קוּנְטְרֵס
לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים
א.
עָלֶיךָ לָדַעַת, אֲהוּבִי, אָחִי, יְדִידִי וַחֲבִיבִי, מֵאַחַר שֶׁזִּכָּה אוֹתְךָ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְהוֹלִיד בָּנִים וּבָנוֹת, עָלֶיךָ מוּטָל חִיּוּב לְהַשִּׂיאָם סָמוּךְ לְפִרְקָם בְּגִיל צָעִיר, וְאַל תִּתְחַמֵּק מִזֶּה בְּכָל מִינֵי טְעָנוֹת וּמַעֲנוֹת, כְּאִלּוּ הֵם עֲדַיִן צְעִירִים, וּכְאִלּוּ עֲדַיִן אֵין לְךָ דֵּי כֶּסֶף וּנְדוּנְיָה לָתֵת לָהֶם, וּכְאִלּוּ אֵין מַתְאִים לְךָ לְהִשְׁתַּדֵּךְ עִם פְּלוֹנִי אוֹ עִם אַלְמוֹנִי, וְאֵין זֶה לְפִי כְּבוֹדְךָ, וְכַדּוֹמֶה כָּל מִינֵי פִּתּוּיִים שֶׁמְּפַתֶּה אוֹתְךָ יִצְרְךָ הָרַע, כִּי עָלַי לוֹמַר לְךָ, אֲשֶׁר אֵין לְךָ רִשְׁעוּת יוֹתֵר גְּדוֹלָה מִזּוֹ – לְהָנִיחַ אֶת הַיְלָדִים לְהִסְתּוֹבֵב רַוָּקִים וְרַוָּקוֹת, וְזוֹ רִשְׁעוּת וְאַכְזָרִיּוּת וּרְצִיחָה שֶׁאֵין כְּדֻגְמָתָהּ. וּבִפְרָט בָּעִתִּים הַלָּלוּ, שֶׁהַדּוֹר כָּל-כָּךְ מְקֻלְקָל, וְהַפְּרִיצוּת עוֹשָׂה פְּרָצוֹת בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם הִפְקִירוּ אֶת בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, וְהוֹלְכִים עֲרֻמִּים כִּכְלָבִים וּכְחַיּוֹת הַשָּׂדֶה, וּבְכָל פִּנָּה שֶׁרַק פּוֹנִים, וּבְכָל דֶּרֶךְ שֶׁרַק הוֹלְכִים, הַכֹּל מָלֵא זֶבֶל שֶׁל שִׁקּוּץ, תִּעוּב וְעֵרֹם, וּמַה יַּעֲשֶׂה הַבֵּן שֶׁלֹּא יֶחֱטָא?! וְעַל-כֵּן אֵין עֵצָה אַחֶרֶת רַק לְשַׁדְּכָם בְּגִיל צָעִיר, וּצְרִיכִים לִמְסֹר אֶת נַפְשׁוֹ רַק בַּעֲבוּר זֶה, וְכָל מַחֲשַׁבְתּוֹ תִּהְיֶה – אֵיךְ יְכוֹלִים לְחַתֵּן אֶת הַיְלָדִים בְּגִיל צָעִיר. וְעָלֶיךָ לִמְכֹּר אֶת כָּל הַמִּטַּלְטְלִים שֶׁבְּבֵיתְךָ, כְּדֵי לְחַתֵּן אֶת יְלָדֶיךָ. וְאַל תִּתְחַמֵּק בְּתוֹאֲנָה שֶׁאֵין לְךָ כֶּסֶף, אוֹ אֵין זֶה מַתְאִים לְךָ לְהִשְׁתַּדֵּךְ עִם פְּלוֹנִי אוֹ אַלְמוֹנִי, זוֹ אַכְזָרִיּוּת וְרִשְׁעוּת מֵאֵין כָּמוֹהָ. הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁתִּפְקַח עֵינֶיךָ בְּאֵיזֶה בֹּץ וּבוֹר שַׁחַת נִמְצָאִים בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ, וְאַתָּה הָרוֹצֵחַ הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, שֶׁאֵינְךָ מְרַחֵם עֲלֵיהֶם. וְאַל תַּחֲשֹׁב שֶׁמִּפְּנֵי שֶׁבָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ אֵינָם מְבַקְּשִׁים מִמְּךָ: "אָנָּא, אַבָּא, תְּרַחֵם עָלַי, וְתִמְצָא לִי שִׁדּוּךְ לְהִתְחַתֵּן", שֶׁאֵינָם רוֹצִים לְהִתְחַתֵּן, אַל תֹּאמַר זֹאת, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ הֵיטֵב, אֲשֶׁר טֶבַע הַיְלָדִים, שֶׁמִּתְבַּיְּשִׁים לָבוֹא אֶל הַהוֹרִים וּלְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן לִפְנֵיהֶם: "אָנָּא, תְּחַתְּנוּ אוֹתָנוּ". הֵן שֶׁמִּתְבַּיְּשִׁים, וְהֵן שֶׁמְּפַחֲדִים פֶּן וְאוּלַי תַּכֶּה אוֹתָם וּתְבַיְּשֵׁם, וְתִצְעַק עֲלֵיהֶם כְּפֶרֶא אָדָם: "לֵךְ קֹדֶם לִלְמֹד", אוֹ "לֵךְ לַעֲבֹד", "לֵךְ וְתִתְבַּגֵּר, עַד שֶׁתִּהְיֶה בָּשֵׁל לְהִנָּשֵׂא" וְכַדּוֹמֶה. עָלַי לוֹמַר לְךָ, אֲשֶׁר זוֹ רִשְׁעוּת שֶׁאֵין כָּמוֹהָ, וּבִפְרָט בָּעִתִּים הַלָּלוּ, שֶׁהַדּוֹר כָּל-כָּךְ מְקֻלְקָל, וְאֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת, אֵין בַּיִת שֶׁלֹּא יִהְיֶה בּוֹ בֵּן אוֹ בַּת שֶׁהִתְדַּרְדְּרוּ בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּית וּמִתַּחְתָּיו, וְאַחַר-כָּךְ מַתְחִילִים לְהִמָּשֵׁךְ אַחֲרֵיהֶם שְׁאָר הַיְלָדִים, וְהַכֹּל – מִפְּנֵי שֶׁהַהוֹרִים לֹא שָׂמִים עַל לִבָּם לַכְּאֵב וְלַצַּעַר שֶׁל בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם. וְיֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה סִבּוֹת וְדִמְיוֹנוֹת, שֶׁהַהוֹרִים אֵינָם מְעֻנְיָנִים לֵירֵד אֶל יַלְדֵיהֶם, וּלְהָבִין וּלְהִתְבּוֹנֵן בִּכְאֵבָם וּבְמַצָּבָם הָרַע.
- עַל-פִּי-רֹב נִדְמֶה לַהוֹרִים, הֲלֹא בָּנֵינוּ אוֹ בְּנוֹתֵינוּ עֲדַיִן כָּל-כָּךְ צְעִירִים, וְלָמָּה לְבַלְבֵּל דַּעְתָּם בְּשִׁדּוּכִין, וּלְהָנִיחַ עֹל עַל צַוָּארָם הָרַךְ וְכוּ'?! וּמַה גַּם שֶׁעַל-פִּי-רֹב אוֹמְרִים דָּבָר זֶה אֲפִלּוּ כְּשֶׁהַבָּנִים כְּבָר לְאַחַר גִּיל עֶשְׂרִים, אֲשֶׁר הֵעִידוּ כְּבָר חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (קִדּוּשִׁין כט): בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְלֹא נָשָׂא אִשָּׁה – כָּל יָמָיו בְּהִרְהוּר עֲבֵרָה, כִּי הַהֶרְגֵּל נַעֲשֶׂה טֶבַע, רַחֲמָנָא לִיצְּלָן, וּמֵאַחַר שֶׁכָּל יְמֵי נְעוּרָיו לֹא הָיָה לוֹ זִוּוּגוֹ, וְעָלוּ בְּדַעְתּוֹ הִרְהוּרִים מְגֻנִּים, וְנִטְבְּעָה מִדָּה רָעָה זוֹ בְּנַפְשׁוֹ – דָּבָר זֶה יִמָּשֵׁךְ כְּבָר אֶצְלוֹ כָּל יָמָיו, חַס וְשָׁלוֹם, אִם לֹא שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְכוּ'. וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ (יוֹמָא כט): הִרְהוּרֵי עֲבֵרָה קָשִׁים מֵעֲבֵרָה. וּבֶאֱמֶת טָעוּת גְּמוּרָה הִיא זוֹ, כִּי כְּבָר אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סַנְהֶדְרִין עו:): הַמַּדְרִיךְ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה וְהַמַּשִּׂיאָן סָמוּךְ לְפִרְקָן – עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: "וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ", עַיֵּן שָׁם; וּבִפְרָט בְּיָמֵינוּ אֵלּוּ, אֲשֶׁר כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים שֶׁיּוֹצְאִים מֵהַבָּנִים וּבִפְרָטִיּוּת מֵהַבָּנוֹת, הוּא רַק כְּשֶׁאֵין מַשִּׂיאִים אוֹתָם סָמוּךְ לְפִרְקָן. וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (פְּסָחִים קיג.): בִּתְּךָ בָּגְרָה – שַׁחְרֵר עַבְדְּךָ וְתֵן לָהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תֵּצֵא וְתִתְקַלְקֵל, חַס וְשָׁלוֹם. וְרַב חִסְדָּא הִתְפָּאֵר (קִדּוּשִׁין כט:) הַאי דַּעֲדִיפְנָא מֵחֲבֵרַאי דִּנְסֵיבְנָא בְּשִׁיתְּסַר, וְאִי הֲוָה נְסֵיבְנָא בְּאַרְבֵּיסַר הֲוָה אָמֵינָא לַשָּׂטָן גֵּירָא בְּעֵינָךְ; הֲרֵי שֶׁכָּל מַה שֶּׁמַּשִּׂיאִין אֶת הַבָּנִים בִּצְעִירוּתָם – טוֹב לָהֶם יוֹתֵר.
- כַּמָּה פְּעָמִים מַלְבִּישִׁים אֶת עַצְמָם הַהוֹרִים בְּמִדַּת אַהֲבָה, שֶׁאוֹהֲבִים מְאֹד אֶת בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, וְעַל-כֵּן מָה וְלָמָּה לְמַהֵר כָּל-כָּךְ וּלְחַתֵּן אֶת הַבָּנִים בְּעוֹד הֵם צְעִירִים, טוֹב יוֹתֵר לְהַחֲזִיק אוֹתָם בַּבַּיִת עוֹד כַּמָּה שָׁנִים, וְכָל זֶה עוֹשִׂים מֵעֹצֶם אַהֲבָתָם, שֶׁאוֹהֲבִים אֶת בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם. וּבֶאֱמֶת טָעוּת גְּמוּרָה הִיא זוֹ, כִּי אַהֲבָתָם אֵינָהּ אַהֲבָה כְּלָל, אַדְּרַבָּה אוֹהֲבִים אֶת עַצְמָם וְלֹא אֶת הַבָּנִים, כִּי אִם הָיוּ אוֹהֲבִים אֶת בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, הָיוּ עוֹשִׂים מַה שֶּׁטּוֹב לַבָּנִים, וְלֹא מַה שֶּׁטּוֹב לְעַצְמָם. וְעַל זֶה נֶאֱמַר (אֵיכָה ד'): "נָשִׁים רַחֲמָנִיּוֹת בִּשְּׁלוּ יַלְדֵיהֶן". וְלֹא מִדַּת אַהֲבָה יֵשׁ בָּהֶם, אֶלָּא מִדַּת אַכְזָרִיּוּת יֵשׁ בָּהֶם, כִּי בָּעִתִּים הַלָּלוּ בּוֹעֵר יִצְרָא דְּנִאוּף בָּעוֹלָם, וְכָל אָב וָאֵם, הָאוֹהֲבִים בֶּאֱמֶת אֶת בְּנֵיהֶם, צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת כָּל מִינֵי פְּעֻלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לְהַשִּׂיא אֶת הַבָּנִים סָמוּךְ לְפִרְקָן מַמָּשׁ. וְאִם עוֹשִׂים זֹאת, זֶה מַרְאֶה בֶּאֱמֶת אַהֲבָתָם לְהַבָּנִים בְּתַכְלִית אַהֲבָה, וְאָז כַּמַּיִם הַפָּנִים גַּם בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם יִהְיוּ אוֹהֲבִים אוֹתָם, מֵאַחַר שֶׁרוֹאִים אֵיךְ שֶׁמּוֹסְרִים עַצְמָם בַּעֲבוּרָם לְהַשִּׂיאָם סָמוּךְ לְפִרְקָן.
- כַּמָּה פְּעָמִים תּוֹלִים אֶת זֶה בְּסִבּוֹת הַיַּקְרוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם, וְעוֹלֶה הוֹן רַב לְהַשִּׂיא הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת. גַּם זֶה הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ, כִּי מִי מְבַקֵּשׁ מֵהֶם לְהַרְאוֹת עֹשֶׁר כְּבוֹדָם וּלְבַזְבֵּז מָמוֹן עַל כָּל מִינֵי הֲבָלִים וּמוֹתָרוֹת יְתֵרוֹת?! טוֹב יוֹתֵר לַעֲשׂוֹת חֲתֻנָּה לְהַבָּנִים כְּמִנְהַג הָעֲנִיִּים. וְאֶת הַמָּמוֹן (אִם יֵשׁ לָהֶם) טוֹב יוֹתֵר לִתֵּן לַזּוּג הַצָּעִיר, שֶׁיִּתְפַּרְנְסוּ מִזֶּה אֵיזֶה מֶשֶׁךְ זְמַן. וְאִם הָיוּ מְקַמְּצִים וְלֹא הָיוּ עוֹשִׂים חֲתֻנָּה בָּאוּלַמּוֹת הַמְפֹאָרִים בְּיוֹתֵר, וְלֹא הָיוּ קוֹרְאִים כִּי אִם לִבְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, בְּנָקֵל הָיוּ יְכוֹלִים לְהַשִּׂיא אֶת הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת בְּלִי הוֹצָאָה רַבָּה; וְעַל-כֵּן גַּם זֶה אֵינוֹ תֵּרוּץ מַסְפִּיק.
- רֹב הַפְּעָמִים סִבַּת הָעִכּוּב הִיא מֵחֲמַת כָּבוֹד וְיִחוּס. מְחַפְּשִׂים אֵיזֶה שִׁדּוּךְ הָגוּן וְרָאוּי לוֹ בְּיִחוּס וּבְשֵׁם וּבְכָבוֹד וְכוּ'. וּבִשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמָם וְגַאֲוָתָם הֵם מְנִיחִים לְעַגֵּן אֶת הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת אֲפִלּוּ כַּמָּה שָׁנִים, עַד שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הֵם נִכְשָׁלִים בַּעֲבֵרוֹת גְּמוּרוֹת, רַחֲמָנָא לִיצְּלָן, וְהַהוֹרִים אֵינָם יוֹדְעִים מִזֶּה כְּלָל. מַדּוּעַ לֹא יִזְכְּרוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יְבָמוֹת סג.) נְחֵית דַּרְגָּא וּנְסֵיב אִתְּתָא; הַאִם בִּשְׁבִיל גֵּאוּת וְכָבוֹד כְּדַאי לְעַגֵּן וּלְצַעֵר כָּל-כָּךְ אֶת הַבָּנִים?! מִי אֵינוֹ יוֹדֵעַ הַסִּבָּה, שֶׁהַבָּנִים וְהַבָּנוֹת יוֹצְאִים לְתַרְבּוּת רָעָה בָּעִתִּים הַלָּלוּ, הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁאֵין מַשִּׂיאִין אוֹתָם תֵּכֶף-וּמִיָּד בִּצְעִירוּתָם. הֵיכָן הַיִּרְאַת שָׁמַיִם שֶׁל הַהוֹרִים, אֲשֶׁר אֵינָם מוֹסְרִים נַפְשָׁם?! הֲרֵי יוֹמָם וָלַיְלָה צְרִיכִים שֶׁלֹּא לִשְׁקֹט, עַד שֶׁיִּמְצְאוּ זִוּוּגָם שֶׁל בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם.
- גַּם יֵשׁ לִפְעָמִים אָב, שֶׁמְּלַבֵּשׁ עַצְמוֹ בִּלְבוּשׁ תַּלְמִיד-חָכָם וְאוֹמֵר: "אֵיךְ אַשִּׂיא אֶת בְּנִי בִּצְעִירוּתוֹ? הֲלֹא עֲדַיִן לֹא הִשְׁתַּלֵּם כְּלָל בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה". גַּם זֶה שֶׁקֶר, כִּי כְּבָר אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (קִדּוּשִׁין כט:): אִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ בְּלֹא אִשָּׁה – יִשָּׂא אִשָּׁה, וְאַחַר-כָּךְ יִלְמַד תּוֹרָה; וְאָמְרוּ (פְּסָחִים קיב:): מִצְוָה וְגוּף טָהוֹר נוֹשֵׂא אִשָּׁה וְלוֹ בָּנִים, עַיֵּן שָׁם.
עַל-כָּל-פָּנִים אֵיךְ שֶׁהוּא כָּל מִינֵי תֵּרוּצִים שֶׁיֵּשׁ לַהוֹרִים – הַכֹּל הֶבֶל, וְאֵין בָּהֶם מַמָּשׁ, כִּי אַחֲרֵי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ זִכָּה אֶתְכֶם בְּבָנִים וּבָנוֹת, וְכַמָּה תְּלָאוֹת וְהַרְפַּתְקָאוֹת וְצָרוֹת שׁוֹנוֹת סְבַלְתֶּם, עַד שֶׁרְאִיתֶם שֶׁנִּתְגַּדְּלוּ, וְכַמָּה מִינֵי מְרִירוּת וְיִסּוּרִים וְעָגְמַת נֶפֶשׁ הָיָה לָכֶם, עַד שֶׁאַתֶּם רוֹאִים אוֹתָם בַּגִּיל הַזֶּה. מַדּוּעַ עַתָּה אֵינְכֶם מוֹסְרִים נַפְשְׁכֶם וְעוֹשִׂים כָּל מִינֵי פְּעֻלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, לְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא לִבְנֵיכֶם וְלִבְנוֹתֵיכֶם זִוּוּגָם?! אוֹ עַל-כָּל-פָּנִים תְּנַחֲמוּ אוֹתָם, וּתְדַבְּרוּ עַל לִבָּם, שֶׁאַתֶּם מִתְעַנְיְנִים בַּעֲבוּרָם וְעוֹסְקִים בִּשְׁבִילָם, וּבִפְרָטִיּוּת לַבָּנוֹת, אֲשֶׁר אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מִדְרַשׁ רַבָּה, פָּרָשַׁת נָשֹׂא, פֶּרֶק יא, סִימָן יג): וְיִשְׁמְרֶךָ – בְּבָנוֹת שֶׁצְּרִיכוֹת שְׁמִירָה, עַיֵּן שָׁם; וְאָמְרוּ (סַנְהֶדְרִין ק:) בַּת לְאָבִיהָ מַטְמֹנֶת שָׁוְא. מִפַּחְדָּהּ לֹא יִישַׁן בַּלַּיְלָה: בְּקַטְנוּתָהּ – שֶׁמָּא תִּתְפַּתֶּה, בְּנַעֲרוּתָהּ – שֶׁמָּא תִּזְנֶה, בָּגְרָה – שֶׁמָּא לֹא תִּנָּשֵׂא וְכוּ', עַיֵּן שָׁם; וְכֵן בָּנִים נִכְשָׁלִים בִּפְגַם הַבְּרִית – הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה וְכוּ', רַחֲמָנָא לִיצְּלָן, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן.
וְעַל-כֵּן עַל כָּל אָב וָאֵם לְהִתְעַנְיֵן מְאֹד מְאֹד בְּצַעֲרָם הַקָּשֶׁה שֶׁל בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, וְיוֹמָם וָלַיְלָה יִתְפַּלְּלוּ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיוּ נִשְׁמָרִים מִן הַחֵטְא, וְיִזְכּוּ לִמְצֹא אֶת זִוּוּגָם. וְכַאֲשֶׁר סִפֵּר אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּה, פֶּרֶק יח): מַעֲשֶׂה בְּכֹהֵן אֶחָד שֶׁהָיָה יְרֵא שָׁמַיִם בְּסֵתֶר, וְכָל מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה הָיָה בְּסֵתֶר. וְהָיוּ לוֹ עֲשָׂרָה בָּנִים מֵאִשָּׁה אַחַת: שִׁשָּׁה זְכָרִים וְאַרְבַּע נְקֵבוֹת, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם הָיָה מִתְפַּלֵּל וּמִשְׁתַּטֵּחַ וּמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים וּמְלַחֵךְ בִּלְשׁוֹנוֹ עָפָר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא אֶחָד מֵהֶן לִידֵי עֲבֵרָה וְלִידֵי דָּבָר מְכֹעָר. וְאָמְרוּ: לֹא יָצְתָה אוֹתָהּ שָׁנָה, וְלֹא שֵׁנִית וְלֹא שְׁלִישִׁית, עַד שֶׁבָּא עֶזְרָא וְהֶעֱלָה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל יָדוֹ אֶת יִשְׂרָאֵל מִבָּבֶל, וְאוֹתוֹ הַכֹּהֵן עִמָּהֶם, וְלֹא נִכְנַס הַכֹּהֵן הַהוּא לְעוֹלָמוֹ, עַד שֶׁרָאָה כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים וּפִרְחֵי כְּהֻנָּה מִבָּנָיו וּמִבְּנֵי בָּנָיו עַד חֲמִשִּׁים שָׁנָה, וְאַחַר-כָּךְ נִכְנַס אוֹתוֹ כֹּהֵן לְבֵית עוֹלָמוֹ, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר (תְּהִלִּים לז): "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב וְגוֹ' וְהִתְעַנַּג עַל ה' וְיִתֶּן לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ" וְגוֹ'. הֲרֵי שֶׁתְּפִלַּת הָאָב עַל הַבָּנִים מוֹעִילָה מְאֹד.
וְגַם צְרִיכִים הַהוֹרִים לֵידַע, אִם רוֹאִים שֶׁבְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּעַזּוּת נֶגְדָּם, וְהֵם תְּמֵהִים מֵאַיִן בָּא זֹאת לָהֶם, וְלָמָּה מְקִלִּים בִּכְבוֹדָם? הָאֱמֶת הִיא, כִּי הֵם בּוֹשִׁים מִפְּנֵיהֶם לִשְׁאֹל וּלְבַקֵּשׁ בְּפֶה מָלֵא אֶת זִוּוּגָם, וּמֵאַחַר שֶׁהַדָּמִים בּוֹעֲרִים בָּהֶם, וְעוֹבֵר עֲלֵיהֶם מַה שֶּׁעוֹבֵר וְכוּ', עַל-כֵּן אֵין עֲלֵיהֶם עֵצָה וְדֶרֶךְ אַחֶרֶת, רַק בָּזֶה וְכוּ'. וְעַל-כֵּן עַל הַהוֹרִים לָחוּס וּלְרַחֵם עַל בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, וְיַשִּׂיאוּ אוֹתָם סָמוּךְ לְפִרְקָן, וְעַל-יְדֵי-זֶה יִזְכּוּ לִרְווֹת רֹב נַחַת מֵהֶם, וּבָנִים יִוָּלְדוּ לָהֶם, וִיקֻיַּם אֵצֶל הָאָבוֹת (תְּהִלִּים קכח): "בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ" וְגוֹ'. וְיִזְכּוּ לְבָנִים וְלִבְנֵי בָּנִים, אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים וְנֶאֱמָנִים.
וְהִנֵּה מִצַּד הֲלָכָה, כְּשֶׁהַבָּנִים וְהַבָּנוֹת רוֹאִים שֶׁאֵין הַהוֹרִים רוֹצִים לְהַשִּׂיאָם – חַיָּבִים לְהַשִּׂיא אֶת עַצְמָם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲפִלּוּ יֵשׁ לִפְנֵיהֶם שִׁדּוּךְ הָגוּן, וְהַבֵּן חָפֵץ בּוֹ, אַךְ הָאָב מוֹחֶה, אֵין צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ אֶל הָאָב (עַיֵּן יוֹרֶה דֵּעָה, סִימָן רמ, סְעִיף כה, בְּדִבְרֵי הָרַמָּ"א, עַיֵּן שָׁם). מִכָּל שֶׁכֵּן וְקַל וָחֹמֶר כְּשֶׁבָּא עַל-יְדֵי מְנִיעַת הַזִּוּוּג לִפְגָמֵי הַבְּרִית, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, שֶׁבְּוַדַּאי אֵינוֹ צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל אָבִיו כְּלָל, רַק יַעֲשֶׂה כָּל מִינֵי פְּעֻלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְיַשִּׂיא אֶת עַצְמוֹ, וְדָבָר זֶה בָּרוּר בַּפּוֹסְקִים בְּלִי מַחֲלֹקֶת. וְעַל-כֵּן אַשְׁרֵי לַהוֹרִים אֲשֶׁר מְרַחֲמִים עַל בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, וּמַכְנִיסִים אֶת דְּבָרַי אֵלּוּ אֶל תּוֹךְ לִבָּם, וּמְחַתְּנִים אֶת יַלְדֵיהֶם בְּגִיל צָעִיר, וְעַל-יְדֵי-זֶה יַצִּילוּ אוֹתָם מִכָּל רַע, וְיִהְיוּ שְׁמוּרִים מִכָּל חֵטְא וְעָוֹן.
ב.
צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, אֲהוּבִי, אָחִי הַיָּקָר, יַעַן שֶׁזִּכָּה אוֹתְךָ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּחֶסֶד חִנָּם, שֶׁהוֹלַדְתָּ בָּנִים וּבָנוֹת, עָלֶיךָ מֻנָּח הַחוֹב עַכְשָׁו לְהַשִּׂיאָם אִשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (קִדּוּשִׁין פ"ב.) הָאָב חַיָּב לְהַשִּׂיאָם אִשָּׁה; וְלָכֵן עָלֶיךָ לִמְסֹר אֶת נַפְשְׁךָ מְאֹד עַל דָּבָר זֶה, וְתִשְׁתַּדֵּל בְּכָל מִינֵי הִשְׁתַּדְּלֻיּוֹת לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצֹא זִוּוּג הָגוּן לְבָנֶיךָ וְלִבְנוֹתֶיךָ, וְאַל תַּחְפֹּץ לְהִתְחַמֵּק בְּתוֹאֲנוֹת כְּאִלּוּ "אֵין לִי כֶּסֶף", אוֹ "אֲנִי רוֹצֶה יִחוּס", אוֹ "עֲדַיִן הֵם צְעִירִים", אַל תֹּאמַר זֹאת, כִּי הַדּוֹר הַזֶּה מְלֻכְלָךְ עַד מְאֹד, וְהַפְּרִיצוּת וְהַתַּאֲווֹת עוֹשִׂים שַׁמּוֹת בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְרוֹאִים בְּחוּשׁ שֶׁבְּכָל יוֹם, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, בָּנִים וּבָנוֹת יוֹצְאִים לְתַרְבּוּת רָעָה, כִּי הָרוּחַ בַּחוּצוֹת נוֹשֶׁבֶת כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת מֵאֵלּוּ הָעֵרֶב-רַב שֶׁהִתְעָרְבוּ בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁמְּפִיצִים חוֹבָרוֹת וְעִתּוֹנִים מְלֵאִים כְּפִירוֹת וּמִינוּת וְלֵצָנוּת מִכָּל הַקָּדוֹשׁ לְעַם יִשְׂרָאֵל, וְכֵן הַשִּׁקּוּץ, וְהַנִּאוּף, וְהַתִּעוּב, הַזִּהוּם וְהָעֵרֹם מְאֹד נְפוֹצִים בַּדְּרָכִים, וְהוֹלְכִים בָּרְחוֹב כְּחַיּוֹת הַיַּעַר, עֲרֻמִּים וַעֲרֻמּוֹת, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, וּמַה יַּעֲשֶׂה הַבֵּן שֶׁלֹּא יֶחֱטָא?! וְעַל-כֵּן רְאֵה, אֲהוּבִי, אָחִי הַיָּקָר, לְרַחֵם עַל בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ שֶׁלֹּא יִלָּכְדוּ בַּמַּלְכֹּדֶת הָרָעָה הַזּוֹ, שֶׁל נִאוּף וְזִהוּם כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת, וְאַל תֹּאמַר שֶׁלִּילָדֶיךָ לֹא יִקְרֶה הַדָּבָר הַזֶּה, כִּי אַף אֶחָד אֵינוֹ בָּטוּחַ. וְלָכֵן אַשְׁרֵי מִי שֶׁמּוֹסֵר אֶת נַפְשׁוֹ פְּשׁוּטוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ, וּמְחַתֵּן אֶת הַיְלָדִים בְּגִיל צָעִיר מְאֹד, אֲשֶׁר חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אָמְרוּ (פְּסָחִים קיב): גּוּף טָהוֹר נוֹשֵׂא אִשָּׁה וְלוֹ בָּנִים; אִם אָדָם רוֹצֶה שֶׁיִּהְיוּ לוֹ יְלָדִים עִם גּוּף טָהוֹר, שֶׁיַּשִּׂיאֵם אִשָּׁה, וְיִנָּצְלוּ מֵעֲבֵרוֹת. וְכֵן אָמְרוּ (שָׁם קיג.) בִּתְּךָ בָּגְרָה – שַׁחְרֵר עַבְדְּךָ וְתֵן לָהּ; עַד כְּדֵי כָּךְ הֶחֱמִירוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִם הַבַּת מַתְחִילָה לְהִתְבַּגֵּר, כְּדַאי אֲפִלּוּ לְשַׁחְרֵר אֶת הָעֶבֶד וְלִתֵּן לָהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תֵּצֵא לְתַרְבּוּת רָעָה. וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מִדְרַשׁ רַבָּה נָשֹׂא, פֶּרֶק יא, סִימָן יג): יְבָרֶכְךָ ה' – בְּבָנִים, וְיִשְׁמְרֶךָ – בְּבָנוֹת, מְלַמֵּד שֶׁהַבָּנוֹת צְרִיכוֹת שְׁמִירָה. וְלָכֵן, אֲהוּבִי, אָחִי הַיָּקָר, רְאֵה לְרַחֵם עַל בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ, וּתְסַלֵּק אֶת חָכְמָתְךָ הַמְדֻמָּה כְּאִלּוּ אַתָּה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת חֲתֻנָּה גְּדוֹלָה בְּאוּלָם מְפֹאָר, וְלִקְנוֹת בְּגָדִים הֲכִי יָפִים וּמְפֹאָרִים, וְעָלֶיךָ לִתֵּן דִּירָה יָפָה בִּשְׁבִיל הַיְלָדִים, אֲשֶׁר עַל-יְדֵי-זֶה אַתָּה מוֹצֵא עִלָּה וְתֵרוּצִים אֵיךְ לְהִתְחַמֵּק לֹא לְהַשִּׂיאָם אִשָּׁה, מַדּוּעַ לֹא תְּרַחֵם עֲלֵיהֶם?! מַדּוּעַ לֹא תַּחֲשֹׁב שֶׁהֵם יְכוֹלִים לְהִכָּשֵׁל בִּפְגַם הַבְּרִית – הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, אֲשֶׁר זֶה הֶעָוֹן הֲכִי חָמוּר?! וְכֵן הַבַּת יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים מְגֻנִּים מֵאֲחוֹרֵי הַגַּב שֶׁלְּךָ. וְאַל תֹּאמַר: "לִי זֶה לֹא יִקְרֶה". כִּי אֲנָשִׁים יוֹתֵר חֲכָמִים וּפִקְחִים מִמְּךָ וַאֲנָשִׁים יוֹתֵר יְרֵאִים וּשְׁלֵמִים מִמְּךָ נִכְשְׁלוּ; וְלָכֵן רְאֵה, אֲהוּבִי, אָחִי הַיָּקָר, לְרַחֵם עַל בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ, וּתְוַתֵּר עַל הַכֹּל, וְתִשְׁתַּדֵּל לְהַשִּׂיאָם בְּעוֹדָם צְעִירִים. וּכְבָר הִבְטִיחוּ לָנוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יְבָמוֹת סב:): הַמַּדְרִיךְ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, וּמַשִּׂיאָם סָמוּךְ לְפִרְקָן, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ". וְרוֹאִים בְּחוּשׁ, שֶׁכָּל אֵלּוּ הַהוֹרִים, שֶׁאָהֲבוּ אֶת בְּנֵיהֶם אַהֲבָה אֲמִתִּית, הֵם דַּיְקָא מָסְרוּ אֶת נַפְשָׁם בְּפֹעַל מַמָּשׁ לְהַשִּׂיאָם אִשָּׁה, וּבִפְרָט אֶת הַבָּנוֹת, מְאֹד מְאֹד צְרִיכִים לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא תִּתְבַּגֵּרְנָה יוֹתֵר מִדַּאי, כִּי בְּנָקֵל שֶׁתֵּצֶאנָה לְתַרְבּוּת רָעָה, חַס וְשָׁלוֹם, עַל-יְדֵי גֹּדֶל הַהֶפְקֵרוּת שֶׁשּׁוֹרָה עַכְשָׁו בָּרְחוֹב, וְהַבָּנוֹת צְרִיכוֹת שְׁמִירָה יוֹתֵר מֵהַבָּנִים. וְלָכֵן אֲבַקֵּשׁ אוֹתְךָ, אֲהוּבִי, אָחִי הַיָּקָר, אַל תִּתְאַכְזֵר עַל בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ, וְאַל תֹּאמַר שֶׁהֵם עֲדַיִן צְעִירִים, וְיֵשׁ לָהֶם עוֹד זְמַן. עָלֶיךָ לָדַעַת, כִּי אֲנַחְנוּ נִמְצָאִים עַכְשָׁו בְּדוֹר מָלֵא כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת, דּוֹר מָלֵא זִהוּם, תִּעוּב, שִׁקּוּץ וְנִאוּף, אֲשֶׁר בְּנָקֵל שֶׁהַיְלָדִים יֵצְאוּ לְתַרְבּוּת רָעָה. וְלָכֵן עֲשֵׂה זֹאת, אֵפוֹא, לִמְסֹר אֶת נַפְשְׁךָ בְּפֹעַל מַמָּשׁ עַל יְלָדֶיךָ, וּתְחַתְּנֵם בְּגִיל צָעִיר, וְאַל תֹּאמַר שֶׁזֶּה יָבוֹא מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא זֶה רְצוֹן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁהָאָב יִמְסֹר אֶת נַפְשׁוֹ וְיַשִּׂיא אִשָּׁה לְבָנָיו, וְיִמְצָא בָּחוּר טוֹב לִבְנוֹתָיו. הָעִקָּר מַה שֶּׁצְּרִיכִים לְחַפֵּשׂ, הוּא בַּת צְנוּעָה בַּעֲלַת מִדּוֹת טוֹבוֹת, אוֹ בֵּן בַּעַל דֶּרֶךְ אֶרֶץ וּמִדּוֹת טוֹבוֹת, וְלֹא כְּמוֹ שֶׁנָּהוּג הַיּוֹם, אֲשֶׁר מְחַפְּשִׂים בָּחוּר שֶׁיִּהְיֶה הַלַּמְדָן הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, וּבַת – שֶׁתָּבִיא הַבַּיְתָה נְדוּנְיָה הֲכִי גְּדוֹלָה, הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ; כִּי אִם תְּחַכֶּה עַל לַמְדָן, תַּמְתִּין יָמִים וְשָׁנִים, הָעִקָּר מַה שֶּׁצְּרִיכִים לְחַפֵּשׂ הוּא מִדּוֹת טוֹבוֹת, מִדּוֹת יְקָרוֹת, אֲשֶׁר בָּזֶה כְּבָר כָּלוּל הַכֹּל, וְתוֹרָה – הַבָּחוּר תָּמִיד יָכוֹל לִלְמֹד, וְאַדְּרַבָּה אִם יִהְיֶה לוֹ עֵזֶר, הוּא יִשָּׁאֵר בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲבָל שֶׁלֹּא יְהֵא זֶה תֵּרוּץ לְעַכֵּב לִמְצֹא לוֹ זִוּוּגוֹ – מִפְּנֵי שֶׁעֲדַיִן אֵינֶנּוּ בֶּן תּוֹרָה. בַּדּוֹר הַזֶּה צְרִיכִים לְרַחֵם וְלָחוּס עַל הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת, וְקֹדֶם לְחַתֵּן אוֹתָם, וְאַחַר-כָּךְ לִדְאֹג עַל הַכֹּל – הֵן עַל הַגַּשְׁמִיּוּת וְהֵן עַל הָרוּחָנִיּוּת. וְאַל תִּהְיֶה חָכָם בְּעֵינֶיךָ לוֹמַר: "אֲנִי יוֹדֵעַ יוֹתֵר טוֹב". כִּי אִם תִּתְחַכֵּם יוֹתֵר מִדַּאי תְּשַׁלֵּם מְחִיר כָּבֵד, וּמְאֹד מְאֹד יִכְאַב לְךָ, וּכְבָר יִהְיֶה מְאֻחָר. הַאִם אֵינְךָ רוֹאֶה אֲשֶׁר כָּל הָרְחוֹבוֹת מְלֵאִים תְּמוּנוֹת תּוֹעֵבָה, וְהַכֹּל פָּתוּחַ – שִׁקּוּץ, זִהוּם, נִאוּף, עֵרֹם בְּרֵישׁ גְּלֵי, וְהַבָּנִים וְהַבָּנוֹת יֵשׁ לָהֶם נִסְיוֹנוֹת קָשִׁים מְאֹד?! וּבִפְרָט שֶׁלָּאַחֲרוֹנָה הִכְנִיסוּ כְּבָר אֶת הַזֻּהֲמָה בְּתוֹךְ הַבַּיִת, הַנִּקְרָא וִידֵאוֹ, שֶׁזֶּה כְּלִי מַשְׁחִית שֶׁל גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וּמְגָרֶה אֶת הַיֵּצֶר, לָמָּה לֹא תְּרַחֵם עַל בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ, וְלָמָּה לֹא תַּעֲשֶׂה כָּל הַפְּעֻלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לְחַתְּנָם בְּגִיל צָעִיר?! וְאָז תִּרְוֶה מֵהֶם רֹב נַחַת, וְיִהְיוּ לְךָ בָּנִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וַחֲתָנִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים; כִּי הָעִקָּר תָּלוּי כְּפִי הַמְּסִירוּת נֶפֶשׁ שֶׁמּוֹסְרִים נַפְשָׁם לְהַשִּׂיאָם אִשָּׁה קֹדֶם בְּעוֹדָם בְּגִיל צָעִיר, וְאָז אִם תַּכְנִיס בְּלִבְּךָ דְּבָרִים אֵלּוּ, אָז תִּזְכֶּה לִרְאוֹת דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרַךְ, וּבָנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ יִהְיוּ שְׁתוּלִים כִּשְׁתִילֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנְךָ. אַךְ אִם תִּתְלוֹצֵץ מִדִּבּוּרִים אֵלּוּ, עָלַי לוֹמַר לְךָ, תִּפְקַח עֵינֶיךָ מַה קּוֹרֶה בֵּין יְדִידֶיךָ וּשְׁכֵנֶיךָ, אֲשֶׁר הֵם גַּם-כֵּן יְרֵאִים וּשְׁלֵמִים כָּמוֹךָ, אֲבָל הָיוּ חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם, וְעַל-יְדֵי-זֶה אִבְּדוּ – זֶה אֶת הַבֵּן שֶׁיָּצָא לְתַרְבּוּת רָעָה, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, שֶׁנַּעֲשָׂה מֻפְקָר וְהוֹרִיד מֵעַצְמוֹ אֶת הַזָּקָן וְאֶת הַפֵּאוֹת, וּמְחַלֵּל שַׁבָּת וְאוֹכֵל טְרֵפוֹת וּנְבֵלוֹת, וְזֶה אִבֵּד אֶת הַבַּת שֶׁיָּצְאָה לְתַרְבּוּת רָעָה, וְנֶעֶשְׂתָה מֻפְקֶרֶת בִּפְרִיצוּת וּמַכְשֶׁלֶת אֶת אֲחֵרִים, וְעַכְשָׁו הַהוֹרִים תּוֹלְשִׁים שַׂעֲרוֹת רֹאשָׁם וּבוֹכִים וּמְבַכִּים שָׁמַיִם וָאָרֶץ – עַל מָה וְלָמָּה קָרָה לָהֶם דָּבָר כָּזֶה, וְאֵיךְ בָּא שֶׁמִּבָּתֵּי חִנּוּךְ הֲכִי טוֹבִים, אֲשֶׁר חִנְּכוּ אֶת יַלְדֵיהֶם כַּיָּאֶה וְכַיָּאוּת, יָצְאָה לָהֶם צָרָה צְרוּרָה כָּזוֹ?! אַךְ אֵינָם שָׂמִים עַל לֵב, שֶׁהַכֹּל נַעֲשָׂה מֵחֲמַת שֶׁלֹּא חִתְּנוּ אֶת הַיְלָדִים בְּגִיל צָעִיר, וְהָיוּ חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם, עִם כָּל מִינֵי תֵּרוּצֵי סְרָק, כְּאִלּוּ עֲדַיִן הֵם צְעִירִים, אוֹ אֵין דֵּי כֶּסֶף, אוֹ אֲנִי נִמְצָא עֲדַיִן בְּמַצָּב כַּסְפִּי קָשֶׁה, וּמְסֻבָּב בְּחוֹבוֹת, אוֹ אֲנִי צָרִיךְ לִקְנוֹת לָהֶם דִּירָה… מִי צָרִיךְ אֶת כָּל זֶה?! חוּס וְרַחֵם עַל בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ, וְתַשְׁלִיךְ אֶת הַהֶבֶל וְהַדִּמְיוֹן שֶׁלְּךָ, שֶׁלְּבָנֶיךָ וְלִבְנוֹתֶיךָ זֶה לֹא יִקְרֶה, חוּס וַחֲמֹל עֲלֵיהֶם, וּרְאֵה לְחַתֵּן אוֹתָם בְּגִיל צָעִיר, וְאָז תִּרְוֶה מֵהֶם רֹב נַחַת. וְאַל יִהְיֶה נָקֵל בְּעֵינֶיךָ דְּבָרִים אֵלּוּ, שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ וּמִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ, כִּי בְּנַפְשְׁךָ הֵם, כִּי בְּכָל יוֹם שֶׁבָּנֶיךָ נִכְשָׁלִים בִּפְגַם הַבְּרִית – הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, זֶה עַל רֹאשְׁךָ, וְכֵן הַבַּת נִכְשֶׁלֶת עִם כָּל מִינֵי הִרְהוּרִים רָעִים וּמַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, וּשְׁבוּרָה וּרְצוּצָה, אַתָּה חַיָּב בַּדָּבָר, רַק תּוֹרִיד אֶת הַגַּאֲוָה הַסְּרוּחָה שֶׁלְּךָ, וְאַל תְּחַפֵּשׂ אַחַר יִחוּס, וְאָז תִּרְאֶה שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה זִוּוּגִים; אַשְׁרֵי מִי שֶׁמַּכְנִיס דְּבָרִים אֵלּוּ בְּתוֹךְ לִבּוֹ, וּמַצִּיל אֶת יְלָדָיו, וְיַשִּׂיאֵם סָמוּךְ לְפִרְקָם בְּעוֹדָם בְּגִיל צָעִיר, וְעַל-יְדֵי-זֶה יִרְוֶה רֹב נַחַת מִילָדָיו.
ג.
אֲהוּבִי, אָחִי הַיָּקָר! בָּאתִי לְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ וְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ, שֶׁתָּחוּס וּתְרַחֵם עַל בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ הַיְקָרִים, מֵאַחַר שֶׁחָמַל עָלֶיךָ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּמָצָאתָ אִשָּׁה וְהִתְחַתַּנְתָּ, וְעָבַר עָלֶיךָ מַה שֶּׁעָבַר – מִשְׁבָּרִים וְגַלִּים, דַּאֲגוֹת פַּרְנָסָה, צָרוֹת וְיִסּוּרִים, מְרִירוּת וּמַכְאוֹבִים, עַד שֶׁזָּכִיתָ לְהוֹלִיד בָּנִים וּבָנוֹת, וְסָבַלְתָּ מֵהֶם מְרִירוּת וְיִסּוּרִים, עָגְמַת נֶפֶשׁ וַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת, בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, עַד שֶׁזָּכִיתָ לְגַדֵּל אוֹתָם, וְעַכְשָׁו הִגִּיעוּ לְפִרְקָם, וּבְדִיּוּק עַכְשָׁו נַעֲשֵׂיתָ חָכָם בְּעֵינֶיךָ, וְאֵינְךָ רוֹצֶה לְהַשִּׂיאָם אִשָּׁה, עִם כָּל מִינֵי טְעָנוֹת וּמַעֲנוֹת שֶׁהִנְּךָ חָפֵץ לְהַצְדִּיק מַצְפּוּנְךָ, כְּאִלּוּ בָּעִתִּים הַלָּלוּ אֵין צְרִיכִים לְחַתֵּן אֶת הַיְלָדִים בְּגִיל צָעִיר, וּמַה יִּהְיֶה אִם אֲחַתֵּן אוֹתָם וְיִהְיוּ לָהֶם יְלָדִים בְּגִיל צָעִיר, אֵיךְ יוּכְלוּ לְטַפֵּל בָּהֶם?! וּמַה יִּהְיֶה עִם פַּרְנָסָה?! וְאֵיךְ יִסְתַּדְּרוּ בַּחַיִּים?! וְכַדּוֹמֶה כָּל מִינֵי טְעָנוֹת וּמַעֲנוֹת שֶׁעוֹלוֹת לְךָ עַל מַחֲשַׁבְתְּךָ. וּבֶאֱמֶת שָׁכַחְתָּ שֶׁגַּם אַתָּה הָיִיתָ בְּמַצָּב כָּזֶה, שֶׁבְּקֹשִׁי הָיִיתָ יָכוֹל לְהִסְתַּדֵּר עִם פַּרְנָסָה, וּבְקֹשִׁי הָיִיתָ יָכוֹל לְהִסְתַּדֵּר עִם הַיְלָדִים, וְלָמָּה עַכְשָׁו אַתָּה מוֹצֵא אֶת כָּל הַתֵּרוּצִים עַל יְלָדֶיךָ, וְאַתָּה מַצְדִּיק אֶת עַצְמְךָ, כִּי "לִי הָיָה קָשֶׁה, לָמָּה אֲנִי אַקְשֶׁה לִילָדַי". הַאִם כְּבָר שָׁכַחְתָּ, כְּשֶׁאַתָּה הָיִיתָ בָּחוּר אוֹ כְּשֶׁאַתְּ הָיִית בַּחוּרָה, אֲמַרְתֶּם לְעַצְמְכֶם: "אוֹי וַאֲבוֹי לַהוֹרִים שֶׁאֵינָם מְחַתְּנִים אוֹתָנוּ". "אוֹי וַאֲבוֹי שֶׁאֵינָם מִצְטַעֲרִים בְּצַעֲרֵנוּ". וַהֲלַכְתֶּם מְרוּרִים בִּמְרִירוּת גְּדוֹלָה, בְּעַצְלוּת וּבְדִכָּאוֹן, וְהִתְבַּגַּרְתֶּם, וְאַף אֶחָד לֹא חָשַׁב מִכֶּם. זִכְרוּ הֵיטֵב מַה שֶּׁעָבַר עֲלֵיכֶם כְּשֶׁהֱיִיתֶם צְעִירִים, קִבַּלְתֶּם עַל עַצְמְכֶם – כְּשֶׁאַתֶּם תִּתְחַתְּנוּ וְתוֹלִידוּ יְלָדִים, אַתֶּם בְּוַדַּאי תְּחַתְּנוּ אוֹתָם בְּגִיל צָעִיר, וְשֶׁלֹּא יִסְבְּלוּ כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם סְבַלְתֶּם, וּפִתְאֹם עַכְשָׁו שְׁכַחְתֶּם אֶת הַכֹּל?! וְאַתֶּם מַתְחִילִים לִדְאֹג לַיְלָדִים כְּאִלּוּ הֵם צְעִירִים, וּכְאִלּוּ לֹא יוּכְלוּ לְהִסְתַּדֵּר עִם יְלָדִים, וּכְאִלּוּ הַמַּצָּב בְּפַרְנָסָה קָשֶׁה. מִי צָרִיךְ שֶׁתַּעֲשׂוּ חֲתֻנָּה מְפֹאֶרֶת בְּאוּלָם גָּדוֹל, וְתַזְמִינוּ אֶת חֲצִי הָעִיר?! מִי צָרִיךְ שֶׁתִּתְפְּרוּ בְּגָדִים יְקָרִים שֶׁעוֹלִים הוֹן תּוֹעָפוֹת?! חוּסוּ וְחִמְלוּ עַל יַלְדֵיכֶם, עַל בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם, שֶׁלֹּא יִכָּשְׁלוּ בַּעֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת. הַאֵינְכֶם רוֹאִים אֵיךְ אֻמּוֹת הָעוֹלָם הוֹרִידוּ מֵעַצְמָם אֶת גִּדְרֵי הַצְּנִיעוּת, וְהָרְחוֹב מָלֵא שִׁקּוּץ, נִאוּף, תִּעוּב וְזִהוּם, וְהָעֵרֶב-רַב שֶׁמִּתְעָרְבִים בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, מַכְנִיסִים אֶת כָּל הַתַּאֲווֹת רָעוֹת גַּם בֵּינֵינוּ, עַד שֶׁיְּלָדֵינוּ – בָּנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ גַּם-כֵּן נִכְשָׁלִים בִּרְאִיּוֹת אֲסוּרוֹת וּבְמַחֲשָׁבוֹת טְמֵאוֹת. וּבִפְרָט לָאַחֲרוֹנָה הֶחְדִּירוּ אֶת הַכְּלִי הַמְתֹעָב הַנִּקְרָא וִידֵאוֹ בְּתוֹךְ בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל, שֶׁיְּכוֹלִים לִרְאוֹת בּוֹ כָּל מִינֵי נִאוּף, שִׁקּוּץ וְתִעוּב שֶׁל הַגּוֹיִים, וְכֵן הִרְחִיקוּ לֶכֶת לָאַחֲרוֹנָה, שֶׁגַּם בְּמַחְשֵׁב הַנִּמְצָא בְּתוֹךְ רֹב הַבָּתִּים, גַּם שָׁם יְכוֹלִים לְחַבֵּר אֶת כָּל מִינֵי תּוֹעֵבוֹת רָעוֹת, וּלְהִסְתַּכֵּל וְלִרְאוֹתָם. וְלָכֵן חוּס וַחֲמֹל עַל בָּנֶיךָ וְעַל בְּנוֹתֶיךָ, וּתְחַתֵּן אוֹתָם בְּגִיל צָעִיר, וְאָז נָכוֹן לִבְּךָ יִהְיֶה בָּטוּחַ, שֶׁיִּהְיֶה לְךָ נַחַת מִילָדֶיךָ, וְיִהְיוּ קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, וְיִהְיוּ זֶרַע בֵּרַךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַבָּנִים יֵלְכוּ עִם זָקָן וּפֵאוֹת וּבִלְבוּשׁ יְהוּדִי, וְהַבָּנוֹת תֵּלַכְנָה בִּצְנִיעוּת גְּדוֹלָה כְּאִמּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשׁוֹת, וִיקַיְּמוּ אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת. הֲיֵשׁ עוֹד נַחַת גְּדוֹלָה מִזּוֹ?! וְלָכֵן, אֲהוּבִי, אָחִי הַיָּקָר, תַּכְנִיס בְּלִבְּךָ אֶת דְּבָרַי הַמֻּעָטִים אֵלֶּה, וְתִשְׁתַּדֵּל בְּכָל מִינֵי הִשְׁתַּדְּלֻיּוֹת לְחַתֵּן אֶת יְלָדֶיךָ בְּגִיל צָעִיר מְאֹד, לְמַעַן לֹא תִּתְחָרֵט אַחַר-כָּךְ. וּזְכֹר הֵיטֵב אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ, וְאַל תִּהְיֶה חָכָם בְּעֵינֶיךָ לוֹמַר, שֶׁהַיְלָדִים שֶׁלִּי לֹא יִתְקַלְקְלוּ. הָיוּ בְּנֵי אָדָם יוֹתֵר פִּקְּחִים וַחֲכָמִים מִמְּךָ, וְאָמְרוּ אוֹתוֹ דָּבָר, וּלְבַסּוֹף נִכְשְׁלוּ, וְהַיְלָדִים יָצְאוּ לְתַרְבּוּת רָעָה רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן. וְלָכֵן רְאֵה, אֲהוּבִי, אָחִי הַיָּקָר, שֶׁכָּל אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים שֶׁדִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ, תְּקַיְּמֵם בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת, וְאָז תִּרְוֶה רֹב נַחַת מִילָדֶיךָ, וְיִהְיֶה לְךָ טוֹב כָּל הַיָּמִים.
ד.
אֲהוּבִי, אָחִי הַיָּקָר, רְאֵה וְגַם רְאֵה מַה קּוֹרֶה בָּעִתִּים הַלָּלוּ בָּעוֹלָם, הַפְּרִיצוּת וְהַתַּאֲווֹת, הַשִּׁקּוּץ, הַזִּהוּם וְהַנִּאוּף מִתְפַּשְּׁטִים בָּרְחוֹבוֹת, וּמַה יַּעֲשֶׂה הַבֵּן שֶׁלֹּא יֶחֱטָא?! וְעַל-כֵּן מַדּוּעַ לֹא תָּחוּס וּתְרַחֵם עַל בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ, וְתַעֲשֶׂה כָּל מִינֵי מַאֲמַצִּים שֶׁבָּעוֹלָם לְחַתֵּן אֶת יְלָדֶיךָ בְּגִיל צָעִיר, וְכָךְ תֵּדַע שֶׁהִצַּלְתָּ אוֹתָם. וְאַל תִּהְיֶה חָכָם בְּעֵינֶיךָ, לוֹמַר שֶׁלְּבָנַי וְלִבְנוֹתַי לֹא יִקְרֶה שׁוּם דָּבָר, כִּי הֵם מְחֻסָּנִים מִכָּל רַע, אַל תֹּאמַר זֹאת, אֲהוּבִי, אָחִי הַיָּקָר, כִּי הַנִּסְיוֹנוֹת קָשִׁים מְאֹד – הֵן בַּתַּלְמוּד תּוֹרָה וְהֵן בַּיְשִׁיבָה וְהֵן בְּבֵית-הַסֵּפֶר, יֵשׁ בָּנִים וּבָנוֹת מְקֻלְקָלִים רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, שֶׁהֵם נְגוּעִים עִם רַע וְתוֹעֵבוֹת רָעוֹת וּבְנָקֵל שֶׁיָּסִיתוּ אֶת יְלָדֶיךָ, וִיכוֹלִים לְהִדַּרְדֵּר עַד תְּהוֹם, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ, שֶׁמִּבָּתִּים הֲכִי יָפִים וַהֲכִי חֲרֵדִים יוֹצְאִים יְלָדִים מְקֻלְקָלִים, הַשֵּׁם יִשְׁמֹר, וְהַהוֹרִים תּוֹלְשִׁים אֶת שַׂעֲרָם :"אַיי, אַיי, הֵיכָן עָשִׂינוּ אֶת הַטָּעוּת, וּמֵהֵיכָן בָּא דָּבָר כָּזֶה שֶׁנִּכְשַׁלְנוּ?!" וּבֶאֱמֶת אֵינְכֶם יְכוֹלִים לְתָאֵר, שֶׁבְּתוֹךְ הַיְשִׁיבָה וּבְתוֹךְ בֵּית-הַסֵּפֶר נִמְצָאִים יְלָדִים מְקֻלְקָלִים שֶׁיְּכוֹלִים לְקַלְקֵל אֶת בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם. וְלָכֵן חוּס וְרַחֵם עַל יְלָדֶיךָ, וּתְחַתְּנֵם בְּגִיל צָעִיר, וְאַל תִּסְתַּכֵּל מַה שֶּׁבְּנֵי-אָדָם יַגִּידוּ, כִּי הַיְלָדִים שֶׁלְּךָ הֵם הָעֵינַיִם שֶׁלְּךָ, וּכְמוֹ שֶׁאָדָם שׁוֹמֵר עַל בָּבַת עֵינוֹ, כָּךְ צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַל יְלָדָיו, וּבִפְרָט בָּעִתִּים הַלָּלוּ, שֶׁהַהֶפְקֵרוּת כָּל-כָּךְ גְּדוֹלָה, וְאֵין עֵצָה אַחֶרֶת רַק לְחַתְּנָם בְּגִיל צָעִיר. וְאַף שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁיִּהְיוּ בְּנֵי-אָדָם שֶׁיִּתְלוֹצְצוּ וְיִלְעֲגוּ לָכֶם: "מָה, אֵין לָכֶם מַה לַּעֲשׂוֹת, אֶלָּא לְחַתֵּן אֶת הַיְלָדִים בְּגִיל צָעִיר", וְיָבוֹאוּ בְּכָל מִינֵי טְעָנוֹת וּמַעֲנוֹת, כְּאִלּוּ הֵם עֲדַיִן צְעִירִים יוֹתֵר מִדַּאי, וּכְאִלּוּ לֹא תִּהְיֶה לָהֶם פַּרְנָסָה, וּכְאִלּוּ זֶה לֹא יֵלֵךְ, אוֹ אֵין זֶה לְפִי הַכָּבוֹד. אֲבַקֵּשׁ אוֹתְךָ מְאֹד, שֶׁתַּחֲשֹׁב לְרֶגַע, בְּאֵיזֶה בּוֹר שַׁחַת הַיְלָדִים עֲלוּלִים לִפֹּל, וְאָז תִּמְרֹט אֶת שַׂעֲרוֹת רֹאשְׁךָ, וּכְבָר יִהְיֶה מְאֻחָר. הַאִם בִּשְׁבִיל הֲסָתוֹת שֶׁל קְרוֹבֶיךָ וּמִשְׁפַּחְתְּךָ, חֲבֵרֶיךָ וִידִידֶיךָ, אַתָּה צָרִיךְ לְהַפְקִיר אֶת יְלָדֶיךָ?! וַאֲפִלּוּ אִם בֶּאֱמֶת אֵין לְךָ אֶפְשָׁרוּת לְחַתְּנָם מִפְּאַת מַצָּבְךָ הַכַּסְפִּי, מִי אוֹמֵר שֶׁעָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת חֲתֻנָּה מְפֹאֶרֶת בְּאֵיזֶה אוּלָם יָפֶה וְיֻקְרָתִי, וְלִקְנוֹת כְּלֵי זָהָב וְתַכְשִׁיטִים לְמַעְלָה מִכֹּחוֹתֶיךָ?! תַּאֲמִין לִי, אִם תְּרַחֵם עַל יְלָדֶיךָ, אָז יִהְיֶה לְךָ אוֹצָר לְכָל יְמֵי חַיֶּיךָ, כִּי בָּנֶיךָ יִהְיוּ שְׁתוּלִים כִּשְׁתִילֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנְךָ, וְתִרְוֶה מֵהֶם רֹב נַחַת, כִּי אֵין עוֹד נַחַת גְּדוֹלָה מִזּוֹ – כְּשֶׁרוֹאִים שֶׁהַיְלָדִים הוֹלְכִים בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵיהֶם בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה וְהַיִּרְאָה, בְּדֶרֶךְ הַצְּנִיעוּת שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וּמֵאֲבוֹת אֲבוֹתֵינוּ מִדּוֹר דּוֹר. וְלָכֵן אֲבַקֵּשׁ אוֹתְךָ, אֲהוּבִי, אָחִי הַיָּקָר, חוּס וַחֲמֹל עַל בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ, וְאַל תִּתְאַכְזֵר כְּלַפֵּיהֶם, וְתַעֲשֶׂה כָּל מַה שֶּׁבִּיכָלְתְּךָ לְהַשִּׂיאָם בְּגִיל צָעִיר, וְאָז תִּהְיֶה מֻבְטָח, שֶׁתִּרְוֶה מֵהֶם רֹב נַחַת, וְתָקִים דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרַךְ, וְתִמָּשֵׁךְ שַׁרְשֶׁרֶת הַזָּהָב שֶׁלְּךָ וְשֶׁל אֲבוֹתֶיךָ וַאֲבוֹת אֲבוֹתֶיךָ מִדּוֹר דּוֹר עַד קַבָּלַת הַתּוֹרָה. אַשְׁרֵי מִי שֶׁמַּכְנִיס בְּלִבּוֹ דִּבּוּרִים אֵלּוּ בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת גְּמוּרָה, וְאֵינוֹ מִתְחַכֵּם, שֶׁאָז טוֹב לוֹ בָּזֶה וּבַבָּא, וְיִרְאֶה בָּנִים לְבָנָיו, וְעוֹלָמוֹ יִרְאֶה בְּחַיָּיו.
תְּפִלַּת אָבוֹת עַל בָּנִים מִסֵּפֶר "שַׁעֲרֵי צִיּוֹן"
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּהְיוּ בָּנֵינוּ מְאִירִים בַּתּוֹרָה, וְיִהְיוּ בְּרִיאִים בְּגוּפָם וּבְשִׂכְלָם, בַּעֲלֵי מִדּוֹת טוֹבוֹת, עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, וְתֵן לָהֶם חַיִּים אֲרֻכִּים וְטוֹבִים, וְיִהְיוּ מְמֻלָּאִים בְּתוֹרָה וּבְחָכְמָה וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם, וְיִהְיוּ אֲהוּבִים לְמַעְלָה וְנֶחֱמָדִים לְמַטָּה, וְתַצִּילֵם מֵעַיִן הָרַע וּמִיֵּצֶר הָרַע וּמִכָּל מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת, וְיִהְיוּ לָהֶם חוּשִׁים בְּרִיאִים לַעֲבוֹדָתְךָ, וְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אוֹתִי וְאֶת אִשְׁתִּי שֶׁתְּמַלֵּא מִסְפַּר יָמֵינוּ עַד מְלֹאת שְׁנוֹתֵינוּ בָּהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְיוֹתֵר, בַּטּוֹב וּבַנְּעִימִים וְאַהֲבָה וְשָׁלוֹם, וְנִזְכֶּה לְגַדֵּל בָּנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְתַזְמִין לָהֶם זִוּוּגָם בְּנָקֵל, וְלֹא יֻדְּחוּ לִפְנֵי אֲחֵרִים, חַס וְשָׁלוֹם, וּבָרֵךְ מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ לִתֵּן לָהֶם מֹהַר וּמַתָּן בְּעַיִן יָפָה, וְנוּכַל לְקַיֵּם אֶת כָּל מַה שֶּׁאָנוּ מַבְטִיחִים לִתֵּן לָהֶם בְּלֹא נֶדֶר, וּלְהַשִּׂיאָם עִם זִוּוּגָם בִּימֵי הַנְּעוּרִים בְּנַחַת וּבְרֶוַח וּבְשִׂמְחָה, וְיוֹלִידוּ בָּנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ בָּנִים טוֹבִים וְצַדִּיקִים, זוֹכִים וּמְזַכִּים לְכָל יִשְׂרָאֵל, וְיִהְיוּ בָּנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ חַיִּים וְקַיָּמִים בַּעֲבוֹדָתְךָ וּבְתוֹרָתְךָ וּבְיִרְאָתְךָ לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבוֹת, וְיִתְרַבּוּ צֶאֱצָאֵיהֶם עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, וְלֹא יִתְחַלֵּל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל עַל יָדֵינוּ, וְלֹא עַל-יְדֵי זַרְעֵנוּ, חַס וְשָׁלוֹם, וּמַלֵּא כָּל מִשְׁאֲלוֹת לְבָבֵנוּ לְטוֹבָה, בִּבְרִיאוּת, בְּהַצְלָחָה וְכָל טוּב, וְנִזְכֶּה לְהַגְדִּיל כְּבוֹד שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וּכְבוֹד תּוֹרָתְךָ, אָנוּ וְזַרְעֵנוּ וְזֶרַע זַרְעֵנוּ תָּמִיד, יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי.
תַּם וְנִשְׁלַם שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!