קוּנְטְרֵס
יְמֵי חֲנֻכָּה
יגלה נוראות נפלאות ממעלת ימים אלו, שבהם מתגלה האור הגנוז, גילוי אלוקותו יתברך בהתגלות נוראה ונפלאה מאוד. ובכוח האור הגדול הזה, יכולים להכניע את קליפת היונים, שהם כלל המינים והזדים, הכופרים והאפיקורסים, ולבטלם מן העולם לגמרי.
מוֹהֲרֹא"שׁ זַ"ל אָמַר: אֲשֶׁר בִּימֵי חֲנֻכָּה מַרְגִּישִׁים הֶאָרָה גְּדוֹלָה וְנִפְלָאָה מְאֹד, כִּי הֵם יְמֵי חֹל, עִם כָּל זֹאת אוֹמְרִים בְּכָל יוֹם הַלֵּל שָׁלֵם, וְכָל יוֹם וָיוֹם מֵאִיר בְּהֶאָרָה נוֹרָאָה וְנִפְלָאָה מְאֹד, וְיֵשׁ לְזַכֵּי הָרְאוּת הִתְעַלּוּת מְיֻחֶדֶת.
(אִמְרֵי מוֹהֲרֹא"שׁ חֵלֶק ב' סִימָן תתקצט)
קונטרס "חנוכה מאיר" בחוברת מסודרת
(לקריאה מתוך הטקסט באתר ניתן לגלול למטה)
בנוי ומיוסד על פי דברי
רבינו הקדוש והנורא, אור הגנוז והצפון
בוצינא קדישא עילאה, אדונינו, מורינו ורבינו
רבי נחמן מברסלב, זכותו יגן עלינו
ועל-פי דברי תלמידו, מורינו
הגאון הקדוש, אור נפלא, אשר כל רז לא אניס ליה
רבי נתן מברסלב, זכותו יגן עלינו
ומשולב בפסוקי תורה, נביאים, כתובים ומאמרי
חכמינו הקדושים מגמרא ומדרשים וזוהר הקדוש.
א.
בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לָדַעַת, כִּי "יְמֵי חֲנֻכָּה" הֵם יְמֵי הוֹדָאָה, כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ אוֹמְרִים: "וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל", לְפָאֵר וּלְרוֹמֵם אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ עַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת, עַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת, שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עִם עַם יִשְׂרָאֵל בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה. לָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ לְנַצֵּל אֶת "יְמֵי חֲנֻכָּה" אֵלּוּ לְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְאָנוּ רוֹאִים, שֶׁכָּל הַצָּרוֹת שֶׁאָדָם סוֹבֵל בַּחַיִּים, הֵן רַק מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הַהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית, אֵיךְ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַשְׁגִּיחַ עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט מִזֶּה הָעוֹלָם. שֶׁזּוֹ הָיְתָה קְלִפַּת הַיְּוָנִים, שֶׁרָצוּ לְהַכְנִיס אֶת הַטֶּבַע בָּעוֹלָם, כְּאִלּוּ אֵין הַשְׁגָּחָה. וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עָזַר, בִּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים – מַתִּתְיָהוּ וּבָנָיו הַחַשְׁמוֹנָאִים, אֲשֶׁר הֵם הִכְנִיעוּ אֶת קְלִפַּת יָוָן הָאֲרוּרָה, שֶׁזּוֹ הַהַשְׂכָּלָה, הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וְהַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ הֶחְדִּירוּ בְּעַם יִשְׂרָאֵל הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, שֶׁיִּסְתַּכְּלוּ עַל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! כְּכָל שֶׁאָדָם מַרְגִּיל עַצְמוֹ לְהוֹדוֹת עַל כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, בָּזֶה מִתְקָרֵב יוֹתֵר לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ ז"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ב'), שֶׁיְּמֵי חֲנֻכָּה – אָז מֵאִיר הֶאָרַת הָעוֹלָם הַבָּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, לָמָּה? כִּי נוֹתְנִים תּוֹדָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה אִתָּנוּ. וּבֶאֱמֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד נִסִּים, אַךְ כְּבָר אָמְרוּ חֲכָמֵנוּ הַקְּדוֹשִׁים (נִדָּה לא.): אֵין בַּעַל הַנֵּס מַכִּיר בְּנִסּוֹ; אָדָם אֵינוֹ מַכִּיר בַּנִּסִּים שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמּוֹ, וְחוֹשֵׁב שֶׁהַכֹּל טֶבַע וּמִקְרֶה וּמַזָּל, אֲשֶׁר זֶה בָּא מֵהַגֵּאוּת וְהַיֵּשׁוּת; כִּי אִם אָדָם הָיָה מְבַטֵּל עַצְמוֹ אֶל הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא לְגַמְרֵי, אָז הָיָה רוֹאֶה אֶת הַנִּסִּים שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמּוֹ. וְכָךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שְׁמוֹת רַבָּה, פָּרָשָׁה כד, סִימָן א'): בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה נִסִּים הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹשֶׂה עִם הָאָדָם, וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ, שֶׁאִלּוּלֵא הָיָה אוֹכֵל פַּת כְּשֶׁהִיא חַיָּה, הָיְתָה יוֹרֶדֶת לְתוֹךְ מֵעָיו וּמְשָׂרֶטֶת אוֹתוֹ, אֶלָּא בָּרָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַעְיָן בְּתוֹךְ גַּרְגַּרְתּוֹ, שֶׁמּוֹרִיד הַפַּת בְּשָׁלוֹם; וְכָךְ הָאֹכֶל יָכוֹל לָרֶדֶת. אֲנַחְנוּ רוֹאִים שֶׁבְּנֵי אָדָם אוֹכְלִים בְּכָל יוֹם אֶת הָאֹכֶל שֶׁלָּהֶם, וְחוֹשְׁבִים שֶׁזֶּהוּ דָּבָר טִבְעִי, "אֲנִי שָׂם אֹכֶל בְּפִי וְלוֹעֵס, וְהָאֹכֶל צָרִיךְ לָרֶדֶת בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֶׁלִּי", אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בָּרָא לְכָל אֶחָד כְּעֵין מַעְיָן, שֶׁהוּא מְלַחְלֵחַ לַחְלוּחִיּוּת בַּגָּרוֹן, וְכָךְ אָדָם יָכוֹל לִבְלֹעַ אֶת הַמַּאֲכָל. וּמִי שָׂם לֵב אֶל דְּבָרִים כָּאֵלּוּ?! אָדָם חוֹשֵׁב שֶׁהַכֹּל טִבְעִי, שֶׁגּוּפוֹ – רְמַ"ח אֵיבָרִים וְשָׁסָ"ה גִּידִים צָרִיךְ לִפְעֹל כִּדְבָעֵי. וּבֶאֱמֶת אֵלּוּ הַנִּפְלָאוֹת שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁהוּא מַפְלִיא לַעֲשׂוֹת עִם הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים: "וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת", כָּל הָאָדָם הוּא פֶּלֶא גָּדוֹל, כִּי אִם יִפָּתַח מַה שֶּׁסָּתוּם וְאִם יִסָּתֵם מַה שֶּׁפָּתוּחַ, אֵין לָאָדָם קִיּוּם אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד. וְאַף אֶחָד לֹא שָׂם לֵב עַל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ עוֹשֶׂה עִמּוֹ, וְחוֹשֵׁב שֶׁהַכֹּל טֶבַע וּמִקְרֶה. וְכָל זֶה בָּא מִגֵּאוּת וְיֵשׁוּת, אֲשֶׁר נִדְמֶה לוֹ שֶׁהַכֹּל טֶבַע. וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! הַרְגִּילוּ עַצְמְכֶם לָתֵת תּוֹדָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל כָּל אֲשֶׁר עוֹבֵר עֲלֵיכֶם, וְעַל-יְדֵי-זֶה יִתְגַּלֶּה לָכֶם שֶׁהַכֹּל נֵס, כָּל הַקִּיּוּם שֶׁל כָּל יְהוּדִי, זֶהוּ נֵס אֶחָד גָּדוֹל. וּבִפְרָט כְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל הֵם תָּמִיד עוֹמְדִים תַּחַת הַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית; כִּבְשָׂה אַחַת בֵּין שִׁבְעִים זְאֵבִים. אֻמּוֹת הָעוֹלָם רְשָׁעִים אֲרוּרִים וְרוֹצְחִים, אֲשֶׁר כְּבָר אַלְפַּיִם שָׁנָה הוֹרְגִים, שׂוֹרְפִים, שׁוֹחֲטִים, תּוֹלִים, חוֹנְקִים אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בְּכָל מִינֵי מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת, מִיתוֹת אַכְזָרִיּוֹת, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן עַם יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם, וּדְבֵקִים בְּקוֹנָם, אֵינָם עוֹזְבִים אֶת בּוֹרְאָם, אֵיזוֹ תּוֹדָה וְהוֹדָאָה אָנוּ צְרִיכִים לָתֵת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וְאֵין לָנוּ שׁוּם חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם הַגּוֹיִים?! עָלֵינוּ לִשְׂמֹחַ בָּזֶה מְאֹד מְאֹד, שֶׁזָּכִינוּ לְהִבָּרֵא מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל! וְזוֹ הַתּוֹדָה הֲכִי גְּדוֹלָה, שֶׁעָלֵינוּ לָתֵת לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בִּימֵי חֲנֻכָּה הָאֵלּוּ – שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, לִלְמֹד אֶת הַתּוֹרָה וּלְקַיֵּם אֶת מִצְווֹתֶיהָ, וְאָנוּ מַאֲמִינִים בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֲשֶׁר אֵין עוֹד תּוֹדָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה מִזּוֹ! וְעַל-יְדֵי שֶׁאָדָם מַרְגִּיל עַצְמוֹ לָתֵת תּוֹדָה וְהוֹדָאָה לַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, עַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשִׂים חַיָּיו קַלִּים יוֹתֵר. כִּי לָמָּה בְּנֵי-אָדָם מְמֻרְמָרִים וּמְדֻכָּאִים? מֵחֲמַת שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם שֶׁהַכֹּל מִקְרֶה, אֲשֶׁר זֶה מַחְשִׁיךְ עֵינֵיהֶם, וְזוֹ הָיְתָה קְלִפַּת יָוָן, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵנוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרֵאשִׁית רַבָּה ב, ד): וְחֹשֶׁךְ – זוֹ יָוָן שֶׁהֶחְשִׁיכוּ עֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּגְזֵרוֹתֵיהֶם; בְּכָל יוֹם וָיוֹם גָּזְרוּ גְּזֵרוֹת חֲדָשׁוֹת נֶגֶד עַם יִשְׂרָאֵל, הִתְלוֹצְצוּ מִכָּל הַקָּדוֹשׁ לְעַם יִשְׂרָאֵל. וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עָזַר לְיִשְׂרָאֵל שֶׁנִּצְּחוּ אֶת הַיְּוָנִים, זוֹ הַתּוֹדָה וְהוֹדָאָה הֲכִי גְּדוֹלָה שֶׁעָלֵינוּ לָתֵת לוֹ יִתְבָּרַךְ. וּכְמוֹ שֶׁהָיָה אָז כֵּן עַתָּה – שֶׁמִּתְגַּבְּרִים הַיְּוָנִים, וְרוֹצִים לְהַחֲשִׁיךְ אֶת עֵינֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹם בִּגְזֵרוֹת חֲדָשׁוֹת, בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁהָיָה לִפְנֵי אַלְפַּיִם שָׁנָה, שֶׁהַיְּוָנִים גָּזְרוּ שֶׁיְּחַלְּלוּ שַׁבָּת, וּבְיָמִים אֵלּוּ בָּאִים הָעֵרֶב רַב, שֶׁאֵינָם מֵעַם יִשְׂרָאֵל, רַק נִתְעָרְבוּ בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְהֵם יְוָנִים מִתְיַוְּנִים, רוֹצִים לַעֲקֹר אֶת הַשַּׁבָּת מֵעַם יִשְׂרָאֵל, אַךְ לֹא יוֹעִיל לָהֶם, כִּי עַם יִשְׂרָאֵל מוֹסְרִים נַפְשָׁם בִּשְׁבִיל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְלֹא יִתְּנוּ שֶׁיְּחַלְּלוּ אֶת הַשַּׁבָּת.
ב.
לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לָתֵת תּוֹדָה וְהוֹדָאָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁזְּכִיתֶם לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּזְכִיתֶם לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַתִּתְיָהוּ וּבָנָיו הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים, הַחַשְׁמוֹנָאִים, שֶׁהִדְלִיקוּ אֶת הַמְּנוֹרָה בְּאוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא. וְכָךְ הוֹלֵךְ מִדּוֹר דּוֹר; שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר קָמִים עָלֵינוּ כָּל מִינֵי יְוָנִים וּמִתְיַוְּנִים, וְרוֹצִים לַעֲקֹר מֵאִתָּנוּ אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת – הָיֹה לֹא תִּהְיֶה, אֲבָל לֹא יַצְלִיחוּ. אֲבָל עֲלֵיכֶם, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים, לְהִתְחַזֵּק מְאֹד, לִשְׁמֹר שַׁבָּת בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה, לִרְאוֹת שֶׁשַּׁבָּת תִּהְיֶה שַׁבָּת, כִּי עַל חִלּוּל שַׁבָּת בָּאָה מִיתַת סְקִילָה, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן. אֲנַחְנוּ עֵדִים בְּכָל יוֹם לִתְאוּנוֹת דְּרָכִים וּמִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת, הַכֹּל בָּא מֵחֲמַת חִלּוּל שַׁבָּת. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! זִכְרוּ הֵיטֵב, שֶׁהַיְּוָנִים רָצוּ לַעֲקֹר מִנִּשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת וּלְחַלְּלָהּ, וְזָכִינוּ לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם. כְּמוֹ-כֵן עַתָּה, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אַל תִּתְּנוּ שֶׁיָּסִיתוּ אֶתְכֶם נֶגֶד הַשַּׁבָּת – לְחַלְּלָהּ, כִּי כָּל הָעֲנִיּוּת וְהַדַּחֲקוּת הִיא רַק מֵחֲמַת חִלּוּל שַׁבָּת, כָּל הַצָּרוֹת הָעוֹבְרוֹת עֲלֵיכֶם, זֶה רַק מֵחֲמַת שֶׁאַתֶּם רְחוֹקִים מֵהַשַּׁבָּת, כִּי אִם תִּזְכּוּ לְקַיֵּם שַׁבָּת בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה, יֻשְׁפַּע עֲלֵיכֶם שֶׁפַע עָצוּם בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (זֹהַר יִתְרוֹ פח): שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת הַנִּמְשָׁכוֹת עַל הָאָדָם בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, הֵן רַק בִּזְכוּת שְׁמִירַת שַׁבָּת כְּהִלְכָתָהּ; וְרַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ב'), שֶׁשַּׁבָּת הִיא הֶאָרַת הָעוֹלָם הַבָּא; בְּשַׁבָּת מַרְגִּישִׁים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כְּמוֹ שֶׁמַּרְגִּישִׁים אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם הַבָּא. וְעִקַּר הַשְּׁלֵמוּת –לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, שֶׁגַּם אָז נִזְכֶּה לְהַרְגִּישׁוֹ יִתְבָּרַךְ. אֲבָל לִזְכּוֹת לָזֶה אִי אֶפְשָׁר רַק עַל-יְדֵי שֶׁאָדָם מַרְגִּיל עַצְמוֹ לָתֵת תּוֹדָה וְהוֹדָאָה לוֹ יִתְבָּרַךְ עַל כָּל אֲשֶׁר עוֹבֵר עָלָיו, כִּי אָדָם צָרִיךְ לִשְׂמֹחַ בְּשַׁבָּת וּלְהַמְשִׁיכָהּ עַל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, וּבָזֶה מְגַלֶּה אֶת טֹהַר לִבּוֹ, שֶׁבֶּאֱמֶת מַאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא; כִּי בָּזֶה שֶׁאָדָם תָּמִיד נוֹתֵן תּוֹדָה לְיוֹצְרוֹ, נַעֲשִׂים חַיָּיו קַלִּים מְאֹד, כִּי מַדּוּעַ בְּנֵי אָדָם מְמֻרְמָרִים, בְּדִכָּאוֹן, בְּעַצְבוּת וּבִמְרִירוּת? מִפְּנֵי שֶׁאֵינָם מַכִּירִים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֵינָם יְכוֹלִים לְהַשִּׂיג שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא פֹּה אִתָּנוּ, עִמָּנוּ וְאֶצְלֵנוּ, כִּי דּוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר, הֵם עֶצֶם עַצְמִיּוּת חִיּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲבָל הָאָדָם צָרִיךְ לְבַטֵּל עַצְמוֹ לְגַמְרֵי אֶל הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, לְבַטֵּל יֵשׁוּתוֹ, לָדַעַת שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ כְּלוּם, וְצָרִיךְ רַק אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְזֶה יְכוֹלִים לְהַשִּׂיג רַק בְּשַׁבָּת; כְּשֶׁאָדָם זוֹכֶה וְשׁוֹמֵר שַׁבָּת, זוֹכֶה לְהַגִּיעַ לְבִטּוּל כָּזֶה, שֶׁנִּתְבַּטֵּל אֶל הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וּמְאִירָה עָלָיו הַשְּׁכִינָה בְּאוֹר גָּדוֹל. אֲבָל הַיְּוָנִים, יִמַּח שְׁמָם, מֵאָז עַד יָמִים אֵלּוּ רוֹצִים לַעֲקֹר רַק אֶת הַשַּׁבָּת מֵעַם יִשְׂרָאֵל, וּבְפֻמְבִּי רוֹצִים לַהֲבִיאָם לְחִלּוּל שַׁבָּת. וְלָכֵן אַל תִּתְּנוּ שֶׁהַמִּתְיַוְּנִים וְהָעֵרֶב-רַב יִגְרְמוּ שֶׁתְּחַלְּלוּ אֶת הַשַּׁבָּת, כִּי בָּזֶה תָּלוּי הָאֹשֶׁר שֶׁלָּכֶם וְהָעֲשִׁירוּת שֶׁלָּכֶם, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יְרוּשַׁלְמִי בְּרָכוֹת, פֶּרֶק ב', הֲלָכָה ח'): "בִּרְכַּת הֲוָיָ"ה הִיא תַעֲשִׁיר" (מִשְׁלֵי י, כב) – זוֹ בִּרְכַּת שַׁבָּת; וְלָכֵן הַרְגִּילוּ עַצְמְכֶם לָתֵת תּוֹדָה וְהוֹדָאָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל כָּל אֲשֶׁר עוֹבֵר עֲלֵיכֶם, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרָכוֹת ס:): לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רָגִיל לוֹמַר: 'כָּל מַה דְּעָבֵיד רַחֲמָנָא לְטָב עָבֵיד; כָּל מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹשֶׂה – זֶה לְטוֹבָה. וְלָכֵן לָמָּה לָכֶם לִהְיוֹת בְּדִכָּאוֹן וְלִשְׁבֹּר אֶת רוּחֲכֶם?! אַדְּרַבָּא! תִּתְחַזְּקוּ וְתִהְיוּ שְׂמֵחִים וְעַלִּיזִים, שֶׁזְּכִיתֶם לְהִבָּרֵא מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, וְאַתֶּם זוֹכִים לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲשֶׁר אֵין מַדְרֵגָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ. וְכָל אֲשֶׁר עוֹבֵר עֲלֵיכֶם תִּהְיוּ מַצְדִּיקִים אֶת הַדִּין, וְתֹאמְרוּ, שֶׁזֶּה לְכַפָּרַת עֲווֹנוֹת. וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תַּעֲנִית ח.): כָּל הַמַּצְדִּיק עַצְמוֹ מִלְּמַטָּה מַצְדִּיקִין עָלָיו הַדִּין מִלְּמַעְלָה; אִם אָדָם יוֹדֵעַ, אֲשֶׁר "צַדִּיק הֲוָיָ"ה בְּכָל דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו" (תְּהִלִּים קמה, יז), אֲזַי כָּל חַיָּיו הוֹלְכִים בְּקַלּוּת רַבָּה יוֹתֵר.
ג.
וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אַל תִּתְּנוּ, שֶׁהַיְּוָנִים, הַמִּתְיַוְּנִים וְהָעֵרֶב-רַב יִשְׁבְּרוּ אֶתְכֶם, הֵם עוֹשִׂים תַּעֲמוּלָה נֶגֶד הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, נֶגֶד הַתּוֹרָה וְלוֹמְדֶיהָ, נֶגֶד כָּל הַקָּדוֹשׁ לְעַם יִשְׂרָאֵל, וְנִדְמֶה כְּאִלּוּ הֵם כָּבְשׁוּ כְּבָר אֶת כָּל הָעוֹלָם, תֵּדְעוּ לָכֶם, שֶׁהַכֹּל שֶׁקֶר וְכָזָב, כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְחַיֶּה וּמְהַוֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, רַק תִּתְקָרְבוּ אֶל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַתִּתְיָהוּ וּבָנָיו, הַחַשְׁמוֹנָאִים, הַכֹּהֲנִים, אָז תִּרְאוּ אֶת הַחֶסֶד שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁאֲפִלּוּ שֶׁעוֹבֵר עֲלֵיכֶם מִשְׁבָּרִים וְגַלִּים, תֵּדְעוּ שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה, וְכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (פְּסָחִים קיח.): "הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב" – הוֹדוּ לַה', שֶׁגּוֹבֶה חוֹבָתוֹ שֶׁל הָאָדָם בְּטוֹבָתוֹ; עָשִׁיר בְּשׁוֹרוֹ, עָנִי בְּשֵׂיוֹ, יָתוֹם בְּבֵיצָתוֹ, אַלְמָנָה בְּתַרְנְגָלְתָּהּ; לְכָל אֶחָד מְשַׁלְּמִים בַּחֲזָרָה כְּפִי מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, וְלָכֵן אַל תִּהְיוּ שְׁבוּרִים בָּזֶה שֶׁעוֹבֵר עֲלֵיכֶם אֵיזֶה מִשְׁבָּר וְגַל, אַדְּרַבָּה תֵּדְעוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹהֵב אֶתְכֶם, לָכֵן שָׁלַח לָכֶם אֶת הַצַּעַר וְהַיִּסּוּרִים הָאֵלּוּ, וְרוֹצֶה שֶׁתִּפְתְּחוּ אֶת הַפֶּה, וּתְדַבְּרוּ אֵלָיו, וְתַתְחִילוּ לְפָאֵר וּלְהוֹדוֹת וּלְשַׁבֵּחַ לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְעַל-יְדֵי-זֶה תִּנָּצְלוּ מִכָּל מִינֵי צָרוֹת שֶׁיְּכוֹלוֹת לָבוֹא עֲלֵיכֶם בְּפֶתַע פִּתְאוֹם, חַס וְשָׁלוֹם. וַאֲנַחְנוּ עֵדִים, שֶׁמִּי שֶׁהוֹלֵךְ לוֹ טוֹב, לֹא יִקַּח אֶת סֵפֶר הַתְּהִלִּים, וִיבַקֵּשׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְיִבְכֶּה לְפָנָיו, כִּי מֵרֹב גֵּאוּת וְיֵשׁוּת שֶׁבּוֹ, אֵינוֹ צָרִיךְ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כִּבְיָכוֹל, אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁאָדָם מְקַבֵּל אֵיזוֹ מַכָּה, וְעוֹבֵר עָלָיו אֵיזֶה מַשְׁבֵּר, לוֹקֵחַ אֶת הַתְּהִלִּים, וּמַתְחִיל לִבְכּוֹת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וְצוֹעֵק: "אַבָּא, אַבָּא! תִּשְׁלַח לִי רְפוּאָה שְׁלֵמָה! אַבָּא, אַבָּא! תּוֹצִיא אוֹתִי מֵהַצָּרָה שֶׁאֵלֶיהָ נִקְלַעְתִּי!" וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! לָמָּה לָכֶם לְחַכּוֹת עַד שֶׁתְּקַבְּלוּ מַכּוֹת, וְאָז תַּחְזְרוּ אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, יוֹתֵר טוֹב עַכְשָׁו לְהוֹדוֹת לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כְּשֶׁיֵּשׁ לָכֶם כָּל טוּב, וְדַיְקָא בִּימֵי חֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁבָּהֶם אֲנַחְנוּ מוֹדִים וּמְשַׁבְּחִים וּמְהַלְּלִים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת, הַתְּשׁוּעוֹת וְהַנֶּחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, כִּי גַּם עַתָּה יֵשׁ לָנוּ אוֹתָם נִסִּים, שֶׁבָּאִים יְוָנִים עֵרֶב רַב, וְרוֹצִים לַעֲקֹר מִנִּשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל אֶת הָאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כְּמוֹ שֶׁעָשׂוּ הַיְּוָנִים, אֲבָל לֹא יוֹעִיל לָהֶם, כִּי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר, הֵם בְּחִינַת מַתִּתְיָהוּ וּבָנָיו; הַחַשְׁמוֹנָאִים הַכֹּהֲנִים לוֹחֲמִים עִם הַיְּוָנִים וְהַמִּתְיַוְּנִים וְהָעֵרֶב-רַב הָאֵלּוּ, וּמַחְדִּירִים אֱמוּנָה בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁזֶּה עִנְיַן קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ, שֶׁמְּקַדְּשִׁים בְּכָל חֹדֶשׁ אֶת הַלְּבָנָה. וְזֶה תָּלוּי רַק בְּחַכְמֵי הַדּוֹר, חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל. וְגַם אֶת הַגְּזֵרָה הַזּוֹ גָּזְרוּ הַיְּוָנִים, כִּי רָצוּ לְהוֹצִיא מֵעַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא יְחַדְּשׁוּ אֶת הַחֹדֶשׁ, כִּי זֶה תָּלוּי כְּפִי הָאֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁיֵּשׁ בָּאָדָם. לָזֹאת הָעֵרֶב-רַב, הַיְּוָנִים, מִתְלַבְּשִׁים מְאֹד עַל חַכְמֵי הַדּוֹר, צַדִּיקֵי אֱמֶת, וּמִתְלוֹצְצִים מֵהֶם, מְדַבְּרִים עֲלֵיהֶם כָּל דָּבָר אָסוּר, כִּי הֵם מְאֹד מְפַחֲדִים מֵהַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים – מַתִּתְיָהוּ וּבָנָיו, הַחַשְׁמוֹנָאִים הַכֹּהֲנִים, כִּי רַק הֵם יְכוֹלִים לַעֲקֹר אוֹתָם וּלְבַטְּלָם כָּלִיל מֵהָעוֹלָם, בִּשְׁבִיל זֶה עָשׂוּ לֵצָנוּת מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל; וְכֵן הַדָּבָר בַּדּוֹר הַזֶּה, אֵלּוּ הָרְשָׁעִים הָאֲרוּרִים, עֵרֶב-רַב, הַמִּתְיַוְּנִים לְמִינֵיהֶם, עוֹשִׂים צְחוֹק כָּל הַזְּמַן מֵהַחֲכָמִים הָאֲמִתִּיִּים, מֵחַכְמֵי הַדּוֹר, וּמִתְלַבְּשִׁים בְּכָל מִינֵי לְבוּשִׁים לִלְעֹג עַל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, חַכְמֵי הַתּוֹרָה, שֶׁמָּסְרוּ לָהֶם אֶת עִנְיַן קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ, וְהֵם מְלַמְּדִים אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל לְהִתְחַדֵּשׁ תָּמִיד, וְשֶׁלֹּא יְיָאֲשׁוּ עַצְמָם, חַס וְשָׁלוֹם בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן.
ד.
לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! תִּתְחַזְּקוּ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, וְדַיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה תַּכְנִיעוּ אֶת הַיְּוָנִים, שֶׁמַּחְשִׁיכִים אֶת עֵינֵינוּ. וּכְמוֹ-כֵן גָּזְרוּ הַיְּוָנִים עַל מִצְוַת מִילָה, וַאֲנַחְנוּ עֵדִים, שֶׁיֵּשׁ גַּם הַיּוֹם יְוָנִים וּמִתְיַוְּנִים, הַמִּתְלוֹצְצִים מִמִּצְוַת מִילָה, וְרוֹצִים לְעָקְרָהּ מִנִּשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל הָיֹה לֹא תִּהְיֶה. לָזֹאת בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ מַה לִּפְנֵיכֶם, עַד הֵיכָן הִגִּיעָה הַחֻצְפָּה שֶׁל הָעֵרֶב-רַב, הַמִּתְיַוְּנִים וְהַיְּוָנִים, שֶׁמַּחְצִיפִים פְּנֵיהֶם נֶגֶד מִצְוַת מִילָה, בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁהָיָה לִפְנֵי אַלְפַּיִם שָׁנָה, כֵּן גַּם עַתָּה.
ה.
לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! זִכְרוּ הֵיטֵב מַה שֶּׁחֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים, שֶׁעַל מִצְוַת מִילָה מָסְרוּ עַצְמָם עַם יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (שַׁבָּת קל.): כָּל מִצְוָה שֶׁמָּסְרוּ יִשְׂרָאֵל עַצְמָן עָלֶיהָ לְמִיתָה, כְּגוֹן עֲבוֹדָה זָרָה וּמִילָה – עֲדַיִן הִיא מֻחְזֶקֶת בְּיָדָם; מִצְוַת מִילָה, שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל מָסְרוּ נַפְשָׁם עָלֶיהָ בִּשְׁעַת גְּזֵרָה – יַחֲזִיקוּ בָּהּ לָעַד, כִּי בָּא לָהֶם בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ הֲכִי גְּדוֹלָה. וְאֵיךְ יָעֵזּוּ מִתְיַוְּנִים, עֵרֶב-רַב אֲרוּרִים, לְהִתְלוֹצֵץ מִמִּצְוַת מִילָה וְיִרְצוּ לְעָקְרָהּ?! וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שַׁבָּת קל.): כָּל מִצְוָה שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם בְּשִׂמְחָה, כְּגוֹן מִילָה, כְּדִכְתִיב (תְּהִלִּים קיט): "שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב", עֲדַיִן עוֹשִׂים אוֹתָהּ בְּשִׂמְחָה. לָזֹאת רְאוּ מַה לִּפְנֵיכֶם? אוֹתָן גְּזֵרוֹת שֶׁהַיְּוָנִים גָּזְרוּ לִפְנֵי אַלְפַּיִם שָׁנָה עַל עַם יִשְׂרָאֵל, אוֹתָן גְּזֵרוֹת יֵשׁ גַּם הַיּוֹם, רוֹצִים לַעֲקֹר אֶת הַשַּׁבָּת מֵעַם יִשְׂרָאֵל, רוֹצִים לַעֲקֹר אֶת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ שֶׁתָּלוּי בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, וְכֵן אֶת מִצְוַת מִילָה וְכוּ', אַל תִּתְּנוּ שֶׁיַּעַבְדוּ עֲלֵיכֶם, אֶלָּא תִּתְחַזְּקוּ מְאֹד מְאֹד בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְתֵדְעוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא פֹּה אִתָּנוּ, עִמָּנוּ וְאֶצְלֵנוּ, וַעֲדַיִן יֵשׁ לָנוּ חַכְמֵי הַדּוֹר, חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַתִּתְיָהוּ וּבָנָיו, הַחַשְׁמוֹנָאִים, הַכֹּהֲנִים, שֶׁלּוֹחֲמִים נֶגֶד אֵלּוּ הָרְשָׁעִים. בִּשְׁבִיל זֶה אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בָּבָא קַמָּא פב): שֶׁתִּקְּנוּ וְאָמְרוּ: אָרוּר הָאִישׁ שֶׁיְּגַדֵּל חֲזִירִים, וְאָרוּר אָדָם שֶׁיְּלַמֵּד אֶת בְּנוֹ חָכְמָה יְוָנִית; מַה קָּשׁוּר זֶה לָזֶה? אֶלָּא אָנוּ עֵדִים שֶׁמְּפִיצִים הַיּוֹם בְּכָל הָאָרֶץ בְּשַׂר חֲזִירִים, לְהַכְשִׁיל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכֹל בְּשַׂר הַחֲזִיר, הַחֲמוֹר וְהַגָּמָל, אֲשֶׁר נִפְתָּחוֹת בְּכָל יוֹם חֲנֻיּוֹת הַמּוֹכְרוֹת אֶת הַ'דָּבָר אַחֵר', אֲשֶׁר זֶה בָּא מֵהַיְּוָנִים, הָעֵרֶב-רַב. לָכֵן אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים: אָרוּר הָאִישׁ שֶׁיְּגַדֵּל חֲזִירִים, וְאָרוּר אָדָם שֶׁיְּלַמֵּד בְּנוֹ חָכְמָה יְוָנִית; כִּי זֶה תָּלוּי בָּזֶה, כְּפִי שֶׁאָדָם לוֹמֵד חָכְמָה יְוָנִית, חָכְמָה חִיצוֹנִית, אֲזַי מַגִּיעַ לְגִּדּוּל חֲזִירִים וּמוֹכְרָם.
ו.
לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁיְּמֵי חֲנֻכָּה הָאֵלֶּה הָיוּ לִפְנֵי אַלְפַּיִם שָׁנָה, אֶלָּא נִמְצָאִים אִתָּנוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, כִּי מֵאָז הַיְּוָנִים הָרִאשׁוֹנִים עַד עַכְשָׁו, הֵם אוֹתָם הַיְּוָנִים, אוֹתָן קְלִפּוֹת, אוֹתָהּ סִטְרָא אַחֲרָא, אוֹתָם רְשָׁעִים הָרוֹצִים לְהַעֲלִים וּלְהַסְתִּיר וּלְכַסּוֹת אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וַחֲכָמֵינוּ הַקֳּדָשִׁים אוֹמְרִים (רֹאשׁ הַשָּׁנָה יח:), שֶׁמַּלְכוּת יָוָן גָּזְרָה גְּזֵרָה לֹא לְהַזְכִּיר שֵׁם שָׁמַיִם עַל פִּיהֶם, וְזֹאת גּוֹזְרִים גַּם הַיּוֹם, הַכֹּל יִתְּנוּ לְדַבֵּר אֲבָל לֹא מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, יִתְּנוּ לְפַרְסֵם אֶת הַכֹּל, אֲבָל לֹא אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כִּי בָּרֶגַע שֶׁמִּתְגַּלֶּה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֵין לַקְּלִפּוֹת הָאֵלּוּ שׁוּם כֹּחַ. עִקַּר כֹּחָם – רַק כְּשֶׁאֵינָם מְגַלִּים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כְּשֶׁנִּדְמֶה שֶׁהַכֹּל טֶבַע מִקְרֶה וּמַזָּל, אָז הֵם קָמִים עָלֵינוּ, אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁנַּחְדִּיר בְּעַם יִשְׂרָאֵל אֶת הָאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּנְבַטֵּל עַצְמֵנוּ לְגַמְרֵי אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, עַל-יְדֵי-זֶה לֹא יִהְיֶה שׁוּם קִיּוּם לַקְּלִפּוֹת וְלַסִּטְרָא אַחֲרָא, לַיְּוָנִים וְלָעֵרֶב-רַב. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ לְהוֹצִיא מִבֵּיתְכֶם אֶת כָּל אֲשֶׁר קָשׁוּר לִקְלִפּוֹת הַיְּוָנִים. אָנוּ רוֹאִים עַתָּה תּוֹפָעָה מְצוּיָה וּמְגֻנָּה מְאֹד, שֶׁבְּכָל בַּיִת וּבַיִת שׁוֹמְעִים מוּסִיקָה שֶׁל יְוָנִים, שֶׁל חִלּוֹנִים, שֶׁל כּוֹפְרִים וְאֶפִּיקוֹרְסִים, שֶׁזֶּה גּוֹרֵם לְכָל הַצָּרוֹת. רַבֵּנוּ ז"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ג'), שֶׁעַל-יְדֵי שֶׁאָדָם שׁוֹמֵעַ זֶמֶר מֵרָשָׁע, זֶה מַרְחִיקוֹ מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּלְהֵפֶךְ – אִם שׁוֹמֵעַ זֶמֶר מִצַּדִּיק זֶה מְקַשְּׁרוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְלָכֵן אַל תִּשְׁמְעוּ אֶת הַשִּׁירִים שֶׁל נִבּוּל פֶּה וּכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, כִּי זוֹ הָיְתָה קְלִפַּת הַיְּוָנִים. וְכֵן אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (חֲגִיגָה טו:): אַחֵר – מַה קָּרָה שֶׁמָּרַד מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא? אֶלָּא תָּמִיד שָׁר שִׁירֵי יְוָנִים. וּכְשֶׁהָיָה קָם מִבֵּית-הַמִּדְרָשׁ סִפְרֵי מִינִין הָיוּ נוֹשְׁרִין מֵחֵיקוֹ. אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן סד), כִּי זֶה תָּלוּי בָּזֶה, אִם אָדָם שָׁר שִׁירֵי עֲגָבִים, שִׁירֵי תּוֹעֵבָה, שֶׁל רְשָׁעִים אֲרוּרִים, שֶׁל גּוֹיִים, זֶה מֵבִיא, שֶׁאַחַר-כָּךְ בַּחֲשַׁאי מִסְתַּכֵּל בְּסִפְרֵי מִינִים וְאֶפִּיקוֹרְסִים, שֶׁאָז נֶעֱקֶרֶת מִמֶּנּוּ הָאֱמוּנָה. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! תִּשְׁמְרוּ מְאֹד שֶׁלֹּא תִּהְיֶה בְּבֵיתְכֶם שׁוּם קַלֶּטֶת, שׁוּם שִׁיר שֶׁל זַמָּר יְוָנִי, זַמָּר חִלּוֹנִי, זַמָּר שֶׁל רֶשַׁע, שֶׁמָּלֵא כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, מָלֵא נִאוּף, כִּי זֶה יִגְרֹם לָכֶם כְּפִירוֹת בַּבַּיִת, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עַכְשָׁו בִּ"ימֵי חֲנֻכָּה" הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלּוּ, תִּרְאוּ לְטַהֵר אֶת בֵּיתְכֶם מִכָּל מִינֵי עֲבוֹדָה זָרָה, מִכָּל מִינֵי חָכְמוֹת יְוָנִיּוֹת, מִכָּל מִינֵי סְפָרִים יְוָנִים, וְאַל תִּתְּנוּ שֶׁיַּלְדֵיכֶם יִמָּשְׁכוּ אַחַר יְוָנִים אֵלּוּ, וְזִכְרוּ הֵיטֵב, שֶׁ"יְּמֵי חֲנֻכָּה" הַקְּדוֹשִׁים הֵם יְמֵי חִנּוּךְ, שֶׁצְּרִיכִים לְחַנֵּךְ אֶת הַיְלָדִים, לְהָאִיר בָּהֶם אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. לָזֹאת הַמִּצְוָה לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה – בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְקַבְּצִים יַחַד הָאַבָּא וְהָאִמָּא, הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת, וּבְצַוְתָּא מַדְלִיקִים אֶת הַנֵּרוֹת, מַבְעִירִים אֶת הָאֱמוּנָה, מְלַהֲבִים אֶת הָאֵשׁ קֹדֶשׁ הַבּוֹעֶרֶת בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְשָׁרִים שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאוֹמְרִים: "הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ אָנוּ מַדְלִיקִים" נֵרוֹת קְדוֹשִׁים, אוֹרוֹת רוּחָנִיּוּת, גִּלּוּי אֱלֹקוּת. וּבָזֶה שֶׁאָנוּ מוֹדִים וּמְהַלְּלִים לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת, עַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנֶּחָמוֹת, שֶׁעָשָׂה עִם אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, עַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיכִים עַל עַצְמֵנוּ אוֹר וְזִיו וְחִיּוּת וּדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ.
ז.
לָזֹאת רְאוּ בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! לֹא לְהִתְפַּעֵל מֵאַף אֶחָד, אֶלָּא תִּהְיוּ חֲזָקִים בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, עַל כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עֲלֵיכֶם, וְתִתְּנוּ תּוֹדָה לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְעַל-יְדֵי-זֶה תִּרְאוּ שֶׁיַּתְחִיל לְהָאִיר מֹחֲכֶם, וְיִתְרַחֵב לָכֶם הַדַּעַת, וְהַלֵּב לֹא יִהְיֶה מְעֻקָּם בְּעַקְמוּמִיּוֹת וּבִסְפֵקוֹת. כִּי לָמָּה אַתֶּם סוֹבְלִים כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה צָרוֹת, כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה סֵבֶל?! לָמָּה אַתֶּם מְדֻכָּאִים בְּדִכָּאוֹן?! רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה, כִּי אִם הֱיִיתֶם יוֹדְעִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא פֹּה אִתְּכֶם, עִמָּכֶם וְאֶצְלְכֶם, הֱיִיתֶם מְהַלְּלִים וּמְשַׁבְּחִים, מְקַלְּסִים וּמְפָאֲרִים אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא הַיְּוָנִים מַחְשִׁיכִים עֵינֵיכֶם, וְנִדְמֶה לָכֶם, שֶׁהַכֹּל מִקְרֶה וּמַזָּל, בִּשְׁבִיל זֶה אָנוּ סוֹבְלִים כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה צָרוֹת וְיִסּוּרִים וּמְרִירוּת.
ח.
לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ לִשְׂמֹחַ שֶׁנָּפַל חֶלְקְכֶם בְּחֵלֶק יִשְׂרָאֵל, שֶׁאַתֶּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים. וְאַל תִּתְּנוּ שֶׁהַיְּוָנִים יִכָּנְסוּ בָּכֶם, וְיַעַקְרוּ מִכֶּם אֶת הַדָּת. אַדְּרַבָּה תְּחַנְּכוּ אֶת בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם בְּחִנּוּךְ כָּשֵׁר, חִנּוּךְ תּוֹרָנִי, חִנּוּךְ שֶׁל קִיּוּם הַמִּצְווֹת, תִּמְסְרוּ נַפְשְׁכֶם לְהוֹצִיא יַלְדֵיכֶם מֵהַחִנּוּךְ הַכַּפְרָנִי, הַחִנּוּךְ הַיְּוָנִי, וְתַכְנִיסוּ אוֹתָם בְּחִנּוּךְ תּוֹרָנִי, חִנּוּךְ שֶׁבּוֹ מְלַמְּדִים אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְהוּא יְדִיעַת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְתוֹרָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמְחַנְּכִים אֶת הַיְלָדִים לְקַיֵּם מִצְווֹתָיו יִתְבָּרַךְ; בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! זִכְרוּ הֵיטֵב שֶׁאַחַת מֵהַגְּזֵרוֹת הַמָּרוֹת שֶׁהָיְתָה לְעַם יִשְׂרָאֵל מֵהַיְּוָנִים וַעֲדַיִן יֶשְׁנָהּ – שֶׁלֹּא יִתְחַתְּנוּ בְּגִיל צָעִיר, אֶלָּא יְטַמְּאוּ אֶת עַצְמָם בְּכָל מִינֵי פְּגָמִים שֶׁל פְּגַם הַבְּרִית, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, רָצוּ שֶׁכֻּלָּם יִהְיוּ פְּגוּמִים בַּבְּרִית, לָזֹאת מִלְּאוּ אֶת הָאָרֶץ עִם שִׁקּוּץ, תִּעוּב, זִהוּם וְנִאוּף, וּמָה אָנוּ רוֹאִים? כָּל הָאָרֶץ מְלֵאָה זֻהֲמָה, פּוֹרְנוֹגְרַפְיָה, עַד שֶׁבְּקֹשִׁי יְכוֹלִים לַחֲצוֹת כְּבִישׁ, מֵרֹב עֵירֹם וְזִהוּם שֶׁיֵּשׁ בָּרְחוֹבוֹת. יֵשׁ כָּל מִינֵי תְּמוּנוֹת תּוֹעֵבוֹת, שֶׁמּוֹכְרִים בְּרֵישׁ גְּלֵי. לָזֹאת, עָלֵינוּ לִמְסֹר נַפְשֵׁנוּ לְחַתֵּן יְלָדֵינוּ בְּגִיל צָעִיר, שֶׁיִּהְיוּ שְׁמוּרִים מֵהַחֵטְא, וְרַק בָּזֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִלְחֹם נֶגֶד הַזֻּהֲמָה שֶׁל הַיְּוָנִים.
ט.
לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ לִשְׁמֹר מְאֹד עַל טָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה, אֲשֶׁר גַּם זוֹ הָיְתָה גְּזֵרָה מֵהָעֵרֶב-רַב וְהַיְּוָנִים, לִסְגֹּר אֶת הַמִּקְוָאוֹת, שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לִטְבֹּל, וְעָלֵינוּ לִמְסֹר נַפְשֵׁנוּ לְהִזָּהֵר מְאֹד בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, עַל-יְדֵי טָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה, אֲשֶׁר אֵין עוֹד מִצְוָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה מִזּוֹ, כִּי אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר טָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה, אֲשֶׁר אָז נִכְשָׁל בְּאִסּוּר כְּרֵיתוֹת הֶחָמוּר.
י.
לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עַתָּה בִּ"ימֵי חֲנֻכָּה" הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהֵם יְמֵי רָצוֹן, תַּתְחִילוּ לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְתַבְטִיחוּ לוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁמֵּהַיּוֹם וָהָלְאָה תִּשְׁמְרוּ עַל הַשַּׁבָּת, עַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁזֶּהוּ קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ, תִּשְׁמְרוּ עַל בְּרִיתְכֶם, שֶׁזּוֹ מִצְוַת מִילָה, לֹא לִפְגֹּם בַּבְּרִית, חַס וְשָׁלוֹם, לֹא לְהִכָּשֵׁל בְּאִסּוּרֵי כְּרֵתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית-דִּין, חַס וְשָׁלוֹם, וְתִשְׁמְרוּ טָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה. וּבִזְכוּת זֶה שֶׁתִּתְחַזְּקוּ בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְתָמִיד תִּתְּנוּ תּוֹדָה וְהוֹדָאָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, תִּזְכּוּ שֶׁיִּתְגַּלֶּה עֲלֵיכֶם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, בְּהִתְגַּלּוּת כָּזוֹ, שֶׁתַּרְגִּישׁוּ עֲרֵבוּת, נְעִימוּת, זִיו, יְדִידוּת, חִיּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּגִלּוּי כָּזֶה, שֶׁלֹּא תֵּאַרְתֶּם וְלֹא שִׁעַרְתֶּם כְּלָל.
יא.
לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אַל תִּתְיָאֲשׁוּ מִכָּל אֲשֶׁר עָבַר עֲלֵיכֶם, אֶלָּא תַּתְחִילוּ הַתְחָלָה חֲדָשָׁה, אֲשֶׁר זוֹ מִצְוַת "יְמֵי חֲנֻכָּה", לְהַתְחִיל בְּכָל יוֹם לַעֲשׂוֹת הַתְחָלָה חֲדָשָׁה, וְדַיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה תִּזְכּוּ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, בִּזְכוּת זֶה שֶׁלֹּא תִּתְיָאֲשׁוּ, אֶלָּא תַּחֲזִיקוּ מַעֲמָד בְּתֹקֶף הַגָּלוּת הַמָּרָה הַזּוֹ, וְתַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּרוֹת הַקְּדוֹשִׁים. וּבְשָׁעָה שֶׁאַתֶּם מַדְלִיקִים אֶת הַנֵּרוֹת עַתָּה בִּ"ימֵי חֲנֻכָּה" הַקְּדוֹשִׁים, תִּתְּנוּ תּוֹדָה וְהוֹדָאָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁעָשָׂה אִתְּכֶם, שֶׁנִּבְרֵאתֶם מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, וְלֹא עָשַׂנִי גּוֹי. הַשִּׂמְחָה הַזּוֹ תַּשְׁפִּיעַ עֲלֵיכֶם שֶׁפַע בְּרָכָה וְהַצְלָחָה, וְיָאִיר לָכֶם הָאוֹר בְּתוֹךְ בֵּיתְכֶם, וְתִהְיוּ הֲכִי מְאֻשָּׁרִים בְּחַיֵּיכֶם; כִּי אֵין עוֹד אֹשֶׁר גָּדוֹל מִזֶּה, שֶׁאָדָם מַרְגִּיל עַצְמוֹ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וּמְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ כָּל צְרָכָיו, כִּי רַק הוּא יִתְבָּרַךְ הַכְּתֹבֶת לְבַקֵּשׁ הַכֹּל. וְאַף אֶחָד לֹא יְרַמֶּה אֶתְכֶם, כְּאִלּוּ יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה מַקֵּל קְסָמִים וְכוּ', אֶלָּא עִקַּר הַהַצָּלָה לְהַצִּיל עַצְמֵנוּ בַּיָּמִים הָהֵם וּבַזְּמַן הַזֶּה, הוּא רַק עַל-יְדֵי מַתִּתְיָהוּ וּבָנָיו, שֶׁהֵם הַכֹּהֲנִים הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר. אֲשֶׁר שׁוֹלֵחַ לָנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא צַדִּיקֵי הַדּוֹר, חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, הַמְגַלִּים לְעַם יִשְׂרָאֵל אֶת קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, וּמְשַׂמְּחִים וּמְעוֹדְדִים אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. אַשְׁרֵי מִי שֶׁשָּׂם דְּבָרַי אֵלֶּה בְּתוֹךְ לִבּוֹ, וְאָז טוֹב לוֹ בָּזֶה וּבַבָּא כָּל הַיָּמִים.
תַּם וְנִשְׁלָם שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!