹסְקִים בְּתוֹרָה וּבִתְפִלָּה, אַף-עַל-פִּי-כֵן כָּל עֲבוֹדָתָם – אֵין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נַחַת הֵימֶנָּה, כִּי נִשְׁאֶרֶת כָּל עֲבוֹדָתָם לְמַטָּה, וְאֵין יָכוֹל לְהִתְרוֹמֵם וּלְהִתְעַלּוֹת מַעְלָה, אַךְ הַצַּדִּיק מְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה, וְעַל-יְדֵי-זֶה מַתְחִילִים לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְנַעֲשֶׂה 'פֶּה-סָח'.

וְאֵין עוֹד תַּעֲנוּג יוֹתֵר גָּדוֹל מִזֶּה, שֶׁאָדָם מַרְגִּישׁ שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא אִתּוֹ, עִמּוֹ וְאֶצְלוֹ, וְהוּא מְטַיֵּל עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמְדַבֵּר עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ. לָזֹאת, תֵּכֶף-וּמִיָּד כְּשֶׁזָּכִינוּ לָצֵאת מִמִּצְרַיִם, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא צִוָּה לָנוּ לִסְפֹּר אֶת הַיָּמִים, שֶׁזֶּה סְפִירַת הָעֹמֶר "מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם", תֵּכֶף-וּמִיָּד מִמָּחֳרַת חַג הַפֶּסַח, עָלֵינוּ לְהַתְחִיל לִסְפֹּר אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה יָמִים, וּבַיּוֹם הַחֲמִשִּׁים אָז קַבָּלַת הַתּוֹרָה. אוֹמֵר מוֹהַרְנַ"ת זַ"ל (לִקּוּטֵי-הֲלָכוֹת, פִּקָּדוֹן, הֲלָכָה ד'): מַהִי כַּוָּנַת סְפִירַת הָעֹמֶר, שֶׁאָנוּ סוֹפְרִים אֶת הַיָּמִים קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה? אֶלָּא לְהוֹרוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, אֶלָּא כְּשֶׁסּוֹפְרִים אֶת הַיָּמִים; לָדַעַת שֶׁכָּל יוֹם וָיוֹם הוּא סָפוּר וּמָנוּי, אַחֶרֶת אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה. וּבֶאֱמֶת אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שַׁבָּת פח.): תְּנַאי הִתְנָה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עִם מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, וְאָמַר לָהֶם: אִם יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִים הַתּוֹרָה – אַתֶּם מִתְקַיְּמִין, וְאִם לָאו – הֲרֵינִי מַחֲזִיר אֶת הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ; מַהִי תּוֹרָה? כָּתוּב בַּזֹּהַר (מְצֹרָע נג:): אַמַּאי אִקְּרֵי תּוֹרָה, בְּגִין דְּמוֹרֵי וְגַלֵּי מַאי דַּהֲוָה סָתוּם מִנֵּיהּ. תּוֹרָה מִלְּשׁוֹן הוֹרָאָה, שֶׁמּוֹרָה וּמְגַלָּה מַה שֶּׁסָּתוּם מִן הָאָדָם. אֲנַחְנוּ מִסְתּוֹבְבִים בְּזֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי וְהַחָמְרִי, הָעָב וְהַגַּס, אָנוּ רוֹאִים מִדּוֹת רָעוֹת, תַּאֲווֹת רָעוֹת, שֶׁקֶר, שְׁחִיתוּת, אַלִּימוּת, וְחוֹשְׁבִים שֶׁזֶּה הָעוֹלָם, וּבֶאֱמֶת 'עוֹלָם' נִקְרָא לְשׁוֹן 'הֶעֱלֵם', שֶׁנֶּעֱלָם בּוֹ אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. מַהִי הַתּוֹרָה? הַתּוֹרָה מְגַלָּה שֶׁאֵין דָּבָר גַּשְׁמִי, כִּי בְּכָל פְּרָט וּפְרָט מֵעִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה יֵשׁ אֱלֹקוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת הַהֲלָכוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (חֲבַקּוּק ג, ו): "הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ", אַל תִּקְרֵי הֲלִיכוֹת אֶלָּא הֲלָכוֹת (מְגִלָּה כח:); הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מוֹלִיךְ אֶת הָעוֹלָם דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה; דּוֹמֵם – יֵשׁ בָּזֶה הֲלָכוֹת: אָסוּר לַחְפֹּר בּוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אָסוּר לְהַנִּיחַ מִכְשׁוֹל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אָסוּר לִבְנוֹת בַּיִת שֶׁחַלּוֹנוֹתָיו נֶגֶד חַלּוֹנוֹת חֲבֵרוֹ, שֶׁזֶּהוּ בִּכְלַל הֶזֵּק רְאִיָּה, צְרִיכִים לָשִׂים מַעֲקֶה לְגַגּוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, וּבְכָל דּוֹמֵם וְדוֹמֵם יֵשׁ הֲלָכוֹת, וְאֵין הָעוֹלָם הֶפְקֵר. עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה נִתְגַּלֶּה שֶׁבַּדּוֹמֵם יֵשׁ אֱלֹקוּת. צוֹמֵחַ – כָּל דָּבָר שֶׁצּוֹמֵחַ יֵשׁ בָּזֶה הֲלָכוֹת, כְּגוֹן: כִּלְאַיִם, שְׁבִיעִית, תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת וְכוּ', אֵין הֶפְקֵר! עַל יְהוּדִי לָדַעַת, שֶׁבְּכָל פְּרָט וּפְרָט מֵעִנְיְנֵי זְרָעִים יֵשׁ בָּזֶה אֱלֹקוּת, עָלָיו הָרְאָיָה יֵשׁ בָּזֶה הֲלָכוֹת, בְּכָל פְּרִי וּפְרִי יֵשׁ בְּרָכוֹת: "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה", "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ" וְכוּ', בְּכָל פְּרָט וּפְרָט מֵהַצּוֹמֵחַ יֵשׁ אֱלֹקוּת. חַי – יֵשׁ בָּזֶה אֱלֹקוּת, עָלָיו הָרְאָיָה יֵשׁ עַל זֶה הֲלָכוֹת: שׁוֹר שֶׁנָּגַח אֶת הַפָּרָה, מַה מֻּתָּר לֶאֱכֹל, וּמָה אָסוּר לֶאֱכֹל, כָּל עִנְיְנֵי שְׁחִיטָה, לְהַכְשִׁיר אֶת הַבָּשָׂר וְכוּ', בָּזֶה מַרְאִים שֶׁגַּם בַּחַי יֵשׁ אֱלֹקוּת, וְעָלָיו הָרְאָיָה, כִּי יֵשׁ בָּזֶה הֲלָכוֹת.

מְדַבֵּר – כָּל הַהֲלָכוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, זֶה לֹא הֶפְקֵר, אָדָם לֹא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לְזוּלָתוֹ כִּרְצוֹנוֹ, וְאִם מַזִּיק לוֹ – יְשַׁלֵּם. גְּנֵבָה וּגְזֵלָה, הוֹנָאָה וְכוּ', לְמֵדִים מִכָּאן, שֶׁכָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ הִיא תּוֹרָה, וּכְשֶׁאָדָם לוֹמֵד תּוֹרָה, אֲזַי מְגַלֶּה, שֶׁבְּתוֹךְ הַבְּרִיאָה יֵשׁ אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, הֲיֵשׁ עוֹד נֹעַם וְזִיו וְחִיּוּת וּדְבֵקוּת יוֹתֵר מִשֶּׁנִּתְגַּלֶּה לָאָדָם, שֶׁבְּכָל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ יֵשׁ אֱלֹקוּת, יֵשׁ תּוֹרָה?! אֲבָל אָדָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵחֲשִׁיבוּת הַיּוֹם הַזֶּה, הוּא דּוֹחֶה אֶת זֹאת מִיּוֹם לְיוֹם, כָּל יוֹם וָיוֹם הוּא אוֹמֵר: "מָחָר אֲנִי אֶתְפַּלֵּל לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, מָחָר אֲנִי אֶלְמַד תּוֹרָה, מָחָר אֲנִי אֲקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת" וְכוּ'. כָּל דָּבָר הוּא דּוֹחֶה מֵהַיּוֹם לְמָחֳרָת, וְחוֹשֵׁב שֶׁהַיּוֹם הַזֶּה כְּבָר לֹא יוֹם, הוּא נִשְׁבָּר לְגַמְרֵי, שֶׁהַיּוֹם עָבַר כְּבָר רֹב הַיּוֹם – וּמַה נּוֹתַר?! הַיּוֹם הוּא רָב עִם אִשְׁתּוֹ, עִם הַיְלָדִים, הַיּוֹם יֵשׁ לוֹ קְטָטָה עִם בְּנֵי-אָדָם, הַיּוֹם הוּא צָרִיךְ לָלֶכֶת לִסְעֻדָּה, לְאֵיזוֹ חֲתֻנָּה, לְאֵיזֶה בְּרִית, לְאֵיזוֹ בַּר-מִצְוָה, הַיּוֹם כְּבָר אֵינֶנּוּ יוֹם, וְדוֹחֶה מִיּוֹם לְיוֹם, "מָחָר אֲשַׁנֶּה אֶת מִדּוֹתַי הָרָעוֹת, מָחָר אֶחְדַּל מִמְּרִיבוֹת בַּבַּיִת, מָחָר אֶהְיֶה בְּשָׁלוֹם", תָּמִיד דּוֹחֶה לְמָחָר: עַל זֶה אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהַתְחִיל לִסְפֹּר אֶת הַיָּמִים, כְּדֵי לָדַעַת שֶׁכָּל יוֹם וָיוֹם מָנוּי וְסָפוּר, וּמַה שֶּׁזּוֹכִים לַחֲטֹף בַּיּוֹם הַזֶּה, זֶה יִשָּׁאֵר לָנוּ. מִמָּה נוֹבֵעַ שֶׁדּוֹחֶה מִיּוֹם לְיוֹם, הָעִקָּר לֹא הַיּוֹם הַזֶּה? זוֹ קְלִפַּת עֲמָלֵק, הַמַּכְנִיס סְפֵקוֹת בָּאָדָם (שְׁמוֹת יז, ז) – "הֲיֵשׁ הֲוָיָ"ה בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן", "וַיָּבֹא עֲמָלֵק, וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם"; אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סַנְהֶדְרִין קו.), שֶׁרָפוּ יְדֵיהֶם מִדִּבְרֵי תּוֹרָה. עֲמָלֵק מַכְנִיס בָּאָדָם קְרִירוּת: "הַיּוֹם הַזֶּה כְּבָר לֹא שָׁוֶה לְשׁוּם דָּבָר"; מִזֶּה אָנוּ רוֹאִים, שֶׁבְּנֵי-אָדָם מִסְתּוֹבְבִים מְדֻכָּאִים בְּיִסּוּרִים, מְמֻרְמָרִים בְּעַצְבוּת וְכוּ', וּכְשֶׁנִּשְׁאָלִים: "מַה קָּרָה לְךָ?" הֵם מְשִׁיבִים: "הַיּוֹם הַזֶּה מַר לִי, לֹא טוֹב לִי". "מָתַי יִהְיֶה לְךָ טוֹב"? נִשְׁאָלִים, וְהֵם עוֹנִים: "מָחָר. מָחָר אֲנִי מַבְטִיחַ שֶׁאֶהְיֶה בְּשִׂמְחָה, מָחָר אֲנִי מַבְטִיחַ שֶׁאֶלְמַד תּוֹרָה, מָחָר אָקוּם מֻקְדָּם וְאֶתְפַּלֵּל בְּמִנְיָן, מָחָר לֹא אָרִיב עִם אַף אֶחָד". הַכֹּל אֶצְלָם – מָחָר. עַל זֶה בָּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, הַצַּדִּיק הָאֱמֶת (שָׁם ט): "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ, בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק – מָחָר". בֹּא תִּלָּחֵם עִם עֲמָלֵק הָאוֹמֵר לְךָ – 'מָחָר', כִּי 'מָחָר' זוֹ קְלִפָּה עֲצוּמָה. אָדָם צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁאֵין לוֹ רַק הַיּוֹם הַזֶּה, אֵין מָחָר כְּלָל וּכְלָל. וְאִם אָדָם הוֹלֵךְ בָּאֹפֶן הַזֶּה, כָּל חַיָּיו חַיִּים אֲחֵרִים לְגַמְרֵי. וְזֶה עִנְיַן "יְמֵי הַסְּפִירָה", שֶׁאָנוּ סוֹפְרִים אֶת הַיָּמִים, לֵידַע אֲשֶׁר כָּל יוֹם הוּא מָנוּי וְסָפוּר בְּחֶשְׁבּוֹן צֶדֶק, וְהַיּוֹם הַזֶּה כְּבָר לְעוֹלָם לֹא יַחֲזֹר, וְעַל-כֵּן אֵין לִדְחֹף מִיּוֹם לְיוֹם, אֶלָּא לִזְכֹּר, שֶׁאֵין לְךָ רַק הַיּוֹם הַזֶּה, וְרַק כָּךְ מַצְלִיחִים בַּחַיִּים.

ב. כָּל יוֹם וָיוֹם הוּא דּוֹר שָׁלֵם

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לִזְכֹּר, שֶׁכָּל יוֹם וָיוֹם זֶהוּ דּוֹר חָדָשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָכָם מִכָּל הָאָדָם (קֹהֶלֶת א, ד): "דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא". וְאוֹמְרִים עַל זֶה חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מִדְרָשׁ רַבָּה שָׁם): בְּכָל יוֹם וָיוֹם נוֹלָדִים שִׁשִּׁים רִבּוֹא, וּבְכָל יוֹם מֵתִים שִׁשִּׁים רִבּוֹא. כָּל יוֹם וָיוֹם זֶהוּ דּוֹר חָדָשׁ; אִם הָיִינוּ מִתְבּוֹנְנִים מַהִי הַחֲשִׁיבוּת שֶׁל כָּל יוֹם וָיוֹם, אֵיךְ שֶׁכָּל יוֹם וָיוֹם הוּא דּוֹר שָׁלֵם, לֹא הָיִינוּ דּוֹחִים שׁוּם דָּבָר לְיוֹם הַמָּחָר, כִּי אֵין לָנוּ רַק הַיּוֹם הַזֶּה. וְאִם אָדָם אוֹמֵר: רֹב הַיּוֹם עָבַר". נָשִׁיב לוֹ: "וּמַה בְּכָךְ?!" כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (פְּסָחִים ד. וְעוֹד): מִקְּצָת הַיּוֹם כְּכֻלּוֹ; אִם נוֹתַר לָנוּ מֵהַיּוֹם שְׁעָתַיִם, שָׁלֹשׁ אוֹ אַרְבַּע שָׁעוֹת, אִם נִתְפֹּס עַצְמֵנוּ בְּיָדֵינוּ עַתָּה, הִצַּלְנוּ אֶת כָּל הַיּוֹם. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ערב) עַל הַפָּסוּק (תְּהִלִּים צה): "הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ", מִי שֶׁרוֹצֶה לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁאֵין לוֹ רַק הַיּוֹם הַזֶּה; כִּי בְּדֶרֶךְ כְּלָל אָדָם דּוֹחֶה מִיּוֹם לְיוֹם אֶת עֲבוֹדָתוֹ עֲבוֹדַת ה', לֵאמֹר: "מָחָר אֶתְפַּלֵּל, מָחָר אֶלְמַד, מָחָר אֲקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת, מָחָר אֶהְיֶה בְּשִׂמְחָה". לָזֹאת מִי שֶׁרוֹצֶה לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ יִתְבָּרַךְ, עָלָיו לָשִׂים אֶל לִבּוֹ, שֶׁאֵין לוֹ כִּי אִם הַיּוֹם הַזֶּה, וּמָחָר הוּא עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי. וְאֵלּוּ הֵם "יְמֵי הַסְּפִירָה", שֶׁאָנוּ סוֹפְרִים אֶת הַיָּמִים לִפְנֵי קַבָּלַת הַתּוֹרָה, לְהוֹרוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, אֶלָּא כְּשֶׁאֲנַחְנוּ סוֹפְרִים כָּל יוֹם וָיוֹם. כִּי סוֹף כָּל סוֹף עָלֵינוּ לָצֵאת מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא יוֹעִיל לְאַף אֶחָד מְאוּמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית ג, יט): "כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב"; צְרִיכִים לָצֵאת מִזֶּה הָעוֹלָם, אַל תִּחְיוּ בְּאַשְׁלָיוֹת, כִּי תִּחְיוּ לָנֶצַח, יַגִּיעַ הַיּוֹם שֶׁנֵּצֵא מִזֶּה הָעוֹלָם. וּבַמֶּה אָנוּ יוֹצְאִים?! הַאִם אֶחָד מִכֶּם שָׂם לֵב, שֶׁכָּל יוֹם וָיוֹם שֶׁעָבַר עָלָיו – מֵת, וְאַף פַּעַם לֹא יַחֲזֹר שׁוּב. וּמַה נִּשְׁאַר מֵהַיּוֹם? רַק מַה שֶּׁזָּכִינוּ לַחֲשֹׁב מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, רַק מַה שֶּׁזָּכִינוּ לְקַיֵּם אֵיזוֹ מִצְוָה מִמִּצְווֹתָיו יִתְבָּרַךְ, רַק מַה שֶּׁזָּכִינוּ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ מְזוּזָה עַל פֶּתַח בֵּיתֵנוּ, וְנִשַּׁקְנוּ אֶת הַמְּזוּזָה, אֵיזוֹ זְכוּת זוֹ – בַּיִת שֶׁיֵּשׁ עַל פִּתְחוֹ מְזוּזָה. וּמוּבָא בַּזֹּהַר (ח"ג ש.): מַדּוּעַ נִקְרֵאת 'מְזוּזַת'? אֶלָּא אֵלּוּ אוֹתִיּוֹת: 'זָז מָוֶת'. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְזוּזָה עַל פֶּתַח בֵּיתוֹ, וְתָמִיד מְנַשְּׁקָהּ, אֲזַי נִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ הַמָּוֶת. מַה זֶּה הַמָּוֶת? שֶׁאָדָם אֵינוֹ זוֹכֶה לְהַכִּירוֹ יִתְבָּרַךְ. וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (בְּרָכוֹת יח:): רְשָׁעִים בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים; הֲגַם שֶׁמִּסְתּוֹבְבִים בְּגוּפָם עִם עֲנִיבָה מְהֻדֶּרֶת, עִם כּוֹבַע, עִם קָרַחַת, עִם כִּפָּה, בְּלִי כִּפָּה, עִם מִכְנָסַיִם קְצָרִים אוֹ אֲרֻכִּים, אֲבָל הֵם מִבְּחִינַת מֵתִים;

אִם אָדָם אֵינוֹ מַכִּיר אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הוּא בִּבְחִינַת מֵת, אֲבָל אִם זוֹכֶה לְהַכִּיר אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְחוֹשֵׁב רַק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, שֶׁכָּל בְּרִיאָה זֶה אֱלֹקוּת, וּמִסְתַּכֵּל רַק עַל רוּחָנִיּוּת חִיּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, הוּא בִּבְחִינַת 'חַי'. כְּמַאֲמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן כא): בֵּין חַיִּים לְמִיתָה אֵין הֶפְרֵשׁ רַק ד' אַמּוֹת. עַתָּה הַגּוּף פֹּה, וְאַחַר-כָּךְ שָׁם, בְּבֵית הָעָלְמִין, אֲבָל הַנְּשָׁמָה תָּמִיד חַיָּה, כִּי הִיא חֲצוּבָה מֵרוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת, לָזֹאת מִי נִקְרָא חַי? הַצַּדִּיקִים, שֶׁהֵם דְּבוּקִים בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא. לָכֵן מַה נִּשְׁאָר מֵהָאָדָם? רַק הַמִּצְווֹת שֶׁזָּכָה לְקַיֵּם אוֹתוֹ הַיּוֹם: אָדָם זָכָה לְהָנִיחַ תְּפִלִּין – אֵיזוֹ זְכוּת זוֹ! כִּי הִמְשִׁיךְ מֹחִין עֶלְיוֹנִים עַל עַצְמוֹ, אָדָם זָכָה לִלְבֹּשׁ צִיצִית, לֶאֱכֹל כָּשֵׁר, לְבָרֵךְ בְּרָכוֹת לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, בִּרְכַּת-הַמָּזוֹן – אֵיזוֹ זְכוּת הִיא זוֹ! זֶה מַה שֶּׁיִּשָּׁאֵר מֵהָאָדָם, כָּל נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה, זֶה יִשָּׁאֵר לוֹ לְנֵצַח-נְצָחִים. אָדָם נוֹתֵן פְּרוּטָה לִצְדָקָה – זֶה יִשָּׁאֵר לוֹ; נָתַתָּ שֶׁקֶל לְעָנִי, הֶחֱיֵיתָ אוֹתוֹ, עָזַרְתָּ לוֹ, זֶה יִשָּׁאֵר לְךָ לָעַד. נָתַתָּ חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים – אַשְׁרֶיךָ וְאַשְׁרֵי חֶלְקְךָ, נָתַתָּ יוֹתֵר – תָּבֹא עָלֶיךָ בְּרָכָה, וְכֵן כָּל אֶחָד כְּפִי רִבּוּי הַזְּכֻיּוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ, וּבָזֶה הוּא מְחַיֶּה אֶת הַיּוֹם. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב אֵצֶל אַבְרָהָם אָבִינוּ (בְּרֵאשִׁית כד, א): "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים", וּמוּבָא בַּזֹּהַר (עַיֵּן ח"א קכט.), שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ הִשְׁלִים אֶת יָמָיו, וּבָא עִם כָּל יָמָיו לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. בִּשְׁבִיל זֶה, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! סוֹפְרִים אֶת הַיָּמִים לִפְנֵי קַבָּלַת הַתּוֹרָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, רַק עַל-יְדֵי שֶׁסּוֹפְרִים אֶת הַיָּמִים, שֶׁאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁכָּל יוֹם וָיוֹם סָפוּר וּמָנוּי בְּמִנְיָן וּבְמִסְפָּר, וְיִצְטָרֵךְ לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל כָּל יוֹם וָיוֹם, כִּי אֵין שׁוּם יוֹם הוֹלֵךְ לָרִיק, וַאֲפִלּוּ שָׁעָה וְרֶגַע אֵינָם הוֹלְכִים לְבַטָּלָה. וְאִם הָיִינוּ זוֹכִים לְהִתְבּוֹנֵן בָּזֶה, אָז הָיִינוּ רוֹקְדִים בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְהַיְנוּ שְׂמֵחִים וְעַלִּיזִים בְּכָל יוֹם וָיוֹם עִם הַמִּצְווֹת שֶׁאָנוּ זוֹכִים לְקַיֵּם. אֵיזוֹ זְכוּת יֵשׁ לָנוּ עַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּבְרֵאנוּ מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, וְלֹא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, זוֹ הַזְּכוּת הֲכִי גְּדוֹלָה. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן כא): עַם יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים עַם סְגֻלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים ז, ו): "כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַהֲוָיָ"ה אֱלֹהֶיךָ, בְּךָ בָּחַר הֲוָיָ"ה אֱלֹהֶיךָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה"; וּמַדּוּעַ נִקְרָאִים בִּלְשׁוֹן סְגֻלָּה? אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁאֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְהָבִין, מַדּוּעַ אִם עוֹשִׂים כָּךְ וְכָךְ, זוֹהִי סְגֻלָּה לְעִנְיָן פְּלוֹנִי, וְלֹא נִתָּן לְהַסְבִּיר בְּשֵׂכֶל מַדּוּעַ זֶה כָּךְ, כִּי סְגֻלָּה – הַיְנוּ לְמַעְלָה מֵהַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ-כֵן, מַמְשִׁיךְ רַבֵּנוּ זַ"ל וְאוֹמֵר, עַם יִשְׂרָאֵל עַם סְגֻלָּה, אֲשֶׁר זֶה לְמַעְלָה מֵהַשֵּׂכֶל – מַדּוּעַ לָקַח הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַם מִתּוֹךְ הָעַמִּים, עַם יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הֵם הָעָם הַנִּבְחָר, עַם יִשְׂרָאֵל אַף-פַּעַם לֹא יִתְעָרְבוּ בֵּין הַגּוֹיִים.

וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שַׁבָּת פט.): מֵאָז שֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה בְּסִינַי, יָרְדָה שִׂנְאָה מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם לְיִשְׂרָאֵל, הַגּוֹיִים שׂוֹנְאִים אֶת יִשְׂרָאֵל, וְאַף שֶׁהָעֵרֶב-רַב רוֹצִים לְבוֹלֵל אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בֵּין הַגּוֹיִים – הָיֹה לֹא תִּהְיֶה, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי: הֲלָכָה הִיא בְּיָדוּעַ שֶׁעֵשָׂו שׂוֹנֵא לְיַעֲקֹב (סִפְרֵי בְּהַעֲלֹתְךָ ט, י; וּבְרַשִּׁ"י וַיִּשְׁלַח לג, ד); גּוֹי שׂוֹנֵא יְהוּדִי, מְקַנֵּא בּוֹ, חָשׁ שֶׁהַיְּהוּדִי יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, הַקִּנְאָה אוֹכֶלֶת בּוֹ בְּכָל פֶּה, לָכֵן עַם יִשְׂרָאֵל צְרִיכִים לִהְיוֹת אוֹר לַגּוֹיִים, וְכֵיצַד? עַל-יְדֵי קִיּוּם תּוֹרָה וּמִצְווֹת, יְהוּדִי שֶׁזּוֹכֶה לִשְׁמֹר שַׁבָּת, אֵיזוֹ זְכוּת זוֹ? מַאי שַׁבָּת? שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הַהִיא דְּשָׁלִים מִכָּל סִטְרוֹי (זֹהַר ח"ב פח:); בָּזֶה שֶׁאָדָם שׁוֹמֵר שַׁבָּת, מַמְשִׁיךְ עָלָיו אוֹר זִיו וְחִיּוּת וּדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נָתַן לָנוּ רְמַ"ח מִצְווֹת עֲשֵׂה, וְשָׁסָ"ה לֹא תַּעֲשֶׂה, רְמַ"ח מִצְווֹת עֲשֵׂה, שֶׁזֶּה כְּנֶגֶד הָרְמַ"ח אֵיבָרִים שֶׁבָּאָדָם, וְהַשָּׁסָ"ה לֹא תַּעֲשֶׂה כְּנֶגֶד הַשָּׁסָ"ה גִּידִים שֶׁבָּאָדָם, וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (עַיֵּן מַכּוֹת כג:), שֶׁיֵּשׁ שְׁלָשׁ-מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה יָמִים בְּשָׁנָה, וּכְנֶגֶד זֶה יֵשׁ לָנוּ שְׁלָשׁ-מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה לֹא תַּעֲשֶׂה, שֶׁלֹּא נַעֲבֹר עַל צִוּוּי הַבּוֹרֵא, כָּל יוֹם וָיוֹם צוֹעֵק לָאָדָם: אַל תַּעֲשֶׂה בִּי רַע, לֹא בִּי תַּעֲשֶׂה אֶת הָרַע, אֶלָּא תִּדְחֶה אֶת הָרַע לְיוֹם הַמָּחָר, וְכֵן אוֹמֵר יוֹם הַמָּחָר: אַל תַּעֲשֶׂה בִּי רַע וְכוּ'. לָזֹאת אָנוּ סוֹפְרִים אֶת הַיָּמִים לֵידַע שֶׁכָּל יוֹם וָיוֹם מָנוּי וְסָפוּר, וְאֵין יוֹם אֶחָד הוֹלֵךְ לָרִיק. וְלָכֵן צְרִיכִים לִשְׁמֹר עַל כָּל יוֹם וָיוֹם, וְלֵידַע אֲשֶׁר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה כְּבָר אַף פַּעַם לֹא יִהְיֶה לְךָ. וְלָכֵן אַשְׁרֵי מִי שֶׁמְּנַצֵּל אֶת הַיָּמִים, לְקַיֵּם בָּהֶם רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהֵם קִיּוּם מִצְווֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת, וְכֵן לוֹמֵד תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהִיא חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ.

ג. הַיָּמִים הֵם צִמְצוּמִים לְקַבֵּל בָּהֶם הַשָּׂגַת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לִזְכֹּר, שֶׁהַיָּמִים הֵם צִמְצוּמִים לְקַבֵּל בָּהֶם הַשָּׂגַת אֱלֹקוּת. הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִקְרָא אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ, אֵין לָנוּ שׁוּם מֻשָּׂג בְּרוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הִלְבִּישׁ עַצְמוֹ בַּיָּמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים לט, ה): "וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא"; הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא צִמְצֵם עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בַּיָּמִים כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן נו): יֵשׁ לָנוּ שִׁבְעָה יָמִים בְּשָׁבוּעַ שֶׁהֵם כְּנֶגֶד שֶׁבַע סְפִירוֹת: חֶסֶד, גְּבוּרָה, תִּפְאֶרֶת, נֵצַח, הוֹד, יְסוֹד, מַלְכוּת, שֶׁזֶּה פַּרְצוּף אֶחָד, עוֹלָם אֶחָד, וְכָךְ  הוֹלֵךְ הַשָּׁבוּעַ, שִׁבְעָה יָמִים מְרַמְּזִים כְּנֶגֶד שִׁבְעִים שָׁנָה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בִּשְׁבִיל זֶה אָנוּ סוֹפְרִים אֶת הָעֹמֶר שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה, שֶׁהַשֶּׁבַע שַׁבָּתוֹת שֶׁל יְמֵי הַסְּפִירָה תִּהְיֶינָה תְּמִימוֹת וּשְׁלֵמוֹת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא יֵלֵךְ מֵהֶם רֶגַע לְאִבּוּד, כִּי כְּלַל חַיֵּי הָאָדָם הֵם שִׁבְעִים שָׁנָה, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר דָּוִד הַמֶּלֶךְ (תְּהִלִּים צ, י): "יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה", וְכָל יוֹם וָיוֹם אָדָם צָרִיךְ לְהַזְכִּיר לְעַצְמוֹ, שֶׁהַיּוֹם הַזֶּה צִמְצוּם וּלְבוּשׁ לְגַבֵּי הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא: "הַיּוֹם הַזֶּה אֲנִי צָרִיךְ לְהַשִּׂיג אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא", "הַיּוֹם הַזֶּה אֲנִי צָרִיךְ לַחֲשֹׁב מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא", הַיּוֹם הַזֶּה אֲנִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּלְקַיֵּם מִצְווֹת וְלִלְמֹד תּוֹרָה" וְכוּ', הַאִם אַתֶּם יוֹדְעִים, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים, מַהִי תּוֹרָה? אִם הָיִינוּ זוֹכִים לְהִתְבּוֹנֵן כִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּבָזֶה שֶׁאָדָם לוֹמֵד תּוֹרָה הוּא נִכְלָל בְּתוֹךְ חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי הָיִינוּ עוֹסְקִים רַק בַּתּוֹרָה.

לָזֹאת אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (קֹהֶלֶת רַבָּה, ט, כד): הוֹאִיל וְהֶבֶל הֵם יָמָיו שֶׁל הָאָדָם וּכְצֵל הֵם, מָה הֲנָאָה יֵשׁ לוֹ בַּחַיִּים? אֶלָּא יִתְעַסֵּק בְּדִבְרֵי תּוֹרָה שֶׁכֻּלָּם חַיִּים; הַיּוֹם פּוֹרֵחַ, הָבָה נַתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל מֶה הָיָה אֶתְמוֹל? לֹא נִתְבּוֹנֵן וְנַחֲשֹׁב וְנַחֲקֹר מַה יִּהְיֶה מָחָר?! הָבָה נִסְתַּכֵּל בַּחֲזָרָה מֶה הָיָה אֶתְמוֹל, אֵיךְ עָבַר עָלֵינוּ יוֹם הָאֶתְמוֹל, וְזוֹ הַתּוֹכָחָה הֲכִי גְּדוֹלָה לָאָדָם, אִם רוֹצֶה לְהוֹכִיחַ אֶת עַצְמוֹ שֶׁטָּעָה בַּחַיִּים, שֶׁיִּתְבּוֹנֵן עַל יוֹם הָאֶתְמוֹל, כְּדִכְתִיב (בְּרֵאשִׁית לא, מב): "וַיּוֹכַח אָמֶשׁ", אִם רְצוֹנְךָ לְהוֹכִיחַ אֶת עַצְמְךָ – תִּסְתַּכֵּל עַל אֶמֶשׁ; אֶמֶשׁ הִסְתּוֹבַבְנוּ שְׁבוּרִים וּרְצוּצִים, בְּדִכָּאוֹן, בְּעַצְבוּת וּבִמְרִירוּת, דִּמְיַנּוּ לְעַצְמֵנוּ: "הַלְוַאי וְהָיִינוּ זוֹכִים בְּפַיִס" וְכוּ', הִסְתּוֹבַבְנוּ מְלֵאֵי דִּמְיוֹנוֹת: "לוּ הָיִינוּ עֲשִׁירִים גְּדוֹלִים" וְכוּ', אוֹ כָּל הַיּוֹם רַבְנוּ עִם הָאִשָּׁה, הִשְׁפַּלְנוּ אֶת הַיְלָדִים, הִסְתּוֹבַבְנוּ, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, בְּדִכָּאוֹן פְּנִימִי, שָׁכַבְנוּ בַּמִּטָּה כְּפֶגֶר מֵת, וּמַה פָּעַלְנוּ עִם כָּל זֹאת? הֲלֹא הַיּוֹם הָיָה מֵת, עָבַר עִם מְאוּמָה, וְזוֹ הַתּוֹכָחָה הֲכִי גְּדוֹלָה. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עָלֵינוּ לִזְכֹּר, שֶׁהַיָּמִים הֵם צִמְצוּמִים לְקַבֵּל בָּהֶם הַשָּׂגַת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל-כֵּן בֹּאוּ הַיּוֹם – בַּשָּׁעוֹת שֶׁעוֹד נוֹתְרוּ לָנוּ, הַיּוֹם הַזֶּה דַּיְקָא, לְמַלֵּא בּוֹ תֹּכֶן רוּחָנִי! הָבָה הַיּוֹם נִלְמַד תּוֹרָה! נְקַיֵּם עוֹד הַיּוֹם כַּמָּה מִצְווֹת! נְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא! נֹאמַר כַּמָּה מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים! נַחֲטֹף כַּמָּה פְּרָקִים מִשְׁנָיוֹת! נִתְלַבֵּשׁ בַּמִּצְווֹת! כְּמוֹ שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר (שִׂיחוֹת-הֲרַ"ן, סִימָן כג): אַשְׁרֵי הָאָדָם שֶׁאוֹכֵל בְּכָל יוֹם פְּרָקִים מִשְׁנָיוֹת, וְשׁוֹתֶה אַחַר-כָּךְ כַּמָּה מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים, וּמִתְלַבֵּשׁ בַּמִּצְווֹת; כִּי זֶה הָאֲכִילָה, הַשְּׁתִיָּה וְהַלְּבוּשִׁים שֶׁל הַנְּשָׁמָה.

לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! בֹּאוּ עוֹד הַיּוֹם נַתְחִיל לִשְׂמֹחַ! וַחֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (תַּנְחוּמָא שְׁמִינִי): אֵין הַשִּׂמְחָה מַמְתֶּנֶת לָאָדָם, לֹא כָּל מִי שֶׁשָּׂמֵחַ הַיּוֹם שָׂמֵחַ לְמָחָר; בֹּאוּ הַיּוֹם נַתְחִיל לִשְׂמֹחַ! בֹּאוּ הַיּוֹם נֶחְדַּל עִם הַשְּׁטֻיּוֹת וְהַדִּמְיוֹנוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁל הַהֶבֶל שֶׁלָּנוּ, שֶׁיִּהְיוּ לָנוּ מִילְיוֹנִים, וְנִהְיֶה מְלָכִים, וְנִמְשֹׁל עַל בְּנֵי-אָדָם, הָבָה נַעֲזֹב אֶת הַשְּׁטֻיּוֹת וְהַדִּמְיוֹנוֹת שֶׁלָּנוּ, נַתְחִיל לְהִתְקָרֵב אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹד הַיּוֹם הַזֶּה, נַתְחִיל לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, בֹּאוּ הַיּוֹם הַזֶּה, שֶׁנּוֹתְרוּ לָנוּ בּוֹ שָׁעוֹת סְפוּרוֹת, נִתְוַדֶּה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְנָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה. אֵלּוּ הֵם "יְמֵי הַסְּפִירָה", כָּךְ סוֹפְרִים אֶת הַיָּמִים, וְזֶה עִקַּר הַגְּדֻלָּה שֶׁל בַּר יִשְׂרָאֵל, שֶׁסּוֹפֵר כָּל יוֹם וָיוֹם. וּבִשְׁבִיל זֶה אָנוּ אוֹמְרִים בְּכָל יוֹם: "הַיּוֹם יוֹם רִאשׁוֹן בְּשַׁבָּת, שֶׁבּוֹ הַלְּוִיִּים הָיוּ אוֹמְרִים עַל הַדּוּכָן בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ, הַיּוֹם יוֹם שֵׁנִי בְּשַׁבָּת, שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְּוִיִּים אוֹמְרִים עַל הַדּוּכָן בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ, הַיּוֹם יוֹם שְׁלִישִׁי" וְכוּ', כָּל יוֹם וָיוֹם אֲנַחְנוּ סוֹפְרִים, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁכָּל יוֹם וָיוֹם זֶהוּ צִמְצוּם לְהַשִּׂיג בּוֹ רוּחָנִיּוּת חִיּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלָכֵן אָנוּ סוֹפְרִים אֶת הַיָּמִים, וּמַחֲזִיקִים אוֹתָם חֲשׁוּבִים בְּיוֹתֵר, כִּי כָּל יוֹם הוּא צִמְצוּם לְגַבֵּי הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא.

ד. נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל צְרִיכוֹת לְהִתְאַחֵד יַחַד בְּיָמִים אֵלּוּ

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אִם אֲנַחְנוּ נַכְנִיס בָּנוּ שֶׁכָּל יוֹם וָיוֹם הוּא יוֹם חָדָשׁ, אָז נֵדַע שֶׁבַּיּוֹם הַזֶּה צְרִיכִים לְהִתְאַחֵד יַחַד נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. מֵאַיִן בָּאוֹת הַשִּׂנְאָה וְהַקִּנְאָה שֶׁשּׁוֹרוֹת, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, בֵּין אֶחָד לַשֵּׁנִי? מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יוֹדְעִים שֶׁהַיּוֹם הַזֶּה הוּא יוֹם, וְעַל כָּל יוֹם וָיוֹם יִצְטָרְכוּ לָתֵת פַּעַם דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, וּמִזֶּה בָּא שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה עָוֶל לַזּוּלָת, וּמִזֶּה נִבְרָא הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם, שֶׁכָּל עִנְיָנוֹ לְהַחֲשִׁיךְ עֵינֵינוּ, וְהוּא נִתְלַבֵּשׁ בִּבְנֵי-אָדָם, שֶׁגּוֹרְמִים הֶעֱלֵם וְהֶסְתֵּר, שֶׁלֹּא יִרְאוּ אֱלֹקוּת, שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁוּ אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמִזֶּה בָּא כָּל הָעִנְיָן שֶׁל 'הַפְרֵד וּמְשֹׁל', לְהַפְרִיד בֵּין עַם יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי שֶׁהוּא יוּכַל לִמְשֹׁל בֵּינֵיהֶם. וּבַעֲבוּר זֶה נִפְטְרוּ תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא בִּימֵי הַסְּפִירָה. וּמַדּוּעַ? עַל שֶׁלֹּא נָהֲגוּ כָּבוֹד זֶה בָּזֶה. לְרַבִּי עֲקִיבָא הָיוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף תַּלְמִידִים, וְכֻלָּם נִפְטְרוּ בְּפֶרֶק אֶחָד, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נָהֲגוּ כָּבוֹד זֶה בָּזֶה, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (יְבָמוֹת סב:); וּמַדּוּעַ לֹא נָהֲגוּ כָּבוֹד הָאֶחָד בְּזוּלָתוֹ? מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יָדְעוּ שֶׁכָּל יוֹם וָיוֹם סָפוּר וּמָנוּי; אִם אָדָם הָיָה יוֹדֵעַ, שֶׁכָּל יוֹם וָיוֹם מָנוּי, הָיָה אוֹהֵב אֶת זוּלָתוֹ וּמְכַבְּדוֹ, כִּי יְהוּדִים צְרִיכִים לִחְיוֹת בְּיַחַד בְּאַהֲבָה וּבְאַחְדוּת. מֵאַיִן נוֹבֵעַ, שֶׁיְּהוּדִי שׂוֹנֵא יְהוּדִי אַחֵר? לָמָּה יֶשְׁנָהּ הַגִּזְעָנוּת, לָמָּה קַיָּמִים הַהֶפְרֵשִׁים וְהַהֶבְדֵּלִים בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל?! הֲלֹא כֻּלָּנוּ חוֹזְרִים לְאוֹתוֹ מָקוֹם – אֶל הַבִּינָה, אֶל כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁמִּשָּׁם נִלְקְחוּ כְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן א'), שֶׁנִּשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בָּאוֹת מֵעוֹלַם הַבִּינָה, שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בָּאִים מִכִּסֵּא הַכָּבוֹד, וּלְשָׁם אָנוּ חוֹזְרִים, אֲזַי מַדּוּעַ לִשְׂנֹא זֶה אֶת זֶה?! אָב אֶחָד לְכֻלָּנוּ, הָאַבָּא שֶׁבַּשָּׁמַיִם! וּמֵאַיִן אִם-כֵּן יֵשׁ דָּבָר כָּזֶה, שֶׁאֶחָד לֹא יִנְהַג כָּבוֹד בְּזוּלָתוֹ? מֵהַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם; כִּי בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה וְהַנִּסָּיוֹן נִבְרָא הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם, שֶׁהוּא הַיֵּצֶר-הָרָע, וְהוּא הַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית, וְהוּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת, לְהַעֲלִים וּלְהַסְתִּיר אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמִתְלַבֵּשׁ בְּכָל מִינֵי שַׁקְרָנִים, רַמָּאִים וּצְבוּעִים, הַמִּתְחַזִּים כְּאִלּוּ הֵם רַבָּנִים, מַנְהִיגִים, כְּאִלּוּ הֵם מְקֻבָּלִים, וְנוֹתְנִים תִּקּוּנִים, וּלְמַעֲשֶׂה, מוֹלִיכִים אֶת הָעָם שׁוֹלָל. וְאֵלּוּ הֵם יְמֵי הָאֵבֶל שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בִּימֵי הַסְּפִירָה, שֶׁאָסוּר לְהִתְחַתֵּן בְּיָמִים אֵלּוּ, אָסוּר לִשְׁמֹעַ כְּלֵי זֶמֶר בְּיָמִים אֵלּוּ, וְאָסוּר לְהִסְתַּפֵּר בְּיָמִים אֵלּוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכִינוּ לִזְכֹּר, אֲשֶׁר כָּל יוֹם וָיוֹם מָנוּי וְסָפוּר. וּמִזֶּה בָּא, שֶׁמֵּתוּ תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא.

וּבֶאֱמֶת אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרֵאשִׁית רַבָּה, פָּרָשָׁה סא, סִימָן ג'), שֶׁכָּל הַתַּלְמִידִים שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא בְּפֶרֶק אֶחָד מֵתוּ, לָמָּה? שֶׁהָיְתָה עֵינָם צָרָה אֵלּוּ בְּאֵלּוּ, אֶחָד לֹא הָיָה יָכוֹל לִסְבֹּל אֶת זוּלָתוֹ. מֵאַיִן בָּא דָּבָר כָּזֶה, שֶׁאֵין יְכוֹלִים לְהִתְאַחֵד יַחַד, אֵין יְכוֹלִים לֶאֱהֹב זֶה אֶת זֶה, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, אֲשֶׁר אֵלּוּ יְמֵי הָאֵבֶל, הֲכִי גְּדוֹלִים? מִפְּנֵי שֶׁאֵינֶנּוּ זוֹכִים לִזְכֹּר, אֲשֶׁר כָּל יוֹם וָיוֹם מָנוּי וְסָפוּר. וּמֵהֵיכָן בָּא, שֶׁאֵינֶנּוּ זוֹכִים לִזְכֹּר אֶת חֲשִׁיבוּת הַיָּמִים? מִנִּאוּף, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן; הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם מְמַלֵּא אֶת הָעוֹלָם עִם כָּל מִינֵי תְּמוּנוֹת תּוֹעֵבָה, שִׁקּוּץ, תִּעוּב, זִהוּם וְעֵירֹם, וּמִזֶּה בָּא פְּגַם הַבְּרִית – הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, וּשְׁאָר מִינֵי גִּלּוּי עֲרָיוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, אֲשֶׁר מִשָּׁם בָּא, שֶׁהַמֹּחַ מְקֻלְקָל, וּמִשָּׁם בָּאָה הַשִּׂנְאָה, שֶׁאֶחָד שׂוֹנֵא אֶת זוּלָתוֹ. לָזֹאת אוֹמֵר הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ (לִקּוּטֵי-תּוֹרָה בָּלָק): מִי הָיוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא? הֵם הָיוּ גִּלְגּוּל שֶׁל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף אִישׁ שֶׁמֵּתוּ בְּבַעַל פְּעוֹר; אֲשֶׁר אָז זִמְרִי בֶּן סָלוּא הָיָה נוֹאֵף, וּבָא בְּעַזּוּת נֶגֶד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְהִכְשִׁיל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בְּנִאוּף וּבְזֻהֲמָה, וְעַכְשָׁו הֻצְרְכוּ לְהִתָּקֵן. כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מְגַלֶּה אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְכֻלָּם, וּמְפַרְסֵם: תֵּדְעוּ, שֶׁאֵין בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְכָל יוֹם וָיוֹם מָנוּי וְסָפוּר, לָכֵן אָנוּ צְרִיכִים לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמֵנוּ, עַם יִשְׂרָאֵל הוּא עַם קָדוֹשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (וַיִּקְרָא יט, ב): "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי", אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, יִשְׂרָאֵל צְרִיכִים לְהִתְקַדֵּשׁ, כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא גַּם-כֵּן, כִּבְיָכוֹל, קָדוֹשׁ. וּמָה אָנוּ רוֹאִים? שֶׁהָעֵרֶב-רַב רוֹצִים לְעָרֵב בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל גּוֹיוֹת לְבוֹלְלָם בֵּינֵיהֶם, וְלָכֵן אָנוּ רוֹאִים, שֶׁהוֹלְכִים בְּלִי צְנִיעוּת כְּחַיּוֹת הַשָּׂדֶה. אַךְ עַם יִשְׂרָאֵל הֵם חֵלֶק אֱלוֹקַ מִמַּעַל, וְלָכֵן צְרִיכִים לְהִבָּדֵל מִמַּעֲשֵׂי הַגּוֹיִים הַמְזֹהָמִים, וּצְרִיכִים לֵילֵךְ בִּצְנִיעוּת, בְּטָהֳרָה וּבִקְדֻשָּׁה, וְזֶה הַגָּאוֹן שֶׁלָּנוּ, שֶׁאֵינֶנּוּ מִסְתּוֹבְבִים עֲרֻמִּים וַעֲרֻמּוֹת כְּחַיּוֹת הַשָּׂדֶה, זוֹ הַגַּאֲוָה שֶׁלָּנוּ. אֲבָל קָם נֶגֶד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ נוֹאֵף גָּדוֹל – זִמְרִי בֶּן סָלוּא;

כִּי מִי שֶׁמְּדַבֵּר נֶגֶד צַדִּיק הָאֱמֶת – הוּא נוֹאֵף, כִּי אֵין  מִי שֶׁיְּדַבֵּר נֶגֶד צַדִּיק הַדָּבוּק בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֶלָּא אִם הוּא פָּגוּם וְנוֹאֵף. וְקָם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וּמְגַלֶּה לְכֻלָּם: "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת", מֵאַחַר שֶׁיָּצָאנוּ מִמִּצְרַיִם, עָלֵינוּ לִסְפֹּר אֶת הַיָּמִים. אֲבָל אִם אֵינֶנּוּ רוֹצִים לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אֶלָּא כָּל יוֹם וָיוֹם אָנוּ מְבַלִּים בַּשְּׁטֻיּוֹת, מִזֶּה בָּא מַה שֶּׁבָּא, שֶׁבְּנֵי-אָדָם נִכְשָׁלִים בְּנִאוּף; כִּי אִם הָיָה יוֹדֵעַ, אֲשֶׁר כָּל יוֹם הוּא מָנוּי וְסָפוּר בְּחֶשְׁבּוֹן צֶדֶק, אֲזַי הָיָה הַמֹּחַ שָׁלֵם, וְלֹא הָיָה נִכְשָׁל בְּנִאוּף, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. לָזֹאת בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! בֹּאוּ בְּיָמִים אֵלּוּ נִתְאַחֵד יַחַד, כִּי רַבִּי עֲקִיבָא בָּא וְאָמַר: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה (יְרוּשַׁלְמִי נְדָרִים ט, ד). אִם רְצוֹנֵנוּ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, עָלֵינוּ לְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ אֶת הַמִּצְוָה שֶׁל "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" – לֶאֱהֹב אֶת כָּל יְהוּדִי בְּלִי יוֹצֵא מִן הַכְּלָל. הִנֵּה אָנוּ עֵדִים לַמְּצִיאוּת הַמָּרָה שֶׁל הַקִּנְאָה וְהַשִּׂנְאָה שֶׁשּׁוֹרוֹת בֵּינֵינוּ, שֶׁאֶחָד מְדַבֵּר עַל הַשֵּׁנִי, אֲשֶׁר הַכֹּל נוֹבֵעַ רַק מֵחֲמַת נִאוּף, מִי שֶׁנּוֹאֵף – הוּא דַּיְקָא שׂוֹנֵא אֶת הַזּוּלָת, כִּי מִי שֶׁקָּדוֹשׁ וְטָהוֹר וְדָבוּק בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הוּא רוֹאֶה שֶׁכְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בָּאוֹת מֵאוֹתוֹ מָקוֹם, מֵהֵיכָן שֶׁנִּשְׁמָתוֹ בָּאָה – מִכִּסֵּא הַכָּבוֹד. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! דַּיְקָא בְּיָמִים אֵלּוּ, עָלֵינוּ לְהִתְאַחֵד יַחַד, וְלֶאֱהֹב אֶת הַזּוּלָת, וְנַעֲשֶׂה סוֹף וְקֵץ לַשִּׂנְאָה שֶׁהָאֶחָד שׂוֹנֵא אֶת זוּלָתוֹ, הָבָה נַשְׁלִים זֶה עִם זֶה, כִּי כָּל יוֹם וָיוֹם הוּא יוֹם, וַחֲבָל שֶׁיַּעַבְרוּ הַיָּמִים הַטּוֹבִים שֶׁלָּנוּ בְּקִנְאָה וּבְשִׂנְאָה, בִּמְרִיבוֹת וּבְמַחֲלֹקֶת, כִּי סוֹף כָּל סוֹף נִצְטָרֵךְ לַעֲזֹב אֶת זֶה הָעוֹלָם, וְלֹא יוֹעִיל לָנוּ כְּלוּם. וְלָכֵן צְרִיכִים לֶאֱהֹב אֶת כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל. וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לֶאֱהֹב אֶת כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל, סִימָן שֶׁזָּכָה כְּבָר לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁבָּא עַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת הַבְּרִית, אַשְׁרֵי לוֹ!

ה. אָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן, אֲפִלּוּ בָּנָה וְאַחַר-כָּךְ נֶחֱרַב – יַחֲזֹר וְיִבְנֶה מֵחָדָשׁ

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! זִכְרוּ הֵיטֵב, שֶׁאָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן, אֲפִלּוּ שֶׁעָבַר עָלֵינוּ מַה שֶּׁעָבַר, נִכְשַׁלְנוּ בְּכָל מִינֵי עֲבֵרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן עח): אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, אֵין דָּבָר כָּזֶה יֵאוּשׁ. אֲפִלּוּ בָּנִיתִי מַה שֶּׁבָּנִיתִי, וּלְבַסּוֹף בָּאוּ וְהֶחְרִיבוּ  אֶת הַכֹּל – אָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ, אָסוּר לִי לַעֲזֹב אֶת עַצְמִי, כְּאִלּוּ זֶה סוֹף הָעוֹלָם, כִּי כָּךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יְבָמוֹת סב:): רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, לָמַד תּוֹרָה בְּיַלְדוּתוֹ, יִלְמַד תּוֹרָה בְּזִקְנוּתוֹ, הָיוּ לוֹ תַּלְמִידִים בְּיַלְדוּתוֹ, יִהְיוּ לוֹ תַּלְמִידִים בְּזִקְנוּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (קֹהֶלֶת יא, ו): "בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֶךָ וְלָעֶרֶב אַל תַּנַּח יָדֶךָ"; אוֹמְרִים עַל זֶה חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא הָיוּ לוֹ שְׁנֵים-עָשָׂר אֶלֶף זוּגוֹת תַּלְמִידִים, וְכֻלָּם מֵתוּ בְּפֶרֶק אֶחָד. תְּתָאֲרוּ לְעַצְמְכֶם, רַבִּי מֵקִים יְשִׁיבָה קְדוֹשָׁה שֶׁל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף תַּלְמִידִים – כַּמָּה זְמַן הוּא מַשְׁקִיעַ בָּזֶה?! וּבִפְרָט שֶׁכָּל תַּלְמִיד וְתַלְמִיד מְבַטֵּל אֶת זְמַנּוֹ הַיָּקָר שֶׁל הָרַבִּי, הוּא צָרִיךְ לַהֲקִימָם, לְעוֹרְרָם שֶׁיֵּלְכוּ לַמִּקְוֶה, לְהִתְפַּלֵּל, שֶׁיְּקַיְּמוּ אֶת הַמִּצְווֹת, שֶׁיִּלְמְדוּ, שֶׁיֹּאכְלוּ, שֶׁיִּתְנַהֲגוּ בְּדֶרֶךְ-אֶרֶץ, וְיֵלְכוּ לִישֹׁן, וְזֶה עִם תַּלְמִיד אֶחָד וְכוּ', וּלְרַבִּי עֲקִיבָא הָיוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף תַּלְמִידִים! אֲזַי כַּמָּה טְרָדוֹת וִיגִיעוֹת טָרַח וְיָגַע עִמָּהֶם, וּלְבַסּוֹף כֻּלָּם נִפְטְרוּ. רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה צָרִיךְ לְהִשָּׁבֵר לְגַמְרֵי – הֵיכָן תַּלְמִידַי?! הֵקַמְתִּי יְשִׁיבָה גְּדוֹלָה, קֵרַבְתִּי כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה אֲנָשִׁים לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְכֻלָּם עֲזָבוּנִי?! אַךְ רַבִּי עֲקִיבָא לֹא הִתְיָאֵשׁ וְלֹא נִשְׁבַּר, אֶלָּא הִתְחִיל מֵחָדָשׁ, בָּא לַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּדוֹרוֹ, וְהֵקִים תַּלְמִידִים חֲדָשִׁים, וְאֵילוּ? תַּלְמִידִים כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם הֵאִירוּ אֶת כְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם, שִׁבְעָה תַּלְמִידִים חֲדָשִׁים הֶעֱמִיד: רַבִּי מֵאִיר, רַבִּי יְהוּדָה, רַבִּי יוֹסֵי, רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ, רַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. תְּתָאֲרוּ לְעַצְמְכֶם! אַחַר שֶׁעָבַר עָלָיו מַה שֶּׁעָבַר, לֹא הִתְיָאֵשׁ, אֶלָּא הֵקִים תַּלְמִידִים חֲדָשִׁים שֶׁהֵאִירוּ לִכְלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וּבְתוֹכָם הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, שֶׁהוּא הִשְׁאִיר לָנוּ אֶת הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְהַתִּקּוּנֵי זֹהַר, שֶׁבָּהֶם מִתְגַּלִּים כָּל סִתְרֵי תּוֹרָה, שֶׁאָמַר: 'דַּי שֶׁאֲנִי נִמְצָא בָּעוֹלָם' (סֻכָּה נב.); וּבִזְכוּת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, אֲנַחְנוּ קַיָּמִים עַכְשָׁו.

כִּי הוּא מָסַר אֶת נַפְשׁוֹ לְגַלּוֹת אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. מִכָּאן אָנוּ לְמֵדִים, שֶׁאָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ, אַף שֶׁעָשִׂינוּ מַה שֶּׁעָשִׂינוּ, וּבָנִינוּ בִּנְיָן לְתִפְאָרָה וְנֶחֱרַב, אָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ, אֶלָּא צְרִיכִים לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ – לְקָרֵב עוֹד וְעוֹד נְשָׁמוֹת אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא; כִּי אַף פַּעַם לֹא נֵדַע, אוּלַי עַתָּה נָקִים תַּלְמִידִים כָּאֵלּוּ, שֶׁמֵּהֶם יֵצֵא תַּלְמִיד אֶחָד שֶׁיָּאִיר אֶת כָּל הָעוֹלָם עִם אוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ לָקַחַת אֶת עַצְמְכֶם בְּיֶדְכֶם, וְאַל תִּתְיָאֲשׁוּ בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן, תַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְתֵדְעוּ שֶׁאֵין עִנְיָן שֶׁל יֵאוּשׁ, אַדְּרַבָּה! הָבָה נַתְחִיל מֵעַתָּה לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְאַשְׁרֵי הָאָדָם הַזּוֹכֶה לְהַחֲזִיר אֶת אֲחֵרִים בִּתְשׁוּבָה, אֲשֶׁר אֵין מִצְוָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (נָשֹׂא קכח.): זַכָּאָה מַאן דְּאָחִיד בְּיָדֵיהּ דְּחַיָּבֵיהּ; אַשְׁרֵי מִי שֶׁאוֹחֵז בִּידֵי הַחוֹטְאִים לַהֲשִׁיבָם בִּתְשׁוּבָה. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אִם רְצוֹנְכֶם לְתַקֵּן אֶת כָּל אֲשֶׁר פְּגַמְתֶּם וְשִׁחַתֶּם עַד כֹּה, עִקַּר תִּקּוּנְכֶם – שֶׁתֵּלְכוּ וְתַחֲזִירוּ יְהוּדִים בִּתְשׁוּבָה, וּבִזְכוּת זֶה נִזְכֶּה לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה. וְאֵין עוֹד תִּקּוּן עַל הֶעָבָר הָרַע שֶׁל הָאָדָם, כְּמוֹ לַעֲסֹק בְּעֵסֶק קָדוֹשׁ וְנוֹרָא זֶה, לְהַחֲזִיר בְּנֵי-אָדָם בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר אֵין עוֹד לְמַעְלָה מִזֶּה; אַשְׁרֵי מִי שֶׁעוֹסֵק בָּעֲבוֹדָה הַקְּדוֹשָׁה הַזּוֹ – לְהַחֲזִיר אֶת הַבְּרִיּוֹת אֶל צוּר מַחֲצַבְתָּם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִזְכֶּה שֶׁיִּמְחַל לוֹ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל כָּל עֲווֹנוֹתָיו, וְיִזְכֶּה לְהִשְׁתַּעְשֵׁעַ בְּשַׁעֲשׁוּעַ דְּמַלְכָּא, וְיִסְתַּכֵּל בְּזִיו שְׁכִינַת עֻזּוֹ יִתְבָּרַךְ; אַשְׁרֵי לוֹ בָּזֶה וּבַבָּא לְנֵצַח נְצָחִים.

תַּם וְנִשְׁלַם, שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!