מוֹהֲרֹא"שׁ זַ"ל אָמַר: מוֹהַרְנַ"ת זַ"ל הָיָה רָגִיל לוֹמַר בִּימֵי סְפִירַת הָעֹמֶר פַּעֲמַיִם אֶת הַיּוֹם תְּהִלִּים, כִּי רַבֵּנוּ זַ"ל גִּלָּה לָנוּ (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן עג) מִמַּעֲלַת אֲמִירַת תְּהִלִּים, שֶׁמְּסֻגָּל מְאֹד לִתְשׁוּבָה, וְיֵשׁ נ' שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה, וּמ"ט שְׁעָרִים יָכוֹל כָּל אָדָם לִכָּנֵס בָּהֶם וּלְהַשִּׂיגָם, שֶׁזֶּה הַמ"ט יָמִים שֶׁבֵּין פֶּסַח לְשָׁבוּעוֹת. וְלָכֵן דַּיְקָא בְּיָמִים אֵלּוּ מְסֻגָּל מְאֹד לְהַרְבּוֹת בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים.

(אִמְרֵי-מוֹהֲרֹא"שׁ, חֵלֶק ב', סִימָן תתקפא)

קוּנְטְרֵס

יְמֵי סְפִירַת הָעֹמֶר

א.

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! "יְמֵי סְפִירַת הָעֹמֶר" אֵלּוּ הַיָּמִים שֶׁבֵּין פֶּסַח לְשָׁבוּעוֹת; בְּפֶסַח יָצְאוּ עַם יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. גָּלוּת מִצְרַיִם הָיְתָה הַגָּלוּת הַקָּשָׁה בְּיוֹתֵר, כִּי הָיוּ צְרִיכִים לִרְאוֹת אֶת כָּל הַזֶּבֶל וְהַלִּכְלוּךְ שֶׁל הַמִּצְרִים, אֶת כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁלָּהֶם, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּה, פֶּרֶק ז'): אֵין לְךָ אֻמָּה בָּעוֹלָם, שֶׁהָיְתָה שְׁטוּפָה בִּדְבָרִים מְכֹעָרִים, וַחֲשׁוּדִין בִּכְשָׁפִים וּבְזִמָּה וּבְכָל מַעֲשִׂים רָעִים, אֶלָּא הַמִּצְרִים בִּלְבַד; וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הֶחֱזִיקוּ עַם יִשְׂרָאֵל עַצְמָם בְּיַחַד, עַל-יְדֵי שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ הֶחְדִּיר בָּהֶם אֶת הַדַּעַת הָאֱמֶת, שֶׁהִיא (דְּבָרִים ד, לה): "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי הֲוָיָ"ה הוּא אֱלֹקִים, אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ", וּבְכֹחַ הַדַּעַת הַזּוֹ זָכִינוּ לָצֵאת מִמִּצְרַיִם. אֲבָל כְּדֵי לְטַהֵר עַצְמֵנוּ מֵהַזֻּהֲמָה, מֵהַקְּלִפּוֹת, מֵהַטֻּמְאָה, שֶׁבְּכָל זֹאת נִדְבְּקָה בָּנוּ בְּעֵת שְׁהִיָּתֵנוּ בְּמִצְרַיִם, נָתַן לָנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מִצְוָה שֶׁל "סְפִירַת-הָעֹמֶר", לִסְפֹּר אֶת הַיָּמִים, לִסְפֹּר אֶת הַשָּׁבוּעוֹת, שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת תְּמִימִים, כְּמוֹ אִשָּׁה הַסּוֹפֶרֶת שִׁבְעָה יָמִים, כְּדֵי לְהִטָּהֵר לְבַעְלָהּ, כְּמוֹ-כֵן עַם יִשְׂרָאֵל סוֹפְרִים שֶׁבַע פְּעָמִים שֶׁבַע, כְּדֵי לְטַהֵר עַצְמָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁנִּזְכֶּה בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה (זֹהַר ח"ג צז:). וְלָכֵן "יְמֵי סְפִירַת הָעֹמֶר", הֵם יָמִים קְדוֹשִׁים מְאֹד, מִצַּד אֶחָד – יָצָאנוּ מִמִּצְרַיִם, יָצָאנוּ מֵהַלִּכְלוּךְ, מֵהַבֹּץ שֶׁל הַמִּצְרִים, וְחוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, אֲבָל מִצַּד שֵׁנִי – עָלֵינוּ לִסְפֹּר יוֹם אַחַר יוֹם, לְחַכּוֹת וּלְקַוּוֹת לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (פְּסָחִים קטז.): בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם; אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרָכוֹת יג:), צְרִיכִים לְהַזְכִּיר בְּכָל יוֹם וָיוֹם יְצִיאַת מִצְרַיִם;

כִּי עָלֵינוּ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, כָּאָמוּר, עַל הַזֻּהֲמָה וְהַטִּנּוּף שֶׁנִּדְבְּקוּ בָּנוּ עַל-יְדֵי גָּלוּת מִצְרַיִם. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (וַיִּקְרָא רַבָּה, פָּרָשָׁה יג, סִימָן ד'): כָּל הַגָּלֻיּוֹת נִקְרְאוּ עַל שֵׁם מִצְרַיִם, עַל שֵׁם שֶׁהֵם מְצֵרִים לְיִשְׂרָאֵל. וְלָכֵן כְּשֶׁאָדָם חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וּמִתְחָרֵט עַל עֲבָרוֹ, אֲשֶׁר עָשָׂה עַד עַתָּה, זוֹ נִקְרֵאת לְדִידוֹ – 'יְצִיאַת מִצְרַיִם', כִּי יוֹצֵא מֵהַמְּצָרִים שֶׁלּוֹ – מֵהַמֵּצַר וְהַגָּלוּת שֶׁהָיָה נָתוּן בּוֹ. וּבְרֵאשִׁית דַּרְכּוֹ בַּחֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה, בּוֹעֵר לוֹ הַלֵּב מְאֹד מְאֹד אַחַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְרוֹצֶה כְּבָר לְהַשִּׂיג רוּחָנִיּוּת חִיּוּת אֱלֹקוּת, רוֹצֶה לִרְאוֹת אוֹרוֹת וְנִיצוֹצוֹת, רוֹצֶה לִהְיוֹת דָּבוּק בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֲבָל נוֹתְנִים לוֹ יָמִים לִסְפֹּר, הַיְנוּ שֶׁאוֹמְרִים לוֹ: הַמְתֵּן, חַכֵּה, לֹא בְּפַעַם אַחַת יְכוֹלִים לְהִכָּנֵס אֶל הַקְּדֻשָּׁה. הֵן אֱמֶת שֶׁיֵּשׁ לְךָ רָצוֹן חָזָק לָצֵאת מִמִּצְרַיִם, לַעֲזֹב אֶת הָרַע שֶׁלְּךָ, אַתָּה שָׁב בִּתְשׁוּבָה, אֲבָל כְּדֵי שֶׁתִּזְכֶּה לְהִכָּנֵס אֶל הַקְּדֻשָּׁה, כְּדֵי שֶׁתִּזְכֶּה לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, לְהַשִּׂיג רוּחָנִיּוּת חִיּוּת אֱלֹקוּת, זֶה לוֹקֵחַ זְמַן.

וְלָכֵן מֵחַד גִּיסָא – יְצִיאַת מִצְרַיִם צְרִיכָה לִהְיוֹת בְּחִפָּזוֹן, בִּזְרִיזוּת עֲצוּמָה, לַעֲזֹב אֶת הַשֶּׁקֶר, לְהַשְׁלִיךְ אֶת הַטֻּמְאָה וְהַזֻּהֲמָה וְהַלִּכְלוּךְ תֵּכֶף-וּמִיָּד, לְנַתֵּק עַצְמוֹ מִכָּל הָרַע שֶׁהָיָה עִמּוֹ עַד כֹּה בַּמְּהִירוּת הָאֶפְשָׁרִית, אֲבָל מֵאִידָךְ גִּיסָא – כְּדֵי לְהִכָּנֵס אֶל הַקְּדֻשָּׁה, צָרִיךְ הַשָּׁב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לֵידַע, שֶׁזֶּה אוֹרֵךְ זְמַן. וְלָכֵן אָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ וְלוֹמַר: "הִנֵּה שַׁבְתִּי בִּתְשׁוּבָה, וַאֲנִי רוֹאֶה שֶׁעֲדַיִן הָרַע וְהַטֻּמְאָה נִדְבָּקִים בִּי, עֲדַיִן מוֹשֵׁךְ אוֹתִי יִצְרִי אֶל הָרַע, עֲדַיִן עוֹלוֹת לִי מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, הִרְהוּרִים רָעִים, וַאֲנִי נִמְשָׁךְ אֶל הַזֻּהֲמָה, הָכֵיצַד יִתָּכֵן?! הֲלֹא שַׁבְתִּי בִּתְשׁוּבָה?!" אֶלָּא "יְמֵי סְפִירַת הָעֹמֶר" מְלַמְּדִים אוֹתוֹ, שֶׁאָסוּר לִפֹּל בְּיֵאוּשׁ כְּלָל וּכְלָל בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן. אָדָם צָרִיךְ לָצֵאת מִמִּצְרַיִם בְּכָל יוֹם וָיוֹם, אָדָם צָרִיךְ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בְּכָל יוֹם וָיוֹם אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, לַעֲזֹב אֶת הָרַע וְלָרוּץ אֶל הַקְּדֻשָּׁה, אֲבָל זֶה אוֹרֵךְ זְמַן. וּצְרִיכִים לְהִתְאַזֵּר בְּסַבְלָנוּת יוֹם אַחַר יוֹם, לִסְפֹּר בְּעַקְשָׁנוּת גְּדוֹלָה, וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רוֹאֶה שֶׁאָדָם חָזָק בְּעַצְמוֹ, וְאֵינוֹ עוֹזֵב אֶת עַצְמוֹ, וְאַף שֶׁעוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר: עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת, עִם כָּל זֹאת הוּא מַחֲזִיק מַעֲמָד, לְבַסּוֹף זוֹכֶה לְהַגִּיעַ אֶל חַג הַשָּׁבוּעוֹת, שֶׁאָז זְמַן קַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁמַּשִּׂיג אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּתַכְלִית הַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה.

וְלָכֵן "יְמֵי סְפִירַת הָעֹמֶר", הֵם יָמִים קְדוֹשִׁים מְאֹד מְאֹד, שֶׁכָּל בַּר יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהִתְעוֹרֵר בָּהֶם בִּתְשׁוּבָה יוֹתֵר מִכָּל הַשָּׁנָה. כִּי הִנֵּה זָכִינוּ לָצֵאת מִמִּצְרַיִם בְּחַג הַפֶּסַח, אָכַלְנוּ מַצָּה, שֶׁזֶּה 'מֵיכְלָא דְּאַסְוָתָא', מַאֲכָל שֶׁל רְפוּאָה (זֹהַר ח"ב קפג:); כִּי כְּשֶׁהָיִינוּ בְּמִצְרַיִם, וְנִכְשַׁלְנוּ בַּעֲווֹנוֹת, נַעֲשֵׂינוּ חוֹלֵי נֶפֶשׁ, כִּי כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וּכְשֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הוּא מִסְכֵּן, נַעֲשֶׂה חוֹלֵה נֶפֶשׁ, הֲגַם שֶׁהוּא מִסְתּוֹבֵב, הוֹלֵךְ, מִתְנוֹעֵעַ, מִתְהַלֵּךְ בְּחֶבְרָה, וּמַגְדִּיר עַצְמוֹ 'נָאוֹר', אֲבָל אִם נֶעֱדֶרֶת מִמֶּנּוּ הָאֱמוּנָה, בַּר מִינָן, הוּא חוֹלֵה נֶפֶשׁ, כִּי אֵיךְ אָדָם יָכוֹל לִחְיוֹת בְּלִי אֱמוּנָה?! הֲלֹא אִם רַק מִתְבּוֹנֵן: מִי הוֹלֵךְ בִּי?! מִי מִתְנוֹעֵעַ בִּי?! מִי חוֹשֵׁב בִּי?! מִי מְדַבֵּר בִּי – אִם לֹא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא! אָז מַה שֶּׁיָּךְ שֶׁיִּפֹּל, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת?! אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁנֶּחֱלָה בָּחֳלִי הַנֶּפֶשׁ. וְלָכֵן אוֹכְלִים בְּפֶסַח מַצָּה, שֶׁנִּקְרֵאת 'מֵיכְלָא דְּאַסְוָתָא', מַאֲכָל שֶׁל רְפוּאָה, קִבַּלְנוּ תְּרוּפָה מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, לֶאֱכֹל בְּחַג הַפֶּסַח מַצָּה.

וְכָתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (זֹהַר ח"ב מא.), שֶׁמַּצָּה נִקְרֵאת גַּם 'מֵיכְלָא דִּמְהֵימָנוּתָא' – מַאֲכָל שֶׁל אֱמוּנָה; כִּי לָמָּה אָנוּ אוֹכְלִים מַצָּה? מִפְּנֵי צִוּוּי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ! נִמְצָא, שֶׁבִּימֵי הַפֶּסַח הַקְּדוֹשִׁים, זוֹכִים עַם יִשְׂרָאֵל לֶאֱכֹל מַצָּה, וּמְקַבְּלִים אֶת הָרְפוּאָה לָחֳלִי הַנֶּפֶשׁ שֶׁנִּדְבַּק בָּנוּ עַל-יְדֵי עֲווֹנוֹתֵינוּ. וְעַל-יְדֵי אֲכִילַת מַצָּה, קִבַּלְנוּ כֹּחַ לָצֵאת מִמִּצְרַיִם, לָצֵאת מֵהַטֻּמְאָה שֶׁלָּנוּ, לָצֵאת מֵהַלִּכְלוּךְ, וַאֲנַחְנוּ חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. הַלֵּב שֶׁלָּנוּ מַתְחִיל לִבְעֹר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֲנַחְנוּ כּוֹסְפִים לְהִכָּלֵל בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, אָנוּ מִשְׁתּוֹקְקִים לְהַגִּיעַ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! בֹּאוּ וְנִתְחַזֵּק עַכְשָׁו בִּ"ימֵי סְפִירַת הָעֹמֶר", וְנָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לַעֲקֹר מֵהָרַע וּלְהִדַּבֵּק בַּטּוֹב, שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ.

ב.

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (חֲגִיגָה יז:): מִצְוָה לְמֵימְנָא יוֹמֵי, מִצְוָה לְמֵימְנֵי שָׁבוּעֵי; יֵשׁ מִצְוָה לִמְנוֹת אֶת הַיָּמִים וְהַשָּׁבוּעוֹת; כִּי כְּשֶׁיָּצְאוּ עַם יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, עַל-יְדֵי אוֹר עֶלְיוֹן שֶׁהֵאִיר עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּהֶאָרָה נוֹרָאָה וְנִפְלָאָה עַד מְאֹד, אָז חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְנִמְשְׁכוּ אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ בִּתְשׁוּקָה עֲצוּמָה. וּבְדֶרֶךְ כְּלָל בְּרֵאשִׁית דַּרְכּוֹ שֶׁל הַחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה, אָז יוֹרֵד אוֹר גָּדוֹל לְנִשְׁמָתוֹ; נִשְׁמוֹת עַם יִשְׂרָאֵל יָרְדוּ מֵעוֹלַם הָאֲצִילוּת, לְזֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי וְהַחָמְרִי, עוֹלַם הָעֲשִׂיָּה, וְנִדְבְּקוּ בָּהֶן פֹּה כָּל מִינֵי קְלִפּוֹת וְסִטְרָא אַחֲרָא, וְהָאָדָם נִכְשַׁל בַּעֲווֹנוֹת חֲמוּרִים, עַד שֶׁנִּלְכַּד בְּמַלְכֹּדֶת כָּזוֹ, שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לָצֵאת, וּבִפְרָט מִי שֶׁלֹּא נוֹלַד בִּקְדֻשָּׁה, וּמִי שֶׁבָּא מֵחֶבְרָה שֶׁל כּוֹפְרִים וְאֶפִּיקוֹרְסִים, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, מִי שֶׁלֹּא גָּדַל עַל בִּרְכֵּי הַתּוֹרָה וְהַנְהָגוֹתֶיהָ, הוּא נִלְכָּד בְּרֶשֶׁת הַקְּלִפּוֹת וּבִמְצוּדָתָן. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חָס וּמְרַחֵם עַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְרוֹצֶה שֶׁכֻּלָּם יָשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה, וְעַל-כֵּן מֵאִיר עַל כָּל נְשָׁמָה וּנְשָׁמָה אוֹר גָּדוֹל מְאֹד בְּכָל יוֹם, וְזוֹ הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁבָּאָה מִלְּמַעְלָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מֵאִיר בַּנְּשָׁמָה, שֶׁפִּתְאֹם נִכְנֶסֶת בָּאָדָם תְּשׁוּקָה לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, נִדְלָק בּוֹ הַנִּיצוֹץ הַיְּהוּדִי. אֲבָל תֵּכֶף-וּמִיָּד כְּשֶׁיֵּשׁ בּוֹ הִתְעוֹרְרוּת, מִתְגַּבְּרִים עָלָיו הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא יוֹתֵר, וְאוֹחֲזִים בּוֹ חָזָק, וְאֵינָם מַרְפִּים, כִּי אֵין רְצוֹנָם, שֶׁיַּעֲזֹב אֶת הָרַע, כִּי חֲפֵצִים לָקַחַת אֶת הַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהַחְזִיקָהּ בְּאַמְתַּחְתָּם, כִּי הֵם נֶהֱנִים מִנִּשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. עִם כָּל זֹאת, חָמַל עָלֵינוּ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְשָׁלַח לָנוּ אֶת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁהֶחְדִּיר בְּעַם יִשְׂרָאֵל אֶת הָאֱמוּנָה, הֵאִיר בָּהֶם גִּלּוּי אֱלֹקוּת.

וּבְכֹחַ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁהֵאִיר אֶת אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהֶאָרָה עֲצוּמָה, נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל קִבְּלוּ עַל עַצְמָם חַד מַשְׁמָעִית, שֶׁיּוֹצְאִים מִמִּצְרַיִם. עִם כָּל זֹאת אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תַּנְחוּמָא בְּשַׁלַּח א') עַל הַפָּסוּק (שְׁמוֹת יג, יח): "וַחֲמֻשִׁים עָלוּ מִמִּצְרָיִם" – אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה, הַיְנוּ אַרְבָּעָה לֹא רָצוּ לָצֵאת מִמִּצְרַיִם, רַק אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה הִסְכִּים לָצֵאת; וְדָבָר זֶה סוֹבֵב וְהוֹלֵךְ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שׁוֹלֵחַ לָנוּ צַדִּיקִים קְדוֹשִׁים, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְהֵם מְחַזְּקִים וּמְעוֹדְדִים וּמְשַׂמְּחִים וּמְחַזְּקִים אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. אֲבָל לֹא כָּל אֶחָד זוֹכֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיקִים. וּבְוַדַּאי אוֹר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שׁוֹפֵעַ עַל כָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, אֲבָל מֵרֹב הָרַע שֶׁנִּדְבַּק בָּנוּ, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, רַק אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה רוֹצִים לָצֵאת מִמִּצְרַיִם, חֲפֵצִים לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְגַם עַל הָאֶחָד מֵהַחֲמִשָּׁה עוֹבְרִים נִסְיוֹנוֹת קָשִׁים וּמָרִים, עִם כָּל זֹאת אִם אָדָם מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה וְיִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, אֲפִלּוּ יַעֲבֹר עָלַי מַה שֶּׁיַּעֲבֹר, אֵצֵא מֵהָרַע, אָז סוֹף כָּל סוֹף יִזְכֶּה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה.

וּכְמוֹ שֶׁהָיָה בְּמִצְרַיִם, כָּךְ כָּל אֶחָד בִּפְרָטִיּוּת, עִם הַגָּלוּת מִצְרַיִם שֶׁלּוֹ; וְלָכֵן כַּאֲשֶׁר זוֹכִים לָצֵאת מֵהָרַע וְהַטֻּמְאָה שֶׁנִּדְבַּק בָּנוּ בְּעֵת שֶׁהָיִינוּ בְּמִצְרַיִם בֵּין הַגּוֹיִים, וְלָמַדְנוּ מִמַּעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים וְתוֹעֲבוֹתֵיהֶם הַמְגֻנּוֹת, וְהִנֵּה שַׁבְנוּ מִכָּל אֵלּוּ. אֲזַי נָתַן לָנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא "יְמֵי סְפִירַת הָעֹמֶר", יָמִים קְדוֹשִׁים כָּאֵלּוּ, שֶׁעָלֵינוּ לִסְפֹּר כָּל יוֹם וָיוֹם, כָּל שָׁבוּעַ וְשָׁבוּעַ מֶשֶׁךְ שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת, שֶׁהֵם אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה יוֹם; כִּי בְּמִצְרַיִם שָׁהִינוּ בְּאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, כִּי מִי שֶׁרָחוֹק מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, מִי שֶׁרָחוֹק מֵהַתּוֹרָה, הוּא שָׁרוּי בְּמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְלוֹקֵחַ לוֹ אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה יוֹם לָצֵאת מֵהֶם, וְלָכֵן נְתָנָנוּ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ מִצְוָה שֶׁל "סְפִירַת-הָעֹמֶר" לִסְפֹּר אֶת הַיָּמִים וְהַשָּׁבוּעוֹת, כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְזַכֵּךְ עַצְמֵנוּ, שֶׁנִּהְיֶה רְאוּיִים לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה. וְאֵלּוּ הַיָּמִים "יְמֵי סְפִירַת הָעֹמֶר", הֵם יָמִים מְיֻחָדִים לְעַם יִשְׂרָאֵל. וְלָכֵן זֶהוּ הַזְּמַן לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וּלְבַקְּשׁוֹ שֶׁיִּמְחַל לָנוּ עַל כָּל אֲשֶׁר חָטָאנוּ וּפָגַמְנוּ, כִּי אֵלּוּ הֵם יְמֵי תְּשׁוּבָה, וִיכוֹלִים לִזְכּוֹת בָּהֶם לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁבָּעוֹלָם.

ג.

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! הָבָה נִתְבּוֹנֵן, מַה מְּלַמְּדִים אוֹתָנוּ "יְמֵי סְפִירַת הָעֹמֶר"? יְהוּדִי מִסְכֵּן, שֶׁנָּפַל בַּמָּקוֹם שֶׁנָּפַל, וְנִכְשַׁל בְּמַה שֶּׁנִּכְשַׁל, בְּכָל מִינֵי עֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת: עֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, שֶׁזֶּה מָצוּי מְאֹד בֵּינֵינוּ, כִּי נִתְקַיֵּם אֶצְלֵנוּ, לְצַעֲרֵנוּ הָרַב (תְּהִלִּים קו, לה): "וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם"; הָעֵרֶב-רַב מְבִיאִים גּוֹיִים וְגוֹיוֹת לְבוֹלֵל אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בֵּינֵיהֶם, וּמְפִיצִים זֻהֲמָה וְטֻמְאָה, שִׁקּוּץ, תִּעוּב, זִהוּם וְעֵירֹם, כְּדֵי שֶׁנִּשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל יִכָּשְׁלוּ בִּפְגַם הַבְּרִית, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, וּמְמַלְּאִים אֶת כָּל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם עִם כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁל "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה" (דְּבָרִים ח, יז), עוֹקְרִים אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל מִשָּׁרְשָׁן, מִצּוּר מַחֲצַבְתָּן, שֶׁאֵלּוּ מ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה. וְהִנֵּה מֵאִיר עָלֵינוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹר גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁנּוּכַל לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה; וְזֶה סוֹבֵב עַל כָּל יְהוּדִי, כִּי כָּל יְהוּדִי יֵשׁ לוֹ כָּל יוֹם וָיוֹם הִרְהוּר תְּשׁוּבָה, אֲבָל לֹא כָּל אֶחָד רוֹצֶה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, רַק אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה, וְגַם הָאֶחָד מֵהַחֲמִשָּׁה, עוֹבְרִים עָלָיו הַרְבֵּה יִסּוּרִים וְצָרוֹת, וּכְפִי שֶׁאָנוּ רוֹאִים, אֲשֶׁר הַשָּׁב בִּתְשׁוּבָה, יֵשׁ לוֹ סֵבֶל רַב הֵן מֵהַחֶבְרָה, הֵן מֵהַמִּשְׁפָּחָה, לוֹעֲגִים לוֹ, צוֹחֲקִים עָלָיו, וְכֵן הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת הַמְגֻנּוֹת שֶׁהָיוּ לוֹ עַד כֹּה, מִתְעוֹרְרוֹת מֵחָדָשׁ, עַד שֶׁהָאָדָם נִשְׁבָּר לְגַמְרֵי, וְחוֹשֵׁב: "הֲיִתָּכֵן?! הֲלֹא שַׁבְתִּי בִּתְשׁוּבָה, קִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי עֹל תּוֹרָה וּמִצְווֹת, אֲנִי לוֹמֵד תּוֹרָה בְּכָל יוֹם, וְלָמָּה מַתְחִיל לִבְעֹר בִּי יִצְרִי יוֹתֵר וְיוֹתֵר?!" וְהוּא שָׁבוּר כַּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר; אֲבָל בֶּאֱמֶת, מִי שֶׁרוֹצֶה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, הַהֶכְרֵחַ לוֹ לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁחִזֵּק וְעוֹדֵד וְשִׂמֵּחַ אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל: "תֵּדְעוּ לָכֶם, שֶׁיְּצָאתֶם מִמִּצְרַיִם, מִן הַזֻּהֲמָה שֶׁעָבְרָה עֲלֵיכֶם עַד כֹּה, וְהִנֵּה אַתֶּם מוּכָנִים לְהִכָּנֵס אֶל הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה שַׁעַר הַנ', שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים, לְהַשִּׂיג אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֶת הַתּוֹרָה, אֲבָל עֲלֵיכֶם לָדַעַת, שֶׁזֶּה אוֹרֵךְ זְמַן, אִי אֶפְשָׁר לִבְרֹחַ וְלָעוּף מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ בִּן יוֹם לְלַיְלָה".

וְלָכֵן מִיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיְתָה בְּחַג הַפֶּסַח, עַד קַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת, יֶשְׁנָם "יְמֵי סְפִירַת הָעֹמֶר", אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה יוֹם שֶׁאָנוּ סוֹפְרִים, לְהוֹרוֹת וּלְגַלּוֹת לָנוּ, שֶׁכָּל יוֹם וָיוֹם מָנוּי וְסָפוּר, וּצְרִיכִים לִשְׁמֹר עַל הַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת, עַל הַשָּׁעוֹת הַיְקָרוֹת, וְלֵידַע שֶׁיַּגִּיעַ הַיּוֹם שֶׁנִּצְטָרֵךְ לַעֲזֹב אֶת זֶה הָעוֹלָם, וַחֲבָל עַל כָּל יוֹם וְעַל כָּל שָׁעָה לְבַטָּלָה בְּהֶבֶל וּבְרִיק, אֶלָּא צְרִיכִים לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, לַחֲזֹר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, לְקַיֵּם מִצְווֹתָיו יִתְבָּרַךְ, לְהִתְחַזֵּק לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה. אֲבָל מִצַּד אֶחָד – הִנֵּה יָצָאתִי מִמִּצְרַיִם בְּחַג הַפֶּסַח, וְשַׁבְתִּי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְהִנֵּה בּוֹעֵר בִּי עֲדַיִן הַיֵּצֶר הָרָע, מוֹשֶׁכֶת אוֹתִי הַטֻּמְאָה, וּמִתְעוֹרֵר בִּי הָרַע שׁוּב וָשׁוּב, עַל זֶה אָנוּ סוֹפְרִים "יְמֵי סְפִירַת הָעֹמֶר", לָדַעַת שֶׁאוֹרֵךְ זְמַן, יוֹם אַחַר יוֹם, וּצְרִיכִים לְהַמְתִּין בְּסַבְלָנוּת. כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (יוֹמָא לט.): בָּא לִטָּהֵר אוֹמְרִים לוֹ: הַמְתֵּן;

אִם אֶחָד רוֹצֶה לְהִכָּנֵס אֶל הַקְּדֻשָּׁה וּלְטַהֵר עַצְמוֹ, אוֹמְרִים לוֹ: הַמְתֵּן! כִּי הַתְּשׁוּבָה אוֹרֶכֶת זְמַן, וְאִם יֵשׁ לָאָדָם סַבְלָנוּת, אַף שֶׁבּוֹעֵר בּוֹ יִצְרוֹ וְנִמְשָׁךְ אַחַר הָרַע, אֲבָל פּוֹנֶה עֹרֶף לָזֶה, וּמִתְקַדֵּם עוֹד וְעוֹד יוֹם, וּבוֹעֵר לִבּוֹ אֶל בּוֹרְאוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, סוֹף כָּל סוֹף יַגִּיעַ אֶל יוֹם הַחֲמִשִּׁים, שֶׁהוּא חַג הַשָּׁבוּעוֹת, וִיקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה. וְלָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (סֵפֶר-הַמִּדּוֹת, אוֹת תְּשׁוּבָה, סִימָן עו): הַמַּתְחִיל לַעֲבֹד אֶת ה' יִתְבָּרַךְ, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹמֵר לוֹ: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁחֶפְצְךָ וּרְצוֹנְךָ לַעֲבֹד אוֹתִי, אֲבָל מַהוּ הַבַּטּוּחוֹת, שֶׁמָּא לְמָחָר תַּעֲזֹב אוֹתִי?!  אִם-כֵּן אֵיךְ אֲקָרֵב אוֹתְךָ בִּשְׁבִיל הָרָצוֹן שֶׁרָצִיתָ, וְאֵיךְ אֲגַלֶּה לְךָ תֵּכֶף דְּבָרִים נִסְתָּרִים? אֶלָּא כֵּן תַּעֲשֶׂה, בִּתְחִלָּה אֱהֹב אוֹתִי כָּךְ וְתַעֲשֶׂה מִצְווֹתַי, אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַמִּצְוָה, וַעֲבֹד אוֹתִי פָּשׁוּט בְּלֹא חָכְמוֹת, וּכְשֶׁתַּעֲבֹד אוֹתִי כַּמָּה זְמַנִּים, אֲזַי אַאֲמִין לְךָ וַאֲגַלֶּה לְךָ טַעַם וְשֵׂכֶל שֶׁל כָּל דָּבָר וְדָבָר, וַאֲקָרֵב אוֹתְךָ בְּכָל מִינֵי הִתְקָרְבוּת, כִּי הַזְּמַן שֶׁעָבַדְתָּ אוֹתִי מִקֹּדֶם, הוּא בַּטּוּחוֹת שֶׁלֹּא תַּעֲזֹב אוֹתִי. וְכָל זֹאת עִנְיַן "יְמֵי סְפִירַת הָעֹמֶר";

מִצַּד אֶחָד – אָדָם רוֹצֶה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, לִהְיוֹת צַדִּיק, דָּבוּק בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאוֹמֵר לְעַצְמוֹ: "מַסְפִּיק הַזֶּבֶל, דַּי לַזֻּהֲמָה, דַּי לַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת, אֲנִי רוֹאֶה לְהֵיכָן הָעֵרֶב-רַב הֵבִיאוּ אוֹתִי?! מַה יּוֹצֵא מִכָּל הַטֻּמְאָה וְהַזֻּהֲמָה?! הַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת, הַשָּׁבוּעוֹת וְהֶחֳדָשִׁים וְהַשָּׁנִים פּוֹרְחִים בְּלֹא כְּלוּם! אֵין בְּיָדִי מְאוּמָה! נְחוּשָׁה הַחְלָטָתִי לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, אֲנִי מַשְׁלִיךְ אֶת הָרַע אַחַר גֵּוִי, אֲנִי רוֹצֶה רַק אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא". וְהִנֵּה מַתְחִיל לִצְעֹד קָדִימָה צַעַד אַחַר צַעַד, וּמִתְגַּבֵּר עָלָיו יִצְרוֹ, כְּפִי שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹדֵעַ, מַה זֶּה לִהְיוֹת חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה, שֶׁבּוֹעֵר לָנוּ הַלֵּב מְאֹד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְאָנוּ גַּם-כֵּן רוֹצִים לִהְיוֹת צַדִּיקִים. וּבֶאֱמֶת לָמָּה לֹא?! וַהֲלֹא כְּתִיב (יְשַׁעְיָה ס, כא): "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים", עַם יִשְׂרָאֵל כֻּלָּם צַדִּיקִים קְדוֹשִׁים, עַם יִשְׂרָאֵל נִשְׁמָתָם הִיא חֵלֶק אֱלוֹקַ מִמַּעַל, וְכָל יְהוּדִי יָכוֹל לְהַגִּיעַ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. אֲבָל זֶה אוֹרֵךְ זְמַן, עַד שֶׁנִּכְנָסִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה, אֵין זֶה נַעֲשֶׂה בִּן יוֹם לְלַיְלָה.

וְזֶה אַף אֶחָד אֵינוֹ יוֹדֵעַ. חוֹשְׁבִים, הִנֵּה שַׁבְנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְהִנֵּה כְּבָר נִהְיֶה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, וּבָרֶגַע שֶׁרוֹאִים שֶׁהָרַע וְהַטֻּמְאָה מִתְגַּבְּרִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר, מַתְחִילִים לְהִתְחָרֵט: הֲזֹאת נָעֳמִי?! זוֹ הַנְּעִימוּת שֶׁהִבְטִיחוּ לִי, שֶׁאִם אֶחֱזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, אֶזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ אֶת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, נֹעַם אֱלֹקִי, עֲרֵבוּת הַשְּׁכִינָה, וְהִנֵּה עוֹבְרִים עָלַי חוֹבְלִים וּמְנִיעוֹת, שֶׁמַּכִּים בִּי וּמְצִיקִים לִי יוֹתֵר וְיוֹתֵר. עַל זֶה בָּאִים "יְמֵי סְפִירַת הָעֹמֶר", שֶׁמְּגַלִּים לָנוּ – לֹא וָלֹא! יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם – אַשְׁרֵיכֶם וְאַשְׁרֵי חֶלְקְכֶם! אֲבָל דְּעוּ לָכֶם, שֶׁעֲלֵיכֶם לִסְפֹּר יוֹם אַחַר יוֹם, כִּי אוֹרֵךְ זְמַן עַד שֶׁנִּכְנָסִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְאִם תִּהְיוּ חֲזָקִים לְהִתְגַּבֵּר בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְתַחֲזִיקוּ מַעֲמָד עַל כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת הַקָּשִׁים וְהַמָּרִים שֶׁיָּבוֹאוּ עֲלֵיכֶם, לֹא תִּתְפַּעֲלוּ מִשּׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם, יוֹם אַחַר יוֹם תִּסְפְּרוּ אֶת הַיָּמִים, אֶת הַשָּׁבוּעוֹת, אִם תִּהְיוּ עַקְשָׁנִים בָּזֶה, תַּגִּיעוּ אֶל יוֹם הַחֲמִשִּׁים, שֶׁהוּא חַג הַשָּׁבוּעוֹת, וּתְקַבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁזֶּה הַמֹּחִין הָעֶלְיוֹנִים, שֶׁאָדָם זוֹכֶה לְהַשִּׂיג אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, מֹחוֹ מַתְחִיל לַחֲשֹׁב רַק מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ אֵינָן רוֹאוֹת כְּלוּם – רַק אֱלֹקוּת, הַאָזְנַיִם שֶׁלּוֹ אֵינָן שׁוֹמְעוֹת כְּלוּם – רַק אֱלֹקוּת, הַחֹטֶם שֶׁלּוֹ אֵינוֹ נוֹשֵׁם כְּלוּם – רַק אֱלֹקוּת, וְהַפֶּה שֶׁלּוֹ מְדַבֵּר תָּמִיד רַק אֱלֹקוּת, וּמְדַבֵּר רַק אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שָׁר שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְכֵן מְדַבֵּר עִם אֲנָשִׁים רַק מֵאֱמוּנָה.

וְזוֹ מַדְרֵגַת הַצַּדִּיקִים, שֶׁזּוֹכִים לִהְיוֹת כָּל-כָּךְ דְּבוּקִים בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, עַד שֶׁלֹּא רוֹאִים שׁוּם דָּבָר – רַק אֱלֹקוּת, לֹא שׁוֹמְעִים כְּלוּם רַק כְּרוּזִים מִלְּמַעְלָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַכְרִיז בְּכָל הָעוֹלָמוֹת עַד הָעוֹלָם הַזֶּה בְּכָל יוֹם וָיוֹם מַה יִּקְרֶה וּמַה קּוֹרֶה בִּפְרָטֵי פְּרָטִיּוֹת, אֲשֶׁר רַק הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים זוֹכִים לִשְׁמֹעַ כָּל זֶה, וּמִזֶּה זוֹכִים לְחַדֵּשׁ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה בְּכָל יוֹם וָיוֹם, זוֹכִים לְהַשָּׂגוֹת נוֹרָאוֹת וְנִפְלָאוֹת בְּרָזֵי וְסִתְרֵי תּוֹרָה, מְיַחֲדִים יִחוּדִים קְדוֹשִׁים, מַמְשִׁיכִים עַל עַצְמָם אוֹר וְזִיו וְחִיּוּת וּדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְכֵיצַד זָכוּ לָזֶה? אֶלָּא גַּם עֲלֵיהֶם עָבַר מַה שֶּׁעָבַר, כִּי לוּלֵא שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶם, לֹא הָיוּ מַגִּיעִים לַאֲשֶׁר הִגִּיעוּ, כִּי גַּם עַל הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים עוֹבֵר בַּהַתְחָלָה מַה שֶּׁעוֹבֵר, כִּי עַל כָּל נְשָׁמָה וּנְשָׁמָה בְּזֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי וְהַחָמְרִי, הַמָּלֵא קְלִפּוֹת וְהַסְתָּרוֹת וְהַעֲלָמוֹת עוֹבֵר מַה שֶּׁעוֹבֵר, אֶלָּא הַצַּדִּיקִים בָּרֵי דַּעַת, וְתֵכֶף-וּמִיָּד מְבַקְּשִׁים וּמְחַפְּשִׂים וּמוֹצְאִים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּתוֹךְ הַבְּרִיאָה. וְלָכֵן קַל לָהֶם יוֹתֵר, כִּי הֵם יוֹדְעִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא וּבִלְעָדָיו אֵין שׁוּם נִמְצָא. וְלָכֵן אֵין יְכוֹלִים לְהַטְעוֹתָם, לֹא-כֵן מִי שֶׁלִּכְלֵךְ עַצְמוֹ בַּעֲווֹנוֹת חֲמוּרִים וּבִפְרָט בִּפְגַם הַבְּרִית, שֶׁזֶּה אֲבִי אֲבוֹת הַטֻּמְאָה, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רמב), שֶׁזֶּה בָּא מֵהִסְתַּכְּלֻיּוֹת רָעוֹת, שֶׁחֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (סַנְהֶדְרִין מה.): אֵין הַיֵּצֶר הָרַע שׁוֹלֵט, אֶלָּא בַּמֶּה שֶׁעֵינָיו רוֹאוֹת.

בִּשְׁבִיל זֶה הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא מִתְגַּבְּרִים מְאֹד מְאֹד עַל בְּנֵי-אָדָם, לְהַכְשִׁילָם בִּרְאִיּוֹת אֲסוּרוֹת, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ עֵדִים כַּיּוֹם לַפְּרִיצוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁקּוֹרֵית בַּחוּצוֹת, לַזֻּהֲמָה שֶׁמִּסְתּוֹבֶבֶת בָּרְחוֹבוֹת, וּשְׁאָר תְּמוּנוֹת תּוֹעֵבָה, וְהַכֹּל – לְהַכְשִׁיל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, לְטַמְטֵם לָהֶם אֶת הַמֹּחַ וְהַדַּעַת, עַד שֶׁבִּמְקוֹם לַחֲשֹׁב מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּלְהִשְׁתּוֹקֵק אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ, בִּמְקוֹם לִרְאוֹת אֱלֹקוּת, שֶׁזֶּה אֲרִיךְ אַנְפִּין דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה מַדְרֵגָה הֲכִי עֶלְיוֹנָה שֶׁאָדָם יָכוֹל לִזְכּוֹת אֵלֶיהָ בְּזֶה הָעוֹלָם – לְהַרְגִּישׁ אֵיךְ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְחַיֶּה וּמְהַוֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כָּל הַבְּרִיאָה, תַּחַת זֹאת מִתְגַּבֵּר אֲרִיךְ אַנְפִּין דְּטֻמְאָה, שֶׁהֵיכָן שֶׁמִּסְתַּכֵּל רוֹאֶה רַק זֻהֲמָה. וְלָכֵן תֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם שָׁב בִּתְשׁוּבָה, שֶׁזּוֹ יְצִיאַת מִצְרַיִם, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (פְּסָחִים קטז.): בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם; וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (וַיִּקְרָא רַבָּה, פָּרָשָׁה יג, סִימָן ד'): כָּל הַמַּלְכֻיּוֹת נִקְרְאוּ עַל שֵׁם מִצְרַיִם, שֶׁנָּפְלוּ אָז בְּטֻמְאָתָם, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תּוֹרַת כֹּהֲנִים אַחֲרֵי יח): "כְּמַעֲשֵׂה מִצְרַיִם לֹא תַעֲשׂוּ" – מַגִּיד שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם שֶׁל מִצְרַיִם מְקֻלְקָלִים מִכָּל הָעֲמָמִין; וְהִנֵּה בְּחַג הַפֶּסַח יָצָאנוּ מִמִּצְרַיִם, כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת, וּבֵין כָּךְ יֵשׁ לָנוּ "יְמֵי סְפִירַת הָעֹמֶר", לְלַמֵּד אֶת הָאָדָם, שֶׁאָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ, אֶלָּא לֵידַע, שֶׁאוֹרֵךְ זְמַן עַד שֶׁזּוֹכִים לְהַגִּיעַ לְמַדְרֵגַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם צְרִיכִים לְהִתְקַדֵּשׁ יוֹתֵר וְיוֹתֵר – לְהָנִיחַ תְּפִלִּין, לֵילֵךְ בְּזָקָן וּבְפֵאוֹת, הָאִשָּׁה צְרִיכָה לְהַקְפִּיד עַל טָהֳרַת הַצְּנִיעוּת, כִּסּוּי רֹאשׁ, שֶׁלֹּא יִרְאוּ, חַס וְשָׁלוֹם, אֶת שַׂעֲרוֹת רֹאשָׁהּ, שֶׁזֶּה עָוֹן חָמוּר מְאֹד, וְכֵן בְּגָדִים צְנוּעִים, שֶׁלֹּא יִהְיוּ קְצָרִים וַחֲשׂוּפִים, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וּשְׁנֵיהֶם צְרִיכִים לְהִזָּהֵר בִּשְׁמִירַת שַׁבָּת, בְּכַשְׁרוּת הַמַּאֲכָלִים, עַד שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף מַגִּיעִים לַיּוֹם הַחֲמִשִּׁים, שֶׁהוּא הֶאָרַת הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, עַד שֶׁזּוֹכִים לְהִכָּלֵל בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא.

אֲבָל עַל כָּל זֶה יֵשׁ לָנוּ תְּנַאי אֶחָד: אִם אָנוּ רוֹצִים לְהַצְלִיחַ בַּחֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה, עָלֵינוּ לִזְכֹּר, שֶׁהַיְסוֹד בַּיַּהֲדוּת זֶה "אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל" – לֶאֱהֹב אֶת כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל; כִּי אִי אֶפְשָׁר לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֶלָּא כְּשֶׁיֵּשׁ אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, וְאוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה, כִּי כְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל הֵם חֵלֶק אֱלוֹקַ מִמַּעַל, אֵין דָּבָר כָּזֶה שֶׁאֶחָד יוֹתֵר גָּדוֹל מֵהַשֵּׁנִי, כֻּלָּנוּ בְּנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים יד, א): "בָּנִים אַתֶּם לַהֲוָיָ"ה אֱלֹקֵיכֶם", כָּל עַם יִשְׂרָאֵל בָּנִים אֲהוּבִים לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ. כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (אָבוֹת ג): חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרָאִים בָּנִים לַמָּקוֹם; וְלָכֵן כְּשֶׁאָדָם חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, עָלָיו לָדַעַת שֶׁהוּא צָרִיךְ לֶאֱהֹב אֶת כָּל יְהוּדִי, כִּי בָּרֶגַע שֶׁנִּכְנֶסֶת בְּמֹחוֹ מַחֲשָׁבָה רָעָה שֶׁל טִינָה וְכַדּוֹמֶה נֶגֶד יְהוּדִי אַחֵר, סִימָן שֶׁעוֹד אֲרֻכָּה לְפָנָיו הַדֶּרֶךְ לַחֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה, וְיֵדַע שֶׁזּוֹ עֲצַת הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם, שֶׁכָּל כֹּחוֹ: 'הַפְרֵד וּמְשֹׁל', שֶׁמֵּסִית וּמַדִּיחַ מֵאֶחָד לַשֵּׁנִי, שֶׁאֵלּוּ כְּלַל הַהֲסָתוֹת הָרוֹוְחוֹת הַיּוֹם, וּמְסִיתִים וּמַדִּיחִים זֶה נֶגֶד זֶה, הָעִקָּר לְהָבִיא לְפֵרוּדִים. וְיֵשׁ אֲנָשִׁים הַנִּקְרָאִים: 'רַע-בָּנִים', שֶׁמִּתְחַזִּים כַּחֲכָמִים, אֲבָל הֵם בּוּרִים וְרֵיקִים וְעַמֵּי הָאָרֶץ. וְהַסִּימָן לָזֶה – אִם הֵם לֹא עוֹשִׂים שׁוּם דָּבָר בִּשְׁבִיל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא – לֹא טָהֳרָה, לֹא חִנּוּךְ, לֹא כַּשְׁרוּת, וְכָל מַעֲיָנָם וְעִסְקָם רַק מְרִיבוֹת וַהֲסָתוֹת בֵּין אַנְשֵׁי הַקְּהִלָּה, צְרִיכִים לָדַעַת, אֲשֶׁר (וַיִּקְרָא יג, מה): "טָמֵא טָמֵא יִקְרָא"; וְלָכֵן כָּל הַשָּׁב בִּתְשׁוּבָה, עָלָיו לֵידַע שֶׁעִקַּר הַחֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה זֶה רַק כְּשֶׁיֵּשׁ אַחְדוּת וְאַהֲבָה בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְלֵידַע, שֶׁאֲנִי לֹא יוֹתֵר גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, וְהוּא לֹא יוֹתֵר גָּדוֹל מִמֶּנִּי, כֻּלָּנוּ בְּנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא; וּכְשֶׁאוֹחֲזִים בָּזֶה, אַף פַּעַם לֹא נוֹפְלִים. כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן א'): אִם אָדָם מַחֲזִיק בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁשָּׁם שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שׁוּם מַלְאָךְ וְשָׂרָף אֵינוֹ יָכוֹל לִגַּע בּוֹ, כִּי אוֹחֵז עַצְמוֹ עִם נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. אַךְ דָּא עָקָא, כְּשֶׁאָדָם מַתְחִיל לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, בָּא הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם בְּנִכְלֵי עַרְמוּמִיּוּת וְאוֹמֵר: הַדֶּרֶךְ שֶׁלִּי יוֹתֵר טוֹבָה מִשֶּׁלְּךָ, שִׁיטָתִי יוֹתֵר נְכוֹנָה וְכוּ', וּמַה קּוֹרֶה לְבַסּוֹף? כֻּלָּם אוֹבְדִים.

וְזֶה הָיָה בִּימֵי סְפִירַת הָעֹמֶר, שֶׁתַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא לֹא נָהֲגוּ כָּבוֹד זֶה בָּזֶה, וְלָכֵן מֵתוּ בְּיָמִים אֵלּוּ. וּמַה נִּקְרֵאת מִיתָה? נְפִילָה (עַיֵּן זֹהַר ח"ג קלה:). רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה סֵמֶל שֶׁל אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, וְגִלָּה לְכֻלָּם: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" – זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה. וְזֹאת הֶחְדִּיר בְּתַלְמִידָיו, אֲבָל הַתַּלְמִידִים לֹא קִבְּלוּ אֶת הַלִּמּוּד מֵרַבָּם, מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְלֹא נָהֲגוּ כָּבוֹד זֶה בָּזֶה, וּבִשְׁבִיל זֶה נָפְלוּ וָמֵתוּ. וְזֶהוּ הַלִּמּוּד הֶעָמֹק שֶׁעָלֵינוּ לִלְמֹד כְּדֵי לְתַקֵּן עַצְמֵנוּ, כִּי כְּדֵי לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עָלֵינוּ לִזְכֹּר, שֶׁכָּל יְהוּדִי חָשׁוּב בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ, וּצְרִיכִים לֶאֱהֹב אֶת כָּל אֶחָד, וְאִם נֹאהַב אֶת כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל, נֵדַע שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹהֵב אוֹתָנוּ, אֲבָל אִם, חַס וְשָׁלוֹם, נִמְצָא פְּגָמִים וּמוּמִים בַּזּוּלָת, סִימָן שֶׁעֲדַיִן הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם נֶאֱחַז בָּנוּ. וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! בֹּאוּ עַכְשָׁו בִּ"ימֵי סְפִירַת הָעֹמֶר", נַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה עַל כָּל אֲשֶׁר חָטָאנוּ וְעָבַרְנוּ וּפָגַמְנוּ בְּעֵת שֶׁהָיִינוּ בְּמִצְרַיִם, וְנִתְכּוֹנֵן לִקְרַאת חַג הַשָּׁבוּעוֹת, וְנִתְרַחֵק מֵהַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם, שֶׁזֶּהוּ כְּלַל הַהֲסָתוֹת הַפְּרוּעוֹת שֶׁיֶּשְׁנָן כַּיּוֹם בְּכָל מוֹשָׁבָה וּמוֹשָׁבָה, בְּכָל עִיר וָעִיר, בְּכָל כְּפָר וּכְפָר, שֶׁמְּסִיתִים וּמַדִּיחִים זֶה נֶגֶד זֶה, הָעִקָּר לִגְרֹם לְפֵרוּדִים בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. וְלָכֵן עִקַּר עֲבוֹדָתֵנוּ בְּיָמִים קְדוֹשִׁים אֵלּוּ צָרִיךְ לִהְיוֹת אַךְ וְרַק קֹדֶשׁ לְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, לְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ לֶאֱהֹב אֶת כָּל אֶחָד, וְלִמְסֹר נַפְשֵׁנוּ בַּעֲבוּר זוּלָתֵנוּ, וְאָז נָכוֹן לִבֵּנוּ יִהְיֶה בָּטוּחַ, שֶׁחָזַרְנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְדַיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לִהְיוֹת כֵּלִים לְקַבֵּל בָּהֶם אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ אוֹר וְזִיו וְחִיּוּת וּדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְנִהְיֶה כְּלוּלִים בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וִיזַכֵּנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנָיו.