קוּנְטְרֵס

יְצִיאַת מִצְרַיִם

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עָלֵינוּ לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא; כִּי עִקַּר הַיַּהֲדוּת תָּלוּי רַק כְּפִי הָאֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. כִּי בֶּאֱמֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל הֵן נְשָׁמוֹת הַבָּאוֹת מֵעוֹלַם הָאֲצִילוּת, אֶל הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי וְהַחָמְרִי הַזֶּה. וּמָה הַתַּכְלִית שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הִכְנִיס אוֹתָנוּ – נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת, בְּעוֹלָם מְצֻמְצָם, עוֹלָם מָלֵא קְלִפּוֹת וְהַסְתָּרוֹת, אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה נִקְרָא 'עוֹלָם' – לְשׁוֹן 'הֶעֱלֵם'? אֶלָּא אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תַּנְחוּמָא נָשֹׂא ג): מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹלָמוֹ, נִתְאַוָּה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה לָגוּר בֵּינֵינוּ. וְאֵיךְ יָגוּר בֵּינֵינוּ? עַל-יְדֵי שֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים מִמֶּנּוּ, וּמְפַרְסְמִים אוֹתוֹ לְכֻלָּם, אֲשֶׁר יֵשׁ בַּעַל-הַבַּיִת בָּעוֹלָם, שֶׁהוּא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְלָכֵן כְּשֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּמִצְרַיִם, מֶה הָיָה כָּל הָרָצוֹן וְהַתִּקְוָה שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל? לָצֵאת מִמִּצְרַיִם, וּלְהַגִּיעַ לְחֵרוּת.

חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (וַיִּקְרָא רַבָּה, פָּרָשָׁה יג, סִימָן ד'): כָּל הַמַּלְכֻיּוֹת נִקְרְאוּ עַל שֵׁם מִצְרַיִם, עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ מְצֵרִין לְיִשְׂרָאֵל. נְשָׁמָה כְּשֶׁבָּאָה לְזֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי וְהַחָמְרִי, גַּם פֹּה הִיא נִכְנֶסֶת בְּמִצְרַיִם, בִּמְצָרִים, כִּי כָּל זְמַן שֶׁאָדָם אֵינֶנּוּ מַכִּיר אֶת בּוֹרְאוֹ, כָּל זְמַן שֶׁאָדָם אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הוּא נִמְצָא בְּמִצְרַיִם. כִּי הָעִקָּר – לַהֲפֹךְ אֶת זֶה  הָעוֹלָם לְגַן-עֵדֶן. רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן קיט), אֲשֶׁר אֵין מֻשָּׂג כָּזֶה עוֹלָם הַזֶּה, אֶלָּא יֵשׁ – אוֹ עוֹלָם הַבָּא אוֹ גֵּיהִנּוֹם. אִם אָדָם זוֹכֶה וּמַכְנִיס אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בַּחַיִּים שֶׁלּוֹ, וְחַי עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מְדַבֵּר אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הֲרֵי מַרְגִּישׁ חַיֵּי גַּן-עֵדֶן בְּזֶה הָעוֹלָם. וְאִם, חַס וְשָׁלוֹם אָדָם מוֹצִיא אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מֵחַיָּיו, אֵינוֹ מְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. אָז מִסְכֵּן, סוֹבֵל גֵּיהִנּוֹם. וְלָכֵן בָּזֶה שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל נִמְצָאִים בְּזֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי וְהַחָמְרִי, הַמָּלֵא קְלִפּוֹת וְהַסְתָּרוֹת וְהַעֲלָמוֹת, שֶׁמַּעֲלִימִים וּמַסְתִּירִים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, זֶה בְּעַצְמוֹ נִקְרָא מִצְרַיִם, וַאֲנַחְנוּ צְרִיכִים לָצֵאת מִמִּצְרַיִם, מֵהַמֵּצַר-יָם, מִצִּמְצוּם הַמֹּחִין.

לָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (פְּסָחִים קטז:): בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם; יְצִיאַת מִצְרַיִם הָיְתָה בְּפֹעַל, שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּמִצְרַיִם, וְשִׁעְבְּדוּ אוֹתָם בְּכָל מִינֵי שִׁעְבּוּדִים, עַד שֶׁבָּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְגִלָּה לְעַם יִשְׂרָאֵל אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא – "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי הֲוָיָ"ה הוּא אֱלֹקִים, אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" (דְּבָרִים ד, לה); וְכָךְ זָכוּ לְגַדְלוּת הַמֹּחִין, וְיָצְאוּ מִמִּצְרַיִם, וְקִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה בְּהַר סִינַי. כֵּן הוּא בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, כְּשֶׁעַם יִשְׂרָאֵל נִמְצָאִים בְּזֶה הָעוֹלָם, תַּחַת עֹל הַמַּלְכֻיּוֹת שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וּבִפְרָט בַּדּוֹר הָאַחֲרוֹן הַזֶּה, שֶׁאָנוּ נִמְצָאִים תַּחַת עֹל הָעֵרֶב-רַב, שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (חֵלֶק ג' רעט.), שֶׁזּוֹהִי הַגָּלוּת הַקָּשָׁה בְּיוֹתֵר, שֶׁיִּהְיוּ מְעֻרְבָּבִים כָּל מִינֵי אֻמּוֹת, שֶׁיָּצִיקוּ לְעַם יִשְׂרָאֵל, וְיִרְצוּ לַעֲקֹר מֵהֶם אֶת הָאֱמוּנָה, לִסְגֹּר לָהֶם בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, תַּלְמוּדֵי תּוֹרָה וּבָתֵּי סֵפֶר שֶׁלּוֹמְדִים שָׁם אֱמוּנָה, יְשִׁיבוֹת שֶׁלּוֹמְדִים בָּהֶם תּוֹרָה. שֶׁזּוֹ הַגָּלוּת הַחֲמוּרָה בְּיוֹתֵר. עִם כָּל זֹאת אָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ, אֶלָּא לְהִתְחַזֵּק בְּכָל מִינֵי אֳפָנִים שֶׁבָּעוֹלָם, וּלְהַחְדִּיר בָּנוּ, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג אֶת עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, וְהוּא יִתְבָּרַךְ בַּעַל-הַבַּיִת, וְאַף שֶׁמֵּרֹב צָרוֹת שֶׁעוֹבְרִים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ, נִדְמֶה כְּאִלּוּ אָבַד מָנוֹס וְתִקְוָה מִמֶּנּוּ, וּכְאִלּוּ אֵין כְּבָר שׁוּם דֶּרֶךְ לָצֵאת, לָזֹאת אָנוּ מְחֻיָּבִים לִזְכֹּר בְּכָל יוֹם וָיוֹם יְצִיאַת מִצְרַיִם, הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁהָיָה בִּתְחִלָּה שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּמִצְרַיִם, אֲשֶׁר אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תּוֹרַת כֹּהֲנִים אַחֲרֵי יח): מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם שֶׁל מִצְרַיִם מְקֻלְקָלִים מִכָּל הָעֲמָמִין.

מִצְרַיִם הָיָה הַמָּקוֹם הַמְזֹהָם בְּיוֹתֵר מִכָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְעַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת בַּגָּלוּת הַזּוֹ, אַף-עַל-פִּי-כֵן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שָׁלַח לָנוּ אֶת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם. וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹלֵחַ לָנוּ צַדִּיקִים קְדוֹשִׁים, הַדְּבוּקִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמַחְדִּירִים בָּנוּ אֱמוּנָה, גִּלּוּי אֱלֹקוּת, שֶׁנַּרְגִּישׁ וּנְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְאָז נוּכַל כֻּלָּנוּ לָצֵאת מִמִּצְרַיִם, וּלְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (עַיֵּן פְּסִיקְתָּא דְּרַב כַּהֲנָא, פִּסְיקָא יב, אוֹת כא): בְּכָל יוֹם וָיוֹם יִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ כְּאִלּוּ נִכְנַסְתָּ עִמּוֹ בִּבְרִית; בְּכָל יוֹם וָיוֹם אָדָם צָרִיךְ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה מֵחָדָשׁ, בְּכָל יוֹם וָיוֹם אָדָם צָרִיךְ לְהַרְגִּישׁ כְּאִלּוּ יָצָא מִמִּצְרַיִם, וְלָכֵן מַזְכִּירִים יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּכָל יוֹם בְּעֵת קְרִיאַת שְׁמַע בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הֲוָיָ"ה אֱלֹקֵינוּ הֲוָיָ"ה אֶחָד", כְּדֵי לְגַלּוֹת וּלְפַרְסֵם לְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, אֲשֶׁר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְחַיֶּה וּמְהַוֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, וּצְרִיכִים לְשַׁנֵּן וְלַחֲזֹר עַל זֶה יוֹמָם וָלַיְלָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ מַנְהִיג עוֹלָמוֹ בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, כִּי אִם לֹא נִזְכֹּר אֶת זֹאת, אָז יְכוֹלִים לְהִתְגַּבֵּר עָלֵינוּ הַקְּלִפּוֹת וְהַזֻּהֲמוֹת.

חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (תּוֹרַת כֹּהֲנִים אַחֲרֵי יח): מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל מִצְרַיִם שְׁטוּפִים בַּעֲבוֹדָה זָרָה וּבְגִלּוּי עֲרָיוֹת, וּבִשְׁפִיכוּת דָּמִים, בְּמִשְׁכַּב זָכָר וּבְהַרְבָּעַת בְּהֵמָה, כָּל מִינֵי מַעֲשִׂים רָעִים וְתוֹעֵבוֹת מְגֻנּוֹת. וְזֶה מַה שֶּׁיֵּשׁ הַיּוֹם מֵהָעֵרֶב-רַב, שֶׁסּוֹבְלִים מֵהֶם מַה שֶּׁסּוֹבְלִים, כִּי הֵם עוֹקְרִים אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל מֵהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּמַעֲבִירִים עַל הַדָּת, וְעוֹקְרִים אֶת הַשַּׁבָּת, וּבוֹזִים לְכָל הַקָּדוֹשׁ לְעַם יִשְׂרָאֵל. וְעָלֵינוּ לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל זֶה, וְלִזְכֹּר שֶׁאָנוּ עַם יִשְׂרָאֵל, זָכִינוּ לָצֵאת מִזֻּהֲמַת מִצְרַיִם, וְזָכִינוּ לִ"יצִיאַת מִצְרַיִם", וְקִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה בְּהַר סִינַי, וְאָנוּ יוֹתֵר גְּבוֹהִים מִכָּל הָעַמִּים, וְאֵין לָנוּ מַה לִּלְמֹד מֵהֶם. אַדְּרַבָּה, אָנוּ מְבָרְכִים בְּכָל יוֹם וָיוֹם בְּרָכָה: "שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי"; אֲנַחְנוּ שְׂמֵחִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הִבְדִּילָנוּ מִגּוֹיֵי הָאֲרָצוֹת. וְלֹא כְּמוֹ שֶׁהָעֵרֶב-רַב רוֹצִים לְבוֹלֵל אוֹתָנוּ בֵּין אֻמּוֹת הָעוֹלָם, לְהוֹרִיד אוֹתָנוּ חֲזָרָה לְמִצְרַיִם, לַהֲבִיאֵנוּ לְקַטְנוּת הַדַּעַת וְהַשֵּׂכֶל, וְלַעֲשׂוֹת כָּל מִינֵי מַעֲשִׂים רָעִים, מַעֲשֵׂי מִצְרַיִם, עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּה ז'): אֵין לְךָ אֻמָּה בָּעוֹלָם, שֶׁהָיְתָה שְׁטוּפָה בִּדְבָרִים מְכֹעָרִים, וַחֲשׁוּדִין בִּכְשָׁפִים וּבְזִמָּה וּבְכָל מַעֲשִׂים רָעִים, אֶלָּא הַמִּצְרִים בִּלְבַד, לְפִיכָךְ בָּא לָהֶם לַמִּצְרִים תַּקָּלָה עַל יָדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

וְזֶה מַה שֶּׁהָעֵרֶב-רַב רוֹצִים לַעֲשׂוֹת לְעַם יִשְׂרָאֵל, וּמֵאוֹת וַאֲלָפִים וְרִבְבוֹת רְבָבוֹת מִנִּשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל נִלְכְּדוּ בְּמַעֲשֵׂי הַמִּצְרִים, נַעֲשׂוּ עַל יָדָם כַּגְּרוּעִים שֶׁבָּאֻמּוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. כֻּלָּנוּ צְרִיכִים לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְלִרְאוֹת שֶׁיִּהְיֶה בְּיָמֵינוּ יְצִיאַת מִצְרַיִם; מֵחַד – לִזְכֹּר מִי אֲנַחְנוּ; אָנוּ רוֹאִים, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד נוֹפֵל בַּחֲלִישׁוּת הַדַּעַת וּבְעַצְבוּת, כִּי עוֹבְרִים עָלָיו מִשְׁבָּרִים וְגַלִּים, יְרִידוֹת וּנְפִילוֹת, וְנִדְמֶה לוֹ, שֶׁאֵין לוֹ תִּקְוָה וּמָנוֹס, וְלֹא יִרְאֶה אוֹר בִּקְצֵה הַמִּנְהָרָה, וּמַר לוֹ מְאֹד, כִּי כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא בַּעֲרָיוֹת, שֶׁזֶּה פְּגַם הָאֱמוּנָה, אֲזַי מֹחוֹ מִתְעַקֵּם לְגַמְרֵי, וּמִתְבַּלְבֵּל, וְאֵינוֹ זוֹכֶה לַחֲשֹׁב מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי כְּשֶׁאָדָם פּוֹגֵם בַּבְּרִית, אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן לד), נִפְגֶּמֶת אֶצְלוֹ הָאֱמוּנָה, כִּי בְּרִית וֶאֱמוּנָה תְּלוּיוֹת זוֹ בָּזוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים פט, כט): "וּבְרִיתִי נֶאֱמֶנֶת לוֹ"; אִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לִקְדֻשַּׁת וְטָהֳרַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא גִּלּוּי הָאֱמוּנָה, לֵידַע שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ נִמְצָא, וְאֵין בִּלְעָדָיו נִמְצָא, אֶלָּא כְּשֶׁאָדָם זוֹכֶה לְתִקּוּן הַבְּרִית.

וּלְדַאֲבוֹנֵנוּ הָרַב, מָה אָנוּ רוֹאִים? שֶׁנּוֹפְלִים וְנִכְשָׁלִים בַּעֲווֹנוֹת חֲמוּרִים, שֶׁזֶּה מַה שֶּׁמְּקַלְקֵל לָנוּ אֶת הַמֹּחַ וְהַדַּעַת, וּפוֹגֵם לָנוּ אֶת הָאֱמוּנָה. וְכֵיוָן שֶׁאָדָם נוֹפֵל בְּדַעְתּוֹ, וְאֵין לוֹ אֱמוּנָה, אֲזַי עוֹבְרִים עָלָיו כָּל מִינֵי מִשְׁבָּרִים וְגַלִּים. לָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ה'), שֶׁהָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וּצְרִיכִים לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצֹא בְּעַצְמוֹ הֵיכָן אוֹחֵז בֶּאֱמוּנָה, כִּי יֵשׁ סוֹבְלֵי חֳלָאִים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מַכּוֹת מֻפְלָאוֹת, וְסוֹבְלִים חֳלָאִים מָרִים, רַק בִּגְלַל נְפִילַת הָאֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים כח, נט): "וְהִפְלִיא הֲוָיָ"ה מַכֹּתְךָ, מַכּוֹת גְּדֹלֹת וְ'נֶאֱמָנוֹת', וָחֳלָאִים רָעִים וְ'נֶאֱמָנִים'", הַיְנוּ כָּל הַדִּינִים וְהָעֳנָשִׁים קָשִׁים בָּאִים לָאָדָם מֵחֲמַת פְּגַם הָאֱמוּנָה. שֶׁזֶּהוּ כְּתִיב: מַכּוֹת 'נֶאֱמָנוֹת', וָחֳלָאִים 'נֶאֱמָנִים', הַיְנוּ מִפְּאַת הֶעְדֵּר הָאֱמוּנָה. עַד שֶׁאֵין מוֹעִיל לָהֶם תְּפִלָּה כְּלָל; כִּי הֱיוֹת שֶׁאֵין לָאָדָם אֱמוּנָה, עַל-יְדֵי-זֶה אֵינֶנּוּ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּלְדַבֵּר וְלָשִׂיחַ לְפָנָיו, שֶׁאֵין לְךָ צַעַר וְסֵבֶל גְּדוֹלִים מִזֶּה. וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ז'), אֲשֶׁר עִקַּר הַגָּלוּת זֶה רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה; וְלָכֵן אִם אָנוּ רוֹאִים, שֶׁעוֹבְרִים עָלֵינוּ כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה צָרוֹת וְיִסּוּרִים, דִּכְאוֹנוֹת וְעַצְבוּת, הַכֹּל מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה. כִּי הַמַּאֲמִין הָאֲמִתִּי, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְחַיֶּה וּמְהַוֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, הוּא נִגְאָל מִכָּל צָרוֹתָיו, וְיוֹצֵא מֵהַגָּלוּת, וְאֶצְלוֹ יֵשׁ "יְצִיאַת מִצְרַיִם".

לָכֵן יֵשׁ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר צַדִּיקִים, שֶׁיַּחְדִּירוּ בְּעַם יִשְׂרָאֵל אֱמוּנָה וְעֵצוֹת, אֵיךְ לְהִתְקָרֵב לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וּלְהִתְחַזֵּק וְלַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. כִּי רַק הַצַּדִּיקִים מוֹרִידִים אֶת הַשְּׁכִינָה בָּעוֹלָם, כִּי כָּךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מִדְרַשׁ אַגָּדָה): יוֹסֵף הוֹרִיד אֶת הַשְּׁכִינָה לְמִצְרַיִם עִמּוֹ, אַף שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, וְסָבְלוּ סֵבֶל גָּדוֹל מִמִּצְרַיִם, עִם כָּל זֹאת יוֹסֵף הַצַּדִּיק הֵאִיר לְעַם יִשְׂרָאֵל אֶת הָאוֹר שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְכֵן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹמֵל וּמְרַחֵם עַל עַם יִשְׂרָאֵל, וְשׁוֹלֵחַ לָהֶם צַדִּיקִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת יוֹסֵף, שֶׁמְּאִירִים לְנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, אֵיךְ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְעָלֵינוּ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלָם.

אַךְ זֶה לְעֻמַּת זֶה נֶגֶד הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, הַדְּבֵקִים בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, הַמְיַחֲדִים יִחוּדִים קְדוֹשִׁים, שֶׁיְּכוֹלִים לְהוֹרִיד אֶת הַשְּׁכִינָה בָּעוֹלָם, וּלְחַזֵּק וּלְעוֹדֵד וּלְשַׂמֵּחַ אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, עוֹמֵד כְּנֶגְדָּם הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם, וּמִתְלוֹצֵץ מֵהֶם, וּמְדַבֵּר עֲלֵיהֶם כָּל דָּבָר רַע, הָעִקָּר שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יִתְרַחֲקוּ מֵהֶם. כִּי הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם יוֹדֵעַ, שֶׁאִם עַם יִשְׂרָאֵל יִתְקָרְבוּ לַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, הַדְּבוּקִים בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, אֵין לוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם. כִּי הַצַּדִּיקִים הַדְּבוּקִים בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, מְאִירִים תִּקְוָה בְּכָל נְשָׁמָה וּנְשָׁמָה, שֶׁעֲדַיִן יְכוֹלָה לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן עח), אֲשֶׁר אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, אֲפִלּוּ אָדָם עָשָׂה מַה שֶּׁעָשָׂה, אָסוּר לוֹ לְהִתְיָאֵשׁ, וְתָמִיד יָכוֹל לַעֲשׂוֹת הַתְחָלָה חֲדָשָׁה. וְזֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה שֶׁל הָאָדָם, וְזֶה עִקַּר "יְצִיאַת מִצְרַיִם", שֶׁאָדָם צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת תָּמִיד הַתְחָלָה חֲדָשָׁה. אֲבָל צְרִיכִים לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל הַצַּדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן קכג), שֶׁהָעִקָּר וְהַיְסוֹד שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ – לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר, צַדִּיקִים הַדְּבוּקִים בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא. וְאָדָם – אֲפִלּוּ שֶׁחָטָא כְּמוֹ שֶׁחָטָא, אִם יִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיקִים, בִּזְכוּתָם יִזְכֶּה לָצֵאת מֵהַגָּלוּת וְהַצָּרוֹת שֶׁלּוֹ, עַד שֶׁתִּהְיֶה גַּם אֶצְלוֹ "יְצִיאַת מִצְרַיִם".

וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מִדְרַשׁ אַגָּדָה): "לְעֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר" – בִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם; בְּשָׁעָה שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עָשָׂה נִסִּים וְנִפְלָאוֹת לְעַם יִשְׂרָאֵל, נִסִּים כָּאֵלּוּ, וּמוֹפְתִים עַד אֵין חֵקֶר, שֶׁבְּנֵי-אָדָם בְּעַצְמָם לֹא יָדְעוּ אֶת גֹּדֶל הַנִּסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ לָהֶם. כְּמוֹ-כֵן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹשֶׂה נִסִּים עַל כָּל יְהוּדִי וִיהוּדִי בְּכָל יוֹם וָיוֹם, אֲבָל אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (נִדָּה לא.): לְעוֹלָם אֲפִלּוּ בַּעַל הַנֵּס אֵינוֹ מַכִּיר בְּנִסּוֹ; אָדָם מִסְתּוֹבֵב בְּזֶה הָעוֹלָם בָּרִיא וְשָׁלֵם, אֲבָל הוּא מְמֻרְמָר, יֵשׁ לוֹ קֻשְׁיוֹת וּטְעָנוֹת עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, עֲדַיִן חָסֵר לוֹ. וְהַכֹּל בָּא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַדַּעַת, שֶׁהוּא נִמְצָא עֲדַיִן בְּטֻמְאַת זֻהֲמַת מִצְרַיִם. כִּי אִם אָדָם הָיָה מִתְבּוֹנֵן קְצָת מַה קּוֹרֶה בְּזֶה הָעוֹלָם, הָיְתָה אֶצְלוֹ "יְצִיאַת מִצְרַיִם", הָיָה יוֹצֵא מֵהַמְּצָרִים שֶׁלּוֹ, מִזֻּהֲמַת הַמִּצְרִים, מֵהַכִּשּׁוּף וְהַטֻּמְאָה שֶׁל הַמִּצְרִים. מָה אָנוּ רוֹאִים הַיּוֹם? הָעֵרֶב-רַב, שֶׁהֵם מְעֹרָבִים גַּם עִם טֻמְאַת מִצְרַיִם, עִם כְּשָׁפִים, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סַנְהֶדְרִין סז:): לָמָּה נִקְרָא שְׁמָן כְּשָׁפִים? שֶׁמַּכְחִישִׁין פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה; הָעֵרֶב-רַב רוֹצִים רַק לְהוֹצִיא מֵאִתָּנוּ אֶת הָאֱמוּנָה, בַּר מִינָן, רוֹצִים לַעֲקֹר אֶת הַשַּׁבָּת, כְּאִלּוּ אֵין שַׁבָּת, וּבֶאֱמֶת מְסַפְּרִים לָנוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שְׁמוֹת רַבָּה, פָּרָשָׁה ה', סִימָן יח), שֶׁאֲפִלּוּ בְּמִצְרַיִם קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה הָיוּ בְּיָדָם מְגִלּוֹת מְגִלּוֹת שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּעְשְׁעִים בָּהֶם מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת;

עַם יִשְׂרָאֵל עָבְדוּ קָשֶׁה מְאֹד כָּל הַשָּׁבוּעַ, אֲבָל בְּשַׁבָּת הָיוּ לָהֶם מְגִלּוֹת שֶׁקִּבְּלוּ מֵאֲבוֹתֵיהֶם: אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּמֵהַשְּׁבָטִים הַקְּדוֹשִׁים, וּבָהֶם הֶחֱיוּ אֶת עַצְמָם. וְזֶה הָיָה עוֹד קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אַחַר שֶׁכְּבָר זָכִינוּ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה בְּהַר סִינַי, עָלֵינוּ לִשְׂמֹחַ מְאֹד, וְנַתְחִיל לִלְמֹד בְּכָל יוֹם תּוֹרָה, וְנַתְחִיל לְהִתְעַלּוֹת בְּעִלּוּי אַחַר עִלּוּי, וְנַגִּיעַ לְגִלּוּי רוּחָנִיּוּת חִיּוּת אֱלֹקוּת, וְנַתְחִיל לְהָבִין מַה זֶּה יְהוּדִי שׁוֹמֵר שַׁבָּת, מְקַיֵּם מִצְווֹת, מְחַנֵּךְ יְלָדָיו בְּחִנּוּךְ תּוֹרָנִי, חִנּוּךְ שֶׁל אֱמוּנָה, אֲשֶׁר אֵיזֶה נַחַת יֵשׁ לְהוֹרִים שֶׁיַּלְדֵיהֶם מִתְחַנְּכִים בְּחִנּוּךְ טָהוֹר, וְאוֹי לְאָדָם שֶׁיְּלָדָיו אֵינָם מְקַבְּלִים חִנּוּךְ תּוֹרָנִי, חִנּוּךְ שֶׁל אֱמוּנָה. רְאוּ מָה בֵּין בְּנִי לְבֶן חָמִי?! בֹּאוּ נִרְאֶה הַהֶפְרֵשׁ בֵּין אֶחָד שֶׁמְּקַבֵּל חִנּוּךְ תּוֹרָנִי עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ, לְבֵין אֶחָד שֶׁמְּקַבֵּל חִנּוּךְ כַּפְרָנִי מְקֻלְקָל. אֲבָל הַמְּצִיאוּת אֵין לְהַכְחִישָׁהּ, מִי שֶׁמְּקַבֵּל חִנּוּךְ כַּפְרָנִי, אֵינוֹ יוֹדֵעַ בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ, אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַהִי "יְצִיאַת מִצְרַיִם", קַבָּלַת הַתּוֹרָה, מִי הֵם גְּדוֹלֵי הַדּוֹר?! מִי הֵם הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים: אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב?! מִי הֵם הַשְּׁבָטִים, הַנְּבִיאִים, הַתַּנָּאִים וְהָאַמּוֹרָאִים, חַכְמֵי הַדּוֹרוֹת וְכוּ'; אֲבָל סַכִּינִים, אַלִּימוּת, סַמִּים וּגְנֵבוֹת, זֶה הֵם יוֹדְעִים, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן. וְאֶת זֶה הֶחְדִּירוּ בָּהֶם הָעֵרֶב-רַב, שֶׁלָּקְחוּ לְעַצְמָם מְשִׂימָה – לְהַעֲבִיר אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל עַל הַדָּת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן.

וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! "יְצִיאַת מִצְרַיִם" שַׁיֶּכֶת גַּם עַכְשָׁו, עָלֵינוּ לְחַנֵּךְ אֶת עַצְמֵנוּ וְאֶת יְלָדֵינוּ, וּבִפְרָט בְּלֵיל פֶּסַח, אָז הַיְלָדִים שׁוֹאֲלִים אֶת הַהוֹרִים: "מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת", שֶׁזֶּה עִקַּר הַמִּצְוָה, שֶׁהַיְלָדִים יִשְׁאֲלוּ: "מַה נִּשְׁתַּנָּה לַיְלָה שֶׁל פֶּסַח מִכָּל הַשָּׁנָה, מַדּוּעַ אוֹכְלִים עַכְשָׁו מַצָּה, וּבְכָל לֵילוֹת הַשָּׁנָה אוֹכְלִים חָמֵץ?!" וְאָנוּ מְחֻיָּבִים לְחַנְּכָם וְלַעֲנוֹת לָהֶם: "עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרַיִם, וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה", שֶׁזֶּה עִקַּר יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁעָלֵינוּ לְחַנֵּךְ יְלָדֵינוּ, שֶׁאֵינֶנּוּ כְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְאָנוּ בְּדֵלִים מֵהֶם, עַם יִשְׂרָאֵל אַף פַּעַם לֹא הִתְבּוֹלְלוּ בֵּין הָאֻמּוֹת, וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (שְׁמוֹת רַבָּה, פָּרָשָׁה לו, סִימָן א'): כָּל הַמַּשְׁקִים מִתְעָרְבִים זֶה בָּזֶה, וְהַשֶּׁמֶן אֵינוֹ מִתְעָרֵב אֶלָּא עוֹמֵד, כָּךְ יִשְׂרָאֵל אֵינָם מִתְעָרְבִים בֵּין אֻמּוֹת הָעוֹלָם; אַף שֶׁהָעֵרֶב-רַב רוֹצִים לְעָרֵב אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בֵּינֵיהֶם, לֹא יַעֲלֶה בְּיָדָם, תָּמִיד יִשָּׁאֲרוּ יְהוּדִים מַאֲמִינִים בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא! וְיַכְרִיזוּ קֳבָל עַם וְעֵדָה, שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים רַק בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ! יֵשׁ לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, אָנוּ כְּפוּפִים רַק לְחֻקּוֹתֶיהָ, אָנוּ נִשְׁמָעִים רַק לְחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, אָנוּ מְחֻיָּבִים לָתֵת אֶת הַכָּבוֹד לְחַכְמֵי הַתּוֹרָה, לְחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, לְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הַדְּבוּקִים בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאִם נַחְקֹק דָּבָר זֶה הֵיטֵב בְּדַעְתֵּנוּ, נִזְכֶּה גַּם עַכְשָׁו לִ"יצִיאַת מִצְרַיִם".

 לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! הָבָה נִתְחַזֵּק עַכְשָׁו בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁעוֹבְרִים עָלֵינוּ כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה צָרוֹת וְיִסּוּרִים, אֵין לְךָ יוֹם שֶׁאֵין בּוֹ קְלָלָה, וְאֵין קִלְלָתוֹ מְרֻבָּה מֵחֲבֵרוֹ, שׁוֹמְעִים בְּכָל יוֹם כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה אֲסוֹנוֹת, כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה צָרוֹת וּגְזֵרוֹת רָעוֹת, וְאֵינֶנּוּ שָׂמִים עַל לֵב, שֶׁכָּל אֵלּוּ הַצָּרוֹת וְהַגְּזֵרוֹת, הֵם רַק מֵחֲמַת שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַלְחִיץ אוֹתָנוּ, שֶׁנַּחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, שֶׁנִּזְכֶּה לְהַגִּיעַ לִ'יצִיאַת מִצְרַיִם'. אָנוּ נִמְצָאִים בְּזֶה הָעוֹלָם בְּמִצְרַיִם – בְּמֵצַר-יָם, הַמֹּחַ צָרִיךְ לִהְיוֹת דָּבוּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ, בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, שֶׁזֶּה נִקְרָא 'יַם סוּף', יָם שֶׁל אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְזֶה צָרִיךְ לְהִקָּרַע לָנוּ, לְהִפָּתַח לָנוּ. לָכֵן כְּשֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ הוֹצִיא אֶת עַם יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, זָכוּ לַחֲצוֹת אֶת יַם סוּף, וְהַיָּם נִקְרַע לִשְׁנַיִם. שֶׁאָז גַּם בְּרוּחָנִיּוּת נִתְגַּלָּה אוֹר אֵין סוֹף. וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (עַיֵּן מִדְרַשׁ תְּהִלִּים, מִזְמוֹר ח'): עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים שָׁמְטוּ דַּדֵּיהֶם מִפִּיהֶם וְאָמְרוּ שִׁירָה; כִּי הָיָה גִּלּוּי אֱלֹקוּת כָּזֶה, שֶׁהַתִּינוֹקוֹת שָׁרוּ שִׁירָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאָמְרוּ: "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ". הֶרְאוּ לְאַבָּא וּלְאִמָּא: הִנֵּה ה'. וּלְכָל זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִזְכּוֹת בְּכָל יוֹם וָיוֹם וּבְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה בְּעֵת 'יְצִיאַת מִצְרַיִם', אֲשֶׁר מִתְעוֹרֶרֶת שׁוּב אוֹתָהּ הֶאָרָה וְאוֹתָם הַנִּסִּים שֶׁאֵרְעוּ בְּמִצְרַיִם.

וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שְׁמוֹת רַבָּה, פָּרָשָׁה טו, סִימָן יז): כָּל הַמּוֹפְתִים שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּמִצְרַיִם, כְּמוֹ-כֵן יַעֲשֶׂה בֶּאֶדוֹם לֶעָתִיד לָבוֹא. מַלְכוּת אֱדוֹם הִיא מַלְכוּת עֵשָׂו, הַנַּצְרוּת שֶׁמִּתְפַּשֶּׁטֶת בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ עִם הָאֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת וְכָל הֶבְלֵיהֶם, וּמְמַלְּאִים אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ עִם כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת. וְעָלֵינוּ עַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה בְּהַר סִינַי – לְגַלּוֹת וּלְפַרְסֵם לְכֻלָּם אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁבָּזֶה דַּיְקָא מַכְנִיעִים אֶת הָעֲמָלֵק. וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (בְּרָכוֹת נח.): "לְךָ הֲוָיָ"ה הַמַּמְלָכָה" זוֹ מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק; עֲמָלֵק זֶה אֱדוֹם שֶׁמַּכְנִיסִים סְפֵקוֹת בָּאָדָם: "הֲיֵשׁ הֲוָיָ"ה בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן" (שְׁמוֹת יז); כָּל הַצָּרוֹת שֶׁיֵּשׁ לָנוּ, הֵן רַק מִפְּנֵי שֶׁמּוֹצִיאִים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מֵחַיֵּינוּ. כִּי אִם הָיִינוּ יוֹדְעִים, שֶׁהַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל, הָיִינוּ מִזְּמַן נִגְאָלִים. לָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יַלְקוּט הוֹשֵׁעַ, רֶמֶז תקיט): אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּשְׂכַר הָאֱמוּנָה; לָכֵן עָלֵינוּ לְהַחְדִּיר בָּנוּ אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, לְבַקְּשׁוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁנִּזְכֶּה לְהַכְנִיס אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתוֹכֵנוּ. כִּי כָּל הַצָּרוֹת הֵן רַק מִפְּנֵי שֶׁהוֹצֵאנוּ אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ מֵהַחַיִּים שֶׁלָּנוּ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים לא, יח): "וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא, הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה, וְאָנֹכִי  הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה, כִּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים", בָּרֶגַע שֶׁאָדָם עוֹקֵר עַצְמוֹ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, הוּא סוֹבֵל צָרוֹת וְיִסּוּרִים, שֶׁזּוֹ גָּלוּת מִצְרַיִם.

וְלָכֵן אִם אָנוּ רוֹצִים לָצֵאת מֵהַצָּרוֹת שֶׁלָּנוּ, וְלִרְאוֹת סוֹף וְקֵץ לְכָל צָרוֹתֵינוּ, תְּחִלָּה וְרֹאשׁ לְפִדְיוֹן נַפְשֵׁנוּ, עָלֵינוּ לְהִתְבּוֹנֵן מֶה הָיָה בְּמִצְרַיִם, וּבִזְכוּת מָה זָכוּ אֲבוֹתֵינוּ לְהִגָּאֵל? אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (וַיִּקְרָא רַבָּה, פָּרָשָׁה לב, סִימָן ה'): בִּשְׁבִיל ד' דְּבָרִים נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם – שֶׁלֹּא שִׁנּוּ אֶת שְׁמָם וְאֶת לְשׁוֹנָם, וְלֹא אָמְרוּ לָשׁוֹן-הָרַע, וְלֹא נִמְצָא בֵּינֵיהֶן אֶחָד מֵהֶן פָּרוּץ בְּעֶרְוָה; אִם אָנוּ רוֹצִים לִזְכּוֹת לְהַגִּיעַ לִ"יצִיאַת מִצְרַיִם" גַּם עַכְשָׁו, עָלֵינוּ לִמְסֹר נַפְשֵׁנוּ לֹא לְשַׁנּוֹת אֶת שְׁמֵנוּ. מָה אָנוּ רוֹאִים? הָעֵרֶב-רַב הִכְנִיסוּ בָּנוּ טִפְּשׁוּת, נוֹתְנִים לַיְלָדִים שֵׁמוֹת 'מְצוּצִים מֵהָאֶצְבַּע', שֵׁמוֹת בְּדוּיִים: טַל, אִילָן, שַׁחַר, גְּדִי, סֶלַע וְכַדּוֹמֶה, וְאַחַר-כָּךְ שׁוֹאֲלִים: לָמָּה הַיְלָדִים סוֹבְלִים כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה סֵבֶל?! אֵילוּ שֵׁמוֹת נְתַתֶּם לָהֶם?! נַעֲשׂוּ נְאוֹרִים?! בִּמְקוֹם לָתֵת שְׁמוֹת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים: אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, מֹשֶׁה, אַהֲרֹן, דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, שֵׁמוֹת שֶׁל שִׁבְטֵי יָ"הּ, נוֹתְנִים לָהֶם שֵׁמוֹת בְּדוּיִים, שֶׁרַק בַּעֲבוּר זֶה הַיְלָדִים סוֹבְלִים סֵבֶל קָשֶׁה כָּל-כָּךְ. וְלָכֵן צְרִיכִים לְהִזָּהֵר מְאֹד מְאֹד אֵיךְ לִקְרֹא לַיְלָדִים – רַק בְּשֵׁמוֹת שֶׁל צַדִּיקִים.

וְכֵן שֶׁלֹּא שִׁנּוּ אֶת לְשׁוֹנָם, לְעַם יִשְׂרָאֵל הָיָה לְשׁוֹן-הַקֹּדֶשׁ, אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן יט), מַה זֶּה לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ? שֶׁאָדָם מְקַדֵּשׁ אֶת לְשׁוֹנוֹ, וְאֵינוֹ מְדַבֵּר נִבּוּל פֶּה, אֵינוֹ מְקַלֵּל, אֵינוֹ מְדַבֵּר לָשׁוֹן-הָרַע, רְכִילוּת וְלֵיצָנוּת, אָדָם צָרִיךְ לִרְאוֹת לֹא לְשַׁנּוֹת לְשׁוֹנוֹ, לֹא לְנַבְּלָהּ, אָז יִזְכֶּה גַּם-כֵּן לָצֵאת מִמִּצְרַיִם. וְכֵן לְהִזָּהֵר מִלָּשׁוֹן-הָרַע, שֶׁזֶּה הֶעָוֹן הֶחָמוּר בְּיוֹתֵר, עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (עֲרָכִין טו:): קָשֶׁה לָשׁוֹן הָרַע יוֹתֵר מֵעֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים; מַה זֶּה לָשׁוֹן הָרַע? זוֹ הַגָּלוּת, שֶׁמְּדַבְּרִים עַל הַזּוּלָת, בִּמְקוֹם לְהָאִיר אוֹר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, בִּמְקוֹם לְאַחֵד נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בְּיַחַד, בִּמְקוֹם לְחַזְּקָם וּלְשַׁמְּחָם, מְדַבְּרִים רַע עַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵלּוּ הַהֲסָתוֹת הַפְּרוּעוֹת שֶׁיֵּשׁ מֵהָעֵרֶב-רַב וּשְׁלוּחָיו;

כִּי לַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם יֵשׁ שְׁלִיחִים בְּכָל עִיר וְעִיר, בְּכָל מוֹשָׁב וּמוֹשָׁב, בְּכָל כְּפָר וּכְפָר, בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה, עִקַּר כֹּחוֹ: 'הַפְרֵד וּמְשֹׁל'; הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם הוּא הַטֻּמְאָה הֲכִי קָשָׁה, כִּי מֵסִית וּמַדִּיחַ נֶגֶד נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. רוֹאִים בְּמוֹשָׁבָה קְטַנָּה, בַּעֲיָרָה נִדַּחַת, עוֹמֵד הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם וּמֵסִית וּמַדִּיחַ אֶת תּוֹשָׁבֵי הַמָּקוֹם אֵלּוּ עַל אֵלּוּ, בִּמְדִינָה שְׁלֵמָה הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם מֵסִית וּמַדִּיחַ אֵלּוּ עַל אֵלּוּ, שֶׁזּוֹהִי הַגִּזְעָנוּת הָאֲרוּרָה, הַשִּׂנְאַת חִנָּם שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵינוּ, וּבְמִצְרַיִם זֶה לֹא הָיָה, כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הֶחְדִּיר בְּעַם יִשְׂרָאֵל אַחְדוּת בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁהִרְגִּישׁוּ אֱלֹקוּת, עַד שֶׁכֻּלָּם הִתְחִילוּ לֶאֱהֹב זֶה אֶת זֶה. וְזֹאת עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת גַּם עַכְשָׁו, לִרְאוֹת שֶׁתִּהְיֶה אַהֲבָה וְאַחְדוּת בֵּינֵינוּ. וְאֵיךְ זוֹכִים לָזֶה? רַק עַל-יְדֵי שֶׁנִּתְאַחֵד יַחַד תַּחַת דִּגְלָהּ שֶׁל תּוֹרָה, תַּחַת חַכְמֵי הַתּוֹרָה, חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, לְכַבְּדָם לְיַקְּרָם, לַעֲמֹד מֵאֲחוֹרֵיהֶם, שֶׁהֵם הַחֲכָמִים הַקְּדוֹשִׁים, הַמּוֹסְרִים נַפְשָׁם לְהַחֲזִיר עֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ, לְהַכְנִיס אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלֹא לַחֲשֹׁשׁ מֵהָעֵרֶב-רַב. אָנוּ עַם רַק עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה, וּבְלִי הַתּוֹרָה אֵינֶנּוּ עַם כְּלָל.

וְכֵן יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם עַל-יְדֵי שֶׁלֹּא הָיָה אֶחָד מֵהֶם פָּרוּץ בְּעֶרְוָה. אוֹי לָנוּ שֶׁכָּךְ עָלְתָה בְּיָמֵינוּ, שֶׁקָּשֶׁה לַחֲצוֹת אֶת הַכְּבִישׁ, וְלֹא לְהִכָּשֵׁל בִּרְאִיּוֹת אֲסוּרוֹת, הֵבִיאוּ מִבַּחוּץ גּוֹיִים וְגוֹיוֹת לְבוֹלְלָם בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְהוֹלְכִים פְּרוּצוֹת בְּעֶרְוָה, כְּדֵי לְהַכְשִׁיל אֶת נַעֲרֵי יִשְׂרָאֵל, וְחוֹשְׁבִים שֶׁיּוּכְלוּ לְעָרֵב נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בֵּין הַגּוֹיִים, אֲבָל כְּבָר אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מוֹעֵד קָטָן טז): מָה כּוּשִׁי מְשֻׁנֶּה בְּעוֹרוֹ, אַף יִשְׂרָאֵל מְשֻׁנִּים בְּמַעֲשֵׂיהֶם; אָנוּ עַם יָחִיד, עַם מְשֻׁבָּח, עַם מְפֹאָר, עַם יִשְׂרָאֵל הֵם בְּנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים יד, א): "בָּנִים אַתֶּם לַהֲוָיָ"ה אֱלֹקֵיכֶם"; וְלָכֵן עָלֵינוּ לְהָכִין עַצְמֵנוּ עַכְשָׁו לִיצִיאַת מִצְרַיִם.

הִנֵּה אָנוּ נִכְנָסִים עַכְשָׁו לִתְקוּפָה חֲדָשָׁה, שֶׁבָּהּ אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבְבוֹת רְבָבוֹת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה, יוֹצְאִים מִמִּצְרַיִם, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שׁוֹלֵחַ לָנוּ חֲכָמִים גְּדוֹלִים, חַכְמֵי הַתּוֹרָה, הַמַּחֲזִירִים נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בִּתְשׁוּבָה, כְּמוֹהֶם יִרְבּוּ בְּיִשְׂרָאֵל, כִּי עַתָּה הוּא הַזְּמַן, שֶׁכָּל מִי שֶׁפּוֹעֵל שֶׁנִּשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל יַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, הוּא מְאֹד מְאֹד חָשׁוּב בַּשָּׁמַיִם, כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רוֹצֶה לְהִתְגַּלּוֹת אֵלֵינוּ, וְרוֹצֶה שֶׁאֲנַחְנוּ נִרְאֶה אוֹתוֹ, שֶׁנְּדַבֵּר אֵלָיו, שֶׁנְּקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת, וְנִשְׁמֹר שַׁבָּת, וְדַיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לְהִגָּאֵל גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה, אֲשֶׁר בֹּא יָבוֹא מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְיִגְאָלֵנוּ גְּאֻלַּת עוֹלָם, וְיִבְנֶה לָנוּ אֶת בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, וְכֻלָּנוּ נִזְכֶּה לַעֲלוֹת אֶל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וּלְהַקְרִיב שָׁם קָרְבַּן הַפֶּסַח, וְנִתְאַחֵד יַחַד כְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן וְאָמֵן.

תַּם וְנִשְׁלַם, שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!