קונטרס
ימי חנוכה הקדושים
יְגַלֶּה נוֹרָאוֹת נִפְלָאוֹת מִמַּעֲלַת הַיָּמִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלּוּ, שֶׁמֵּאִיר בָּהֶם הָאוֹר הַגָּנוּז מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית, לְמִי שֶׁיִּתְבּוֹנֵן בָּהֶם.
מוֹהֲרֹא"שׁ זַ"ל אָמַר: רָאוּי לְכָל בַּר יִשְׂרָאֵל לִשְׂמֹחַ מְאֹד בִּימֵי הַחֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאָז הוּא חַג שֶׁל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה, כִּי הַיְּוָנִים רָצוּ לְהַשְׁכִּיחַ אֶת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גָּזְרוּ גְּזֵרוֹת רָעוֹת נֶגֶד תּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה, וְלָכֵן כְּשֶׁנִּצְּחוּ אוֹתָם וְהִשְׁפִּילוּם, מִזֶּה יָצְאָה שִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וְלָכֵן רָאוּי לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ בִּימֵי חֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים לְהַתְחִיל לִלְמֹד וּלְהַתְמִיד בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה.
(אִמְרֵי מוֹהֲרֹא"שׁ, חֵלֶק ג' סִימָן א')
בנוי ומיוסד על פי דברי
רבינו הקדוש והנורא, אור הגנוז והצפון
בוצינא קדישא עילאה, אדונינו, מורינו ורבינו
רבי נחמן מברסלב, זכותו יגן עלינו
ועל-פי דברי תלמידו, מורינו
הגאון הקדוש, אור נפלא, אשר כל רז לא אניס ליה
רבי נתן מברסלב, זכותו יגן עלינו
ומשולב בפסוקי תורה, נביאים, כתובים ומאמרי
חכמינו הקדושים מגמרא ומדרשים וזוהר הקדוש.
א.
בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אָנוּ עוֹמְדִים עַכְשָׁו בִּימֵי חֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים. רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ב'), שֶׁיְּמֵי חֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים הֵם יְמֵי הוֹדָאָה, שֶׁעָלֵינוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ וּלְפָאֵר לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ הוּא, עַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה.
וְאוֹמֵר הָאֲרִ"י זַ"ל, שֶׁכָּל מַה שֶּׁקָּרָה לְעַם יִשְׂרָאֵל בַּהַתְחָלָה, נִמְשָׁךְ וְעוֹבֵר עַל עַם יִשְׂרָאֵל עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, בְּכָל חַג מֵאִיר אוֹר חָדָשׁ לְעַם יִשְׂרָאֵל, כְּגוֹן: פֶּסַח – בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שָׁבוּעוֹת – בְּחַג מַתַּן תּוֹרָה, סֻכּוֹת- בִּהְיוֹתֵנוּ מְסוֹבָבִים בְּעַנְנֵי כָּבוֹד וְכוּ',
כְּמוֹ כֵן חֲנֻכָּה – שֶׁעָמְדוּ עָלֵינוּ אָז הַיְּוָנִים, וְגָזְרוּ גְּזֵרוֹת רָעוֹת, וְעַם יִשְׂרָאֵל נִצְּלוּ מֵהֶם, וְכֵן פּוּרִים – שֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע מִזֶּרַע עֲמָלֵק, וְרָצָה לְהַכְחִיד אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, נִתְהַפֵּךְ עָלָיו וְהוּא נָפַל, אוֹתָהּ הֶאָרָה יֵשׁ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה מֵחָדָשׁ, כְּשֶׁבָּא חַג מֵחַגֵּי יִשְׂרָאֵל, אוֹתָהּ הֶאָרָה שֶׁהֵאִירָה עַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל,- מְאִירָה שׁוּב.
וְלָכֵן אִם אָנוּ עוֹמְדִים עַכְשָׁו בִּימֵי חֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים, לְצַעֲרֵנוּ הָרַב, אָנוּ נִמְצָאִים עַתָּה בְּאוֹתָהּ צָרָה, אוֹתָם הַיְּוָנִים שֶׁל אָז, יֶשְׁנָם גַּם הַיּוֹם, רַק יֵשׁ לָהֶם שֵׁם אַחֵר: עֵרֶב- רַב, שֶׁהִתְעָרְבוּ בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל גּוֹיִים שֶׁאֵינָם מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, וְגוֹזְרִים גְּזֵרוֹת רָעוֹת לְהַעֲבִיר עַל הַדָּת,
וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֵינוֹ עוֹזֵב אוֹתָנוּ, שׁוֹלֵחַ לָנוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, חַכְמֵי הַתּוֹרָה, צַדִּיקֵי הַדּוֹר, שֶׁמַּחְדִּירִים בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל אֱמוּנָה בְּרוּרָה וּמְזַכֶּכֶת בּוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת פַּח הַשֶּׁמֶן שֶׁלֹּא טִמְּאוּ, הֵם מְאִירִים לְנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל אוֹר הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בִּימֵי הַיְּוָנִים, שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרֵאשִׁית רַבָּה, פָּרָשָׁה ב'): חֹשֶׁךְ זֶה יָוָן, שֶׁהֶחְשִׁיכוּ עֵינֵי יִשְׂרָאֵל בִּגְזֵרוֹתֵיהֶם, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים לָהֶם: כִּתְבוּ לָכֶם עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר, שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק בֵּאלֹקֵי יִשְׂרָאֵל,
נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: מַהִי הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁגָּזְרוּ גְּזֵרָה כָּזוֹ, שֶׁעַל קֶרֶן הַשּׁוֹר יִהְיֶה חָקוּק, שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק בֵּאלֹקֵי יִשְׂרָאֵל? אֶלָּא חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים (שַׁבָּת לה:) קֶרֶן-לְמָה הִיא מְשַׁמֶּשֶׁת? וְהַאִם מֻתָּר לְטַלְטְלָהּ בְּשַׁבָּת? וּמְשִׁיבִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, יְכוֹלִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּזֶה לְבַקְבּוּק חָלָב שֶׁל תִּינוֹק, שֶׁשּׁוֹפְכִים אֶת הֶחָלָב לַמָּקוֹם הָרָחָב, וְהוּא שׁוֹתֶה מֵהַמָּקוֹם הַצַּר, וְלָכֵן מֻתָּר לְטַלְטְלָהּ בְּשַׁבָּת,
וְאִם כֵּן זוֹ הָיְתָה כַּוָּנַת הַיְּוָנִים, שֶׁרָצוּ לַחְקֹק אֲפִלּוּ עַל בַּקְבּוּק הֶחָלָב שֶׁל הַתִּינוֹק, שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק בֵּאלֹקֵי יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ שֶׁאֲפִלּוּ תִּינוֹק יוֹנֵק, פָּעוּט כָּל-כָּךְ, כְּבָר יִרְאֶה חֲקִיקָה שֶׁל כְּפִירָה וּמִינוּת, חַס וְשָׁלוֹם. מָה אָנוּ רוֹאִים הַיּוֹם? אוֹתוֹ דָּבָר. לְצַעֲרֵנוּ הָרַב, מִילְיוֹן וָחֵצִי יְלָדִים אֵינָם יוֹדְעִים מַה זֶּה "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הֲוָיָ"ה אֱלֹקֵינוּ הֲוָיָ"ה אֶחָד" (דְּבָרִים ו, ד') וְאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת, זוֹ גְּזֵרַת יָוָן גְּזֵרַת שְׁמָד.
ב.
וְאַף-עַל-פִּי-כֵן כְּמוֹ שֶׁהָיָה בִּימֵי הַחַשְׁמוֹנָאִים, שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נֵס, וְרַבִּים נָפְלוּ בְּיַד מְעַטִּים, טְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים, רְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תּוֹרָתְךָ, כְּמוֹ-כֵן יֵשׁ לָנוּ בַּדּוֹר הַזֶּה צַדִּיקִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, הַמּוֹסְרִים נַפְשָׁם בַּעֲבוּרוֹ יִתְבָּרַךְ,
וְרוֹאִים בְּחוּשׁ, אֲשֶׁר לֹא אַלְמָן יִשְׂרָאֵל, יֶשְׁנָם תַּלְמוּדֵי תּוֹרָה, שֶׁמְּלַמְּדִים תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן תּוֹרָה, עַל אַף כָּל הַקְּשָׁיִים שֶׁיֶּשְׁנָם, שֶׁאֵין רוֹצִים לְסַיֵּעַ לָהֶם כַּסְפִּית, וּמְתָרְצִים כְּאִלּוּ הַתַּלְמוּדֵי תּוֹרָה הֵם סוֹחֲטֵי כַּסְפֵּי צִבּוּר, בְּשָׁעָה שֶׁלְּכָל הַתַּרְבּוּת יָוָן, לְכָל הַשְּׁטֻיּוֹת וְהַדִּמְיוֹנוֹת, הַסַּמִּים וְהָאַלִּימוּת, הַסַּכִּינִים וְהָרֶצַח, לָהֶם יֵשׁ מִמּוּן רַב, וְסִיּוּעַ כַּסְפִּי אַדִּיר, וְאִלּוּ לְתִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן וְכוּ', שֶׁלּוֹמְדִים תּוֹרָה עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ, לָהֶם לֹא מַגִּיעַ מְאוּמָה,
וְאַף-עַל-פִּי-כֵן עַם יִשְׂרָאֵל בּוֹנִים תַּלְמוּדֵי תּוֹרָה וּבָתֵּי סֵפֶר תּוֹרָנִיִּים, שֶׁמְּלַמְּדִים בָּהֶם חִנּוּךְ יְהוּדִי טָהוֹר עַל טָהֳרַת הָאֱמוּנָה וְהַקְּדֻשָּׁה, וּמְקִימִים יְשִׁיבוֹת וְכוֹלְלִים שֶׁמִּתְיַגְּעִים בָּהֶם בַּתּוֹרָה, זֶה הָאוֹר שֶׁמֵּאִיר לָנוּ בַּגָּלוּת! וְעַל זֶה עָלֵינוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, עַל כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעוֹשֶׂה עִמָּנוּ,
אַף שֶׁתַּרְבּוּת יָוָן הָעֵרֶב-רַב רוֹצִים לַעֲקֹר אֶת הַקְּדֻשָּׁה מֵעַם יִשְׂרָאֵל, אֶת הַשַּׁבָּת רוֹצִים לִמְחֹק לְגַמְרֵי, אַף-עַל-פִּי-כֵן נִמְצָאִים אַלְפֵי אֲלָפִים יְהוּדִים שׁוֹמְרֵי תּוֹרָה וּמִצְוֹת, מוֹסְרִים נַפְשָׁם בַּעֲבוּרוֹ יִתְבָּרַךְ, זוֹ הַתּוֹדָה הֲכִי גְּדוֹלָה שֶׁאָנוּ יְכוֹלִים לָתֵת לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בִּימֵי חֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלּוּ, שֶׁנּוֹתַר לָנוּ הַפַּךְ שֶׁמֶן שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵהַצַּדִּיקִים, מֵחַכְמֵי הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּהוּ פַּךְ שֶׁמֶן שֶׁלֹּא נָגְעוּ בּוֹ הַיְּוָנִים, וְזֶה מַה שֶּׁמְּחַזֵּק וּמְחַיֶּה אוֹתָנוּ.
אֲבָל כְּמוֹ שֶׁהָיָה אָז, שֶׁמַּתִּתְיָהוּ כֹּהֵן גָּדוֹל עִם בָּנָיו, יָצְאוּ לַחוּץ, וְגִלּוּ וּפִרְסְמוּ לַכֹּל: "מִי כָמוֹךָ בָּאֵלִם הֲוָיָ"ה", כְּמוֹ-כֵן עָלֵינוּ לְגַלּוֹת וּלְפַרְסֵם לְכֻלָּם, הַיְנוּ לְכָל אֵלּוּ שֶׁנִּתְפְּסוּ בְּרֶשֶׁת הָעֵרֶב-רַב: בֹּאוּ חֲזָרָה הַבַּיְתָה, בֹּאוּ תַּכְנִיסוּ יַלְדֵיכֶם בְּתַלְמוּדֵי תּוֹרָה, שֶׁיְּקַבְּלוּ בָּהֶם חִנּוּךְ תּוֹרָנִי, וְיִהְיוּ לָכֶם נַחַת יְהוּדִית, שֶׁיְּלַמְּדוּ אֶת הַיְלָדִים מַה זֶּה "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הֲוָיָ"ה אֱלֹקֵינוּ הֲוָיָ"ה אֶחָד", וְיַחְדִּירוּ אֶת הָאֱמוּנָה בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל.
ג.
וְלָכֵן זֶה נִקְרָא חַג הָאוּרִים, חַג שֶׁמֵּאִיר בּוֹ הָאוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ "בְּנֵי יִשָּׂשכָר", שֶׁבִּימֵי חֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים, נִפְתָּח הָאוֹר הַגָּנוּז שֶׁהֵאִיר לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, וּמִי שֶׁמִּתְבּוֹנֵן בַּנֵּרוֹת, מֵאִיר לוֹ גַּם כֵּן הָאוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא. וְזֹאת אָנוּ רוֹאִים, שֶׁלֹּא אַלְמָן יִשְׂרָאֵל, וּבְבָתֵּי יִשְׂרָאֵל מַדְלִיקִים נֵרוֹת חֲנֻכָּה, מְאִירִים אֶת הָאוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא בְּתוֹךְ הַבַּיִת, בִּבְחִינַת (מִשְׁלֵי ו, כג'): "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר", וּבַכֹּחַ הַזֶּה יֵשׁ לָנוּ כֹּחוֹת עֶלְיוֹנִים לְהַחְזִיר עוֹד אַלְפֵי אֲלָפִים וּרְבָבוֹת רְבָבוֹת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל,
וְלָכֵן צְרִיכָה לִהְיוֹת הָעֲבוֹדָה שֶׁל כָּל יְהוּדִי בָּעִתִּים הַלָּלוּ-לְגַלּוֹת וּלְפַרְסֵם יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּלְהַחְדִּיר בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל מַה זֶּה חִנּוּךְ תּוֹרָנִי. כִּי הֲרֵי חֲנֻכָּה זֶהוּ חַג שֶׁל חִנּוּךְ, שֶׁאָנוּ מְחַנְּכִים אֶת עַצְמֵנוּ, מַתְחִילִים בְּכָל פַּעַם הַתְחָלָה חֲדָשָׁה,
כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ס"ב), שֶׁתָּמִיד צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת הַתְחָלָה חֲדָשָׁה, וְאֵין זֶה מַסְפִּיק שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ כְּבָר מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וַאֲנִי מַאֲמִין בּוֹ, שֶׁזֶּה מַה שֶּׁכָּתוּב (אֵיכָה ג' כ"ג): "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ", בְּאֹפֶן שֶׁאָדָם יִזְכֶּה לֶאֱמוּנָה בְּרוּרָה וּמְזֻכֶּכֶת, צָרִיךְ לְהִתְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם וָיוֹם מֵחָדָשׁ;
כִּי בֶּאֱמֶת עַל כָּל אֶחָד עוֹבְרִים צָרוֹת וְיִסּוּרִים, דִּינִים וּמַכְאוֹבִים וְסֵבֶל רַב מְאֹד, עִם כָּל זֹאת אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן קצ"ה), שֶׁאָדָם צָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן-"בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי" (תְּהִלִּים ד' ב'), בְּתוֹךְ הַצָּרוֹת יְכוֹלִים לִרְאוֹת הַרְחָבוֹת, כֵּיצַד הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַרְחִיב לָנוּ, שֶׁכָּל זֶה סוֹד "יְמֵי הַחֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים", שֶׁנָּתְנוּ לָנוּ חַג כָּזֶה, לְהוֹדוֹת לְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, עַל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה,
וְגַם עַכְשָׁו יֵשׁ לָנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת; כָּל אֶחָד וְאֶחָד אִם יִתְבּוֹנֵן-יִרְאֶה אֶת הַנִּסִּים שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹשֶׂה עִמּוֹ, וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (נִדָּה ל"א.): אֵין בַּעַל הַנֵּס מַכִּיר בְּנִסּוֹ; אָדָם חוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ פֹּה טֶבַע וּמִקְרֶה וּמַזָּל, וְעַל כֵּן נִשְׁבָּר לְגַמְרֵי, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁאָדָם דָּבֵק בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיוֹדֵעַ שֶׁכָּל הַנֶּאֱרָע עִמּוֹ-בֵּין בְּגַשְׁמִי וּבֵין בְּרוּחָנִי – הַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי מַכִּיר בְּנִסִּים וּבְנִפְלָאוֹת, וּמוֹדֶה וּמְהַלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ.
וְלָכֵן יְמֵי חֲנֻכָּה הֵם הַיָּמִים שֶׁצְּרִיכִים לְהַלֵּל וּלְקַלֵּס לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, אַף שֶׁהַיְּוָנִים בָּאוּ עִם תַּרְבּוּת יָוָן, וְרָצוּ לַעֲקֹר אֶת כְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, אֲבָל לֹא הִצְלִיחוּ, כִּי לְבַסּוֹף הַכֹּל הִתְהַפֵּךְ עֲלֵיהֶם,
כְּמוֹ-כֵן גַּם עַכְשָׁו הָעֵרֶב-רַב אֵינָם מִתְבַּיְּשִׁים לְדַבֵּר נֶגֶד כָּל הַקָּדוֹשׁ לְעַם יִשְׂרָאֵל, וְרוֹצִים רַק לִסְגֹּר יְשִׁיבוֹת, בָּתֵּי סֵפֶר שֶׁלּוֹמְדִים שָׁם אֱמוּנָה, תַּלְמוּדֵי תּוֹרָה שֶׁלּוֹמְדִים שָׁם תּוֹרָה עִם תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, כּוֹלְלִים וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, שֶׁאַבְרֵכִים יְקָרִים מוֹסְרִים נַפְשָׁם לִלְמֹד תּוֹרָה וְהוֹרָאָה, אֲבָל אֵינָם מַצְלִיחִים וְלֹא יַצְלִיחוּ לִסְגֹּר וְלִמְנֹעַ אוֹתָם, אֶלָּא אַדְּרַבָּה, אַלְפֵי אֲלָפִים וְרֹב רְבָבוֹת נְשָׁמוֹת חֹזְרוֹת חֲזָרָה אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שָׁבִים בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה.
לְמֵדִים מִכָּאן, שֶׁנֵּצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר (שְׁמוּאֵל-א' ט"ו, כ"ט), לֹא יוּכְלוּ-לֹא הָעֵרֶב-רַב לְמִינֵיהֶם, וְלֹא כָּל הַיְּוָנִים שֶׁבָּאוּ מֶשֶׁךְ כָּל הַדּוֹרוֹת לַעֲקֹר אֶת עַם יִשְׂרָאֵל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, לֹא הִצְלִיחוּ וְלֹא יַצְלִיחוּ, וּמַה שֶּׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: "הִנֵּה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בֹּא וְהִסְתַּכֵּל בְּבָתֵּי יִשְׂרָאֵל, אַלְפֵי אֲלָפִים וּרְבָבוֹת רְבָבוֹת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, כֵּן יִרְבּוּ, מְחַנְּכִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם לְהַדְלָקַת נֵרוֹת חֲנֻכָּה מְסַפְּרִים לָהֶם אֶת הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹשֶׂה עִמָּנוּ מֶשֶׁךְ אַלְפַּיִם שָׁנָה" וְכוּ' וְכוּ' שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, (בְּרֵאשִׁית א' ב'):
"וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם"-זוֹ יָוָן, שֶׁהֶחְשִׁיכָה עֵינֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּגְזֵרוֹתֵיהֶן, שֶׁהָיְתָה אוֹמֶרֶת לָהֶם: כִּתְבוּ לָכֶם עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר, שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק בֵּאלֹקֵי יִשְׂרָאֵל (בְּרֵאשִׁית רַבָּה, פָּרָשָׁה ב'); שֶׁמַּלְכוּת יָוָן גָּזְרָה גְּזֵרָה, שֶׁאָסוּר לְהַזְכִּיר שֵׁם ה',
וְאַף-עַל-פִּי-כֵן מָה אָנוּ רוֹאִים? כְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, זֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת לָנוּ הַחִזּוּק וְהָעִדּוּד לְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה, לְהַחְדִּיר בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל אֶת הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה, שֶׁכָּל אֲשֶׁר עוֹבֵר עָלֵינוּ-כָּל הַשְּׁפִיכוּת דָּמִים, הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים, זֶה לֹא מִפְּנֵי שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שׂוֹנֵא אוֹתָנוּ, אֶלָּא רוֹצֶה שֶׁנָּשׁוּב אֵלָיו בִּתְשׁוּבָה, וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (מְנָחוֹת נ"ג:): מָה זַיִת אֵינוֹ מוֹצִיא שַׁמְנוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי כָּתִית, אַף יִשְׂרָאֵל אֵינָם חוֹזְרִים לְמוּטָב, אֶלָּא עַל יְדֵי יִסּוּרִים;
כְּשֶׁרוֹצִים לְהוֹצִיא שֶׁמֶן זַיִת זַךְ מִזֵּיתִים-כּוֹתְשִׁים אוֹתָם הֵיטֵב, כְּמוֹ כֵן כְּשֶׁרוֹצִים שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יָשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה, שׁוֹלְחִים אֲלֵיהֶם עֳנָשִׁים קָשִׁים וּמָרִים, וְלָכֵן עָלֵינוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לִפְנֵי שֶׁנְּקַבֵּל מַכּוֹת.
ד.
וְכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרָכוֹת ה.): כָּל שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חָפֵץ בּוֹ-מְדַכְּאוֹ בְּיִסּוּרִים, וְאִם קִבְּלָם בְּאַהֲבָה-יִרְאֶה זֶרַע יַאֲרִיךְ יָמִים. וְכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (עַיֵּן שִׁיר הַשִּׁירִים רַבָּה פָּרָשָׁה ז', סִימָן ז'): מַה יָּפִית בִּמְזוּזָה, וּמַה נָּעַמְתְּ בְּנֵר חֲנֻכָּה.
מָה הַקֶּשֶׁר בֵּין מְזוּזָה לְנֵר חֲנֻכָּה? אֶלָּא מוּבָא בִּשְׁאִלְתּוֹת דְּרַב אַחַאי: מְזוּזָה בְּיָמִין, חֲנֻכָּה בִּשְׂמֹאל, וּבַעַל-הַבַּיִת עִם צִיצִיּוֹתָיו בָּאֶמְצַע, שֶׁעִקַּר הַמִּצְוָה הוּא לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה בְּפֶתַח בֵּיתוֹ, שֶׁכָּל אֶחָד יִרְאֶה אֶת זֹאת, כְּמוֹ הַמְּזוּזָה שֶׁהִיא מֻנַּחַת עַל פֶּתַח הַבַּיִת, וּמִי שֶׁעוֹבֵר בַּפֶּתַח מְנַשֵּׁק אוֹתָהּ,
וּמַהִי מְזוּזָה? כָּתוּב בַּזֹּהַר (חֵלֶק ג' ש.): זָז מָוֶת, בְּבַיִת שֶׁיֵּשׁ מְזוּזָה, מִשָּׁם זָז מָוֶת, וּמַהוּ מָוֶת? אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרָכוֹת י"ח:): רְשָׁעִים בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים; אָדָם שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁאֵינוֹ מְקַיֵּם מִצְוֹת, שֶׁאֶצְלוֹ אֵין שַׁבָּת, בַּר מִינָן, אֵין טָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה, בַּר מִינָן, אֵין מִצְוֹת, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, זֶה נִקְרָא רָשָׁע, רְשָׁעִים בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים, מִסְתּוֹבְבִים בְּזֶה הָעוֹלָם בְּלִי שׁוּם תַּכְלִית, אֵין לָהֶם שׁוּם מַטָּרָה בַּחַיִּים, כְּסוּס, אוֹכֵל וְעוֹבֵד, עוֹבֵד וְאוֹכֵל,
לֹא כֵן יְהוּדִי שֶׁעָמְדוּ רַגְלָיו עַל הַר סִינַי, הוּא כָּפוּף לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, אֲשֶׁר זֶה סוֹד הַמְּזוּזָה, כְּשֶׁיּוֹצְאִים מִפֶּתַח הַבַּיִת, צְרִיכִים לְבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ: "אָנָּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שָׁמְרֵנִי כְּשֶׁאֲנִי יוֹצֵא עַכְשָׁו לַדֶּרֶךְ, שֶׁלֹּא אֶפָּגַע מִפִּגּוּעִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְאֶחֱזֹר בָּרִיא וְשָׁלֵם", וּכְשֶׁחוֹזֵר לְפֶתַח בֵּיתוֹ, נוֹתֵן תּוֹדָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ עַל שֶׁשָּׁב בְּשָׁלוֹם.
כָּךְ נֵר חֲנֻכָּה צָרִיךְ לִהְיוֹת מוּל הַמְּזוּזָה, לְהָאִיר לְעַצְמוֹ וְלָאֲנָשִׁים שֶׁחוּץ לַבַּיִת, שֶׁהָאוֹר הַגָּנוּז עֲדַיִן מֵאִיר, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא אִתָּנוּ, עִמָּנוּ וְאֶצְלֵנוּ, וּמַה שֶּׁאֵינֶנּוּ זוֹכִים לִרְאוֹת אֶת זֹאת, כִּי חָטָאנוּ, עָוִינוּ וּפָשַׁעְנוּ, וְלָכֵן מֹחֵנוּ מְבֻלְבָּל וּמְטֻמְטָם, וְאֵינֶנּוּ זוֹכִים לְיִשּׁוּב הַדַּעַת. אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א' סִימָן פ"ד), שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם מִתְגַּלֶּה הָאוֹר הַגָּנוּז, יְכוֹלִים לִרְאוֹת אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וּלְהַרְגִּישׁוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּשֶׁיְּהוּדִי לוֹמֵד תּוֹרָה, מִתְפַּלֵּל אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, מֵאִיר אֵלָיו הָאוֹר הַגָּנוּז,
וְלָמָּה אֵינֶנּוּ מַרְגִּישִׁים זֹאת? כִּי יֵשׁ נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, שֶׁהֵם הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, הַמְבַלְבְּלוֹת אֶת הָאָדָם, שֶׁלֹּא יִזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הַמְחַיֶּה וּמְהַוֶּה וּמְקַיֵּם אוֹתָנוּ. כִּי בְּלִי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אָנוּ כְּלוּם! הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא וְאֵין בִּלְעָדָיו נִמְצָא.
וְאֵיךְ זוֹכִים לְהַרְגִּישׁ אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ? אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁזֶּה מַה שֶּׁשָּׁאֲלוּ הַתַּלְמִידִים אֶת רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנֶה (עַיֵּן מְגִלָּה כ"ח.): בַּמֶּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים? אֵיךְ זָכִיתָ לְהַאֲרִיךְ כָּל יוֹם וָיוֹם, שֶׁתִּזְכֶּה לִרְאוֹת אֶת הָאוֹר הַגָּנוּז? עָנָה וְאָמַר: וַתְרָן הָיִיתִי בְּמָמוֹנִי, אִם אָדָם רוֹצֶה לְהִתְקַיֵּם בְּזֶה הָעוֹלָם, צָרִיךְ לְוַתֵּר, וְלֹא לֵילֵךְ רֹאשׁ בְּרֹאשׁ. בַּבַּיִת-אִם אָדָם רוֹצֶה שְׁלוֹם בַּיִת, צָרִיךְ לִהְיוֹת וַתְרָן וְלֹא לְהִתְעַקֵּשׁ, לָתֵת אֶת הַצֶּדֶק לַזּוּלָת, וְעַל-יְדֵי-זֶה עוֹבֵר וּמְדַלֵּג עַל כָּל הַמַּהֲמוּרוֹת.
כְּמוֹ-כֵן יֶשְׁנָם אֲנָשִׁים קָשִׁים מְאֹד, וְאִם הוֹלְכִים עִמָּהֶם בְּכֹחַ וּבְעַזּוּת, לֹא מַשִּׂיגִים מְאוּמָה, שֶׁזּוֹ הַגָּלוּת הַמָּרָה שֶׁלָּנוּ, שֶׁהַשִּׂנְאַת חִנָּם אוֹכֶלֶת בָּנוּ בְּכָל פֶּה, וּצְרִיכִים לִרְאוֹת לְהַשְׁלִים זֶה עִם זֶה וְלִהְיוֹת וַתְרָן, וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִים לְהַרְגִּישׁ אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזוֹ מִצְוַת נֵר חֲנֻכָּה עַל פֶּתַח בֵּיתוֹ דַּיְקָא, כְּמוֹ הַמְּזוּזָה, שֶׁמְּאִירָה לָאָדָם כְּשֶׁיּוֹצֵא וְנִכְנָס, לֵידַע שֶׁיֵּשׁ אֱלֹקִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם, כְּמוֹ כֵן מִצְוַת נֵר חֲנֻכָּה צְרִיכָה לְהָאִיר לָנוּ, כְּשֶׁאָנוּ יוֹצְאִים וְנִכְנָסִים, תָּמִיד נִרְאֶה אֶת הָאוֹר הַזֶּה.
וְזֶה יִהְיֶה בִּשְׁלֵמוּת כְּשֶׁיָּבֹא מָשִׁיחַ, שֶׁאָז יְגַלֶּה לָנוּ אֶת הָאוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכֻּלָּם יַשְׁלִימוּ זֶה עִם זֶה, לֹא יִהְיוּ יוֹתֵר מַחְלוֹקוֹת וּפֵרוּדִים, לֹא תִּהְיֶינָה יוֹתֵר אִי הֲבָנוֹת. וְלָכֵן מָשִׁי"חַ רָאשֵׁי תֵּבוֹת: מְ'זוּזָה יָ'מִין חֲ'נֻכָּה שְׂ'מֹאל. עַל יְדֵי מִצְוַת מְזוּזָה וּמִצְוַת נֵר חֲנֻכָּה-נִזְכֶּה לְהִגָּאֵל, שֶׁזֶּה מַה שֶּׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים: מַה יָּפִית-בִּמְזוּזָה, וּמַה נָּעַמְתְּ-בְּנֵר חֲנֻכָּה, שֶׁזֶּה תָּלוּי בָּזֶה.
ה.
וְלָכֵן עָלֵינוּ לִרְאוֹת עַתָּה לְהַצִּיל זֶה אֶת זֶה, וְכֵיצַד? לְהַחְדִּיר אֱמוּנָה בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְלֹא לְהִתְבַּיֵּשׁ כְּלָל וּכְלָל, וּלְפַרְסֵם אֶת שֵׁם הַשֵּׁם, לְהַחְדִיר חִינּוּךְ בְּבָתֵּי יִשְׂרָאֵל וּלְהַכְנִיס אֶת יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל לְחִנּוּךְ טָהוֹר וְקָדוֹשׁ, וּלְהַבְהִיר אֶת מַעֲלַת הַיְשִׁיבוֹת וְהַכּוֹלְלִים שֶׁלּוֹמְדִים שָׁם תּוֹרָה, מַעֲלַת תַּלְמוּדֵי תּוֹרָה, מַעֲלַת בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁמַּגְדִּילִים שָׁם תּוֹרָה וּתְפִלָּה, וּמַרְבִּיצִים תּוֹרָה בָּרַבִּים, וּלְהַרְבּוֹת בִּכְבוֹד תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁהֲרֵי חֲנֻכָּה מְרַמֵּז עַל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁהַיְּוָנִים רָצוּ לַעֲקֹר מֵעַם יִשְׂרָאֵל,
וְלָכֵן עָלֵינוּ לְהִתְחַזֵּק עַכְשָׁו בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְעֹז בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּצַדִּיקֵי הַדּוֹר, אֲשֶׁר לֹא אַלְמָן יִשְׂרָאֵל, וְגַם עַתָּה יֵשׁ צַדִּיקִים הַמְקַבְּצִים נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל וּמְגַלִּים לָהֶם אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, יֵשׁ רָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת הַמַּרְבִּיצִים תּוֹרָה, וְכֵן רָאשֵׁי כּוֹלְלִים הַמַּנְחִילִים אֶת הַמָּסֹרֶת לְעַם יִשְׂרָאֵל, וְלָכֵן עָלֵינוּ לְהִתְחַזֵּק.
אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מִדְרַשׁ פְּלִיאָה): הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ (שִׁיר הַשִּׁירִים ז' י"ד)– זֶה רְאוּבֵן, שֶׁהִצִּיל אֶת יוֹסֵף, וְעַל פְּתָחֵינוּ כָּל מְגָדִים-זֶה נֵר חֲנֻכָּה; מָה הַקֶּשֶׁר? אֶלָּא יוֹסֵף הַצַּדִּיק קָמוּ עָלָיו הָאַחִים וְרָצוּ לְהָרְגוֹ, (בְּרֵאשִׁית ל"ז כ"ב): "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רְאוּבֵן, אַל תִּשְׁפְּכוּ דָם, הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר, וְיָד אַל תִּשְׁלְחוּ בוֹ",
רְאוּבֵן מָסַר נַפְשׁוֹ וְרָצָה לְהַצִּיל אֶת יוֹסֵף, אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (וַיִּקְרָא רַבָּה פָּרָשָׁה ל"ד סִימָן ח'): אִם רְאוּבֵן הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיִּהְיֶה כָּתוּב בַּתּוֹרָה "לְמַעַן הַצִּיל אֹתוֹ מִיָּדָם לַהֲשִׁיבוֹ אֶל אָבִיו", הָיָה רָץ בְּשִׂמְחָה וּמַחֲזִירוֹ לְאָבִיו. וּמַה מָּצִינוּ (בְּרֵאשִׁית ל"ז כ"ט): "וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל הַבּוֹר וְהִנֵּה אֵין יוֹסֵף בַּבּוֹר, וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו וְכוּ' וַיֹּאמַר הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ, וַאֲנִי אָנָה אֲנִי בָא".
זֶה גַּם כֵּן כָּל הָעִנְיָן שֶׁל חֲנֻכָּה, תַּרְבּוּת יָוָן מִתְגַּבֶּרֶת וּמִתְפַּשֶּׁטֶת, עוֹקְרִים אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, מִילְיוֹן וָחֵצִי יְלָדִים אֵינָם יוֹדְעִים מַה זֶּה "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הֲוָיָ"ה אֱלֹקֵינוּ הֲוָיָ"ה אֶחָד", לוֹמְדִים עִמָּהֶם שְׁטֻיּוֹת, תַּרְבּוּת יָוָן, וְאִם כֵּן עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת כִּרְאוּבֵן וְלִצְעֹק – "הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ, וַאֲנִי אָנָה אֲנִי בָא, הֵיכָן יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל?!"
וְלָכֵן הִגִּיעַ הַזְּמַן, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ יִרְתֹּם עַצְמוֹ לַעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ, וְיַכְנִיס כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר יְלָדִים לְחִנּוּךְ תּוֹרָנִי, חִנּוּךְ שֶׁל אֱמוּנָה, וְדַיְקָא עַל יְדֵי יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל נִזְכֶּה לְהִגָּאֵל גְּאֻלַּת עוֹלָם, כִּי בְּשָׁעָה שֶׁנָּתַן לָנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶת הַתּוֹרָה רָצָה עַרְבוּת מֵאִתָּנוּ, וְלֹא רָצָה לְקַבֵּל שׁוּם עַרְבוּת, עַד שֶׁאָמַרְנוּ (שִׁיר הַשִּׁירִים רַבָּה, פָּרָשָׁה א' סִימָן כ"ג): בָּנֵינוּ עֲרֵבִים, אָז נָתַן לָנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶת הַתּוֹרָה-בִּזְכוּת הַיְלָדִים, יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנְּחַנֵּךְ אוֹתָם בְּחִנּוּךְ תּוֹרָנִי, וְנִלְמַד עִמָּהֶם הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. וְלָכֵן חֲנֻכָּה זֶהוּ חַג שֶׁל חִנּוּךְ יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל.
הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יַעֲזֹר שֶׁכֻּלָּם יַחְדִּירוּ בִּבְנֵיהֶם וּבִבְנוֹתֵיהֶם אֶת הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאוֹר הַחֲנֻכָּה יָאִיר לָנוּ אֶת הָאוֹר הַגָּנוּז, וְנִזְכֶּה לְהִגָּאֵל בִּגְאֻלַּת עוֹלָם בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן וְאָמֵן!
תַּם וְנִשְׁלָם, שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!