קונטרס מרדכי הצדיק

קוּנְטְרֵס

מָרְדְּכַי הַצַּדִּיק

חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (מְגִלָּה כט.): מִשֶּׁנִּכְנָס אֲדָר – מַרְבִּים בְּשִׂמְחָה. חֹדֶשׁ אֲדָר זֶהוּ הַחֹדֶשׁ שֶׁאֲנַחְנוּ צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת בּוֹ תְּשׁוּבָה מִתּוֹךְ אַהֲבָה, מִתּוֹךְ שִׂמְחָה. וְדַיְקָא בְּחֹדֶשׁ זֶה גָּזַר הָמָן הָרָשָׁע גְּזֵרוֹת רָעוֹת עַל עַם יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁמִיד, וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד (אֶסְתֵּר ג, יג). וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ נִמְצָאִים עַכְשָׁו בְּאוֹתוֹ מַצָּב, שֶׁיֵּשׁ גְּזֵרוֹת רָעוֹת עַל עַם יִשְׂרָאֵל, וְעָלֵינוּ לְהִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל מָה וְלָמָּה בָּאָה לָנוּ הַגְּזֵרָה הַזּוֹ?! הֲלֹא עַם יִשְׂרָאֵל עָבְרוּ סֵבֶל כָּל-כָּךְ גָּדוֹל, אַלְפַּיִם שָׁנָה הוֹרְגִים, שׂוֹרְפִים, חוֹנְקִים בְּכָל מִינֵי מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת, מִיתוֹת אַכְזָרִיּוֹת, אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְעַל מָה בָּאָה לָנוּ הַגָּלוּת הָאֲרֻכָּה הַזּוֹ?! וְאִם לֹא דַּי בְּכָל הַצָּרוֹת שֶׁסָּבַלְנוּ, הִנֵּה אָנוּ עוֹמְדִים עַכְשָׁו לִפְנֵי צָרָה גְּדוֹלָה מְאֹד, שֶׁאָסוּר לָקַחַת אוֹתָהּ בְּנָקֵל, כִּי נִגְזְרָה גְּזֵרָה רָעָה מְאֹד, וְעָלֵינוּ לְהִשְׁתַּדֵּל לְבַטֵּל אֶת הַגְּזֵרָה הַזּוֹ מֵעַל כָּל עַם יִשְׂרָאֵל.

וְכֵן מָצִינוּ, שֶׁהָמָן-הָרָשָׁע קִטְרֵג עַל עַם יִשְׂרָאֵל, וְאָמַר לַאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ (אֶסְתֵּר ג, ח): "יֶשְׁנוֹ עַם מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ, וְדָתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים, וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם, וְלַמֶּלֶךְ אֵין שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם, אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יִכָּתֵב לְאַבְּדָם" וְגוֹ'. לְמֵדִים מִכָּאן, שֶׁעִקַּר הַגְּזַר-דִּין הָיָה רַק מֵחֲמַת שֶׁהָיָה לוֹ לְהִתְאַחֵז עִם הַקִּטְרוּג שֶׁלּוֹ, שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל מְפֻזָּרִים וּמְפֹרָדִים, אֵין בֵּינֵיהֶם אַחְדוּת, זֶה מַה שֶּׁגּוֹרֵם לָנוּ כָּל הַצָּרוֹת. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (יוֹמָא ט:): מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן נֶחֱרַב, מִפְּנֵי שְׁלֹשׁ הָעֲבֵרוֹת הַחֲמוּרוֹת בְּיוֹתֵר: עֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת, שְׁפִיכוּת דָּמִים, מִקְדָּשׁ שֵׁנִי שֶׁקִּיְּמוּ מִצְווֹת, לָמְדוּ תּוֹרָה, וְעָשׂוּ הַרְבֵּה בַּעֲבוּרוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל מָה וְלָמָּה חָרַב? מִפְּאַת שִׂנְאַת חִנָּם, שֶׁשָּׂנְאוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ. וַעֲדַיִן מְרַקֵּד בֵּינָן, אַלְפַּיִם שָׁנָה אָנוּ מְפֻלָּגִים בֵּינֵינוּ, שׂוֹנְאִים זֶה אֶת זֶה, וְזֶה אֲשֶׁר מְעַכֵּב לָנוּ אֶת הַגְּאֻלָּה. רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן סז): הֶעָבָר אַיִן, כְּבָר חָרַב בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, וּמָה אָנוּ צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת עַכְשָׁו, שֶׁנִּזְכֶּה לִבְנוֹת אֶת בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנִּזְכֶּה לְהִגָּאֵל גְּאֻלַּת עוֹלָם, לָקוּם בְּכָל לַיְלָה בַּחֲצוֹת, וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁיָּחוּס וִירַחֵם עָלֵינוּ, שֶׁאָנוּ לֹא נִהְיֶה אֵלּוּ הַמְעַכְּבִים בִּנְיַן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁאָנוּ לֹא נִהְיֶה אֵלּוּ הַשּׂוֹנְאִים זֶה אֶת זֶה, שֶׁמִּצִּדֵּנוּ נִהְיֶה מוּכָנִים לַגְּאֻלָּה.

וְלָכֵן בְּתוֹךְ הַקִּטְרוּג שֶׁל הָמָן הָרָשָׁע, יִמַּח שְׁמוֹ, שֶׁמְּקַטְרֵג עַל עַם יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: "יֶשְׁנוֹ עַם מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים", יֵשׁ גַּם לִמּוּד זְכוּת גָּדוֹל עַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לָמָּה הָמָן-עֲמָלֵק רוֹצֶה אֶת עַמְּךָ? כִּי "דָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם", הָמָן הָרָשָׁע אֵינֶנּוּ יָכוֹל לִסְבֹּל, שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל אֵינָם מִתְעָרְבִים בַּגּוֹיִים, זֶה הַשֶּׁבַח שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל! רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּתוֹךְ הַקִּטְרוּג שֶׁמְּקַטְרֵג עַל עַם יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵם מְפֻלָּגִים בֵּינֵיהֶם, בְּתוֹךְ דְּבָרָיו יֵשׁ גַּם לִמּוּד זְכוּת עַל בָּנֶיךָ: "וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם, וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים", אֵינָם מִתְעָרְבִים בֵּין הַגּוֹיִים. לְעַם יִשְׂרָאֵל יֵשׁ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁלָּהֶם. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הָלַכְתָּ אֶל אֻמּוֹת הָעוֹלָם  לְשָׁאֳלָם אִם רוֹצִים לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, וְלֹא רָצוּ לְקַבְּלָהּ, לֹא עֵשָׂו וְלֹא יִשְׁמָעֵאל וְלֹא עַמּוֹן וּמוֹאָב וְכוּ', אֶלָּא עַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁאָמְרוּ: "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע";

וְאִם-כֵּן אָנוּ רוֹאִים, שֶׁדַּיְקָא חֹדֶשׁ אֲדָר, נִגְזַר עָלֵינוּ גְּזַר-דִּין מָוֶת, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, וְנִתְהַפֵּךְ לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, וְ"קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ", קִיְּמוּ מַה שֶּׁקִּבְּלוּ כְּבָר (שָׁבוּעוֹת לט.), הַיְנוּ שֶׁהָיְתָה קַבָּלַת הַתּוֹרָה מֵחָדָשׁ. וְלָכֵן עָלֵינוּ לְהִתְחַזֵּק בְּיֶתֶר שְׂאֵת וּבְיֶתֶר עֹז. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (אֶסְתֵּר רַבָּה, פָּרָשָׁה ו', סִימָן ב'): מָרְדְּכַי שָׁקוּל בְּדוֹרוֹ כְּמֹשֶׁה בְּדוֹרוֹ; מָרְדְּכַי יָצָא נֶגֶד הָמָן הָרָשָׁע, וְלֹא פָּחַד מִמֶּנּוּ, וְגִלָּה לְעַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵין עֵצָה אַחֶרֶת, אֶלָּא תְּפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת, לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְלָבוֹא לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ. "וּמָרְדֳּכַי יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה, וַיִּקְרַע מָרְדֳּכַי בְּגָדָיו, וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר, וַיֵּצֵא בְּתוֹךְ הָעִיר, וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה" (אֶסְתֵּר ד, א), יָצָא לַחוּץ, וְגִלָּה לְכָל עַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵין עֵצָה אַחֶרֶת, רַק לִצְעֹק אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מִדְרַשׁ אַגָּדָה), שֶׁקִּבֵּץ עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, וְכֻלָּם הִתְפַּלְּלוּ אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְכָךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְגִלָּה יג.): לָמָּה נִקְרָא מָרְדְּכַי אִישׁ יְהוּדִי? שֶׁהָיָה כּוֹפֵר בָּעֲבוֹדָה זָרָה; הוּא גִּלָּה וּפִרְסֵם לְכֻלָּם, שֶׁאֵין לָנוּ בְּזֶה הָעוֹלָם רַק הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְלֹא נִכָּנַע לְאַף אֶחָד בָּעוֹלָם. בֶּן יָאִיר –שֶׁהֵאִיר עֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֶל אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. בֶּן שִׁמְעִי – שֶׁשָּׁמְעוּ אֶל תְּפִלָּתוֹ. בֶּן קִישׁ –שֶׁהִקִּישׁ עַל שַׁעֲרֵי הָרַחֲמִים וְנִפְתְּחוּ לוֹ. מָרְדְּכַי הַצַּדִּיק לִמֵּד אוֹתָנוּ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם מִתְגַּבְּרִים וּמִתְפַּשְּׁטִים עַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, אֵין עֵצָה אַחֶרֶת, אֶלָּא לִצְעֹק אֶל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

וְלָכֵן הַחֹדֶשׁ הַזֶּה חֹדֶשׁ אֲדָר, זֶהוּ חֹדֶשׁ הַשִּׂמְחָה, חֹדֶשׁ שֶׁל תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה, שֶׁאָנוּ בָּאִים אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּמַבְטִיחִים לוֹ, שֶׁאָנוּ הוֹלְכִים לְהַשְׁלִים זֶה עִם זֶה, שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים לַעֲשׂוֹת חֶסֶד זֶה עִם זֶה, וְאָז אִם נִתְאַחֵד יַחַד, וְלֹא נִתְעָרֵב עִם אֻמּוֹת הָעוֹלָם, עִם הָעֵרֶב-רַב שֶׁנִּתְעָרְבוּ בֵּינֵינוּ, נִהְיֶה בְּטוּחִים שֶׁנִּגָּאֵל בִּזְכוּת מָרְדְּכַי הַצַּדִּיק. כִּי כָּךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרֵאשִׁית רַבָּה, פָּרָשָׁה ל', סִימָן ח'): מָרְדְּכַי הָיָה מְתֻקָּן לַגְּאֻלָּה; וְכֵן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר שׁוֹלֵחַ לָנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא צַדִּיקִים קְדוֹשִׁים, הַמְגַלִּים וּמְפַרְסְמִים אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמְעוֹדְדִים וּמְחַזְּקִים וּמְעוֹרְרִים אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לְהַכְנִיעַ אֶת בִּלְעָם וּבָלָק. כָּתוּב בַּזֹּהַר (ח"ג רפא:): עֲמָלֵק – יוֹצֵא מֵאוֹתִיּוֹת בִּלְעָם-בָּלָק שְׁנֵיהֶם הָיוּ טְמֵאִים וּמְטֻמָּאִים, שֶׁהִכְשִׁילוּ אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בְּשִׁקּוּץ, זִהוּם, עֵירֹם וְנִאוּף. בִּלְעָם נָתַן עֵצָה: "אֱלֹהֵיהֶם שֶׁל אֵלֶּה שׂוֹנֵא זִמָּה", וְעַל-כֵּן תַּכְשִׁילֵם בָּזֶה.

וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (חַיֵּי-מוֹהֲרַ"ן, סִימָן רמד), שֶׁיֵּשׁ לוֹ צַעַר גָּדוֹל שֶׁצָּרִיךְ בְּכָל יוֹם לְהִתְעַסֵּק עִם קְלִפַּת בִּלְעָם, וְהָיָה מוּבָן מִדְּבָרָיו, שֶׁבָּא רַבֵּנוּ זַ"ל לְזֶה הָעוֹלָם לְהַכְנִיעַ קְלִפַּת בִּלְעָם בָּעוֹלָם, אֲשֶׁר הָעֵרֶב-רַב הִתְפַּשְּׁטוּ כָּל-כָּךְ וּמַכְשִׁילִים אֶת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל בְּנִאוּף. וְלָכֵן דַּיְקָא בִּלְעָם אָמַר (בַּמִדְבָּר כג, ט): "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב, מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב" וְגוֹ'; וְאָמַר מוֹהַרְנַ"ת זַ"ל (לִקּוּטֵי-הֲלָכוֹת, בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר, הֲלָכָה ה'), שֶׁבִּלְעָם הוֹדָה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לְעַם יִשְׂרָאֵל שׁוּם דָּבָר, וּמַדּוּעַ? כִּי "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן", הֵם עַם כָּזֶה, שֶׁמִּתְבּוֹדְדִים לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאֵינָם מִתְחַשְּׁבִים בְּדִבּוּרֵי הַגּוֹיִים וּבְמַעֲשֵׂיהֶם, "מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב" – מִי יָכוֹל לִסְפֹּר אֶת הַפְּסִיעוֹת שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל פּוֹסְעִים בִּשְׁבִיל הִתְבּוֹדְדוּת, וְגֹדֶל הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁזֶּה גּוֹרֵם בְּכָל הָעוֹלָמוֹת.

וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ עַם יִשְׂרָאֵל נִמְצָאִים עַכְשָׁו בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה מְאֹד, גְּזֵרַת כִּלָּיוֹן, וְאָסוּר לָקַחַת אֶת זֹאת בְּנָקֵל, עָלֵינוּ לְעוֹרֵר זֶה אֶת זֶה עַל אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, וְלֹא לְקַטְרֵג זֶה עַל זֶה, כִּי זֶה יָבִיא, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, לְהַשְׁמָדָה. וְלָכֵן עָלֵינוּ לְהִתְאַחֵד יַחַד, וּלְבַקֵּשׁ רַחֲמֵי שָׁמַיִם מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְלֹא לָקַחַת אֶת זֹאת בְּנָקֵל. מָרְדְּכַי הַצַּדִּיק יוֹצֵא וְצוֹעֵק לְעַם יִשְׂרָאֵל: "יֶשְׁנָהּ גְּזֵרָה רָעָה מֵהָמָן הָרָשָׁע, בֹּאוּ וְנִתְבּוֹדֵד לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, בֹּאוּ נִתְפַּלֵּל לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, בֹּאוּ וְנִצְעַק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁיַּעֲבִיר אֶת הַגְּזֵרוֹת רָעוֹת מֵאִתָּנוּ". וַאֲנַחְנוּ כָּל-כָּךְ אֲדִישִׁים, וְאוֹמְרִים: "כְּלוּם לֹא יִקְרֶה, זֶהוּ רַק דִּמְיוֹן".

יָדוּעַ הַסִּפּוּר, שֶׁבִּימֵי הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב הַקָּדוֹשׁ, זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ, נִגְזְרָה גְּזֵרָה עַל עַם יִשְׂרָאֵל, וְהַצַּדִּיק בָּכָה הַרְבֵּה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁיַּעֲבִיר רֹעַ הַגְּזֵרָה מֵעַם יִשְׂרָאֵל. וְנִכְנַס אֵלָיו תַּלְמִידוֹ רַבִּי נַחְמָן הוֹרוֹדֶנְקָא, זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ (סָבוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל), וְאָמַר לוֹ: "רַבִּי, לָמָּה אַתֶּם כָּל-כָּךְ בּוֹכִים וְצוֹעֲקִים, הֲלֹא אַתֶּם מְגַלִּים, שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה, וְלָמָּה, אִם-כֵּן, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ לְבַטֵּל אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה?!" עָנָה לוֹ הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב הַקָּדוֹשׁ, זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ: נֵס שֶׁלֹּא הָיִיתָ בִּימֵי הָמָן, שֶׁגַּם אָז הָיִיתָ נִגָּשׁ אֶל מָרְדְּכַי, וְאוֹמֵר לוֹ: "מַה לְּךָ לִזְעֹק וְלִצְעֹק וְלִגְזֹר תְּפִלּוֹת לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ?!" כְּמוֹ-כֵן עַכְשָׁו, כֻּלָּם צוֹעֲקִים: "לֹא צְרִיכִים לְהִתְפַּלֵּל, אֵין צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת דָּבָר, לֹא יֶאֱרַע מְאוּמָה"… אַךְ לֹא וָלֹא! עָלֵינוּ לִזְכֹּר הֵיטֵב הֵיטֵב, כִּי אָנוּ נִמְצָאִים בִּגְזֵרַת כִּלָּיוֹן, וְעָלֵינוּ לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשֵׂינוּ הָרָעִים, וְאֵיךְ יֵשׁ בֵּינֵינוּ שִׂנְאַת חִנָּם, וְגוֹזְלִים וְגוֹנְבִים וְעוֹשִׂים עָוֶל לַזּוּלָת?! אֲשֶׁר זֶהוּ עָוֹן הֶחָמוּר בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סַנְהֶדְרִין קח) עַל דּוֹר הַמַּבּוּל: לֹא נֶחְתַּם גְּזַר דִּינָם, אֶלָּא עַל הַגֵּזֶל, אַף שֶׁעָשׂוּ מַה שֶּׁעָשׂוּ, עֲדַיִן חִכָּה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כֵּיוָן שֶׁפָּשְׁטוּ יָדָם בַּגֵּזֶל, וְהֵצִיקוּ זֶה לָזֶה, נִגְזְרָה עֲלֵיהֶם גְּזֵרַת הַמַּבּוּל, שֶׁיִּמָּחוּ מִן הָעוֹלָם.

וְלָכֵן עָלֵינוּ לִזְכֹּר, שֶׁבְּיָדֵינוּ יֶשְׁנוֹ הֶעָוֹן הַזֶּה שֶׁל שִׂנְאַת חִנָּם, מִבַּחוּץ אָנוּ עוֹמְדִים בִּגְזֵרַת כִּלָּיוֹן, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, הָמָן-עֲמָלֵק רוֹצֶה רַק לְכַלּוֹתֵנוּ, וְהִנֵּה בָּא "מָרְדְּכַי הַצַּדִּיק", וּמְעוֹרֵר אוֹתָנוּ, אַל נִקַּח אֶת זֹאת בְּנָקֵל, אֶלָּא נַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה מֵאַהֲבָה, לֶאֱהֹב אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, לֶאֱהֹב אֶת כָּל יְהוּדִי, וְלֶאֱהֹב גַּם אֶת עַצְמוֹ, כִּי אָדָם צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בְּיֶתֶר שְׂאֵת וּבְיֶתֶר עֹז, וְלָבוֹא וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְכָל צְרָכָיו לְבַקֵּשׁ רַק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְעַל-יְדֵי-זֶה תִּכָּנֵס בּוֹ אֱמוּנָה. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן סא): כְּמוֹ שֶׁאָדָם צָרִיךְ לְהַאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ נִמְצָא, וְאֵין בִּלְעָדָיו נִמְצָא, כָּךְ צָרִיךְ לְהַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, שֶׁגַּם לוֹ יֵשׁ כֹּחוֹת לִפְעֹל אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁיִּמָּתְקוּ מֵאִתָּנוּ כָּל הַגְּזֵרוֹת רָעוֹת.

בִּימֵי רַבֵּנוּ זַ"ל הָיְתָה גְּזֵרָה רָעָה מְאֹד עַל עַם יִשְׂרָאֵל (עַיֵּן שִׂיחוֹת-הֲרַ"ן, סִימָן קלא). עָנָה וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל: הִנֵּה בָּא חֹדֶשׁ אֲדָר, וְעַם יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ שְׂמֵחִים וְעַלִּיזִים, וְיִרְקְדוּ וְיִמְחֲאוּ כַּף אֶל כַּף, וּבָזֶה יֻמְתְּקוּ כָּל הַדִּינִים. וְלָכֵן עָלֵינוּ לְהִתְחַזֵּק בְּיֶתֶר שְׂאֵת וּבְיֶתֶר עֹז, וּלְהִתְאַחֵד יַחַד, וּלְשָׁרֵשׁ מֵאִתָּנוּ אֶת הַשִּׂנְאַת חִנָּם, וּלְבַקֵּשׁ רַחֲמֵי שָׁמַיִם, שֶׁיָּחוּס וִירַחֵם עַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁהָמָן הָרָשָׁע, יִמַּח שְׁמוֹ, מְקַטְרֵג עַל עַם יִשְׂרָאֵל לוֹמַר: "יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בְּתוֹךְ מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ", בְּתוֹךְ דְּבָרָיו יֵשׁ לִמּוּד זְכוּת עַל עַם יִשְׂרָאֵל: "וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם, וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים". עַם יִשְׂרָאֵל שׁוֹנִים מִן הָאֻמּוֹת, עַם יִשְׂרָאֵל מְקַיְּמִים אֶת הַמִּצְווֹת בְּכָל יוֹם וָיוֹם. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (בְּרָכוֹת נז.): אֲפִלּוּ רֵיקָנִין שֶׁבָּךְ מְלֵאִים מִצְווֹת כָּרִמּוֹן; "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, חוּס וְרַחֵם עַל עַם יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר מַבְטִיחִים לְךָ, שֶׁיַּשְׁלִימוּ זֶה עִם זֶה". וְגַם עָלֵינוּ לִרְאוֹת מִצִּדֵּנוּ לָבוֹא לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ עִם אֱמֶת, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (עַיֵּן הַשְׁמָטוֹת חַיֵּי-מוֹהֲרַ"ן): אֲדָ"ר רָאשֵׁי תֵּבוֹת: רֹ'אשׁ דְּ'בָרְךָ אֱ'מֶת, כִּי אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ מְאֹד חָשׁוּב אֱמֶת. וְכָךְ אָמַר (סֵפֶר הַמִּדּוֹת, אוֹת אֱמֶת, סִימָן כ'): הָאֱמֶת פּוֹדָה מִכָּל הַצָּרוֹת. וְכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן נא): "וַהֲוָיָ"ה אֱלֹקִים אֱמֶת".

אִם אָדָם מְקַשֵּׁר אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה לָעוֹלָם הַבָּא, אַתָּה הוּא מִשֶּׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם, אַתָּה הוּא קֹדֶם שֶׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם, וּמְקַשֵּׁר אַחַר הַבְּרִיאָה לְקֹדֶם הַבְּרִיאָה, זוֹ שְׁלֵמוּת הָאֱמֶת, שֶׁזֶּה "בְּרֵאשִׁית' בָּרָא' אֱלֹקִים' אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ", סוֹפֵי תֵּבוֹת: אֱמֶת, וְרָאשֵׁי תֵּבוֹת: אֵ'ת הַ'שָּׁמַיִם וְ'אֵת הָ'אָרֶץ – גִּימַטְרִיָּה טוֹ"ב. אִם אָדָם מְחַפֵּשׂ רַק אֶת הַטּוֹב אֵצֶל הַזּוּלָת, זוֹ הַחוֹתֶמֶת שֶׁבָּהּ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶת הָעוֹלָם, לְקַשֵּׁר אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ עִם הַשֵּׁם אהו"ה, שֶׁעוֹלֶה גִּימַטְרִיָּה טוֹב. וּבְרֵאשִׁית' בָּרָא' אֱלֹקִים' – סוֹפֵי תֵּבוֹת: אֱמֶת, שֶׁצְּרִיכִים לִרְאוֹת תָּמִיד שֶׁגַּם הַסּוֹף יִהְיֶה אֱמֶ"ת. וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (שַׁבָּת נה.): חוֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֱמֶ"ת. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ט', קיב): כְּשֶׁאָדָם בָּא לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, יִשְׁתַּדֵּל שֶׁדִּבּוּרָיו יִהְיוּ עִם אֱמֶת, שֶׁיֹּאמַר לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מַה כּוֹאֵב וּמֵצִיק לוֹ, וּמַה הוּא צָרִיךְ, זוֹ תְּפִלָּה אֲמִתִּית. כְּשֶׁאָדָם צוֹעֵק וּבוֹכֶה וּמִתְחַנֵּן לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וּמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים רַבִּים, הַתְּפִלָּה הַזּוֹ, שֶׁהִיא עִם אֱמֶת, פּוֹתַחַת לוֹ כָּל הַפְּתָחִים, עַד שֶׁזּוֹכֶה לָצֵאת מֵהַחֹשֶׁךְ שֶׁבּוֹ נִלְכַּד.

אָנוּ נִמְצָאִים עַתָּה בְּחֹשֶׁךְ גָּדוֹל מְאֹד, כִּי הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת מְכַסִּים אֶת הָאָרֶץ, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (שִׂיחוֹת-הֲרַ"ן, סִימָן רכ), שֶׁקֹּדֶם שֶׁתִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה, תִּתְפַּשֵּׁט הַכְּפִירוּת בָּעוֹלָם מְאֹד מְאֹד, כִּי מִשָּׁמַיִם יִפָּתְחוּ אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם עִם כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת, וְלֹא צַדִּיק אֶחָד יִהְיֶה, שֶׁיִּצְעַק לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, אֶלָּא הַרְבֵּה צַדִּיקִים יִצְעֲקוּ: "תִּתְחַזְּקוּ בֶּאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֵין לָנוּ רַק אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם". וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁבְּוַדַּאי יִהְיוּ גַּם שַׁקְרָנִים רַמָּאִים וּצְבוּעִים, שֶׁיַּעַבְדוּ עַל בְּנֵי-אָדָם כְּפִי שֶׁהָיָה קֹדֶם חֻרְבַּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהָיוּ נְבִיאֵי שֶׁקֶר, שֶׁהִכּוּ אֶת יִרְמְיָה הַנָּבִיא, וְהִכְנִיסוּהוּ בְּבֵית-סֹהַר עַל אֲשֶׁר עוֹרְרָם לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, כִּי בֹּא יָבוֹא חֻרְבָּן. וְכֵן אֶת זְכַרְיָה הַנָּבִיא וַהֲרָגוּהוּ בְּתוֹךְ בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ.

וְלָכֵן גַּם עַתָּה אַל נָא נִקַּח אֶת זֹאת בְּנָקֵל, אֶלָּא נִזְכֹּר, שֶׁאָנוּ נִמְצָאִים בְּעֵת צָרָה גְּדוֹלָה מְאֹד, וּגְזֵרַת כִּלָּיוֹן מְרַחֶפֶת עָלֵינוּ, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן. וְלָכֵן עָלֵינוּ לְקַבֵּל אֶת חֹדֶשׁ זֶה, הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר, בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְלָבוֹא אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בִּזְכוּת מָרְדְּכַי הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא הִזְהִיר אֶת עַם יִשְׂרָאֵל לְהִבָּדֵל מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְהוֹצִיאָם לְחֵרוּת. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (חֻלִּין קלט.): מָרְדְּכַי מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן? דִּכְתִיב (שְׁמוֹת ל, כג): מָר דְּרוֹר, שֶׁהִכְנִיס דְּרוֹר בְּעַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁיֵּצְאוּ לְחֵרוּת עוֹלָם; אֲשֶׁר זֶה כֹּחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁמְּעוֹרֵר וּמְחַזֵּק וּמְשַׂמֵּחַ אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁיָּבוֹאוּ וְיִתְפַּלְּלוּ אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כִּי רַק זֶה נִשְׁאַר לָנוּ. וְאַף שֶׁעַל מָרְדְּכַי הַצַּדִּיק הָיְתָה מַחֲלֹקֶת עֲצוּמָה, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְגִלָּה טז:): "וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו" וְלֹא לְכָל אֶחָיו, מְלַמֵּד שֶׁפָּרְשׁוּ מִמֶּנּוּ מִקְּצָת הַסַּנְהֶדְרִין; אַף-עַל-פִּי-כֵן מָרְדְּכַי הַצַּדִּיק לֹא הִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם דָּבָר, אֶלָּא גִּלָּה לְכֻלָּם, שֶׁאֵין לָנוּ רַק הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרָכוֹת נח.): "לְךָ הֲוָיָ"ה הַמַּמְלָכָה" – זוֹ מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, אֵיךְ מוֹחִים אֶת הָמָן-עֲמָלֵק מִן הָעוֹלָם? עַל-יְדֵי שֶׁמְּגַלִּים לְכֻלָּם כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מֶלֶךְ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. אָנוּ נִמְצָאִים עַכְשָׁו בְּדוֹר שֶׁל שְׁמָד, שֶׁל כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת, הָעֵרֶב-רַב רוֹצִים לְהַעֲבִיר אוֹתָנוּ מִדָּתֵנוּ, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וּמֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת? לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה, לְקַבֵּץ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, וּלְבַקְּשׁוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁיָּחוּס וִירַחֵם עָלֵינוּ, וּלְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, לֶאֱהֹב אֶת כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל, וּמִי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁצִּעֵר אֶת פְּלוֹנִי, יְבַקְּשׁוֹ שֶׁיִּמְחֹל לוֹ, פֶּן הוּא יִסָּפֶה בִּגְזֵרַת הַכִּלָּיוֹן, רַחֲמָנָא לִצְּלָן.

כִּי בְּכָל יוֹם וָיוֹם עוֹבְרוֹת עָלֵינוּ צָרוֹת, וְהַכֹּל רְמָזִים לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (מְנָחוֹת נג.): מָה זַיִת אֵינוֹ מוֹצִיא שַׁמְנוֹ אֶלָּא עַל-יְדֵי כָּתִית, אַף יִשְׂרָאֵל אֵינָם חוֹזְרִים לְמוּטָב אֶלָּא עַל-יְדֵי יִסּוּרִים; מַסְפִּיק יִסּוּרִים סָבַלְנוּ, מַסְפִּיק דַּם יִשְׂרָאֵל נִשְׁפָּךְ כַּמַּיִם, מַסְפִּיק פִּגּוּעִים נִפְגַּעְנוּ מֵהַיִּשְׁמְעֵאלִים הָאֲרוּרִים, בֹּאוּ נִתְאַחֵד יַחַד, וְנָבוֹא לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְנֹאמַר לוֹ, שֶׁאָנוּ מְקַבְּלִים עַל עַצְמֵנוּ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", שֶׁזֶּה מַה שֶּׁאָמְרָה אֶסְתֵּר לְמָרְדְּכַי הַצַּדִּיק: "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים", שֶׁתִּהְיֶה אַחְדוּת וְאַהֲבָה בֵּינֵינוּ, שֶׁנִּשְׂרֹף אֶת כָּל הַמְּחִצּוֹת בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְנַעֲקֹר אֶת כָּל הַגִּזְעָנוּת מֵאִתָּנוּ, וְנוֹקִיעַ אֶת הָעֵרֶב-רַב שֶׁחָדְרוּ לְתוֹכֵנוּ, שֶׁהֵם עֲמָלֵקִים גּוֹיִים, הָרוֹצִים לְהִתְבּוֹלֵל בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, נִתְרַחֵק וְנִבָּדֵל מֵהֶם, נִתְאַחֵד וְנִתְחַזֵּק בְּיֶתֶר שְׂאֵת וָעֹז, וּנְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה מֵחָדָשׁ בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְנַרְבֶּה בִּתְפִלָּה וּנְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת, וְדַיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לַגְּאֻלָּה, כִּי בָּזֶה שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יִתְאַחֲדוּ יַחַד, וְיֹאהֲבוּ זֶה אֶת זֶה, וִיצַיְּתוּ לְחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הַמְעוֹרְרִים לְאַחְדוּת וְאַהֲבַת הַזּוּלָת, דַּיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לַגְּאֻלָּה, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (וַיִּקְרָא רַבָּה, פָּרָשָׁה ט', סִימָן ט'): כְּשֶׁמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בָּא, אֵינוֹ פּוֹתֵחַ אֶלָּא בְּשָׁלוֹם. הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁשְּׁמוֹ שָׁלוֹם, יַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ שָׁלוֹם, וְנִזְכֶּה בְּמוֹ עֵינֵינוּ לִרְאוֹת בִּגְאֻלָּתָן וּבִישׁוּעָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

תַּם וְנִשְׁלַם, שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!

כְּדֵי לְהַשְׁלִים אֶת הַגִּלָּיוֹן נַעֲתִיק מִכְתָּב כְּלָלִי מִסֵּפֶר שׁוּ"ת "אֲשֶׁר בַּנַּחַל"

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם רִאשׁוֹן לְסֵדֶר תְּרוּמָה, ב' דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר-א' ה'תשס"ג. שָׁלוֹם וּבְרָכָה וְכָל טוּב סֶלָה יַגִּיעוּ וְיִרְדְּפוּ אֶל כְּלָלִיּוּת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַיְקָרִים, דִּי בְּכָל אֲתַר וַאֲתַר, הֲוָיָ"ה עֲלֵיהֶם יַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ תָּמִיד, וְיִשְׁמְרֵם וְיַצִּילֵם  מִכָּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכָּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם, אָמֵן.

הִנֵּה אָנוּ קוֹרְאִים הַשָּׁבוּעַ בְּפָרָשַׁת תְּרוּמָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹמֵר לְעַם יִשְׂרָאֵל (שְׁמוֹת כה, ח): "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם". הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְבַקְּשֵׁנוּ לַעֲשׂוֹת בֵּית-מִקְדָּשׁ שֶׁיִּשְׁרֶה שָׁם. אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מִדְרַשׁ אַגָּדָה) עַל הַפָּסוּק זֶה: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" – בְּתוֹךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד; מִלְּבַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא צִוָּה לִבְנוֹת בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ לִכְלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל, צָרִיךְ כָּל יְהוּדִי לִבְנוֹת לְעַצְמוֹ בֵּית-מִקְדָּשׁ, וּכְמוֹ שֶׁרַשִּׁ"י הַקָּדוֹשׁ-אוֹמֵר: 'וַעֲשׂוּ לִשְׁמִי בֵּית קְדֻשָּׁה', אָדָם צָרִיךְ לִרְאוֹת שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ יִהְיֶה בֵּית-מִקְדָּשׁ לַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה. רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן יג): כְּשֶׁיְּהוּדִי זוֹכֶה לֶאֱמוּנָה בְּרוּרָה וּמְזֻכֶּכֶת בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְיוֹדֵעַ שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, זֶה מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטֵי פְּרָטִית, עַל-יְדֵי-זֶה נִשְׁלֶמֶת דַּעְתּוֹ, וְאֶצְלוֹ נִבְנֶה בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ. כִּי חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (עַיֵּן בְּרָכוֹת לג.): כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה, כְּאִלּוּ לֹא נֶחֱרַב בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו, אִם אָדָם מַחְדִּיר בְּדַעְתּוֹ אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֶצְלוֹ אֵין חֻרְבַּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, וְהוּא מַרְגִּישׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְאֵיךְ זוֹכִים לַעֲשׂוֹת בְּתוֹךְ עַצְמוֹ בֵּית-מִקְדָּשׁ, שֶׁהוּא יִהְיֶה מֶרְכָּבָה לַשְּׁכִינָה? עַל-יְדֵי שֶׁמְּקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת הַמֹּחַ-מַחֲשָׁבָה שֶׁלּוֹ. כִּי הַמַּחֲשָׁבָה זֶה מִשְׁכַּן הַנְּשָׁמָה; אָדָם צָרִיךְ לְהִשָּׁמֵר מְאֹד מְאֹד לֹא לְהַרְהֵר הִרְהוּרִים רָעִים, לֹא לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת. אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן כא): הֵיכָן שֶׁאָדָם חוֹשֵׁב – שָׁם כָּל הָאָדָם; וְלָכֵן אִם אָדָם חוֹשֵׁב רַק מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הוּא נִמְצָא אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם אָדָם חוֹשֵׁב רַק טוֹב – יִהְיֶה לוֹ טוֹב, אִם הוּא רוֹאֶה בְּעֵינֵי שִׂכְלוֹ רַק רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת, יַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת.

אֲבָל אֵיךְ יְכוֹלִים לִזְכּוֹת לָזֶה, הֲלֹא כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ מִשְׁתּוֹקֵק לְהַגִּיעַ לְכָךְ, שֶׁהוּא יִהְיֶה בֵּית-מִקְדָּשׁ לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁהוּא יִהְיֶה מִשְׁכַּן הַשְּׁכִינָה, שֶׁהוּא יִהְיֶה מֶרְכָּבָה לָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, שֶׁזּוֹ מַדְרֵגַת הַצַּדִּיקִים, שֶׁכָּל-כָּךְ נִכְלָלִים בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, עַד שֶׁהֵם מֶרְכָּבָה לַשְּׁכִינָה. וּמַסְבִּיר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן כא): כְּשֶׁיְּהוּדִי מְקַדֵּשׁ אֶת עֵינָיו, אָזְנָיו, חָטְמוֹ וּפִיו, עַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ מֹחוֹ; הַיְנוּ הָעֵינַיִם צְרִיכוֹת תָּמִיד לְהִסְתַּכֵּל עַל רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת, הַמְחַיָּה אֶת כָּל דָּבָר, וְכֵן אָדָם צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַל קְדֻשַּׁת הָעֵינַיִם, לֹא לְהִסְתַּכֵּל בְּשִׁקּוּץ זִהוּם טִנּוּף וְכוּ', הָאָזְנַיִם צְרִיכוֹת לִשְׁמֹעַ רַק דִּבְרֵי חֲכָמִים, דִּבְרֵי תּוֹרָה, לְהַטּוֹת אָזְנוֹ אֶל הַתּוֹרָה. הַחֹטֶם צָרִיךְ לְהִשָּׁמֵר מִכַּעַס וּקְפֵדוֹת, וְהַפֶּה צָרִיךְ לְהִשָּׁמֵר לֹא לְדַבֵּר שׁוּם רַע עַל שׁוּם יְהוּדִי, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִטְהָר מֹחוֹ, וְהַמֹּחַ שֶׁל הָאָדָם זֶהוּ מִשְׁכַּן הַנְּשָׁמָה; כְּשֶׁיְּהוּדִי מַרְגִּיל עַצְמוֹ לְהִסְתַּכֵּל בְּעֵינָיו רַק עַל הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וּמִתְבּוֹנֵן אֵיךְ לַעֲזֹר לַעֲנִיִּים, לִיתוֹמִים, לְאַלְמָנוֹת וּבְנֵי תּוֹרָה, וְעַל כָּל יְהוּדִי מִסְתַּכֵּל בְּעַיִן טוֹבָה – זוֹ קְדֻשַּׁת הָעֵינַיִם. כְּשֶׁיְּהוּדִי מְקַדֵּשׁ אֶת אָזְנָיו, שׁוֹמֵעַ רַק בְּקוֹל דִּבְרֵי חֲכָמִים, מַאֲזִין לְזַעֲקַת הַדַּל וּבָא לְעָזְרוֹ, אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לָשׁוֹן-הָרַע, רְכִילוּת וְלֵיצָנוּת, כְּשֶׁיְּהוּדִי נִזְהָר מִכַּעַס, מִקְּפֵדָה וּרְצִיחָה, עַל-יְדֵי-זֶה מְקַדֵּשׁ אֶת אַפּוֹ, כִּי הַכַּעַס בָּא מֵהָאַף, חֲרוֹן-אַף. כְּשֶׁיְּהוּדִי שׁוֹמֵר עַל פִּיו לֹא לְדַבֵּר עַל שׁוּם יְהוּדִי, לֹא לְהָסִית נֶגֶד אִישׁ, רַק לִמְצֹא אֶת הַטּוֹב בְּכָל אֶחָד, וּמַרְגִּיל עַצְמוֹ לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בִּשְׂפַת הָאֵם שֶׁלּוֹ, עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכֶה לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מֹחוֹ. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (עֵרוּבִין מא.): גּוּפָא בָּתַר אָזְלָא רֵישָׁא; הַגּוּף הוֹלֵךְ אַחַר הָרֹאשׁ, אִם יֵשׁ לָאָדָם עֵינַיִם, אָזְנַיִם, אַף וּפֶה קְדוֹשִׁים, כָּל הַגּוּף נִמְשָׁךְ אַחֲרֵי זֶה, עִם הַיָּדַיִם אֵינוֹ גּוֹזֵל וְגוֹנֵב, עִם הָרַגְלַיִם אֵינוֹ הוֹלֵךְ לַמְּקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, רַק לְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, לִלְמֹד תּוֹרָה וּלְהִתְפַּלֵּל, וְכָל גּוּפוֹ מִתְקַדֵּשׁ וְנַעֲשֶׂה בֵּית-מִקְדָּשׁ. וְזֶה "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם", הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רוֹצֶה שֶׁנַּעֲשֶׂה כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִקְדָּשׁ, וְהוּא יִתְבָּרַךְ יִשְׁכֹּן בְּתוֹכֵנוּ.

אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְגִלָּה כט.): מִשֶּׁנִּכְנָס אֲדָר – מַרְבִּים בְּשִׂמְחָה; חֹדֶשׁ אֲדָר הוּא חֹדֶשׁ הַשִּׂמְחָה, הַשָּׁנָה יֵשׁ לָנוּ שְׁנֵי אֲדָרִים, כִּי אָנוּ זְקוּקִים הַשָּׁנָה לִישׁוּעָה גְּדוֹלָה מֵהַשָּׁמַיִם, אָנוּ זְקוּקִים לְנִסֵּי נִסִּים, הַמַּצָּב אֵינוֹ פָּשׁוּט כָּל-כָּךְ. יָדוּעַ, שֶׁהֶחָפֵץ-חַיִּים זי"ע אַחַר מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁאָבְדוּ כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל קְדוֹשׁוֹת וּטְהוֹרוֹת, וְנֶחְרְבוּ מֵאוֹת קְהִלּוֹת, עָנָה וְאָמַר: עוֹד תָּבוֹא מִלְחֶמֶת עוֹלָם שְׁנִיָּה, שֶׁמַּה שֶּׁהָיָה בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה – זֶה צְחוֹק לְעֻמָּתָהּ. וּלְדַאֲבוֹנֵנוּ הָרַב זֶה נִתְקַיֵּם, וְכֵן אָמַר: וְאַחַר-כָּךְ תָּבוֹא מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁלִישִׁית, שֶׁמַּה שֶּׁאֵרַע בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה – זֶה כְּאַיִן וּכְאֶפֶס, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, הֲלֹא אָנוּ יוֹדְעִים הֵיטֵב מָה אֵרַע בַּשּׁוֹאָה הָאֲיֻמָּה, שֶׁהָרְגוּ, שָׁחֲטוּ, שָׂרְפוּ, חָנְקוּ בְּמִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת, מִיתוֹת אַכְזָרִיּוֹת, מִילְיוֹנִים מֵאַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְלָכֵן אַל לָנוּ לָקַחַת אֶת הַדִּבּוּרִים בְּקַלּוּת. וְהִנֵּה יֵשׁ לָנוּ הַשָּׁנָה שְׁנֵי אֲדָרִים, כִּי אָנוּ זְקוּקִים לְנִסֵּי נִסִּים, עַם יִשְׂרָאֵל הֶחֱזִיקוּ מַעֲמָד אַלְפַּיִם שָׁנָה, וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (יוֹמָא סט:): אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, לָמָּה נִקְרָא שְׁמָם אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה? שֶׁהֶחֱזִירוּ עֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ, בָּא מֹשֶׁה וְאָמַר: "הָאֵל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא", בָּא יִרְמְיָה וְאָמַר: נָכְרִים מְקַרְקְרִים בְּהֵיכָלוֹ, אַיֵּה נוֹרְאוֹתָיו?! לֹא אָמַר 'נוֹרָא'. בָּא דָּנִיֵּאל וְאָמַר: נָכְרִים מִשְׁתַּעְבְּדִים בְּבָנָיו, אַיֵּה גְּבוּרוֹתָיו?! לֹא אָמַר 'גִּבּוֹר'. בָּאוּ הֵם (אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה) וְאָמְרוּ: אַדְּרַבָּה! זוֹ הִיא גְּבוּרַת גְּבוּרָתוֹ, שֶׁכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ וְכוּ', וְאֵלּוּ הֵן נוֹרְאוֹתָיו, שֶׁאִלְמָלֵא מוֹרָאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הֵיאַךְ אֻמָּה אַחַת יְכוֹלָה לְהִתְקַיֵּם בֵּין הָאֻמּוֹת; הֵיאַךְ כִּבְשָׂה אַחַת קְטַנָּה, מַחֲזִיקָה מַעֲמָד בֵּין שִׁבְעִים זְאֵבִים. וְאָנוּ זְקוּקִים עַתָּה בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל חֹדֶשׁ אֲדָר-א' לְרַחֲמֵי שָׁמַיִם מְרֻבִּים, כִּי אֻמּוֹת הָעוֹלָם מִתְגָּרוֹת זוֹ בָּזוֹ, וְעַם יִשְׂרָאֵל בָּאֶמְצַע וְכוּ' וְכוּ'. וְאֵין יוֹדְעִים מַה יֵּלֵד יוֹם, וּבְכָל רֶגַע חוֹשְׁשִׁים מַה יִּקְרֶה.

מָה אֵרַע בְּחֹדֶשׁ אֲדָר? הָמָן הָרָשָׁע רָצָה לְהַשְׁמִיד, לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד; וּלְבַסּוֹף מָה אֵרַע? נִתְהַפֵּךְ וְנַהֲפֹךְ הוּא, אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בַּשּׂוֹנְאִים; עַם יִשְׂרָאֵל בִּזְכוּת מָרְדְּכַי הַצַּדִּיק נִצְּלוּ בְּנֵס גָּדוֹל, וְיָצְאוּ שְׁלֵמִים וּבְרִיאִים וּמְחֻזָּקִים בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, "קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ" – קִיְּמוּ מַה שֶּׁקִּבְּלוּ כְּבָר, הָיְתָה קַבָּלַת הַתּוֹרָה מֵחָדָשׁ. וְהַכֹּל נֶאֱרַע בְּחֹדֶשׁ אֲדָר.

וְיַעַן שֶׁאָנוּ נִמְצָאִים עַתָּה בְּמַצָּב כָּזֶה, שֶׁאִיּוּם נוֹרָא וְאָיֹם מְרַחֵף  עָלֵינוּ, וְהַצַּדִּיקִים מַזְהִירִים אוֹתָנוּ, שֶׁאִם לֹא נִקַּח עַצְמֵנוּ בְּיָדֵינוּ – אוֹי לָנוּ, אֲזַי אֵין זֶה לַעַג וָקֶלֶס, לֹא עֵת צְחוֹק הִיא זוֹ, עָלֵינוּ לִשְׁמֹעַ לְדִבְרֵי חֲכָמִים בִּמְלֹא כֹּבֶד הָרֹאשׁ, כִּי לֹא יוֹעִיל מְאוּמָה, הַמַּסֵּכוֹת לֹא יוֹעִילוּ, הַחֲדָרִים הָאֲטוּמִים לֹא יַעַזְרוּ לָנוּ. וְהָעִקָּר – לְהַרְבּוֹת בְּשִׂמְחָה וּבְרִקּוּד, יְהוּדִי צָרִיךְ לִהְיוֹת שָׂמֵחַ עַל שֶׁנִּבְרָא מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, וְלֹא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, אֲשֶׁר זוֹ הַשִּׂמְחָה הֲכִי גְּדוֹלָה, שֶׁאֵינֶנּוּ מִשֹּׁרֶשׁ הָעֵרֶב-רַב, וְזוֹ הַבְּרָכָה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִים כָּל יוֹם: "שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי". וְעָלֵינוּ לְהִתְחַזֵּק בְּהִתְחַזְּקוּת עֲצוּמָה, וְלֵידַע שֶׁהַכֹּל נִסָּיוֹן שֶׁמְּנַסִּים אוֹתָנוּ מִן הַשָּׁמַיִם, לִרְאוֹת אֵיךְ נַחֲזִיק מַעֲמָד בְּכָל הַמַּצָּבִים הַקָּשִׁים הַלָּלוּ, וְהָעִקָּר לֹא לַחֲשֹׁשׁ כְּלָל, אֶלָּא לְהַרְבּוֹת כְּבוֹד שָׁמַיִם, וּלְהַדֵּר יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּקִיּוּם מִצְווֹת, וּבִפְרָט שְׁמִירַת שַׁבָּת, שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שַׁבָּת קיט): מִי שֶׁזָּהִיר לֶאֱכֹל שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת בְּשַׁבָּת, נִצּוֹל מִמִּלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג; וְכֵן לְהָנִיחַ תְּפִלִּין בְּהַקְפָּדָה בְּכָל יוֹם, וְלִדְאֹג לִמְזוּזָה כְּשֵׁרָה עַל הַדֶּלֶת, וְלֶאֱכֹל רַק כָּשֵׁר בְּהֶכְשֵׁר שֶׁל בֵּית-דִּין יְרֵא ה', וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְלִשְׁמֹר עַל טָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה, וְלִדְאֹג לְחִנּוּךְ הַיְלָדִים בִּקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה, וְלִשְׁמֹר עֲלֵיהֶם כְּבָבַת עֵינֵינוּ.

וּבְפָרָשַׁת מִשְׁפָּטִים לָמַדְנוּ: "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם", אוֹמֵר בַּעַל הַטּוּרִים: וְאֵלֶּ"ה רָאשֵׁי תֵּבוֹת: וְ'חַיָּב אָ'דָם לַ'חֲקֹר הַ'דִּין, כְּשֶׁאָנוּ רוֹאִים דִּינִים קָשִׁים תּוֹלִים מֵעַל רֹאשֵׁנוּ, חֹשֶׁךְ, עָנָן וַעֲרָפֶל, עָלֵינוּ לַחֲקֹר – מַה קּוֹרֶה פֹּה?! עַל מָה וְלָמָּה בָּאָה לָנוּ הַצָּרָה הַזּוֹ?! מַסְפִּיק הָיְתָה לָנוּ מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה וְהַשְּׁנִיָּה, וְנִכְחֲדוּ מִילְיוֹנִים מֵאַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְאִם נַחֲקֹר הֵיטֵב בְּעַצְמֵנוּ, הֲלֹא אָנוּ רוֹצִים לִהְיוֹת מִשְׁכָּן לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אָנוּ חֲפֵצִים לַעֲשׂוֹת מִקְדָּשׁ בַּעֲבוּרוֹ יִתְבָּרַךְ, "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (שְׁמוֹת כה, ח), שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ יִשְׁכֹּן בְּתוֹךְ תּוֹכֵנוּ, אֲזַי צְרִיכִים קֹדֶם לַחֲקֹר בְּמַעֲשֵׂינוּ – הַאִם אֵין בֵּינֵינוּ שִׂנְאַת חִנָּם?! הַאִם אֵינֶנּוּ שׂוֹנְאִים אֶת הַזּוּלָת?! הַאִם לֹא גָּנַבְנוּ מֵהַזּוּלָת כֶּסֶף, אֲשֶׁר נְשַׁלֵּם עַל כָּךְ כֶּפֶל כִּפְלַיִם?! הַאִם לֹא עָשִׂינוּ עַוְלָה לַזּוּלָת??! הַאִם בָּזֶה שֶׁנִּרְדֹּף תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, הַאִם אֵינֶנּוּ מַמְשִׁיכִים שׁוֹאָה?! הֲלֹא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יְבַקֵּשׁ דָּמָם שֶׁל צַדִּיקִים מִיָּדֵינוּ! וְלָכֵן עָלֵינוּ לַחֲקֹר וּלְפַשְׁפֵּשׁ הֵיטֵב הֵיטֵב בְּמַעֲשֵׂינוּ – מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה. וְהִנֵּה בְּפוּרִים יֵשׁ לָנוּ מִצְוָה גְּדוֹלָה מְאֹד: מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ; כְּנֶגֶד קִטְרוּג הָמָן-עֲמָלֵק עַל עַם יִשְׂרָאֵל, בְּאָמְרוֹ: "יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד", וְהַתִּקּוּן לָזֶה הָיָה עַל-יְדֵי אֶסְתֵּר, שֶׁאָמְרָה לְמָרְדְּכַי: "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים", אִם אַתָּה רוֹצֶה לִרְאוֹת בְּמַפַּלְתָּם שֶׁל שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל, הָעֵצָה לָזֶה – לִהְיוֹת בְּאַחְדוּת. עֲמָלֵק אֵינוֹ נִמְחָק אֶלָּא עַל-יְדֵי אִחוּד עַם יִשְׂרָאֵל, כִּי בָּזֶה שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ אֲגֻדָּה אַחַת לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם –בָּזֶה נִמְחֶה עֲמָלֵק מִן הָעוֹלָם. וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (בְּרָכוֹת נח.): "לְךָ הֲוָיָ"ה הַמַּמְלָכָה" – זוֹ מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק; בָּזֶה שֶׁאָנוּ מַמְלִיכִים עַל עַצְמֵנוּ רַק אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, בָּזֶה נִמְחָק עֲמָלֵק.

מַה זֶּה עֲמָלֵק? גִּימַטְרִיָּה סָפֵק, שֶׁמַּכְנִיס בָּנוּ סְפֵקוֹת – "הֲיֵשׁ הֲוָיָ"ה בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן" (שְׁמוֹת יז, ז), פֹּה אָנוּ רוֹצִים לִבְנוֹת מִקְדָּשׁ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יִשְׁרֶה בְּתוֹכֵנוּ, שֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת מֶרְכָּבָה לַשְּׁכִינָה, וּפֹה עֲמָלֵק מַכְנִיס בָּנוּ כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, קְרִירוּת מֵהַמִּצְווֹת, "אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ" (דְּבָרִים כה, יח) – זֶה כְּלַל הָעֵרֶב-רַב, שֶׁמְּקָרְרִים מֵהָאֱמוּנָה, מִמִּצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת וְכוּ' וְכוּ'. וְזֹאת עָלֵינוּ לִזְכֹּר הֵיטֵב: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם, אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ" וְגוֹ'; הָיִינוּ בְּמִצְרַיִם, סָבַלְנוּ מֵהַמִּצְרִים, וְזָכִינוּ לָצֵאת מִמַּחֲנֵה הַהֶסְגֵּר הַזֶּה, עַל-יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְנַעֲשׂוּ לָנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת, נִקְרַע לָנוּ הַיָּם, וְטָבְעוּ הַמִּצְרִים בְּתוֹכוֹ, וְזָכִינוּ לְגִלּוּי אֱלֹקוּת בַּמַּדְרֵגָה הֲכִי עֶלְיוֹנָה, אֲשֶׁר 'רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם מַה שֶּׁלֹּא רָאָה יְחֶזְקֵל בֶּן בּוּזִי' (מְכִילְתָּא בְּשַׁלַּח), וְהִנֵּה בָּא עֲמָלֵק, וּמַכְנִיס בָּנוּ קְרִירוּת, וּבַמֶּה מִתְבַּטֵּא כֹּחוֹ? שֶׁמַּחְדִּיר בָּנוּ פֵּרוּדִים, כִּי כָּל כֹּחַ הַטֻּמְאָה 'הַפְרֵד וּמְשֹׁל', לְהַפְרִיד בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְכָךְ יָכוֹל לִמְשֹׁל עֲלֵיהֶם.

וְלָכֵן אִם אָנוּ רוֹצִים לִבְנוֹת בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, עָלֵינוּ לַחֲקֹר הֵיטֵב הֵיטֵב בְּמַעֲשֵׂינוּ, אִם אֵין בֵּינֵינוּ שִׂנְאַת חִנָּם, אִם אֵין אֶצְלֵנוּ גְּנֵבוֹת וּגְזֵלוֹת, אִם אֵין בֵּינֵינוּ עַוְלוֹת זֶה לָזֶה, אִם אָנוּ בְּשָׁלוֹם עִם קְרוֹבֵינוּ וּשְׁכֵנֵינוּ וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתֵּנוּ, אוֹ שֶׁאָנוּ מְצִיקִים וּמְצַעֲרִים צַדִּיקִים, שֶׁעַל זֶה מְקַבְּלִים עֹנֶשׁ קָשֶׁה מְאֹד מְאֹד. וְלָכֵן מַה שֶּׁאָנוּ צְרִיכִים עַכְשָׁו – לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל דְּבָרִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. כִּי עַל עִנְיָנִים שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, כְּלַל יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה, עַם יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם הִתְעוֹרְרוּת עֶלְיוֹנָה לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, וּמֵאוֹת אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבְבוֹת נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת חוֹזְרוֹת בִּתְשׁוּבָה, כֵּן יִרְבּוּ, עַד שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל יָשׁוּבוּ לְצוּר מַחֲצַבְתָּם – זֶה בֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה, וּמַתְחִילִים לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת. אֲבָל יֵשׁ לָנוּ דָּבָר אֶחָד, שֶׁבָּזֶה אָנוּ מִתְרַשְּׁלִים, לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה עַל מִצְווֹת בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, בָּזֶה כֻּלָּנוּ נְגוּעִים, רַחֲמָנָא לִצְּלָן; יֵשׁ אַנְשֵׁי בְּלִיַּעַל, הָרוֹדְפִים צַדִּיקִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, וּמוֹצִיאִים עֲלֵיהֶם שֵׁם רַע, וְאֵינָם שָׁבִים בִּתְשׁוּבָה עַל רֹעַ מַעַלְלֵיהֶם – אוֹי לָהֶם וְאוֹי לְנַפְשָׁם, וִיקַבְּלוּ עַל כָּךְ עֹנֶשׁ כָּבֵד מְאֹד. כִּי עָלֵינוּ לִשְׁמֹר בִּכְבוֹד צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, וּלְצַיֵּת לְדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, וְלֹא לְהָקֵל בִּכְבוֹדָם.

וְאִם אָנוּ חוֹקְרִים וּבוֹדְקִים עַצְמֵנוּ בְּבֵין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הָבָה נִתְבּוֹנֵן כֵּיצַד אָנוּ מְכַבְּדִים אֶת הַהוֹרִים; הֲלֹא יֶשְׁנָהּ מִצְוַת עֲשֵׂה: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ", הַאִם אָנוּ מְכַבְּדִים הוֹרִים כָּרָאוּי, אוֹ מְזַלְזְלִים בָּהֶם, חַס וְשָׁלוֹם?! הֲלֹא אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּה, פֶּרֶק כו): בִּזְמַן שֶׁאָדָם מְצַעֵר אָבִיו וְאִמּוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: יָפֶה עָשִׂיתִי שֶׁלֹּא דַּרְתִּי בֵּינֵיהֶם; יֶשְׁנָם שְׁלֹשָׁה שֻׁתָּפִים בָּאָדָם: אָב וְאֵם וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אָב וְאֵם נוֹתְנִים אֶת הַגּוּף וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נוֹתֵן אֶת הַנְּשָׁמָה, אִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מוֹצִיא אֶת הַנְּשָׁמָה – נִשְׁאָר הַגּוּף, אוֹמֵר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: אֲנִי אֶת שֶׁלִּי לָקַחְתִּי, וְהִנֵּה קְחוּ לָכֶם אֶת הַגּוּף. כַּמָּה מִקְרִים מְזַעְזְעִים רָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ, הֲרוּגִים וּפְצוּעִים וְכוּ', הַאִם אָנוּ שׁוֹאֲלִים – לָמָּה זֶה?! הֲלֹא הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אוֹמֶרֶת: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה"; הַאִם אָנוּ מְכַבְּדִים אֶת הַהוֹרִים כָּרָאוּי?! הֲלֹא יָכוֹל לַחֲלֹף שָׁבוּעַ, שְׁבוּעַיִם וְכוּ', וְאֵינֶנּוּ מִתְעַנְיְנִים בַּהוֹרִים?! אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּה כז): כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רוֹצֶה, אֶלָּא שֶׁנְּכַבֵּד אָב וָאֵם. וְזֶה גַּם בִּכְלַל מִצְווֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת בֶּדֶק הַבַּיִת בְּתוֹכֵנוּ, הָבָה נַקְפִּיד עַל מִצְוַת כִּבּוּד הוֹרִים כְּהִלְכָתָהּ, נַעֲשֶׂה לְעַצְמֵנוּ גָּדֵר לְצַלְצֵל פַּעַם בְּיוֹם לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמָם, כַּמָּה זֶה אוֹרֵךְ?! הֲלֹא קְנִיתֶם עוֹלַמְכֶם?! וְאִם גָּרִים לֹא רָחוֹק מֵהֶם, יֵשׁ לָגֶשֶׁת וּלְבַקְּרָם עַל-כָּל פָּנִים פַּעַם בְּשָׁבוּעַ. וְהִנֵּה מְדַבְּרִים עַל הַכֹּל, וְשׁוֹכְחִים אֶת הָעִקָּר – "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ, לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ". וְכֵן עָלֵינוּ לִשְׁמֹר מְאֹד מְאֹד לֹא לִגְנֹב וְלֹא לִגְזֹל וְלֹא לַעֲשׂוֹת עָוֶל לַזּוּלָת, אֲשֶׁר אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סַנְהֶדְרִין קח): לֹא נֶחְתַּם גְּזַר דִּינָם אֶלָּא עַל הַגֵּזֶל; הָיוּ בְּדוֹר הַמַּבּוּל כָּל מִינֵי תּוֹעֵבוֹת רָעוֹת, אֲבָל חֲתִימַת גְּזַר הַדִּין הָיְתָה עַל גְּזֵלָה, אֲשֶׁר בְּעֶטְיָהּ הֵבִיאוּ עֲלֵיהֶם מַבּוּל, וְנָפְלוּ לַתְּהוֹם, וּמָשְׁכוּ אַחֲרֵיהֶם אֶת כֻּלָּם. וְלָכֵן דַּיְקָא בְּחֹדֶשׁ אֲדָר, שֶׁנִּתְלָה בּוֹ הָמָן-עֲמָלֵק, וְעַם יִשְׂרָאֵל נִצְּלוּ, אֵיזוֹ מִצְוָה יֶשְׁנָהּ? מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים, לְהוֹרוֹת שֶׁאָנוּ אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה, אָנוּ דּוֹאֲגִים לַנִּצְרָכִים וְלַנִּזְקָקִים, וְכֵן מַרְבִּים בְּאַהֲבָה וּבְאַחְדוּת, וְנוֹתְנִים מַתָּנוֹת זֶה לָזֶה וְכוּ'.

וְלָכֵן בְּיָמִים אֵלּוּ, שֶׁאָנוּ נִמְצָאִים בִּפְחָדִים גְּדוֹלִים מְאֹד, אָסוּר לָקַחַת אֶת זֹאת בְּנָקֵל, כִּי עֲנָנִים שְׁחֹרִים מְרַחֲפִים עַל רֹאשֵׁנוּ, בְּוַדַּאי אֵין אוֹהֲבִים לִשְׁמֹעַ כָּזֹאת, אֲבָל קֹדֶם אֲבָל קֹדֶם חֻרְבַּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ גַּם-כֵּן הָיָה דָּבָר זֶה, שֶׁהִתְהַלְּכוּ נְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר, וְהִכּוּ בְּיִרְמְיָה הַנָּבִיא שֶׁחָזָה אֶת הַחֻרְבָּן, וְהִכְנִיסוּהוּ לְבֵית-סֹהַר, כִּי אָמַר אֶת הָאֱמֶת – "רְאוּ מָה עוֹמֵד לִקְרוֹת". וְכֵן זְכַרְיָה הַנָּבִיא הֲרָגוּהוּ בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ, מִפְּנֵי שֶׁאָמַר לָעָם מוּסָר. וְהִנֵּה אָנוּ עוֹמְדִים בְּחֹדֶשׁ אֲדָר, וְהַשָּׁנָה יֵשׁ לָנוּ שְׁנֵי אֲדָרִים, הָבָה נִשְׂמַח כִּפְלַיִם, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יָבִיא לָנוּ אֶת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וְיִבְנֶה לָנוּ אֶת בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, וְנִזְכֶּה כֻּלָּנוּ לְהִתְאַחֵד יַחַד, וּלְקַבֵּל אֶת פְּנֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה.

הַמְאַחֵל לָכֶם בְּרָכָה וְהַצְלָחָה מִן הַשָּׁמַיִם…